בחירת שם לספר היא מהחלקים האהובים והשנואים ביותר ובכל מקרה היא משתנה פעם בשלושה ימים. לו המחשב הצהל"י שבוחר שמות למבצעים מתוך בסיס נתונים, יירתם למשימה הוא יפנה עול ואחריות רבים מגוו הסופרים שגם-כך שחוח ויאפשר להם להתמקד בדברים החשובים באמת. אל-דאגה, אף אחד לא משחרר את הבחירה הגורלית הזו מידיו הבטוחות.
יש תחושה שבשם הספר טמונה תמצית כל ההשקעה עליו, ובצדק. בחירת שם מותג היא החלטה שיווקית מכרעת בכל מוצר, לשם מתנקז הרושם הראשוני המיוחל של הלקוח הפוטנציאלי, אבל היא גם כותרת לשעות אינספור של עבודה.
הבה ונסקור את האפשרויות העומדות לפתחינו בהתלבטות הקשה הזו.
תנכ"י-שמרני
אל תדמי בנפשך, לולא האמנתי, אנכי מבקש, באשר הוא שם.
מאפיינים: כנות, אמונה, שליחות, פעם.
מתאים לביוגרפיות, סיפורים אישיים וסיפורי יהדות. בניינטיז היו סלחניים יותר עם מסרים בכפית וכך הסקטור הזה זכה לעדנה. היום מתקשים לקבל אפילו מקלות סושי עם מסר, ודאי לא ספר שמכריז 'אני מתכנן לחזק אותך'.
שמי
מהללאל, טלי, אמל ילד הסודות.
מאפיינים: סיפור סביב אישיות מרכזית, מיסתורין, ערגה, רומנטיקה.
לא פגשנו ספר בשם 'אלימלך', רק שמות חריגים זוכים להפוך משם אדם לשם ספר. ממלכה במבחן כמובן העבירה בהצלחה במבחן סדרת שמות שלכל אחד מהם מתלווים מאפיינים משלו. וריאנט נוסף כולל שם כחלק משם הספר כמו 'קוראים לי צביקי גרין', זכרונותיו של מוטי ויליאמזון'. אישית לא עלה בידי להתרגש מזה שקוראים לספר 'שולינקה' או 'לנה', אולי 'סומנטה' כן.
גם בביוגרפיות וסיפורי חיים מוצאים הרבה סגנון כזה של שמות, כנראה לא העלו בחכתם שם יצירתי או שהסיקו שהוא מיותר עבור הדמות המסוקרת.
מתח
משחק קטלני, טווח אפס, טביעת אצבע.
מאפיינים: הפתעה, אלימות, סכנה, כאב.
לספר מתח אין מה להסתתר מאחורי שם כוללני, שם מותח ואפוף דרמה הוא חלק ממתיחת הנשמה. לקרוא לספר מתח 'עין בעין' זה עלול להיות טעות קשה, לו מ. ארבל לא היה מגבה את המתח בחתימתו. הטעות היא גם בכיוון ההפוך: אין מקום לשמות אלימים עבור ספר פסטורליה.
מילה בודדת
שתול, מחוקים, דואט, תחנות.
למילה בודדת יש כוח לתת הצהרה ויחד איתה לשמור על עמימות. מצד אחד – בדיוק מה ששם ספר זקוק לו, מצד שני – לרוב השם לכשעצמו לא מצליח לספק הנאה, וחבל לוותר עליה.
יצירתי
חצויה לאחת, סתירה מצלצלת, צדיק סופית, אלף סודות וסוד.
זהו הענף הגדול והמושקע של השמות, הוא מכיל מגוון רחב של סגנונות ולכן קשה לאפיין אותו. הוא מספק יתרון גדול לכותבים חדשים ומאפשר להם להתבלט בעזרת שם שמדגדג את העין. ההשראה נשאבת לעיתים ממקורות יצירתיים כמו מתחומי מדע וחשבונאות: כלים שלובים, שישה עשר משולשים, משוואה בשלושה נעלמים. בדומה לזה תמצאו שמות רבים עם רכיב של מיספור: תוך 72 שעות, יום ושש שעות, חצויה לאחת, צופן 117, 60 שיחות שנענו, 36 מעלות בצל, אנשים מספרים על עצמם 12.
שם משקף
לא מעוקצך, אלמונית מקצה המחנה, אפשר לקרוא לך אמא, הנורמלי האחרון, מוצלחת בקושי, עולם נכה, מיניאטורות.
זה גם אחד הנפוצים - שם שמשקף הליך מהסיפור: זה כנראה עושה היטב את העבודה, אם עושים עבודה נקייה. אבל כשלא מוצאים שם הולם משקף ומאלתרים שם על בסיס פרט או פריט שולי כמו 'פנקס צהוב', '28 שורות', 'מעבר חציה' או אם בוחרים בשם שקוף מדי או משעמם מדי, זה ודאי לא אולטימטיבי.
השראה
אנשים מקריסטל ומנחושת, לכן הים מלוח, ילדה נוף, במה ללא קהל (חלקו פורסם בפורום כאן), לדהור עם הרוח.
לייצר אפיק מחשבה בעזרת מילים בודדות – זו אומנות. אבל זה גם צעד שיווקי יעיל שהופך את שם הספר לזכיר ואהוב.
בהצלחה בכל החלטה.
יש תחושה שבשם הספר טמונה תמצית כל ההשקעה עליו, ובצדק. בחירת שם מותג היא החלטה שיווקית מכרעת בכל מוצר, לשם מתנקז הרושם הראשוני המיוחל של הלקוח הפוטנציאלי, אבל היא גם כותרת לשעות אינספור של עבודה.
הבה ונסקור את האפשרויות העומדות לפתחינו בהתלבטות הקשה הזו.
תנכ"י-שמרני
אל תדמי בנפשך, לולא האמנתי, אנכי מבקש, באשר הוא שם.
מאפיינים: כנות, אמונה, שליחות, פעם.
מתאים לביוגרפיות, סיפורים אישיים וסיפורי יהדות. בניינטיז היו סלחניים יותר עם מסרים בכפית וכך הסקטור הזה זכה לעדנה. היום מתקשים לקבל אפילו מקלות סושי עם מסר, ודאי לא ספר שמכריז 'אני מתכנן לחזק אותך'.
שמי
מהללאל, טלי, אמל ילד הסודות.
מאפיינים: סיפור סביב אישיות מרכזית, מיסתורין, ערגה, רומנטיקה.
לא פגשנו ספר בשם 'אלימלך', רק שמות חריגים זוכים להפוך משם אדם לשם ספר. ממלכה במבחן כמובן העבירה בהצלחה במבחן סדרת שמות שלכל אחד מהם מתלווים מאפיינים משלו. וריאנט נוסף כולל שם כחלק משם הספר כמו 'קוראים לי צביקי גרין', זכרונותיו של מוטי ויליאמזון'. אישית לא עלה בידי להתרגש מזה שקוראים לספר 'שולינקה' או 'לנה', אולי 'סומנטה' כן.
גם בביוגרפיות וסיפורי חיים מוצאים הרבה סגנון כזה של שמות, כנראה לא העלו בחכתם שם יצירתי או שהסיקו שהוא מיותר עבור הדמות המסוקרת.
מתח
משחק קטלני, טווח אפס, טביעת אצבע.
מאפיינים: הפתעה, אלימות, סכנה, כאב.
לספר מתח אין מה להסתתר מאחורי שם כוללני, שם מותח ואפוף דרמה הוא חלק ממתיחת הנשמה. לקרוא לספר מתח 'עין בעין' זה עלול להיות טעות קשה, לו מ. ארבל לא היה מגבה את המתח בחתימתו. הטעות היא גם בכיוון ההפוך: אין מקום לשמות אלימים עבור ספר פסטורליה.
מילה בודדת
שתול, מחוקים, דואט, תחנות.
למילה בודדת יש כוח לתת הצהרה ויחד איתה לשמור על עמימות. מצד אחד – בדיוק מה ששם ספר זקוק לו, מצד שני – לרוב השם לכשעצמו לא מצליח לספק הנאה, וחבל לוותר עליה.
יצירתי
חצויה לאחת, סתירה מצלצלת, צדיק סופית, אלף סודות וסוד.
זהו הענף הגדול והמושקע של השמות, הוא מכיל מגוון רחב של סגנונות ולכן קשה לאפיין אותו. הוא מספק יתרון גדול לכותבים חדשים ומאפשר להם להתבלט בעזרת שם שמדגדג את העין. ההשראה נשאבת לעיתים ממקורות יצירתיים כמו מתחומי מדע וחשבונאות: כלים שלובים, שישה עשר משולשים, משוואה בשלושה נעלמים. בדומה לזה תמצאו שמות רבים עם רכיב של מיספור: תוך 72 שעות, יום ושש שעות, חצויה לאחת, צופן 117, 60 שיחות שנענו, 36 מעלות בצל, אנשים מספרים על עצמם 12.
שם משקף
לא מעוקצך, אלמונית מקצה המחנה, אפשר לקרוא לך אמא, הנורמלי האחרון, מוצלחת בקושי, עולם נכה, מיניאטורות.
זה גם אחד הנפוצים - שם שמשקף הליך מהסיפור: זה כנראה עושה היטב את העבודה, אם עושים עבודה נקייה. אבל כשלא מוצאים שם הולם משקף ומאלתרים שם על בסיס פרט או פריט שולי כמו 'פנקס צהוב', '28 שורות', 'מעבר חציה' או אם בוחרים בשם שקוף מדי או משעמם מדי, זה ודאי לא אולטימטיבי.
השראה
אנשים מקריסטל ומנחושת, לכן הים מלוח, ילדה נוף, במה ללא קהל (חלקו פורסם בפורום כאן), לדהור עם הרוח.
לייצר אפיק מחשבה בעזרת מילים בודדות – זו אומנות. אבל זה גם צעד שיווקי יעיל שהופך את שם הספר לזכיר ואהוב.
בהצלחה בכל החלטה.