עיצוב אקטואלי עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה/ גם לנו המעצבים יש כוח

[מיס' פלפלת]

לא אכתוב הפעם בלשון שנונה.
תהיתי אם לכתוב בלשון צינית ושנונה כרגיל
קצת לעלות חיוך בימים הטרופים האלו
ומעבר לבכי ולחדשות המדכאות
אמרתי אולי דווקא עכשיו חייב וצריך גם קצת לעלות חיוך?
בסוף הרגשתי שעדיף שלא
ואולי לא כדאי עכשיו... או דווקא עכשיו..
אשמח אם תגידו את דעתכם
תקופה קשה, מפחידה ומזעזעת, כולנו מחפשים לשאוב מעט כוחות ותקווה

לנו המעצבים יש כוח, בזירה הדיגיטלית. (כפר גלובלי אם תרצו)
שהיא לא פחות חשובה
אם בסרטוני ופוסטי הסברה.
ואם בהעלאת מודעות לתפילות וחיזוקים
או למיזמים מדהימים שראיתי פה תפילה על חיילם.. ושמירת השבת ..
ואם בדברים "הקטנים" כמו משפטי עידוד
תשתמשו בכוח הזה גם אם זה נראה בקטנה. או "עשו מיליון כאלה כבר"
כל דבר מוסיף ומחזק את עמ"י!

בעייני כפי שציינתי לא פחות חשוב זה משפט עידוד.
ומצאתי אחד שתפס אותי במיוחד
"עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה"

מדי פעם להזכיר שאנחנו עם הנצח, אנחנו לא מפחדים
ומאמינים.

אנחנו לא מפחדים ולא מתייאשים גם כשהדרך היא ארוכה וקשה.
עד לגאולה
על כל הקושי מאמינים שהכל מכוון ומודייק.
ושהיה לנו תקופות קשות מאוד בעמ"י,
ותמיד ה' הושיעה אותנו ויושיע


אם אתם רוצים להיכנס למקור של המקור של המשפט,
הנה לכם:
הרעיון נכתב ע"י הראי"ה קוק זצ"ל,
ומבוסס ומבטא רעיון המובע בפסקה מסוימת באורות.
הפסקה (אורות התחיה ה´) לימים הרב ויצמן טבע אותו כלשונו היום,
ולהבדיל אלף אלפי הבדלות
שיבץ ראש הממשלה אריאל שרון משפט זה באחד מנאומיו.

בשילוב של תמונה בינה מלאכותית (מידג')
(שלקח לה די הרבה ודי הרבה פאשלות להבין, ולי להסביר עמ"י במדבר וכו...")
כמובן מוזמנים לשתף אם חיזק אתכם

מפה לשלוח תנחומים למשפחות האבלות, משפחות הנעדרים ולכל עמ"י שזקוקים לנחמה
החלמה פיזית ונפשית לפצועים
ועידוד ותפילה לחיילים לכוחות הרפואה והביטחון ולכל המתנדבים והתורמים
תמשיכו אתם עושים עבודת קודש
רק בשורות טובות. יהיו ימים טובים יותר ✡
ושנזכה לראות משיח במהרה