דיון קינה על זריצקי ועל ספרות כמעט נכחדת

[.כותבת.]

אי אפשר לתבוע מקורא בן דורנו ליהנות מהם.

בלי הכללות. אבל בכל אופן - אכן כך זה אצל הרבה היום.
ו-

אני לא מבין את הקינה והנהי.

הקינה והנהי הם בגלל ש-

אי אפשר לתבוע מקורא בן דורנו ליהנות מהם.

 

[שרה מגן]

דור דור וסיגנונו. לטוב ולמוטב.
אם להיות כנה יש בשוק העכשוי ספרים טובים מאוד. המעצימים ומענגים לא פחות מספרי דוד זריצקי.
טעם אחר. שונה. אבל שווה.
נדיר עד לא מצוי ספר שהוא אלמותי.
וכמו שכתבו כאן כבר, העובדה שהיום, כחמישים שנה לאחר פטירתו, עדיין מדפיסים את הספר היא מחמאה שווה.

אני כותבת זאת כחובבת מושבעת של ספרי זריצקי. אין כמוהם. (בהעדפה על המהדורות הישנות. הבלויות חח)

סיבה טכנית א. הספרים לא נמצאים בקדמת הבמה הפירסומית. אם בכלל. שנים לא מעטות אי אפשר היה להשיג ולו ספר אחד. התחננו לדודים שיועילו בטובם להעניק לנו את שימקה הקטן החום הבלוי. כי ממילא הוא לא שלם וחסרים בו כמ דפים. מסקרן אותי לדעת כמה נקנו מהמהדורה החדשה. (הולכת לברר בע"ה)

סיבה טכנית ב. הסקר נערך על כמאה משתתפים. מסתבר בני 30+- שזריצקי עבורם הוא אפילו לא נוסטלגיה, בעיקר בגלל טכני א.

 

[קוביד]

כי ממילא הוא לא שלם וחסרים בו כמ דפים.

חחח
נזכרתי שהספרנית מחקה בטיפקס את התיאור של אמה של שימקה גוססת והמטפחת נשמטת לה.
כמובן שזה היה השורות הראשונות שקראנו בספר...
אני מתלבט אם זה אלימות או פריצות...
או טפשות...

 

[קוביד]

לא הבנתי.

כוונתי היא שמי שלא נהנה מקריאת החיים היפה המפכה בזרימת שורותיו של הסופר המתארה בצבעים יפים, ודאי לא יודע גם להתבונן בעצמו על החיים בצורה כזו ומחפש גם בהם רק את הריגושים.
במחשבה שניה זו הכללה גסה ביותר.