• משתמשים יקרים!

    בשל עבודות תחזוקה הערב, ייתכן שהאתר יהיה סגור לפרקי זמן שונים לצורכי תחזוקה.
    זוהי סגירה מכוונת, ונועדה לשפר את ביצועי האתר, לטובתכם.
    בתקווה להבנה. תודה על הסבלנות!

שיתוף - לביקורת ערב פסח- המדריך השלם לשלימזל המתחיל

הטעם המושלם

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
מכיון שהתאריך הינו ליל א בניסן. תאריך בו לכל הדעות נחשב לערב פסח.
כולל ההיא שהצהירה שהתחילה פסח בחנוכה. היא התכוונה לכך שבחנוכה מלכלכים את מה שאפילו בערב פסח לא מנקים- למשל החנוכיה.

כולל גם ההיא שהתחילה רק היום בכך שהלכה לשערי רווחה כדי לקנות חומרי ניקוי. חזרה עם מנה מפנקת לעובדים החרוצים העסוקים מאוד בקריאת כל עלוני הפרסום של "רק היום 2 ב1000". נעליים אם תהיתם לעצמכם מה כל כך עניין אותם.

הארוחה חמץ אגב. מלאכת ביעור חמץ למהדרין. וכי מה אנוחנו עושים עם הפירורים בליל בדיקת חמץ? החומרי ניקיון? לא נורא נתחיל עם הספרים. נגמור ב12 בלילה עם 2 ספרים לכל אחד לחומרה, מי יודע? אולי הדיו עשוי מחמץ?

בין אם אשתך מאלו ובין אם היא מאלו- היא יודעת היטב מהו הדד ליין של הכוללים. הוא היה ביום חמישי.

אז נכון שבכל שבוע אתה טוען שעולם הבישול קרוב להיכל הנשים, והיכל הנשים קרוב להיכל הניקיון והיכל הגברים קרוב להיכל הלימוד. ועושה טובה גדולה לאנושות בכך שאתה נוטל חלק מהיכלות הקרובים להיכל הנשים, כגון לשפוך מים בדיוק על הרצפה של החדר ילדים שהילד הקיא בה בבוקר ונשטפה כבר.

וכן מטריח את עצמך עד למאפיה ומגלה בכך כישורי אפיה נפלאים.

אך כעת בערב פסח נדרש ממך קצת יותר.

ראשית- הצהר באזניי הבית כי "השנה המטבח עליי". עלייך. על כתפיך השחוחות.

שנית בשבוע זה קח את ילדיך לפארק בכל יום וצפה בהנאה בחלקי המשחקים הזרועים במרפסת לייבוש. הם מחזנה מרהיב. למד את ילדך לדמיין אותם ערים וגבעות של דמיון.

שלישית בשבוע הבא שלשל אי אלו מזומנים לכיסם הדל של גיסיך הצעירים והלאם אותם לטובת בית המלכות.
יחד הפכו את כל המטבח על כרעיו וקרבו.

את העופות משבוע שעבר- תזרוק. הם לא מריחים טוב. זה חמותך שלחה ועדיף לומר לה שנזרקו. בטעות, אלא מה?
את אלו מלפני חצי שנה- סגורים באריזה- תשמור. עוף הוא לא חמץ.

תפרק את המדפים של המקרר. הם יתפרקו בידיים הלא מנוסות של הגיסים. שלח אותם לקנות חדש+ דלק בדמות פיצה ללא גלוטן. אין גלוטן אין חמץ.

את התנור תפעיל על ניקוי עצמי. ממילא אפחד לא משתמש בו בפסח. רק תשכח בפנים את הכפפות.
לסיום הצהר באזני כולם- "המטבח פסחי".

רק תברח מהר עם הילדים לגן חיות בלי קליטה. לפני שאשתך תגלה שאת כל החמץ השארת במקפיא הגדול. היא לא ביקשה לנקות אותו. בטח כי לא נשתמש בו בפסח לא?
הא כבר ניקית אותו? לא שמעתי. אני בלי קליטה.
 
נערך לאחרונה ב:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

ערב פסח. שוב.
והיא יושבת, נזכרת בימים ההם, שגם הם נקראו ערב פסח.
כמה קשה להיזכר.
כמו שיעבוד מצרים – ימי שיעבוד.
תמיד תהתה אם זה באמת נכון שפרעה כבר לא נמצא, כי בתוכה—הוא עדיין שלט.


האמצעית במשפחה. עטופה בהוראות, פקודות, דרישות.
וביקורת.
תמיד ביקורת.


למה את לא קמה?
מאוחר!
תנקי את המקרר. את המדף הזה.
רגע, זה לא נקי.
למה את לא יודעת לנקות?
מתי תלמדי?
בעלך לא יסתדר איתך ככה!
את חייבת לבדוק למה זה קורה לך.
בואי, אני אלמד אותך איך מנקים.
תסתכלי טוב.
יופי.
בפעם הבאה תעשי ככה.


והפעם הבאה תמיד הגיעה.
ועמה הביקורת, לבושה בבגדים חדשים.
הפעם היא כבר שיפוצניקית מוסמכת.
באיזה חומר השתמשת?
זה לא טוב לארון.
קחי את השני ותעברי שוב.
רגע—עוד לכלוך בפינות.
את רואה?


לא, היא לא ראתה.
אבל היא ראתה.


יום רודף יום, שעה רודפת שעה.
וכשהיא סוף סוף נושמת רגע של מנוחה—
עשר עיניים נעוצות בה.


איך את יושבת?!
יש כל כך הרבה עבודה!


איך תוכל להסביר להם שהנשמה שלה עייפה כל כך?
שהיא רוצה רק לישון?
ליפול על המיטה ולהתעטף בשקט?


אבל אין דבר כזה, לישון בערב פסח.
הם רוצים לסיים מוקדם.
יוצאים לקניות.
ומה איתה?
לא, לא מגיע לה.
שתמשיך לנקות.


והילדה הקטנה שהייתה פעם, זו שלא הכירה מנוחה, הלכה והתרחקה.
רחוק מהיום.
מהמציאות.
מעצמה.


כמו בובת חרסינה.
משתדלת לעשות מה שאפשר, ובשאר הזמן?
לישון.
ואם אפשר—להתפלל להיות חולה.
פטור רשמי.
אישור רפואי לכך שהיא לא יכולה יותר.

אבל עכשיו—עוד יומיים והכול נגמר.
והנה, הגאולה.

הרגע שבו השטיפה האחרונה חולפת על הבית.

נפש מותשת, מחפשת רק דבר אחד—
מנוחה.

לא מנוחה רגילה.
לא מנוחה של גוף.
מנוחה לנפש.

מנוחה ממילים קשות.
מנוחה מביקורת, מאשמה, מכעס.
מנוחה מכל מה שסגר עליה בימים האחרונים.
סגר את הלב.
סגר כל פתח לאמון בטוב.


והנה, עכשיו היא אמא.
והיא שואלת—
למה ערב פסח מרגיש ככה?
והאם זה נכון שרק זה מה שהיה?

וזה לא האמת לאמיתה, אבל כנראה שזה האמת האחת. כי גם אם היה כמה רגעים חסד, וכייף. ונחת.

בסוף היום, הילדים שלנו לא יזכרו את הבגדים שלבשו בפסח, לא את המנות שהוגשו על שולחן הסדר, לא את האבק שהסרנו ולא את הפינות שניקינו. הם לא יזכרו את הדאגות שלנו, את המרדף הבלתי פוסק אחרי שלמות. הם לא יזכרו את מה שעשינו, אלא את מה שהם הרגישו שם.
הם יזכרו את תחושת הביטחון שנתנו להם, את הידיעה שהם אהובים, את התחושה שהם המרכז של עולמנו גם בתוך הלחץ של הימים הלחוצים בעולם. הם יזכרו את החום שהרגישו כל פעם שנכנסו לבית, את המקום שבו יכלו להיות עצמם ללא פחד או חשש.
הם יזכרו את האוויר שבין השטיפות, את הרגעים שבהם הבית התמלא בחיוך, את הצחוק המתגלגל שנשמע גם בין קרני השמש המאוחרות של ערב פסח. הם יזכרו את הרגעים שבהם האווירה הייתה מלאה בחום ובשמחה, ולא באימה של "חמץ לא להתקרב!". את הידיים שלנו, שלפני כל ניקיון, אחזו בהם בעדינות ובאהבה. את ההסברים של אמא על למה צריך לנקות.
הם יזכרו את הרגעים שהבית לא היה מושלם, אבל הלב היה פתוח. את הזמן שהקדשנו להם – לא רק בין מטלות הבית, אלא גם ברגעים שבהם הפסקנו את הכל, פשוט כדי להיות איתם. את התחושה שלא היה חשוב כמה חמץ נשאר, כי הבית היה מלא באהבה, בסבלנות ובחום.

בואו נזכור את זה, ונחבק אותם חזק, לא רק כשיבוא החג, אלא ממש עכשיו. נקדיש להם זמן, נקשיב להם, נאהב אותם ללא תנאי. נזכור כי הם לא יזכרו את מה שעשינו, אבל הם יזכרו איך הם הרגישו, וזה – בסופו של דבר – מה שחשוב באמת.
ובסוף,
ה' אוהב גם בית מלא אבק.
ומלא פירורים—שהם לא חמץ.


העיקר, שיהיו בו לבבות שלמים.
שנזכה.

ספירת העומר

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

אתגר AI

תספרו 50... תזכורת • אתגר 252

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק צה

א לְכוּ נְרַנְּנָה לַיי נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ:ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ:ג כִּי אֵל גָּדוֹל יי וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים:ד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ:ה אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ:ו בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יי עֹשֵׂנוּ:ז כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ:ח אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר:ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי:י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי:יא אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי:
נקרא  7  פעמים

לוח מודעות

למעלה