דרוש מידע עונש בגן

[.Ana]

אני לא חושבת שילד שהגננת שמה אותו בפינה הנפש שלו מתה מבפנים...
אם בכלל הוא יזכור על מה הוא נענש בגן הייתי מכתירה אותו למלך הזיכרון. זיכרון פנומנלי ממש!
אנחנו צריכים לשמור על האוצרות שלנו מכל משמר כשקורים דברים חריגים ולא מוצדקים!
לדוג'
כשפעם המורה היה מכה תלמיד עם סרגל ברזל בעוצמה על הידיים- זה חריג ולא חינוכי
מורה מושך לתלמיד באוזן/ נותן לו סטירה- זה לא חינוכי, חריג ביותר!
מורה שמוציאה תלמידה מהכיתה כי הפריעה בשיעור/ גננת ששמה ילד בפינת המחשבה כי הפריע בריכוז וכו'- לגיטימי וחינוכי בהחלט! לא יזיק לילד לחשוב קצת על מה שעשה

שוב, דברתי באופן כללי. על לגיטימציה להשפלת ילד כי "הוא לא יזכור את זה" "הוא חי היום ואפילו נשוי ואב לילדים" וכו' וכו'.
אין הצדקה להשפלה משום סיבה שהיא.
ברור שיש מקום וחובה לתת מקום לגבולות. ופינת מחשבה- כשהיא נעשית בצורה נכונה, לא מתוך מטרה שהילד יתבייש, אלא כדי שיחשוב כמה דקות על מה שהיה, זה מצוין.

 

[.Ana]

כשגננת מרגילה את הילדים לקבל כל פעם ממתק או פרס אם הם אוספים זה לא חינוך
חינוך זה שהילד מקבל עידוד מהמבוגר ומילים טובות על זה שאסף וכך הוא מתחנך לאסוף בלי לקבל פרס על זה
אני דיברתי על זה שלפעמים גננת מחליטה לא לתת לילד ממתק כי הוא עשה כך וכך זה עוול!!

שמעת על "חיזוק חיובי"? מילים טובות ופרסים, שניהם שייכים לאותה קטגוריה: עידוד וחיזוק התנהגות טובה.
ברור שעדיף להשתמש במילים טובות ומחמאות, אך אין שום חיסרון להשתמש בעדש / פרס וכו'.
יש ילדים שהפרס מדבר אליהם יותר מהמחמאות, וזה גורם שמעודד ומדרבן אותם להתנהגות טובה, אז מה הבעיה?????

 

[michal23]

שוב, דברתי באופן כללי. על לגיטימציה להשפלת ילד כי "הוא לא יזכור את זה" "הוא חי היום ואפילו נשוי ואב לילדים" וכו' וכו'.
אין הצדקה להשפלה משום סיבה שהיא.
ברור שיש מקום וחובה לתת מקום לגבולות. ופינת מחשבה- כשהיא נעשית בצורה נכונה, לא מתוך מטרה שהילד יתבייש, אלא כדי שיחשוב כמה דקות על מה שהיה, זה מצוין.

את לא קולטת כאן משהו חשוב!
יש הבדל עצום בין השפלה לבושה.
את כתבת:

שוב, דברתי באופן כללי. על לגיטימציה להשפלת ילד כי "הוא לא יזכור את זה" "הוא חי היום ואפילו נשוי ואב לילדים" וכו' וכו'.
אין הצדקה להשפלה משום סיבה שהיא.

ואני כתבתי קודם
לעולם לא להשפיל ילד רק להוכיח!
את כתבת:

ברור שיש מקום וחובה לתת מקום לגבולות. ופינת מחשבה- כשהיא נעשית בצורה נכונה, לא מתוך מטרה שהילד יתבייש, אלא כדי שיחשוב כמה דקות על מה שהיה, זה מצוין.

ואת סותרת את עצמך. כי ברגע שילד מגיע לפינת המחשבה וחושב על מה שעשה, לפי דברייך זה מצוין- אז הוא גם מתבייש במה שעשה! כשהוא חושב על זה הוא מתבייש!! וזה טוב! זו המטרה! שיתבייש ויבוא לבקש סליחה מתוך בושה! לא עם חיוך מרוח על הפרצוף מאוזן לאוזן...שאז את יודעת שהוא לא הבין את הרע שבמעשה שעשה. כשילד בוש במעשה מסוים הוא מתחרט וזה טוב!
ילד משקף את מה שיש לו בפנים בשונה ממבוגר. כי הוא יותר טהור ופחותים עוונותיו.
למה תוכלי לראות הרבה פעמים ילדים קטנים שילכו איתך ברחוב ואת תעצרי לדבר עם איזו שכנה והבן שלך בן 3 יגיד בקול לשכנה שהיא שמנה...ואת בחיים לא תגידי את זה ותבקשי להיבלע באדמה באותו רגע עם הילד...ילד מה שהוא חושב, מה שהוא מרגיש ישר הוא אומר בלי לחשוב פעמיים...אבל כשהוא גדל הוא לומד להתאפק ואם אנחנו לא ניתן לו את האפשרות לגדול, ולהתבייש, כן להתבייש! בדברים שהוא כבר צריך לדעת שלא עושים יותר, יש גבולות, אתה לא בן שנתיים אתה בן 4....אם נצדיק אותו כל הזמן בגן, בבית הספר ונאשים את הצוות- הוא בחיים לא יגדל. הוא יישאר בלי גבולות לשום דבר.
זה ההיפך הגמור מהשפלה. השפלה היא רעה ואכזרית שהיא כמו שכתבת:

הוא חי היום ואפילו נשוי ואב לילדים" וכו' וכו' וזוכר אותה.

עם זה אני מסכימה בהחלט!
הרבה אנשים חושבים שילד שהוא מתבייש הוא גם מושפל. וזו טעות מהשורש!
אין קשר בין השניים.
חרטה מביאה לידי בושה במעשים- דבר מעולה! תועלתית ביותר!
השפלה של ילד- דבר רע שרק משאיר צלקות ולא מוביל לשום מקום!
איש צוות שמשפיל/מכה ילד.(חריג מאוד!) הילד זוכר את זה כמו שאת אומרת, ושונא אותו.
יש לי דודה שעד היום (בת 60) זוכרת שמורה השפילה אותה, הציקה לה וכו'.

 

[.Ana]

את לא קולטת כאן משהו חשוב!
יש הבדל עצום בין השפלה לבושה.
את כתבת:

ואני כתבתי קודם
לעולם לא להשפיל ילד רק להוכיח!
את כתבת:

ואת סותרת את עצמך. כי ברגע שילד מגיע לפינת המחשבה וחושב על מה שעשה, לפי דברייך זה מצוין- אז הוא גם מתבייש במה שעשה! כשהוא חושב על זה הוא מתבייש!! וזה טוב! זו המטרה! שיתבייש ויבוא לבקש סליחה מתוך בושה! לא עם חיוך מרוח על הפרצוף מאוזן לאוזן...שאז את יודעת שהוא לא הבין את הרע שבמעשה שעשה. כשילד בוש במעשה מסוים הוא מתחרט וזה טוב!
ילד משקף את מה שיש לו בפנים בשונה ממבוגר. כי הוא יותר טהור ופחותים עוונותיו.
למה תוכלי לראות הרבה פעמים ילדים קטנים שילכו איתך ברחוב ואת תעצרי לדבר עם איזו שכנה והבן שלך בן 3 יגיד בקול לשכנה שהיא שמנה...ואת בחיים לא תגידי את זה ותבקשי להיבלע באדמה באותו רגע עם הילד...ילד מה שהוא חושב, מה שהוא מרגיש ישר הוא אומר בלי לחשוב פעמיים...אבל כשהוא גדל הוא לומד להתאפק ואם אנחנו לא ניתן לו את האפשרות לגדול, ולהתבייש, כן להתבייש! בדברים שהוא כבר צריך לדעת שלא עושים יותר, יש גבולות, אתה לא בן שנתיים אתה בן 4....אם נצדיק אותו כל הזמן בגן, בבית הספר ונאשים את הצוות- הוא בחיים לא יגדל. הוא יישאר בלי גבולות לשום דבר.
זה ההיפך הגמור מהשפלה. השפלה היא רעה ואכזרית שהיא כמו שכתבת:

עם זה אני מסכימה בהחלט!
הרבה אנשים חושבים שילד שהוא מתבייש הוא גם מושפל. וזו טעות מהשורש!
אין קשר בין השניים.
חרטה מביאה לידי בושה במעשים- דבר מעולה! תועלתית ביותר!
השפלה של ילד- דבר רע שרק משאיר צלקות ולא מוביל לשום מקום!
איש צוות שמשפיל/מכה ילד.(חריג מאוד!) הילד זוכר את זה כמו שאת אומרת, ושונא אותו.
יש לי דודה שעד היום (בת 60) זוכרת שמורה השפילה אותה, הציקה לה וכו'.

קודם כל, כל הכבוד על ההודעה המפורטת!
ב' כל, לא התכוונתי לדברים שאת כתבת, אלא שאחרות / אחרים כתבו.
מתוך דברם נשמע שיש להם עניין לבייש את הילד.
זאת לא המטרה!
המטרה היא לחנך, לגרום לילד לחשוב, לתת לו מקום לתקן, להביא אותו למקום של חרטה.
לא בושה!!!
אין שום בושה בלא להתנהג יפה. זה קורה וזה בסדר שזה קורה. ילד צריך לדעת שהכל בסדר והוא עדיין אותו ילד מדהים, אהוב וטוב כמו שהוא היה לפני המעשה. אבל- הוא צריך להרגיש שההתנהגות הזאת לא מובילה לשום מקום טוב מבחינתו. והתנהגות טובה גורמת לו להרגשה טובה, לחיזוקים חיוביים.
בושה היא רגש קשה מאד, גם למבוגר. זה יכול לקחת למקומות של דימוי עצמי נמוך, בטחון ירוד ועוד.

 

[michal23]

קודם כל, כל הכבוד על ההודעה המפורטת!
ב' כל, לא התכוונתי לדברים שאת כתבת, אלא שאחרות / אחרים כתבו.
מתוך דברם נשמע שיש להם עניין לבייש את הילד.
זאת לא המטרה!
המטרה היא לחנך, לגרום לילד לחשוב, לתת לו מקום לתקן, להביא אותו למקום של חרטה.
לא בושה!!!
אין שום בושה בלא להתנהג יפה. זה קורה וזה בסדר שזה קורה. ילד צריך לדעת שהכל בסדר והוא עדיין אותו ילד מדהים, אהוב וטוב כמו שהוא היה לפני המעשה. אבל- הוא צריך להרגיש שההתנהגות הזאת לא מובילה לשום מקום טוב מבחינתו. והתנהגות טובה גורמת לו להרגשה טובה, לחיזוקים חיוביים.
בושה היא רגש קשה מאד, גם למבוגר. זה יכול לקחת למקומות של דימוי עצמי נמוך, בטחון ירוד ועוד.

תודה.
זה שאני מחנכת אותו, גורמת לו לחשוב נותנת לו לתקן ומביאה אותו למקום של חרטה- הוא כבר מתבייש בעצמו. אני לא אומרת לו "עכשיו תתבייש לך!", ילד מבין לבד וגם מתבייש.
כל הנ"ל לא סותר את זה שהילד צריך להתבייש במעשה שלו.

להביא אותו למקום של חרטה.
לא בושה!!!

חרטה מביאה לידי בושה!
זה היסוד גם שלנו כשאנחנו חוטאים
.1. חרטה .2. הכרה בחטא .3. בושה בחטא .4. וידוי .5. עזיבת החטא וקבלה לעתיד.

 

[.Ana]

חרטה מביאה לידי בושה!
זה היסוד גם שלנו כשאנחנו חוטאים
.1. חרטה .2. הכרה בחטא .3. בושה בחטא .4. וידוי .5. עזיבת החטא וקבלה לעתיד.[/QUOTE]




את הבושה בחטא את הוספת...
ואני מביאה לך ציטוט: הרמב"ם פותח את הלכות תשובה )פרק א' הלכה א'( במצוות הווידוי. לאחר מכן )פרק ב' הלכה א'( הרמב"ם מפרט את שלבי התשובה: "...שיעזוב החוטא חטאו... ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד... יתנחם על שעבר... וצריך להתוודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו"

 

[michal23]

את הבושה בחטא את הוספת...
ואני מביאה לך ציטוט: הרמב"ם פותח את הלכות תשובה )פרק א' הלכה א'( במצוות הווידוי. לאחר מכן )פרק ב' הלכה א'( הרמב"ם מפרט את שלבי התשובה: "...שיעזוב החוטא חטאו... ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד... יתנחם על שעבר... וצריך להתוודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו"[/QUOTE]



ברור שזה לא כתוב כך במפורש!
אבל מי שמתחרט על מה שעשה זה אומר שהוא גם מתבייש.
כתבתי את זה יותר בפירוט ב- 5 שלבים ולא בארבעה שלבים כדי שתביני שבושה היא תוצאה של חרטה! ברור שהרמב"ם לא כותב את זה במפורש!
אבל כשאדם מבין שהוא חטא הוא מתבייש! אוהו ועוד איך מתבייש ושואל את עצמו "מה עשיתי?!, למה עשיתי את זה??!" ואז הוא מתחרט ומבקש סליחה מה' שלא ישוב עוד על החטא וכו'...
הבושה נכנסת בתוך ארבעת השלבים בשלב של לפני החרטה.
יהודי גם צריך לקרוא ולהבין מעבר למה שכתוב, להוציא גם את מה שנסתר בכתוב.
כי אם אדם היה רק מתחרט. "בסדר אני מתחרט" ולא היה מתבייש במה שעשה- לא היה מבין את חומרת המעשה שלו! היה אומר את ה "בסדר אני מתחרט" מן השפה ולחוץ ולאחר זמן קצר שוב חוזר על מה ש"התחרט" עליו. הבושה גורמת שבשום מצב הוא לא יחזור על מה שעשה יותר לעולם כי הוא לא רוצה להתבייש שוב.
תקראי את זה טוב ותביני למה התכוונתי.

 

[.Ana]

בושה היא מידה נעלה אשר בנ"י מצטיינים בה: ביישנים ורחמנים גומלי חסדים...
אך ממקום של בושה פנימית- חרטה. ולא ממקום חיצוני של לבייש מישהו אחר או לגרום למישהו אחר לחוש בושה.
הבושה צריכה לבוא מהאדם עצמו, במקרה שלנו, מהילד עצמו.
והיא כעין נקיפות מצפון וחרטה על העבר.
אך עלינו להיות זהירים מאד לא לבוא חדורי מטרה לבייש את הילד.

 

[.Ana]

את הבושה בחטא את הוספת...
ואני מביאה לך ציטוט: הרמב"ם פותח את הלכות תשובה )פרק א' הלכה א'( במצוות הווידוי. לאחר מכן )פרק ב' הלכה א'( הרמב"ם מפרט את שלבי התשובה: "...שיעזוב החוטא חטאו... ויגמור בלבו שלא יעשהו עוד... יתנחם על שעבר... וצריך להתוודות בשפתיו ולומר עניינות אלו שגמר בלבו"

הבושה גורמת שבשום מצב הוא לא יחזור על מה שעשה יותר לעולם כי הוא לא רוצה להתבייש שוב.
תקראי את זה טוב ותביני למה התכוונתי.[/QUOTE]

פה אני חולקת עליך!
בשום מצב הוא יחזור על מה שעשה יותר לעולם???
אל תגזימי!

 

[michal23]

פה אני חולקת עליך!
בשום מצב הוא יחזור על מה שעשה יותר לעולם???
אל תגזימי!

אולי הוא יחזור, אבל מיד אח"כ יתפוס את עצמו וכך כמה פעמים במשך כמה נפילות עד שהוא לא יחזור לזה יותר.
לעומת אחד שאמר "אני מתחרט" מן השפה ולחוץ.
ההבדל ביניהם
שהראשון יחזור 10 פעמים על הטעות שלו, ואם הזמן הוא יתגבר עליה.
והשני יחזור עליה 200 פעם וכל פעם מחדש יאמר "אני מתחרט" כמו רובוט.

 

[michal23]

אך ממקום של בושה פנימית- חרטה. ולא ממקום חיצוני של לבייש מישהו אחר או לגרום למישהו אחר לחוש בושה.
הבושה צריכה לבוא מהאדם עצמו, במקרה שלנו, מהילד עצמו.

ואיך היא תבוא מעצמה אל הילד? גמד קטן ילחש לו???
אנחנו נביא אותו לחוש קצת בושה ע"י שנחנך אותו מאהבה ונוכיח אותו בתקיפות ובאהבה!
שני הכוחות אינם סותרים האחד את השני!

 

[.Ana]

זה כבר נשמע אחרת.
בכל אופן, ילדים הם לא תוכנה במחשב. אין: זבנג וגמרנו.

 

[.Ana]

ואיך היא תבוא מעצמה אל הילד? גמד קטן ילחש לו???
אנחנו נביא אותו לחוש קצת בושה ע"י שנחנך אותו מאהבה ונוכיח אותו בתקיפות ובאהבה!
שני הכוחות אינם סותרים האחד את השני!

ואיך העצב מגיע אליו? איך השמחה חודרת ללבו? איך הכעס משתלט עליו?
תאמיני לי שילדים יודעים להרגיש... הם לא צריכים גמדים קטנים, ואפילו לא אותנו.

 

[michal23]

ואפילו לא אותנו

אז שיגדלו לבד! מה את אומרת על זה??
ילד שבלגן את הגן יודע להתבייש ולחשוב "למה בלגנתי את הגן" לבד.
אנחנו מוסיפים לו עוד כיוונים למחשבה שיבין את חומרת המעשה, שאת זה הוא לא יודע לעשות לבד! ילד לא שם לב לפרטים הקטנים לבד. לדוג' אנחנו נאמר לו:
"עכשיו הגננת תצטרך לעבוד קשה מאוד כדי לסדר את הגן בחזרה. אתה עוד מעט תלך לבית ותאכל ותשחק- היא תשאר כאן כדי לנקות ולסדר את הבלאגן שאתה יצרת!, עכשיו חוץ מלבקש סליחה תעזור לגננת להחזיר את הסדר כדי שהיא לא תצטרך לעבוד לבד"
על מהלכים שיקרו בעתיד/ עוד מעט ילד לא חושב לבד. בשונה ממבוגר שמסתכל על השלכות מעשיו לפני שהוא עושה את המעשה. ואנו מגדלים את הילד הזה להיות מבוגר שחושב את העתיד לא רק את הרגע ועכשיו.

 

[אילה ב]

ילד מתוך השפלה לא לומד כלוםם
כמו שלא מוכיחים אדם מתוך שבכעס
ככה זה ילדים לא לומדים מזה שנשפיל אותם
ילדים לומדים מתוצאה
הרבצת לילד בגינה התוצאה היא שהולכים הביתה
הוא הבין שהוא הפסיד ולא השפלתי וביישתי
כמו לצעוק עליו ושיבקש סליחה לעיני כל הגינה - דוגמא
וככה בכל דבר

 

[michal23]

הרבצת לילד בגינה התוצאה היא שהולכים הביתה

דוגמא מעולה!

הוא הבין שהוא הפסיד

במקרה הנ"ל הוא הבין שהוא הפסיד אבל הוא לא הבין שהילד שהוא הרביץ לו עכשיו בוכה בגללו!
ואת זה צריך להסביר לו! הוא לא צריך להתבייש מזה שהוא הולך הביתה עכשיו!
הוא צריך להתבייש מזה שהוא פגע בחבר! הוא ילך אליו ויבקש סליחה על אמת מתוך בושה וחרטה, ולא לצחוק לו בפרצוף, או להפטיר "פסדר סליחה" רק כי אימא אמרה לו לבקש סליחה...

 

[אילה ב]

דוגמא מעולה!


במקרה הנ"ל הוא הבין שהוא הפסיד אבל הוא לא הבין שהילד שהוא הרביץ לו עכשיו בוכה בגללו!
ואת זה צריך להסביר לו! הוא לא צריך להתבייש מזה שהוא הולך הביתה עכשיו!
הוא צריך להתבייש מזה שהוא פגע בחבר! הוא ילך אליו ויבקש סליחה על אמת מתוך בושה וחרטה, ולא לצחוק לו בפרצוף, או להפטיר "פסדר סליחה" רק כי אימא אמרה לו לבקש סליחה...

על זה אני חולקת עליך - במחילה
בזה שהוא הולך הביתה זה לא בושה וזה לא מבייש
אפשר להסביר לו בדרך שעכשיו הילד בוכה וזה לא נעים לו וכו'
אבל למה הוא צריך להתבייש בזה שהוא הכה חבר
מה תועיל פה הבושה???
אולי להביא אותו למצב של רחמים על החבר
להביא לחבר משהו טעים
מתוך חרטה
אבל בושה?? למה??

 

[שרי לווין]

מזעזע!!!
לא הגיוני בכלל!!
תצעקי, תעשי הפגנה, תהפכי שולחנות ותעיפי כסאות.!!!(כמו שהיה כתוב מאחורי החלב של תנובה...)
סתאאאאאם...

 

[אילה ב]

מזעזע!!!
לא הגיוני בכלל!!
תצעקי, תעשי הפגנה, תהפכי שולחנות ותעיפי כסאות.!!!(כמו שהיה כתוב מאחורי החלב של תנובה...)
סתאאאאאם...

לא ממש הבנתי את כוונתך
אבל סבבה

 

[michal23]

וודאי ילד שפגע בחבר והיכה אותו, חוץ מההבנה שהוא עשה משהו לא טוב הוא צריך גם להתבייש שעשה אותו בכלל! ולגשת לילד שהוא פגע בו, לבקש סליחה מתוך הכלת הכאב של הילד העומד מולו ולפייס אותו.
לא לגרום לו לבושה מול כל הילדים בגינה. לדבר איתו ביחידות ובנעימות ולהסביר לו שזהו מעשה מבייש.

להביא לחבר משהו טעים

רעיון מקסים!