עזרה תגובה הסטרית-קיצונית של ילד, האם זה עניין של חינוך?

[ארבע]

פרסום מספר בפומבי עשוי לחשוף אותה להטרדות.

 

[rachelevanon]

למה?
היא רוצה לעזור ועושה את זה בחינם ובשמחה, מה לא טוב?!

מי אמר שזו היא- אישה?
את מכירה מישהוא שמוכן לפרסם את מספר הטלפון שלו גלויות בפורום שיכולים לראות אותו ברשת כל מי שרוצה? כשהוא אינו איש שמציע שירותי מקצוע? מדוע אינה שולחת הודעה פרטית?

לא מקובל על מי?
עליך?
כי עלי זה כן מקובל.

האפשרות היותר הגיונית שאם זו לא מישהי מטרידה, זו מישהי שעלולה לסבול מהטרדה. או שיש פה זדון או שיש פה תמימות יתרה.

פרסום מספר בפומבי עשוי לחשוף אותה להטרדות.

 

[שוקוצ'יפס]

מי אמר שזו היא- אישה?
את מכירה מישהוא שמוכן לפרסם את מספר הטלפון שלו גלויות בפורום שיכולים לראות אותו ברשת כל מי שרוצה? כשהוא אינו איש שמציע שירותי מקצוע? מדוע אינה שולחת הודעה פרטית?

האפשרות היותר הגיונית שאם זו לא מישהי מטרידה, זו מישהי שעלולה לסבול מהטרדה. או שיש פה זדון או שיש פה תמימות יתרה.

היום כ'"כ קל לבדוק מספרי טלפון שקשה לי להאמין שאם רצתה להטריד היתה רושמת את המספר שלה...

או שאני באמת תמימה....

 

[nechamizak]

כתבו לך פה מספר אפשרויות. אכן, מומלץ לשלול קושי בוויסות החושי, אם כי יכולים להיות גורמים נוספים , גם גורמים נטו התנהגותיים, כלומר, הרגלים שנרכשו.

כדאי להכין את הילד למצבים שונים מראש ולתת תזכורת לפני שינויים או מעברים לפעילויות אחרות, וייתכן שיש מצבים שונים שבשלב זה מומלץ להימנע מהם, אבל כששינוי כלשהו שהוא בלתי נמנע -חשוב לא להיבהל ולהפגין את החשש של ההורים מהמצב. כן מומלץ לשקף את ההרגשה ולשדר אמפטיה לקושי.

בזמנים רגועים אפשר להכין אתו קופסא עם מאגר של חפצים או פעילויות שיכולים לעזור לו להירגע, וכאשר ישנו התקף זעם אפשר לומר: אני רואה שקשה לך להירגע, בוא נבחר חפץ מתוך קופסת הרגיעה, או איך שלא תבחרו לקרוא לזה .

לפעמים יש גם צורך להגביל את עוצמת התגובה של הילד או משך הזמן שלה או את המקום בו היא יכולה להתרחש באמצעים שונים (כמו שליחה לחדר אחר בו ניתן לבכות, הקצבת זמן הכעס למשך מספר דקות באמצעות סימון על ידי שעון חול ועוד).

אפשר גם לתרגל באמצעות משחקים את עוצמת ההתנהגות או סוג ההתנהגות ולפתח את השליטה בה (למשל, יש אביזר שמודד את עוצמת הקולות בסביבה שנראה כרמזור שמהבהב בצבע אדום כאשר הדציבלים עוברים רף מסויים. יש צורך לדעת איך להשתמש בו כתרגול מותאם).

כמובן שכדאי מאוד לחזק ולעודד כאשר כן מופיעה התנהגות בה הילד מצליח לשלוט יותר על ההתנהגות שלו, למרות הקושי.

הסתייגות: הרעיונות לעיל נכתבו באופן כללי ולא כהמלצה ספציפית. כדי שהתערבות מסויימת תהיה מתאימה ומדוייקת יש לאתר קודם את הגורמים של ההתנהגות.

מוסיפה גם קישור לפוסט שלי בנושא עם פעילות לתרגול טכניקות של הירגעות:
https://hametaplim.com/2018/05/26/התמודדות-עם-כעס-אצל-ילדים/

בהצלחה!

 

[102]

בלת״ק

ממליצה לך על נחמי דיאמנט
יש לה קבוצות של הנחיית הורים
וגם מפגשים אישים שיותר אחד על אחד לבעיה ספציפית
מקצועית מאוד! לא יקרה, מבינה את הבעיה
משלבת רעיונות מגישת שפר אבל קצת יותר רך.

מאחלת לך הרבה הצלחה. ס״ד ונחת!

 

[מים רבים]

כל ילד בסביבות גיל שנתיים וכך גם בסביבות גיל חמש נהיה מרדן ועיקש.
זהו שלב מעבר בחייו והוא אורך כחצי שנה עד שנה
יתכן והמקרה המתואר לעיל הוא מקרה חריג, אבל לפחות תדעו שבחלק גדול מהמקרים אשם הגיל...

 

[אסתי H]

סלחי לי זה לא מקובל לכתוב את מספר הטלפון שלך על גבי הפורום, ולא מקובל להציע לאנשים להתקשר אלייך בצורה כזאת.

למה?
היא רוצה לעזור ועושה את זה בחינם ובשמחה, מה לא טוב?!

לא מקובל על מי?
עליך?
כי עלי זה כן מקובל.

יש את המושג לפנות בפרטי

 

[א. איזראעל]

מתוך האתר של חיים ולדר:
לפני שאומר את עצתי , אספר לקוראי הפורום על תיאוריית "ילד פיצוץ" לה אני מתנגד בכל תוקף.
מייסד השיטה ד"ר רוס גרין פיתח גישה חדשה ו"הומאנית", לטיפול בילדים מפונקים, עקשנים ומניפולטיביים שכל ניסיון לסרב לרצונם גורם להתפרצות חסרת שליטה עד שהם משיגים את מטרותיהם.
העקרונות הבסיסיים של השיטה שלו הם:
צמצום העוינות בין הילד למבוגרים
צפיית מצבים שבהם הילד עשוי "להתפוצץ"
יצירת סביבה "נוחה למשתמש", שבה יש פחות סבירות לפיצוצים
התמקדות בתקשורת ובפתרון בעיות, ולא בשכר ועונש.
במילים אחרות, תרשו לי פרשנות קטנה וקולעת: "תיכנעו". אפילו אלת תגיעו איתו למצב בו יכעס עליכם חלילה… ואם זה קרה והוא התפוצץ עליכם תפצו אותו וחלילה לא תשמשו בעונשים.
***
ואני אומר לכם: אל תנסו את זה בבית כי השיטה הזו נחלה כישלון חרוץ. היא רק החלישה את ההורים והגבירה את הדרישות והפיצוצים. זה מה שהיא עשתה.
לפעמים נדמה שמקבלים כמה רגעים של שקט אבל באמת מה שמקבלים זה טרור וסחטנות שאינם נגמרים ורק נלמדים אצל הילדים האחרים.
תכניסו את זה טוב טוב לראש: כניעה לטרור סחטני (מדיני, עסקי וגם משפחתי) לעולם אינה מפסיקה אותו. להפך. היא מגבירה אותו עוד ועוד, עד להשגת כל היעדים וגם לאחר מכן תמשיך ההתנהגות האלימה/הטרוריסטית/הסחטנית, רק מההרגל ולצורך ההנאה שבדבר. כי מי שמתרגל לפגוע באלה שמיטיבים איתו מאבד את המצפון שלו וכבר אינו יכול להיגמל מזה.
השיטה היחידה היא שיטת החינוך היהודית "שמע בני מוסר אביך" "חוסך שבטו שונא בנו" כמובן תוך התחשבות בכלל "חנוך לנער על פי דרכו".
ואך יטעו לחשוב ש"על פי דרכו" זה להיכנע לאלימות ולסחטנות. כי לעודד את דרכו הרעה זה לא "חנוך לנער" אלא ההפך הגמור.
***
הדרך היחידה להתמודד עם ילד פיצוץ היא להקפיד בדברים הבאים:
1. שלא ירוויח מהתנהגות רעה
2. שיפסיד מהתנהגות רעה
3.שזה ייעשה ללא מכות וללא צעקות
4. לא להיכנס בשום פנים ואופן לוויכוחים. אומרים וזהו.

 

[mmbbcc]

ממליצה על שחיה טיפולית, שעה חד שבועית יכולה להשפיע לטובה על כל השבוע
(רצוי בנוסף לאיתור מקור הבעיה וטיפול מתאים לילד כמו שכבר פורט פה)

 

[שרינה]

ניסינו בעונשים ובאיומים... זה לא עובד.
והבית שלנו נשמע כמו ג'ונגל מי צועק יותר בקול... ;(

אחרי שניהלת משא ומתן,והוא לא הניב פירות(הפסקת בכי)
פשוט תאמרי לו:
אתה רוצה לבכות חמודי?בשמחה,אבל בחדר,כי זה לא נעים לנו כל כך ,כשתירגע ותררגיש שאתה מסוגל לדבר תבוא אלי ואני אשמע אותך,

 

[שרינה]

מאד תלוי בסוג העונש,
וכדאי לקרוא על כך בספרי רבותינו זצ''ל,

לא הייתי משתמשת במילה עונש,אלא במילים רווח והפסד,כלומר,עשית משהו וכתוצאה מכך זו התגובה...והתגובה היא לא עונש אלא תוצאה שמתאימה למעשה שאותו הילד עשה
לדוגמא הילד לא חזר הביתה בזמן,מחר הוא לא יסע באופניים,הילד צבע על הקיר במקום על הדף,מחר הוא לא יקבל צבע.וכו...

 

[דרומית]

תגידו??????????
רק אני ואולי עוד מישו פה
חושב על חינוך מספרי רבותינו?
חסר הרב יעקובזון?
חסר הרב זמיר כהן?
חסרים רבנים שהגישה שלהם היא
אך ורק מהתורה ולא
מכל מיני שמות מפוצצים של אמריקאים
שנולדו היום?
הם לא יודעים מהחיים שלהם כלום...
הקב"ה שברא את הילדים שלנו נתן לנו בתורה גם ארגז כלים
להתמודד עם החינוך שלהם!!!
אני ממליצה לפנות לאפיקים קצת יותר תורניים בעניין.
יש את ההרצאות של הקמפוס היהודי בהידברות
אולי תנסו?

 

[מרחבית]

הבהרה: הציטוטים להלן רשומים ע''ש א. איזראעל. אולם לא הוא כתב את הדברים, אלא רק ציטט אותם!

לטיפול בילדים מפונקים, עקשנים ומניפולטיביים

אבחון כוללני מקומם, לכל הילדים שסובלים מסף תסכול נמוך, מכמה וכמה סיבות שונות, חלקן על בסיס פיזי נוירולוגי.

במילים אחרות, תרשו לי פרשנות קטנה וקולעת: "תיכנעו".

היי, לא מדובר במלחמה, מדובר בחינוך! כדאי לצאת מתפיסת המלחמה במקרה שבאמת מעוניינים לחנך.

תכניסו את זה טוב טוב לראש: כניעה לטרור סחטני (מדיני, עסקי וגם משפחתי) לעולם אינה מפסיקה אותו. להפך. היא מגבירה אותו עוד ועוד,

הלו, אנחנו מדברים על ילדים קטנים ועל חינוך!

כמובן תוך התחשבות בכלל "חנוך לנער על פי דרכו".

זה לא איזה כלל שצריכים להתחשב בו. זו ההנחייה הבסיסית בה' הידיעה לחינוך הילדים לפי התורה! לחנך על פי דרכו של הילד, על פי הנתונים האישיים שלו. וכדי לעמוד בזה, צריך קודם כל לבדוק היטב מה באמת קורה עם כל ילד וילד, ולא להדביק לו תוויות מזעזעות.

שזה ייעשה ללא מכות וללא צעקות

המחשבה שהילד הוא מפונק, עקשן, מניפולטיבי, ומשתמש נגדנו בטרור סחטני במטרה להכניע אותנו - היא לא המתכון המאוד מוצלח לנהוג אתו ברגיעה.
ילדים שסובלים מסף תסכול נמוך במילא גורמים לכעס גדול אצל ההורים. צריך למצוא דרכים לאפשר להם רגיעה, ולא להכניס אותם למערבולת נוספת שלא רק שלא מוצדקת, אלא גם מדרדרת את המצב של כולם.

מדובר במאמר, שלא מתאים לכותבו, שאני מעריכה אותו מאוד. אולי איזה ילד פיצוץ שבטיפולו - פוצץ אותו...
אני לא מכירה את הספר על ילדי פיצוץ. לא באה כאן לקבוע אם יש סיבה לצאת נגדו או לא.
מה שבטוח, שהמאמר המצוטט, לא אמור בשום אופן להנחות הורים נורמטיביים לילדים שמגיבים לתסכולים בעצמה גבוהה מהרגיל.

 

[א.ר.ז.]

אני בטוחה שזה מצב לא נורמלי, השאלה האם צריך טיפול כלשהו? האם להתעלם וזה יעבור לבד? (לא עושה לי רושם)

אשמח לשמוע האם נתקלתם בכזה מצב ומה עושים כי אני על סף יאוש....

חוץ מהתפרצויות כש'לא הלך לפי מה שהוא רצה', יש קשיים נוספים?
תחומים נוספים בהם הוא מאותגר [ומאתגר גם אתכם...]
דוגמאות למשל:
איך הוא בחברה? יצירת קשר, משחק, שיתוף חברתי?
הבעת שפה בלתי מילולית? הבנת שפה בלתי מילולית? רכישת השפה בכלל?
האם ה'תקיעות' והחוסר גמישות שלו באים לידי ביטוי גם בסדר היום בכלל?
כזה שכל שינוי מהשגרה והמוכר משבש את שיווי המשקל שלו, וכל שינוי חייב לבוא עם הטרמה מוקדמת ומפורטת...
הכל חייב להיות כפי מה שהוא רגיל ולפי מה שהוא החליט?
בררן באוכל?
האם יש לו חזרתיות בהתנהגות שלו? בדיבור שלו? כג', יכול להתפס על משפט מסויים או מספר מילים ולחזור עליהם שוב ושוב.

האם ראית גם רגישות בתחום התחושתי? [עודף או חסר. מחפש מגע באופן מוגזם, או נרתע ממרקמים מסויימים במגע, באוכל.]

 

[שוקוצ'יפס]

חוץ מהתפרצויות כש'לא הלך לפי מה שהוא רצה', יש קשיים נוספים?
תחומים נוספים בהם הוא מאותגר [ומאתגר גם אתכם...]
דוגמאות למשל:
איך הוא בחברה? יצירת קשר, משחק, שיתוף חברתי?
הבעת שפה בלתי מילולית? הבנת שפה בלתי מילולית? רכישת השפה בכלל?
האם ה'תקיעות' והחוסר גמישות שלו באים לידי ביטוי גם בסדר היום בכלל?
כזה שכל שינוי מהשגרה והמוכר משבש את שיווי המשקל שלו, וכל שינוי חייב לבוא עם הטרמה מוקדמת ומפורטת...
הכל חייב להיות כפי מה שהוא רגיל ולפי מה שהוא החליט?
בררן באוכל?
האם יש לו חזרתיות בהתנהגות שלו? בדיבור שלו? כג', יכול להתפס על משפט מסויים או מספר מילים ולחזור עליהם שוב ושוב.

האם ראית גם רגישות בתחום התחושתי? [עודף או חסר. מחפש מגע באופן מוגזם, או נרתע ממרקמים מסויימים במגע, באוכל.]

הוא מאד חברותי ואהוב, משחק יפה עם חברים ללא התפרצויות ובכי.
יש לו באמת משהו קצת "מרובע", מקובע...
אך לא הייתי אומרת ששינויים בשגרה משבשים לו את סדר היום.
אני לא צריכה להסביר לו לפני תהליך מה הולך לקרות, הוא זורם ומבין.
מה שכן, הוא באמת נתפס למילים מסויימות וחוזר עליהן שוב ושוב מצד שני מביע את עצמו יפה ויש לו אוצר מילים גדול.

הוא מאד! מאד! בררן באוכל ונרתע ממרקמים שלא נראים לו...
ואם מישהו נגע לו בצלחת או בלחם הוא ממש נגעל לאכול.. לפעמים שואל אותי אם הידיים שלי נקיות ויבשות לפני שאני מביאה לו עוגיה/לחם...
הוא גם לא מידי אוהב שנוגעים בו, אבל לא דוחה חיבוקים ונשיקות שלי ונראה שכן נהנה אבל בגבול...

 

[א.ר.ז.]

טוב. הרשימה שלעיל לא היתה מיועדת לסימון V אחר V באופן גורף, כמובן.
פירטתי אותה גם לטובת כל אלו שקוראות אותנו, שחלקן אף ציינו ש'גם אצלן זה כך'.
בגדול - אלו מדגם לתופעות שיכולות להגיע כהשלכה ממקום של קושי תקשורתי.
בואי נגיד שאפילו אם הוא לא יאובחן ו'יקבל כותרת' כמצוי על הספקטרום התקשורתי,
אבל את, כאמא - אם תדעי לזהות שהמקור הוא שם, צורת התגובה שלך תהיה מותאמת לאתגר.
לא תרגישי כשל בחינוך, אלא תדעי לזהות עוד 'השתלמות חינוכית' שהוא עושה לך בתחום התקשורת, ולדעת לקבל כלים לגישה נכונה מותאמת.

אם תרצי להרחיב על כך באופן פרטי - אני זמינה בדרך כלל במייל. פני באישי. אוכל לשלוח לך שאלונים כדי לזהות 'מלמעלה' אם יש בסיס של ממש לפניה לאבחון. (אני לא מאבחנת! אולם אי איזה נסיון כבר יש לי בזיהוי ותדרוך הורים לפני אבחונים.)

 

[RUSI10]

הוא מאד חברותי ואהוב, משחק יפה עם חברים ללא התפרצויות ובכי.
יש לו באמת משהו קצת "מרובע", מקובע...
אך לא הייתי אומרת ששינויים בשגרה משבשים לו את סדר היום.
אני לא צריכה להסביר לו לפני תהליך מה הולך לקרות, הוא זורם ומבין.
מה שכן, הוא באמת נתפס למילים מסויימות וחוזר עליהן שוב ושוב מצד שני מביע את עצמו יפה ויש לו אוצר מילים גדול.

הוא מאד! מאד! בררן באוכל ונרתע ממרקמים שלא נראים לו...
ואם מישהו נגע לו בצלחת או בלחם הוא ממש נגעל לאכול.. לפעמים שואל אותי אם הידיים שלי נקיות ויבשות לפני שאני מביאה לו עוגיה/לחם...
הוא גם לא מידי אוהב שנוגעים בו, אבל לא דוחה חיבוקים ונשיקות שלי ונראה שכן נהנה אבל בגבול...

שלחתי בפרטי.

 

[ראלי]

אולי אני לא מעודכן, אולי אני מיושן.
אבל אני פשוט הייתי הולך להיות קשה איתו - בוכה... מקבל עונש ..
צורח - עונש יותר גדול
קצת קשיחות, קצת להיות כאילו 'רע'.
וזה יעבור.

ולכל אותם אלו שעומדים לקפוץ עלי, זה בסדר.
חינכתי כך את ילדי - והם יצאו ילדים לתפארה, וכך כנראה גם חינכו אתכם.

אם תרצו בהרחבה, אשתדל שלא בשעות העבודה... [יש עומס היום]

לא מסכימה עם הגישה הזאת בכלל, היא פשוט לא עובדת, ולא פותרת כלום, רק מוציאה ילדים עם נזקים.
הרמב"ם אומר להחניף לילדים לחלק להם דברים וכו' וככה למשוך אותם לדרך התורה,
הכל בנועם ובדוגמא אישית,
אגב לא עברתי חוג שפר, אבל אני קוראת את הספר "אמון" שמדבר על השיטה והוא מדהים, ועובד!
מכל שיטה אפשר לזרוק את הקליפה ולקחת מה שמתחברים אליו, בחינוך לא פועלים כמו רובוט, זה צריך להיות משהוא שמאמינים בו וככה פועלים על פיו, אין באמת מישהוא שיביא רשימת תגובות לכל פעולה שהילד עושה.
צריך להיות חכמים ולהבין לנפש של כל ילד, מה הוא רצה פה,למה הוא פועל ככה, מה הוא רצה להשיג, מה מציק לו וכו'
והעיקר להאמין בילד שהוא טוב ומסוגל ויכול, וכמו שמצפים מהילד ככה הוא מתנהג.
אבל עם הרבה סבלנות, תוצאות לא ביום אחד.

 

[חושב מחדש]

לא מסכימה עם הגישה הזאת בכלל, היא פשוט לא עובדת, ולא פותרת כלום, רק מוציאה ילדים עם נזקים.

עם כמה ילדים עבדת בחייך?
ברוך ה' יש לנו לא מעט ילדים, והילדים שמחים ומאושרים, מצב רוח נפלא
ובגרות מדהימה.
השם שלהם הולך לפניהם - כסמל לחינוך.

את שיטת שפר - אשתי הלכה ללמוד, בשביל להבין.
ספרים על נושא אמון קראתי המון,
את שיטת חדוה חקרתי לעומק....

ואני מאמין בילדים שלי, יודע להעניק להם את האמון בעצמם,
אבל - הקווים מאד ברורים.

אסיים בזה ולא אפרט יותר, כי אני שומר כאן על אנונימיות מוחלטת..... וד''ל.

 

[אחת אחת 11]

לא עקבתי אחרי כל הדיון-
לי זה קרה עם אחד הילדים ומה שהכי עזר היה פשוט לחבק אותו בהתקפה של הכעס, זה הפתיע אותו בכזו רמה ופשוט הוריד לו את כל המתח...
זה לא היה קל כי בטבעי זה מאוד מכעיס, אבל זה היה שווה!