נכון, זה היה נראה בקטע שלזה התכוונת, לא?בבעתה הכוונה למבועת(מפחד)
נכון, זה היה נראה בקטע שלזה התכוונת, לא?בבעתה הכוונה למבועת(מפחד)
קטע יפיפיה, מלא ברגש. היטבת לתאר את התחושה של מי שמצליחה לראות את הנשמה דרך העיניים.שהכאב ימצא לו חברים,
היא ברחה, ככה בלי כלום. תפסה את שני רגליה המזרעיות והלכה.
היא לא ידעה לאן, אבודה בעולם גדול של אנשים קטנים.
תמיד הייתה הנתפסת, השבויה, מסכנת הכיתה עלובת העולם. א"א לא ידה איך קוראים לה, א"א לא הכיר אותה. רק ראו את העיניים השקועות, השפתיים המכווצות, הנהנו ברחמים והמשיכו הלאה. מפחדים לדשד בביצות עכורות, שמא ידבק מהם מעט מבוץ השחור.
אני דווקא לא חששתי להתקרב אליה, לדבר איתה, להסתכל לה חזק בעיינים ולהגיד לה שהיא חזקה, שהיא תעבור הכול, אני מאמינה בה.
לחבק אותה כשהיא רועדת בבעטה ללא כל שליטה וולחוש לה, לתוך האוזן, לתוך הנשמה, את המילים הכי טובות שיש.
להתפלל עלייה שיהיה לה אור.
כן, זו אני.
לבד, עם הכאב. לבד על חלקת אדמה מטושטשת, לבד שנלחמת מול עדר זאבים, זאב בודד.
אולי יום יבוא
והכאב יעלם, ימצא לו חברים.
הלוואי שהיו הרבה בנות כאלו בכיתה של אפרת.אני דווקא לא חששתי להתקרב אליה, לדבר איתה, להסתכל לה חזק בעיינים ולהגיד לה שהיא חזקה, שהיא תעבור הכול, אני מאמינה בה.
לחבק אותה כשהיא רועדת בבעטה ללא כל שליטה וולחוש לה, לתוך האוזן, לתוך הנשמה, את המילים הכי טובות שיש.
להתפלל עלייה שיהיה לה אור.
כן, זו אני.
היא מדברת ע"עקטע יפיפיה, מלא ברגש. היטבת לתאר את התחושה של מי שמצליחה לראות את הנשמה דרך העיניים.
הלוואי שהיו הרבה בנות כאלו בכיתה של אפרת.
?היא מדברת ע"ע
היא מדברת על עצמה, שרק היא שם בשבלה
זה היה נראה לי שמישהי אחרת מדברת, מהצד שלה. בגלל המילים שהדגשתי.אני דווקא לא חששתי להתקרב אליה, לדבר איתה, להסתכל לה חזק בעיינים ולהגיד לה שהיא חזקה, שהיא תעבור הכול, אני מאמינה בה.
לחבק אותה כשהיא רועדת בבעטה ללא כל שליטה וולחוש לה, לתוך האוזן, לתוך הנשמה, את המילים הכי טובות שיש.
להתפלל עלייה שיהיה לה אור.
מקווה לעלות עד מוצ"ש הבא עלינו לטובה.מחכה לפרק ההמשך
קצת הפריע לי, שמי שקורא את הסיפור מהאמצע, המשפחה נשמעת מאוד סטנדרטית, קצת מגזימה, אבל בכלל לא כמו שמתואר בהתחלה, בפרק הראשון, שהילדה מנותקת מפעילות חברתית וכו...ראיתי ילדה בת חמש ששכחה לברך על התפוח. רועדת היא רצה לחדר. מעכה פרצוף בכרית. התחננה לאלוקים שהיא לא רוצה להיות בגיהינום. הביטה בעיניים של אמא - ראתה בהן אכזבה.
ראיתי את אחיותיה של אותה הילדה, עוצמות עיניים, מברכות בקול. הבטתי בעיניים של אמא - ראיתי בהן הערצה.
ראיתי ילדה שפותחת סידור. שעתיים. נרדמת באמצע ה"קורבנות". מבוהלת היא התעוררה אחרי דקתיים. הביטה בעיניו של אבא - ראתה בהן החמצה.
ראיתי את אחיותיה של אותה הילדה. יושבות מול
אההה את מטורפת וכיף לקרא תסיפור אני בשיאא המתחהכתיבה כל כך נוגעת, כזאת אמיתית, ומחוברת,
לגמרי חושבת מה זב ליהות בכזה בית יוצא הלב לגמרי!אני מכירה כמה סיפורים דומים, והלב פשוט יוצא.
ניראה לך ההורים שלה לא יסכימואני רק רוצה להכיר את אפרת הזאת במציאות (להיות חברה שלה)
זהו, פישול.זה היה נראה לי שמישהי אחרת מדברת, מהצד שלה. בגלל המילים שהדגשתי.
מסכימה איתך שאירוע כזה הוא תוצאה של זמן ארוך יותר. אבל בעיני ההורים של אפרת ההידרדרות שלה התחילה ממזמן. אולי זה היה האירוע הכי גדול עד עכשיו, אבל היו עוד הרבה אירועים לפניו. חוץ מזה, שאי אפשר לדעת אם זו הסיבה היחידה להתקף או שהיו דברים נוספים שגרמו לכך. אולי זה רק נתן את הפושט האחרון. הרי כפי שאני יודעת יש אנשים שמקבלים התקף לב בפתאומיות, בלי סיבה נראית לעין.שאבא של אפרת חוטף התקף לב בצורה כלכך מהירה
אהמ... נכון אבל לא ממש מדויק. רציתי לשאול בפרק הקודם מה אמרה לכם הדלת הנעולה ובסוף לא שאלתי. אבל מניחה שיש דברים שיתבהרו רק בהמשך.הוא זה שנעל את הדלת על הבת שלו. שיחשוב מראש על ההשלכות של המעשים שלו.
בדיוק כשניסיתי לעצור את הדם, הפלאפון שלי ניגן. אמא הייתה על הקו. לא עניתי. היא התקשרה שוב ואני ניתקתי. אחר כך הנייד רטט שוב. אותו מספר בסיומת שונה: אבא.
גם כשהייתי בחנות וניסיתי למצוא את הלבד בתוך ההמון - אבא התקשר. גם אמא ניסתה. נראה היה שאיך שהשיחה של אבא נדחית, אמא מתקשרת. גם השיחה שלה נדחתה. ושוב אבא ניסה.
אפשר. בהמשך בעז"ה...@הודיה לוי אפשר פליז תהמשך?
השארת אותנו בשיא המתח!
וזו הבעיה, שבעיני ההורים הקורא לא אוחז שמבחינתם ההידרדרות החלה מזמן.מסכימה איתך שאירוע כזה הוא תוצאה של זמן ארוך יותר. אבל בעיני ההורים של אפרת ההידרדרות שלה התחילה ממזמן.
רציתי להגיב לך על זה ולא הספקתי, אז אכתוב לך עכשיו.קצת הפריע לי, שמי שקורא את הסיפור מהאמצע, המשפחה נשמעת מאוד סטנדרטית, קצת מגזימה, אבל בכלל לא כמו שמתואר בהתחלה, בפרק הראשון, שהילדה מנותקת מפעילות חברתית וכו...
בכל אופן, אני אני מחכה ממש שתוציאי את הספר,
לא ידעתי איך לומר לאמא שלצאת עם חברה ליוגורט זה לא בילוי מיותר,
"אז אם מי את רוצה להתחתן? אם איזה-",
אבא היה הראשון שקם. "עד איפה את רוצה לרדת, אפרת? עד היכן?"
מעולם לא בחרתי את הבגדים שלבשתי. לא באמת אהבתי אותם.
אמא הייתה קונה את הבגדים לכל המשפחה מחברת ילדות ותיקה: "שושי בגדים".
בשמונה בערב אמא קראה לי למטבח. הקול שלה היה חשדני מעט וזה גרם ללב שלי לצנוח.
"אפרת, מה זה הבגדים האלו?", היא הצביעה על השקית שהייתה בידיים של איילה.
ציטטתי לך קטעים לאורך כל הסיפור. אני רוצה להאמין שלפחות 95% מהחרדים לא נוהגים ככה..."אפרת אני מבקשת שתביאי לי את המכשיר", הבעת פניה שידרה קשיחות. הייתה שם גם תדהמה. הרגשתי שעשיתי משהו נורא.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
4.06
כ"ז אייר
קורס משולב בינה מלאכותית
קורס פיתוח ובניית אתרים
קריירה מתקדמת, ביקוש עצום, וממוצע משכורות גבוה במיוחד!
מלגות גבוהות ומשתלמות!
2.06
כ"ה אייר
פתיחת מסלול
קורס עריכת וידאו
מלגות והנחות משמעותיות!
18.06
י"ב סיוון
#רקבפרוג
הרצאה מרתקת:
פוטושופ לצלמים
עם אופק עוגן
כלים מתקדמים, טכניקות חדשות ובינה מלאכותית בפוטושופ לצלמים בעידן 2024
לתלמידים ובוגרים בלבד!
27.06
כ"א סיוון
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
27.06
כ"א סיוון
השקה חגיגית!
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק יד
א לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹשֵׂה טוֹב:ב יְהוָה מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים:ג הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד:ד הֲלֹא יָדְעוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם יְהוָה לֹא קָרָאוּ:ה שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד כִּי אֱלֹהִים בְּדוֹר צַדִּיק:ו עֲצַת עָנִי תָבִישׁוּ כִּי יְהוָה מַחְסֵהוּ:ז מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְהוָה שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל: