• משתמשים יקרים!

    בשל עבודות תחזוקה הערב, ייתכן שהאתר יהיה סגור לפרקי זמן שונים לצורכי תחזוקה.
    זוהי סגירה מכוונת, ונועדה לשפר את ביצועי האתר, לטובתכם.
    בתקווה להבנה. תודה על הסבלנות!

דיון מתח פסיכולוגי, מה דעתכם?

הפקות ומשחק

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הפקות ואירועים
מותחן פסיכולוגי.
בספרי המתח של הציבור הכללי הז'אנר הזה מצוי מאוד, בציבור שלנו אין. (אולי יש?! ואילו?)
ומה דעתכם על הז'אנר?
שואלת נטו מהתעניינות אחרי רפרוף לא מעמיק בנושא. מעניין אותי לשמוע את דעת הציבור כאן, תודה.
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
התרסקות של גרשונוביץ נחשב?

כי לי נראה שאין עוד אחד, אולי מעטים, למרות שבמכלול טוענים ש: "כתונת פסים" של חיים אליאב, "קשר גורדי" ו"בלתי הפיך" של מ.ארבל נכנסים לקטגוריה הזאת.

ספרים מעולים, חבל שהם כמעט לא קיימים בציבור שלנו.
 

הפקות ומשחק

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הפקות ואירועים
גרשונוביץ היחיד, אולי.
מעניין אותי למה הנושא הזה יכול להיות בעייתי כל כך שפחות רושמים עליו.
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
אז "בלתי הפיך" לא נמצא ברשימה שלך?

מותחן פסיכולוגי צריך אחיזת ראש חזקה וראש טוב כדי לקלוט את המהלכים שקורים, בסגנון ספרי קינן, שם צריך לאחוז ראש כפשוטו כדי להתמקד, ואת זה אין הרבה אנשים שאוהבים לעשות, וכנ"ל שיודעים להסביר הכל בצורה מובנת.
 

הפקות ומשחק

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הפקות ואירועים
לא מכירה את בלתי הפיך):
מעניין לקרוא..
חשבתי שזה דווקא בעניין הרוחני, שפחות מתמקדים על זה.
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
ברוחני נראה לי שאין כל כך בעיה עם זה, קראי בלתי הפיך ותביני. (נראה לי שעדיף את המהדורה החדשה, גם מעומדת וכרוכה יותר טוב, וגם בכריכה רכה.).

דרך אגב, לדעתי, זה הספר הכי טוב של מ.ארבל, וכנראה שלא רק אני חושב כך, אם עד היום נמכרו ממנו כבר בערך יותר מ30,000 עותקים...
 

אש קודש!

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
א. מחילה על הבורות, אבל מה ז"א מותחן פסיכולוגי?
ב. אני שרופה על גרשונוביץ, אבל אני כן יודעת שיש לו מתנגדים (בצדק...). השאלה היא האם זה קשור לז'אנר הנ"ל או לסגנון האישי שלו.
 

Ayala10

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי

הפקות ומשחק

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הפקות ואירועים
מותחן פסיכולוגי מצוי בעיקר יותר בסרטי אימה, זה מפחיד, אבל זה מתח אדיר וכיף.
זה בעצם שימוש בגורם הפסיכולוגי והנפשי לערעור מצב הגיבור. למשל, יש ספר מסוים, לא חרדי, שפתאום הגיבור נתקל במישהו בדיוק כמוהו. מדבר כמוהו, נראה כמוהו, מרגיש כמוהו. מישהו אמיתי.
אימהל'ה. פחד אלוקים.
 

Ayala10

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
מותחן פסיכולוגי מצוי בעיקר יותר בסרטי אימה, זה מפחיד, אבל זה מתח אדיר וכיף.
זה בעצם שימוש בגורם הפסיכולוגי והנפשי לערעור מצב הגיבור. למשל, יש ספר מסוים, לא חרדי, שפתאום הגיבור נתקל במישהו בדיוק כמוהו. מדבר כמוהו, נראה כמוהו, מרגיש כמוהו. מישהו אמיתי.
אימהל'ה. פחד אלוקים.
יש לך דוגמא לספר "משלנו"?
ראיתי שכתבו כאן על גרשונוביץ אבל אני לא מכירה את הספרים שלו...
 

ליאורהA

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
מותחן פסיכולוגי מצוי בעיקר יותר בסרטי אימה, זה מפחיד, אבל זה מתח אדיר וכיף.
זה בעצם שימוש בגורם הפסיכולוגי והנפשי לערעור מצב הגיבור. למשל, יש ספר מסוים, לא חרדי, שפתאום הגיבור נתקל במישהו בדיוק כמוהו. מדבר כמוהו, נראה כמוהו, מרגיש כמוהו. מישהו אמיתי.
אימהל'ה. פחד אלוקים.
משהו כמו הספרים של @מרים יעל ?
 

הפקות ומשחק

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
הפקות ואירועים
משהו כמו הספרים של @מרים יעל ?
משהו בסגנון, כן. למבוגרים.
יש לך דוגמא לספר "משלנו"?
ראיתי שכתבו כאן על גרשונוביץ אבל אני לא מכירה את הספרים שלו...
זהו, שחוץ מגרשונוביץ אני לא מכירה. והבנתי שלא כותבים על הנושא הזה כ"כ. אז שאלתי למה(:
 

מקליד...

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מחילה, לא בקי בנושא הזה, אבל... אם זה הז'אנר של ההתרסקות של גרשונוביץ - אז בתור קורא של הספר לא ממש יותר נכון: ממש לא הבנתי מה הלך שם? התחיל מרתק בטירוף, אקשן ומתח שלא רואים בשום מקום...ו... עצר סוג של באמצע סיטואציה ממש לא מובנת (אולי לחשובים וגאונים בלבד)
זה הכוונה למתח פסיכולוגי? כי אם כן - מאוד ברור לי למה לא כ"כ מומלץ... (ע"ע המחיר שלו - אולי עקב מחסור בגאונים שירדו לעומק סיום הסיפור)
 

נודד

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
עברו הרבה שנים מאז שקראתי את הספרים, ואני גם לא זוכר את שם הסופר אבל הוא הוציא שני ספרים בז'אנר. ספר בשם "זעם" על צייד נאצים מטעם המוסד (ש.ב. אז), וספר נוסף על חרדי אמריקאי שהוכרח להצטרף לחבר מושבעים בתיק רצח, היה סגור איתם בדירה כמה שבועות,ואחרי מניפולציות פסיכולוגיות של כומר שהיה איתו, הוא התנצר.
זהו זאנר לא קל לקריאה ועוד יותר לא קל לכתיבה, אני מאמין שזה (יחד עם מורכבויות רוחניות שמאתגרות כל סופר ובז'אנר הזה ביתר שאת) גורם ליבול הדל בתחום.
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
בעיקרון אני בין אלו שאוהבים קצת לכתוב סיפורים בסגנון כזה...

בעז"ה אולי יצא איזה משהו בקרוב, נראה.

למה לא רואים ספרים כאלו בציבורינו? - הספרים האלה עם יותר מדי ריגושים, מה שמכניס גם את הקוראים וגם את הסופר עצמו לאיזה "לופ" שקשה לשוב ממנו לעולם הרגיל, וגורם בלבולים במודעות שלהם - דבר שנראה לי לא כל כך בריא על פי הפסיכולוגיה. לרוב גם חסר בספרים אלו מסר, מה שמוריד אותם ממדפי הספרים החרדיים. ולכן באה יונה ספיר, ועשתה כמעט אותה רמה רק במתח, מה שפחות יוצר בלבול נפשי אצל הקורא.

ובכל זאת, עדיין אני סובר שצריך מדי פעם להוציא ספרים כאלו ברמה לא מתסבכת, סתם בשביל ההנאה ולימוד המסר - אם יש - אצל הקוראים.
 

Ayala10

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
למה לא רואים ספרים כאלו בציבורינו? - הספרים האלה עם יותר מדי ריגושים, מה שמכניס גם את הקוראים וגם את הסופר עצמו לאיזה "לופ" שקשה לשוב ממנו לעולם הרגיל, וגורם בלבולים במודעות שלהם - דבר שנראה לי לא כל כך בריא על פי הפסיכולוגיה. לרוב גם חסר בספרים אלו מסר, מה שמוריד אותם ממדפי הספרים החרדיים. ולכן באה יונה ספיר, ועשתה כמעט אותה רמה רק במתח, מה שפחות יוצר בלבול נפשי אצל הקורא.
חולקת, גם יונה ספיר גרמה לי לריגושים בקריאה...
ויש עוד כמה סופרים כאלה (למשל קינן במהללאל וכו')
כדאי לקרא ספרים של גרשונוביץ לדוגמא? הסגנון של המותחנים הפיסיכולוגיים הוא מעניין?
 

אש קודש!

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מחילה, לא בקי בנושא הזה, אבל... אם זה הז'אנר של ההתרסקות של גרשונוביץ - אז בתור קורא של הספר לא ממש יותר נכון: ממש לא הבנתי מה הלך שם? התחיל מרתק בטירוף, אקשן ומתח שלא רואים בשום מקום...ו... עצר סוג של באמצע סיטואציה ממש לא מובנת (אולי לחשובים וגאונים בלבד)
זה הכוונה למתח פסיכולוגי? כי אם כן - מאוד ברור לי למה לא כ"כ מומלץ... (ע"ע המחיר שלו - אולי עקב מחסור בגאונים שירדו לעומק סיום הסיפור)
קראתי את הספרים מזמן, כבר אני לא זוכרת בעליל מה היה מסופר, אבל לא זכור לי שהסתבכתי.
מה שכן, אולי לא קונים אותו כי יש לו הרבה מתנגדים (בינינו, יש בספרים שלו אכזריות והזיה...)
כדאי לקרא ספרים של גרשונוביץ לדוגמא? הסגנון של המותחנים הפיסיכולוגיים הוא מעניין?
אני אישית מאוהבת בספרים שלו, אבל אם את עדינת נפש, תתרחקי...
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

קראתי השבוע את סדרת "אמון", חוי בר.

סדרת מותחנים מסוגת פעולה.

הסדרה כוללת שלושה ספרים, המכילים את השורש א.מ.ן בשמם: מבחן נאמנות, אמון בלתי מסויג, משבר אמון.

אני מזהירה מראש, זאת ביקורת נשכנית מאוד, ורעה מאוד. ראו הוזהרתם!

מושגים להבנת הרקע:

יחידה 0:
יחידה ששרוליק הקים, מורכבת מאנשי צה"ל, מוסד ושב"כ, ועומדת ישירות תחת ראש הממשלה.

כשל בהולכה עצבית: בעיה רפואית שיש לשרוליק, חומרים מסוימים לא נספגים טוב בגוף ובכל תרופה המכילה חומרים אלו הוא מקבל פי 10. לשרוליק יש שבבים בגוף, שמעבירים נתונים על הספיגה למכשיר הפלפון שלו.

ו—קדימה לביקורת.

עלילה

שרוליק לוין, יוצא בשאלה מבני ברק, העומד בראשות יחידה אפס, מתמודד עם כמה פרשיות סבוכות המטרידות את מדינת ישראל. בדרך הוא בוס מאפיה, רופא צבאי בנייבי סילס, נגן נבל ועוד כהנה וכהנה.

לשלושת הספרים יש בעיה זהה: העלילה מתחילה מהאמצע, הקורא הממוצע לא מבין כלום. למה שרוליק לחוץ? מה קרה? מי זה אחמד? מה הקטע הזה אומר בעצם? קוראים ספר שלם בלי להבין דבר!
רק בסוף הספר הכל מובן, דבר בעייתי מאוד, כי לקורא ההיפראקטיבי הממוצע אין סבלנות לחכות ספר שלם להבין מה הוא קורא. בכנות? זה היה מעצבן מאוד.
נקודה נוספת בעלילה שהפריע לי, העבר והווה מעורבבים בניהם מאוד מאוד, קשה לעקוב אחרי התאריכים ולקלוט מה קורה לפני מה ולמה.

כתיבה

כתיבה יפה מאוד, ממגנטת וסוחפת. בקטנה, ניכר שהספר הראשון נכתב בגיל 17, חסר בו בשלות מסוימת שהגיל מקנה.
קטע בן שלוש עמודים של דיאלוג בלבד, ללא שום מילה נוספת? (כולל בלי שמות הדוברים!) מבחינתי זה לא קביל, אולי זה נכון ספרותית, אין לי מושג. בתור קוראת – זה מייגע, זה מעצבן, זה משעמם.
הרבה תיאורים כמו "חייך במאור פנים" "נדהם עד עמקי נשמתו" "קולו ההמום" אל תכתבי לנו את זה, תני לנו להרגיש את זה לבד...
באופן כללי הסדרה עמוסה בדיאלוגים, עמוסה מאוד מאוד מאוד. זה יפה, זה שנון, אבל עובר לחלוטין את גבול הטעם הטוב. הייתי מקצצת בחצי לפחות.



רוחניות

את מה שאני עומדת לכתוב עכשיו אני חושבת איך לנסח בצורה זהירה.
הסדרה לוקה בבעיה רוחנית עמוקה ביותר, בעיקר הספר הראשון, וזה גרוע ביותר.

שרוליק, כמו כל גיבורי האקשן בז'אנר בציבור שלנו, הוא חזק, אתלטי, ציני ומעצבן.
אבל, בשונה מהגיבור המוכר יותר בסדרה מקבילה, המוסריות שלו קטנה מאוד עד בלתי קיימת בכלל. הוא נהנה מרוע, אין לו טיפת נקיפת מצפון מלחקור אזרח חף בפשע באמצעים מחמירים. היחס שלו ליהדות מזלזל ביותר, בעיקר לפני שהתחזק אבל גם אחרי. האינטרס היחיד שלו הוא הוא בעצמו, לא ערבות יהודית, לא מסירות למדינה, אפילו לא חוש צדק מפותח. נטו מה יעשה טוב יותר לשרוליק לוין.

משפטים ספציפיים שצרמו לי מאוד:

"וואו, מזמן לא חיללתי שבת ככה" (באדישות ובצחוק קל)

"שרוליק צחק, שמחה לא הייתה בקולו, הייתה שם ציניות ואכזריות מה" (כשהוא מתעמת עם הוריו שקיבלו אותו בלי תנאים חזרה)

"אני מתחיל לחשוב שהנישואים מבוימים" (על האירוסין של שרוליק לנועה)

"כמו תמיד, כשיצא לפעולות, הוא השאיר את המצפון בבית" (שרוליק לפני פעולה)

ועוד כהנה וכהנה משפטים, שאין לי את הספרים לידי לצטט אותם וגם אין עניין.

בכלל, השפה והסיטואציות לא מתאימות במיוחד לספר חרדי. אני לא מעוניינת לקרוא איך הכלב של הגיבור מלקק לו את הפנים, וגם לא שהוא אוהב סטייק בגבינה. אה, אפילו שהוא אוהב הוא לא אוכל. כל הכבוד באמת.
אני גם לא רוצה לקרוא שהוא נותן הסכמה לנישואין לבחורה גויה, ואז מתחרט. פשוט לא.

רק אחרי שקראתי את הסדרה הזאת הבנתי למה חשוב כל כך שלגיבור תהיה דמות תורנית שתכוון אותו בדרך. גם אם הוא משומה אומר בדיוק את מה שמתאים לעלילה ולרצון הסופרת. זה מכניס הרבה הרבה יהדות לסיפור, ובסוף זה חובה בספרות שלנו.


גיבור

שרוליק, בשונה מכמה גיבורי על, הוא לא כל יכול. בכלל לא. הוא הרי נפצע קשה! ואפילו הרופא אומר שהוא לא יכול ללכת! אלא ששרוליק מיד קם מהמיטה והולך. בלתי אפשרי רפואי? הצחקתם אותי, בשביל זה הוא שרוליק לוין.
זה מגרד, זה מעצבן.
אפילו על הבעיה בהבנת הגמרא הוא מצליח להתגבר, כי אחרת איך יעשו לו סיום מסכת?

ללכת עוד צעד קדימה?
לא אהבתי את שרוליק. למעשה, אפילו שנאתי אותו. לא היה לי שום רצון שהעלילה תלך בדרך שתתאים לו ותעשה לו טוב, רציתי שהספר יהיה כמה שיותר מעניין, אפילו במחיר ששרוליק ימות.
וספר שהקורא לא מתחבר לגיבור – הוא ספר עם בעיה ספרותית, אין מה לעשות.

אמינות

בגדול, הסדרה די אמינה, ניכר שנערך תחקיר יסודי מאוד. פחות אהבתי את ההמצאה של יחידת אפס והכשל בהולכה עצבית, אבל זה באמת כבר טעם אישי.



שורה תחתונה?

נהניתי מהקריאה. לחובבי הז'אנר.
לתשומת לבכם, הביקורת גדושת ספויילרים, לאלו המעוניינים לקבל את המסר הסופי בלי להסתכן בספויילרים: הספר מעולה, חובבי מתח יהנו ממנו בהחלט, למרות ההערות הבלתי נמנעות...


היססתי רבות לפני שקניתי את הספר. בפעמים הקודמות בהן נתתי אמון יתר על המידה, התאכזבתי קשות בסופו של דבר. אבל מול ההיצע הדל יחסית של ספרי המתח לעונה הבנתי שאני לא יכול להיות אנין טעם יתר על המידה, ואחרי שהצטרפה לכך המלצתו של המוכר האדיב - הספר הגיע איתי לבית.

מה אומר לכם? לא התחרטתי כלל על הקניה, להיפך, אני מוכן להמליץ בחום על הספר לכל מאן דבעי. אם אתה אוהב ספרי מתח - אין ספק שתהנה מהספר, אך עם זאת, שים לב לנקודות הבאות:


  • הכתיבה.
כתיבה מצוינת, הסופר מחזיק בידיו ובמקלדתו פוטנציאל גדול, מעניין יהיה להיכן יתקדם.

מה שכן, למרות שניתן לזהות את האחידות לאורך כל הספר, עדיין, לפעמים ישנם קטעים שנמרחים יתר על המידה (קטע האימונים, למשל. למעלה מ-50 עמודים!!! אז נכון שזה מרתק ומוסיף הרבה ידע מעניין על קרבות הגלדיאטורים בתקופה וכל זה, אבל בכל זאת...), ולפעמים יש קטעים שנכתבו כאילו מדובר בסופר מהדור הקודם, אני מתכוון למשפטים כאלו (כמובן שאני מקצין): הם התחילו לרדת בצוק ואז כמעט נפלו וברגע האחרון הם הצליחו לתפוס בעץ ואז הם טיפסו בחזרה ואז הם מצאו את המגילה ואז הם הלכו... הסופר אם אתה נמצא כאן קח לתשומת ליבך! (שמתם לב לפסיקים החסרים? אני שמתי לב! לתשומת לב המגיה.)


  • העלילה.
עלילה מצוינת, תפורה בגאונות. יש קטע כזה בספרי מתח שכמעט תמיד תוכל למצוא איזו נקודה שהסופר/העורך לא שמו לב אליה, בספר הזה זה לא קרה. מבחינת העלילה, תפורה בשלימות. יש אמנם כמה קטעים שקצת גובלים בפנטזיה (הסיפור של סוורוס בסוף. עסקים הוא לא ניהל כמו שהוא ניהל את המשימה הזאת, זה בטוח...) אבל בסך הכל העלילה בנויה היטב. שאפו גדול.


  • הדמויות
לגבי הדמויות בסיפור. חבל שלא קראנו לספר: "סופרמנים בזמן חז"ל"... באמת, הסופרמניות הזאת מיותרת לגמרי, והעלילה יכלה להתנהל היטב גם בלי זה.

סופר יקר, קצת לא מציאותי שארבעה בחורים, מוכשרים ככל שיהיו, יוכלו להתמודד מול ליגיון רומאי של החיילים המובחרים ביותר, או שבחור שרק שבוע שעבר אחז בחרב בפעם הראשונה יוכל לנצח לוחם ותיק ומנוסה, (אני מתכוון גם ליהודה שניצח את גלבה בתוך שבוע וגם לניצחון של אדוניה על מקסימוס, נו, באמת... את העיוור הרוצח הוא לא יכול היה להכריע באותה מידה???) אלא אם כן מדובר בסיפור פנטזיה או סיפורי ניסים, אלא שהספר הוא במוצהראינו ספר כזה.

ולגבי דמויות של שתי בוגדים בסיפור, סקיפיו והעיוור. משהו שם לא ברור, כיצד נכנס סקיפיו אל המחנה, כיצד הוא התיידד מהר כל כך עם המפקד גאיוס, זה קורה מהר מדי... כנ"ל לגבי העיוור, כשאנטיפטר מופיע בעלילה עוד אפשר לחשוב שהוא תמים, אבל העיוור? מהרגע הראשון שבו הכרנו אותו ברור כשמש שמשהו כאן מזויף. מה שכן, העיוור הכניס אותי למתח דווקא בגלל שידעתי שהוא בוגד, כוונתי, באיזו נקודה הוא ייכנס לעלילה ויבצע את המשימה שלשמה הוא נכנס אל הסיפור. יכול להיות שזו גם הייתה כוונתו של הסופר, אם הוא כאן, הוא מוזמן לאשר או להכחיש.

ואל הבוגד הראשי: סוורוס.

מכירים את זה שאתם קוראים ספר מתח ובשלב מסוים אתם מרגישים שאתם ממש חייבים להציץ לסוף או לחילופין לשמוע ספויילר מחבר שכבר קרא ונקיפות המצפון אוכלות אתכם אחר כך? אז בפעם הזאת, ברגע שבו הגעתי למסקנה שסוורוס בוגד, הצצתי בלי שום נקיפות מצפון לסוף. ברור היה לי מה אראה שם, וצדקתי. אבל בסך הכל הוא חד משמעית הבוגד הכי מתוחכם שהסופר יכול היה להמציא.

אגב, גם אחרי שלבושתי הצצתי לסוף וגיליתי שהוא הבוגד, לא הבנתי מדוע גאיוס מופתע מכך שסוורוס משתף פעולה עם ארבעת הבחורים, בוא נגיד שזה קצת בלבל אותי וודאי שזה לא הותיר מקום לספק אצל מי שבניגוד אליי לא הציץ לסוף. הקטע שסוורוס פעל על דעת עצמו ולא שיתף פעולה עם הקיסר וגאיוס היה מתוחכם והראה על בשלות גבוהה של הסופר. שוב, שאפו.


וכמו שאני אוהב, כמה הערות ממוקדות:

  • הדבר שהפריע לי אולי יותר מכל: ראש הישיבה ברומא. הוא תלמיד חכם, נכון? לא מתחזה... כיצד הוא נפל בפח שטמן לו סוורוס??? מדוע רק ראש הישיבה שבכפר הבין מיד שסוורוס בוגד? הקטע הזה מאוד הפריע לי, ואני מאמין שלא רק לי. אני חושב שכדאי היה לסופר לחפש דרך אחרת כדי לפתור את העניין. (למשל, אולי הפרנס של רומא ארגן את המשימה הזו, אמנם היינו מפסידים את הקטע בסוף עם הקמעות, אבל בכל זאת...)
  • הקשת של גאיוס, זה שחיכה להם מחוץ למערה בבבל העתיקה, למה הוא לא הרג אותם כשהם היו חשופים? ההוראה מגאיוס הייתה ברורה מאוד!!!
  • הקטע עם הברברים שתקפו את יהודה אחרי שהוא יצא מהמבצר בערי האלפים, מיותר לגמרי. לא הבנתי מה הוא בא להוסיף לעלילה חוץ מעוד עמוד, אולי אני טועה, תקנו אותי אם כן.
  • "כבוד המת דוחה פיקוח נפש". המשפט הזה מופיע בשתי סצנות, בפעם הראשונה הוא נאמר כשהם מוצאים את חזקיהו מת באוהל, יוסף אומר את זה כשיהודה מבקש לקבור את חזקיהו. כמה עמודים לאחר מכן זה נאמר כשהעיוור מאיים עליהם שאם לא יניחו לקשתות הוא יהרוג את חזקיהו, שם יהודה אומר אותו ליוסף כדי שלא יניח את הקשת. קצת אכזרי, לטעמי.
  • מדי הרבה גופות. אפשר היה להוריד את הכמות לחצי (המבצר באלפים, מכירים את הבדיחה על ר' עקיבא ועשרים וארבע אלף תלמידיו? אני מתכוון לזה) והעלילה הייתה דרמטית ומרתקת לא פחות. לתשומת לב.
  • במקום אחד היה צריך להיות כתוב "כל כך" והיה כתוב רק כל, (או רק כך? לא זוכר...) לא יפה.
  • וסתם לשם הסקרנות: שמו של העורך הספרותי לא הופיע בקרדיטים, האם זה בגלל שאכן לא היה אחד כזה? זו יכולה להיות תשובה מצוינת לכמה מההערות שהופיעו כאן.

ואי אפשר בלי כמה מחמאות, מכל הלב, באמת באמת:

קודם כל, עצם העובדה שבחרתי לקנות את הספר נובעת מהערכה עמוקה שלי לסופר. ספר שלי נפסל על ידי הוצאה לאור בגלל שהוא נכתב על תקופה היסטורית, (הייתה לו בעיה נוספת, שזו הייתה תקופה היסטורית נדושה, אבל לא נדון בזה כעת...) צל"ש קודם כל לך ולהוצאה לאור על האומץ להוציא את הספר. כל הכבוד.

דבר שני: כפי שצויין לעיל, לאורך כל הספר מצאתי מילה חסרה אחת בלבד (חוץ מהפסיקים דלעיל), יכול להיות שהייתה עוד אחת שפספסתי אבל כתיבה והגהה מצוינת.

התחקיר: מדהים ומדויק. נעתקו לי המילים. ניכרת ההשקעה.

המשפט שאומר יהודה בסוף "גחלת של עבודת כוכבים... וכו'", בא בדיוק במקום ונהניתי מאוד. ניתן לומר שכבר מתי שראש הישיבה בכפר אמר לו את זה הבנו שיקרה עם המשפט הזה משהו בסוף, אבל לכזה פאנץ' מדויק לא ציפיתי.

האומץ האדיר ברצח של חזקיהו ואדוניה. כשקראתי שחזקיהו נהרג הייתי בטוח שאולי נרדמתי תוך כדי קריאה (מה שכמובן לא קרה... הספר היה מרתק מדי), אבל כשהבנתי שזה אמיתי, לא יכולתי שלא להעריך... כנ"ל בענין אדוניה. (מה שכן, סליחה על הביקורת, להיכן נעלמו יכולות העל שלהם? לנצח את מקסימוס הוא יכל ואת העיוור לא? חזקיהו על ידי הטלת חנית אחת הניס פלוגה שלמה של רומאים ומול עשרה ברברים הוא נשבר? אתמהה???)

'חדשות המקווה' אליהם נחשף אדוניה בבית המרחץ. אז נכון שמשום מה גם כל האנשים שהסתובבו בבית המרחץ באותם ימים היו שלוחיו של סוורוס, אבל בכל זאת, נהניתי מההשראה.

ואי אפשר בלי להוסיף מילה על פן המיסטיקה שבסיפור, אני מתכוון כמובן אל השקע שהיה בראשו של דוד בן חלפתא. הוסיף רבות.

לסיכום: נהניתי מאוד. ספר מדהים. מומלץ מאוד לקריאה ומעניין יהיה להיכן יתקדם הסופר מכאן ואילך.



אה, עוד משהו קטן. משפט שמופיע כמה פעמים בספר: "שלוחי מצוה אינם ניזוקים".

הספר מדבר על תקופת התנאים, עוד לפני הולדתו של רבי הקדוש או אולי קצת אחרי, כיצד הגיע לכאן המשפט הזה, שנאמר על ידי ר' אלעזר האמורא (עי' קידושין לט), תלמידו של רבי???...


חשוב להדגיש: הביקורת אושרה לפרסום על ידי מחבר הספר...
חלפו כבר כמה וכמה חודשים בהם דחיתי שוב ושוב את קיומה של ההבטחה שנתתי כאן לפרט קצת על תהליך הוצאת ספר ועל תובנות שליקטתי לאורך הדרך.
אבל הנה לכבוד חנוכה – החג הלא רשמי של מבצעי הספרים והמבצע של הספר "יחידאי" ב"אור החיים" בשלה העת ונחה עלי הרוח סוף סוף, לממש את מה שהבטחתי..

ראשית כל חשוב לי לומר שחלק גדול, אולי רובו, של החומר שנצטבר במוחי הוא מחיטוט מעמיק בפורום הזה. מפוזרים בו באמת אוצר עצום של ידע. אני לא זוכר את מקורו של כל דבר, כך שאם אתם מזהים משהו משלכם אז כנראה שזה באמת ממכם, והקרדיט לא הושמט במתכוון.
עוד הדגשה חשובה, אני אכתוב כאן על ספרי פרוזה, קרי ספרי מתח ודרמה. אין לי מושג וידע בכלל על נורמות בספרי קודש, סיפורים קצרים, ספרי עיון, ילדים, שירה או כל דבר אחר.
ודבר אחרון - המחירים שכתבתי הם על פי התרשמותי וניסיוני. בהחלט יתכנו שינוים ואפילו גדולים בין מה שכתבתי לבין המציאות (בכל זאת המיתון בעקבות המלחמה, הטילים מידידינו ה"חותים" ובעיקר הקריסה של השלטון הסורי, ייקרו כמו כל דבר במשק את מחירי חומרי הגלם של מערך העימוד, ההגהה, והעיצוב. שלא לדבר על שינוע של גלילי הנייר אל בתי הדפוס. כידוע הנהגים כולם במילואים)

ונתחיל...

אז ראשית כל צריך שיהיה בידכם כתב יד.
בעידן הנוכחי הכוונה כמובן לטקסט מוקלד שלם של הספר בגרסתו הראשונית.
הספר, אותו הגיתם בלילה אל מול לבנה מלאה ובוהק כוכבים, ומאז טרחתם והקלדתם ומחקתם ושוב כתבתם וטפטפתם את תמצית נשמתכם בלילות ארוכים וקרים נטולי ירח.

על כמה מילים מדובר בשביל לזכות בתואר "ספר"? תלוי את מי שואלים.
בעולם העריכה אין קצבה למילים, העיקר שכל מילה מוצדקת ונחוצה לעלילה. כי בעיני העורך הספר צריך להיות מושלם בכתיבתו.
אבל בעולם המולי"ם ההסתכלות היא שונה לחלוטין. שם הכסף מדבר, ואותם מעניין מה יגרום ללקוח פוטנציאלי להרים, לדפדף ולרכוש את הספר שלכם. והקונים... מה לעשות... מתעניינים (גם) במספר העמודים של הספר המדובר.
לא פחות מחמש מאות, ותודה ששאלתם.
ואם כבר התעניינתם, אז מדובר בכמאה אלף מילים. 230 מילים לעמוד כפול 440 עמודים (היי, דיברת על 500 ! אני זוכר, אבל תנו קצת כבוד לדפי השער והקרדיטים, חצאי עמודים שבתחילת וסוף פרק, תודות, ועוד כמה כאלה.

ומה אם יצא לי רק שמונים אלף? בואו לא נתקע בזוטות. קצת משחק בעימוד, שינוי גודל הספר (ידעתם שישנם כמה גדלים?) והנה הספר כבש את יעד החמש מאות הנחשק.
ואם יצא לי רק שישים אלף? כנראה שסגרתם קצוות מוקדם מידי ועליכם להרחיב את העלילה ולהוסיף עומקים ורבדים נוספים. או לעבור לכתיבת סיפורים קצרים.
הטיפ שאספתי לי באמצע הדרך - אם אתם לא מהסגנון ששופך מילים מיותרות בכל סצנה, בעריכה יתווספו בדרך כלל עוד אלפים רבים של מילים.
בעיקרון פה כבר אפשר לדבר על אבן הנגף בדרכם של ספרים וסופרים רבים וטובים - הוצאות לאור, אבל אולי נשאיר את זה לסוף.

אז בואו נדבר על עריכה.

ישנם שני סוגים עיקריים וכל אחד נוגע בתחום אחר. (ישנו גם ליווי של עורך לאורך כתיבת כתב היד, אבל הוא יקר בהרבה ואני לא באמת יודע עליו, מעבר לכך שהוא קיים).
העריכה היקרה יותר היא העריכה הספרותית.
בעריכה הזו העורך יכנס אתכם לעובי העלילה, ינתח כל קטע האם הוא נצרך ונכון לעלילה, האם הדמויות יושבות היטב. עורך איכותי גם יצביע על סתירות לוגיות וחורים בעלילה.
מחיר – 8000 ₪ ומעלה.
נחיצות – לא מוכרחים. לעיתים קבוצת קוראים (קוראי בטא בלעז. אפשר להסתפק גם בבני משפחה שמורעלים על קריאה) יספקו את השאלות לא פחות טוב. שבו ולושו את כתב היד שוב ושוב, פתרו את הבעיות עליהם הצביעו הקוראים. כשתהיו סגורים על עצמכם שזהו זה, זה הספר ויותר אתם לא נוגעים בו, תעברו עליו עוד פעם, ועוד פעם אחת, ואולי עוד אחת ותעבירו בתחושת בחילה עמוקה לעריכה הלשונית.
הטיפ שאספתי לי באמצע הדרך: אם החלטתם להשקיע בעריכה מקצועית, נהלו שיחה מעמיקה עם עורכים אפשריים, בקשו שמות של ספרים קודמים שערכו, נסו לברר אצל הסופרים על העבודה איתם וודאו שהם מחבבים ומתחברים לסוגת הספר, והכי חשוב – שיש לכם כימייה ונעים לכם לנהל תקשורת, אתם עומדים לעבוד יחד תקופה ממושכת וכדי שהספר שלכם יהיה מושלם כדאי שתעבדו טוב יחד.
אצלנו ב"יחידאי" – כמות השאלות והדיוקים שאספנו ממכם כאן בפורום, ומבני משפחה שקראו את הטיוטה הראשונית, הזניקו את הספר המון! בתוספת לעריכה.

ונעבור לעריכה הבסיסית ומחויבת המציאות, העריכה הלשונית.
כי אתם אומנם סופרים מחוננים בעלי שאר רוח, אבל דקדוק לשוני וניסוח מדויק של כל משפט זה לא בהכרח כוס התה שלכם (לימונית לואיזה עם קמצוץ זעתר ,הקומקום על השיש החלבי, ממש תודה, ותכינו גם לכם).
כולנו מכירים את הסופרים שחיפפו בעריכה הזו והמקום העגמומי שמבלים בו הספרים שלהם מהבוקר שלמחרת הקניה ועד ימינו אנו.
מחיר – 2000 ₪ ומעלה.
נחיצות – חובה.
אצלנו ב"יחידאי" – העריכה הלשונית בוצעה אצל אותה עורכת מעולה @ליאורהA במקביל לעריכה הספרותית. אבל זה ממש לא חובה, כדאי לברר אצל העורכים עצמם מה נכון יותר.

סיימתם עם העריכה הלשונית, מזל טוב. הגיע הזמן לעמד.

אבל רק רגע – לפני העימוד חשוב לעבור על הספר ביסודיות ולהגיה כל טעות הקלדה. תמיד ישנם כאלו, ומומלץ לתת למישהו מקצועי שיעשה את זה כמו שצריך.
עלות – חינם בעצמכם / 500 -1000 ₪.למגיה מקצועי.
נחיצות – חובה.
הטיפ שאספתי לי באמצע הדרך – תשאירו בדד ליין כמה ימים, תדפיסו כמה עותקים של הספר במדפסת ביתית וחלקו בין בני משפחה. תמיד ישנן שגיאות כתיב, כן, גם אחרי הגהה.

עימוד זה בחירה של גופן נכון לספר (בספרי מתח יש כמה קלאסיים) המעמד ייתן לכם לטעום מן העמודים הראשונים דוגמא או שתיים, וגם לשמות פרקים וכו'.
מחיר – השוק פרוץ לחלוטין. יש מעמדים מקצועיים וותיקים שלוקחים כמה שקלים בודדים לעמוד וישנם חסרי וותק וניסיון שדורשים פי 5 (!) מהם. אז כמו בכל הזמנת איש מקצוע, תעשו השוואת מחירים יסודית!! אלא אם כן החבר הכי טוב שלכם שלכם הוא אילון מאסק.
נחיצות – חובה. נסו להדפיס טקסט לא מעומד באופן מקצועי, העיניים שלכם ייראו עם דלקת חריפה אחרי ארבע דקות, והפיהוקים יחרידו את השכנים.
הטיפ שאספתי לי באמצע הדרך – בצעו את העימוד אחרי ההגהה הסופית. כל שינוי עשוי לעלות את המחיר, וגם אם המעמד ממש נחמד לא נעים להטריח אותו מידי הרבה...
אצלנו ב"יחידאי" – העימוד על ידי @BRIZA היה הוגן, מהיר, סבלן ומקצועי, אבל לא אצל כולם זה כך. קחו לכם זמן לעשות אותו בנחת. ועשו עוד הגהה אחת קטנה בסוף. מדהים כמה שגיאות משתרבבות לכל ספר שהוא.

ועכשיו לעיצוב כריכה.

גם פה יש עולם שלם של מחשבה המכוונת בעיקר לעין של לקוח פוטנציאלי בחנות, כי כידוע הרמת הספר הוא הצעד הראשון לרכישה, וזה לא יקרה בלי שהספר יצוד את עינו. ומה יצוד אותה אם לא הכריכה המרמזת לו שבספר הזה טמון הכלב/ הגופה/השידוך/ הפנטזיה ה...
מחיר – אני לא יודע בוודאות אבל נדמה לי ש בערך 1500 ₪ ומעלה. הטרנד הנפוץ אצל סופרות מוכרות הוא פנייה לרכזות מגמות גרפיקה בסמינרים שמציעות את הספר לתלמידות המגמה כפרויקט השנה שלהם, הסופרת בוחרת מבין כמה סקיצות שהגישו את הסקיצה שדיברה אליה והתלמידה הנבחרת מלטשת בהכוונת המורה המנוסה עד לכריכה המושלמת.
הסופרת קיבלה עיצוב מקצועי בתמורה לכמה ספרים חינם לכשיצא הספר לאור. התלמידה הרוויחה ציון גבוה במסלול + ניסיון ופרסום בקרדיטים שבשער הספר.
נחיצות – חובה.
הטיפ שאספתי באמצע הדרך – אין יותר דבר כזה שנקרא "עותק שמש"!! בית הדפוס מקבל את החומר המעומד +הכריכה והספר מודפס בבת אחת במאות עותקים.
אצלנו ב"יחידאי" – המעצבת בכשרון רב ( @אוריה ; ) ) הייתה צריכה בלחץ של זמן, להדפיס בבית דפוס פרטי עותק של הכריכה ולדייק את הגוונים שוב ושוב, עד שהם יצאו לשביעות רצונה. גם כאן קחו לכם זמן לעשות את זה בנחת. אחרי הכול לא כל יום מוציאים ספר...

אז זהו הספר מוכן לרדת לדפוס.
רק נשאר מי שישווק אותו ויעמוד מאחוריו.

ישנם כמה סוגים של הוצאות לאור.
כלל יסוד בתחום – הוצאה לאור הוא עסק לכל דבר וענין, וכפי שהתבטא אחד מגדולי המולי"ם בשיחה עם אשתי "כמו בכל עסק, הדבר היחיד שמשנה זה מה יכניס יותר כסף לקופה.
היותר מוכר ונחשק הוא ההוצאה לאור של רשתות חנויות הספרים. היותר מוכרות בציבור שלנו הם "אור החיים" ו "יפה נוף". (למען האמת "יפה נוף" פחות מחבבים סופרים עם ספר ביכורים לעומת "אור החיים" שדווקא כן.) הם מכירים היטב את השוק ושולטים בנתח גדול במכירות.
השלב הראשון זה לפנות אליהם, די קשה לקבל מהם תשובה חיובית. אם הם הסכימו, תחתמו איתם מהר על חוזה בלי לחפור יותר מידי באותיות הקטנות. הם עובדים בדרך כלל על פי הכלל שהוצאות העריכה וההדפסה על הסופר והשיווק והפרסום עליהם. עוגת הרווחים מתחלקת בין הסופר להוצאה על פי אחוזי רווח שנחתמו בחוזה.
טיפ שאספתי באמצע הדרך – שבו רגע ותגדירו עם עצמכם במשפט, מהי הבשורה של הספר לעולם. עכשיו נסחו את זה בשפה של מכירות ותשלחו את זה בשורת הנושא במייל. המולי"ם מקבלים פניות עם עשרות רבות של "כתבי יד" בשנה, חפשו את הדרך לבלוט.
אצלנו ב"יחידאי" – כך עשינו בפניה ל"אור החיים" ונענינו מיד (הוא אמנם יצא במסגרת פרויקט ה"וירטואוזיות" – סופרי דור העתיד של השנה שעברה, אבל זה כבר סיפור אחר).

ישנם גם הוצאות בתשלום כמו "קולמוס" ו"טקסט רץ" ועוד רבים, הם בעיקרון מקבלים כל ספר שתואם את רוח ההו"ל מהסיבה הפשוטה שהם מקבלים מראש סכום קצוב וללא שום קשר למכירות. בין אם הספר מכר עותק וחצי ובין אם מכר עשר מהדורות.
גם כאן העלויות כולם יוצאים מכיסו של הסופר.

ישנה אופציה שלישית והיא פתיחת הוצאה לאור פרטית. אבל זוהי אופציה שקיימת יותר אצל סופרים ותיקים שמכירים את עולם הספרים והשיווק היטב והחנויות ירדפו אחריהם כמו מ. קינן למשל שמשווקת את ספריה תחת הו"ל פרטית בשם "עלים".

וישנה גם אופציה רביעית והיא מכירה של זכויות הספר תמורת סכום מסוים להוצאה לאור. לא מומלץ וגם לא מכיר מספיק, וכפי שכתב מישהו "אם הציעו לכם על זה כסף, כנראה שזה שווה יותר".
אז כמה יעלה לנו התענוג – הדפסה זה הכסף הגדול. עלות הדפסה של מהדורה – 1000 עותקים בין 12 ל 18 ₪ לספר, תלוי במספר עמודים ועובי הנייר (כן, ישנם עוביים שונים בבית הדפוס, בהתאם לצורך של הספר להיות עם מספיק נוכחות על המדף...).
אם מכרתם 600 – 700 ספרים כיסיתם את העלויות, מכאן ואילך הספר מתחיל להניב הכנסה שקטה ונאה.

לסיום, בואו נדבר על לוחות זמנים – העונות שבהם הספר משווק ונמכר הם פורים עד פסח ואמצע אלול עד סוכות.
בכסלו ישנם מכירות במחירי מבצע וכך גם בחודש הספר. (בדר"כ באזור תמוז). בשאר הזמן הספר נמכר בטפטופים עדינים.

אז אם אתם מעוניינים להוציא ספר לפסח, בנחת וכמו שצריך, כדאי מאוד שכתב היד יהיה כבר גמור בסוכות.
עריכה ספרותית ולשונית - רגועה לוקחת שלושה חודשים לפחות.
עימוד – שבועיים לפחות. בנחת אולי אפילו יותר
הגהה - כמה ימים – שבוע וחצי.
עיצוב כריכה – במקביל לעריכה + שבועיים לפחות בסוף.
ירידה לדפוס ועד לחנויות - שבועיים.

סך הכל חמשה חודשים – בנחת, שלושה חודשים – עם הלשון בחוץ.
טיפ שאספתי באמצע הדרך –
תעשו את זה בנחת. אם לא הספקתם לעונה הזו, חכו חצי שנה ותוציאו את הספר שלכם בלי עיגולי פינות ותחושת החמצה.
אצלנו ב"יחידאי" – ה"דד ליין" לא היה לטובתנו. והיינו בלחץ זמנים מטורף! היו הרבה קיצורי דרך ולילות טרופי שינה של עריכה אינטנסיבית, דיוקים בעימוד, בכריכה, הגהה וכו'
אצלנו ב"דולאן" (הספר הבא בסדרה) – למרות הלחצים של המו"ל, אשתי כותבת על פי לוח זמנים שיאפשר בעז"ה הוצאה לאור בנחת, עם דיוק מושלם ככל האפשר ובלי קיצורי דרך.

מקווה שהועלתי לכם, והקלתי במשהו במסע של הספר הראשון שלכם.
מחכה לפגוש אותו על השולחן בחנות.
בהצלחה!!

ספירת העומר

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

אתגר AI

תספרו 50... תזכורת • אתגר 252

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק צה

א לְכוּ נְרַנְּנָה לַיי נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ:ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ:ג כִּי אֵל גָּדוֹל יי וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים:ד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ:ה אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ:ו בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יי עֹשֵׂנוּ:ז כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ:ח אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר:ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי:י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי:יא אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי:
נקרא  7  פעמים

לוח מודעות

למעלה