הנושאים החמים
הנושאים החמים
הם נקטפים מאתנו בפתאומיות. פרחים יפהפיים, צבעוניים. חלקם בשיא פריחתם, אחרים כבר ראו אינספור ימי שרב וקרה, חזו בפרחים סביבם נקטפים בחטף. ויש שעודם ניצנים רכים, ממצמצים אל מול השמש בתקווה, כל רצונם הוא רק לגדול ולפרוח, לצבוע את העולם בגוון המדוייק והייחודי להם, לפזר באוויר את הניחוח שהוא רק שלהם.
אבל השילוב הזה שלהם, המדוייק כל כך - נדרש להאיר אי שם למעלה, בגן הנצח. נראה שכאן, למטה, חסרה היכולת להכיל את יופיים הנדיר, ולנו – יתר הפרחים, נותר רק להתרפק על הזכרון משובב העין של אלו שהיו ואינם, לבכות את חסרונם בנוף, שצובר עוד ועוד חלקי אדמה חשופים, לשאת עיניים ולצפות לאותו היום בו יצוצו הם שוב לתחיה, ירקמו גבעולים ועלים. האוויר ימלא ניחוח משכר והגן ילבלב ויפרח באינסוף גוונים.
ובלע המוות לנצח.
אבל השילוב הזה שלהם, המדוייק כל כך - נדרש להאיר אי שם למעלה, בגן הנצח. נראה שכאן, למטה, חסרה היכולת להכיל את יופיים הנדיר, ולנו – יתר הפרחים, נותר רק להתרפק על הזכרון משובב העין של אלו שהיו ואינם, לבכות את חסרונם בנוף, שצובר עוד ועוד חלקי אדמה חשופים, לשאת עיניים ולצפות לאותו היום בו יצוצו הם שוב לתחיה, ירקמו גבעולים ועלים. האוויר ימלא ניחוח משכר והגן ילבלב ויפרח באינסוף גוונים.
ובלע המוות לנצח.
נערך לאחרונה ב:
