ביקורת ספרות שניה לפני האור / רותי קפלר

[מצפה ופועל לישועה]

את תורת הקבלה הוא לא הכיר.

הרבי מלובביץ', פורים תשכ"ב: "ידוע מה שאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר שהרמב"ם היה מקובל גדול, והסיבה לכך שנזהר ביותר שלא לגלות ענייני קבלה אפילו ברמז (בדומה למה שמצינו כמה רמזים בפירוש רש"י), הרי זה לפי שהיה אז זמן מסוכן לגלות ענייני קבלה אפילו ברמיזא. – עד כאן לשון הרב – ויש לומר, שלכן הנה לאחרי שעברה הסכנה, מצינו שהצמח צדק למד עם אדמו"ר מהר"ש הספר מורה נבוכים על-פי קבלה וחסידות".
וראה באריכות במאמרו של הרב ראובן מרגליות: הרמב"ם והקבלה.

בנוגע לרפואות, הדעה הרווחת היא: "נשתנו הטבעיים". הרבי גם הוא סובר כך ומבאר שזה לא סותר לנצחיות התורה כי "התורה מדברת בעליונים ורומזת בתחתונים" (לקוטי שיחות חכ"ג שיחה לשבועות בארוכה).
בנוגע למודל הנ"ל הרבי מסתמך כמדומני גם על פסוקים: "הארץ לעולם עומדת".
בנוגע למודל הנ"ל, יש להעיר שהנס ריינבך תלמיד של איינשטיין כמדומני מאריך בספרו מדוע לפי תורת היחסות של איינשטיין יש מקום לכל המודלים (כדור הארץ סביב השמש, השמש סביב כדור הארץ, כולם סביב כולם)

עוד על הרמב"ם והקבלה:

https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%94%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94.

 

[ניהול קהילת כתיבה]

 

[הגיבן (ת)]

מקווה שמותר עדיין להגיב למרות הפרצוף?

המדע לא עוסק ב שאלת ה"למה" אלא בבחינה של הקיים וניצול עבור העתיד.

המודל הגיאוצנטרי סייע להסביר תופעות קיימות ולנבא תופעות שיבואו, על כן הוא התקבל ע"י המדע. זאת עד שהמודל ההליוצנטרי עשה את העבודה הזאת בצורה טובה יותר. היא הסבירה יותר תופעות קיימות ביתר קלות וניתן לנבא בעזרתה ביתר דיוק. המודל ההליוצנטרי הוא הסבר פשוט יותר ויעיל יותר. מבחינת המדע אין הבדל של "אמת" בין המודלים. כפי שכבר פרט כאן:

דבריו אינם נכונים. אמת שניתן לנסח את הפיזיקה בכל מערכת ייחוס, בין כזו בה כדור הארץ נח ובין אחרות בהן השמש נחה וכו׳, אבל יש סיבות טובות מאד להעדיף את המערכת השניה, כי במערכת הראשונה המרחב הוא עקום (ובשפת המכניקה הניוטונית - יש כוחות מדומים, כמו כח קוריוליס ועוד) ולכן הבחירה הטבעית היא להניח שהעולם סביבנו הוא שטוח בקירוב. לכן אין טעם לאמירה שזו בחירה שנועדה לקנטר או משהו כזה.

מעבר לזה, גם לפי דבריו הארץ אינה במרכז העולם, אלא שפשוט אין שום מרכז מוגדר. לכן התמונה הגיאוצנטרית דחויה בכל מקרה.

עבור תחום המדע שאלת האמת אינה רלוונטית. ההגדרה של מדע ל"אמת" אינה דומה להגדרה שלי או שלכם. אם משהו יעיל ומקדם - הרי שנמשיך להשתמש בזה עד שיופיע משהו יעיל ומקדם יותר.

בניגוד למדע, תורה ואמונה כן עוסקים בשאלת ה"למה". מהי האמת המהותית מאחורי המציאות. אם המדע קבע את המודל ההליוצנטרי, זה מכיון שזה יעיל יותר. אם התורה קבעה שכדור הארץ היא מרכז העולם הרי שזהו מהותה (כפי שהיטיבו להסביר לפני).

אין פה בעיה שדורשת פיתרון. אין פה סתירה. אפשר למצוא חפיפה בין התחומים, ולהעשיר ולתמוך אחד בשני (כפי שהיטיבו להסביר לפני), אבל מובן שיהיו "סתירות". מדובר בהסתכלות שונה לגמרי על המציאות. הסתכלות על רבדים שונים במציאות והסתירות הן תוצאה של ניסיון לדחוק מסמר מרובע בחור עגול. אם התורה קבעה משהו, זה מכיון שזו אמת ולא מכיון שזה מוכח. ואם המדע קבע משהו, זה מכיון שזה מוכח - כמה שהכי הועיל לנו עד עתה.

אם נחזיר את הדיון לעניין הספרותי, גם סיפורים עוסקים בשאלה "למה" - באמת פנימית שאינה מוכחת או קיימת. לכן גם כאן מדע יכול להעשיר את הסיפור - אבל לא לדרוס אותו. בסיפור דנן, לע"ד המדע בהחלט דרס את הסיפור. רק שהוא עשה את זה בכזו דוגריות אלגנטית שכל קורא יכל לעקוף בקלות אם לא נחה עליו הרוח. גם כן סתירה יפה

בצד אומר - המשפט "העולם המשיך להסתובב סביב השמש." מוטעה. ועדיין נכון. זו טעות כי זה לא מה שהמדע אומר. אבל זה נכון כי זה לא מה שהמדע לא אומר. זה נכון אם בוחרים להסתכל על מדע בצורה כזאת, בלתי מדעית, סיפורית.