כבר חצי שנה, בערך, הצליאקים בסביבה מספרים נפלאות על קמח מולינו, ואנחנו מחוץ למסיבה הזאת. בהתחלה חיכינו שהאחרים ינסו את הנסיונות הראשונים, אחר נגמר המלאי בחנויות ולא השגנו אותו. בשבוע שעבר הצטרפנו סוף סוף לחגיגה: קנינו קילו קמח מולינו 'המוציא'.
@shira bira שלחה לי את המתכון של דביר בר -
והוא נבחר להיות ראשון.
הופתענו קודם כל מהקלות. עד היום, רוב מתכוני החלות והלחמניות ללא גלוטן שהכרנו, דרשו תהליכים מורכבים, המתנות, שקילות, חומרים מסובכים (אנחנו אנשים פשוטים, אין לנו סיבי פסיליום במקרר).
מבחינת זמינות חומרים - המתכון קיבל ציון 10.
לשנו את הבצק, שלחנו החוצה למרפסת עם שמש (מרפסת צפונית, שמש ירושלמית לא חזקה), מכוסה במגבת. אחרי שעה הכנסנו אותו - הייתה תפיחה מצויינת. התחלנו לקלוע לחמניות קשר - בילקעס.
כאן ציפתה לנו ההפתעה האמיתית: אחרי 11 שנות נסיון עם אפיה צליאקית, זו הפעם הראשונה שיוצא לנו בצק שאפשר באמת לעבוד איתו, ולא רק 'בכאילו'... לגלגל נקניקים, לקלוע, להניח בתבנית ולהנות מצורה של לחמניה רגילה.
מבחינת קלות עבודה עם הבצק - ציון 10.
שלחנו אותן לתנור, שחומם מראש עם תבנית מלאה מים רותחים.
אחרי 25 דקות קיבלנו 11 בילקעס תפוחות ושמנמנות, במראה מדהים.
מבחינת נראות הלחמניות - ציון 10.
הריח שלהן חביב, אבל לא בדיוק כמו של לחמניות רגילות... נגיד, הייתי נותנת לו 8-9.
את מבחן הטעימה הראשון הן עברו ביום שישי, כשיצאו מהתנור, בציון בינוני. הילדות לעסו בעצלתיים, חשבו... לא ידעו...
טענו שהמרקם לא כמו של חלות אמיתיות, ומרגיש להן קצת גומי.
מבחן טעימה שני, בשבת, עבר בציון גבוה: או שהילדות התרגלו, או שהלחמניות נהיות טובות יותר ככל שעובר הזמן. הייתה תמימות דעים בין כולן, שזה טעים, ואפילו טעים מאד. גם הלא-צליאקים דרשו לקבל טעימות, ובתכל'ס, עד סעודה שלישית חוסלו כל הלחמניות, ולא נשאר אפילו פירור כדי לתעד.
עוד מעלה של הקמח הזה - הוא משביע מאד מאד, כמו קמח רגיל.
ציון סופי: אנחנו בעז"ה נכין אותן גם לשבת הבאה, וזה הציון הכי גבוה שאפשר לתת למתכון
@shira bira שלחה לי את המתכון של דביר בר -
חלה ללא גלוטן >> מתכון מושלם להכנה ביתית >> הכנסו לבלוג של דביר בר
בזכות קמחים חדשים שיצאו לשוק ומבוססים עמילן חיטה נטול גלוטן, ניתן להכין חלה ללא גלוטן שזהה בטעם ובמרקם לדבר האמיתי ושניתן לברך עליו ״המוציא״
www.wheatout.co.il
והוא נבחר להיות ראשון.
הופתענו קודם כל מהקלות. עד היום, רוב מתכוני החלות והלחמניות ללא גלוטן שהכרנו, דרשו תהליכים מורכבים, המתנות, שקילות, חומרים מסובכים (אנחנו אנשים פשוטים, אין לנו סיבי פסיליום במקרר).
מבחינת זמינות חומרים - המתכון קיבל ציון 10.
לשנו את הבצק, שלחנו החוצה למרפסת עם שמש (מרפסת צפונית, שמש ירושלמית לא חזקה), מכוסה במגבת. אחרי שעה הכנסנו אותו - הייתה תפיחה מצויינת. התחלנו לקלוע לחמניות קשר - בילקעס.
כאן ציפתה לנו ההפתעה האמיתית: אחרי 11 שנות נסיון עם אפיה צליאקית, זו הפעם הראשונה שיוצא לנו בצק שאפשר באמת לעבוד איתו, ולא רק 'בכאילו'... לגלגל נקניקים, לקלוע, להניח בתבנית ולהנות מצורה של לחמניה רגילה.
מבחינת קלות עבודה עם הבצק - ציון 10.
שלחנו אותן לתנור, שחומם מראש עם תבנית מלאה מים רותחים.
אחרי 25 דקות קיבלנו 11 בילקעס תפוחות ושמנמנות, במראה מדהים.
מבחינת נראות הלחמניות - ציון 10.
הריח שלהן חביב, אבל לא בדיוק כמו של לחמניות רגילות... נגיד, הייתי נותנת לו 8-9.
את מבחן הטעימה הראשון הן עברו ביום שישי, כשיצאו מהתנור, בציון בינוני. הילדות לעסו בעצלתיים, חשבו... לא ידעו...
טענו שהמרקם לא כמו של חלות אמיתיות, ומרגיש להן קצת גומי.
מבחן טעימה שני, בשבת, עבר בציון גבוה: או שהילדות התרגלו, או שהלחמניות נהיות טובות יותר ככל שעובר הזמן. הייתה תמימות דעים בין כולן, שזה טעים, ואפילו טעים מאד. גם הלא-צליאקים דרשו לקבל טעימות, ובתכל'ס, עד סעודה שלישית חוסלו כל הלחמניות, ולא נשאר אפילו פירור כדי לתעד.
עוד מעלה של הקמח הזה - הוא משביע מאד מאד, כמו קמח רגיל.
ציון סופי: אנחנו בעז"ה נכין אותן גם לשבת הבאה, וזה הציון הכי גבוה שאפשר לתת למתכון