מאמר
"וצדיק באמונתו יחיה" מאת הרב ישראל קליין שליט"א
מסופר על אחד הצדיקים שדרכו בקודש היתה ללכת לראות את הסדרים שעורכים פשוטי עמך בית ישראל, להביט ביופי תמימותם וזכות ליבם של האנשים הפשוטים הללו. פעם אחת נזדמן לו לשמוע יהודי עם הארץ שישב בליל הסדר, הוא ובני ביתו, וקרא את ההגדה. הלה הסביר בטוב טעם לבני ביתו את דברי ההגדה כפי מיטב ”ידיעותיו“, וכאשר הגיע היהודי ל“כנגד ארבעה בנים דברה תורה“ התרחש דבר פלא, היהודי כיסה את פניו בפיסת ידו ונענע בראשו לארבע רוחות השמים מעלה ומטה, כאשר הוא מאריך במילה אאאאחחחחד כקורא את שמע, וכך הוא ממשיך ”אאחחחד חכם אחחחד תם אחד רשע אאאחחחד שאינו יודע לשאול“. לא יכל הצדיק להתאפק והיה מוכרח לשמוע הסבר על נוהג מוזר זה. היהודי בתמימותו הסביר בהתלהבות, שאבא שלו היה עם הארץ כמוהו, אבל אבא שלו לימד אותו כלל ברזל: כשאומרים אחד צריכים להאריך במילה ”אחד“ ולחשוב על הקב“ה שהוא אחד בשמים ובארץ ובד‘ רוחות השמים. לכן גם כעת כאשר הגעתי להגדה של פסח עשיתי כן. לא נחה דעתו של הצדיק והוא שאל: ”כן נכון! אבל איך הסברת לעצמך מה הפשט במילים אחד חכם אחד רשע? איך זה בדיוק מתכוין על הקב“ה?“ והיהודי משיב בשיא התמימות: ”אחד חכם- זה ברור הקב“ה הוא חכם. אחד רשע- רש“ע הוא ראשי תיבות- רבונו של עולם. אחד תם- הקב“ה תם ומתמם עם תמימים, כמו שאומרים בימים נוראים בפיוטים. ואחד שאינו יודע לשאול- הקב“ה לא שואל אף אחד, הוא עושה מה שהוא רוצה...“ אמר אותו צדיק, יהודי זה הבין את ההגדה אולי טוב מכולם. זה סוד כל הגדה של פסח ויציאת מצרים, הקב“ה הוא הבעל הבית הוא לא שואל את אף אחד, הוא עושה מה שהוא רוצה. אנו בימים אלו כיהודים מאמינים בני מאמינים, מתחזקים ראשית בעבודה הנפלאה הזו- שהקב“ה מוכיח בדיוק מי בעל הבית, ועם כל התקדמות המדע והידענים שיודעים כל דבר ומסבירים כל דבר ומפרשנים כל דבר, פתאום כולם ממלאים פיהם מים ונאלצים לחזור שוב ושוב ולומר ששום דבר לא ידוע ואנחנו צריכים ללמוד ועדיין אין לנו מידע. חיידק קטן משתק את כל העולם כאילו חזרנו מאה חמישים שנה אחורה. קטונתי לומר ולעורר, אבל חשבתי לעצמי מה היה חושב ואומר בזמן כזה מו“ר הגר“ע טאובר. יש כמה מסרים שאני חושב שהוא היה אומר היום, אתייחס לאחד מהם. הקב“ה מאמן אותנו קצת ומאפשר לנו לצאת מקליפה נוראה שמסתירה את כל הטוב שבחיינו, והיא הקליפה של ”מובן מאליו“ יש לנו בחיים כל הרבה דברים שהם מובנים מאליהם ואנחנו בכלל לא מכירים שאלו הם מתנות שמים. יהודי צריך לרגע לעצור את חייו ולהתמקד במילים שכתובות בספר איוב ”ערום יצאתי מבטן אימי“ הגעתי כאן לעולם בלי כלום, בלי בגדים מינימלים, בלי כפה, בלי ציצית, בלי תפילין, בלי ספרים, בלי חנוכיה, גביע, מפה לחלות, מפה לשבת ליום חול, בלי אשה, בלי ילדים, בלי כלים ליום חול לשבת לפסח, בלי כמה נעלים וכמה גרבים וכמה חולצות- לי ולילדי, ומשחקים ועטים וצבעים ומחשב ומיקסר ותנור וכיריים ותנור חמום ומזגן וכו‘ וכו‘ וכמה יש לי עכשיו! וכל זה מתנת חינם מאת השם!! לא מגיע לי כלום. וכי מישהו יכול לתבוע משהו? ומשום מה אנחנו תקועים תמיד במה שאין לנו..
הקב“ה רוצה לרגע אחד שנתעורר שאין שום דבר מובן מאליו. שיש מים בברזים והם ראויים לשתיה זה לא מובן מאליו, שיש תחבורה ציבורית, שיש טישו במכולת, שיש מגבונים לחים, שהילדים יוצאים לחיידר ולבית ספר, זה לא מובן מאליו, זה שאתה יכול לצאת ולבוא ולחזור ולאכול בכל מקום, ולגעת בכל דבר, ולדבר עם כל אדם ולנהל חיים, לנו זה נראה נורמלי וברור מאליו, פתאום סוגרים לנו קצת מהשמים את הנוחיות, כדי ללמד אותנו להגיד תודה. תגיד תודה תתחיל להגיד תודה. על מה?! על זה שאתה לא צריך כל יום לשאול את עצמך מה עושים עם הילדים היום, יש להם תכנית מסודרת. הם רגועים, אתה רגוע, הם גם לומדים ומחכימים וטוב להם ולך. לא מובן מאליו!!! תגיד תודה שאתה יכול ללכת ברחוב בלי עצבים במי ובמה אתה נוגע. לא מובן מאליו!!! תגיד תודה שבימים כתיקונם, במחילה מכבוד הציבור, אתה יכול להתעטש בקול גדול ולא לעורר עשרות מבטים, פשוט כך, אפשר להתעטש ולהשתעל חפשי חפשי, זה לא פשוט, זה לא מובן מאליו. תגיד תודה שכל הזמן אתה לא בלחץ מזה שאתה לא מספיק בלחץ, כי אולי כן צריכים להיות בלחץ אבל אולי לחץ זה לא טוב, כי זה סתם פאניקה, אבל אולי זה אדישות וזה פיקוח נפש כל הנערוון האלה וכו‘ וכו‘.... לא מובן מאליו!!! תגיד תודה שבימים כתיקונם יש חתונות מפוארות עם מאות מוזמנים, עם מלצרים מעונבים, עם תזמורת מושקעת, עם ריקודים עד לשמים ]אז נכון שאולי כדאי להצטמצם קצת ולא יזיק לנו ללמוד שלא חייבים חתונות פאר[ אבל זה לא מובן מאליו. תגיד תודה שבימים כתיקונם אפשר לקפוץ לסבתא בבית אבות לבקור ]נכון, היה כדאי שנעשה זה יותר[ בלי לחשוב פעמים, בלי ליטול ידים ובלי ללבוש מסיכה. לא מובן מאליו!!! תגיד תודה שבימים כתיקונם אפשר להתפלל כרגיל ברוב עם, עם מנין של שלש מאות איש, ברוב עם הדרת מלך. לא מובן מאליו!!! תגיד תודה שבימים כתיקונם אפשר ללכת למקוה בלי ”נערוון“. לא מובן מאליו!!! תגיד תודה שבימים כתיקונם אפשר לעשות ברית, בר מצוה, אירוסין, ווארט, שלום זכר, קידוש, אסיפות, התכנסויות, ישיבות. לא מובן מאליו!!! תגיד תודה שבימים כתיקונם יכולת סתם כך בשיא החמימות ונורמליות ללחוץ ידים לכולם, להתקרב לכולם. לא מובן מאליו!!! תגיד תודה שבימים כתיקונם אתה לא מפחד שיסגרו את הישיבה, את הכולל. לא מובן מאליו!!! תגיד תודה שבימים כתיקונם לא חשבת בחמישים שנות חייך האם יהיה לחם במכולת ]פרט לאיזה שלג אחד או שניים[ לא מובן מאליו!!! תגיד תודה על שנים רבות של שימוש במוצרים סיניים בחצי מחיר של הכל בשקל ועוד עשרות או מאות פריטים כאלה. לא מובן מאליו!!! תגיד תודה על שנים של נזלת וחום ושיעולים ללא שום פחד, אקמול/נורופן וגמרנו !! לא מובן מאליו!!! הרשימה ארוכה ואינה נגמרת וכל אחד כיד השם הטובה עליו יכול להוסיף עוד כהנה וכהנה דברים שעד היום היו פשוטים לגמרי ופתאום הוא שם לב שזה לא מובן מאליו. על כל נשימה ונשימה, על כל נגיעה ונגיעה, על כל עיטוש ועיטוש, על כל מקוה ומקוה, על כל חתונה וחתונה תהלל י‘ה... קורונא מה הוא אומר – הודו להשם קראו )נא( בשמו
הנושאים החמים
הנושאים החמים
