קורונה קורונה אינטרנשיונל - ענייני בלבד
- פותח הנושא אפשרי
- פורסם בתאריך
דסק החוץ: רוסיה החלה לחסן את צוותי החלל: המבצע נערך במתקן הצבאי "עיר הכוכבים", בו קיבלו הקוסמונאוטים, ניקולאי צ'וב ואולג ארטמייב, את מנות החיסון הרוסי הראשונות שניתנו לצוות. חשוב לציין שברוסיה יותר מ-200,000 איש כבר התחסנו באמצעות הפיתוח המקומי
(שלא יעבירו את המגיפה לירח...)
(שלא יעבירו את המגיפה לירח...)
דסק החוץ: הקורונה בשוויץ: משרד הבריאות במדינה הורה לסגור את כל המסעדות, מרכזי הספורט והנופש למשך חודש החל מיום שלישי. לצד המגבלות, הממשלה קראה לציבור להישאר בבתים בתקופה זו על מנת לבלום את העלייה בתחלואה.
דסק החוץ: משרד הבריאות האיטלקי מדווח כי במהלך היממה האחרונה מתו 674 בני אדם במדינה לאחר שנדבקו בקורונה
טל שגיא: לאחר שנדבק בקורונה, נשיא צרפת, עמנואל מקרון, נשא נאום בו הצהיר כי שלומו טוב. מקרון הדגיש כי "אין שום סיבה שהדברים יתפתחו בצורה לא טובה"
דסק החוץ: רוסיה החלה לחסן את צוותי החלל: המבצע נערך במתקן הצבאי "עיר הכוכבים", בו קיבלו הקוסמונאוטים, ניקולאי צ'וב ואולג ארטמייב, את מנות החיסון הרוסי הראשונות שניתנו לצוות. חשוב לציין שברוסיה יותר מ-200,000 איש כבר התחסנו באמצעות הפיתוח המקומי
דסק החוץ: נשיא ארה"ב הנבחר ג'ו ביידן ורעייתו ג'יל יתחסנו נגד קורונה ביום שני הקרוב בדלאוור. סגנית הנשיא המיועדת קמאלה האריס ובעלה יתחסנו שבוע לאחר מכן.
קרן בצלאל: יושבת ראש בית הנבחרים התחסנה לקורונה. מסתמן כי מנות חיסון יהיו זמינות לכל המחוקקים על מנת לאפשר את עבודת הקונגרס
דסק החוץ: הרשות הרגולטורית בשוויץ, שאינה חלק מהאיחוד האירופי, אישרה לשימוש את החיסון של פייזר נגד קורונה
סגר הוטל באוסטרליה על רבע מיליון בני אדם שמתגוררים בחופים הצפוניים של סידני, לאחר שאובחנו 13 נדבקים בקורונה ומספר המאובחנים במקום עלה ל-39. התושבים נקראו להישאר בבתיהם עד יום רביעי בחצות. הם יוכלו לצאת לעבודה, לקניות ולטיפול רפואי
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מברך על אישור ה-FDA לשימוש חירום בחיסון של מודרנה: "מזל טוב, החיסון של מודרנה זמין מעתה!"
ראש ממשלת איטליה ג'וזפה קונטה הכריז כי סגר כללי יוטל במדינה בחג המולד עקב התפשטות נגיף קורונה. בימי הסגר תיסגר פעילות המסחר והיציאה מהבית תותר במקרי חירום, סיבות רפואיות ולשם עבודה
אלעד שמחיוף: ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון הודיע על סגר כללי בלונדון החל ממחר: "המוטציה החדשה מאיצה את ההתפשטות ב-70%"
הזן החדש | גורם רפואה בכיר בבריטניה: "אין הוכחה שהזן החדש של הקורונה גורם לעלייה בתמותה או בתחלואה הקשה - אבל הוא בהחלט הרבה יותר מדבק". (דב גיל-הר)
דסק החוץ: משרד הבריאות האיטלקי מדווח כי במהלך היממה האחרונה מתו 674 בני אדם במדינה לאחר שנדבקו בקורונה
טל שגיא: לאחר שנדבק בקורונה, נשיא צרפת, עמנואל מקרון, נשא נאום בו הצהיר כי שלומו טוב. מקרון הדגיש כי "אין שום סיבה שהדברים יתפתחו בצורה לא טובה"
דסק החוץ: רוסיה החלה לחסן את צוותי החלל: המבצע נערך במתקן הצבאי "עיר הכוכבים", בו קיבלו הקוסמונאוטים, ניקולאי צ'וב ואולג ארטמייב, את מנות החיסון הרוסי הראשונות שניתנו לצוות. חשוב לציין שברוסיה יותר מ-200,000 איש כבר התחסנו באמצעות הפיתוח המקומי
דסק החוץ: נשיא ארה"ב הנבחר ג'ו ביידן ורעייתו ג'יל יתחסנו נגד קורונה ביום שני הקרוב בדלאוור. סגנית הנשיא המיועדת קמאלה האריס ובעלה יתחסנו שבוע לאחר מכן.
קרן בצלאל: יושבת ראש בית הנבחרים התחסנה לקורונה. מסתמן כי מנות חיסון יהיו זמינות לכל המחוקקים על מנת לאפשר את עבודת הקונגרס
דסק החוץ: הרשות הרגולטורית בשוויץ, שאינה חלק מהאיחוד האירופי, אישרה לשימוש את החיסון של פייזר נגד קורונה
סגר הוטל באוסטרליה על רבע מיליון בני אדם שמתגוררים בחופים הצפוניים של סידני, לאחר שאובחנו 13 נדבקים בקורונה ומספר המאובחנים במקום עלה ל-39. התושבים נקראו להישאר בבתיהם עד יום רביעי בחצות. הם יוכלו לצאת לעבודה, לקניות ולטיפול רפואי
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מברך על אישור ה-FDA לשימוש חירום בחיסון של מודרנה: "מזל טוב, החיסון של מודרנה זמין מעתה!"
ראש ממשלת איטליה ג'וזפה קונטה הכריז כי סגר כללי יוטל במדינה בחג המולד עקב התפשטות נגיף קורונה. בימי הסגר תיסגר פעילות המסחר והיציאה מהבית תותר במקרי חירום, סיבות רפואיות ולשם עבודה
אלעד שמחיוף: ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון הודיע על סגר כללי בלונדון החל ממחר: "המוטציה החדשה מאיצה את ההתפשטות ב-70%"
הזן החדש | גורם רפואה בכיר בבריטניה: "אין הוכחה שהזן החדש של הקורונה גורם לעלייה בתמותה או בתחלואה הקשה - אבל הוא בהחלט הרבה יותר מדבק". (דב גיל-הר)
אחד מכל 1,000 אמריקאים מת מנגיף הקורונה
הקורונה מכה קשות בארצות הברית, כאשר החודש הנוכחי נחשב לקטלני ביותר עם מעל 60 אלף מתים. על פי אוניברסיטת הופקינס אחד לכל 1000 אמריקאים מת מהנגיף.
תחלואה גבוהה בארה"ב: אחד מכל 1,000 אמריקאים מת מנגיף הקורונה, מתוך אוכלוסייה של 328 מיליון.
עד כה מתו לפחות 331,000 אזרחים. כך על פי הנתונים האחרונים שמפרסמת אוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
חודש דצמבר הפך לחודש הקטלני ביותר מאז תחילת המגיפה עם יותר מ- 63,000 אמריקאים שמתו מהנגיף ב-26 הימים האחרונים, כך דיווחה רשת CNN.
לשם השוואה, ארה"ב דיווחה על 36,964 מקרי מוות בכל החודש הקודם. מומחים הזהירו כי 193,000 אמריקאים נוספים עלולים למות מהנגיף במהלך החודשיים הקרובים, כאשר משבר הבריאות ממשיך להיות חמור.
"התחזיות פשוט מסויטות", אמר ד"ר פיטר הוטז, מומחה למחלות זיהומיות בארה"ב. לדבריו: "אנשים עדיין יכולים להציל את חיי יקיריהם על ידי הקפדה על ריחוק חברתי ומסכות, ולזכור שהחיסונים מעבר לפינה". אמר ד"ר הוטז.
עד כה לפחות 18.5 מיליון מקרי קורונה נרשמו בארה"ב מאז שהמגפה החלה, כך עולה מהנתונים. ארה"ב נמצאת במקום העשירי בעולם למקרי מוות לנפש.
הקורונה מכה קשות בארצות הברית, כאשר החודש הנוכחי נחשב לקטלני ביותר עם מעל 60 אלף מתים. על פי אוניברסיטת הופקינס אחד לכל 1000 אמריקאים מת מהנגיף.
תחלואה גבוהה בארה"ב: אחד מכל 1,000 אמריקאים מת מנגיף הקורונה, מתוך אוכלוסייה של 328 מיליון.
עד כה מתו לפחות 331,000 אזרחים. כך על פי הנתונים האחרונים שמפרסמת אוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
חודש דצמבר הפך לחודש הקטלני ביותר מאז תחילת המגיפה עם יותר מ- 63,000 אמריקאים שמתו מהנגיף ב-26 הימים האחרונים, כך דיווחה רשת CNN.
לשם השוואה, ארה"ב דיווחה על 36,964 מקרי מוות בכל החודש הקודם. מומחים הזהירו כי 193,000 אמריקאים נוספים עלולים למות מהנגיף במהלך החודשיים הקרובים, כאשר משבר הבריאות ממשיך להיות חמור.
"התחזיות פשוט מסויטות", אמר ד"ר פיטר הוטז, מומחה למחלות זיהומיות בארה"ב. לדבריו: "אנשים עדיין יכולים להציל את חיי יקיריהם על ידי הקפדה על ריחוק חברתי ומסכות, ולזכור שהחיסונים מעבר לפינה". אמר ד"ר הוטז.
עד כה לפחות 18.5 מיליון מקרי קורונה נרשמו בארה"ב מאז שהמגפה החלה, כך עולה מהנתונים. ארה"ב נמצאת במקום העשירי בעולם למקרי מוות לנפש.
|
|
לוס אנג'לס קורסת: אמבולנסים הונחו לקחת רק חולים שוודאי ישרדו
kore.co.il
כל רגע - לוס אנג'לס קורסת: אמבולנסים הונחו לקחת רק חולים שוודאי ישרדו
בתי חולים בלוס אנג'לס כל כך מוצפים בחולים, עד שגורמים רשמיים אמרו כי הם "רק מנסים לספק את הטיפול הטוב ביותר שהם יכולים לתת לאנשים הזקוקים לכך" | ההוראה הרשמית הייתה לא לקחת חולים עם סיכויי הישרדות מעטים
למרות הגישה ההולכת וגוברת לחיסונים, ינואר נראה עגום ברחבי העולם כאשר נגיף הקורונה מתחדש ומעצב את עצמו מבריטניה ליפן לקליפורניה, ממלא בתי חולים ומאיים על פרנסה מחדש כשהממשלות נועלות עסקים ומתחרות למצוא פתרונות.
אנגליה חזרה לסגר. בבתי החולים של מקסיקו סיטי יש יותר חולי וירוסים מתמיד. גרמניה דיווחה על אחד ממספר ההרוגים היומי הגבוה ביותר שלה עד כה ביום שלישי. דרום אפריקה וברזיל מתקשות למצוא מקום למתים. אפילו סיפור ההצלחה של מגיפה תאילנד נלחמת בגל זיהומים בלתי צפוי.
וכאשר הרופאים מתמודדים או מתרבים למספר גובר של חולי COVID-19 לאחר מפגשי סוף השנה, יותר ויותר מדינות מדווחות על מקרים של גרסה חדשה ומדבקת יותר שכבר סחפה את בריטניה.
ינואר הולך להיות "קשה", אמרה ד"ר מרגרט האריס, דוברת ארגון הבריאות העולמי. "נראה שהרעיון הזה הוא 'אה, כולנו חולים עליו. אנחנו רוצים להסתכל על משהו אחר. אה, זה לא חל עלי '... זה חייב להיעלם. זה באמת כל הידיים על הסיפון. "
בעוד שבריטניה גילגלה השבוע חיסון שני וחלק ממדינות ארה"ב מתחילות לתת את הסיבוב השני של זריקות, הגישה לחיסונים בעולם אינה שוויונית לחלוטין. ההיצע אינו קרוב מרחוק לעמידה בביקוש האפי הדרוש כדי להביס אויב שכבר הרג למעלה מ- 1.85 מיליון בני אדם.
"אנו במירוץ למניעת זיהומים, הורדת מקרים, הגנה על מערכות בריאות והצלת חיים תוך הפעלת שני חיסונים יעילים ובטוחים מאוד לאוכלוסיות בסיכון גבוה", אמר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום גריבריסוס. "זה לא קל. אלה הקילומטרים הקשים. ”
אנגליה עומדת בפני סגר לאומי שלישי שימשך לפחות שישה שבועות, כאשר הרשויות נאבקות בכדי לעצור את ההדבקה ב- COVID-19 ולהקל על בתי חולים, שם חלק מהחולים נותרים ממתינים באמבולנסים בחניון לגישה למחלקות צפופות.
ראש הממשלה בוריס ג'ונסון הודיע על הצו החדש והקשוח ביותר להישאר בבית לאנגליה, שייכנס לתוקף ביום שלישי בחצות. זה יסגור בתי ספר, מסעדות וכל החנויות הלא חשובות ולא ייבדק עד אמצע פברואר לפחות. המנהיג הסקוטי ניקולה סטרג'ון הטיל סגר שהחל ביום שלישי.
שני המנהיגים אמרו כי יש צורך בהגבלות על מנת להגן על שירות הבריאות הלאומי על רקע הופעתו של הגרסה החדשה שגרמה להדבקות, אשפוזים ומוות במקרי היממה.
ה- NHS "עובר ככל הנראה את התקופה הקשה ביותר בזיכרון חי," אמרה סיווה אננדצ'יבה, אנליסטית ראשית של צוות החשיבה של קרן המלך.
במקומות אחרים באירופה, איטליה וגרמניה האריכו את סגר חג המולד, ספרד מגבילה את הנסיעות, ודנמרק הורידה את מספר האנשים שיכולים להתכנס בציבור מ -10 לחמישה. צרפת עשויה להודיע על צעדים קשים יותר ביום חמישי, ואוקראינה תסגור בתי ספר ומסעדות החל מיום שישי.
באמריקה הלטינית, יש המזהירים כי הגרוע עוד לפנינו.
"הדחיפה שאנו חווים כאן בברזיל חמורה בהרבה ממה שקרה לפני חודשים," אמר דומינגוס אלבס, פרופסור נלווה באוניברסיטת סאו פאולו.
מספר החולים בברזיל בטיפול נמרץ הגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז אוגוסט, בדיוק כאשר המדינה פתחה מחדש חנויות ומשרדים לאחר חופשת סוף השנה - והמדינה העצומה עדיין לא אישרה ולא קיבלה חיסונים. כמה בתי חולים ברזילאיים התקינו מכולות קירור בחוץ כדי להחזיק את גוויות קורבנות ה- COVID-19.
בבירת מקסיקו יש יותר חולי וירוסים מאשר בשום שלב במגפה והיא טסה ברופאים ממדינות פחות נפגעות. אתרי החוף שלה מוכנים למקרים נוספים לאחר שאלפי תיירים אמריקאים ואירופאים ביקרו במהלך החגים.
"ככל הנראה בשבוע השלישי של ינואר, אנו הולכים לראות את המערכת לחוצה יותר, כי יהיו יותר מקרים אמבולטוריים ומקרים הדורשים אשפוז," אמר ד"ר מאוריסיו רודריגס מהאוניברסיטה האוטונומית הלאומית במקסיקו. הוא האשים את העלייה בעייפות עם התרחקות חברתית, מסרים מעורבים של אנשי ציבור ומקסיקנים שהורידו את משמרתם במהלך החגים.
זימבבואה החזירה לעצמה עוצר, אסרה על התכנסות ציבורית והפסיקה ללא הגבלת זמן את פתיחת בתי הספר. בדרום אפריקה, שרואה גרסה נוספת שמתפשטת במהירות של הנגיף והיא האומה שנפגעה הכי קשה ביבשת, הטילו הרשויות מחדש עוצר, אסרו על מכירת משקאות וסגרו את מרבית החופים.
הקבלנים בדרום אפריקה מתקשים להתמודד עם עליית מקרי המוות, כך אמר האיגוד הלאומי למטפלי הלוויות של נשיא ה- SA, מוזי הלנגווה, לשדרן המדינה SABC.
"זה דבר שטרם ראית. ... נגמרו לנו הארונות, נגמר לנו המקום בבית המתים, "אמר. "בדרך כלל יש לנו שריפות ביום, אבל עכשיו יש לנו שריפות אפילו בלילה."
המגיפה אפילו מגיעה למדינות שנראו כאילו נשלטו על הנגיף.
תאילנד ניצבת בפני זינוק שהדביק אלפים בשבועות האחרונים, והאשים בשאננות ובתכנון לקוי. הממשלה נועלת חלקים גדולים של המדינה, כולל הבירה בנגקוק, ושוקלת צעדים נוקשים יותר.
יפן מתכוננת להכריז על מצב חירום השבוע, מגבירה את בקרות הגבולות ומזרזת את אישור החיסון לאחר התפרצות מקרים סביב ערב ראש השנה.
ודאגות החג לא נגמרו כעת כשהגיעה 2021.
האפיפיור פרנציסקוס נטש טקס שנתי של הטבלת תינוקות בקפלה הסיסטינית הקשור לחג האפיפניה של יום רביעי. מדינות נוצריות אורתודוכסיות כמו רוסיה ויוון עשויות להתמודד עם יותר הדבקות לאחר שיחגגו את חג המולד ביום חמישי. וסין סוגרת בתי ספר מוקדם לקראת חופשת השנה החדשה בירח הבאה, ואומרת למהגרי עבודה לא ללכת הביתה ולתיירים להימנע מבייג'ינג.
חיסונים מתחילים לאט במקומות רבים. בארה"ב, שם מתו למעלה מ -350,000 איש, כמה מדינות מתקשות להשיג מספיק זריקות ולארגן חיסונים. הולנד ספגה ביקורת קשה על היותה מדינת האיחוד האירופי האחרונה שהתחילה חיסונים, והיא תעשה ביום רביעי. אוסטרליה לא מתכננת לעשות זאת עד חודש מרץ. ורוב המדינות העניות יותר מאחור.
פוליטיקאי האופוזיציה חרט וילדרס כינה את ממשלת הולנד "אידיוט הכפר של אירופה".
עם זאת הודו מציעה שמץ של תקווה. שיעור ההידבקות בה יורד משמעותית משיא ספטמבר, והמדינה יוצאת לדרך אחת מתוכניות החיסון הגדולות בעולם, במטרה לחסן 300 מיליון בני אדם עד חודש אוגוסט.
אנגליה חזרה לסגר. בבתי החולים של מקסיקו סיטי יש יותר חולי וירוסים מתמיד. גרמניה דיווחה על אחד ממספר ההרוגים היומי הגבוה ביותר שלה עד כה ביום שלישי. דרום אפריקה וברזיל מתקשות למצוא מקום למתים. אפילו סיפור ההצלחה של מגיפה תאילנד נלחמת בגל זיהומים בלתי צפוי.
וכאשר הרופאים מתמודדים או מתרבים למספר גובר של חולי COVID-19 לאחר מפגשי סוף השנה, יותר ויותר מדינות מדווחות על מקרים של גרסה חדשה ומדבקת יותר שכבר סחפה את בריטניה.
ינואר הולך להיות "קשה", אמרה ד"ר מרגרט האריס, דוברת ארגון הבריאות העולמי. "נראה שהרעיון הזה הוא 'אה, כולנו חולים עליו. אנחנו רוצים להסתכל על משהו אחר. אה, זה לא חל עלי '... זה חייב להיעלם. זה באמת כל הידיים על הסיפון. "
בעוד שבריטניה גילגלה השבוע חיסון שני וחלק ממדינות ארה"ב מתחילות לתת את הסיבוב השני של זריקות, הגישה לחיסונים בעולם אינה שוויונית לחלוטין. ההיצע אינו קרוב מרחוק לעמידה בביקוש האפי הדרוש כדי להביס אויב שכבר הרג למעלה מ- 1.85 מיליון בני אדם.
"אנו במירוץ למניעת זיהומים, הורדת מקרים, הגנה על מערכות בריאות והצלת חיים תוך הפעלת שני חיסונים יעילים ובטוחים מאוד לאוכלוסיות בסיכון גבוה", אמר מנכ"ל ארגון הבריאות העולמי, ד"ר טדרוס אדהנום גריבריסוס. "זה לא קל. אלה הקילומטרים הקשים. ”
אנגליה עומדת בפני סגר לאומי שלישי שימשך לפחות שישה שבועות, כאשר הרשויות נאבקות בכדי לעצור את ההדבקה ב- COVID-19 ולהקל על בתי חולים, שם חלק מהחולים נותרים ממתינים באמבולנסים בחניון לגישה למחלקות צפופות.
ראש הממשלה בוריס ג'ונסון הודיע על הצו החדש והקשוח ביותר להישאר בבית לאנגליה, שייכנס לתוקף ביום שלישי בחצות. זה יסגור בתי ספר, מסעדות וכל החנויות הלא חשובות ולא ייבדק עד אמצע פברואר לפחות. המנהיג הסקוטי ניקולה סטרג'ון הטיל סגר שהחל ביום שלישי.
שני המנהיגים אמרו כי יש צורך בהגבלות על מנת להגן על שירות הבריאות הלאומי על רקע הופעתו של הגרסה החדשה שגרמה להדבקות, אשפוזים ומוות במקרי היממה.
ה- NHS "עובר ככל הנראה את התקופה הקשה ביותר בזיכרון חי," אמרה סיווה אננדצ'יבה, אנליסטית ראשית של צוות החשיבה של קרן המלך.
במקומות אחרים באירופה, איטליה וגרמניה האריכו את סגר חג המולד, ספרד מגבילה את הנסיעות, ודנמרק הורידה את מספר האנשים שיכולים להתכנס בציבור מ -10 לחמישה. צרפת עשויה להודיע על צעדים קשים יותר ביום חמישי, ואוקראינה תסגור בתי ספר ומסעדות החל מיום שישי.
באמריקה הלטינית, יש המזהירים כי הגרוע עוד לפנינו.
"הדחיפה שאנו חווים כאן בברזיל חמורה בהרבה ממה שקרה לפני חודשים," אמר דומינגוס אלבס, פרופסור נלווה באוניברסיטת סאו פאולו.
מספר החולים בברזיל בטיפול נמרץ הגיע לרמה הגבוהה ביותר מאז אוגוסט, בדיוק כאשר המדינה פתחה מחדש חנויות ומשרדים לאחר חופשת סוף השנה - והמדינה העצומה עדיין לא אישרה ולא קיבלה חיסונים. כמה בתי חולים ברזילאיים התקינו מכולות קירור בחוץ כדי להחזיק את גוויות קורבנות ה- COVID-19.
בבירת מקסיקו יש יותר חולי וירוסים מאשר בשום שלב במגפה והיא טסה ברופאים ממדינות פחות נפגעות. אתרי החוף שלה מוכנים למקרים נוספים לאחר שאלפי תיירים אמריקאים ואירופאים ביקרו במהלך החגים.
"ככל הנראה בשבוע השלישי של ינואר, אנו הולכים לראות את המערכת לחוצה יותר, כי יהיו יותר מקרים אמבולטוריים ומקרים הדורשים אשפוז," אמר ד"ר מאוריסיו רודריגס מהאוניברסיטה האוטונומית הלאומית במקסיקו. הוא האשים את העלייה בעייפות עם התרחקות חברתית, מסרים מעורבים של אנשי ציבור ומקסיקנים שהורידו את משמרתם במהלך החגים.
זימבבואה החזירה לעצמה עוצר, אסרה על התכנסות ציבורית והפסיקה ללא הגבלת זמן את פתיחת בתי הספר. בדרום אפריקה, שרואה גרסה נוספת שמתפשטת במהירות של הנגיף והיא האומה שנפגעה הכי קשה ביבשת, הטילו הרשויות מחדש עוצר, אסרו על מכירת משקאות וסגרו את מרבית החופים.
הקבלנים בדרום אפריקה מתקשים להתמודד עם עליית מקרי המוות, כך אמר האיגוד הלאומי למטפלי הלוויות של נשיא ה- SA, מוזי הלנגווה, לשדרן המדינה SABC.
"זה דבר שטרם ראית. ... נגמרו לנו הארונות, נגמר לנו המקום בבית המתים, "אמר. "בדרך כלל יש לנו שריפות ביום, אבל עכשיו יש לנו שריפות אפילו בלילה."
המגיפה אפילו מגיעה למדינות שנראו כאילו נשלטו על הנגיף.
תאילנד ניצבת בפני זינוק שהדביק אלפים בשבועות האחרונים, והאשים בשאננות ובתכנון לקוי. הממשלה נועלת חלקים גדולים של המדינה, כולל הבירה בנגקוק, ושוקלת צעדים נוקשים יותר.
יפן מתכוננת להכריז על מצב חירום השבוע, מגבירה את בקרות הגבולות ומזרזת את אישור החיסון לאחר התפרצות מקרים סביב ערב ראש השנה.
ודאגות החג לא נגמרו כעת כשהגיעה 2021.
האפיפיור פרנציסקוס נטש טקס שנתי של הטבלת תינוקות בקפלה הסיסטינית הקשור לחג האפיפניה של יום רביעי. מדינות נוצריות אורתודוכסיות כמו רוסיה ויוון עשויות להתמודד עם יותר הדבקות לאחר שיחגגו את חג המולד ביום חמישי. וסין סוגרת בתי ספר מוקדם לקראת חופשת השנה החדשה בירח הבאה, ואומרת למהגרי עבודה לא ללכת הביתה ולתיירים להימנע מבייג'ינג.
חיסונים מתחילים לאט במקומות רבים. בארה"ב, שם מתו למעלה מ -350,000 איש, כמה מדינות מתקשות להשיג מספיק זריקות ולארגן חיסונים. הולנד ספגה ביקורת קשה על היותה מדינת האיחוד האירופי האחרונה שהתחילה חיסונים, והיא תעשה ביום רביעי. אוסטרליה לא מתכננת לעשות זאת עד חודש מרץ. ורוב המדינות העניות יותר מאחור.
פוליטיקאי האופוזיציה חרט וילדרס כינה את ממשלת הולנד "אידיוט הכפר של אירופה".
עם זאת הודו מציעה שמץ של תקווה. שיעור ההידבקות בה יורד משמעותית משיא ספטמבר, והמדינה יוצאת לדרך אחת מתוכניות החיסון הגדולות בעולם, במטרה לחסן 300 מיליון בני אדם עד חודש אוגוסט.
כנראה לא נכון. זה חוק "שמאפשר", החוק הקודם פג תוקף אז העבירו אותו שוב, אבל אין אינדיקציה שאכן הממשלה תפעיל סגר.
העולם מתקרב למאה מליון נדבקים ושני מליון הרוגים.
היחס העולמי בין ההרוגים למאומתים נשמר להפליא מתחילת המגפה ועד עכשיו = שני הרוגים מכל מאה מאומתים. (במדינות יש טווח אחוזים גדול יותר, יש מדינות שמגיעות לשמונה אחוז הרוגים ויש מדינות שהן הרבה פחות מאחוז).
היחס העולמי בין ההרוגים למאומתים נשמר להפליא מתחילת המגפה ועד עכשיו = שני הרוגים מכל מאה מאומתים. (במדינות יש טווח אחוזים גדול יותר, יש מדינות שמגיעות לשמונה אחוז הרוגים ויש מדינות שהן הרבה פחות מאחוז).
זבון וזבין
משתמש מקצוען
סליחה, אבל הנתון הזה איננו נכון,
יש לי טבלאות מנתוני העבר,
לדוגמא:
ערב יוהכ''פ תשפ''א:
33 מיליון חולים ומיליון מתים - ז''א 3 מתים על כל 100 מאומתים,
ה' תמוז תש''פ:
10 מיליון חולים וחצי מיליון מתים - ז''א 5 מתים על כל 100 מאומתים,
כל-זה רק מבחינת נתונים שנמדדו - אבל זה לא משקף את המציאות - כי הבדיקות לאיתור הנשאים השתכללו,
זה אולי יכול לתת אינדיקציה לכמות החולים שלא נבדקו.
קבצים מצורפים
אני כתבתי מהזכרון
אם אתה כותב מתוך נתונים, אני מבטל את דבריי בפני דבריך.
הקורונה בשבדיה - עובדות מול מיתוסים
הקורונה בשבדיה – עובדות מול מיתוסים
הפוסט, פרט לפרק האחרון, נכתב במקור עבור מכון דוידסון (וכך זכה גם לעבור בקרה של ד״ר נעם לויתן ושל ד״ר קרן לנדסמן המעולים ותודה גדולה לשניהם!)
ברוב מדינות העולם הגיבו למגפת הקורונה בסגרים מחמירים ובעצירת חלק ניכר מהפעילות הכלכלית, ונדמה שבשבדיה עשו את זה אחרת. המדיניות השבדית מול התפרצות הקורונה נדונה רבות בתקשורת, אבל לא פעם נדמה שמדובר במשל על העיוורים שפגשו פיל: כל עיוור ממשש חלק אחר מהחיה ומתווכח עם האחרים האם החיה הזו דומה לנחש, לעמוד, למפרש או לקיר. באותו עיתון ובאותו השבוע אפשר למשל למצוא כתבה אחת המראה באותות ובמופתים ששבדיה צריכה להוות מודל לחיקוי עבור ישראל, וממש לצידה כתבה המראה שעל ישראל להתייחס אליה כאל סיפור אזהרה.
כדי לפזר את סימני השאלה צריך לבחון בראי העובדות ארבע שאלות מפתח:
1. ״המודל השבדי״ – פנטזיה מול עובדות
הצעדים הננקטים בארץ ובעולם למיתון התפשטות הקורונה כרוכים בנזק היקפי עצום ובפגיעה נפשית, חברתית וכלכלית בחלקים גדולים מהאוכלוסייה כך שמובנת ורצויה השאיפה למציאת פתרון פוגעני פחות לסכנת התחלואה. על רקע זה בולטים קולות הקוראים לאימוץ מה שהם קוראים לו ״המודל השבדי״ שנטען להיות ״הסרת מגבלות הריחוק החברתי באופן המאפשר המשך חשיפה של אוכלוסיות שאינן בסיכון, חשיפה אשר תוביל לפיתוח חסינות״.
למעשה, מה שמכונה בטעות בישראל ״המודל השבדי״ רחוק מאד ואפילו הפוך מהמדיניות ומהמציאות בשבדיה. בראיונות שנערכו איתו חזר והדגיש אנדרס טגנל, האפידמיולוג הראשי של שבדיה, שמדיניות ארצו אינה שונה מבחינתו מזו של שאר המדינות. ההבדל הוא ביישום, ונובע לדבריו מהתכונות המאפיינות את המדינה: צפיפות אוכלוסין נמוכה, תרבות האינטראקציה, ריבוי משקי בית יחידניים ואמון רב ברשויות. טגנל התראיין על כך מספר פעמים גם לתקשורת בישראל. למשל ב-1.4.20:
״יש לנו מדיניות דומה לזו של מדינות אחרות. כמו כולן אנחנו מנסים להאט את קצב ההדבקה על מנת למנוע מצב שבו חולים רבים מדי יזדקקו למערכת הרפואית באותה נקודת זמן. ההבדלים נובעים ממסורת ותרבות שונות הנהוגות בשוודיה. אנחנו מעדיפים צעדים וולונטריים ויש אצלנו רמה גבוהה של אמון בין האוכלוסייה לרשויות, מה שמאפשר לנו להימנע מהגבלות בכפייה.
אנחנו לא מנסים להגיע לחסינות עדר, אלא להאט את קצב ההתפשטות של הנגיף.״
הוא חזר וחידד את המסר בריאיון עם יו”ר ועידת FutureMed הבינלאומית פרופ׳ רן בליצר, ולמען הסר ספק חזר על כך שוב בראיון ל״גלובס״ ב 9.10.20:
״חשוב לי להבהיר שמעולם לא ניסינו בשבדיה להגיע לחסינות עדר. להיפך. זה משהו שניסינו להימנע ממנו, ניסינו בכל כוחנו שזה לא יקרה. ההפצה של מחלת הקורונה היא פעולה מסוכנת. היא אולי לא מסוכנת לכל אינדיבידואל, אבל כשאנחנו מגיעים להתפרצות ולתחלואה נרחבת, אנחנו רואים שבכל הגילאים נרשמים מקרים של מהלך קשה מאוד של המחלה. העצה הכללית שלי לכל מדינה היא דווקא לנסות ולהאט את ההתפשטות של המגפה כמה שניתן״.
מדיניות זו השתקפה היטב גם בהנחיות, בתקנות ובהתנהגות האוכלוסייה בפועל:
ב 11.3.20 הוגבלו ההתכנסויות ל-500 איש ומ-27.3 (ועד היום) הוחמר האיסור ל-50 איש, כולל עונש מאסר של עד 6 חודשים למארגנים. האיסורים הביאו לסגירת בתי קולנוע, קונצרטים, תיאטראות, הרצאות, פארקי שעשועים ועוד ולביטול אירועים רבים בתחומי המוזיקה (כמו הפסטיבלים הגדולים Sweden Rock ו Summerburst), הספורט (כמו מרתון גוטבורג שהינו מהגדולים בעולם, או השעיית ליגות הכדורגל, הכדורסל והכדוריד למשך חודשים) האמנות ועוד.
ב 16.3 התבקש כל מי שיכול לעשות זאת לעבור לעבוד בבית, ומפברואר לאפריל חל גידול של 400% מעבודה מרחוק. המסר להמשיך בכך מודגש בכל מסיבות העיתונאים הממשלתיות.
ב-17.3 התבקשו תיכונים, מכללות ואוניברסיטאות לעבור ללימודים מרחוק. תקנות נוספות אסרו על ביקורים בבתי אבות, הגדירו מרחקי מינימום בין שולחנות במסעדות ופאבים, אסרו על עמידה בדלפק ועוד.
פארק טונטולונדן, שטוקהולם, 30/5/20
אכן, אין חובת עטיית מסכות בשבדיה; מוסדות החינוך לגיל הרך הושארו פתוחים; אירועים מאורגנים נאסרו בשוודיה גם בשטחים הפתוחים, אך ההתנהלות הפרטית לעומת זאת, נותרה חופשית למדי גם במרחב הציבורי הפתוח; ולא הוטל סגר. אך בהקשר זה חיוני להבין שמעבר לכך מסובך מאד לממשלה בשבדיה להטיל סגר כיוון ש״חוק המחלות המידבקות״, ה-Smittskyddslagen, מקשה מאד על הכרזת מצב חירום כללי. נקודת המפתח היא שיתוף הפעולה הגבוה של התושבים עם ההנחיות, שהוביל לכך שההתנהלות בשבדיה היתה דומה לזו שבמדינות סביבה, רק מוקפדת פחות (והתוצאות בהתאם).
אפשר לראות מדי פעם כאלו המנפנפים בתמונות שצולמו במסיבה בשבדיה או ברכבת התחתית במרכז שטוקהולם כסתירה לכך, אבל צריך להבין שכמו בכל היבט אפידמיולוגי אחר, גם בנושא שיתוף הפעולה עם ההנחיות מדובר על סטטיסטיקה ולא על קביעה אבסולוטית. אכן יש גם בשבדיה כאלה (בעיקר צעירים, וכן במרכזי הערים הגדולות) שפחות נשמעים. אבל כדאי להיזהר מלהיתלות באנקדוטות כהוכחה לכאורה לכך שבשבדיה ״עסקים כרגיל״. סקרים ממשלתיים מראים הקפדה של כ-80% על ההנחיות.
גם הממצאים המחקריים מאשרים זאת. ניתוח נתוני תקשורת סלולרית הראה שהתנועה לאתרי נופש במהלך חופשת הפסחא ירדה ב-90% לעומת השנה הקודמת. מעבר לכך, דו״ח של ה-OECD והאיחוד האירופי שיצא לאחרונה ריכז נתוני תנועה שאספה גוגל בחודשים מרץ עד מאי 2020 ומצא שבכל מדינות אירופה היתה ירידה משמעותית בתנועת האוכלוסיה ביחס לממוצע. בשבדיה הירידה היתה אמנם מתונה יותר מבשכנותיה (ירידה של 7.4%, לעומת 9.7% בדנמרק או 10.3% בנורווגיה), אך עדיין משמעותית. כמו בהיבטים אחרים בהתמודדותה מול הקורונה, ניתן לראות שבשבדיה ההתנהלות היתה דומה לשל שכנותיה, אך ביישום קפדני פחות.
מחקר נוסף של KTH Royal Institute of Technology הראה ירידה משמעותית בפעילות בשטוקהולם החל מחודש מרץ, בתזמון תואם להנחיות.
בשל אופי האוכלוסייה ומידת האמון בממשלה נקטה אם כן שבדיה במדיניות של הנחיות לציבור ולא באכיפה תקיפה והטלת סגרים. המדינה אמנם אפשרה התכנסויות במקומות פתוחים ומערכת החינוך לגילאים הצעירים הושארה פתוחה, אך אין כל מקום לקבוע ששבדיה ״אפשרה לאוכלוסייתה להידבק״או ״פעלה להשגת חסינות עדר״. טענות כאלה לא עולות בקנה אחד לא עם המדיניות שקבעה רשות הבריאות וגם לא עם העובדות בשטח: הוטלו הגבלות משמעותיות על התכנסויות, ניתנו הנחיות לריחוק חברתי והממצאים מראים שהציבור אכן דבק בהן.
מלכתחילה יש אינדיקציות אפידמיולוגיות לכך שהדבקה במקומות פתוחים ובגיל הרך היא נדירה יחסית.לכן יש היגיון בכך שהאסטרטגיה השבדית, בתנאים השוררים במדינה, הספיקה כדי לשמור את מקדם ההדבקה מתחת ל 1 בחודשי הקיץ.
2. תמותה ואשפוז מקורונה בשבדיה
נכון להיום התמותה מקורונה בשוודיה עומדת על כ-630 מתים למיליון תושבים. אם נשווה את שוודיה למדינות דומות לה בהיבטים כמו צפיפות האוכלוסין, גיל חציוני, תרבות ועוד, נראה שבפינלנד יש 68 מתי קורונה למיליון תושבים ובנורבגיה 52 בלבד. אפילו בדנמרק, שהצפיפות העירונית בה גבוהה יותר, נרשמו 135 מתים למיליון. התמותה בשוודיה, אם כן, הייתה גבוהה עד כה בממוצע פי 12 עד פי 5 משכנותיה.
כל מדינה שואפת לצמצם את התמותה הישירה, אבל חיוני לזכור שמעבר לצמצום התמותה כשלעצמה, הצעדים הקשים שבהם נקטו מרבית המדינות נועדו להגן על מערכת הבריאות מפני אי-ספיקה, מצב שגורר זינוק בתמותה גם מקורונה וגם מכלל הגורמים. איך אם כן לא קרסו בתי החולים בשבדיה למרות התמותה הגבוהה במדינה?
באתר רשות הבריאות השוודית אפשר לראות שפחות ממחצית מהנפטרים מהמחלה במדינה עברו לפני כן בטיפול נמרץ. במקומות אחרים בעולם המפותח, ובכלל זה בישראל, רואים לעומת זאת בעקביות יחס של שלושה חולים קשים על כל נפטר, כלומר הרבה יותר חולים מגיעים לאשפוז. בישראל היו עד כה במצטבר כ-7,300 חולים קשים מול כ-2,700 מתים. נראה אם כן שמערכת הבריאות בשוודיה לא הגיעה לאי-ספיקה כי במדינה נמנעו מלאשפז רבים מחולי הקורונה במצב קשה.
צילום מסך מאתר רשות הבריאות השבדית. המספר מימין – תמותה מצטברת, המספר האמצעי – אישפוזים מצטברים בטיפול נמרץ.
אכן, דו”ח של רשות הרווחה הלאומית השוודית (Socialstyrelsen) מצא ש-13 אחוז בלבד מדיירי בתי האבות בשוודיה שמתו מקורונה הגיעו לבתי החולים, והיתר קיבלו טיפול תומך בלבד בתוך בית האבות. יש עוד עדויות רבות למדיניות הזאת.
בימים אלה ממש (24.11) התפרסם דו”ח מיוחד של הסוכנות השוודית הממשלתית לפיקוח על מערכת הבריאות והרווחה (IVO), שסקר תיקים רפואיים ממדגם של כ-850 דיירי בתי אבות שחלו בקורונה בחודשים מרץ עד יוני. התמותה במגזר הזה סיפקה מחצית מכלל המתים מקורונה בשוודיה עד כה. נמצא שאחד מכל חמישה חולים (20 אחוז), בקירוב, כלל לא עבר בדיקה רפואית; כ-70 אחוז קיבלו הערכת רופא רק דרך הטלפון בלבד, וברבע מהמקרים הללו ההערכה נעשתה בלי שהרופא אפילו שוחח ישירות עם החולה או עם קרוב משפחה. רק כשבעה אחוזים מהמטופלים זכו לבדיקה רפואית פיזית. הדו”ח מצא גם שהאחוזים הללו לא השתנו כלל לאורך ארבעת החודשים הללו, דבר שמעיד על מדיניות עקבית.
מתוך הדו״ח: משמאל – סוג ההערכה הרפואית שזכה (או לא זכה) לה הדייר, על פי התיק הרפואי (מתורגם באדום לעברית). מימין – אחוז התיקים הרפואיים השייך לקטגוריה זו. אי הבהירות נובע מרישומים לא ודאיים בתיקים.
לא בלתי יעלה על הדעת לתת טיפול פליאטיבי לאנשים במצב טרמינלי או לקשישים עם מחלות רקע קשות שלוקים במחלה נשימתית קשה. אבל האחוזים בהם זה נעשה מצביעים על מצב של אובדן שליטה כתוצאה מממדי ההתפרצות של הגל הראשון, בוודאי במדינה עם אחד מהיחסים הנמוכים ביותר של מספר מיטות ט״נ לנפש ושהתחילה את ההתמודדות בחודש מרץ עם 526 מיטות טיפול נמרץ בלבד.
בחודש יולי מינתה הממשלה ועדת חקירה מיוחדת להתמודדות המדינה עם מגפת הקורונה, בראשות מאטס מלין, לשעבר נשיא לשעבר של בית המשפט העליון המנהלתי. הוועדה הייתה אמורה להגיש דו”ח ביניים ב-30 בנובמבר, אך ביקשה דחייה כדי לאסוף עוד חומרים. לפיכך, דו”ח הביניים צפוי להתפרסם אחרי אמצע חודש דצמבר.
3. חסינות עדר בשבדיה? כנראה שעדיין לא
בעקבות הסקרים הסרולוגיים האחרונים שבוצעו בשבדיה מעריכים שיש נוגדנים אצל כ-20% מהתושבים בשטוקהולם ובמחוזות סמוכים כגאוולבורג, ואצל 14% מתושבי שאר המדינה. וגם בתוצאות אלה יש חשש להערכת יתר, מכיוון שהנבדקים פנו מרצונם ולא נדגמו באקראי (walk-in survey), מה שמטה את המדגם.
לא ידוע כיום בוודאות מהו סף חסינות העדר הנדרש עבור מחלת הקורונה. אפילו במקומות שסבלו מהתפרצות כוללת, כמו מדינת מנאוס בברזיל, נראה היה שהמגפה החלה לדעוך רק אחרי שנדבקו יותר מ-60 אחוז מהאוכלוסייה, וגם שם לאחר הדעיכה חלה לאחרונה עלייה במקרי הקורונה, כנראה בגלל שכבות אוכלוסיה שנפגעו פחות בתחלואה הגדולה של החודשים הקודמים (רואים זאת על פי התפוסה הגבוהה בבתי החולים הפרטיים, שמאפיינת את שכבות הביניים, כאשר בגל הגדול הקודם התפוסה הגבוהה היתה בעיקר בבתי החולים הציבוריים, שמשרתים את השכונות העניות יותר), מה שמרמז על כך שגם אם חלק גדול מהאוכלוסיה יעבור תחלואה קשה, עדיין נתקשה בהמשך להגן על מי שלא עבר אותה.
אם נחזור לשבדיה, העובדה הפשוטה והמצערת היא שמזה כחודשיים יש עליה בכל הפרמטרים של הקורונה כפי שחוזר ומדגיש טגנל עצמו בראיונות. ניתן למשל לראות שמספר המאומתים עלה בחודשיים האחרונים בכ-1,300% (מ-1,300 ל- 18,000 בשבוע).
זאת בעוד שמספר הבדיקות באותה תקופה עלה בכ-50% בלבד (מ-18,000 ל-27,000 ליום).
מספר האשפוזים ומקרי הטיפול הנמרץ עלו גם הם באופן מובהק בתקופה זו. מחלקת הטיפול הנמרץ בביה״ח באופסלה, למשל, הגיעה לספיקה מלאה בסוף אוקטובר עקב ריבוי חולי קורונה.
כצפוי קצב התמותה מתחיל לעקוב אחרי אותה מגמה, עם ההשהיה האופיינית למחלה. בעשרת הימים הראשונים של נובמבר בלבד, למשל, היה מספר הנפטרים מקורונה בשבדיה גדול מבכל שאר מדינות סקנדינביה גם יחד מאז 1.10 (חודש וחצי). מדאיגה אף יותר המגמה, שכן בעשרה ימים אלה מספר הנפטרים היה יותר מכפול מהנפטרים מקורונה בשבדיה בכל ספטמבר ואוקטובר גם יחד.
4. החרפת הצעדים
לאור התפתחויות אלה ננקטו לא מעט צעדים על ידי הרשויות.
בתחילת ספטמבר הקשיחה שבדיה את מדיניות הבידוד שלה, ומאז 4.9 גם בני משפחה של מאומתים (למעט ילדים מתחת לגיל גן) מחוייבים בבידוד עצמי עד 7 ימים אחרי סיום הסימפטומים.
במסיבת עיתונאים ב-3.11 הודיע ראש הממשלה לוון על ״הקשחת הצעדים וההנחיות, כאשר הציפיה היא שכולם יקפידו עליהם כל יום, כל היום, יקפידו על ריחוק חברתי ויגבילו מגע קרוב למשפחה המיידית בלבד״.
במסיבת עיתונאים נוספת ב-11.11 הודיעו ראש הממשלה לוון ושרת הבריאות האלנגרן על סגירת כל הפאבים, המסעדות ומקומות הבילוי ב-22:30. ההחלטה הועברה לחקיקה בפרלמנט כדי שלא תהיה בגדר הנחיה בלבד אלא תלווה גם באכיפה וענישה מכיוון שלדברי לוון ״התפשטות המחלה הגיעה למצב שאינו בר-קיימא. שבדיה במצב מאד, מאד מסוכן, ואנו נעים לקראת זמנים אפלים״. חקיקה זו נוספה להנחיות מגבילות במיוחד שנכנסו לתוקף ב-17 מתוך 21 המחוזות בשבדיה, לפיהן אין להתקרב יותר מ-1.5 מטר למי שאינו בן משפחה. ב-16.11 הורחבו ההגבלות וכעת הן כבר בתוקף ב-20 מתוך 21 המחוזות במדינה.
במסיבת העיתונאים של ה-16 בנובמבר כבר הודיע לוון על איסור התקהלות של יותר משמונה אנשים יחד. מאחר שרצו שההגבלה החדשה תהיה מחייבת, ולא הנחיה בלבד, היא קיבלה תוקף חוקי ב-24 בנובמבר לאחר הכנסתה תחת “חוק הסדר הציבורי“. בשלב הראשון האיסור הוגבל לארבעה שבועות וייתכן שיוארך בהמשך.
ההגבלה תקפה לאירועים מאורגנים ובמקומות ציבוריים (למעט לוויות שהוחרגו ומותרת בהן השתתפות של עד 20 איש), כולל עונש של עד שישה חודשי מאסר למארגני אירועים בלתי חוקיים. “עם זאת“, אמר לוון, “לא צריכות להיות התקהלויות בשום מקום, גם אם הן החוק הרשמי מתיר אותן. זו צריכה להיות הנורמה החדשה בכל החברה, בכל שוודיה. אל תלכו למכוני כושר. אל תלכו לספרייה. אל תזמינו ואל תענו להזמנות לארוחות ערב. אל תעשו מסיבות. בטלו את הכול!“
ראש הממשלה אף נקט ב-22.11, זו הפעם השניה השנה, בצעד דרמטי של נאום לאומה בכל הרשתות. בדבריו חזר והדגיש כמה חיוני שהציבור כולו יקפיד על ההנחיות וישמור על ריחוק חברתי. צעד כזה הוא נדיר ביותר בשבדיה, ולמעשה קרה רק פעמיים בהיסטוריה עד השנה.
בשבדיה, מסתבר, לא מעוניינים באותו מודל שמשום מה מכונה ״השבדי״, לא שואפים ל״הגדלת העומק החיסוני״ ולא קוראים ל״הסרת מגבלות הריחוק החברתי באופן המאפשר המשך חשיפה של אוכלוסיות שאינן בסיכון״.
למען הסר ספק התראיין טגנל לפני מספר ימים לדי צייט הגרמני ולניוזוויק:
“Striving for herd immunity is neither ethical nor otherwise justifiable. There has been no infectious disease in history in which herd immunity has completely stopped the transmission without a vaccination beforehand. That won’t happen with COVID-19 either.”
״חתירה לחסינות עדר אינה אתית ואי אפשר להצדיק אותה בשום דרך. אף מחלה מידבקת בהיסטוריה לא הוכחדה באמצעות חסינות עדר מבלי שהיה לפני כן חיסון זמין. זה לא יקרה גם עם Covid-19״.
מרגע שהתחלואה עלתה והנגיף התפשט באופן מקיף, לא הצליחה אף מדינה בהגנה על אוכלוסיות הסיכון (שמלכתחילה לא תמיד ברור מי נמנה עליהן). טגנל, כמו יתר קובעי מדיניות הבריאות ברחבי העולם, גורס שיש להימנע ככל האפשר מהתפשטות באוכלוסייה של מחלה חדשה שיש בה סיכון לא מבוטל לסיבוכים ולהשלכות לטווח ארוך על חלק מהמחלימים ממנה. תחלואה רחבה תוביל לחולים, מונשמים ומתים רבים, כאשר בנקיטת אמצעי זהירות פשוטים ניתן לצמצם מחיר אנושי זה עד להגעת חיסון יעיל.
סיכום
הרלוונטיות לישראל
המדיניות בשבדיה בין יוני לספטמבר, למשל, היתה מוצלחת בעיני, עבור שבדיה של יוני עד ספטמבר. ״מדיניות נכונה״ נגזרת מפרמטרים דינמיים והיא לא סט קשיח של חוקים, ולמרות שאנשים נוטים לאהוב תשובות דיכוטומיות ותמונות מצב שחור-לבן, זה פשוט לא מתאים למצב דינמי ומרובה משתנים כמו אפידמיה.
ההתנהלות בקיץ השבדי התאימה היטב לתנאים הן אקלימית, הן חברתית והן אנושית. הקשחה של ההנחיות שם בקיץ היתה לכן יוצרת לראייתי יותר נזק מתועלת. אבל לראייתי זו תהיה טעות לחשוב שבגלל שמדיניות זו התאימה לקיץ השבדי, הרי ש״זו המדיניות הנכונה, נקודה״ כפי שמנסים בפשטנות לטעון מקדמי ״היגיון בריא״ או ״הצהרת בארינגטון״. אותה מדיניות בדיוק גררה שם תחלואה ותמותה גבוהים במרץ ולפי כל הסימנים היתה גוררת תחלואה ותמותה גבוהים גם בחודשים הקרובים, לולא היו גם השבדים מודעים לכך היטב ובהתאם משנים את המדיניות ומחמירים לאחרונה את ההנחיות (בתקווה שזה יספיק).
כפי שאותה מדיניות שהיתה מוצלחת בשבדיה בחודשי הקיץ לא מוצלחת לשבדיה בחודשי החורף, היא גם לא בהכרח רלוונטית לישראל באף זמן. יש הבדלים דרמטיים בין ישראל לבין שבדיה בצפיפות האוכלוסייה, במספר הנפשות למשק בית (בישראל 3.7 ולעומתה שבדיה סוגרת את טבלאות ה-OECD עם פחות מ-2 ועם מעל 40% משקי בית יחידניים), בגיל החציוני, בתרבות האינטראקציה ועוד. ומעבר לכל ההבדלים החשובים הללו, נראה שהציבור הישראלי מצוי במקום שונה מאד מהציבור השבדי בהיבט של שיתוף פעולה עם ההנחיות.
האם משבר האמון המסתמן בישראל נובע מעירוב של שיקולים פוליטיים בהמלצות המקצועיות?
מאמון נמוך מראש של הציבור ברשויות?
מאכיפה בררנית?
מדוגמה אישית בעייתית מצד רבים מהדרג הפוליטי?
מתיאוריות קונספירציה לא מבוססות?
תהיה אשר תהיה הביצה והתרנגולת, כדי ליישם מדיניות דוגמת זו שננקטה בשבדיה נדרשת רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין הציבור לשלטון ומשמעת עצמית כתחליף לאכיפה מבחוץ. יישום של מדיניות כזו כאן בישראל כפי שהדברים עומדים כיום, בין אם נתלה זאת בשלטון, בעם או בקומבינציה כלשהי ביניהם, לא נראה לי ריאלי.
האם בסיכום ביניים עד כה נראה שההתנהלות בשבדיה עד כה הייתה הצלחה או כישלון? בהיבט האפידמיולוגי היא היתה כפי הנראה לא מוצלחת, וגררה תחלואה ותמותה גבוהים יחסית ביחס לשכנותיה (כולל נורבגיה למשל, שגם בה עונות השפעת האחרונות היו רגועות יחסית). אבל אפשר לראות במדיניות הזו לצד החסרונות הברורים גם יתרונות, ויש במקום לדיון בהשתתפות לא רק אפידמיולוגים אלא גם סוציולוגים, פסיכולוגים וכלכלנים. יש עלות ותמורה לכל צעד, התמונה מורכבת בכל דיסציפלינה בנפרד ובוודאי שבשילובם הכולל.
יש בהחלט מה ללמוד ולנתח מכל מקום, כולל שבדיה. זו בדיוק הסיבה בעטיה אנשי המקצוע המייעצים למשרד הבריאות עושים זאת, ונמצאים בקשר רציף עם מתווי מדיניות (גם בשבדיה כזכור), כדי להבין מה אפשר ללמוד וליישם כאן.
לאור המחיר העצום שכרוך בצעדים הננקטים למאבק במחלה, מפתה מאד ליפול לאשליות. לצייר למשל תמונה מוטה של ״מה עשו בשבדיה״ כך שתתמוך באג׳נדה כלשהי. אין פה ״טובים״ שבדים שראו את האור ו״רעים״ בישראל שמזיקים לציבור עם הנחיות דרקוניות. גם בשבדיה, ממש כמו בשאר העולם, מבינים שמדובר במחלה שמסוכנת בעיקר לחלקים פגיעים באוכלוסיה (כדרכן של מחלות) ושמרגע שמתחילה התפרצות משמעותית זו אשליה לחשוב שאפשר להגן עליהן.
הפוסט, פרט לפרק האחרון, נכתב במקור עבור מכון דוידסון (וכך זכה גם לעבור בקרה של ד״ר נעם לויתן ושל ד״ר קרן לנדסמן המעולים ותודה גדולה לשניהם!)
ברוב מדינות העולם הגיבו למגפת הקורונה בסגרים מחמירים ובעצירת חלק ניכר מהפעילות הכלכלית, ונדמה שבשבדיה עשו את זה אחרת. המדיניות השבדית מול התפרצות הקורונה נדונה רבות בתקשורת, אבל לא פעם נדמה שמדובר במשל על העיוורים שפגשו פיל: כל עיוור ממשש חלק אחר מהחיה ומתווכח עם האחרים האם החיה הזו דומה לנחש, לעמוד, למפרש או לקיר. באותו עיתון ובאותו השבוע אפשר למשל למצוא כתבה אחת המראה באותות ובמופתים ששבדיה צריכה להוות מודל לחיקוי עבור ישראל, וממש לצידה כתבה המראה שעל ישראל להתייחס אליה כאל סיפור אזהרה.
כדי לפזר את סימני השאלה צריך לבחון בראי העובדות ארבע שאלות מפתח:
- האם בשבדיה נתנו למחלה להתפשט, הגנו על הפגיעים והחיים המשיכו במסלולם?
- האם שבדיה התמודדה היטב עם הקורונה ומערכת הבריאות שם תפקדה יפה?
- האם שבדיה הגיעה או מתקרבת לחסינות עדר?
- מה קורה שם כעת?
1. ״המודל השבדי״ – פנטזיה מול עובדות
הצעדים הננקטים בארץ ובעולם למיתון התפשטות הקורונה כרוכים בנזק היקפי עצום ובפגיעה נפשית, חברתית וכלכלית בחלקים גדולים מהאוכלוסייה כך שמובנת ורצויה השאיפה למציאת פתרון פוגעני פחות לסכנת התחלואה. על רקע זה בולטים קולות הקוראים לאימוץ מה שהם קוראים לו ״המודל השבדי״ שנטען להיות ״הסרת מגבלות הריחוק החברתי באופן המאפשר המשך חשיפה של אוכלוסיות שאינן בסיכון, חשיפה אשר תוביל לפיתוח חסינות״.
למעשה, מה שמכונה בטעות בישראל ״המודל השבדי״ רחוק מאד ואפילו הפוך מהמדיניות ומהמציאות בשבדיה. בראיונות שנערכו איתו חזר והדגיש אנדרס טגנל, האפידמיולוג הראשי של שבדיה, שמדיניות ארצו אינה שונה מבחינתו מזו של שאר המדינות. ההבדל הוא ביישום, ונובע לדבריו מהתכונות המאפיינות את המדינה: צפיפות אוכלוסין נמוכה, תרבות האינטראקציה, ריבוי משקי בית יחידניים ואמון רב ברשויות. טגנל התראיין על כך מספר פעמים גם לתקשורת בישראל. למשל ב-1.4.20:
״יש לנו מדיניות דומה לזו של מדינות אחרות. כמו כולן אנחנו מנסים להאט את קצב ההדבקה על מנת למנוע מצב שבו חולים רבים מדי יזדקקו למערכת הרפואית באותה נקודת זמן. ההבדלים נובעים ממסורת ותרבות שונות הנהוגות בשוודיה. אנחנו מעדיפים צעדים וולונטריים ויש אצלנו רמה גבוהה של אמון בין האוכלוסייה לרשויות, מה שמאפשר לנו להימנע מהגבלות בכפייה.
אנחנו לא מנסים להגיע לחסינות עדר, אלא להאט את קצב ההתפשטות של הנגיף.״
הוא חזר וחידד את המסר בריאיון עם יו”ר ועידת FutureMed הבינלאומית פרופ׳ רן בליצר, ולמען הסר ספק חזר על כך שוב בראיון ל״גלובס״ ב 9.10.20:
״חשוב לי להבהיר שמעולם לא ניסינו בשבדיה להגיע לחסינות עדר. להיפך. זה משהו שניסינו להימנע ממנו, ניסינו בכל כוחנו שזה לא יקרה. ההפצה של מחלת הקורונה היא פעולה מסוכנת. היא אולי לא מסוכנת לכל אינדיבידואל, אבל כשאנחנו מגיעים להתפרצות ולתחלואה נרחבת, אנחנו רואים שבכל הגילאים נרשמים מקרים של מהלך קשה מאוד של המחלה. העצה הכללית שלי לכל מדינה היא דווקא לנסות ולהאט את ההתפשטות של המגפה כמה שניתן״.
מדיניות זו השתקפה היטב גם בהנחיות, בתקנות ובהתנהגות האוכלוסייה בפועל:
ב 11.3.20 הוגבלו ההתכנסויות ל-500 איש ומ-27.3 (ועד היום) הוחמר האיסור ל-50 איש, כולל עונש מאסר של עד 6 חודשים למארגנים. האיסורים הביאו לסגירת בתי קולנוע, קונצרטים, תיאטראות, הרצאות, פארקי שעשועים ועוד ולביטול אירועים רבים בתחומי המוזיקה (כמו הפסטיבלים הגדולים Sweden Rock ו Summerburst), הספורט (כמו מרתון גוטבורג שהינו מהגדולים בעולם, או השעיית ליגות הכדורגל, הכדורסל והכדוריד למשך חודשים) האמנות ועוד.
ב 16.3 התבקש כל מי שיכול לעשות זאת לעבור לעבוד בבית, ומפברואר לאפריל חל גידול של 400% מעבודה מרחוק. המסר להמשיך בכך מודגש בכל מסיבות העיתונאים הממשלתיות.
ב-17.3 התבקשו תיכונים, מכללות ואוניברסיטאות לעבור ללימודים מרחוק. תקנות נוספות אסרו על ביקורים בבתי אבות, הגדירו מרחקי מינימום בין שולחנות במסעדות ופאבים, אסרו על עמידה בדלפק ועוד.
פארק טונטולונדן, שטוקהולם, 30/5/20
אכן, אין חובת עטיית מסכות בשבדיה; מוסדות החינוך לגיל הרך הושארו פתוחים; אירועים מאורגנים נאסרו בשוודיה גם בשטחים הפתוחים, אך ההתנהלות הפרטית לעומת זאת, נותרה חופשית למדי גם במרחב הציבורי הפתוח; ולא הוטל סגר. אך בהקשר זה חיוני להבין שמעבר לכך מסובך מאד לממשלה בשבדיה להטיל סגר כיוון ש״חוק המחלות המידבקות״, ה-Smittskyddslagen, מקשה מאד על הכרזת מצב חירום כללי. נקודת המפתח היא שיתוף הפעולה הגבוה של התושבים עם ההנחיות, שהוביל לכך שההתנהלות בשבדיה היתה דומה לזו שבמדינות סביבה, רק מוקפדת פחות (והתוצאות בהתאם).
אפשר לראות מדי פעם כאלו המנפנפים בתמונות שצולמו במסיבה בשבדיה או ברכבת התחתית במרכז שטוקהולם כסתירה לכך, אבל צריך להבין שכמו בכל היבט אפידמיולוגי אחר, גם בנושא שיתוף הפעולה עם ההנחיות מדובר על סטטיסטיקה ולא על קביעה אבסולוטית. אכן יש גם בשבדיה כאלה (בעיקר צעירים, וכן במרכזי הערים הגדולות) שפחות נשמעים. אבל כדאי להיזהר מלהיתלות באנקדוטות כהוכחה לכאורה לכך שבשבדיה ״עסקים כרגיל״. סקרים ממשלתיים מראים הקפדה של כ-80% על ההנחיות.
גם הממצאים המחקריים מאשרים זאת. ניתוח נתוני תקשורת סלולרית הראה שהתנועה לאתרי נופש במהלך חופשת הפסחא ירדה ב-90% לעומת השנה הקודמת. מעבר לכך, דו״ח של ה-OECD והאיחוד האירופי שיצא לאחרונה ריכז נתוני תנועה שאספה גוגל בחודשים מרץ עד מאי 2020 ומצא שבכל מדינות אירופה היתה ירידה משמעותית בתנועת האוכלוסיה ביחס לממוצע. בשבדיה הירידה היתה אמנם מתונה יותר מבשכנותיה (ירידה של 7.4%, לעומת 9.7% בדנמרק או 10.3% בנורווגיה), אך עדיין משמעותית. כמו בהיבטים אחרים בהתמודדותה מול הקורונה, ניתן לראות שבשבדיה ההתנהלות היתה דומה לשל שכנותיה, אך ביישום קפדני פחות.
מחקר נוסף של KTH Royal Institute of Technology הראה ירידה משמעותית בפעילות בשטוקהולם החל מחודש מרץ, בתזמון תואם להנחיות.
בשל אופי האוכלוסייה ומידת האמון בממשלה נקטה אם כן שבדיה במדיניות של הנחיות לציבור ולא באכיפה תקיפה והטלת סגרים. המדינה אמנם אפשרה התכנסויות במקומות פתוחים ומערכת החינוך לגילאים הצעירים הושארה פתוחה, אך אין כל מקום לקבוע ששבדיה ״אפשרה לאוכלוסייתה להידבק״או ״פעלה להשגת חסינות עדר״. טענות כאלה לא עולות בקנה אחד לא עם המדיניות שקבעה רשות הבריאות וגם לא עם העובדות בשטח: הוטלו הגבלות משמעותיות על התכנסויות, ניתנו הנחיות לריחוק חברתי והממצאים מראים שהציבור אכן דבק בהן.
מלכתחילה יש אינדיקציות אפידמיולוגיות לכך שהדבקה במקומות פתוחים ובגיל הרך היא נדירה יחסית.לכן יש היגיון בכך שהאסטרטגיה השבדית, בתנאים השוררים במדינה, הספיקה כדי לשמור את מקדם ההדבקה מתחת ל 1 בחודשי הקיץ.
2. תמותה ואשפוז מקורונה בשבדיה
נכון להיום התמותה מקורונה בשוודיה עומדת על כ-630 מתים למיליון תושבים. אם נשווה את שוודיה למדינות דומות לה בהיבטים כמו צפיפות האוכלוסין, גיל חציוני, תרבות ועוד, נראה שבפינלנד יש 68 מתי קורונה למיליון תושבים ובנורבגיה 52 בלבד. אפילו בדנמרק, שהצפיפות העירונית בה גבוהה יותר, נרשמו 135 מתים למיליון. התמותה בשוודיה, אם כן, הייתה גבוהה עד כה בממוצע פי 12 עד פי 5 משכנותיה.
כל מדינה שואפת לצמצם את התמותה הישירה, אבל חיוני לזכור שמעבר לצמצום התמותה כשלעצמה, הצעדים הקשים שבהם נקטו מרבית המדינות נועדו להגן על מערכת הבריאות מפני אי-ספיקה, מצב שגורר זינוק בתמותה גם מקורונה וגם מכלל הגורמים. איך אם כן לא קרסו בתי החולים בשבדיה למרות התמותה הגבוהה במדינה?
באתר רשות הבריאות השוודית אפשר לראות שפחות ממחצית מהנפטרים מהמחלה במדינה עברו לפני כן בטיפול נמרץ. במקומות אחרים בעולם המפותח, ובכלל זה בישראל, רואים לעומת זאת בעקביות יחס של שלושה חולים קשים על כל נפטר, כלומר הרבה יותר חולים מגיעים לאשפוז. בישראל היו עד כה במצטבר כ-7,300 חולים קשים מול כ-2,700 מתים. נראה אם כן שמערכת הבריאות בשוודיה לא הגיעה לאי-ספיקה כי במדינה נמנעו מלאשפז רבים מחולי הקורונה במצב קשה.
צילום מסך מאתר רשות הבריאות השבדית. המספר מימין – תמותה מצטברת, המספר האמצעי – אישפוזים מצטברים בטיפול נמרץ.
אכן, דו”ח של רשות הרווחה הלאומית השוודית (Socialstyrelsen) מצא ש-13 אחוז בלבד מדיירי בתי האבות בשוודיה שמתו מקורונה הגיעו לבתי החולים, והיתר קיבלו טיפול תומך בלבד בתוך בית האבות. יש עוד עדויות רבות למדיניות הזאת.
בימים אלה ממש (24.11) התפרסם דו”ח מיוחד של הסוכנות השוודית הממשלתית לפיקוח על מערכת הבריאות והרווחה (IVO), שסקר תיקים רפואיים ממדגם של כ-850 דיירי בתי אבות שחלו בקורונה בחודשים מרץ עד יוני. התמותה במגזר הזה סיפקה מחצית מכלל המתים מקורונה בשוודיה עד כה. נמצא שאחד מכל חמישה חולים (20 אחוז), בקירוב, כלל לא עבר בדיקה רפואית; כ-70 אחוז קיבלו הערכת רופא רק דרך הטלפון בלבד, וברבע מהמקרים הללו ההערכה נעשתה בלי שהרופא אפילו שוחח ישירות עם החולה או עם קרוב משפחה. רק כשבעה אחוזים מהמטופלים זכו לבדיקה רפואית פיזית. הדו”ח מצא גם שהאחוזים הללו לא השתנו כלל לאורך ארבעת החודשים הללו, דבר שמעיד על מדיניות עקבית.
מתוך הדו״ח: משמאל – סוג ההערכה הרפואית שזכה (או לא זכה) לה הדייר, על פי התיק הרפואי (מתורגם באדום לעברית). מימין – אחוז התיקים הרפואיים השייך לקטגוריה זו. אי הבהירות נובע מרישומים לא ודאיים בתיקים.
לא בלתי יעלה על הדעת לתת טיפול פליאטיבי לאנשים במצב טרמינלי או לקשישים עם מחלות רקע קשות שלוקים במחלה נשימתית קשה. אבל האחוזים בהם זה נעשה מצביעים על מצב של אובדן שליטה כתוצאה מממדי ההתפרצות של הגל הראשון, בוודאי במדינה עם אחד מהיחסים הנמוכים ביותר של מספר מיטות ט״נ לנפש ושהתחילה את ההתמודדות בחודש מרץ עם 526 מיטות טיפול נמרץ בלבד.
בחודש יולי מינתה הממשלה ועדת חקירה מיוחדת להתמודדות המדינה עם מגפת הקורונה, בראשות מאטס מלין, לשעבר נשיא לשעבר של בית המשפט העליון המנהלתי. הוועדה הייתה אמורה להגיש דו”ח ביניים ב-30 בנובמבר, אך ביקשה דחייה כדי לאסוף עוד חומרים. לפיכך, דו”ח הביניים צפוי להתפרסם אחרי אמצע חודש דצמבר.
3. חסינות עדר בשבדיה? כנראה שעדיין לא
בעקבות הסקרים הסרולוגיים האחרונים שבוצעו בשבדיה מעריכים שיש נוגדנים אצל כ-20% מהתושבים בשטוקהולם ובמחוזות סמוכים כגאוולבורג, ואצל 14% מתושבי שאר המדינה. וגם בתוצאות אלה יש חשש להערכת יתר, מכיוון שהנבדקים פנו מרצונם ולא נדגמו באקראי (walk-in survey), מה שמטה את המדגם.
לא ידוע כיום בוודאות מהו סף חסינות העדר הנדרש עבור מחלת הקורונה. אפילו במקומות שסבלו מהתפרצות כוללת, כמו מדינת מנאוס בברזיל, נראה היה שהמגפה החלה לדעוך רק אחרי שנדבקו יותר מ-60 אחוז מהאוכלוסייה, וגם שם לאחר הדעיכה חלה לאחרונה עלייה במקרי הקורונה, כנראה בגלל שכבות אוכלוסיה שנפגעו פחות בתחלואה הגדולה של החודשים הקודמים (רואים זאת על פי התפוסה הגבוהה בבתי החולים הפרטיים, שמאפיינת את שכבות הביניים, כאשר בגל הגדול הקודם התפוסה הגבוהה היתה בעיקר בבתי החולים הציבוריים, שמשרתים את השכונות העניות יותר), מה שמרמז על כך שגם אם חלק גדול מהאוכלוסיה יעבור תחלואה קשה, עדיין נתקשה בהמשך להגן על מי שלא עבר אותה.
אם נחזור לשבדיה, העובדה הפשוטה והמצערת היא שמזה כחודשיים יש עליה בכל הפרמטרים של הקורונה כפי שחוזר ומדגיש טגנל עצמו בראיונות. ניתן למשל לראות שמספר המאומתים עלה בחודשיים האחרונים בכ-1,300% (מ-1,300 ל- 18,000 בשבוע).
זאת בעוד שמספר הבדיקות באותה תקופה עלה בכ-50% בלבד (מ-18,000 ל-27,000 ליום).
מספר האשפוזים ומקרי הטיפול הנמרץ עלו גם הם באופן מובהק בתקופה זו. מחלקת הטיפול הנמרץ בביה״ח באופסלה, למשל, הגיעה לספיקה מלאה בסוף אוקטובר עקב ריבוי חולי קורונה.
כצפוי קצב התמותה מתחיל לעקוב אחרי אותה מגמה, עם ההשהיה האופיינית למחלה. בעשרת הימים הראשונים של נובמבר בלבד, למשל, היה מספר הנפטרים מקורונה בשבדיה גדול מבכל שאר מדינות סקנדינביה גם יחד מאז 1.10 (חודש וחצי). מדאיגה אף יותר המגמה, שכן בעשרה ימים אלה מספר הנפטרים היה יותר מכפול מהנפטרים מקורונה בשבדיה בכל ספטמבר ואוקטובר גם יחד.
4. החרפת הצעדים
לאור התפתחויות אלה ננקטו לא מעט צעדים על ידי הרשויות.
בתחילת ספטמבר הקשיחה שבדיה את מדיניות הבידוד שלה, ומאז 4.9 גם בני משפחה של מאומתים (למעט ילדים מתחת לגיל גן) מחוייבים בבידוד עצמי עד 7 ימים אחרי סיום הסימפטומים.
במסיבת עיתונאים ב-3.11 הודיע ראש הממשלה לוון על ״הקשחת הצעדים וההנחיות, כאשר הציפיה היא שכולם יקפידו עליהם כל יום, כל היום, יקפידו על ריחוק חברתי ויגבילו מגע קרוב למשפחה המיידית בלבד״.
במסיבת עיתונאים נוספת ב-11.11 הודיעו ראש הממשלה לוון ושרת הבריאות האלנגרן על סגירת כל הפאבים, המסעדות ומקומות הבילוי ב-22:30. ההחלטה הועברה לחקיקה בפרלמנט כדי שלא תהיה בגדר הנחיה בלבד אלא תלווה גם באכיפה וענישה מכיוון שלדברי לוון ״התפשטות המחלה הגיעה למצב שאינו בר-קיימא. שבדיה במצב מאד, מאד מסוכן, ואנו נעים לקראת זמנים אפלים״. חקיקה זו נוספה להנחיות מגבילות במיוחד שנכנסו לתוקף ב-17 מתוך 21 המחוזות בשבדיה, לפיהן אין להתקרב יותר מ-1.5 מטר למי שאינו בן משפחה. ב-16.11 הורחבו ההגבלות וכעת הן כבר בתוקף ב-20 מתוך 21 המחוזות במדינה.
במסיבת העיתונאים של ה-16 בנובמבר כבר הודיע לוון על איסור התקהלות של יותר משמונה אנשים יחד. מאחר שרצו שההגבלה החדשה תהיה מחייבת, ולא הנחיה בלבד, היא קיבלה תוקף חוקי ב-24 בנובמבר לאחר הכנסתה תחת “חוק הסדר הציבורי“. בשלב הראשון האיסור הוגבל לארבעה שבועות וייתכן שיוארך בהמשך.
ההגבלה תקפה לאירועים מאורגנים ובמקומות ציבוריים (למעט לוויות שהוחרגו ומותרת בהן השתתפות של עד 20 איש), כולל עונש של עד שישה חודשי מאסר למארגני אירועים בלתי חוקיים. “עם זאת“, אמר לוון, “לא צריכות להיות התקהלויות בשום מקום, גם אם הן החוק הרשמי מתיר אותן. זו צריכה להיות הנורמה החדשה בכל החברה, בכל שוודיה. אל תלכו למכוני כושר. אל תלכו לספרייה. אל תזמינו ואל תענו להזמנות לארוחות ערב. אל תעשו מסיבות. בטלו את הכול!“
ראש הממשלה אף נקט ב-22.11, זו הפעם השניה השנה, בצעד דרמטי של נאום לאומה בכל הרשתות. בדבריו חזר והדגיש כמה חיוני שהציבור כולו יקפיד על ההנחיות וישמור על ריחוק חברתי. צעד כזה הוא נדיר ביותר בשבדיה, ולמעשה קרה רק פעמיים בהיסטוריה עד השנה.
בשבדיה, מסתבר, לא מעוניינים באותו מודל שמשום מה מכונה ״השבדי״, לא שואפים ל״הגדלת העומק החיסוני״ ולא קוראים ל״הסרת מגבלות הריחוק החברתי באופן המאפשר המשך חשיפה של אוכלוסיות שאינן בסיכון״.
למען הסר ספק התראיין טגנל לפני מספר ימים לדי צייט הגרמני ולניוזוויק:
“Striving for herd immunity is neither ethical nor otherwise justifiable. There has been no infectious disease in history in which herd immunity has completely stopped the transmission without a vaccination beforehand. That won’t happen with COVID-19 either.”
״חתירה לחסינות עדר אינה אתית ואי אפשר להצדיק אותה בשום דרך. אף מחלה מידבקת בהיסטוריה לא הוכחדה באמצעות חסינות עדר מבלי שהיה לפני כן חיסון זמין. זה לא יקרה גם עם Covid-19״.
מרגע שהתחלואה עלתה והנגיף התפשט באופן מקיף, לא הצליחה אף מדינה בהגנה על אוכלוסיות הסיכון (שמלכתחילה לא תמיד ברור מי נמנה עליהן). טגנל, כמו יתר קובעי מדיניות הבריאות ברחבי העולם, גורס שיש להימנע ככל האפשר מהתפשטות באוכלוסייה של מחלה חדשה שיש בה סיכון לא מבוטל לסיבוכים ולהשלכות לטווח ארוך על חלק מהמחלימים ממנה. תחלואה רחבה תוביל לחולים, מונשמים ומתים רבים, כאשר בנקיטת אמצעי זהירות פשוטים ניתן לצמצם מחיר אנושי זה עד להגעת חיסון יעיל.
סיכום
- שבדיה נקטה מתחילת ההתפרצות במדיניות הכלה ומיתון ההתפרצות על ידי שמירה על ריחוק פיזי, הגבלת התכנסויות, מעבר לעבודה ולימודים מהבית ועוד.
- מדיניות שוודיה היתה דומה לשל שכנותיה אבל היישום קפדני פחות. בהתאם היתה גם התחלואה והתמותה שם גבוהות יותר.
- לא הייתה חתירה לחסינות עדר בשבדיה לא בתיאוריה וגם לא בפועל, והסימנים מראים שגם לא הושגה חסינות כזו.
- בשבועות האחרונים ניכרת עליה בתחלואה, והממשלה חוזרת ומדגישה את הצורך בשמירה על הנחיות הריחוק ושוקלת גם צעדים חמורים יותר בכדי לעצור את התפשטות הקורונה במדינה.
הרלוונטיות לישראל
המדיניות בשבדיה בין יוני לספטמבר, למשל, היתה מוצלחת בעיני, עבור שבדיה של יוני עד ספטמבר. ״מדיניות נכונה״ נגזרת מפרמטרים דינמיים והיא לא סט קשיח של חוקים, ולמרות שאנשים נוטים לאהוב תשובות דיכוטומיות ותמונות מצב שחור-לבן, זה פשוט לא מתאים למצב דינמי ומרובה משתנים כמו אפידמיה.
ההתנהלות בקיץ השבדי התאימה היטב לתנאים הן אקלימית, הן חברתית והן אנושית. הקשחה של ההנחיות שם בקיץ היתה לכן יוצרת לראייתי יותר נזק מתועלת. אבל לראייתי זו תהיה טעות לחשוב שבגלל שמדיניות זו התאימה לקיץ השבדי, הרי ש״זו המדיניות הנכונה, נקודה״ כפי שמנסים בפשטנות לטעון מקדמי ״היגיון בריא״ או ״הצהרת בארינגטון״. אותה מדיניות בדיוק גררה שם תחלואה ותמותה גבוהים במרץ ולפי כל הסימנים היתה גוררת תחלואה ותמותה גבוהים גם בחודשים הקרובים, לולא היו גם השבדים מודעים לכך היטב ובהתאם משנים את המדיניות ומחמירים לאחרונה את ההנחיות (בתקווה שזה יספיק).
כפי שאותה מדיניות שהיתה מוצלחת בשבדיה בחודשי הקיץ לא מוצלחת לשבדיה בחודשי החורף, היא גם לא בהכרח רלוונטית לישראל באף זמן. יש הבדלים דרמטיים בין ישראל לבין שבדיה בצפיפות האוכלוסייה, במספר הנפשות למשק בית (בישראל 3.7 ולעומתה שבדיה סוגרת את טבלאות ה-OECD עם פחות מ-2 ועם מעל 40% משקי בית יחידניים), בגיל החציוני, בתרבות האינטראקציה ועוד. ומעבר לכל ההבדלים החשובים הללו, נראה שהציבור הישראלי מצוי במקום שונה מאד מהציבור השבדי בהיבט של שיתוף פעולה עם ההנחיות.
האם משבר האמון המסתמן בישראל נובע מעירוב של שיקולים פוליטיים בהמלצות המקצועיות?
מאמון נמוך מראש של הציבור ברשויות?
מאכיפה בררנית?
מדוגמה אישית בעייתית מצד רבים מהדרג הפוליטי?
מתיאוריות קונספירציה לא מבוססות?
תהיה אשר תהיה הביצה והתרנגולת, כדי ליישם מדיניות דוגמת זו שננקטה בשבדיה נדרשת רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין הציבור לשלטון ומשמעת עצמית כתחליף לאכיפה מבחוץ. יישום של מדיניות כזו כאן בישראל כפי שהדברים עומדים כיום, בין אם נתלה זאת בשלטון, בעם או בקומבינציה כלשהי ביניהם, לא נראה לי ריאלי.
האם בסיכום ביניים עד כה נראה שההתנהלות בשבדיה עד כה הייתה הצלחה או כישלון? בהיבט האפידמיולוגי היא היתה כפי הנראה לא מוצלחת, וגררה תחלואה ותמותה גבוהים יחסית ביחס לשכנותיה (כולל נורבגיה למשל, שגם בה עונות השפעת האחרונות היו רגועות יחסית). אבל אפשר לראות במדיניות הזו לצד החסרונות הברורים גם יתרונות, ויש במקום לדיון בהשתתפות לא רק אפידמיולוגים אלא גם סוציולוגים, פסיכולוגים וכלכלנים. יש עלות ותמורה לכל צעד, התמונה מורכבת בכל דיסציפלינה בנפרד ובוודאי שבשילובם הכולל.
יש בהחלט מה ללמוד ולנתח מכל מקום, כולל שבדיה. זו בדיוק הסיבה בעטיה אנשי המקצוע המייעצים למשרד הבריאות עושים זאת, ונמצאים בקשר רציף עם מתווי מדיניות (גם בשבדיה כזכור), כדי להבין מה אפשר ללמוד וליישם כאן.
לאור המחיר העצום שכרוך בצעדים הננקטים למאבק במחלה, מפתה מאד ליפול לאשליות. לצייר למשל תמונה מוטה של ״מה עשו בשבדיה״ כך שתתמוך באג׳נדה כלשהי. אין פה ״טובים״ שבדים שראו את האור ו״רעים״ בישראל שמזיקים לציבור עם הנחיות דרקוניות. גם בשבדיה, ממש כמו בשאר העולם, מבינים שמדובר במחלה שמסוכנת בעיקר לחלקים פגיעים באוכלוסיה (כדרכן של מחלות) ושמרגע שמתחילה התפרצות משמעותית זו אשליה לחשוב שאפשר להגן עליהן.
אקסלנט, ישר כחהקורונה בשבדיה - עובדות מול מיתוסים
הקורונה בשבדיה – עובדות מול מיתוסים
הפוסט, פרט לפרק האחרון, נכתב במקור עבור מכון דוידסון (וכך זכה גם לעבור בקרה של ד״ר נעם לויתן ושל ד״ר קרן לנדסמן המעולים ותודה גדולה לשניהם!)
ברוב מדינות העולם הגיבו למגפת הקורונה בסגרים מחמירים ובעצירת חלק ניכר מהפעילות הכלכלית, ונדמה שבשבדיה עשו את זה אחרת. המדיניות השבדית מול התפרצות הקורונה נדונה רבות בתקשורת, אבל לא פעם נדמה שמדובר במשל על העיוורים שפגשו פיל: כל עיוור ממשש חלק אחר מהחיה ומתווכח עם האחרים האם החיה הזו דומה לנחש, לעמוד, למפרש או לקיר. באותו עיתון ובאותו השבוע אפשר למשל למצוא כתבה אחת המראה באותות ובמופתים ששבדיה צריכה להוות מודל לחיקוי עבור ישראל, וממש לצידה כתבה המראה שעל ישראל להתייחס אליה כאל סיפור אזהרה.
כדי לפזר את סימני השאלה צריך לבחון בראי העובדות ארבע שאלות מפתח:
- האם בשבדיה נתנו למחלה להתפשט, הגנו על הפגיעים והחיים המשיכו במסלולם?
- האם שבדיה התמודדה היטב עם הקורונה ומערכת הבריאות שם תפקדה יפה?
- האם שבדיה הגיעה או מתקרבת לחסינות עדר?
- מה קורה שם כעת?
1. ״המודל השבדי״ – פנטזיה מול עובדות
הצעדים הננקטים בארץ ובעולם למיתון התפשטות הקורונה כרוכים בנזק היקפי עצום ובפגיעה נפשית, חברתית וכלכלית בחלקים גדולים מהאוכלוסייה כך שמובנת ורצויה השאיפה למציאת פתרון פוגעני פחות לסכנת התחלואה. על רקע זה בולטים קולות הקוראים לאימוץ מה שהם קוראים לו ״המודל השבדי״ שנטען להיות ״הסרת מגבלות הריחוק החברתי באופן המאפשר המשך חשיפה של אוכלוסיות שאינן בסיכון, חשיפה אשר תוביל לפיתוח חסינות״.
למעשה, מה שמכונה בטעות בישראל ״המודל השבדי״ רחוק מאד ואפילו הפוך מהמדיניות ומהמציאות בשבדיה. בראיונות שנערכו איתו חזר והדגיש אנדרס טגנל, האפידמיולוג הראשי של שבדיה, שמדיניות ארצו אינה שונה מבחינתו מזו של שאר המדינות. ההבדל הוא ביישום, ונובע לדבריו מהתכונות המאפיינות את המדינה: צפיפות אוכלוסין נמוכה, תרבות האינטראקציה, ריבוי משקי בית יחידניים ואמון רב ברשויות. טגנל התראיין על כך מספר פעמים גם לתקשורת בישראל. למשל ב-1.4.20:
״יש לנו מדיניות דומה לזו של מדינות אחרות. כמו כולן אנחנו מנסים להאט את קצב ההדבקה על מנת למנוע מצב שבו חולים רבים מדי יזדקקו למערכת הרפואית באותה נקודת זמן. ההבדלים נובעים ממסורת ותרבות שונות הנהוגות בשוודיה. אנחנו מעדיפים צעדים וולונטריים ויש אצלנו רמה גבוהה של אמון בין האוכלוסייה לרשויות, מה שמאפשר לנו להימנע מהגבלות בכפייה.
אנחנו לא מנסים להגיע לחסינות עדר, אלא להאט את קצב ההתפשטות של הנגיף.״
הוא חזר וחידד את המסר בריאיון עם יו”ר ועידת FutureMed הבינלאומית פרופ׳ רן בליצר, ולמען הסר ספק חזר על כך שוב בראיון ל״גלובס״ ב 9.10.20:
״חשוב לי להבהיר שמעולם לא ניסינו בשבדיה להגיע לחסינות עדר. להיפך. זה משהו שניסינו להימנע ממנו, ניסינו בכל כוחנו שזה לא יקרה. ההפצה של מחלת הקורונה היא פעולה מסוכנת. היא אולי לא מסוכנת לכל אינדיבידואל, אבל כשאנחנו מגיעים להתפרצות ולתחלואה נרחבת, אנחנו רואים שבכל הגילאים נרשמים מקרים של מהלך קשה מאוד של המחלה. העצה הכללית שלי לכל מדינה היא דווקא לנסות ולהאט את ההתפשטות של המגפה כמה שניתן״.
מדיניות זו השתקפה היטב גם בהנחיות, בתקנות ובהתנהגות האוכלוסייה בפועל:
ב 11.3.20 הוגבלו ההתכנסויות ל-500 איש ומ-27.3 (ועד היום) הוחמר האיסור ל-50 איש, כולל עונש מאסר של עד 6 חודשים למארגנים. האיסורים הביאו לסגירת בתי קולנוע, קונצרטים, תיאטראות, הרצאות, פארקי שעשועים ועוד ולביטול אירועים רבים בתחומי המוזיקה (כמו הפסטיבלים הגדולים Sweden Rock ו Summerburst), הספורט (כמו מרתון גוטבורג שהינו מהגדולים בעולם, או השעיית ליגות הכדורגל, הכדורסל והכדוריד למשך חודשים) האמנות ועוד.
ב 16.3 התבקש כל מי שיכול לעשות זאת לעבור לעבוד בבית, ומפברואר לאפריל חל גידול של 400% מעבודה מרחוק. המסר להמשיך בכך מודגש בכל מסיבות העיתונאים הממשלתיות.
ב-17.3 התבקשו תיכונים, מכללות ואוניברסיטאות לעבור ללימודים מרחוק. תקנות נוספות אסרו על ביקורים בבתי אבות, הגדירו מרחקי מינימום בין שולחנות במסעדות ופאבים, אסרו על עמידה בדלפק ועוד.
פארק טונטולונדן, שטוקהולם, 30/5/20
אכן, אין חובת עטיית מסכות בשבדיה; מוסדות החינוך לגיל הרך הושארו פתוחים; אירועים מאורגנים נאסרו בשוודיה גם בשטחים הפתוחים, אך ההתנהלות הפרטית לעומת זאת, נותרה חופשית למדי גם במרחב הציבורי הפתוח; ולא הוטל סגר. אך בהקשר זה חיוני להבין שמעבר לכך מסובך מאד לממשלה בשבדיה להטיל סגר כיוון ש״חוק המחלות המידבקות״, ה-Smittskyddslagen, מקשה מאד על הכרזת מצב חירום כללי. נקודת המפתח היא שיתוף הפעולה הגבוה של התושבים עם ההנחיות, שהוביל לכך שההתנהלות בשבדיה היתה דומה לזו שבמדינות סביבה, רק מוקפדת פחות (והתוצאות בהתאם).
אפשר לראות מדי פעם כאלו המנפנפים בתמונות שצולמו במסיבה בשבדיה או ברכבת התחתית במרכז שטוקהולם כסתירה לכך, אבל צריך להבין שכמו בכל היבט אפידמיולוגי אחר, גם בנושא שיתוף הפעולה עם ההנחיות מדובר על סטטיסטיקה ולא על קביעה אבסולוטית. אכן יש גם בשבדיה כאלה (בעיקר צעירים, וכן במרכזי הערים הגדולות) שפחות נשמעים. אבל כדאי להיזהר מלהיתלות באנקדוטות כהוכחה לכאורה לכך שבשבדיה ״עסקים כרגיל״. סקרים ממשלתיים מראים הקפדה של כ-80% על ההנחיות.
גם הממצאים המחקריים מאשרים זאת. ניתוח נתוני תקשורת סלולרית הראה שהתנועה לאתרי נופש במהלך חופשת הפסחא ירדה ב-90% לעומת השנה הקודמת. מעבר לכך, דו״ח של ה-OECD והאיחוד האירופי שיצא לאחרונה ריכז נתוני תנועה שאספה גוגל בחודשים מרץ עד מאי 2020 ומצא שבכל מדינות אירופה היתה ירידה משמעותית בתנועת האוכלוסיה ביחס לממוצע. בשבדיה הירידה היתה אמנם מתונה יותר מבשכנותיה (ירידה של 7.4%, לעומת 9.7% בדנמרק או 10.3% בנורווגיה), אך עדיין משמעותית. כמו בהיבטים אחרים בהתמודדותה מול הקורונה, ניתן לראות שבשבדיה ההתנהלות היתה דומה לשל שכנותיה, אך ביישום קפדני פחות.
מחקר נוסף של KTH Royal Institute of Technology הראה ירידה משמעותית בפעילות בשטוקהולם החל מחודש מרץ, בתזמון תואם להנחיות.
בשל אופי האוכלוסייה ומידת האמון בממשלה נקטה אם כן שבדיה במדיניות של הנחיות לציבור ולא באכיפה תקיפה והטלת סגרים. המדינה אמנם אפשרה התכנסויות במקומות פתוחים ומערכת החינוך לגילאים הצעירים הושארה פתוחה, אך אין כל מקום לקבוע ששבדיה ״אפשרה לאוכלוסייתה להידבק״או ״פעלה להשגת חסינות עדר״. טענות כאלה לא עולות בקנה אחד לא עם המדיניות שקבעה רשות הבריאות וגם לא עם העובדות בשטח: הוטלו הגבלות משמעותיות על התכנסויות, ניתנו הנחיות לריחוק חברתי והממצאים מראים שהציבור אכן דבק בהן.
מלכתחילה יש אינדיקציות אפידמיולוגיות לכך שהדבקה במקומות פתוחים ובגיל הרך היא נדירה יחסית.לכן יש היגיון בכך שהאסטרטגיה השבדית, בתנאים השוררים במדינה, הספיקה כדי לשמור את מקדם ההדבקה מתחת ל 1 בחודשי הקיץ.
2. תמותה ואשפוז מקורונה בשבדיה
נכון להיום התמותה מקורונה בשוודיה עומדת על כ-630 מתים למיליון תושבים. אם נשווה את שוודיה למדינות דומות לה בהיבטים כמו צפיפות האוכלוסין, גיל חציוני, תרבות ועוד, נראה שבפינלנד יש 68 מתי קורונה למיליון תושבים ובנורבגיה 52 בלבד. אפילו בדנמרק, שהצפיפות העירונית בה גבוהה יותר, נרשמו 135 מתים למיליון. התמותה בשוודיה, אם כן, הייתה גבוהה עד כה בממוצע פי 12 עד פי 5 משכנותיה.
כל מדינה שואפת לצמצם את התמותה הישירה, אבל חיוני לזכור שמעבר לצמצום התמותה כשלעצמה, הצעדים הקשים שבהם נקטו מרבית המדינות נועדו להגן על מערכת הבריאות מפני אי-ספיקה, מצב שגורר זינוק בתמותה גם מקורונה וגם מכלל הגורמים. איך אם כן לא קרסו בתי החולים בשבדיה למרות התמותה הגבוהה במדינה?
באתר רשות הבריאות השוודית אפשר לראות שפחות ממחצית מהנפטרים מהמחלה במדינה עברו לפני כן בטיפול נמרץ. במקומות אחרים בעולם המפותח, ובכלל זה בישראל, רואים לעומת זאת בעקביות יחס של שלושה חולים קשים על כל נפטר, כלומר הרבה יותר חולים מגיעים לאשפוז. בישראל היו עד כה במצטבר כ-7,300 חולים קשים מול כ-2,700 מתים. נראה אם כן שמערכת הבריאות בשוודיה לא הגיעה לאי-ספיקה כי במדינה נמנעו מלאשפז רבים מחולי הקורונה במצב קשה.
צילום מסך מאתר רשות הבריאות השבדית. המספר מימין – תמותה מצטברת, המספר האמצעי – אישפוזים מצטברים בטיפול נמרץ.
אכן, דו”ח של רשות הרווחה הלאומית השוודית (Socialstyrelsen) מצא ש-13 אחוז בלבד מדיירי בתי האבות בשוודיה שמתו מקורונה הגיעו לבתי החולים, והיתר קיבלו טיפול תומך בלבד בתוך בית האבות. יש עוד עדויות רבות למדיניות הזאת.
בימים אלה ממש (24.11) התפרסם דו”ח מיוחד של הסוכנות השוודית הממשלתית לפיקוח על מערכת הבריאות והרווחה (IVO), שסקר תיקים רפואיים ממדגם של כ-850 דיירי בתי אבות שחלו בקורונה בחודשים מרץ עד יוני. התמותה במגזר הזה סיפקה מחצית מכלל המתים מקורונה בשוודיה עד כה. נמצא שאחד מכל חמישה חולים (20 אחוז), בקירוב, כלל לא עבר בדיקה רפואית; כ-70 אחוז קיבלו הערכת רופא רק דרך הטלפון בלבד, וברבע מהמקרים הללו ההערכה נעשתה בלי שהרופא אפילו שוחח ישירות עם החולה או עם קרוב משפחה. רק כשבעה אחוזים מהמטופלים זכו לבדיקה רפואית פיזית. הדו”ח מצא גם שהאחוזים הללו לא השתנו כלל לאורך ארבעת החודשים הללו, דבר שמעיד על מדיניות עקבית.
מתוך הדו״ח: משמאל – סוג ההערכה הרפואית שזכה (או לא זכה) לה הדייר, על פי התיק הרפואי (מתורגם באדום לעברית). מימין – אחוז התיקים הרפואיים השייך לקטגוריה זו. אי הבהירות נובע מרישומים לא ודאיים בתיקים.
לא בלתי יעלה על הדעת לתת טיפול פליאטיבי לאנשים במצב טרמינלי או לקשישים עם מחלות רקע קשות שלוקים במחלה נשימתית קשה. אבל האחוזים בהם זה נעשה מצביעים על מצב של אובדן שליטה כתוצאה מממדי ההתפרצות של הגל הראשון, בוודאי במדינה עם אחד מהיחסים הנמוכים ביותר של מספר מיטות ט״נ לנפש ושהתחילה את ההתמודדות בחודש מרץ עם 526 מיטות טיפול נמרץ בלבד.
בחודש יולי מינתה הממשלה ועדת חקירה מיוחדת להתמודדות המדינה עם מגפת הקורונה, בראשות מאטס מלין, לשעבר נשיא לשעבר של בית המשפט העליון המנהלתי. הוועדה הייתה אמורה להגיש דו”ח ביניים ב-30 בנובמבר, אך ביקשה דחייה כדי לאסוף עוד חומרים. לפיכך, דו”ח הביניים צפוי להתפרסם אחרי אמצע חודש דצמבר.
3. חסינות עדר בשבדיה? כנראה שעדיין לא
בעקבות הסקרים הסרולוגיים האחרונים שבוצעו בשבדיה מעריכים שיש נוגדנים אצל כ-20% מהתושבים בשטוקהולם ובמחוזות סמוכים כגאוולבורג, ואצל 14% מתושבי שאר המדינה. וגם בתוצאות אלה יש חשש להערכת יתר, מכיוון שהנבדקים פנו מרצונם ולא נדגמו באקראי (walk-in survey), מה שמטה את המדגם.
לא ידוע כיום בוודאות מהו סף חסינות העדר הנדרש עבור מחלת הקורונה. אפילו במקומות שסבלו מהתפרצות כוללת, כמו מדינת מנאוס בברזיל, נראה היה שהמגפה החלה לדעוך רק אחרי שנדבקו יותר מ-60 אחוז מהאוכלוסייה, וגם שם לאחר הדעיכה חלה לאחרונה עלייה במקרי הקורונה, כנראה בגלל שכבות אוכלוסיה שנפגעו פחות בתחלואה הגדולה של החודשים הקודמים (רואים זאת על פי התפוסה הגבוהה בבתי החולים הפרטיים, שמאפיינת את שכבות הביניים, כאשר בגל הגדול הקודם התפוסה הגבוהה היתה בעיקר בבתי החולים הציבוריים, שמשרתים את השכונות העניות יותר), מה שמרמז על כך שגם אם חלק גדול מהאוכלוסיה יעבור תחלואה קשה, עדיין נתקשה בהמשך להגן על מי שלא עבר אותה.
אם נחזור לשבדיה, העובדה הפשוטה והמצערת היא שמזה כחודשיים יש עליה בכל הפרמטרים של הקורונה כפי שחוזר ומדגיש טגנל עצמו בראיונות. ניתן למשל לראות שמספר המאומתים עלה בחודשיים האחרונים בכ-1,300% (מ-1,300 ל- 18,000 בשבוע).
זאת בעוד שמספר הבדיקות באותה תקופה עלה בכ-50% בלבד (מ-18,000 ל-27,000 ליום).
מספר האשפוזים ומקרי הטיפול הנמרץ עלו גם הם באופן מובהק בתקופה זו. מחלקת הטיפול הנמרץ בביה״ח באופסלה, למשל, הגיעה לספיקה מלאה בסוף אוקטובר עקב ריבוי חולי קורונה.
כצפוי קצב התמותה מתחיל לעקוב אחרי אותה מגמה, עם ההשהיה האופיינית למחלה. בעשרת הימים הראשונים של נובמבר בלבד, למשל, היה מספר הנפטרים מקורונה בשבדיה גדול מבכל שאר מדינות סקנדינביה גם יחד מאז 1.10 (חודש וחצי). מדאיגה אף יותר המגמה, שכן בעשרה ימים אלה מספר הנפטרים היה יותר מכפול מהנפטרים מקורונה בשבדיה בכל ספטמבר ואוקטובר גם יחד.
4. החרפת הצעדים
לאור התפתחויות אלה ננקטו לא מעט צעדים על ידי הרשויות.
בתחילת ספטמבר הקשיחה שבדיה את מדיניות הבידוד שלה, ומאז 4.9 גם בני משפחה של מאומתים (למעט ילדים מתחת לגיל גן) מחוייבים בבידוד עצמי עד 7 ימים אחרי סיום הסימפטומים.
במסיבת עיתונאים ב-3.11 הודיע ראש הממשלה לוון על ״הקשחת הצעדים וההנחיות, כאשר הציפיה היא שכולם יקפידו עליהם כל יום, כל היום, יקפידו על ריחוק חברתי ויגבילו מגע קרוב למשפחה המיידית בלבד״.
במסיבת עיתונאים נוספת ב-11.11 הודיעו ראש הממשלה לוון ושרת הבריאות האלנגרן על סגירת כל הפאבים, המסעדות ומקומות הבילוי ב-22:30. ההחלטה הועברה לחקיקה בפרלמנט כדי שלא תהיה בגדר הנחיה בלבד אלא תלווה גם באכיפה וענישה מכיוון שלדברי לוון ״התפשטות המחלה הגיעה למצב שאינו בר-קיימא. שבדיה במצב מאד, מאד מסוכן, ואנו נעים לקראת זמנים אפלים״. חקיקה זו נוספה להנחיות מגבילות במיוחד שנכנסו לתוקף ב-17 מתוך 21 המחוזות בשבדיה, לפיהן אין להתקרב יותר מ-1.5 מטר למי שאינו בן משפחה. ב-16.11 הורחבו ההגבלות וכעת הן כבר בתוקף ב-20 מתוך 21 המחוזות במדינה.
במסיבת העיתונאים של ה-16 בנובמבר כבר הודיע לוון על איסור התקהלות של יותר משמונה אנשים יחד. מאחר שרצו שההגבלה החדשה תהיה מחייבת, ולא הנחיה בלבד, היא קיבלה תוקף חוקי ב-24 בנובמבר לאחר הכנסתה תחת “חוק הסדר הציבורי“. בשלב הראשון האיסור הוגבל לארבעה שבועות וייתכן שיוארך בהמשך.
ההגבלה תקפה לאירועים מאורגנים ובמקומות ציבוריים (למעט לוויות שהוחרגו ומותרת בהן השתתפות של עד 20 איש), כולל עונש של עד שישה חודשי מאסר למארגני אירועים בלתי חוקיים. “עם זאת“, אמר לוון, “לא צריכות להיות התקהלויות בשום מקום, גם אם הן החוק הרשמי מתיר אותן. זו צריכה להיות הנורמה החדשה בכל החברה, בכל שוודיה. אל תלכו למכוני כושר. אל תלכו לספרייה. אל תזמינו ואל תענו להזמנות לארוחות ערב. אל תעשו מסיבות. בטלו את הכול!“
ראש הממשלה אף נקט ב-22.11, זו הפעם השניה השנה, בצעד דרמטי של נאום לאומה בכל הרשתות. בדבריו חזר והדגיש כמה חיוני שהציבור כולו יקפיד על ההנחיות וישמור על ריחוק חברתי. צעד כזה הוא נדיר ביותר בשבדיה, ולמעשה קרה רק פעמיים בהיסטוריה עד השנה.
בשבדיה, מסתבר, לא מעוניינים באותו מודל שמשום מה מכונה ״השבדי״, לא שואפים ל״הגדלת העומק החיסוני״ ולא קוראים ל״הסרת מגבלות הריחוק החברתי באופן המאפשר המשך חשיפה של אוכלוסיות שאינן בסיכון״.
למען הסר ספק התראיין טגנל לפני מספר ימים לדי צייט הגרמני ולניוזוויק:
“Striving for herd immunity is neither ethical nor otherwise justifiable. There has been no infectious disease in history in which herd immunity has completely stopped the transmission without a vaccination beforehand. That won’t happen with COVID-19 either.”
״חתירה לחסינות עדר אינה אתית ואי אפשר להצדיק אותה בשום דרך. אף מחלה מידבקת בהיסטוריה לא הוכחדה באמצעות חסינות עדר מבלי שהיה לפני כן חיסון זמין. זה לא יקרה גם עם Covid-19״.
מרגע שהתחלואה עלתה והנגיף התפשט באופן מקיף, לא הצליחה אף מדינה בהגנה על אוכלוסיות הסיכון (שמלכתחילה לא תמיד ברור מי נמנה עליהן). טגנל, כמו יתר קובעי מדיניות הבריאות ברחבי העולם, גורס שיש להימנע ככל האפשר מהתפשטות באוכלוסייה של מחלה חדשה שיש בה סיכון לא מבוטל לסיבוכים ולהשלכות לטווח ארוך על חלק מהמחלימים ממנה. תחלואה רחבה תוביל לחולים, מונשמים ומתים רבים, כאשר בנקיטת אמצעי זהירות פשוטים ניתן לצמצם מחיר אנושי זה עד להגעת חיסון יעיל.
סיכום
השיח הנפוץ בסגנון ״בשבדיה ייבחן מודל שונה לההתמודדות עם המחלה״ הוא לראייתי מוקצן מאד ולא מחובר למציאות. בפועל, שבדיה עשתה עד היום מה ששאר העולם עשה, רק באופן פחות הדוק בהיבט האפידמיולוגי ובהתאם עם תוצאות טובות פחות בהיבט התחלואה והתמותה.
- שבדיה נקטה מתחילת ההתפרצות במדיניות הכלה ומיתון ההתפרצות על ידי שמירה על ריחוק פיזי, הגבלת התכנסויות, מעבר לעבודה ולימודים מהבית ועוד.
- מדיניות שוודיה היתה דומה לשל שכנותיה אבל היישום קפדני פחות. בהתאם היתה גם התחלואה והתמותה שם גבוהות יותר.
- לא הייתה חתירה לחסינות עדר בשבדיה לא בתיאוריה וגם לא בפועל, והסימנים מראים שגם לא הושגה חסינות כזו.
- בשבועות האחרונים ניכרת עליה בתחלואה, והממשלה חוזרת ומדגישה את הצורך בשמירה על הנחיות הריחוק ושוקלת גם צעדים חמורים יותר בכדי לעצור את התפשטות הקורונה במדינה.
הרלוונטיות לישראל
המדיניות בשבדיה בין יוני לספטמבר, למשל, היתה מוצלחת בעיני, עבור שבדיה של יוני עד ספטמבר. ״מדיניות נכונה״ נגזרת מפרמטרים דינמיים והיא לא סט קשיח של חוקים, ולמרות שאנשים נוטים לאהוב תשובות דיכוטומיות ותמונות מצב שחור-לבן, זה פשוט לא מתאים למצב דינמי ומרובה משתנים כמו אפידמיה.
ההתנהלות בקיץ השבדי התאימה היטב לתנאים הן אקלימית, הן חברתית והן אנושית. הקשחה של ההנחיות שם בקיץ היתה לכן יוצרת לראייתי יותר נזק מתועלת. אבל לראייתי זו תהיה טעות לחשוב שבגלל שמדיניות זו התאימה לקיץ השבדי, הרי ש״זו המדיניות הנכונה, נקודה״ כפי שמנסים בפשטנות לטעון מקדמי ״היגיון בריא״ או ״הצהרת בארינגטון״. אותה מדיניות בדיוק גררה שם תחלואה ותמותה גבוהים במרץ ולפי כל הסימנים היתה גוררת תחלואה ותמותה גבוהים גם בחודשים הקרובים, לולא היו גם השבדים מודעים לכך היטב ובהתאם משנים את המדיניות ומחמירים לאחרונה את ההנחיות (בתקווה שזה יספיק).
כפי שאותה מדיניות שהיתה מוצלחת בשבדיה בחודשי הקיץ לא מוצלחת לשבדיה בחודשי החורף, היא גם לא בהכרח רלוונטית לישראל באף זמן. יש הבדלים דרמטיים בין ישראל לבין שבדיה בצפיפות האוכלוסייה, במספר הנפשות למשק בית (בישראל 3.7 ולעומתה שבדיה סוגרת את טבלאות ה-OECD עם פחות מ-2 ועם מעל 40% משקי בית יחידניים), בגיל החציוני, בתרבות האינטראקציה ועוד. ומעבר לכל ההבדלים החשובים הללו, נראה שהציבור הישראלי מצוי במקום שונה מאד מהציבור השבדי בהיבט של שיתוף פעולה עם ההנחיות.
האם משבר האמון המסתמן בישראל נובע מעירוב של שיקולים פוליטיים בהמלצות המקצועיות?
מאמון נמוך מראש של הציבור ברשויות?
מאכיפה בררנית?
מדוגמה אישית בעייתית מצד רבים מהדרג הפוליטי?
מתיאוריות קונספירציה לא מבוססות?
תהיה אשר תהיה הביצה והתרנגולת, כדי ליישם מדיניות דוגמת זו שננקטה בשבדיה נדרשת רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין הציבור לשלטון ומשמעת עצמית כתחליף לאכיפה מבחוץ. יישום של מדיניות כזו כאן בישראל כפי שהדברים עומדים כיום, בין אם נתלה זאת בשלטון, בעם או בקומבינציה כלשהי ביניהם, לא נראה לי ריאלי.
האם בסיכום ביניים עד כה נראה שההתנהלות בשבדיה עד כה הייתה הצלחה או כישלון? בהיבט האפידמיולוגי היא היתה כפי הנראה לא מוצלחת, וגררה תחלואה ותמותה גבוהים יחסית ביחס לשכנותיה (כולל נורבגיה למשל, שגם בה עונות השפעת האחרונות היו רגועות יחסית). אבל אפשר לראות במדיניות הזו לצד החסרונות הברורים גם יתרונות, ויש במקום לדיון בהשתתפות לא רק אפידמיולוגים אלא גם סוציולוגים, פסיכולוגים וכלכלנים. יש עלות ותמורה לכל צעד, התמונה מורכבת בכל דיסציפלינה בנפרד ובוודאי שבשילובם הכולל.
יש בהחלט מה ללמוד ולנתח מכל מקום, כולל שבדיה. זו בדיוק הסיבה בעטיה אנשי המקצוע המייעצים למשרד הבריאות עושים זאת, ונמצאים בקשר רציף עם מתווי מדיניות (גם בשבדיה כזכור), כדי להבין מה אפשר ללמוד וליישם כאן.
לאור המחיר העצום שכרוך בצעדים הננקטים למאבק במחלה, מפתה מאד ליפול לאשליות. לצייר למשל תמונה מוטה של ״מה עשו בשבדיה״ כך שתתמוך באג׳נדה כלשהי. אין פה ״טובים״ שבדים שראו את האור ו״רעים״ בישראל שמזיקים לציבור עם הנחיות דרקוניות. גם בשבדיה, ממש כמו בשאר העולם, מבינים שמדובר במחלה שמסוכנת בעיקר לחלקים פגיעים באוכלוסיה (כדרכן של מחלות) ושמרגע שמתחילה התפרצות משמעותית זו אשליה לחשוב שאפשר להגן עליהן.
הקורונה בשבדיה - עובדות מול מיתוסים
הקורונה בשבדיה – עובדות מול מיתוסים
הפוסט, פרט לפרק האחרון, נכתב במקור עבור מכון דוידסון (וכך זכה גם לעבור בקרה של ד״ר נעם לויתן ושל ד״ר קרן לנדסמן המעולים ותודה גדולה לשניהם!)
ברוב מדינות העולם הגיבו למגפת הקורונה בסגרים מחמירים ובעצירת חלק ניכר מהפעילות הכלכלית, ונדמה שבשבדיה עשו את זה אחרת. המדיניות השבדית מול התפרצות הקורונה נדונה רבות בתקשורת, אבל לא פעם נדמה שמדובר במשל על העיוורים שפגשו פיל: כל עיוור ממשש חלק אחר מהחיה ומתווכח עם האחרים האם החיה הזו דומה לנחש, לעמוד, למפרש או לקיר. באותו עיתון ובאותו השבוע אפשר למשל למצוא כתבה אחת המראה באותות ובמופתים ששבדיה צריכה להוות מודל לחיקוי עבור ישראל, וממש לצידה כתבה המראה שעל ישראל להתייחס אליה כאל סיפור אזהרה.
כדי לפזר את סימני השאלה צריך לבחון בראי העובדות ארבע שאלות מפתח:
- האם בשבדיה נתנו למחלה להתפשט, הגנו על הפגיעים והחיים המשיכו במסלולם?
- האם שבדיה התמודדה היטב עם הקורונה ומערכת הבריאות שם תפקדה יפה?
- האם שבדיה הגיעה או מתקרבת לחסינות עדר?
- מה קורה שם כעת?
1. ״המודל השבדי״ – פנטזיה מול עובדות
הצעדים הננקטים בארץ ובעולם למיתון התפשטות הקורונה כרוכים בנזק היקפי עצום ובפגיעה נפשית, חברתית וכלכלית בחלקים גדולים מהאוכלוסייה כך שמובנת ורצויה השאיפה למציאת פתרון פוגעני פחות לסכנת התחלואה. על רקע זה בולטים קולות הקוראים לאימוץ מה שהם קוראים לו ״המודל השבדי״ שנטען להיות ״הסרת מגבלות הריחוק החברתי באופן המאפשר המשך חשיפה של אוכלוסיות שאינן בסיכון, חשיפה אשר תוביל לפיתוח חסינות״.
למעשה, מה שמכונה בטעות בישראל ״המודל השבדי״ רחוק מאד ואפילו הפוך מהמדיניות ומהמציאות בשבדיה. בראיונות שנערכו איתו חזר והדגיש אנדרס טגנל, האפידמיולוג הראשי של שבדיה, שמדיניות ארצו אינה שונה מבחינתו מזו של שאר המדינות. ההבדל הוא ביישום, ונובע לדבריו מהתכונות המאפיינות את המדינה: צפיפות אוכלוסין נמוכה, תרבות האינטראקציה, ריבוי משקי בית יחידניים ואמון רב ברשויות. טגנל התראיין על כך מספר פעמים גם לתקשורת בישראל. למשל ב-1.4.20:
״יש לנו מדיניות דומה לזו של מדינות אחרות. כמו כולן אנחנו מנסים להאט את קצב ההדבקה על מנת למנוע מצב שבו חולים רבים מדי יזדקקו למערכת הרפואית באותה נקודת זמן. ההבדלים נובעים ממסורת ותרבות שונות הנהוגות בשוודיה. אנחנו מעדיפים צעדים וולונטריים ויש אצלנו רמה גבוהה של אמון בין האוכלוסייה לרשויות, מה שמאפשר לנו להימנע מהגבלות בכפייה.
אנחנו לא מנסים להגיע לחסינות עדר, אלא להאט את קצב ההתפשטות של הנגיף.״
הוא חזר וחידד את המסר בריאיון עם יו”ר ועידת FutureMed הבינלאומית פרופ׳ רן בליצר, ולמען הסר ספק חזר על כך שוב בראיון ל״גלובס״ ב 9.10.20:
״חשוב לי להבהיר שמעולם לא ניסינו בשבדיה להגיע לחסינות עדר. להיפך. זה משהו שניסינו להימנע ממנו, ניסינו בכל כוחנו שזה לא יקרה. ההפצה של מחלת הקורונה היא פעולה מסוכנת. היא אולי לא מסוכנת לכל אינדיבידואל, אבל כשאנחנו מגיעים להתפרצות ולתחלואה נרחבת, אנחנו רואים שבכל הגילאים נרשמים מקרים של מהלך קשה מאוד של המחלה. העצה הכללית שלי לכל מדינה היא דווקא לנסות ולהאט את ההתפשטות של המגפה כמה שניתן״.
מדיניות זו השתקפה היטב גם בהנחיות, בתקנות ובהתנהגות האוכלוסייה בפועל:
ב 11.3.20 הוגבלו ההתכנסויות ל-500 איש ומ-27.3 (ועד היום) הוחמר האיסור ל-50 איש, כולל עונש מאסר של עד 6 חודשים למארגנים. האיסורים הביאו לסגירת בתי קולנוע, קונצרטים, תיאטראות, הרצאות, פארקי שעשועים ועוד ולביטול אירועים רבים בתחומי המוזיקה (כמו הפסטיבלים הגדולים Sweden Rock ו Summerburst), הספורט (כמו מרתון גוטבורג שהינו מהגדולים בעולם, או השעיית ליגות הכדורגל, הכדורסל והכדוריד למשך חודשים) האמנות ועוד.
ב 16.3 התבקש כל מי שיכול לעשות זאת לעבור לעבוד בבית, ומפברואר לאפריל חל גידול של 400% מעבודה מרחוק. המסר להמשיך בכך מודגש בכל מסיבות העיתונאים הממשלתיות.
ב-17.3 התבקשו תיכונים, מכללות ואוניברסיטאות לעבור ללימודים מרחוק. תקנות נוספות אסרו על ביקורים בבתי אבות, הגדירו מרחקי מינימום בין שולחנות במסעדות ופאבים, אסרו על עמידה בדלפק ועוד.
פארק טונטולונדן, שטוקהולם, 30/5/20
אכן, אין חובת עטיית מסכות בשבדיה; מוסדות החינוך לגיל הרך הושארו פתוחים; אירועים מאורגנים נאסרו בשוודיה גם בשטחים הפתוחים, אך ההתנהלות הפרטית לעומת זאת, נותרה חופשית למדי גם במרחב הציבורי הפתוח; ולא הוטל סגר. אך בהקשר זה חיוני להבין שמעבר לכך מסובך מאד לממשלה בשבדיה להטיל סגר כיוון ש״חוק המחלות המידבקות״, ה-Smittskyddslagen, מקשה מאד על הכרזת מצב חירום כללי. נקודת המפתח היא שיתוף הפעולה הגבוה של התושבים עם ההנחיות, שהוביל לכך שההתנהלות בשבדיה היתה דומה לזו שבמדינות סביבה, רק מוקפדת פחות (והתוצאות בהתאם).
אפשר לראות מדי פעם כאלו המנפנפים בתמונות שצולמו במסיבה בשבדיה או ברכבת התחתית במרכז שטוקהולם כסתירה לכך, אבל צריך להבין שכמו בכל היבט אפידמיולוגי אחר, גם בנושא שיתוף הפעולה עם ההנחיות מדובר על סטטיסטיקה ולא על קביעה אבסולוטית. אכן יש גם בשבדיה כאלה (בעיקר צעירים, וכן במרכזי הערים הגדולות) שפחות נשמעים. אבל כדאי להיזהר מלהיתלות באנקדוטות כהוכחה לכאורה לכך שבשבדיה ״עסקים כרגיל״. סקרים ממשלתיים מראים הקפדה של כ-80% על ההנחיות.
גם הממצאים המחקריים מאשרים זאת. ניתוח נתוני תקשורת סלולרית הראה שהתנועה לאתרי נופש במהלך חופשת הפסחא ירדה ב-90% לעומת השנה הקודמת. מעבר לכך, דו״ח של ה-OECD והאיחוד האירופי שיצא לאחרונה ריכז נתוני תנועה שאספה גוגל בחודשים מרץ עד מאי 2020 ומצא שבכל מדינות אירופה היתה ירידה משמעותית בתנועת האוכלוסיה ביחס לממוצע. בשבדיה הירידה היתה אמנם מתונה יותר מבשכנותיה (ירידה של 7.4%, לעומת 9.7% בדנמרק או 10.3% בנורווגיה), אך עדיין משמעותית. כמו בהיבטים אחרים בהתמודדותה מול הקורונה, ניתן לראות שבשבדיה ההתנהלות היתה דומה לשל שכנותיה, אך ביישום קפדני פחות.
מחקר נוסף של KTH Royal Institute of Technology הראה ירידה משמעותית בפעילות בשטוקהולם החל מחודש מרץ, בתזמון תואם להנחיות.
בשל אופי האוכלוסייה ומידת האמון בממשלה נקטה אם כן שבדיה במדיניות של הנחיות לציבור ולא באכיפה תקיפה והטלת סגרים. המדינה אמנם אפשרה התכנסויות במקומות פתוחים ומערכת החינוך לגילאים הצעירים הושארה פתוחה, אך אין כל מקום לקבוע ששבדיה ״אפשרה לאוכלוסייתה להידבק״או ״פעלה להשגת חסינות עדר״. טענות כאלה לא עולות בקנה אחד לא עם המדיניות שקבעה רשות הבריאות וגם לא עם העובדות בשטח: הוטלו הגבלות משמעותיות על התכנסויות, ניתנו הנחיות לריחוק חברתי והממצאים מראים שהציבור אכן דבק בהן.
מלכתחילה יש אינדיקציות אפידמיולוגיות לכך שהדבקה במקומות פתוחים ובגיל הרך היא נדירה יחסית.לכן יש היגיון בכך שהאסטרטגיה השבדית, בתנאים השוררים במדינה, הספיקה כדי לשמור את מקדם ההדבקה מתחת ל 1 בחודשי הקיץ.
2. תמותה ואשפוז מקורונה בשבדיה
נכון להיום התמותה מקורונה בשוודיה עומדת על כ-630 מתים למיליון תושבים. אם נשווה את שוודיה למדינות דומות לה בהיבטים כמו צפיפות האוכלוסין, גיל חציוני, תרבות ועוד, נראה שבפינלנד יש 68 מתי קורונה למיליון תושבים ובנורבגיה 52 בלבד. אפילו בדנמרק, שהצפיפות העירונית בה גבוהה יותר, נרשמו 135 מתים למיליון. התמותה בשוודיה, אם כן, הייתה גבוהה עד כה בממוצע פי 12 עד פי 5 משכנותיה.
כל מדינה שואפת לצמצם את התמותה הישירה, אבל חיוני לזכור שמעבר לצמצום התמותה כשלעצמה, הצעדים הקשים שבהם נקטו מרבית המדינות נועדו להגן על מערכת הבריאות מפני אי-ספיקה, מצב שגורר זינוק בתמותה גם מקורונה וגם מכלל הגורמים. איך אם כן לא קרסו בתי החולים בשבדיה למרות התמותה הגבוהה במדינה?
באתר רשות הבריאות השוודית אפשר לראות שפחות ממחצית מהנפטרים מהמחלה במדינה עברו לפני כן בטיפול נמרץ. במקומות אחרים בעולם המפותח, ובכלל זה בישראל, רואים לעומת זאת בעקביות יחס של שלושה חולים קשים על כל נפטר, כלומר הרבה יותר חולים מגיעים לאשפוז. בישראל היו עד כה במצטבר כ-7,300 חולים קשים מול כ-2,700 מתים. נראה אם כן שמערכת הבריאות בשוודיה לא הגיעה לאי-ספיקה כי במדינה נמנעו מלאשפז רבים מחולי הקורונה במצב קשה.
צילום מסך מאתר רשות הבריאות השבדית. המספר מימין – תמותה מצטברת, המספר האמצעי – אישפוזים מצטברים בטיפול נמרץ.
אכן, דו”ח של רשות הרווחה הלאומית השוודית (Socialstyrelsen) מצא ש-13 אחוז בלבד מדיירי בתי האבות בשוודיה שמתו מקורונה הגיעו לבתי החולים, והיתר קיבלו טיפול תומך בלבד בתוך בית האבות. יש עוד עדויות רבות למדיניות הזאת.
בימים אלה ממש (24.11) התפרסם דו”ח מיוחד של הסוכנות השוודית הממשלתית לפיקוח על מערכת הבריאות והרווחה (IVO), שסקר תיקים רפואיים ממדגם של כ-850 דיירי בתי אבות שחלו בקורונה בחודשים מרץ עד יוני. התמותה במגזר הזה סיפקה מחצית מכלל המתים מקורונה בשוודיה עד כה. נמצא שאחד מכל חמישה חולים (20 אחוז), בקירוב, כלל לא עבר בדיקה רפואית; כ-70 אחוז קיבלו הערכת רופא רק דרך הטלפון בלבד, וברבע מהמקרים הללו ההערכה נעשתה בלי שהרופא אפילו שוחח ישירות עם החולה או עם קרוב משפחה. רק כשבעה אחוזים מהמטופלים זכו לבדיקה רפואית פיזית. הדו”ח מצא גם שהאחוזים הללו לא השתנו כלל לאורך ארבעת החודשים הללו, דבר שמעיד על מדיניות עקבית.
מתוך הדו״ח: משמאל – סוג ההערכה הרפואית שזכה (או לא זכה) לה הדייר, על פי התיק הרפואי (מתורגם באדום לעברית). מימין – אחוז התיקים הרפואיים השייך לקטגוריה זו. אי הבהירות נובע מרישומים לא ודאיים בתיקים.
לא בלתי יעלה על הדעת לתת טיפול פליאטיבי לאנשים במצב טרמינלי או לקשישים עם מחלות רקע קשות שלוקים במחלה נשימתית קשה. אבל האחוזים בהם זה נעשה מצביעים על מצב של אובדן שליטה כתוצאה מממדי ההתפרצות של הגל הראשון, בוודאי במדינה עם אחד מהיחסים הנמוכים ביותר של מספר מיטות ט״נ לנפש ושהתחילה את ההתמודדות בחודש מרץ עם 526 מיטות טיפול נמרץ בלבד.
בחודש יולי מינתה הממשלה ועדת חקירה מיוחדת להתמודדות המדינה עם מגפת הקורונה, בראשות מאטס מלין, לשעבר נשיא לשעבר של בית המשפט העליון המנהלתי. הוועדה הייתה אמורה להגיש דו”ח ביניים ב-30 בנובמבר, אך ביקשה דחייה כדי לאסוף עוד חומרים. לפיכך, דו”ח הביניים צפוי להתפרסם אחרי אמצע חודש דצמבר.
3. חסינות עדר בשבדיה? כנראה שעדיין לא
בעקבות הסקרים הסרולוגיים האחרונים שבוצעו בשבדיה מעריכים שיש נוגדנים אצל כ-20% מהתושבים בשטוקהולם ובמחוזות סמוכים כגאוולבורג, ואצל 14% מתושבי שאר המדינה. וגם בתוצאות אלה יש חשש להערכת יתר, מכיוון שהנבדקים פנו מרצונם ולא נדגמו באקראי (walk-in survey), מה שמטה את המדגם.
לא ידוע כיום בוודאות מהו סף חסינות העדר הנדרש עבור מחלת הקורונה. אפילו במקומות שסבלו מהתפרצות כוללת, כמו מדינת מנאוס בברזיל, נראה היה שהמגפה החלה לדעוך רק אחרי שנדבקו יותר מ-60 אחוז מהאוכלוסייה, וגם שם לאחר הדעיכה חלה לאחרונה עלייה במקרי הקורונה, כנראה בגלל שכבות אוכלוסיה שנפגעו פחות בתחלואה הגדולה של החודשים הקודמים (רואים זאת על פי התפוסה הגבוהה בבתי החולים הפרטיים, שמאפיינת את שכבות הביניים, כאשר בגל הגדול הקודם התפוסה הגבוהה היתה בעיקר בבתי החולים הציבוריים, שמשרתים את השכונות העניות יותר), מה שמרמז על כך שגם אם חלק גדול מהאוכלוסיה יעבור תחלואה קשה, עדיין נתקשה בהמשך להגן על מי שלא עבר אותה.
אם נחזור לשבדיה, העובדה הפשוטה והמצערת היא שמזה כחודשיים יש עליה בכל הפרמטרים של הקורונה כפי שחוזר ומדגיש טגנל עצמו בראיונות. ניתן למשל לראות שמספר המאומתים עלה בחודשיים האחרונים בכ-1,300% (מ-1,300 ל- 18,000 בשבוע).
זאת בעוד שמספר הבדיקות באותה תקופה עלה בכ-50% בלבד (מ-18,000 ל-27,000 ליום).
מספר האשפוזים ומקרי הטיפול הנמרץ עלו גם הם באופן מובהק בתקופה זו. מחלקת הטיפול הנמרץ בביה״ח באופסלה, למשל, הגיעה לספיקה מלאה בסוף אוקטובר עקב ריבוי חולי קורונה.
כצפוי קצב התמותה מתחיל לעקוב אחרי אותה מגמה, עם ההשהיה האופיינית למחלה. בעשרת הימים הראשונים של נובמבר בלבד, למשל, היה מספר הנפטרים מקורונה בשבדיה גדול מבכל שאר מדינות סקנדינביה גם יחד מאז 1.10 (חודש וחצי). מדאיגה אף יותר המגמה, שכן בעשרה ימים אלה מספר הנפטרים היה יותר מכפול מהנפטרים מקורונה בשבדיה בכל ספטמבר ואוקטובר גם יחד.
4. החרפת הצעדים
לאור התפתחויות אלה ננקטו לא מעט צעדים על ידי הרשויות.
בתחילת ספטמבר הקשיחה שבדיה את מדיניות הבידוד שלה, ומאז 4.9 גם בני משפחה של מאומתים (למעט ילדים מתחת לגיל גן) מחוייבים בבידוד עצמי עד 7 ימים אחרי סיום הסימפטומים.
במסיבת עיתונאים ב-3.11 הודיע ראש הממשלה לוון על ״הקשחת הצעדים וההנחיות, כאשר הציפיה היא שכולם יקפידו עליהם כל יום, כל היום, יקפידו על ריחוק חברתי ויגבילו מגע קרוב למשפחה המיידית בלבד״.
במסיבת עיתונאים נוספת ב-11.11 הודיעו ראש הממשלה לוון ושרת הבריאות האלנגרן על סגירת כל הפאבים, המסעדות ומקומות הבילוי ב-22:30. ההחלטה הועברה לחקיקה בפרלמנט כדי שלא תהיה בגדר הנחיה בלבד אלא תלווה גם באכיפה וענישה מכיוון שלדברי לוון ״התפשטות המחלה הגיעה למצב שאינו בר-קיימא. שבדיה במצב מאד, מאד מסוכן, ואנו נעים לקראת זמנים אפלים״. חקיקה זו נוספה להנחיות מגבילות במיוחד שנכנסו לתוקף ב-17 מתוך 21 המחוזות בשבדיה, לפיהן אין להתקרב יותר מ-1.5 מטר למי שאינו בן משפחה. ב-16.11 הורחבו ההגבלות וכעת הן כבר בתוקף ב-20 מתוך 21 המחוזות במדינה.
במסיבת העיתונאים של ה-16 בנובמבר כבר הודיע לוון על איסור התקהלות של יותר משמונה אנשים יחד. מאחר שרצו שההגבלה החדשה תהיה מחייבת, ולא הנחיה בלבד, היא קיבלה תוקף חוקי ב-24 בנובמבר לאחר הכנסתה תחת “חוק הסדר הציבורי“. בשלב הראשון האיסור הוגבל לארבעה שבועות וייתכן שיוארך בהמשך.
ההגבלה תקפה לאירועים מאורגנים ובמקומות ציבוריים (למעט לוויות שהוחרגו ומותרת בהן השתתפות של עד 20 איש), כולל עונש של עד שישה חודשי מאסר למארגני אירועים בלתי חוקיים. “עם זאת“, אמר לוון, “לא צריכות להיות התקהלויות בשום מקום, גם אם הן החוק הרשמי מתיר אותן. זו צריכה להיות הנורמה החדשה בכל החברה, בכל שוודיה. אל תלכו למכוני כושר. אל תלכו לספרייה. אל תזמינו ואל תענו להזמנות לארוחות ערב. אל תעשו מסיבות. בטלו את הכול!“
ראש הממשלה אף נקט ב-22.11, זו הפעם השניה השנה, בצעד דרמטי של נאום לאומה בכל הרשתות. בדבריו חזר והדגיש כמה חיוני שהציבור כולו יקפיד על ההנחיות וישמור על ריחוק חברתי. צעד כזה הוא נדיר ביותר בשבדיה, ולמעשה קרה רק פעמיים בהיסטוריה עד השנה.
בשבדיה, מסתבר, לא מעוניינים באותו מודל שמשום מה מכונה ״השבדי״, לא שואפים ל״הגדלת העומק החיסוני״ ולא קוראים ל״הסרת מגבלות הריחוק החברתי באופן המאפשר המשך חשיפה של אוכלוסיות שאינן בסיכון״.
למען הסר ספק התראיין טגנל לפני מספר ימים לדי צייט הגרמני ולניוזוויק:
“Striving for herd immunity is neither ethical nor otherwise justifiable. There has been no infectious disease in history in which herd immunity has completely stopped the transmission without a vaccination beforehand. That won’t happen with COVID-19 either.”
״חתירה לחסינות עדר אינה אתית ואי אפשר להצדיק אותה בשום דרך. אף מחלה מידבקת בהיסטוריה לא הוכחדה באמצעות חסינות עדר מבלי שהיה לפני כן חיסון זמין. זה לא יקרה גם עם Covid-19״.
מרגע שהתחלואה עלתה והנגיף התפשט באופן מקיף, לא הצליחה אף מדינה בהגנה על אוכלוסיות הסיכון (שמלכתחילה לא תמיד ברור מי נמנה עליהן). טגנל, כמו יתר קובעי מדיניות הבריאות ברחבי העולם, גורס שיש להימנע ככל האפשר מהתפשטות באוכלוסייה של מחלה חדשה שיש בה סיכון לא מבוטל לסיבוכים ולהשלכות לטווח ארוך על חלק מהמחלימים ממנה. תחלואה רחבה תוביל לחולים, מונשמים ומתים רבים, כאשר בנקיטת אמצעי זהירות פשוטים ניתן לצמצם מחיר אנושי זה עד להגעת חיסון יעיל.
סיכום
השיח הנפוץ בסגנון ״בשבדיה ייבחן מודל שונה לההתמודדות עם המחלה״ הוא לראייתי מוקצן מאד ולא מחובר למציאות. בפועל, שבדיה עשתה עד היום מה ששאר העולם עשה, רק באופן פחות הדוק בהיבט האפידמיולוגי ובהתאם עם תוצאות טובות פחות בהיבט התחלואה והתמותה.
- שבדיה נקטה מתחילת ההתפרצות במדיניות הכלה ומיתון ההתפרצות על ידי שמירה על ריחוק פיזי, הגבלת התכנסויות, מעבר לעבודה ולימודים מהבית ועוד.
- מדיניות שוודיה היתה דומה לשל שכנותיה אבל היישום קפדני פחות. בהתאם היתה גם התחלואה והתמותה שם גבוהות יותר.
- לא הייתה חתירה לחסינות עדר בשבדיה לא בתיאוריה וגם לא בפועל, והסימנים מראים שגם לא הושגה חסינות כזו.
- בשבועות האחרונים ניכרת עליה בתחלואה, והממשלה חוזרת ומדגישה את הצורך בשמירה על הנחיות הריחוק ושוקלת גם צעדים חמורים יותר בכדי לעצור את התפשטות הקורונה במדינה.
הרלוונטיות לישראל
המדיניות בשבדיה בין יוני לספטמבר, למשל, היתה מוצלחת בעיני, עבור שבדיה של יוני עד ספטמבר. ״מדיניות נכונה״ נגזרת מפרמטרים דינמיים והיא לא סט קשיח של חוקים, ולמרות שאנשים נוטים לאהוב תשובות דיכוטומיות ותמונות מצב שחור-לבן, זה פשוט לא מתאים למצב דינמי ומרובה משתנים כמו אפידמיה.
ההתנהלות בקיץ השבדי התאימה היטב לתנאים הן אקלימית, הן חברתית והן אנושית. הקשחה של ההנחיות שם בקיץ היתה לכן יוצרת לראייתי יותר נזק מתועלת. אבל לראייתי זו תהיה טעות לחשוב שבגלל שמדיניות זו התאימה לקיץ השבדי, הרי ש״זו המדיניות הנכונה, נקודה״ כפי שמנסים בפשטנות לטעון מקדמי ״היגיון בריא״ או ״הצהרת בארינגטון״. אותה מדיניות בדיוק גררה שם תחלואה ותמותה גבוהים במרץ ולפי כל הסימנים היתה גוררת תחלואה ותמותה גבוהים גם בחודשים הקרובים, לולא היו גם השבדים מודעים לכך היטב ובהתאם משנים את המדיניות ומחמירים לאחרונה את ההנחיות (בתקווה שזה יספיק).
כפי שאותה מדיניות שהיתה מוצלחת בשבדיה בחודשי הקיץ לא מוצלחת לשבדיה בחודשי החורף, היא גם לא בהכרח רלוונטית לישראל באף זמן. יש הבדלים דרמטיים בין ישראל לבין שבדיה בצפיפות האוכלוסייה, במספר הנפשות למשק בית (בישראל 3.7 ולעומתה שבדיה סוגרת את טבלאות ה-OECD עם פחות מ-2 ועם מעל 40% משקי בית יחידניים), בגיל החציוני, בתרבות האינטראקציה ועוד. ומעבר לכל ההבדלים החשובים הללו, נראה שהציבור הישראלי מצוי במקום שונה מאד מהציבור השבדי בהיבט של שיתוף פעולה עם ההנחיות.
האם משבר האמון המסתמן בישראל נובע מעירוב של שיקולים פוליטיים בהמלצות המקצועיות?
מאמון נמוך מראש של הציבור ברשויות?
מאכיפה בררנית?
מדוגמה אישית בעייתית מצד רבים מהדרג הפוליטי?
מתיאוריות קונספירציה לא מבוססות?
תהיה אשר תהיה הביצה והתרנגולת, כדי ליישם מדיניות דוגמת זו שננקטה בשבדיה נדרשת רמה גבוהה של שיתוף פעולה בין הציבור לשלטון ומשמעת עצמית כתחליף לאכיפה מבחוץ. יישום של מדיניות כזו כאן בישראל כפי שהדברים עומדים כיום, בין אם נתלה זאת בשלטון, בעם או בקומבינציה כלשהי ביניהם, לא נראה לי ריאלי.
האם בסיכום ביניים עד כה נראה שההתנהלות בשבדיה עד כה הייתה הצלחה או כישלון? בהיבט האפידמיולוגי היא היתה כפי הנראה לא מוצלחת, וגררה תחלואה ותמותה גבוהים יחסית ביחס לשכנותיה (כולל נורבגיה למשל, שגם בה עונות השפעת האחרונות היו רגועות יחסית). אבל אפשר לראות במדיניות הזו לצד החסרונות הברורים גם יתרונות, ויש במקום לדיון בהשתתפות לא רק אפידמיולוגים אלא גם סוציולוגים, פסיכולוגים וכלכלנים. יש עלות ותמורה לכל צעד, התמונה מורכבת בכל דיסציפלינה בנפרד ובוודאי שבשילובם הכולל.
יש בהחלט מה ללמוד ולנתח מכל מקום, כולל שבדיה. זו בדיוק הסיבה בעטיה אנשי המקצוע המייעצים למשרד הבריאות עושים זאת, ונמצאים בקשר רציף עם מתווי מדיניות (גם בשבדיה כזכור), כדי להבין מה אפשר ללמוד וליישם כאן.
לאור המחיר העצום שכרוך בצעדים הננקטים למאבק במחלה, מפתה מאד ליפול לאשליות. לצייר למשל תמונה מוטה של ״מה עשו בשבדיה״ כך שתתמוך באג׳נדה כלשהי. אין פה ״טובים״ שבדים שראו את האור ו״רעים״ בישראל שמזיקים לציבור עם הנחיות דרקוניות. גם בשבדיה, ממש כמו בשאר העולם, מבינים שמדובר במחלה שמסוכנת בעיקר לחלקים פגיעים באוכלוסיה (כדרכן של מחלות) ושמרגע שמתחילה התפרצות משמעותית זו אשליה לחשוב שאפשר להגן עליהן.
מדובר אני חושב במשהוא ישן!
תודה רבה!
ויש שם עוד כמה מאמרים (למטה) חשובים מאוד, בנוגע לחיסונים ולחסינות עדר, וכדו'.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
4.06
כ"ז אייר
קורס משולב בינה מלאכותית
קורס פיתוח ובניית אתרים
קריירה מתקדמת, ביקוש עצום, וממוצע משכורות גבוה במיוחד!
מלגות גבוהות ומשתלמות!
2.06
כ"ה אייר
פתיחת מסלול
קורס עריכת וידאו
מלגות והנחות משמעותיות!
18.06
י"ב סיוון
#רקבפרוג
הרצאה מרתקת:
פוטושופ לצלמים
עם אופק עוגן
כלים מתקדמים, טכניקות חדשות ובינה מלאכותית בפוטושופ לצלמים בעידן 2024
לתלמידים ובוגרים בלבד!
27.06
כ"א סיוון
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
27.06
כ"א סיוון
השקה חגיגית!
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
לוח מודעות
- חסיד גדול
- נוצר:
- פיספוס
- נוצר:
- קפוצ'ונית
- נוצר:
- אסתי67
- נוצר:
- משב רוח
- נוצר:
- מתרגמת
- נוצר:
- רחל אל
- נוצר:
- odel777
- נוצר:
- ספור חדש
- נוצר:
- תמר מעצבת גרפית
- נוצר:
- ספור חדש
- נוצר:
- רחל אל
- נוצר:
- eey
- נוצר:
- נ.
- נוצר:
- עלי והצלחי
- נוצר:
- מוטי מ
- נוצר:
- מוטי מ
- נוצר:
- מחשבים זה אני !
- נוצר:
- יהלום-יצירות מלוטשות
- נוצר:
- עמ"י חי וקיים!
- נוצר:
- חני SH
- נוצר:
- רונן הלוי
- נוצר:
- הודיה בושארי- ציירת
- נוצר:
- מ.מ.ד.
- נוצר:
- מלכת אנגליה
- נוצר:
מצלמה קנון G7 III מארק 3. + תיק מגן תואם! נקנתה בחו"ל לפני שבוע. חדשה באריזה!
נקנתה בחו"ל לפני שבוע. חדשה באריזה!
[בחנות...
דרושה דירות לשבת הקרובה בבני ברק אזור פרדו בתשלום ממש בדחיפות!!
דורשה דירות לשבת הקרובה בבני ברק אזור פרדו...
בני ברק להשכרה יחידת דיור לחודשיים במרכז בני ברק
התפנתה יחידת דיור מרווחת ומרוהטת, ממוזגת ונקיה...
מחפשים דירה לנופש בניר עציון ל5 נפשות בבין הזמנים
מחפשים דירה לנופש בניר עציון ל5 נפשות לשבוע...
למכירה סרבל גינס לבייבי בנים גזעי במיוחד!
למכירה סרבל מהמם מחו"ל
נמכר עקב מידה לא תואמת...
קידום אתרים תרגום אתרים וחומרי פרסום
עיצוב גרפי עיצוב והדפסת אלבום דיגיטלי תוך שבוע!!!!!!!
עיצוב לפי הבחירה והטעם של הלוקח.
מבחר דוגמאות...
פרילנס ברכות כלה מעוצבות
למכירה שתי חולצות שבת בנים מידה 5 מהממות
נמכר עקב טעות במידה
חולצה של קידישיק עומדת מושלם.
לתיק עבודות הזדמנות לפרסום מקצועי ומוזל
שלום וברכה!
הזדמנות לבעלי עסקים!!!
אני מעצבת...
למכירה נעלי נייטיב מושלמות למכירה עקב טעות במידה
נעלי נייטיב מושלמות, עומדות חתיך על הרגל...
עיצוב אתרים מעצבת אתרים מתחילה תעצב לכם אתר כמעט חינם לצורך תיק עבודות
אני מחפשת בעל עסק שצריך אתר - לא לחוץ בזמן...
דירת גן יפיפיה עם חצר 240מ"ר בטבריה פנויה לשבת הקרובה
בטבריה, בשכונת נוף כינרת פוריה -שכונה חרדית
יש...
הסעות טרמפ נהגת מבני ברק למודיעין עילית היום בשעה 16 וחצי
עקב השיבושים היום בתחבורה הציבורית,
אשמח לטרמפ...
ייעוץ וטיפול הגיע הזמן להפסיק לשכשך במים עכורים!
לפעמים יש לי קול פנימי כזה שלוחש
כמה שאת...
דרוש/ה דרושים עובדים חסידיים לחנות בשר בירושלים
לחנות בשר קטנה בירושלים באיזור גוש שמונים
דרוש...
דרוש/ה דרוש עובד לחנות בשר באזור גוש שמונים בירושלים
שלום רב לחנות בשר באזור גוש שמונים בירושלים...
למכירה שתי חדרי מחשבים בבית שמש
למכירה שתי חדרי מחשבים פעילים בבית שמש רמה ד'...
מציאה בבית שמש ברמה ד'3: מחסן-משרד חמוד לטווח קצר! לבוא ולעבוד!
מחסן-משרד מרווח בשדרות האמוראים במרכז ד'3.
בן...
ירושלים והסביבה דרושה דירת להשכרה לטווח קצר
דרושה דירת 3-4 חדרים מרוהטת להשכרה בירושלים...
לתיק עבודות מחפשת תינוק/ת לצילום ניו בורן עם הורים
מחפשת תינוק/ת לצילום ניו בורן עם הורים,
במחיר...
למכירה רכב 7 מקומות מרווח סאנגיונג רודיוס
שמור ומתוחזק באהבה, אחרי טיפול תקופתי, טסט...
הדפסת תמונות על זכוכית-למה ללכת לחיקוי כשיש מקור?
כל מה שאתם חולמים במקום אחד: עיבוד תמונות...
בית שמש מחפשים דירת 4 חדרים בבית שמש באיזור הקריה
דירת 4 חדרים בבית שמש באיזור הקריה במחיר סביר...
למכירה נעלי בית חדשות מאסוס לנשים
למכירה נעלי בית חדשות מאסוס
מהממות
כתוב עליהם...
תגיות נפוצות
אדריכלות ועיצוב פנים
אחוה פלוטקין
איור
איור דיגיטלי
איש את רעהו
אלי-אקספרס
אריאל לוי
אתר
ביטוח לאומי
בין הזמנים
בינה מלאכותית
בית שמש
בני ברק
בניית אתרים
בקשה
גרפיקה
דירה
דרוש
דרוש מידע
דרושים
הדמיה
המלצה
הני מושקוביץ
השבת אבידה
השכרה
התייעצות
וורדפרס
חלאקה
חנוכה
חרבות ברזל
חתונה
טיול
יד שניה
ילדים
ירושלים
לוגו
לימודים
למכירה
למסירה
מודיעין עילית
מוזיקה
מחשב
מטבח
מידע
מייל
מיתוג
מלחמה
מלי אורצל
מצלמה
משכנתא
מתכון
מתנה
נופש
נטפרי
ניו בורן
נשים
סטודיו
ספר
סקר
עבודה
עגלה
עוגה
עזרה
עימוד
עיצוב
עיצוב גרפי
עיצוב פנים
פוטושופ
פונט
פורים
פלאפון
פסח
פרוג
פרסום
ציור
צילום
צילום ילדים
צילום מקצועי
צילומי חוץ
צילומי סטודיו
צלמת
צלמת בצפון
צלמת בצפת
צלמת מקצועית
צפת
קומיקס
קורונה
רכב
שאלה
שבת
שיר
שירים
שיתוף
תודה
תחפושות
תחפושת
תינוק
תמונה
תמונות
תפילה
