כן, שמעתי עוד עדויות דומות.
אין ספק שגוף נקי הוא גוף הרבה יותר בריא.
שאלה שהיא נקודה למחשבה: למי זה היה שווה, לילד או להורים?
אני שואלת בגלל שהורים די בקלות מוכנים להתאמץ בשביל דיאטה לילדים שלהם, מבוגרים עם אטופיק בדרך כלל מעדיפים לחיות 'נורמלי' ושהאטופיק יישאר.
אני לא חושבת שזה בגלל ששוה להם כך,
אלא בגלל ששינוי תזונה כזה דורש המון שליטה עצמית. למי שבוחר בעצמו מה לאכול זה קשה מאד, להבדיל מילד קטן שההורים נותנים לו מה לאכול.
במקרה שלנו זה היה ילד יחיד כך שמה שהוא לא אכל פשוט לא היה בבית, בכל אופן לא כשהוא ראה.
בהתארחות אצל אחרים זה היה יותר בעייתי, אבל השתדלנו להמעיט בזה. וגם שם, הוא ידע להגיד בעצמו שXXX לא טוב לו, ואפשר לתת לו YYY במקום.
בגן הבאנו תמיד ממתק שמותר לו, ונתנו לו את זה כתחליף.
בהשוואה לפנים מדממות, אדומות כמעט בקביעות, ראשים מסתובבים ברחוב, הערות על כל צעד ושעל
(ילד קטן אבל ראו שממש לא נעים לו שאנשים מדברים על זה, ובגלל שהיה קטן אף אחד לא חשב שיש בעיה לדבר לידו)
אנטיביוטיקה לעיתים תכופות בגלל זיהום, ועוד ועוד, אני חושבת שזה היה שווה.