שיתוף| הרבי הנסער, מוישי הסעור, וחזיר שנזרק לפח. (אשכול מתעדכן)

[Natan Galant]

אוי ואבוי. צמרמורת אחזתני.
בא לי להחזיר מנה אחת אפיים למלמדים הרשעים האלו שמבלי הנד עפעף הורסים נשמות!!!!

הם עד היום בתפקיד, חלקם.
מכיר אישית מלמד "נפלא", היום הוא בתפקיד ניהול של ת"ת מוכר.
העוולות שלו והרוע שלו - מדהימים.
יצא לי לשוחח עם מס' אברכים שעברו תחת שבט חינוכו הסדיסטי, ולמרות השנים שעברו מאז, כולם זוכרים היטב סיפורים צורבים מהתנהלותו.

 

[מרים ישראלי]

הם עד היום בתפקיד, חלקם.
מכיר אישית מלמד "נפלא", היום הוא בתפקיד ניהול של ת"ת מוכר.
העוולות שלו והרוע שלו - מדהימים.
יצא לי לשוחח עם מס' אברכים שעברו תחת שבט חינוכו הסדיסטי, ולמרות השנים שעברו מאז, כולם זוכרים היטב סיפורים צורבים מהתנהלותו.

סתם ככה, שמעתם על המושג 'משטרה'?
נראה לי שבית כלא הוא המקום המתאים לאנשים מהסוג ה'מדהים' הנ"ל.

 

[מילקשייקית]

סתם ככה, שמעתם על המושג 'משטרה'?
נראה לי שבית כלא הוא המקום המתאים לאנשים מהסוג ה'מדהים' הנ"ל.

הלוואי!
אבל ככה זה.
יש גם הורים כאלה.
ועוד בעלי תפקיד שאמורים להגן - ולא רק שמועלים בתפקידם - עושים ההפך ממנו.
וכרגע, באופק - אין פתרון!

 

[Natan Galant]

סתם ככה, שמעתם על המושג 'משטרה'?
נראה לי שבית כלא הוא המקום המתאים לאנשים מהסוג ה'מדהים' הנ"ל.

לאף אחד אין כוח וחשק לפתוח סיפורים מלפני שנים רבות.
חוץ מזה, שהמעשים אינם פליליים, סתם רוע לב אכזר.
למשל:
מלמד שמבטיח לכיתתו טיול או ממתק מסויים, אם כל הכיתה "תתנהג יפה".
בימים הראשונים, בערך שליש מהכיתה לא "מתנהגים יפה" (כל פעם שליש אחר, רנדומלית), ושמותיהם מצויינים ע"ג דף שנתלה בדלת הכיתה.
ויום אחד, המלמד שוב מודיע:
גם היום הכיתה לא עמדה ביעד.
נו, כל ילדי הכיתה רצים לקרוא את הדף, ומגלים...
דף לבן, כמעט נקי. היום כמעט כל הכיתה עמדה ביעד.
אבל - מי קלקל?
ובכן, אדום על גבי לבן.
שורה אחת, בוהקת.
שמו של כותב השורות, ולצידו 3 איקסים אדומים.

 

[מרים ישראלי]

לאף אחד אין כוח וחשק לפתוח סיפורים מלפני שנים רבות.
חוץ מזה, שהמעשים אינם פליליים, סתם רוע לב אכזר.
למשל:
מלמד שמבטיח לכיתתו טיול או ממתק מסויים, אם כל הכיתה "תתנהג יפה".
בימים הראשונים, בערך שליש מהכיתה לא "מתנהגים יפה" (כל פעם שליש אחר, רנדומלית), ושמותיהם מצויינים ע"ג דף שנתלה בדלת הכיתה.
ויום אחד, המלמד שוב מודיע:
גם היום הכיתה לא עמדה ביעד.
נו, כל ילדי הכיתה רצים לקרוא את הדף, ומגלים...
דף לבן, כמעט נקי. היום כמעט כל הכיתה עמדה ביעד.
אבל - מי קלקל?
ובכן, אדום על גבי לבן.
שורה אחת, בוהקת.
שמו של כותב השורות, ולצידו 3 איקסים אדומים.

איזה רוע לב!!!!!!!!
נכון, מעשים אלו, לא פליליים אבל משתמע מדבריכם שהרבה מה'נפלאים' הללו גם הרביצו, בעטו, היכו וכו'. וזה כן פלילי.

 

[מילקשייקית]

ל

מעשים אלו, לא פליליים

לא משנה ההגדרה והתבנית פלילי או לא.
פי מליון משנה הנזק - שלפעמים יכול להיות עשרת מונים על כל כאב פיזי.

 

[Natan Galant]

איזה רוע לב!!!!!!!!
נכון, מעשים אלו, לא פליליים אבל משתמע מדבריכם שהרבה מה'נפלאים' הללו גם הרביצו, בעטו, היכו וכו'. וזה כן פלילי.

הו, בוודאי. בוודאי.

הייתה לו שיטה משוכללת.
הוא העמיד את המפריע עם האף ללוח,
ואמר:
באם תפריע מעם הלוח, אכה בראשך, וכך תחטוף פעמיים: הן מידי המושטת, והן מהלוח.
כאשר ילד נוסף הפריע, הוא העמיד אותו מאחורי הראשון, והבהיר:
אם תשוחחו ביניכם כאן, אכה בילד ה'חדש', ואפו יכה בילד שלפניו, ונמצא ששני הילדים הוכו פנים ואחור.

מקסים, לא?

 

[מרים ישראלי]

אני לא עומדת בתאורים המצמררים האלו.... לא יאומן שלב יהודי פעם באיש הרשע ההוא!!

 

[שרלוט]

מקסים, לא?

לא


אני מאמינה שלא כתבתם את זה ברצינות.

 

[ששונית]

נורא נורא נורא.
אפשר לומר שמה שטיפח את השיטות האלו היה החינוך הקפדן של הדור ההוא שהמורה/מלמד תמיד צודק.
ילדים לא התלוננו להורים, כיוון שידעו שההורים יצדיקו את המלמד, שהרי זה לא חינוכי לומר שהוא טעה.
נשמות רבות מידיי עונו עד שחל השינוי המבורך.

 

[מילקשייקית]

לא


אני מאמינה שלא כתבתם את זה ברצינות.

בטח שזה היה ברצינות.
בשיא הרצינות.
או שמא נאמר - ברציניות?

 

[שרלוט]

בטח שזה היה ברצינות.
בשיא הרצינות.
או שמא נאמר - ברציניות?

רגע, את זו פירות מהגלגול הקודם?
נעים להכיר.
אני מאמינה שהם חטפו מכות ופליקים
אבל לא כמו שתואר.

 

[מילקשייקית]

רגע, את זו פירות מהגלגול הקודם?
נעים להכיר.
אני מאמינה שהם חטפו מכות ופליקים
אבל לא כמו שתואר.

את יודעת שזה יכול להיות סימבולי?!
אם משהו אמר לך שאת לא שווה ולא יצא ממך כלום - אז הוא נתן לך סטירה מצלצלת.
אם מישהו תעתע בך - אלייך חייך - ומאחורי גבך לעג - אז הוא תקע לך סכין בגב.
אם משהו הוריד לך את כל הביטחון בכל מיני אמרות שפר - אז הוא נתן לך מכת מחץ.
ואם משהו הכאיב לך עד העומק - אז הוא צבט אותך, בנקודות הרגישות.
מבינה?

 

[שרלוט]

את יודעת שזה יכול להיות סימבולי?!
אם משהו אמר לך שאת לא שווה ולא יצא ממך כלום - אז הוא נתן לך סטירה מצלצלת.
אם מישהו תעתע בך - אלייך חייך - ומאחורי גבך לעג - אז הוא תקע לך סכין בגב.
אם משהו הוריד לך את כל הביטחון בכל מיני אמרות שפר - אז הוא נתן לך מכת מחץ.
ואם משהו הכאיב לך עד העומק - אז הוא צבט אותך, בנקודות הרגישות.
מבינה?

את מערבבת פה שני סוגים של אלימות
המילולית והפיזית.
בדרך כלל הם באים בעסקת חבילה אחת.
אני כרגע שואלת על הפיזית באופן ספציפי. החבטות האלו מול הקיר
ממש לא נשמע לי.

 

[מילקשייקית]

את מערבבת פה שני סוגים של אלימות
המילולית והפיזית.
בדרך כלל הם באים בעסקת חבילה אחת.
אני כרגע שואלת על הפיזית באופן ספציפי. החבטות האלו מול הקיר
ממש לא נשמע לי.

צודקת שעשיתי קוקטייל. או בעצם מילקשייק.
אבל בעיני- שניהם נובעים מאותו המקום.
ואפילו מילולי - גרוע ועמוק יותר.
כי על פיזי - יש משהו מוחשי לכאוב ולאבד.
ושמילולי - הרבה יותר מורכב ומפותל - וקשה בהגדרות.

 

[שרלוט]

צודקת שעשיתי קוקטייל. או בעצם מילקשייק.

השם של האדם משפיע על כתיבתו.

אבל בעיני- שניהם נובעים מאותו המקום.

מלב טוב ורחב כמובן.

ואפילו מילולי - גרוע ועמוק יותר.

זה כבר כתוב ומוזכר בספר דברי הימים לפסיכולוגי ישראל.

 

[שרלוט]

כי על פיזי - יש משהו מוחשי לכאוב ולאבד.

רגע, לא בטוח.
לאבד?
זו צלקת לכל החיים- במובן הנפשי.

ושמילולי - הרבה יותר מורכב ומפותל - וקשה בהגדרות.

מסכימה לגמרי.

 

[Natan Galant]

...
אני כרגע שואלת על הפיזית באופן ספציפי. החבטות האלו מול הקיר
ממש לא נשמע לי.

אמיתי עד כאב, תרתי משמע.
מדוייק, לא מוקצן בעליל.

ומה תאמרו על ילד שהוּכה קלות בגיל 6-7, וייבב במרירות שיעור שלם תחת השולחן.
חבריו שאלו את המלמד (שדווקא היה אדם הגון, אבל 'התפלק' לו מידי פעם..):
למה דווקא ילד פלוני הוכה? הרי חצי מהכתה הפריעה לא פחות?
ענה ואמר:
כן, אבל הוא נבחר להיות הקרבן ציבור...

לא, גם זה לא סיפור מוקצן.

 

[שרלוט]

מה תאמרו על ילד שהוּכה קלות בגיל 6-7, וייבב במרירות שיעור שלם תחת השולחן.
חבריו שאלו את המלמד (שדווקא היה אדם הגון, אבל 'התפלק' לו מידי פעם..):
למה דווקא ילד פלוני הוכה? הרי חצי מהכתה הפריעה לא פחות?
ענה ואמר:
כן, אבל הוא נבחר להיות הקרבן ציבור...

אין לי מילים
מנסה להתנחם בצמד המילים העלוב: הוכה קלות

לא, גם זה לא סיפור מוקצן.

חלומות פז כנראה שלא יהיו לי הלילה
אני מזועזעת משני דברים:
1. מהסיפורים האלו שאתם טוענים שהם נכונים
2. מהתמימות שלי.

 

[מילקשייקית]

מהתמימות שלי.

אני לצערי מכירה.
אשרייך שאת תמימה!