ציון לפי מבחן ולא לפי התנהגות

[פ. ב.]

יש 2 סוגי מבחנים: מבחנים שברור וידוע כמה יורד על כל שגיאה והשגיאות ברורות מאוד, כמו במבחן אמירקאי / מבחן בדקדוק וכדומה. אך יש מבחנים שלא ברור בדיוק כמה יורד על כל שגיאה וגם השגיאות לא כ"כ ברורות כמו לדוגמא מבחן בתורה וכדומה.
ועל כן, בסוג הראשון- זה באמת לא 'פייר' להוריד בגלל התנהגות וכולי. זה לא הגיוני.
אך בסוג השני של מבחנים בד"כ התלמידות לא יכולות להצביע על מקום מסוים שהורידו להם יותר.
וממילא במבחן כזה ורק במבחן כזה בהבלעה (ולא מתוך כעס אישי) המורה תוכל להשתמש בציון כדי לחנך ולהראות שההשקעה שווה ומביאה תוצאות, ולהיפך. הבנות יראו את זה בתור תוצאה טבעית.
זה חייב להראות טבעי!!
(ברור שניתן להשתמש בציון גם כדי להעלות לתלמידות חלשות שמשקיעות)
(אני עוסקת בחינוך אך לא בתור מורה)

 

[ירח דבש]

ברור שזה מופרד, מה הקשר בין הישגים להתנהגות?
יש ילדים עם ממוצעים מעולים ומתקשה בהתנהגות,
ויש ילדים עם ממוצעים נמוכים והערת ההתנהגות היא מטיב.

זה באמת לא קשור! רק כמו שמישהו הציע כאן, שיהיה ליד כל מקצוע עוד טבלה להתנהגות, וכך אפילו ילד עם ציון נמוך אבל ליד זה יש גם ציון טוב על ההתנהגות יכסה על הציון הגרוע.......

 

[לילי 1]

במבחן צריך לקבל ציון על ידיעות
בתעודה הציון במקצוע צריך לשקלל ידיעות+ תלמידאות. אצלינו משוקלל כ50-50 אבל לאבטוחה שזה נכון. לדעתי לידיעות צריך להיות אחוז גבוה יותר.
התעודה נראית כך: ידע- 9 תלמידאות- 7 ציון סופי- 8

 

[נהורא]

במבחן צריך לקבל ציון על ידיעות
בתעודה הציון במקצוע צריך לשקלל ידיעות+ תלמידאות. אצלינו משוקלל כ50-50 אבל לאבטוחה שזה נכון.

כמה אחוזים אתם מוסיפים על תלמידאות?
תלמידה משתדלת להכין את שעורי הבית (כי עוזרים לה או שהיא מכינה לא נכון), משתדלת לעבוד בשיעור (נעזרת בחברות), מביאה את הציוד הנדרש ומקבלת עשרים במבחן.
כמה אני יכולה להוסיף לה? זה נראה לי לא אמין לכתוב לה 60 בתעודה.
הציון הוא על ידע התלמידאות מוסיפה בן 5-10 נקודות.
מה שכן, אוסיף הערה כמו: מרבה להשקיע מאמצים בלמידה, מגיעה מאורגנת לשיעורים ומגלה אכפתיות להישגים.

 

[לילי 1]

כמה אחוזים אתם מוסיפים על תלמידאות?
תלמידה משתדלת להכין את שעורי הבית (כי עוזרים לה או שהיא מכינה לא נכון), משתדלת לעבוד בשיעור (נעזרת בחברות), מביאה את הציוד הנדרש ומקבלת עשרים במבחן.
כמה אני יכולה להוסיף לה? זה נראה לי לא אמין לכתוב לה 60 בתעודה.
הציון הוא על ידע התלמידאות מוסיפה בן 5-10 נקודות.
מה שכן, אוסיף הערה כמו: מרבה להשקיע מאמצים בלמידה, מגיעה מאורגנת לשיעורים ומגלה אכפתיות להישגים.

כמו שכתבתי, חצי חצי
אם בהישגים 4 ובתלמידאות 10, הציון יהיה 7 ויופיע עם הפירוט

 

[כנפיים]

מה קרה?
החלטתן לחנך את כל המורות?

אכן. יש בהתנהגות שכזאת חוסר הגינות ואז מה?
יש 'שיקולים פדגוגים' במסגרתם המורות מטפלות בכל המשתמטות...

ואז מה....?????? זה היה אמיתי, השאלה?????

 

[כנפיים]

רוצה לומר משהו.
אז מה האדיקות הקיצונית הזו בפילוח אחוזי המבחן? זה מדעי? זה ערכי? זה מה?
אז אם כבר ממילא הציון לא מעיד על כלום, אין שום סיבה שלא לשחק בו עוד קצת.
לפחות יתווסף איזשהו ערך חינוכי של שמירה על זמנים או דרך ארץ למרדף האבסורדי אחר הציונים.
ועצוב לי לחשוב שרק האיום בציונים זו הדרך היחידה לגרום לתלמידות לנצל את זמנן בביה"ס.
על החתום, מורה בדימוס.

כל מילה-פנינה..
בשם מלמד שכותב עכשיו תעודות...ועדיין לא מבין איך אמורים להכניס למיטת סדום הזו נשמות של ילדים. במיוחד כשיש ציונים מתארים כמו "חלש" "בינוני" וכו'

 

[סימי]

מזה שנים רבות אני מתחבטת בבעיה: מה לעשות לבנות כתה ח' שאינן מקשיבות בשיעורים? ולא מקשיבות- אני מתכוונת לבנות ששיעור אחר שיעור מפטפטות כמעט מתחילת השיעור ועד סופו... וכשמגיע עת סיכום, ואני מבקשת להוריד להן ציון בהקשבה, המנהלת מסרבת: "זו תעודה שנרשמים אתה לסמינר... אי אפשר לקלקל..." (כאילו אני מקלקלת למישהי... זו היא בעצמה! שתחשוב לפני שהיא מפטפטת, שעלולים להיות לכך תוצאות...)
השנה החלטתי לראשונה להוריד ציון במקצוע עצמו. בעיקרון - הציון בתעודה בנוי משקלול של נתונים: הקשבה, שעורי בית, ו-גם הציון במבחן. כך יצא שבת שקבלה 100% במבחן קבלה בתעודה- ט"מ-. היא היתה בהלם... בהחלט. אך כשהצעתי לה להעלות את הציון במקצוע ולהוריד בהליכות- התגובה היתה "לא"!
האם הלקח נלמד? ימים יגידו... בכל אופן- זו הדרך היחידה שלי לחנך אותה... "סוף מעשה במחשבה תחילה"!
כמובן- על אותה דרך, בת שציונה גבולי, והיא מקשיבה בשיעורים- מקבלת העלאה בציון!

 

[נקודה אחת]

קראתי חלק מההודעות החכמות שלכן.. ועלו לי הדיבורים הבאים.

מה שבטוח
שאנחנו כולנו מורות ואימהות צריכות לתת פרופורציה נכונה
לנייר הזה שכל כך מרשים את הילדות שלנו.
לכן אני לא אוהבת לתת מראה לילדה ולהגיד לה
את רואה, התעודה זו את. (זה צ'ופר נפוץ ביותר בקבלת תעודה)
זה אכזרי אפילו
וכל כך מתסכל אותן.
המורה זה לא נכון!! זה לא אני.
הילדה מביטה בנאות פחות וליבה נחמץ בקרבה.
ותאמת- היא צודקת.

הצדיקים מגלים לנו
"יפה את רעיתי כתרצה"
אתם יפים כמו הרצונות שלכם.
מי יודע מה הלך לה בלב
מי יודע מה היו הרצונות שלה,
מי יודע למה היא מסוגלת להגיע
ומה עבר עליה בדרך שמנע מהרצון הזה לפרוץ החוצה.
ועכשיו באה תעודה כזו
ביקורתית ואכזרית
ומסמנת אותה
בכל תחום אפשרי.
ושופטת!!
אם היא תאמין שזו היא- לא השגנו כלום.

בתעודה שיתנו לכולנו בשמים אחרי 120
מתחשבים ברצונות.
ואנחנו צריכים רחמנות כבר בזמן השיעורים
ובטח בזמן נתינת התעודות.
להגיד לילדות
אתן יפות כמו הרצונות הטובים שלכן
אפילו אם לא הלך
אם רצית- זכית!
וכן. אני נותנת תעודות רגילות.
והילדים שלי מקבלים תעודות רגילות
אז מה? העיקר הכוונה.

 

[פ. ב.]

קראתי חלק מההודעות החכמות שלכן.. ועלו לי הדיבורים הבאים.

מה שבטוח
שאנחנו כולנו מורות ואימהות צריכות לתת פרופורציה נכונה
לנייר הזה שכל כך מרשים את הילדות שלנו.
לכן אני לא אוהבת לתת מראה לילדה ולהגיד לה
את רואה, התעודה זו את. (זה צ'ופר נפוץ ביותר בקבלת תעודה)
זה אכזרי אפילו
וכל כך מתסכל אותן.
המורה זה לא נכון!! זה לא אני.
הילדה מביטה בנאות פחות וליבה נחמץ בקרבה.
ותאמת- היא צודקת.

הצדיקים מגלים לנו
"יפה את רעיתי כתרצה"
אתם יפים כמו הרצונות שלכם.
מי יודע מה הלך לה בלב
מי יודע מה היו הרצונות שלה,
מי יודע למה היא מסוגלת להגיע
ומה עבר עליה בדרך שמנע מהרצון הזה לפרוץ החוצה.
ועכשיו באה תעודה כזו
ביקורתית ואכזרית
ומסמנת אותה
בכל תחום אפשרי.
ושופטת!!
אם היא תאמין שזו היא- לא השגנו כלום.

בתעודה שיתנו לכולנו בשמים אחרי 120
מתחשבים ברצונות.
ואנחנו צריכים רחמנות כבר בזמן השיעורים
ובטח בזמן נתינת התעודות.
להגיד לילדות
אתן יפות כמו הרצונות הטובים שלכן
אפילו אם לא הלך
אם רצית- זכית!
וכן. אני נותנת תעודות רגילות.
והילדים שלי מקבלים תעודות רגילות
אז מה? העיקר הכוונה.

חזק ונכון,
אמת ויציב!
תודה.

 

[פרוזן]

באמת אין היגיון.
וזה לא יהיה חוסר ההיגיון הראשון במערכת.
באמת יש בתי ספר שלצד כל מקצוע יש ציון נפרד להתנהגות, וזה חינוכי ומקדם מאוד.
כך בת טובה וחלשה בלימודים מקבלת ציון גבוה על התנהגותה, ואילו בת מבריקה וחסרת דרך ארץ מקבלת אמנם ציון גבוה המשקף את הישיגיה הלימודיים, אבל גם ציון נמוך בהתנהגות.
גם בנוסח ההליכות מותר לבצע שינויים.
אפשר לתת ציון על 'חריצות' - מילה מכובסת ל'השתדלות'
חסד, אהבת ישראל כי יחס לחברות הוא כוללני מידי.
אני זוכרת שנה אחת בילדותי שהיו בכיתתי כמה בנות שהציקו נוראות לבעלת תשובה טריה שנכנסה לכיתה. אבל באמת הצקות מרושעות, ולא היה מדובר בילדות בנות עשר.
חמלתי מאוד על הבת הזו ובהסכמת הורי קרבתי אותה ונעשיתי חברתה הטובה, מה שגרם הצקות גם כלפיי מצד אותן בנות.
לקראת התעודות, המחנכת שהיתה מנותקת לחלוטין מהמצב החברתי בכיתה הודיעה שהיא חשבה שמי שיודע הכי טוב למי מגיע יחס לחברות, זה החברות בעצמן, לכן היא חילקה לכל הבנות דף ובו רשימה של בנות הכיתה, והורתה לציין מי ראויה לשבח ביחס לחברות, והבנות שתקבלנה את מירב הנקודות תקבלנה ראוי לשבח.
כמובן שקבוצת המציקות, שהיוותה נתח נכבד מאחוזי הבנות בכיתה, כתבו זו את זו וכך יצא שבתעודותיהן התנוססו ראויה לשבח, ובתעודתי נאות.
למרות מרחק השנים הרב, כשאני נזכרת בזה אני עדין מתרעמת על העוול.

כואב...
נהנתי מהתנגותך....
הייתי ממליצה לגשת למורה ולספר על ההצקות לא בשביל התעודה אלה לעזור לילדה עצמה, אם המורה לא מספיק בענינים פשוט להכניס אותה
זוכרת סיפור שהיה בכיתתי ד' כמדומני שגם הבנות החזקות ירדו על בת שיש לה חורים הגרביים.... נגשנו כמה אמיצות למורה וסיפרנו לה וההצקות הפסיקו

 

[פרוזן]

קראתי חלק מההודעות החכמות שלכן.. ועלו לי הדיבורים הבאים.

מה שבטוח
שאנחנו כולנו מורות ואימהות צריכות לתת פרופורציה נכונה
לנייר הזה שכל כך מרשים את הילדות שלנו.
לכן אני לא אוהבת לתת מראה לילדה ולהגיד לה
את רואה, התעודה זו את. (זה צ'ופר נפוץ ביותר בקבלת תעודה)
זה אכזרי אפילו
וכל כך מתסכל אותן.
המורה זה לא נכון!! זה לא אני.
הילדה מביטה בנאות פחות וליבה נחמץ בקרבה.
ותאמת- היא צודקת.

הצדיקים מגלים לנו
"יפה את רעיתי כתרצה"
אתם יפים כמו הרצונות שלכם.
מי יודע מה הלך לה בלב
מי יודע מה היו הרצונות שלה,
מי יודע למה היא מסוגלת להגיע
ומה עבר עליה בדרך שמנע מהרצון הזה לפרוץ החוצה.
ועכשיו באה תעודה כזו
ביקורתית ואכזרית
ומסמנת אותה
בכל תחום אפשרי.
ושופטת!!
אם היא תאמין שזו היא- לא השגנו כלום.

בתעודה שיתנו לכולנו בשמים אחרי 120
מתחשבים ברצונות.
ואנחנו צריכים רחמנות כבר בזמן השיעורים
ובטח בזמן נתינת התעודות.
להגיד לילדות
אתן יפות כמו הרצונות הטובים שלכן
אפילו אם לא הלך
אם רצית- זכית!
וכן. אני נותנת תעודות רגילות.
והילדים שלי מקבלים תעודות רגילות
אז מה? העיקר הכוונה.

וואו
הייתי שמחה לו היית מורה של ביתי