שכנה שלי אישה צעירה מטפלת בשתים או שלוש פעוטות.
בערך משעה עשר ועד כמעט אחת הם בוכים בהיסטריה ולא נשמע שמישהו מנסה להרגיע אותם, הם בוכים ברצף עד כלות הכוחות לבכות.
השכנה מתגוררת ביחידונת הכוללת מטבחון וחדר שינה, אז רוב הזמן היא משאירה את דלת הבית פתוחה וכך אני שותפה מידי בוקר לצרחות.
באמת אינני מבינה איך האמהות מסכימות שהפעוט שלהן יהיה כלוא בשני מטר מרובע למשך כמה שעות, אבל זה לא העסק שלי כי הן אמורות לדעת את זה, אבל מה לעשות עם הבכיות?
לפנות לשכנה? לאימהות?
קראתי רק חלק מהתגובות פה-----
אכן זה רחמים ,
אך מספרת לך מהצד השני, מהצד של המטפלת .
אמא שלי היתה מטפלת, הכי מסורה בעולם.
לפעמים היו תינוקות שצרחו ללא הפסקה, ולעיתים זה גם היה מדביק את כל החבורה ביחד.
תמיד אני התחרפנתי מיזה שהם כל הזמן בוכים, אבל יש את האלו שזה האופי שלהם
בוכים >>אוכלים>> ישנים>>> בוכים וחזור חלילה.
את מנסה להביא להם הכל!!!! והם לא נרגעים...
בשלב כלשהו שמשך השנה הם מעכלים שהם לא בבית והם אצל המטפלת ואז הם נירגעים.
וגם זה משהו מאוד רגיש, אני זוכרת שהינו חוזרות הביתה מהלימודים רק פתחנו את הדלת והילד התחיל לבכות , חשב שזה אמא שלו.
ולמי שמביט מהצד חושב שבטח רע לו וכו' ...
אבל לא , לא היה רע לו.
אני מדגישה, לא היה לו שום סיבה לבכות, באמת היה לו טוב. זה פשוט אופי!
אני זוכרת שפעם היא שמרה על תאומות
ואז אחת היתה בוכה סתם בלי סיבה
זוחלת על הרצפה- תוך כדי בוכה ....
בעגלה- תוך כדי בוכה.....
אוכלת - בין ביס לביס בוכה...
סתם בוכה, כי באלה להיות מסכנה....
ואז שבשלב כלשהו היא נירגע (כדי לנשום אוויר)
מהר התאומה שלה ,התחילה לבכות גם , כאילו הפריעה לה השקט
והם בוכות כאילו באמת יש להם משהו שמפריעה להם משהו שרע להם.
אבל לא, באמת לא היה להם שום סיבה!!!
ויש כמובן את התינוקות האלו שתמיד טוב להם, וכיף להם, והם ילדים טובים. וכו'
סיפרתי לך 2 דוגמאות קטנות
וזה היה רק כדי להראות לך את הצד השני של התמונה,
את יכולה לדפוק אצלה בדלת כדי להלוות משהו, ותוך כדי לשאול אותה אם היא צריכה עזרה, להתענין אצלה באמת ממקום אמיתי איך היא מסתדרת וכו'
ואני מאמינה שתשמעי דברים טובים.
תמיד כדאי לפקוח עין, אבל לרב מי שבוחרת להיות מטפלת היא לא רעה ...
לכן כדאי לבוא אליה בדרך נעימה ומכבדת
לפני שפונים הלאה ....