דרוש מידע רגע לפני רישום: בבקשה מידע על תחום הטיפול הרגשי

מצב
הנושא נעול.

מולטימד

משתמש פעיל
שלום וברכה גולשי פרוג!

להלן רשימת השאלות שנשאלו כאן באשכול, עם חלוקה לפי נושאים.
כפי שהובטח - השאלות הועברו לרב שמחה צישינסקי לקבלת מענה מקצועי,
כך שאחת ולתמיד יהיה לגולשי האתר את ההזדמנות לקבל חוות דעת מקצועית
על התמיהות, השאלות והתאוריות השונות העולות כאן כדבר שבשגרה.

מכיוון שחלק מהשאלות היו מובלעות ופחות מובנות לנו שהן שאלות ענייניות
- או מכל סיבה אחרת שהיא - יתכן ואולי נשמטה בשגגה מהרשימה שאלה שנשאלה מבלי שימת לב.
באם מי ממכם שאל שאלה והיא לא מופיעה - אנו מתנצלים מראש, ומבקשים מאוד להקפיץ את השאלה שנשאלה
כדי שנשלב אותה ברשימת השאלות.


כמובן ששאלות כפולות שחזרו על עצמן נוסחו שוב בשאלה אחידה, למען הסדר הטוב.

להלן רשימת השאלות:

אודות הרב צישינסקי:

1. היכן למד? מהי רמת ההכשרה שעבר?
2. האם סיים תואר קליני כלשהו בהצלחה ובצורה מסודרת?
3. מהיכן האומץ שמסנן את החומרים וקובע מה נחוץ ומה לא רלוונטי?
4. מה הנסיון שלו כמטפל רגשי?
5. כמה שנים אתה עוסק בהכשרת מטפלים?
6. התעוזה 'ליצור שיטה', מהיכן היא?..



מטפלים וטיפולים רגשיים:
א. כללי:

1. מהי ההגדרה של 'מטפל/ת רגשי/ת'?

2. מהו היקף הלימודים שמטפל אמור להגיע אליו מבחינה קלינית?

3. האם ישנם שלבים / בעיות מסוימות שהוא אמור להעביר למטפלים אחרים? פסיכיאטרים וכד'?


ב. של צישינסקי:

1. מהו הטמפרמנט האישיותי הנדרש כדי להתקבל ללימודים אצלך? כל אחד יכול להיות מטפל? יש סינון? האם כל אויל מחריש לחכם מטפל יחשב - ובלבד שיש לו הממון לשלם על הקורס?

2. ה-DSM מלא בבעיות, הפרעות, תופעות ולקויות נוספות. האם המטפלים בשיטה ידעו לאבחן מטופל שיש לו משהו שונה מה-5-6 המוזכרים, ולהפנות אותו הלאה?

3. התלמידים מרגישים שהם יכולים לטפל בכל דבר בגלל השיטה הייחודית שלך?

4. האם יש סינון לתלמידים? ומהם הקריטריונים לסינון נרשמים? איך מוודאים שהמעוניין להתקבל ללימודים ב'קיוויתי' אכן מתאים לעסוק בתחום?

5. האם אתה מכשיר אותם ע"מ שמחר יפתחו קליניקה?

6. האם יש פיקוח על התלמידים שלו?

7. מה ההשוואה בין הדרכה של טיפול ב10 תיקים. לעומת סטאז' ארוך והדרכה אינסופית בלימודי פסיכולוגיה / עו"ס קלינית?

8. האם הלומדים בקורס מחוייבים לעבור טיפול בעצמם?

9. בזמן הלימודים: היה ותלמיד התקבל ללימודים, אך במהלכם נוכח הצוות לראות כי עדיין אין לו הבשלות או המיומנות הנדרשות להפכו למטפל, האם יש דרך למנוע ממנו לפתוח קליניקה ולקבל אנשים לטיפול?

10. אחר ההשמה: מה קורה במקרה ומתגלה חניך של השיטה ומטפל בשמה ובעצם פועל באופן שגוי ופוגעני, יש דרך למנוע ממנו לטפל או להשתמש בשם?

11. האם יש לך תלמידה עם הפרעה פסיכיאטרית שמסתובבת במרפאות?




בין 'קיויתי' לאקדמיה:

1. האם יש מעלה באקדמיה (מקצוענות ופיקוח) או דווקא חסרון (כפירה וסגידה, ועוד..)?

2. האם יש הבדל בין הלמידה באקדמיה לבין קורסים אחרים מבחינת החומר?

3. מה ההבדלים בין 'קיויתי' ל'אקדמיה' ומה רמת ההכשרה ש'קיויתי' מסוגלת לתת ביחס לרמת ההכשרה שהאקדמיה מסוגלת לתת?


תעודות והשמה:

1. האם התעודה של "קויתי" בעלת הכרה מצד ארגונים ועמותות הנדרשים לעובדים עם הכשרה ע"פ חוק? (לא סיפורי הצלחה).

2. מהם אחוזי ההשמה של תלמידים גורמי הקורס?

3. למה לא לתת תעודה מטעם איט"ה?

4. מקבלים תעודה מוכרת? ואם לא, איך מתמודדים בהשמה?

5. האם צריך היום תעודה אקדמית או לא לעבודה בעמותות וארגונים?

6. האם הוא נותן תעודה אפקטיבית?

7. אם לצישינסקי יש תעודה אקדמאית למה לא מעניקים את אותה תעודה גם לתלמידים, בהנחה שהלימודים מאוד
רציניים ומקצועיים?

8. למה שהתלמידים/ות לא יוכלו להשתמש בתעודה במקומות נוספים והיא תהיה מוכרת גם לכלל המגזר? האם הבעיה נעוצה מבחינת התכנים ספציפית CBT, לא מדברת על פסיכולוגיה ומדעי הרוח?

9. יש דבר כזה תעודה אקדמית ללימודי CBT?

10. יש מוסדות שמלמדים את החומרים שאקדמיה דורשת ומקנים תעודה מטעם המל"ג.
השאלה למה לא לדאוג לכך??

11. כמה אחוז השמה בנתונים מוחלטים יש לבוגרי השיטה?
כמה מהם עובדים במשרות שאינן דורשות קליניקה עצמאית?

12. מספיקה גם תשובה "בערך": כמה תלמידים יש לקורסים שלו? האם השוק לא רווי כבר?



ההכשרה בפועל:

1. כמה צריך ללמוד כדי להפוך למטפל?
האם תוך שלוש שנים אפשר ללמוד להיות מטפל בכל סוגי הבעיות עם קליניקה פרטית?

2. אשמח להבין, כיצד אפשר ללמוד ובדגש על להפנים, את כל התכנים המובאים בסילבוס, שלרוב נלמדים על פני 5 שנות (לפחות) תואר ראשון ושני. כל זה בנוסף ללימודי CBT?
אני שואלת בפרט לאור העובדה, שבCBT של איט"ה הלומדים מגיעים כבר עם חלק גדול מהחומר הנלמד בקורס של הרב צישינסקי, והלמידה מתרכזת בלימודי CBT עצמם...

3. אם תרפיית הבחירה זה בעצם CBT , אז למה ללמוד אצלך 3 שנים. הרי תכנית הכשרה של CBT לוקחת פחות זמן...

4. איך יתכן ולמה בצישינסקי כל הקורס (3 שנים) מועבר על ידי מרצה בודד?
איך יכול להיות שהוא הכי טוב בכל מקצועות הטיפול? המומחה הכי גדול בכל המתודות הקיימות בעולם הטיפול?

5. בכל קורס אקדמי יש גיוון של מרצים. כל אחד מומחה יותר בתחום שלו ויחד הם מעבירים מכלול מקצועי .האם זה נכון שרק הרב צישינסקי – מייסד השיטה - מעביר את כל החומר?

6. האם יש מבחן סיום כדי לסיים את הקורס בהצלחה? והאם היו כאלה ששילמו על הקורס ולא עברו את המבחן הסופי?

7. אם אנשים פותחים קליניקה אחרי סדרת 15-30 מפגשים בתור מטפלים רגשיים בכירים - והשמועות אומרות עליהם שמדובר אכן במומחים בתחומם, אז מה העניין למתוח שיעורים על פני כמה שנים?? אם יש ביקוש לשירות הזה - אז למה ליצור עיכובים וסיבוכים?

8. האם התלמידים מודרכים לקבל הדרכה גם לאחר סיום תקופת ההכשרה? האם יש ל CBT של צישינסקי מערך הדרכה משלו, שמורכב מבוגרים שאינם בוגרי אקדמיה כלל?

9. אם יש בוגרי השיטה שמצליחים מאד בעבודתם (הצלחה טיפולית וכלכלית) ואינם בוגרי אקדמיה אשמח לשמוע עליהם.

10. השיעורים מצולמים מראש ומועברים בהסרטות ווידיאו. זה לא פוגע במקצועיות התלמידים שחסר להם את היכולת לשאול שאלות, או ווידוא של המרצה כי דבריו הובנו והופנמו בקרב התלמידים?



שונות:

1. איך ולמה אתה מספר לתלמידך שבאמצעות קורס מזורז שמקיף רק את החלקים החשובים בעולם הטיפול הם הופכים לאנשי טיפול ללא סייגים?

2. למי מיועדות ההרצאות בקורס "מפת הנפש" שמגיע בנגן
מה אני יבין לאחר שאשמע את ההרצאות, יותר ממה שהבנתי קודם?
איפה זה יבוא לידי ביטוי אצלי? גם אני יוכל לטפל - נניח במקרים קלים?
האם יש תועלת לשמוע את ההרצאות והקורסים גם למי שהולך ללמוד את הקורס המרכזי?
הבנתי שהקורסים היו אצל ארגוני חונכים, זה משהו שקידם אותם לטיפול?

3. מה הרמה של התלמידים? אולי בס"ה המדובר הוא בקורס של מע"ר ואנשים מסתובבים עם כרטיסי ביקור של פראמדיקים?

4. מעניין אותי לדעת אם בקורס של הרב צישינסקי יש התייחסות לפסיכולוגיה.
בעיקר בנושאים כמו קאונטר טראנספרנס, הזדהות השלכתית, רוורי וכדו'

5. 'בית חם' מפרסם גם על קורסים, שם מקבלים תעודה מוכרת? הם מקבלים להשמה מי שעובר את זה? (ואם לא, אז מה, הם עושים קורס והם עצמם לא מאמינים בו?) כמטופל: איך אני אדע מה מתאים לטיפול דרך CBT ומה לא?

6. איך זה שיש פער כזה גדול בין הקורסים של 15 שיעורי וכ' - לבין אלו עם כמה שנות למידה ארוכות?


השיטה:

1. האם CBT הוא כלי מקיף או רק חלק משיטת טיפול?

2. צישינסקי יצר שיטה חדשה? מהי השיטה עצמה?

3. הרב צישינסקי מלמד CBT בשיטתו האישית "תרפיית הבחירה", מה ההבדל בין ה-2 מבחינה מקצועית?

4. נעשו תצפיות, מבדקים ומעקב אחר מטופלים ומטפלים בשיטה. אם כן עד כמה?

5. האם יש עמיתים שמטפלים בנפש שאינם בקשרים עסקיים עם מכון 'קיויתי' שבחנו את השיטה, המטפלים והתוצאות?
ומי הם?

6. האם נעשה מחקר בלתי תלוי אודות השיטה ויישומה? האם הוא משוחרר לציבור וניתן לקרוא אותו?

7. האם מספיק לטיפול נפשי רק את השיטה CBT או שזה חלק מהמכלול שמטפל צריך?



על הסילבוס:

1. ראיתי שכן מביאים את התזות של הוגים ותאוריטקנים רק בעילום שמם, זה לא פוגע בשיח המקצועי של הבוגרים עם עמיתים? (וממילא במקצועיותם)

2. אודה, הסילבוס מרשים מאוד. בכל אופן שואלת, עד כמה החומר הוא מהמקובל בעולם, וכמה ממנו הוא תוצר של הרב צישינסקי?

בקרה:

1. שאלה למפתח השיטה - מי מפקח על תכני הקורס?

2. מהי הביקורת החיצונית על תהליכי הלמידה והתקדמות התלמידים?


_____________

כאמור, שאלות אלו הופנו לרב צישינסקי שיגיב על כל הדברים
ובימים הקרובים יפורסם כאן המענה המקצועי במלואו.


להתראות!

מזכירות 'קיויתי'

וואהו!!!! סוף סוף..
@קיויתי מתי נראה לכם יהיו התשובות?
 

ליליאן

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
פסיכיאטרים יכולים לטפל בשיחות.
אם זה מה שהם בחרו לעשות ולהתמקצע בו.
 

ליליאן

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
האמת, שבתחילה גם אני תהיתי מה יש לאנשי מקצוע חרדים לצאת בכזו נחרצות נגד מקומות לימוד לא מקצועיים.
גם אני חששתי שיש בהם לגלוג והשמצה.
אבל מישהי שלחה לי מייל והיא הבהירה לי בעדינות את מה שלא הבנתי לפני כן:
חושבת... אולי באמת לא המוקד פה זה החרדיות והחילוניות, אלא המקצועיות.
ומשום מה (?) במצב העכשוי חרדית היא מילה נרדפת ללא הכי מקצועית, אצלי. ויש המון סיבות לסטיגמה הזו. היא לא באה ברגל. (מספיק לקרוא אשכול טיפולי כזה בפרוג בשביל להבין שזה לא בחינם. שלא לדבר על דמויות המטפלת בספרות החרדית)

הבנתי, שמי שרוצה ללכת לטיפול מקצועי, מקצועי באמת, כזה שנוגע בנפש לכל רבדיה, או אפילו- לעבור תהליך של CBT בצורה מבוקרת, שמורה, מקצועית ובטוחה, ותקרא את האשכול הזה, כשיש לה הבנה גם בצדדי הסכנה,
תגיד לעצמה: "אני? לחרדים לא הולכת. הם לא מקצועיים, תראו כאן, באשכול הזה, איך הם מדברים בלי שמץ הבנה על התהליכים העמוקים של הנפש ו"מקצועיות" בעיניהם זו מכון קיוויתי..."
ובאיזושהו מקום, השיח על "מקצועיות" חרדית כמו זו, גורמת לכך שאנשים יעדיפו כבר ללכת לאנשי מקצוע לא חרדים ומקצועיים,
כי בצורה כזו, באשכול כמו זה,
אנחנו יוצרים סטיגמה על מטפל חרדי (ברטלר, שקוף, קיוויתי) כאדם לא מקצועי בכלל.
ואז? מה נוצר? משוואה עצובה:
מטפל חילוני הוא מטפל מקצועי, ובנפש צריך לטפל אצל מישהו מקצועי בלבד,
מטפל חרדי? נו, הוא בוגר מכון זה או אחר שלא מבין כלום. תראו ראיה מהאשכול כאן.

ואם כך, ייתכן, אולי, שעל זה יוצא הקצף של המטפלים החרדים המקצועיים.



מדויק!!
 

תמר ה.

משתמש מקצוען
אולי לא ממש קשור לנושא האשכול, ובכל זאת.
דובר הרבה על הכפירה של פרויד בתהליך הבחירה החופשית של האדם.
אנני מכירה לעומק כלל ועיקר את משנתו של פרויד,
אבל להבדיל בין טהור לטמא, השבוע קראנו באבן עזרא על הפרשה, מילים מרגשות שמדברות על תהלי הבחירה.
במילים האלו מובע הרעיון שלא לכל אדם יש בחירה חופשית. למשל, למי ששבוי בתסמונת שטוקהלם, וחייב למות על מנת שיצמח משהו מתוקן.
הנה הדברים:
"יש לתמוה, איך יירא מחנה גדול של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם, ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם? התשובה, כי המצרים היו אדונים לישראל, וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה, ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו, והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים למלחמה. הלא תראה כי עמלק בא בעם מועט, לולי תפלת משה היה חולש את ישראל. והשם לבדו שהוא עושה גדולות ולו נתכנו עלילות סבב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים, כי אין בהם כח להלחם בכנענים, עד שקם דור אחר דור המדבר, שלא ראו גלות והיתה להם נפש גבוהה",

בהמשך מדבר האבן עזרא על החובה של כל אדם להכיר את עצמו לפני ולפנים כדי להכיר את בוראו. ודו"ק.

אבן עזרא בשלח יד יג
 

דינה הדס

משתמש רשום
עיצוב גרפי
אולי לא ממש קשור לנושא האשכול, ובכל זאת.
דובר הרבה על הכפירה של פרויד בתהליך הבחירה החופשית של האדם.
אנני מכירה לעומק כלל ועיקר את משנתו של פרויד,
אבל להבדיל בין טהור לטמא, השבוע קראנו באבן עזרא על הפרשה, מילים מרגשות שמדברות על תהלי הבחירה.
במילים האלו מובע הרעיון שלא לכל אדם יש בחירה חופשית. למשל, למי ששבוי בתסמונת שטוקהלם, וחייב למות על מנת שיצמח משהו מתוקן.
הנה הדברים:
"יש לתמוה, איך יירא מחנה גדול של שש מאות אלף איש מהרודפים אחריהם, ולמה לא ילחמו על נפשם ועל בניהם? התשובה, כי המצרים היו אדונים לישראל, וזה הדור היוצא ממצרים למד מנעוריו לסבול עול מצרים ונפשו שפלה, ואיך יוכל עתה להלחם עם אדוניו, והיו ישראל נרפים ואינם מלומדים למלחמה. הלא תראה כי עמלק בא בעם מועט, לולי תפלת משה היה חולש את ישראל. והשם לבדו שהוא עושה גדולות ולו נתכנו עלילות סבב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים, כי אין בהם כח להלחם בכנענים, עד שקם דור אחר דור המדבר, שלא ראו גלות והיתה להם נפש גבוהה",

בהמשך מדבר האבן עזרא על החובה של כל אדם להכיר את עצמו לפני ולפנים כדי להכיר את בוראו. ודו"ק.

אבן עזרא בשלח יד יג

ה' סיבב שמתו כל העם היוצא ממצרים הזכרים כי אין בהם כוח להלחם בכנענים.
זה אומר שמי שלא היתה לו בחירה - נפטר! שהרי אנחנו פה כדי לבחור, וכשכשנגמר התפקיד בעולם נגמרים גם החיים.
אך אלו שנשארו בחיים, כן היתה להם בחירה, בשונה ממה שכתבת "שלא לכל אדם יש בחירה חופשית"...

ולעניינו - כשמטופל מגיע לטיפול - להוי ידוע, הוא עדיין בין החיים :)

ברור שנקודת הבחירה משתנה מאדם לאדם וממצב למצב (ושלא יצא נזק מדבריי, אוסיף שזוהי התעללות בחסרי ישע להאשים מטופל ולומר לו שהוא סובל כי הוא לא בוחר לחיות...) אבל ברור שיש בחירה והחוכמה של מטפל זה לכון את המטופל לשם ברגישות ובאמפטיה.
וגם אני מצטטת: "כי בודאי יש לאדם בחירה תמיד, על כל דבר... והבן הדברים מאוד" (ליקוטי מוהר"ן, תורה ק"י)

לכן זו סוגיה מורכבת ששווה ללמוד אותה :)
 

תמר ה.

משתמש מקצוען
יפה כתבת! מעורר חשיבה, תקווה והתרגשות.
מצד נוסף, אלו שמתו, מתו במהלך 40 שנה ארוכות במדבר.
כלומר, לצד נפשם השפלה מול מצרים שלא הייתה ברת תיקון ובנושא זה לא הייתה להם אכן בחירה,
הם המשיכו לחיות כדי לתקן דברים אחרים.
מה שבעצם אומר, שלא ברור שפרויד כופר בבחירה כשהוא אומר שיש דברים וחלקים של האדם שעליהם אין לו בחירה ולצד זה הוא ממשיך לחיות...
 

דינה הדס

משתמש רשום
עיצוב גרפי
יפה כתבת! מעורר חשיבה, תקווה והתרגשות.
מצד נוסף, אלו שמתו, מתו במהלך 40 שנה ארוכות במדבר.
כלומר, לצד נפשם השפלה מול מצרים שלא הייתה ברת תיקון ובנושא זה לא הייתה להם אכן בחירה,
הם המשיכו לחיות כדי לתקן דברים אחרים.
מה שבעצם אומר, שלא ברור שפרויד כופר בבחירה כשהוא אומר שיש דברים וחלקים של האדם שעליהם אין לו בחירה ולצד זה הוא ממשיך לחיות...


אז קודם כל תודה על הפידבק. זה יפה ונדיר להחמיא לצד שמולך בדיון...
זה מעיד על יכולת להיות אוביקטיבית ונקיה בויכוח, ואני מעריכה מאוד!

באשר לפרויד, מצטטת את דבריו כלפי הדיכאון:
"הפציינט מציג לנו את האגו שלו כחסר ערך, אינו מסוגל להגיע להישגים, ובזוי מבחינה מוסרית... הוא ודאי צודק באיזו בחינה ומתאר דבר שאכן קיים בצורה שהוא מתאר זאת. צריך מיד לאשר את מה שהוא אומר ללא היסוס. הוא באמת לא מעניין, בלתי אהוב ולא מסוגל להשיג הישגים כפי שהוא אומר... פשוט יש לו עין חדה יותר לראות את האמת מאשר לאנשים שאינם שרויים בדיכאון. כשהוא מתאר את עצמו בביקורת העצמית שלו כקטנוני, אנוכי, בלתי אמין, לא עצמאי, או כאחד שמטרתו היחידה היא להחביא את חולשותיו, כנראה שהוא הגיע קרוב מאוד להבנה עצמית. לנו נותר רק לתמוה מדוע צריך אדם להיות חולה בכדי להכיר באמת מן הסוג הזה" (זיגמונד פרויד, אבלות ומרה שחורה).

אם היה מגיע לפרויד יהודי מדור המדבר, ערב המלחמה בכנענים ומתאר:
אני חלש, אין לי כוח, ככה אנחנו במשפחה, כבר במצרים העבידו אותנו בפרך, אין לנו כלים ויכולת להתמודד מול הכנענים. זה לא רק אני, זה כל העם שלי, אני פוחד כל כך" פרויד מיד היה מאשר את דבריו ללא היסוס. בעיני פרויד היהודי ההוא הגיע להבנה עצמית ויש לו עין חדה יותר לראות את האמת.
על פי השקפת עולמו של פרויד, כשהדברים נאמרים הם עולים מהתת מודע ועוברים עיבוד, והקשר הטיפולי עצמו מרפא, ו...בערך כאן זה נגמר.
האם מחר היהודי ההוא הולך למלחמה? האם הוא קיבל כוח ויכולת לבחור? לא יודעת.
אני כן יודעת שטיפול פסיכואנליזה יכול היה לארוך 7 שנים, ורמת ההצלחות שהוא קצר - לא משהו...

אז נכון שכיום בעולם המודרני, הפסיכואנליזה של פרויד נזנחה ברמה זו או אחרת ושיטות יעילות יותר תפסו את המקום. וכן, גם השיטה הפסיכודינאמית קיבלה גוון שונה ויותר ממוקד מטרה.
אך עדיין רוחו של פרויד מהלכת על מטפלים ועל חדרי טיפול. הסגידה לרגשות והפחד לגעת בהם, עודנה עומדת בין כותלינו.

אז מה? את רוצה לעשות ליהודי ההוא סיביטי? להגיד לו שהוא לא צודק! ושיש לו כוח! ושהוא יכול!
חלילה! זה לא אמפטי, זה לא נכון, זה לא דברים שמתקבלים על הלב.

כתלמידת צישינסקי ברורים לי המטרה והיעד - לשלוח אותו למלחמה בכנענים.
לכן אני לא אסתפק בקשר הטיפולי, בהקשבה ובאמפטיה. אלא אתן לו כלים. אלמד אותו איך נוצרו הרגשות שבתוכו ואיך הדרך הנכונה להתמודד איתם. אני אלוה אותו בזה עד שיהיה לי ברור שהיעד הושג.

יש לשיטה של צישינסקי את הכלים איך מכוונים את המטופל לבחור. ברגישות, באמפטיה ובמלוא הכבוד הראוי הוא מעיז לגעת ברגשות.

אז איך עושים את זה? בשביל זה לומדים 3 שנים בקיויתי.

ולא, אני לא מקבלת שם אחוזים.
רק סתם תלמידה שחווה הזדהות עמוקה עם השיטה.
 
נערך לאחרונה ב:

במבונה

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
מתוך הקונטרס של הרב וולבה פסיכיאטריה ודת
3. בתיאור של עולם התורה עמדנו על עקרון הבחירה. אמרנו, כי
לדעת התורה אי־אפשר לעקור תכונות בסיסיות, אבל הבחירה בידינו
להשתמש בהן לטוב או לרע. זהו יסוד גדול, וחיוב גדול בתורה:
״ובחרת בחיים!״ וכיון שיש לנו בחירה חפשית. אנו אחראים
למעשינו. ברור, שהתורה אינה יכולה להכיר בשיטה פסיכולוגי ת
השוללת את הבחירה לגמרי. בפסיכיאטרי׳ המודרנית הי׳ זה פרנקל
הוא כותב: .^ שהרים קולו לסנגורי׳ על החירות הפנימית של האדם
״הפרקטיקה הרפואית מאשרת תמיד מחדש, מה שקראתי פעם ה־
הפסיכיאטרי שלי: האמונה הבלתי־ניתנת לעירעור
באישיותו הרוחנית אפילו של החולה הפסיכוטי״זג.
נזק רב גרמה בענין זה הפופולריזצי׳ של הפסיכולוגי׳. הרבה מונחים
פסיכולוגיים חדרו לתוך הציבור הרחב, והוא משתמש בהם בלי הבנה
ובלי הבחנה. התוצאה היא, שהאדם בץ־דורנו כמעט אינו עושה עו ד
מאמץ לחנך או לרסן עצמו. כל תופעה שלילית באופי שלו —
התנצלות בצדה: ״הרי יש לי רגש נחיתות״, ״הרי בילדותי לא הי׳ לי
חום־הקן״, וכדומה. בודאי לא זאת היא כוונת הפסיכולוגי׳, שהאדם
יבנה לעצמו עולם אגואיסטי ויסתייע במלים שהוא לקח מאוצר
המחשבה הפסיכולוגית! אינני יודע, כיצד אפשר לרפא את הנגע הזה,
המכרסם ברמה המוסרית של דורנו. נדמה לי, כי גם אנשי התורה וגם
אנשי הפסיכלוגיה נקראים להסביר לציבור הרחב: לאדם יש בחירה!
הוא בן־חורין לבחור בטוב! הוא אחראי לעצמו, לחנך ולרסן עצמו.
 

חיוך

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
UX UI
D I G I T A L
מתוך הקונטרס של הרב וולבה פסיכיאטריה ודת
3. בתיאור של עולם התורה עמדנו על עקרון הבחירה. אמרנו, כי
לדעת התורה אי־אפשר לעקור תכונות בסיסיות, אבל הבחירה בידינו
להשתמש בהן לטוב או לרע. זהו יסוד גדול, וחיוב גדול בתורה:
״ובחרת בחיים!״ וכיון שיש לנו בחירה חפשית. אנו אחראים
למעשינו. ברור, שהתורה אינה יכולה להכיר בשיטה פסיכולוגי ת
השוללת את הבחירה לגמרי. בפסיכיאטרי׳ המודרנית הי׳ זה פרנקל
הוא כותב: .^ שהרים קולו לסנגורי׳ על החירות הפנימית של האדם
״הפרקטיקה הרפואית מאשרת תמיד מחדש, מה שקראתי פעם ה־
הפסיכיאטרי שלי: האמונה הבלתי־ניתנת לעירעור
באישיותו הרוחנית אפילו של החולה הפסיכוטי״זג.
נזק רב גרמה בענין זה הפופולריזצי׳ של הפסיכולוגי׳. הרבה מונחים
פסיכולוגיים חדרו לתוך הציבור הרחב, והוא משתמש בהם בלי הבנה
ובלי הבחנה. התוצאה היא, שהאדם בץ־דורנו כמעט אינו עושה עו ד
מאמץ לחנך או לרסן עצמו. כל תופעה שלילית באופי שלו —
התנצלות בצדה: ״הרי יש לי רגש נחיתות״, ״הרי בילדותי לא הי׳ לי
חום־הקן״, וכדומה. בודאי לא זאת היא כוונת הפסיכולוגי׳, שהאדם
יבנה לעצמו עולם אגואיסטי ויסתייע במלים שהוא לקח מאוצר
המחשבה הפסיכולוגית! אינני יודע, כיצד אפשר לרפא את הנגע הזה,
המכרסם ברמה המוסרית של דורנו. נדמה לי, כי גם אנשי התורה וגם
אנשי הפסיכלוגיה נקראים להסביר לציבור הרחב: לאדם יש בחירה!
הוא בן־חורין לבחור בטוב! הוא אחראי לעצמו, לחנך ולרסן עצמו.
מי סובר שבטיפול שאינו CBT או אינו של שיטת צישינסקי אין בחירה?

אז קודם כל תודה על הפידבק. זה יפה ונדיר להחמיא לצד שמולך בדיון...
זה מעיד על יכולת להיות אוביקטיבית ונקיה בויכוח, ואני מעריכה מאוד!

באשר לפרויד, מצטטת את דבריו כלפי הדיכאון:
"הפציינט מציג לנו את האגו שלו כחסר ערך, אינו מסוגל להגיע להישגים, ובזוי מבחינה מוסרית... הוא ודאי צודק באיזו בחינה ומתאר דבר שאכן קיים בצורה שהוא מתאר זאת. צריך מיד לאשר את מה שהוא אומר ללא היסוס. הוא באמת לא מעניין, בלתי אהוב ולא מסוגל להשיג הישגים כפי שהוא אומר... פשוט יש לו עין חדה יותר לראות את האמת מאשר לאנשים שאינם שרויים בדיכאון. כשהוא מתאר את עצמו בביקורת העצמית שלו כקטנוני, אנוכי, בלתי אמין, לא עצמאי, או כאחד שמטרתו היחידה היא להחביא את חולשותיו, כנראה שהוא הגיע קרוב מאוד להבנה עצמית. לנו נותר רק לתמוה מדוע צריך אדם להיות חולה בכדי להכיר באמת מן הסוג הזה" (זיגמונד פרויד, אבלות ומרה שחורה).

אם היה מגיע לפרויד יהודי מדור המדבר, ערב המלחמה בכנענים ומתאר:
אני חלש, אין לי כוח, ככה אנחנו במשפחה, כבר במצרים העבידו אותנו בפרך, אין לנו כלים ויכולת להתמודד מול הכנענים. זה לא רק אני, זה כל העם שלי, אני פוחד כל כך" פרויד מיד היה מאשר את דבריו ללא היסוס. בעיני פרויד היהודי ההוא הגיע להבנה עצמית ויש לו עין חדה יותר לראות את האמת.
על פי השקפת עולמו של פרויד, כשהדברים נאמרים הם עולים מהתת מודע ועוברים עיבוד, והקשר הטיפולי עצמו מרפא, ו...בערך כאן זה נגמר.
האם מחר היהודי ההוא הולך למלחמה? האם הוא קיבל כוח ויכולת לבחור? לא יודעת.
אני כן יודעת שטיפול פסיכואנליזה יכול היה לארוך 7 שנים, ורמת ההצלחות שהוא קצר - לא משהו...

אז נכון שכיום בעולם המודרני, הפסיכואנליזה של פרויד נזנחה ברמה זו או אחרת ושיטות יעילות יותר תפסו את המקום. וכן, גם השיטה הפסיכודינאמית קיבלה גוון שונה ויותר ממוקד מטרה.
אך עדיין רוחו של פרויד מהלכת על מטפלים ועל חדרי טיפול. הסגידה לרגשות והפחד לגעת בהם, עודנה עומדת בין כותלינו.

אז מה? את רוצה לעשות ליהודי ההוא סיביטי? להגיד לו שהוא לא צודק! ושיש לו כוח! ושהוא יכול!
חלילה! זה לא אמפטי, זה לא נכון, זה לא דברים שמתקבלים על הלב.

כתלמידת צישינסקי ברורים לי המטרה והיעד - לשלוח אותו למלחמה בכנענים.
לכן אני לא אסתפק בקשר הטיפולי, בהקשבה ובאמפטיה. אלא אתן לו כלים. אלמד אותו איך נוצרו הרגשות שבתוכו ואיך הדרך הנכונה להתמודד איתם. אני אלוה אותו בזה עד שיהיה לי ברור שהיעד הושג.

יש לשיטה של צישינסקי את הכלים איך מכוונים את המטופל לבחור. ברגישות, באמפטיה ובמלוא הכבוד הראוי הוא מעיז לגעת ברגשות.

אז איך עושים את זה? בשביל זה לומדים 3 שנים בקיויתי.

ולא, אני לא מקבלת שם אחוזים.
רק סתם תלמידה שחווה הזדהות עמוקה עם השיטה.

מה הכוונה הפחד לגעת ברגשות?
 
נערך לאחרונה ב:

על הדרך

משתמש פעיל
נראה לי שגם הCBT וגם השיטה הדינמית מסכימים שמטרת הטיפול היא להרחיב את יכולת הבחירה של האדם, גם כשהוא חושב שהיא איננה. אחרת, בשביל מה מטפלים?
השאלה היא איך עושים זאת.
ע"י שכנועים שכליים? תרגילים מעשיים? זו דרך אחת .
השיטה הדינמית חושבת שהשינוי נעשה דווקא ע"י תובנות וחוויות רגשיות, שהן לא ממש ניתנות לכימות ומדידה, ולא נכנסות לרשימה בפרוטוקולים, אבל חודרות (לאט) ועמוק.
 

תמר ה.

משתמש מקצוען
צד שמולך בדיון...
אנני בטוחה שאני הצד מול.
שוב, חשבתי ועודני חושבת שיש אנשים שיכולים להיתרם מקיוויתי, הוא לא מוכר כלום. יש לו תקווה, והדברים שלך מדברים בעד עצמם, על הרצון להביא אנשים שיהיה להם טוב יותר.

התחושה המציקה שלי היא במקומות הדקים הרבה יותר בנפש.
המסתורים הנפשיים של המטופל, הדקות של עבודת האבל, האבחנה המבדלת מתי לזכור כדי לשכוח ומתי לשכוח כדי לזכור, ההזדהות ההפנמתית ומתי היא עלולה להיות הרסנית, המטופל שמשתמש בחיות של המטפל במקום בחיותו שלו, מצבי טרום אינטגרציה שמפוצלים בטיפול, צמיחה דיסוציאטיבית, עבודה מול הזדהות השלכתית מורכבת וההפרדה בינה לבין חלקי המטפל, פונקציות של "תרגום" בטיפול לעומת פונציות של "השבה" או "התמרה". מתי זו יכולות ומתי זה נרקסיזם? איך מרגישים שמדובר בהכחשה מאנית?
וכל אלו זה רק טיפ טיפה.
כשלא מכירים את הנ"ל, איך נראית העבודה? איך לא נפתח בהם צמיחה מנותקת? איך לא ניכנס בגסות למסתורים הנפשיים שלהם? מה יעזור לנו שלא נטעה וניקח את השלכת החיות שלהם לתוכנו?
מי ישמור עלינו כשאנחנו נוגעים בנפש בלי להכיר אותה?

אני חושבת שכולנו נוגעים בנפש, גם מורות, גם חברות. ובחסד השם עושים דברים טובים.
השאלה היא מה קורה כשיושבים לטיפול והמטופל מניח את הנפש שלו בצורה חסרת הגנות מתוקף זה שאתה מטפל.
ואם אינך מכיר את המסתורין של הנפש... זה ממש ממש מפחיד.
 

תמר ה.

משתמש מקצוען
על פי השקפת עולמו של פרויד, כשהדברים נאמרים הם עולים מהתת מודע ועוברים עיבוד, והקשר הטיפולי עצמו מרפא, ו...בערך כאן זה נגמר.
רק אגב,
מהמעט שלמדתי על פרויד, הבסיס הוא שפרויד כלל לא עסק בתאורית יחסי אובייקט (קשר טיפולי)
אלא בתאורית דחף.
 

דינה הדס

משתמש רשום
עיצוב גרפי
אנני בטוחה שאני הצד מול.
שוב, חשבתי ועודני חושבת שיש אנשים שיכולים להיתרם מקיוויתי, הוא לא מוכר כלום. יש לו תקווה, והדברים שלך מדברים בעד עצמם, על הרצון להביא אנשים שיהיה להם טוב יותר.

התחושה המציקה שלי היא במקומות הדקים הרבה יותר בנפש.
המסתורים הנפשיים של המטופל, הדקות של עבודת האבל, האבחנה המבדלת מתי לזכור כדי לשכוח ומתי לשכוח כדי לזכור, ההזדהות ההפנמתית ומתי היא עלולה להיות הרסנית, המטופל שמשתמש בחיות של המטפל במקום בחיותו שלו, מצבי טרום אינטגרציה שמפוצלים בטיפול, צמיחה דיסוציאטיבית, עבודה מול הזדהות השלכתית מורכבת וההפרדה בינה לבין חלקי המטפל, פונקציות של "תרגום" בטיפול לעומת פונציות של "השבה" או "התמרה". מתי זו יכולות ומתי זה נרקסיזם? איך מרגישים שמדובר בהכחשה מאנית?
וכל אלו זה רק טיפ טיפה.
כשלא מכירים את הנ"ל, איך נראית העבודה? איך לא נפתח בהם צמיחה מנותקת? איך לא ניכנס בגסות למסתורים הנפשיים שלהם? מה יעזור לנו שלא נטעה וניקח את השלכת החיות שלהם לתוכנו?
מי ישמור עלינו כשאנחנו נוגעים בנפש בלי להכיר אותה?

אני חושבת שכולנו נוגעים בנפש, גם מורות, גם חברות. ובחסד השם עושים דברים טובים.
השאלה היא מה קורה כשיושבים לטיפול והמטופל מניח את הנפש שלו בצורה חסרת הגנות מתוקף זה שאתה מטפל.
ואם אינך מכיר את המסתורין של הנפש... זה ממש ממש מפחיד.

כל מה שכתבת הוא נכון - רק במידה ותלמידי קיויתי נוגעים בנפש בלי להכיר אותה.
אני לא מסכימה עם ההנחה הזאת!
(ולכן אנחנו 2 צדדים בדיון).
 

תמר ה.

משתמש מקצוען
ה
נוגעים בנפש בלי להכיר אותה
הסקתי את זה ממה שכתבת על דרך הטיפול של פרויד,
בפרט על ה"וזהו, בערך" שכתבת.
וממה ששצינסקי מפרסם באתר - שאמור לייחצן אותו, ואותי, בכל אופן ממש כיווץ.
אבל די, מרגישה כבר שזה לטחון מים.
מה שאני לא מרגישה שני צדדים, זה שיש אפשרות לעזור אבל כל עוד היא תחומה במסגרת מסויימת (וגם אז ניתן לייצר צמיחה דיסוציאטיבית, למשל, ופיצולים. אבל ...) וגם כי סתם באופן כללי, אם יורשה לי - נראה שיש לך אישיות בנויה ורוצה לתת לאנשים, אז לא מרגישה שאני "מולך" אלא שרוצה להבהיר, מה חסר בשיטה של קיוויתי, ואיפה היא עלולה לייצר נזקים לא פשוטים.
 
נערך לאחרונה ב:

דינה הדס

משתמש רשום
עיצוב גרפי
ה

הסקתי את זה ממה שכתבת על דרך הטיפול של פרויד,
בפרט על ה"וזהו, בערך" שכתבת.
וממה ששצינסקי מפרסם באתר - שאמור לייחצן אותו, ואותי, בכל אופן ממש כיווץ.
אבל די, מרגישה כבר שזה לטחון מים.
מה שאני לא מרגישה שני צדדים, זה שיש אפשרות לעזור אבל כל עוד היא תחומה במסגרת מסויימת (וגם אז ניתן לייצר צמיחה דיסוציאטיבית, למשל, ופיצולים. אבל ...) וגם כי סתם באופן כללי, אם יורשה לי - נראה שיש לך אישיות בנויה ורוצה לתת לאנשים, אז לא מרגישה שאני "מולך" אלא שרוצה להבהיר, מה חסר בשיטה של קיוויתי, ואיפה היא עלולה לייצר נזקים לא פשוטים.

ברור שהשיטה של צישינסקי תחומה במסגרת מסויימת, רק שהמסגרת הרבה יותר רחבה ממה שהיא נתפסת לפי דבריך.
ולגבי פרויד - מודה שלא למדתי את שיטתו. כתבתי בעיקר על פי ציטוט מדבריו וממה ששמעתי עליו באופן כללי.
הידע של תלמידי קיויתי על הנפש - לא מבוסס על פרויד, הוא מגיע ממקורות אחרים, הרבה יותר מדוייקים.

גם אני לא "מולך", אני פשוט מזדהה עם האמת שניכרת מכל פינה כשאני מקשיבה לצישינסקי.
וכנראה שגם את כותבת מתוך רצון להגן על האמת כפי שאת רואה אותה :)
שמעתי פעם הסבר על התופעה שלפני ימות המשיח "האמת תהא נעדרת" והסבירו שהיא תהיה "עדרים" "עדרים" כשכל עדר בטוח שהאמת אצלו...

אז איפה היא תהיה באמת? מי שיחפש אותה (באמת) כנראה שימצא :)
 

תמר ה.

משתמש מקצוען
אז איפה היא תהיה באמת? מי שיחפש אותה (באמת) כנראה שימצא :)
חושבת לענ"ד שהיא תהיה באמת עדרים עדרים כפשוטו. הרבה אמיתות.
ושכל אחד יכיר את מקומו התחום, ואת מקום שליחותו, לא יעשה מה שהוא לא יכול וכן יעשה מה שהוא יכול.
וכל עדר יידע מה שהוא לא יודע, ויידע מה שהוא יודע, ויסכים להנהן בראשו לעדרים אחרים :) ולהעריך אותם, בלי "יותר" או "פחות". וכן עם להבין את הסכנה מתי לא.
 

סוכרזית

משתמש פעיל
לדעתי כל הדיון הזה מיותר לגמרי.....

ראשית כל, נראה לכם שכל הפסיכולוגים שבימינו (יוצאי אקדמיה) דוגלים בכל חלקיק של תאוריה? יש הרבה נושאים שנויי מחלוקת. יש תאוריות שסותרות את עצמן וכל אחד בוחר למה הוא מתחבר ומאמין. גם בתאוריה של פרויד יש דברים הזויים ומופרכים שכל בר דעת (גם חילוני) יאמר שזה שטות. אך מנגד יש בתאוריה שלו אף דברים מחכימים מאוד. חוץ ממכונים פסיכואנליטיים מובהקים, קשה לי להאמין שיש מטפל שהולך לפי הספר. ומי שכן, בהצלחה! לכן, להביא כאן ציטוטים מתוך ספרו, נו.

שנית, אני לא חושבת שיש מקום להכפיש ולהוציא שם רע. אני לא מכירה את מכון קיוותי, אך בדרך שהם הועלו כאן לדיון, לדעתי הגזמתם! לדרוש מהם תשובות??!! הם חייבים למישהו משהו? בסך הכל מדובר על מישהו שפיתח שיטה ומלמד לפרנסתו. אם זה לא מתאים למישהו שלא יפנה אליו. בטוחה שמי שהיה רוצה באמת ללמוד היה עושה ש.ב. באופן פרטי מולם.

שלישית, יש אנשים שאקדמיה זה big no עבורם, אז ברור שלא ימליצו ללכת לשם. וברור שאנשים שרואים במכונים דבר פסול, לא ימליצו ללכת לשם.
אז סליחה על הספוילר אך זה יהיה התוצאה של הדיון האינסופי הזה!

רביעית, אני אישית אקדמאית, בת למשפחה אקדמאית (ל"ע) מאמינה שבבריאות הנפש יכולים להתעסק רק אנשים מקצועיים ולצערנו האקדמיה בנתיים המקום היחיד שיכול לתת את הכלים לכך. לא פוסלת במכונים שנותנים מידע מעשיר ומעולה! ובהחלט יכול להיות מקום ממצוין עבור אנשים שזו האופציה היחידה מבחינתם. אך שכל אחד ידע את מקומו.

חמישית, אני אסיים כאן. למרות שאני מניחה שהוויכוח ימשיך.. (אל תשכחו את הספוילר ;) )
תודה מראש על ה-:mad:/:(
 

הרצאות ניהול וארגון

נפש האדם ע"פ התורה, ארגון וניהול
מנוי פרימיום
עריכה תורנית
בלת"ק

כולם אהובים כולם ברורים...

מניסיון בתחום שווה לבדוק משהו אחר ועמוק הרבה יותר

מח ולב moachvalev1&gmail.com 058-3246253

בהצלחה!
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכז

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לִשְׁלֹמֹה אִם יְהוָה לֹא יִבְנֶה בַיִת שָׁוְא עָמְלוּ בוֹנָיו בּוֹ אִם יְהוָה לֹא יִשְׁמָר עִיר שָׁוְא שָׁקַד שׁוֹמֵר:ב שָׁוְא לָכֶם מַשְׁכִּימֵי קוּם מְאַחֲרֵי שֶׁבֶת אֹכְלֵי לֶחֶם הָעֲצָבִים כֵּן יִתֵּן לִידִידוֹ שֵׁנָא:ג הִנֵּה נַחֲלַת יְהוָה בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן:ד כְּחִצִּים בְּיַד גִּבּוֹר כֵּן בְּנֵי הַנְּעוּרִים:ה אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת אַשְׁפָּתוֹ מֵהֶם לֹא יֵבֹשׁוּ כִּי יְדַבְּרוּ אֶת אוֹיְבִים בַּשָּׁעַר:
נקרא  12  פעמים

אתגר AI

אחרי החגים • אתגר 13

לוח מודעות

למעלה