אתגר נספח לאתגר דו שבועי - סיפורו של הניצב

[הנף מקלדת]

אפשר לשאול שאלה קצת פדחנית?
יש לי קטע שהוא לא מושלם עד הסוף. אני רוצה טיפה להתייעץ איך לשייף את הפינות.
אם אני לא אעלה, יהיה קצת קשה להסביר את הבעייה.
מה אני עושה? מעלה לאתגר? לנספח, ואז מתקן ומעלה לאתגר?
או שאם אני לא מסתדר בעצמי, אין לי מה לחפש כאן?

איפה חוסר השפשוף?
אם זה באיפיון של הדמויות, תנסה לספר למישהו על הדמות שכתבת מי היא?
אם בעלילה. תעצום עיניים ותתן לדמיון להתפרע. לך איתו הכי רחוק, אז תחזור טיפה ותצעד ימינה שלוש פסיעות. שם תעצור.
אם בכתיבה, תעבור משפט משפט, תחשוב איך לכתוב אותו יותר טוב, יותר עסיסי, בלי להרוס את הקשב והריכוז של הקורא.
אם בפאנץ' אין לי איך להזור כי אני לא מכיר את הסיפור.

 

[נ. גל]

אפשר לשאול שאלה קצת פדחנית?
יש לי קטע שהוא לא מושלם עד הסוף. אני רוצה טיפה להתייעץ איך לשייף את הפינות.
אם אני לא אעלה, יהיה קצת קשה להסביר את הבעייה.
מה אני עושה? מעלה לאתגר? לנספח, ואז מתקן ומעלה לאתגר?

אופציה א': לחפש מישהו סביבך שיכול לקרוא ולעזור.
אופציה ב': לחפש מישהו בפורום שיכול לעזור לך.
אופציה ג': להעלות בנספח או באשכול נפרד, ולבקש עזרה בשיוף.

או שאם אני לא מסתדר בעצמי, אין לי מה לחפש כאן?

הקהילה הזו נועדה לקבלת עזרה ושיפורים, לא?

עריכה: נראה שאופציה ב' כבר בפעולה.

 

[מירער]

איפה חוסר השפשוף?
אם זה באיפיון של הדמויות, תנסה לספר למישהו על הדמות שכתבת מי היא?
אם בעלילה. תעצום עיניים ותתן לדמיון להתפרע. לך איתו הכי רחוק, אז תחזור טיפה ותצעד ימינה שלוש פסיעות. שם תעצור.
אם בכתיבה, תעבור משפט משפט, תחשוב איך לכתוב אותו יותר טוב, יותר עסיסי, בלי להרוס את הקשב והריכוז של הקורא.
אם בפאנץ' אין לי איך להזור כי אני לא מכיר את הסיפור.

זה גם בכתיבה, ובאמת אני מנסה לעזור לעצמי.
בעיקר בפאנץ' יש לי בעייה. אני ינסה להסביר את הבעייה בלי לגלות את עצם העלילה. אני רוצה שהדמות תפרשן איזה מאורע בפרשנות מוטעית, ולא רוצה לתת לה לעלות על הטעות. כמו בסיפור של הדוויג עם ר' לוי יצחק. הבעייה היא שאם אני עוצר את הסיפור בטעות, עדיין לא מספיק מובן על איזה מאורע מדובר, ואם אני ממשיך את העניין, ומגיע למשהו שירמוז על המאורע, זה יהיה מופקע מהמציאות שאותה דמות עדיין תחיה בטעות, כיוון שכ-ו-ל-ם דיברו על אותו אירוע, והיות והדמות המוצגת היא לא איזה דמות מנותקת מהחיים, קשה לי לסיים את הסיפור.
עכשיו אני חושב על דוגמה, שני חברים עם שני דעות, ימין ושמאל, מתווכחים בזמן הסכם אוסלו, הימני אומר "אין אמון בערבים, יבוא יום ואתם תקבלו מהערבים." והנה הגיע היום והימני שומע שראש הממשלה רבין נורה, הוא ישר מקשר את זה לפיגוע טרור פלסטיני, ואמר לעצמו "הנה התנבאתי נכון" הרי ברור שלא יכול להיות שהוא ממשיך עם הטעות הזאת. נכון?
זו בערך הבעייה.

 

[הדוויג]

זר הפרחים שהיה שייך לאימה שמתה,

משמע דאמה מתה, וקשיא מהא דתנינן 'ואביה ואמה יחד עם כל בני השבט, יאקאב, להביא אותך הם כבר הולכים' אלמא דאמה לא מתה.

 

[כותב השורות]

עכשיו אני חושב על דוגמה, שני חברים עם שני דעות ימין ושמאל מתווכחים בזמן הסכם אוסלו, הימני אומר "אין אמון בערבים, יבוא יום ואתם תקבלו מהערבים." והנה הגיע היום והימני שומע שראש הממשלה רבין נורה, הוא ישר מקשר את זה לפיגוע טרור פלסטיני, ואמר לעצמו "הנה התנבאתי נכון" הרי ברור שלא יכול להיות שהוא ממשיך עם הטעות הזאת. נכון?
זו בערך הבעייה.

נשמע לי אחלה למשימה
לתת לניצב את הזכות, לא רק לסיפור משלו
אלא גם להבנת המציאות לפי ראות עיניו הטועות או שלא
אם אכן הקורא לא יבין את הסיפור הגדול אולי יהיה אפשר לתת בסוף איזו הצצה למציאות [בקצרה אך לא באריכות]
בהצלחה
נשמע מעניין

 

[הנף מקלדת]

משמע דאמה מתה, וקשיא מהא דתנינן 'ואביה ואמה יחד עם כל בני השבט, יאקאב, להביא אותך הם כבר הולכים' אלמא דאמה לא מתה.

ויש ליישב ואלמת"ש
ואין להאריך מפני תוכן שלילי

 

[שיילה]

משמע דאמה מתה, וקשיא מהא דתנינן 'ואביה ואמה יחד עם כל בני השבט, יאקאב, להביא אותך הם כבר הולכים' אלמא דאמה לא מתה.

אלא מאי בחורגת עסקינן ועוד י"ל דאיירי בצרתה וק"ל.

 

[הכלבויניק]

משמע דאמה מתה, וקשיא מהא דתנינן 'ואביה ואמה יחד עם כל בני השבט, יאקאב, להביא אותך הם כבר הולכים' אלמא דאמה לא מתה.

ושמא י"ל דבין הליכתם להביאו יחד עכב"ה, יאקאב, לבין שזירותה דדיקומה הוה עובדא דאימה מתה, וכדאיתא כתובות ד. "שמתה אמה של כלה וכו' שקודם כונס ואח"כ קוברים" עי"ש.

 

[נודד]

משמע דאמה מתה, וקשיא מהא דתנינן 'ואביה ואמה יחד עם כל בני השבט, יאקאב, להביא אותך הם כבר הולכים' אלמא דאמה לא מתה.

לולי דמיסתפינא הו"א דאיירי באם אימה דשייך למיחשבא כאימה משום דנקטינן בעלמא בני בנים הרי הם כבנים.
ויל"ע אי הוא הדין בבת בתה או דמצינו כן רק בבני בנים מהא דכתיב "אלוקי אבי אברהם".
וכמדומה שהש"ס ביבמות בסוגיית יבמה שמתה בתה והניחה בת, דנה בכה"ג, ואין הספר תחת ידי כעת. והנראה לענ"ד מקופיא כתבתי.
ואכמ"ל.

 

[יאן]

התירוץ פשוט ע"פ חסידות.
ידוע שההורים יורדים משמים לשמוח בחתונת ילדיהם והכל מיושב שפיר.

 

[הנף מקלדת]

קבלו את הטיוטה הראשונה (!) שחיברתי לסיפורו הנודע של האמן @שיילה .

בס"ד

השתגעו הרוסים האלה. מיצמצתי למול ההרים הטרשיים, שהשתקפו אלינו ברגע שירדנו מהרכבת.

יענקי שהיה בן לוויתי בשבועיים האחרונים באותו תא ברכבת רוסית שחצתה את ברית המועצות למרכז אסיה. הנהן בעוד עיניו פעורות בתדהמה.

"חיים אני אומר לך" קול הטנור המפורסם שלו שהנעים לי את הנסיעה הארוכה, החל לרעוד. "הגענו לסוף העולם."



איך החיים יכולים להתהפך תוך ימים ספורים. לפני חודש עוד ישבנו בישיבה. שמענו על המלחמה וסרבו להאמין. בהתחלה באו הגרמניים. החליפו אותם הרוסים.

לפני שהספקת להגיד 'יחי החבר יוזף סטאלין'. אתה מוצא את עצמך על רכבת עם כרטיס לצד אחד.

האשמה: נתינות זרה.



"אם זה לא הסוף אז לאיפה נראה לך שהגענו?" יענקי שואל

לפי הנוף המדברי והשמם לא הגענו לסיביר כנראה שאיפה שהוא בגבול הודו ואפגניסטן.

"לפחות הגרמנים לא יגיעו לפה." אני אומר

"אולי גם היצר הרע לא ימצא את הכפר הנידח והמבודד הזה." מקווה יענקי.



טעות. היצר הרע חיכה לנו שם. גם הקומיסר נציג המפלכגה הקומניסטית והנ.ק.וו.ד. ששלט בכפריים הנבערים וקיבל עדכון על שני ה'פושעים' שהולכים לנחות אצלו בקולחוז.

יענקי עטף את עצמו בחומה של שקט, גידל שערו פרא, התכנס בתוך עצמו.

אני החלטתי להמשיך לשרוד. לנסות להתקבל לחברתם של המקומיים ולמצוא חן בעיני הקומיסר, שבאזור הנידח הזה ,היה כל יכול.

שנינו עבדנו קשה, כל היום עם המקומיים ה'טנג'יקים' הפראיים. בשדות שלהם. החשמל הגיע אליהם רק עכשיו. הם הביטו בנו בהשתאות, שני החיוורים שהצליחו לחלץ את המכונה המשונה מבוץ ועפר.

בלילות הייתי פונה לבית התה, שותה ומשתטה, מצליח להתחבב על זיגואן ראש השבט.

יענקי היה נשאר על הטרקטור ושר שירי נשמה כמו בסעודה שלישית בישיבה.

"החבר שלך הזה הוא...," זיגואן סובב את האצבע ענודת הטבעת סביב רקתו. סימן אוניברסלי לחוסר שפיות.

"נכון הוא לגמרי שויטה" הסכמתי איתו.

 

[דיונון]

שימו לב

 

[כותב השורות]

ישנה נטייה לערבב בין האתגר הנוכחי שהוא 'לספר סיפור שעומד בזכות עצמו ולשלב בו הצצה לתוך סיפור מוכר', לבין 'סיפור מוכר מזוית ראייה חדשה'.

שימו לב

שמישהו יעזור לי
הניצב וסיפורו, אמורים להיות מחוברים לסיפור המקור, כלומר להיות חלק פעיל ממנו
או שגם סיפור קטן שמתכתב עם סיפור גדול גם עונה על האתגר
גם אם הוא קרה בתקופת זמן אחרת
אשמח לתשובה מיודעי האתגר...

 

[כּוֹתָר]

לא מכיר את הסיפור המוכר כאן .

הסיפור המלא שלי הוא:

רצח ג'ורג' פלויד התרחש ב-25 במאי 2020. דרק שובין, שוטר במשטרת מיניאפוליס, לחץ את ברכו על צווארו של ג'ורג' פלויד – אזרח אפרו-אמריקאי – במשך 9 דקות ו-29 שניות[1], כולל בזמן שהיה חסר הכרה ועד שהביא למותו.

האירוע התרחש במסגרת מעצרו של פלויד בפאודרהורן (Powderhorn), שכונה הנמצאת דרומית למרכז העיר מיניאפוליס שבמינסוטה, והתפרסם במהירות מכיוון שהוא תועד באמצעות טלפונים של העוברים ושבים. הסרטונים הוויראלים של עוברי האורח, המתעדים את פלויד העצור זועק בחוסר אונים "אני לא יכול לנשום", הופצו ברשתות החברתיות ושודרו בכלי התקשורת[2].

ביממה שלאחר מותו של פלויד פרצו הפגנות ומחאות באזור מיניאפוליס-סיינט פול. תחילה ההפגנות היו לא-אלימות, אך בהמשך אותו יום התפתחו ההפגנות למהומות אלימות והפרות-סדר שהתבטאו בניפוץ חלונות של תחנת משטרה, הצתת שתי חנויות, ומעשי ביזה ואלימות בחנויות אקראיות[3]. מפגינים אחדים אף התכתשו עם שוטרים שריססו גז מדמיע לעברם וירו כדורי גומי. בחלק מההפגנות נורו מפגינים ושוטרים ונרשמו מקרי מוות בשני הצדדים, ומהומות התפשטו ברחבי ארצות הברית.

מותו של פלויד הושווה למותו של אריק גארנר בשנת 2014, שהיה גם הוא אפרו-אמריקאי לא חמוש ורותק לרצפה בידי מספר שוטרים אף על פי שחזר על המשפט "אני לא יכול לנשום" 11 פעמים לאחר שנעשה נגדו שימוש באחיזת חנק בידי שוטר משטרת ניו יורק[4].

שנה לאחר האירוע, ב-20 באפריל 2021, קבע חבר המושבעים במשפטו של השוטר דרק שובין שהוא אשם ברצח שלא בכוונה תחילה מדרגה שנייה, רצח מדרגה שלישית והריגה מדרגה שנייה[5] וב-25 ביוני נידון ל-22.5 שנים בכלא.[6]

זה כבר מוכר ?

 

[יאן]

@דיונון איזה טסטר טוב אתה.
אומר לתלמיד, טוב טוב, תעצור רגע בצד, אמברקס למעלה, יפה. תקשיב, אמנם פה עברת באדום, שם דרסת איזו זקנה, אבל לא חשוב. מכאן והלאה תסע טוב ויש לך סיכוי.

 

[כותב השורות]

שמישהו יעזור לי
הניצב וסיפורו, אמורים להיות מחוברים לסיפור המקור, כלומר להיות חלק פעיל ממנו
או שגם סיפור קטן שמתכתב עם סיפור גדול גם עונה על האתגר
גם אם הוא קרה בתקופת זמן אחרת
אשמח לתשובה מיודעי האתגר...

דיונון
האתגר מאתגר כיאה וכראוי ותודה על כך!
גם אם הוא הצטמצם מעט אחרי המחצית...
אשמח לתשובה ממך לשאלתי
לא נשאר עוד הרבה זמן לניסיון שני...

 

[דיונון]

הסיפור המלא שלי הוא:

רצח ג'ורג' פלויד התרחש ב-25 במאי 2020. דרק שובין, שוטר במשטרת מיניאפוליס, לחץ את ברכו על צווארו של ג'ורג' פלויד – אזרח אפרו-אמריקאי – במשך 9 דקות ו-29 שניות[1], כולל בזמן שהיה חסר הכרה ועד שהביא למותו.

האירוע התרחש במסגרת מעצרו של פלויד בפאודרהורן (Powderhorn), שכונה הנמצאת דרומית למרכז העיר מיניאפוליס שבמינסוטה, והתפרסם במהירות מכיוון שהוא תועד באמצעות טלפונים של העוברים ושבים. הסרטונים הוויראלים של עוברי האורח, המתעדים את פלויד העצור זועק בחוסר אונים "אני לא יכול לנשום", הופצו ברשתות החברתיות ושודרו בכלי התקשורת[2].

ביממה שלאחר מותו של פלויד פרצו הפגנות ומחאות באזור מיניאפוליס-סיינט פול. תחילה ההפגנות היו לא-אלימות, אך בהמשך אותו יום התפתחו ההפגנות למהומות אלימות והפרות-סדר שהתבטאו בניפוץ חלונות של תחנת משטרה, הצתת שתי חנויות, ומעשי ביזה ואלימות בחנויות אקראיות[3]. מפגינים אחדים אף התכתשו עם שוטרים שריססו גז מדמיע לעברם וירו כדורי גומי. בחלק מההפגנות נורו מפגינים ושוטרים ונרשמו מקרי מוות בשני הצדדים, ומהומות התפשטו ברחבי ארצות הברית.

מותו של פלויד הושווה למותו של אריק גארנר בשנת 2014, שהיה גם הוא אפרו-אמריקאי לא חמוש ורותק לרצפה בידי מספר שוטרים אף על פי שחזר על המשפט "אני לא יכול לנשום" 11 פעמים לאחר שנעשה נגדו שימוש באחיזת חנק בידי שוטר משטרת ניו יורק[4].

שנה לאחר האירוע, ב-20 באפריל 2021, קבע חבר המושבעים במשפטו של השוטר דרק שובין שהוא אשם ברצח שלא בכוונה תחילה מדרגה שנייה, רצח מדרגה שלישית והריגה מדרגה שנייה[5] וב-25 ביוני נידון ל-22.5 שנים בכלא.[6]

זה כבר מוכר ?

מוכר.
אבל לא עונה לאתגר.

 

[דיונון]

הניצב וסיפורו, אמורים להיות מחוברים לסיפור המקור, כלומר להיות חלק פעיל ממנו
או שגם סיפור קטן שמתכתב עם סיפור גדול גם עונה על האתגר
גם אם הוא קרה בתקופת זמן אחרת

בערך כללים:
א. עלילה שמהוה סיפור בפני עצמו.
ב. השקה פיזית/ממשית לסיפור מוכר, בין אם לוקחים בו חלק פעיל ובין אם לאו.
*פיזית - למעט סיפור על מישהו שראה תמונה של שרלוק הולמס.
כמו כן, לא לספר סיפור שה'השקה' שלו מסתכמת בכך שבין הצועדים ברחוב באותה עת היה שרלוק הולמס - זה לא מספיק.
וכן להיפך - להשתדל להיות סיפור נפרד כדלעיל כלל א'.

אשמח לתשובה ממך לשאלתי
לא נשאר עוד הרבה זמן לניסיון שני...

בשמחה.
יש שבוע שלם, בלי לחץ...

 

[כּוֹתָר]

מוכר.
אבל לא עונה לאתגר.

ברוך ה'.

 

[דיונון]

[הסיפור טרי ואמיתי, כל הזכויות שמורות... זו הגירסא האותנטית שלו]

אמיתי-אמיתי או אמיתי-אמיתי ?