נכתב ע"י בפוטנציאל;2186070:
באמת תודה על ההערות .
אני לא מספיק ותיקה כאן בשביל לדעת אילו יצירות שיתפו.
רוב הדברים שאכן עלו מאז שאני מבקרת כאן הן מתייחסות יותר ליצירה ומלאכת יד.(וזה דברים לא פחות יפים.) ולא אומנות .
הצדפה הזו היא בעצם התנסות בפיסול ברשת. היכרות עם החומר ועיבודו,
וריאציות שונות ליכולות שלו, משחקי עומק והשטחה , אור וצל.
והחומר הזה מתאים לפיסול כל צורה שהיא , משתמשים בו רבות לתערוכות ותפאורות.
מובנת לי הציפיה ליראות מוצר מוגמר בהשראת תמונה עם מקסימום הדמיה.
אך לא זו היתה מטרת היצירה.
הצדפה נבחרה בגלל מהותה, השבלול שבתוכה , בחירות התנוחות שלו הם שבונות את צורת הצדפה, ולמעשה חומר הקונכיה נבנה סביבו לפי מבנה גופו והילוכו וזו הסיבה שלצדפות יש צורות רבות.
ההשראה לצדפה היתה מצדפות אמיתיות. ובהחלט יש צדפות עם אצבעות כאלו.
בנוסף גם כיסוי הרשת - מלא, חלקי , והחלטה על המיקום, סוג נייר הכיסוי היו חלק מהתהליך.
חבל לי שהתמונות כאן לא הצליחו להעביר את החוויה מהתבוננות בה.
כי זה נראה בהחלט הרבה הרבה יותר טוב מהתמונות .
מה לעשות המצלמה אשמה
שמעתי צליל של התנצלות??
נראה לי שהוא לא במקום!
אמנות זה אמנות לא תמיד כולם מבינים אותה, צריך לפחות ללמוד להעריך אותה
גם אם בעינינו היא לא מושלמת או לא מצולמת באופן הכי ברור ומדויק לנו.
ואם כבר צדפים, ברשותך משהו קטן מימים רחוקים
לא קשור לאמנות אבל כן ליצירה.
אני לא יודעת בת כמה את ומה הרקע שלך אבל אני זוכרת מלאחר מלחמת ששת הימים
שאבא שלנו חזר משדה הקרב בסיני והוא הביא כמו כולם שלל מהקרבות,
שלל לחייל פשוט אסור לקחת,
אבל בגלל האופוריה שהייתה לרגל הניצחון העלימו עיין מחיילים שלקחו דברים קטנים
משדה הקרב.
אבא שלי הביא כמה דברים, לא את הכל אני זוכרת,
דבר אחד אני זוכרת היטב, את הצדפים.
צדפים ענקיים שבחיים לא ראינו בצורות ובגוונים שלא ידענו שיש בכלל בים.
המקור לזה היה בחופי שארם א-שייח' שבסיני.
רוב הצדפות הפכו למאפרות, כן לאפר של סיגריות,
כמעט בכל בית בשנות השבעים בכל סלון היו מאפרות כאלה.
הבנים שלא היו בקטע של יצירה (ומי היה אז כן?) היו הצמידים את הצדפה לאוזן,
הייתה אגדה שאולי היא נכונה שאם יש שקט מוחלט ניתן לשמוע את רחש הגלים בצדפה
אפילו במרחק של שנים קדימה.
הבנות היו עושות עם הצדפה יצירה, ואיזה יצירה כבר יכלו לעשות אז?
היינו מכינות "דבק" מקמח ומים, גוזרות רצועות של עיתונים או מגזינים ישנים
מדביקות שכבה ומייבשות וחוזר חלילה עד שציפוי הניירות היה מספיק עבה,
אז היינו דופקות על הצדפה עד שהציפוי היה נושר ומה קיבלנו?
צדפה נוספת, אני לא זוכרת כבר אם גם צבענו את השכפול,
אני רק זוכרת שתמיד שמרנו שלא יכבו לנו סיגריות בזה..
וסליחה שזה היה כזה ארוך.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
