שיתוף - לביקורת קטע כשמו.

מלכה יזדי

משתמש סופר מקצוען
איור וציור מקצועי
קטע ישן, שאף פעם לא הפך להיות סיפור... אבל מצא חן בעיני, שנתקלתי בו עכשיו.)
אשמח לשמוע מה דעתכם.


הטיפה הראשונה שנפלה התנגשה בהלם ברצפה, הטיפה שאחריה כבר לא השתהתה כל כך הרבה, והצטרפה אליה נמתחת בטביעות לשלולית שטוחה.

הזרם שירד אחר כך היוה גורם ישיר של חוק המשיכה בטבע, וגורם עקיף לבקבוק שהפך טורדוס בלי הרבה כוונה, כמו גם בלי הרבה צלילות.

"אוה" תרדנאי מתך את רגלו בעיוות, "נרדמה לי הרגל, ואתה טורדוס ממשיך ללהג?"

"תמשיך לשבת על הרגל שלך ותכף גם תרגיש נימול, תקשיב טוב למה שאדם חכם אומר לך עכשיו-המקום הזה..." שיהוק, "הוא..." זחיחות שמקורה בשיכרות הגבירה את מראה עיני העגל המטושטשות שקבועות בפניו. "ימחק המקום הזה מעל פני ארצנו--י ע ל ם."

הד, ודממה קדמו לחריקה השקטה המלוה את ציר הדלת, מיכאיל פסע את פסיעותיו הרחבות פנימה, המבט ששלח בהם, חדר בין אדי האלכוהול שהסתלסלו בחלל.

"הנצר האחרון הוכחד !" התרוממו השנים בצהלה מוזרה, "מיכאיל יקירנו, לא תרצה להצטרף עמנו לחינגה?"

כוסות מנותצות, שברי בקבוקים פזורים, זו הרמה המחוננת של הסגל העליון, בחורים פקחים.

"ודאי ארצה" דוק של חיוך האיר את פניו. "העבר לי את הבירה, טורדוס?"

"שוטה אתה כיהודי, מה עם היין? אתה בגמילה סופית?"

"סופית, אף טיפה לא."

אצבעותיו הארוכות של תרדנאי הקישו על שולחן העץ בקצב נמוך, וטיפות יין התיזו לכל עבר. "מיכאיל,"הוא פתח. "נכון הוא הדבר שאנו מסיעים בהכחדתן של עדויות, אך אמור לי מהי התמורה שנותן לנו מלך הבילירוסים על העניין? אין רווח של חבלי אדמה מהכחשת ההיסטוריה הזאת, אנחנו בעצמינו כיום על חבל הארץ שהיתה פעם מעצמה, מה זה נותן לנו היום?"

"כסף." הוא המהם בין לגימה ללגימה "אתה יודע שזאת הייתה ההצעה."

בעיניו של טודרוס בערה אש "סילוק השנואים היהודים זו ולא אחרת המטרה! לא היתה ולא תהיה מדינה יהודית בארץ הזאת."
 

אינספריישן

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
הדלת חרקה בשנית, ונער ירוק עיניים צעד פנימה, ניצוץ פגוע משהו מרצד בקשתיות הבורקות, בוערות בין גלדי הצלקות ודלדולי העור.
"מיכאל, מיכאל", הוא רטן. "שוב הותרת אותי לשמור על שביל שומם, ארץ לא נושבת. ואתה שותה".
הנערים גיחכו.
מיכאיל הסתובב בארשת פנים חדה, זעף מתחכך בין כפות ידיו השרוטות: "יודע אתה? דבר מה אני עוד זוכר מבבל", הוא סלסל בנעימה תלמודית: "וימי בכי ומספד, שלושים הם". אפו התכווץ בתיאטרליות חמורת סבר.
יקוואל נאנח. "שוב עושה מהתורה קרדום". הוא כחכח קלות, אולי כהכנה לנאום, אבל אז החליף טון בקלילות מבריקה, שרידי זיכרון מדיאלדאן הי"ד, וחרץ: "בירה ואבטיח לא מספיקים. אם יש בשר, נוכל להכין לעצמנו סעודה המתאימה לבית המלוכה".
תרדנאי ציחקק, חורץ בציפורן ארוכה מלוכלכת את פלטת השולחן העבה. "הבלואדני, הא?". הוא מירפק את טורדוס בצהלת מנצחים. "קדימה, האחים הנסיכותיים. הארמון כולו לרשותכם!".
הדי צחוקם התנגשו בקירות הצריף הדקים, מכאיבים באוזניים הפגועות.
איסתרק כבר היה מוחה, אולי משלב הברקה חדה, כזו שתגרום לאוזני הנוכחים להאדים ולליבותיהם לפעום. שמא היה משלח אותם רחוק, קליפת אבטיח חבושה על ראשם. אבל איסתרק טיפש, יצא לקרבות כמו אחרון החיילים וגם סיים כמותם, במפלה מרשימה שעוד תונצח בחדר הענבר הצארי.
מיכאל שפשף את התנוך השמאלי, מודע עמוקות לשמים המתבהרים והפער בינם לבין צרור תוכניותיו, שכללו חזרה נמרצת על תולדות האימפריה הקפואה ושינון יסודות השירה. מעמדו העתיק כנסיך הכתר לא הקל מעליו, אלא הגביר את רף הדרישות ממנו.
יקוואל דמם, אצבעותיו חופרות נתיבים בכיס המכנס הכהה.
"לחיים, אחויה".
 

אינספריישן

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
תודה אבל אני מעדיפה שישאר מת ולא ישתגע:rolleyes:
העדפה אישית
הוא לא משוגע. הוא "רק" צריך להתמודד עם בעיות זיכרון, קשיי שליפה, קושי אנליטי.
ורמה שכלית נמוכה יותר היא נסיון אכזר. מתאים בדיוק למסלול החיים הנוראי של יקוואל.
 
נערך לאחרונה ב:

לוטם

מהמשתמשים המובילים!
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
צילום מקצועי
הפקות ואירועים
הוא לא משוגע. הוא "רק" צריך להתמודד עם בעיות זיכרון, קשיי שליפה, קושי אנליטי.
ורמה שכלית נמוכה יותר היא נסיון אכזר. מתאים בדיוק למסלול החיים הנוראי של יקוואל.

כנראה שבדיוק לכן:

תודה אבל אני מעדיפה שישאר מת ולא ישתגע:rolleyes:
העדפה אישית
 

מלכה יזדי

משתמש סופר מקצוען
איור וציור מקצועי
@אינספריישן כל מילה :ROFLMAO:
איך זה קשור לקטע שכתבתי?
אהמ... טוב למען האמת, זה יפה ככה להבין את הרמזים, שהתכוונתי לכוזר בהכחדתה...
(ולא שמיכאיל הוא מכאל, אלא הרבה שנים אח"כ)
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
הדלת חרקה בשנית, ונער ירוק עיניים צעד פנימה, ניצוץ פגוע משהו מרצד בקשתיות הבורקות, בוערות בין גלדי הצלקות ודלדולי העור.
"מיכאל, מיכאל", הוא רטן. "שוב הותרת אותי לשמור על שביל שומם, ארץ לא נושבת. ואתה שותה".
הנערים גיחכו.
מיכאיל הסתובב בארשת פנים חדה, זעף מתחכך בין כפות ידיו השרוטות: "יודע אתה? דבר מה אני עוד זוכר מבבל", הוא סלסל בנעימה תלמודית: "וימי בכי ומספד, שלושים הם". אפו התכווץ בתיאטרליות חמורת סבר.
יקוואל נאנח. "שוב עושה מהתורה קרדום". הוא כחכח קלות, אולי כהכנה לנאום, אבל אז החליף טון בקלילות מבריקה, שרידי זיכרון מדיאלדאן הי"ד, וחרץ: "בירה ואבטיח לא מספיקים. אם יש בשר, נוכל להכין לעצמנו סעודה המתאימה לבית המלוכה".
תרדנאי ציחקק, חורץ בציפורן ארוכה מלוכלכת את פלטת השולחן העבה. "הבלואדני, הא?". הוא מירפק את טורדוס בצהלת מנצחים. "קדימה, האחים הנסיכותיים. הארמון כולו לרשותכם!".
הדי צחוקם התנגשו בקירות הצריף הדקים, מכאיבים באוזניים הפגועות.
איסתרק כבר היה מוחה, אולי משלב הברקה חדה, כזו שתגרום לאוזני הנוכחים להאדים ולליבותיהם לפעום. שמא היה משלח אותם רחוק, קליפת אבטיח חבושה על ראשם. אבל איסתרק טיפש, יצא לקרבות כמו אחרון החיילים וגם סיים כמותם, במפלה מרשימה שעוד תונצח בחדר הענבר הצארי.
מיכאל שפשף את התנוך השמאלי, מודע עמוקות לשמים המתבהרים והפער בינם לבין צרור תוכניותיו, שכללו חזרה נמרצת על תולדות האימפריה הקפואה ושינון יסודות השירה. מעמדו העתיק כנסיך הכתר לא הקל מעליו, אלא הגביר את רף הדרישות ממנו.
יקוואל דמם, אצבעותיו חופרות נתיבים בכיס המכנס הכהה.
"לחיים, אחויה".
נפלא.
תחילתו של פנפיק מוצלח.
ועדיף על התקופה המוכרת של איסתרק ומיכאל המוכרים לנו.
בגירסה הזאת יקוואל לא מת.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קלב

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת זְכוֹר יְהוָה לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ:ב אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַיהוָה נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב:ג אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי אִם אֶעֱלֶה עַל עֶרֶשׂ יְצוּעָי:ד אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה:ה עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַיהוָה מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב:ו הִנֵּה שְׁמַעֲנוּהָ בְאֶפְרָתָה מְצָאנוּהָ בִּשְׂדֵי יָעַר:ז נָבוֹאָה לְמִשְׁכְּנוֹתָיו נִשְׁתַּחֲוֶה לַהֲדֹם רַגְלָיו:ח קוּמָה יְהוָה לִמְנוּחָתֶךָ אַתָּה וַאֲרוֹן עֻזֶּךָ:ט כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק וַחֲסִידֶיךָ יְרַנֵּנוּ:י בַּעֲבוּר דָּוִד עַבְדֶּךָ אַל תָּשֵׁב פְּנֵי מְשִׁיחֶךָ:יא נִשְׁבַּע יְהוָה לְדָוִד אֱמֶת לֹא יָשׁוּב מִמֶּנָּה מִפְּרִי בִטְנְךָ אָשִׁית לְכִסֵּא לָךְ:יב אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ בְּרִיתִי וְעֵדֹתִי זוֹ אֲלַמְּדֵם גַּם בְּנֵיהֶם עֲדֵי עַד יֵשְׁבוּ לְכִסֵּא לָךְ:יג כִּי בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ:יד זֹאת מְנוּחָתִי עֲדֵי עַד פֹּה אֵשֵׁב כִּי אִוִּתִיהָ:טו צֵידָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ אֶבְיוֹנֶיהָ אַשְׂבִּיעַ לָחֶם:טז וְכֹהֲנֶיהָ אַלְבִּישׁ יֶשַׁע וַחֲסִידֶיהָ רַנֵּן יְרַנֵּנוּ:יז שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי:יח אוֹיְבָיו אַלְבִּישׁ בֹּשֶׁת וְעָלָיו יָצִיץ נִזְרוֹ:
נקרא  14  פעמים

אתגר AI

תקווה לעתיד טוב יותר • אתגר 17

לוח מודעות

למעלה