נכתב ע"י סבתא של נעה;2101036:
ברכה יקרה מאד
אף אחד לא העניש אף אחד, לא את הילדה ובודאי שלא את האימא
רק אספר לך שוב את המקרה ואבקש ממך לנסות לקרוא אותו ללא דעה קדומה
וללא קשר לשיטת שפר הנכונה או לא
ילדה בכיתה א' חמודה ומטופחת
שמתחילת השנה גילתה בעיות התנהגות ובעיות תפקוד
היה חסר לה ציוד לימודי בסיסי, שיעורי בית, מחברות, ספרים וכדומה
בנוסף לכך היא הייתה עצבנית. הכתה בנות, הפריעה בשיעור
כמובן ספגה עונשים, גערות, והגרוע מכל- תיוג שלילי על התדמית שיצרה לה
ועוד בשלב כל כך התחלתי בבית הספר
כשהמורה שוחחה עם האימא בטלפון מספר פעמים
היא הסבירה לה בטוב טעם ודעת ש'זו אחריות שלה' ו'היא צריכה לשאת בתוצאות'
וכולי וכולי
אבל החמודה המשיכה לשאת בתוצאות
ולגלות מצוקה קשה מאד.
אז הזמנו את האימא לשיחה
לא כדי להעניש אותה
כדי שנחשוב ביחד מה עושים ואיך אפשר לעזור לילדה האומללה (היא באמת הייתה אומללה)
והאימא שטחה את משנתה הסדורה (שאת מכירה ולכן לא אחזור)
ואני, במחילה, שטחתי את משנתי שלי (שאין לי שם רשמי)
והסברתי שילד צריך 'גדול עומד על גביו' אפילו כשהוא יודע לעשות את הדברים לבד
והוא מקבל חיזוק וביטחון מזה שאימא נמצאת לידו, יושבת לידו כשהוא מכין ש.ב.
מסדרת אתו את הילקוט (אפילו שמוטורית והתפתחותית הוא מסוגל לבד)
ובכלל, מוכיחה לו שהיא נותנת בו את מלוא האמון אבל גם תומכת בו היכן שהוא צריך
סיפרתי לה למשל שקרה לא פעם שהלבשתי את ילדיי שלי אפילו שכבר ידעו להתלבש לבד
כי הרגשתי שהם מבקשים את זה כי הם צריכים את החום, את הקשר, את הביטחון שזה מעניק להם
הייתה שיחה מאד כואבת, היא בכתה ממש
והחליטה לנסות לשנות (בכל אופן, עד עכשיו השיטה שלה לא ממש הוכיחה את עצמה)
למחרת, כבר למחרת
המורה סיפרה לי בהתרגשות גדולה על השינוי הדרמטי בהתנהגות של בתה
היא הייתה מאושרת כי הכול היה לה בילקוט
היא הייתה מאושרת כי שיעורי הבית היו מוכנים
היא הייתה מאושרת כי אמא שלה הייתה אתה ודאגה לה (היא סיפרה את בקול למורה)
ההצקות פחתו כמעט לגמרי
הפרצוף הממורמר והעצוב שלה הפך למחייך
השינוי נשמר לאורך זמן (זה סיפור לא מהזמן האחרון)
והאימא מודה לנו שפקחנו את עיניה
אני מניחה שיהיה לך מה לומר
אבל כמו שכבר כתבתי ולא אכתוב שוב
כשיש כל כך הרבה ניזוקים משיטה
גם אם יש כאלו שהיא עובדת אצלן
שומר נפשו ירחק
שתהיה לך ולכל האימהות שרוצות רק בטובת ילדיהן
הרבה סייעתא דשמיא ונחת מכולם
בכל דרך חינוך שתבחרנה
סבתא של נועה היקרה גם כן!
דבר ראשון, כשאמרתי להעניש לא התכוונתי שהענשתן את הילדה או את אמה.
רק אמרתי, שבגישה הזאת, שהאחריות היא על האמא אז כל ילדה באשר היא, שמגיעה ללא שיעורי בית, אין סיבה להעניש אותה, כי לפי דבריך האמא אשמה בזה אז צריך כביכול להעניש את האמא.
דבר שני, אני לא צריכה לחזור על מה שכתבתי קודם, שאחריות זה לא שהאמא לא נמצאת באיזור, או מתעלמת מהצרכים של הילדה.
כשנותנים למישהו (כן, גם מבוגרים) להיות אחראי על משהו, לא מתכוונים שהוא יעשה הכל לבד, אלא שהוא יפעיל, יבקש, יארגן, את מי שהוא צריך בשביל להגיע לתוצאה.
אבל הוא אחראי להגיע לתוצאה שבקשו ממנו.
ילדה צריכה להיות עם שיעורי בית מוכנים, זו התוצאה שאנחנו רוצים ממנה.
וזה לא קשה.
אלא מה, היא מתקשה לפעמים? בואי תבקשי מאמא שתעזור לך.
יותר קל לך שאמא לידך? תגידי לאמא, אמא תעשי איתי שיעורים.
גם כשאמא עוזרת ועושה, ואפילו גוזרת וצובעת במקומה במחברת, כשזה בא מתוך הילדה, זה עדין אחריות של הילדה.
לפי דבריך, האם, לא הבינה את זה, והיא הלכה עם זה ראש בקיר. (למרות שבהנחיה הם חוזרות על זה שוב ושוב ושוב).
וכאן אני חוזרת לדוגמא שלי עם הגפרורים.
יש אנשים שלא עושים שימוש נכון בגפרורים, (ואנשים מתים כן, דיני נפשות) הייתכן בגללם להוציא את האש מחוץ לחוק? הרי יש כל כך הרבה אנשים שעושים בה שימוש יומיומי. שמשתמשים בה לטובה.
השיטה בכללותה, שיטה נכונה אם משתמשים בה לפי הכללים שמקבלים בקורס.
השיטה עבדה יפה על הרבה ילדים, ועל אמהות.
נכון שיש מיעוט שלקחו את השיטה ועשו בה שימוש מוטעה, זה עדין לא הופך את השיטה לרעה, שירחק ממנה כל שומר נפשו ונפש ילדיו.
אני שמחה שהילדה הזאת הצלחתם 'להציל' אותה. אבל תביני שלא 'הצלתם' אותה מהשיטה. הצלתם אותה מטעות של אמה.
ועוד דבר אחרון, גם כשאמא עובדת עם הילדים, היא מגששת, בודקת, אם היא רואה שזה לא עובד היא מפסיקה.
האמא פה, לא ענין אותה התוצאה, וזה כבר ענין אחר של האמא מול עצמה בלי קשר לשפר.
שיטת שפר - מישהו שמע?
)
הנושאים החמים
