• משתמשים יקרים!
    הערב בין השעה 19:00 ל 21:00 יתכן והאתר יהיה סגור לפרקי זמן שונים לצורכי תחזוקה.
    בתקווה להבנה. תודה על הסבלנות!

מדריך מקצועי על הדרך של הספר שלכם עד למדף בחנות

נודד

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
חלפו כבר כמה וכמה חודשים בהם דחיתי שוב ושוב את קיומה של ההבטחה שנתתי כאן לפרט קצת על תהליך הוצאת ספר ועל תובנות שליקטתי לאורך הדרך.
אבל הנה לכבוד חנוכה – החג הלא רשמי של מבצעי הספרים והמבצע של הספר "יחידאי" ב"אור החיים" בשלה העת ונחה עלי הרוח סוף סוף, לממש את מה שהבטחתי..

ראשית כל חשוב לי לומר שחלק גדול, אולי רובו, של החומר שנצטבר במוחי הוא מחיטוט מעמיק בפורום הזה. מפוזרים בו באמת אוצר עצום של ידע. אני לא זוכר את מקורו של כל דבר, כך שאם אתם מזהים משהו משלכם אז כנראה שזה באמת ממכם, והקרדיט לא הושמט במתכוון.
עוד הדגשה חשובה, אני אכתוב כאן על ספרי פרוזה, קרי ספרי מתח ודרמה. אין לי מושג וידע בכלל על נורמות בספרי קודש, סיפורים קצרים, ספרי עיון, ילדים, שירה או כל דבר אחר.
ודבר אחרון - המחירים שכתבתי הם על פי התרשמותי וניסיוני. בהחלט יתכנו שינוים ואפילו גדולים בין מה שכתבתי לבין המציאות (בכל זאת המיתון בעקבות המלחמה, הטילים מידידינו ה"חותים" ובעיקר הקריסה של השלטון הסורי, ייקרו כמו כל דבר במשק את מחירי חומרי הגלם של מערך העימוד, ההגהה, והעיצוב. שלא לדבר על שינוע של גלילי הנייר אל בתי הדפוס. כידוע הנהגים כולם במילואים)

ונתחיל...

אז ראשית כל צריך שיהיה בידכם כתב יד.
בעידן הנוכחי הכוונה כמובן לטקסט מוקלד שלם של הספר בגרסתו הראשונית.
הספר, אותו הגיתם בלילה אל מול לבנה מלאה ובוהק כוכבים, ומאז טרחתם והקלדתם ומחקתם ושוב כתבתם וטפטפתם את תמצית נשמתכם בלילות ארוכים וקרים נטולי ירח.

על כמה מילים מדובר בשביל לזכות בתואר "ספר"? תלוי את מי שואלים.
בעולם העריכה אין קצבה למילים, העיקר שכל מילה מוצדקת ונחוצה לעלילה. כי בעיני העורך הספר צריך להיות מושלם בכתיבתו.
אבל בעולם המולי"ם ההסתכלות היא שונה לחלוטין. שם הכסף מדבר, ואותם מעניין מה יגרום ללקוח פוטנציאלי להרים, לדפדף ולרכוש את הספר שלכם. והקונים... מה לעשות... מתעניינים (גם) במספר העמודים של הספר המדובר.
לא פחות מחמש מאות, ותודה ששאלתם.
ואם כבר התעניינתם, אז מדובר בכמאה אלף מילים. 230 מילים לעמוד כפול 440 עמודים (היי, דיברת על 500 ! אני זוכר, אבל תנו קצת כבוד לדפי השער והקרדיטים, חצאי עמודים שבתחילת וסוף פרק, תודות, ועוד כמה כאלה.

ומה אם יצא לי רק שמונים אלף? בואו לא נתקע בזוטות. קצת משחק בעימוד, שינוי גודל הספר (ידעתם שישנם כמה גדלים?) והנה הספר כבש את יעד החמש מאות הנחשק.
ואם יצא לי רק שישים אלף? כנראה שסגרתם קצוות מוקדם מידי ועליכם להרחיב את העלילה ולהוסיף עומקים ורבדים נוספים. או לעבור לכתיבת סיפורים קצרים.
הטיפ שאספתי לי באמצע הדרך - אם אתם לא מהסגנון ששופך מילים מיותרות בכל סצנה, בעריכה יתווספו בדרך כלל עוד אלפים רבים של מילים.
בעיקרון פה כבר אפשר לדבר על אבן הנגף בדרכם של ספרים וסופרים רבים וטובים - הוצאות לאור, אבל אולי נשאיר את זה לסוף.

אז בואו נדבר על עריכה.

ישנם שני סוגים עיקריים וכל אחד נוגע בתחום אחר. (ישנו גם ליווי של עורך לאורך כתיבת כתב היד, אבל הוא יקר בהרבה ואני לא באמת יודע עליו, מעבר לכך שהוא קיים).
העריכה היקרה יותר היא העריכה הספרותית.
בעריכה הזו העורך יכנס אתכם לעובי העלילה, ינתח כל קטע האם הוא נצרך ונכון לעלילה, האם הדמויות יושבות היטב. עורך איכותי גם יצביע על סתירות לוגיות וחורים בעלילה.
מחיר – 8000 ₪ ומעלה.
נחיצות – לא מוכרחים. לעיתים קבוצת קוראים (קוראי בטא בלעז. אפשר להסתפק גם בבני משפחה שמורעלים על קריאה) יספקו את השאלות לא פחות טוב. שבו ולושו את כתב היד שוב ושוב, פתרו את הבעיות עליהם הצביעו הקוראים. כשתהיו סגורים על עצמכם שזהו זה, זה הספר ויותר אתם לא נוגעים בו, תעברו עליו עוד פעם, ועוד פעם אחת, ואולי עוד אחת ותעבירו בתחושת בחילה עמוקה לעריכה הלשונית.
הטיפ שאספתי לי באמצע הדרך: אם החלטתם להשקיע בעריכה מקצועית, נהלו שיחה מעמיקה עם עורכים אפשריים, בקשו שמות של ספרים קודמים שערכו, נסו לברר אצל הסופרים על העבודה איתם וודאו שהם מחבבים ומתחברים לסוגת הספר, והכי חשוב – שיש לכם כימייה ונעים לכם לנהל תקשורת, אתם עומדים לעבוד יחד תקופה ממושכת וכדי שהספר שלכם יהיה מושלם כדאי שתעבדו טוב יחד.
אצלנו ב"יחידאי" – כמות השאלות והדיוקים שאספנו ממכם כאן בפורום, ומבני משפחה שקראו את הטיוטה הראשונית, הזניקו את הספר המון! בתוספת לעריכה.

ונעבור לעריכה הבסיסית ומחויבת המציאות, העריכה הלשונית.
כי אתם אומנם סופרים מחוננים בעלי שאר רוח, אבל דקדוק לשוני וניסוח מדויק של כל משפט זה לא בהכרח כוס התה שלכם (לימונית לואיזה עם קמצוץ זעתר ,הקומקום על השיש החלבי, ממש תודה, ותכינו גם לכם).
כולנו מכירים את הסופרים שחיפפו בעריכה הזו והמקום העגמומי שמבלים בו הספרים שלהם מהבוקר שלמחרת הקניה ועד ימינו אנו.
מחיר – 2000 ₪ ומעלה.
נחיצות – חובה.
אצלנו ב"יחידאי" – העריכה הלשונית בוצעה אצל אותה עורכת מעולה @ליאורהA במקביל לעריכה הספרותית. אבל זה ממש לא חובה, כדאי לברר אצל העורכים עצמם מה נכון יותר.

סיימתם עם העריכה הלשונית, מזל טוב. הגיע הזמן לעמד.

אבל רק רגע – לפני העימוד חשוב לעבור על הספר ביסודיות ולהגיה כל טעות הקלדה. תמיד ישנם כאלו, ומומלץ לתת למישהו מקצועי שיעשה את זה כמו שצריך.
עלות – חינם בעצמכם / 500 -1000 ₪.למגיה מקצועי.
נחיצות – חובה.
הטיפ שאספתי לי באמצע הדרך – תשאירו בדד ליין כמה ימים, תדפיסו כמה עותקים של הספר במדפסת ביתית וחלקו בין בני משפחה. תמיד ישנן שגיאות כתיב, כן, גם אחרי הגהה.

עימוד זה בחירה של גופן נכון לספר (בספרי מתח יש כמה קלאסיים) המעמד ייתן לכם לטעום מן העמודים הראשונים דוגמא או שתיים, וגם לשמות פרקים וכו'.
מחיר – השוק פרוץ לחלוטין. יש מעמדים מקצועיים וותיקים שלוקחים כמה שקלים בודדים לעמוד וישנם חסרי וותק וניסיון שדורשים פי 5 (!) מהם. אז כמו בכל הזמנת איש מקצוע, תעשו השוואת מחירים יסודית!! אלא אם כן החבר הכי טוב שלכם שלכם הוא אילון מאסק.
נחיצות – חובה. נסו להדפיס טקסט לא מעומד באופן מקצועי, העיניים שלכם ייראו עם דלקת חריפה אחרי ארבע דקות, והפיהוקים יחרידו את השכנים.
הטיפ שאספתי לי באמצע הדרך – בצעו את העימוד אחרי ההגהה הסופית. כל שינוי עשוי לעלות את המחיר, וגם אם המעמד ממש נחמד לא נעים להטריח אותו מידי הרבה...
אצלנו ב"יחידאי" – העימוד על ידי @BRIZA היה הוגן, מהיר, סבלן ומקצועי, אבל לא אצל כולם זה כך. קחו לכם זמן לעשות אותו בנחת. ועשו עוד הגהה אחת קטנה בסוף. מדהים כמה שגיאות משתרבבות לכל ספר שהוא.

ועכשיו לעיצוב כריכה.

גם פה יש עולם שלם של מחשבה המכוונת בעיקר לעין של לקוח פוטנציאלי בחנות, כי כידוע הרמת הספר הוא הצעד הראשון לרכישה, וזה לא יקרה בלי שהספר יצוד את עינו. ומה יצוד אותה אם לא הכריכה המרמזת לו שבספר הזה טמון הכלב/ הגופה/השידוך/ הפנטזיה ה...
מחיר – אני לא יודע בוודאות אבל נדמה לי ש בערך 1500 ₪ ומעלה. הטרנד הנפוץ אצל סופרות מוכרות הוא פנייה לרכזות מגמות גרפיקה בסמינרים שמציעות את הספר לתלמידות המגמה כפרויקט השנה שלהם, הסופרת בוחרת מבין כמה סקיצות שהגישו את הסקיצה שדיברה אליה והתלמידה הנבחרת מלטשת בהכוונת המורה המנוסה עד לכריכה המושלמת.
הסופרת קיבלה עיצוב מקצועי בתמורה לכמה ספרים חינם לכשיצא הספר לאור. התלמידה הרוויחה ציון גבוה במסלול + ניסיון ופרסום בקרדיטים שבשער הספר.
נחיצות – חובה.
הטיפ שאספתי באמצע הדרך – אין יותר דבר כזה שנקרא "עותק שמש"!! בית הדפוס מקבל את החומר המעומד +הכריכה והספר מודפס בבת אחת במאות עותקים.
אצלנו ב"יחידאי" – המעצבת בכשרון רב ( @אוריה ; ) ) הייתה צריכה בלחץ של זמן, להדפיס בבית דפוס פרטי עותק של הכריכה ולדייק את הגוונים שוב ושוב, עד שהם יצאו לשביעות רצונה. גם כאן קחו לכם זמן לעשות את זה בנחת. אחרי הכול לא כל יום מוציאים ספר...

אז זהו הספר מוכן לרדת לדפוס.
רק נשאר מי שישווק אותו ויעמוד מאחוריו.

ישנם כמה סוגים של הוצאות לאור.
כלל יסוד בתחום – הוצאה לאור הוא עסק לכל דבר וענין, וכפי שהתבטא אחד מגדולי המולי"ם בשיחה עם אשתי "כמו בכל עסק, הדבר היחיד שמשנה זה מה יכניס יותר כסף לקופה.
היותר מוכר ונחשק הוא ההוצאה לאור של רשתות חנויות הספרים. היותר מוכרות בציבור שלנו הם "אור החיים" ו "יפה נוף". (למען האמת "יפה נוף" פחות מחבבים סופרים עם ספר ביכורים לעומת "אור החיים" שדווקא כן.) הם מכירים היטב את השוק ושולטים בנתח גדול במכירות.
השלב הראשון זה לפנות אליהם, די קשה לקבל מהם תשובה חיובית. אם הם הסכימו, תחתמו איתם מהר על חוזה בלי לחפור יותר מידי באותיות הקטנות. הם עובדים בדרך כלל על פי הכלל שהוצאות העריכה וההדפסה על הסופר והשיווק והפרסום עליהם. עוגת הרווחים מתחלקת בין הסופר להוצאה על פי אחוזי רווח שנחתמו בחוזה.
טיפ שאספתי באמצע הדרך – שבו רגע ותגדירו עם עצמכם במשפט, מהי הבשורה של הספר לעולם. עכשיו נסחו את זה בשפה של מכירות ותשלחו את זה בשורת הנושא במייל. המולי"ם מקבלים פניות עם עשרות רבות של "כתבי יד" בשנה, חפשו את הדרך לבלוט.
אצלנו ב"יחידאי" – כך עשינו בפניה ל"אור החיים" ונענינו מיד (הוא אמנם יצא במסגרת פרויקט ה"וירטואוזיות" – סופרי דור העתיד של השנה שעברה, אבל זה כבר סיפור אחר).

ישנם גם הוצאות בתשלום כמו "קולמוס" ו"טקסט רץ" ועוד רבים, הם בעיקרון מקבלים כל ספר שתואם את רוח ההו"ל מהסיבה הפשוטה שהם מקבלים מראש סכום קצוב וללא שום קשר למכירות. בין אם הספר מכר עותק וחצי ובין אם מכר עשר מהדורות.
גם כאן העלויות כולם יוצאים מכיסו של הסופר.

ישנה אופציה שלישית והיא פתיחת הוצאה לאור פרטית. אבל זוהי אופציה שקיימת יותר אצל סופרים ותיקים שמכירים את עולם הספרים והשיווק היטב והחנויות ירדפו אחריהם כמו מ. קינן למשל שמשווקת את ספריה תחת הו"ל פרטית בשם "עלים".

וישנה גם אופציה רביעית והיא מכירה של זכויות הספר תמורת סכום מסוים להוצאה לאור. לא מומלץ וגם לא מכיר מספיק, וכפי שכתב מישהו "אם הציעו לכם על זה כסף, כנראה שזה שווה יותר".
אז כמה יעלה לנו התענוג – הדפסה זה הכסף הגדול. עלות הדפסה של מהדורה – 1000 עותקים בין 12 ל 18 ₪ לספר, תלוי במספר עמודים ועובי הנייר (כן, ישנם עוביים שונים בבית הדפוס, בהתאם לצורך של הספר להיות עם מספיק נוכחות על המדף...).
אם מכרתם 600 – 700 ספרים כיסיתם את העלויות, מכאן ואילך הספר מתחיל להניב הכנסה שקטה ונאה.

לסיום, בואו נדבר על לוחות זמנים – העונות שבהם הספר משווק ונמכר הם פורים עד פסח ואמצע אלול עד סוכות.
בכסלו ישנם מכירות במחירי מבצע וכך גם בחודש הספר. (בדר"כ באזור תמוז). בשאר הזמן הספר נמכר בטפטופים עדינים.

אז אם אתם מעוניינים להוציא ספר לפסח, בנחת וכמו שצריך, כדאי מאוד שכתב היד יהיה כבר גמור בסוכות.
עריכה ספרותית ולשונית - רגועה לוקחת שלושה חודשים לפחות.
עימוד – שבועיים לפחות. בנחת אולי אפילו יותר
הגהה - כמה ימים – שבוע וחצי.
עיצוב כריכה – במקביל לעריכה + שבועיים לפחות בסוף.
ירידה לדפוס ועד לחנויות - שבועיים.

סך הכל חמשה חודשים – בנחת, שלושה חודשים – עם הלשון בחוץ.
טיפ שאספתי באמצע הדרך –
תעשו את זה בנחת. אם לא הספקתם לעונה הזו, חכו חצי שנה ותוציאו את הספר שלכם בלי עיגולי פינות ותחושת החמצה.
אצלנו ב"יחידאי" – ה"דד ליין" לא היה לטובתנו. והיינו בלחץ זמנים מטורף! היו הרבה קיצורי דרך ולילות טרופי שינה של עריכה אינטנסיבית, דיוקים בעימוד, בכריכה, הגהה וכו'
אצלנו ב"דולאן" (הספר הבא בסדרה) – למרות הלחצים של המו"ל, אשתי כותבת על פי לוח זמנים שיאפשר בעז"ה הוצאה לאור בנחת, עם דיוק מושלם ככל האפשר ובלי קיצורי דרך.

מקווה שהועלתי לכם, והקלתי במשהו במסע של הספר הראשון שלכם.
מחכה לפגוש אותו על השולחן בחנות.
בהצלחה!!
 

קבצים מצורפים

  • יחידאי הדמיה22 (1).jpg
    יחידאי הדמיה22 (1).jpg
    1.5 MB · צפיות: 12

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
@נודד תודה רבה על המידע המפורט!!! צריך להעלות את זה כמאמר!

נ.ב: לפני כמה זמן שלחתי מייל לר' יעקב רוסט והוא הבטיח לי שיחזור לאחר כמה ימים, אך עדיין לא חזר. האם זה אומר שהספר לא התקבל ח"ו? או שהוא בחופשת חנוכה?
 

נודד

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
העליתי את זה גם כמאמר, אבל לוקח יממה לאישור.
נ.ב: לפני כמה זמן שלחתי מייל לר' יעקב רוסט והוא הבטיח לי שיחזור לאחר כמה ימים, אך עדיין לא חזר. האם זה אומר שהספר לא התקבל ח"ו? או שהוא בחופשת חנוכה?
אין לי מושג.
אולי תחכה כמה ימים ותנסה לגשש בנימוס.
בהצלחה
 

סיפורים בע"מ

משתמש פעיל
כתיבה ספרותית
נ.ב: לפני כמה זמן שלחתי מייל לר' יעקב רוסט והוא הבטיח לי שיחזור לאחר כמה ימים, אך עדיין לא חזר. האם זה אומר שהספר לא התקבל ח"ו? או שהוא בחופשת חנוכה?
לא אומר כלום מלבד לזה שהיה בעומס מטורף של יריד החסידות וכעת בחופשת חנוכה. אין מה לנסות השבוע, כן לנדנד בשבוע הבא (אתה רודף אחריו, לא הוא אחריך. כל מי שהצעתי לו כך - קיבל תשובה מהירה בהרבה). לא בשפה קשה אבל בהחלט משהו בסגנון: מעוניין לבדוק אופציות נוספות אז אשמח לתשובה.
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
אין לי מושג.
אולי תחכה כמה ימים ותנסה לגשש בנימוס.
בהצלחה
לא אומר כלום מלבד לזה שהיה בעומס מטורף של יריד החסידות וכעת בחופשת חנוכה. אין מה לנסות השבוע, כן לנדנד בשבוע הבא (אתה רודף אחריו, לא הוא אחריך. כל מי שהצעתי לו כך - קיבל תשובה מהירה בהרבה). לא בשפה קשה אבל בהחלט משהו בסגנון: מעוניין לבדוק אופציות נוספות אז אשמח לתשובה.
תודה ענקית על העזרה!
 

סיפור8

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
בעז"ה


אבל הנה שאלה שמאד מסקרנת אותי: כמה זמן לקח לכם לסיים את כתב היד? כלומר, מהקלדת המילה הראשונה ועד השליחה לעריכה (ללא זמן המנוחה שהסיפור היה מונח במגירה...)?
והאם יש זמן ממוצע לשלב הזה בתהליך?
 

א. פרי

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
פרסום וקופי
מאמר מעולה, תודה רבה!
שתי נקודות:
1) אם אפשר לכתוב על מה הספר הבא? נשמע מעניין.
2) המחיר של הספר ממש משתלם ואולי אזמין אותו, אבל מעניין מדוע הוא לא נמצא בסיפריה של שמעיה בטבריה? הם מביאים המון ספרים חדשים, נראה לי שישמחו להביא את הספר הזה. (אין לי את המספר של הספריה).
אגב, גם הספר "שניה לפני האור" של רותי קפלר לא הגיע לשם, מעניין איך עובד הרכש שלהם, אם תרצו לשווק להם אבדוק זאת מולם.
 

נודד

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
בעז"ה


אבל הנה שאלה שמאד מסקרנת אותי: כמה זמן לקח לכם לסיים את כתב היד? כלומר, מהקלדת המילה הראשונה ועד השליחה לעריכה (ללא זמן המנוחה שהסיפור היה מונח במגירה...)?
והאם יש זמן ממוצע לשלב הזה בתהליך?
אין לי מושג מה קורה אצל אחרים, (כולנו יודעים שיש כאלה שמוציאים ספר כל חצי שנה), יכולה לשתף לפי נסיוני-
אז ככה- "יחידאי" נכתב סתם בתור תחביב והוא התפרס על פני שנים, כך שקשה לאמוד. כיום בכתיבה של דולאן נכנסתי למחויבות של 2500 מילים בשבוע, זה מה שמתאים לי בשילוב כל העיסוקים בחיים כרגע. בממוצע לוקח לי בין חצי שעה לארבעים וחמש דקות לכתוב 500 מילים. זה כמובן אחרי תהליך של גיבוש רעיון (יחד עם בעלי), עלילה, וגוף שבנוי לפי נקודות. ואז אני לוקחת משפט שכתוב לי כמו- "איקס פוגש את וויי במערה ונותן לו שדר להעביר לזד, מסתורין." ומפתחת אותו לסצנה חיה.
אם ספר ממוצע הוא בין 80 ל100 אלף מילים, אז ייקח לי בקצב הזה כ9 חודשים, לפני עריכה וכו'
מוסיפה שבשיחה עם מו"ל הבנתי שהרצוי הוא בערך כל שנה וחצי להוציא ספר.
נקודה נוספת שרציתי להוסיף על המאמר של בעלי, זה הרצון של המו"לים להוציא סדרות.
דיברנו עם כמה אנשי מקצוע בתחום (גם כשפנו אלי בהצעה לתרגם את הספר) כולם התעניינו- אפשר שיהיה המשך?
זה כנראה משתלם כלכלית..
טיפ נוסף בקשר לכתיבה שלי כרגע- בתור התחלה- לא לערוך בכלל. לא לבקר. היא קוטלת את השפיעה של היצירתיות וההשראה , הביקורת ההגיונית. עוד יבוא זמנה. אבל לא עכשיו. וגם מי שקורא- מותר לו רק לעודד!
(זה כמובן אחרי שגיבשנו מהלך הגיוני, אמיתי ונכון, כך שאני לא מאבדת את הדרך, יש לי מפה, אבל מתארת איך שמתחבר לי היום את הנוף והדרך)
 

נודד

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
נערך לאחרונה ב:

נודד

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
תודה על המאמר המחכים!
עושה סדר בראש..

אז בעצם מבחינה כלכלית-
כשמוציאים בע"ה ספר ראשון-
יכול להיות שנצא בהפסדים,
ורק אם זה "יעוף" אז נרוויח?
קשה לומר בוודאות.
כתבה כאן בעבר יונה ספיר באחד האשכולות, שאם הספר "בסדר", הוא אמור למכור את ה600 עותקים שיכסו את העלויות.
נדמה לי שגם רותי קפלר כתבה משהו דומה (היא סדרה טבלת אקסל מסודרת של הוצאות מול הכנסות, אבל המחירים שם כבר מזמן לא רלוונטים).
הגישה של המולי"ם היא, שמטרת הספר הראשון הוא להחקק בתודעת ציבור הקוראים, ולא כדי להרוויח, למרות שלפעמים (כשהספר מספיק טוב) אפשר גם להרוויח ממש יפה כבר מהספר הראשון (אפילו אם הוא לא פדאל...).
 

אוראל סולטן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
למיטב זכרוני היא כתבה שבד"כ הוא מוכר 1000, ואם הוא נמכר מהר, מדפיסים עוד 500.

הספר שלכם לדוג' (הוא נהדר, דרך אגב) מכר די הרבה, לא? מה שאומר שאנשים היום פשוט 'צמאים' לספרים טובים, ואם יתנו להם אחד כזה, הוא יימכר, ועוד איך...


פדהאל.
 

נודד

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
למיטב זכרוני היא כתבה שבד"כ הוא מוכר 1000, ואם הוא נמכר מהר, מדפיסים עוד 500.
יכול להיות. אתה יודע הזכרון כבר לא חד כמו פעם... ;)
הספר שלכם לדוג' (הוא נהדר, דרך אגב) מכר די הרבה, לא?
מה קרה לך? לא חושפים סודות שמורים ככה בריש גלי. מילא אם היית שואל על המתכון הסודי של "קוקה קולה"...
אבל האמת היא שב"ה מכר מאוד יפה.
 

ליאורהA

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
כתיבה ספרותית
D I G I T A L
יישר כוח על המאמר המקצועי והמושקע, בטוחה שהוא יסייע לרבים מחברי הפורום!

אז אם אתם מעוניינים להוציא ספר לפסח, בנחת וכמו שצריך, כדאי מאוד שכתב היד יהיה כבר גמור בסוכות.
עדיף לפני. כלומר, לסכם עם העורכת עוד לפני החגים ולהתחיל לעבוד מייד אחריהם.
כמובן – כמו שאתם יודעים – אפשר להתחיל הרבה אח"כ, אבל מומלץ שיהיה זמן לשבת בנחת על מה שצריך (בפרט אם מדובר גם בעריכה ספרותית).
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

אני מעלה מאמר שבס"ד כתבתי בעבר לכולל לגבי ספרי קודש, ואני חושב שהוא נכון גם לגבי חלק מהספרי חול:

לא אחת פועמת בנו יצירה ספרותית, רעיון מיוחד, השקפה מסוימת, או כל ז'אנר ספרותי, שאנו רוצים להביאו לאור הדפוס - לעיני העולם,
בנקודה זו מתחילים חששות רבים, האם היצירה אכן תצליח? האם הדפסת הספר תהיה כלכלית? האם התפוצה תהיה מספיק רחבה?
שאלות אלו ועוד, מנעו מהעולם עד כה יצירות אומנות רבים! חלקם יכלו לכבוש את השיח והלך הרוח במגזר, וחלקם דיים שיכלו לתת נקודת מחשבה פתיחת אופקים או סיוע למספר מצומצם של אנשים, המשותף לכולם שהסופר והעולם הפסידו יצירה!

אבקש להעלות נקודת מבט שונה לגבי הוצאה לאור, נקודה אותה חשתי בחיבור אותו זכיתי להוציא לאור, נקודה שבס"ד יכולה לשנות מבט:

האהבה העזה ביותר הינה אהבת אב ואם לבנם, אהבה הנוצרת עוד קודם הלידה בהיותו בעיבור במעי אמו, אהבה המושקת בכל עת בנתינה המולידה ואהבה! שורש האהבה נוצרת מכך שהבן הנו חלק מעצמות הוריו, בשר מבשרם, וכל יצירתו היא על ידם! האהבה זו מתפתחת בכל עת ע"י הנתינה ההשקעה והמסירות שההורים נותנים לבנם, אם המקריבה ט' חודשי עיבור בשביל בנה, נוטעת בליבה בכל קושי וקושי אהבה וחיבור לבנה.

כל אב ואם, מצפים ומשתוקקים לבן שימלא את ליבם בנחת, שיכניס בהם סיפוק ושמחה, כל אב ואם רוצים לספר הבן שלי הוא ראש ישיבה/ מרביץ תורה/ עשיר גדול/ ידוען / רופא / מהנדס/ במאי קולנוע / אישיית תקשורת / שדרן טלוויזיה / פוליטיקאי, איש איש כפי ערכיו והשקפת עולמו.

אך האם הנחת הוא עיקר האהבה? אם נגיד לאמא, הבן שלך יהיה איש פשוט, כמו עוד מיליוני אנשים, לא משהו מיוחד, האם היא לא תביא אותו לעולם? האם היא לא תשקיע עבורו? האם היא תחליט שאם כך היא מוותרת על ט' חודשי עיבור, לא שווה לה?

ברור שלא!!! כל בר דעת מבין כי נחת וכו' הוא אמנם דיבידנד נחמד, ללא ספק, אך אינו עיקר החיבור ואהבה לילד, החיבור לילד הוא כי הבן שלי - עצם מעצמי ובשר מבשרי - חיבור המושקה באין סוף אהבה ונתינה! האהבה אינה תלויה במידת ההצלחה של הילד!!!

ובכן, הגענו לגולת המאמר:
אצלי חיבור תורני (ולעיתים להבדיל אא"ה אף יצירה ספרותית) לא באים מנקודת מבט כלכלית, אינם באים מנקודת מבט של כבוד ופרסום, ואפילו לא של הנחלת הדעות שבחיבור וביצירה לעולם, ספר הינו ילד לכל דבר ועניין!

אברך ת"ח משקיע את כל כוחותיו ומנדד שינה מעיניו ע"מ לסכם ולהבהיר סוגיות עמומות, סוגיות אלו הופכות לבבת עינו, בשר מבשרו וחלק בלתי נפרד ממהותו, ההשקעה עד כלות הכוחות כולם, הופכת את החיבור לחלק מעצמותו, בן רוחני!

האם הוא ישמח אם ילמדו בספרו? בוודאי!!! אין שמחה גדולה מלשמוע ולראות את חידושיך מתבדרים בבי מדרשא!!! האם הוא ישמח אם יהיה לו אף רווח כלכלי מהספר? מסתמא כן, כולנו צריכים כסף!

אך האם מה שעומד מאחורי ההוצאה לאור הוא פרסום וכסף? האם אם יתוודע לבעל המחבר שחידושיו לא יתפרסמו כ"כ בעולם, ויישארו נחלת מעטים בלבד הוא לא יוציא את הספר? לא! כי נקודת ההוצאה לאור הוא לגלות את העצמות שבו, את הבן שלו - החיבור התורני שלו!!! בוודאי שאם חידושיו יתבדרו בבי מדרשא לא יהיה גבול לשמחתו!!! אך גם אם בודדים בלבד ילמדו את תורתו, החיבור הוא הרבה יותר מתפוצתו, הוא בנו!!! השמחה בהוצאת החיבור אינה פחותה, וכבעל מחבר ומי שליווה מאות בעלי מחברים היא אף מרובה מהשמחה בלידת ילד!!!

עד כן לעניין ספרי קודש, ועתה להבדיל אא"ה לעניין ספרי קריאה, ואפילו כתיבה כאן בפורום כתיבה מקצועית בפרוג:

בלב רבים מאיתנו פועם מעת לעת; יצירה ספרותית, רעיון מיוחד, השקפה מסוימת, או כל ז'אנר ספרותי, שאנו רוצים להביאו לאור הדפוס - לעיני העולם, או אפילו רק להעלותו כאן על גבי האתר! והתלבטות והחששות מתחילים, האם ההשקעה משתלמת, האם יקראו בכלל את המאמר שלי? האם מישהו יקבל מכך תובנות לחיים? האם בכלל זה יביא לייקים ;)? האם התפוצה תהיה מספיק רחבה? או לחילופין האם הדפסת הספר תהיה כלכלית?

ובכן, המטרה בכתיבת מאמר / הדפסת ספר אינה רק הנחלת דעה או רווחים כלכליים! היא ביטוי של חלק מעצמותו של הכותב! תובנה או מאמר בהם הושקע מחשבה מרובה, מהווים חלק באישיותו של אדם, ככל והמאמר / הספר מושקע יותר, הוא אהוב יותר, הוא חלק יתר! זה לא כלכלי, זה ביטוי של הנפש!

בדומה להורה האוהב את יצירתו ללא כל תנאי, וללא כל קשר להצלחתו! סופר מחובר ליצירתו בכל נימי נפשו ומשקיע בה את כל כולו! סופר היוצר עולמות ודמיות, מטפח ומשקה אותם במסירות והשקעה, ומלווה אותם לאורך דרכם והתמודדויותיהם המורכבות, חש כי יצירתו היא חלק בלתי נפרד מאישיותו ומחייו! מה שיוצר קשר של אהבה בין הסופר ליצירתו!!!

נכון, כיף לקבל לייקים, זה מאוד נחמד! כיף להרוויח כסף וליהנות ממנו! וכיף כאשר הדעה אותה אתה מנחיל הופכת לשיחת היום, וגוררת תגובות ומחשבות, אך זה המהות של הדפסת הספר/ כתיבת המאמר! המהות היא הביטוי של חלק האישיות!
בדורנו קל יחסית להפיק ספר באופן עצמאי (עדיף לדעתי להפיק דרך הוצאה לאור עם הפצה מסודרת, אבל אפשר גם אחרת, עבור אנשים שמסיבות שונות לא מצאו הוצאה לאור).

זה לא יקר, ואפשר למצוא פתרונות זולים נוספים, וגם ממלא את הלב בסיפוק.
אנשים שכותבים ספר הם אנשים שיש להם כשרון או יש להם מסר ואמירה.
וחשוב שכל אדם יצליח להגשים את עצמו, גם עבור הקוראים ובעיקר עבור עצמו.

לפניכם מדריך קצר איך להפיק את הספר עצמאית.
זה קל מאוד, אם יש לכם מה להוסיף או אם יש לכם שאלות - בשמחה.

1) כתיבת העלילה.
הכתיבה יכולה לקחת זמן, בדרך כלל נהוג לומר שצריך לכתוב טיוטה ראשונה, ואז הטקסט אמור לקבל שכתוב פעמיים ושלוש עד שמגיעים לתוצאה הרצויה.

2) עריכה, עריכה ספרותית והגהה.
לאחר שהספר כתוב (זה יכול להיות גם ספר שירה או בישול או עיון, לא חייב סיפור).
צריך לבחון מה היחס שלנו כלפיו. האם אנו שלמים עם התוכן? או שמא מעדיפים לגנוז אותו ולכתוב ספר אחר, טוב יותר?
כדאי להוציא לאור ספר שנרגיש שאנו שלמים איתו.
וכעת - הזמן לשלוח לעריכה ספרותית והגהה. (יש שכותבים את הספר בד בבד עם עריכה).
אפשר לחסוך את הכסף של העריכה או למצוא עריכה זולה, אפשר ללמוד עריכה לבד, ולערוך בעצמנו.
גם בהגהה ניתן למצוא מתנדבים או קוראי בטא שמבינים בכתיבה, ולשלם להם סכום סביר עבור ההגהה.

3) כריכה.
החלק הכיף, סיפור קצת יקר, חשוב לדעתי שעיצוב מקצועי יעצב את הכריכה. (מחיר ממוצע 900-1200)

4) עימוד.
יקר יותר מעיצוב כריכה, כדאי גם כאן עימוד מקצועי. (מחיר ממוצע בערך 2500 ש"ח לספר סטנדרטי).

חשוב לתאם את גודל הכריכה לגודל העימוד.

5) הדפסה
וכאן מגיע החלק של ההדפסה, ניתן לפנות לבתי דפוס לקבל מספר הצעות מחיר, מומלץ להדפיס כמות לא גדולה אלא אם יש קהל מובטח. (בד"כ אין).
כיום יש אפשרות מדהימה, להעלות את הספר לאתר בוקפוד, תוך חמש דקות.
הספר נמצא באתר והקוראים יכולים לרכוש דרך האתר, כשהם מזמינים העותק מודפס, והעלות היא על הרוכש. בנוסף הסופר יכול להדפיס לפי הזמנה במחיר מוזל (קצת יותר מ 20 ש"ח לספר).
מדובר בפרויקט היסטורי.
מתאים לסופרים כמוני, למשל, שמגששים את דרכם בעולם הכתיבה, ולא מתאים להם להדפיס כמויות של ספרים.
בדיוק היום הגיעו לי מספר ספרים שלי שהזמנתי לעצמי בבוקפוד, כדי לבחון את האיכות, והאיכות ממש טובה.

מדובר לדעתי בבשורה מטורפת, חובבי הכתיבה יכולים לכתוב ולכתוב... ויש מקום שאפשר להדפיס ספרים לפי הזמנה, ואפילו לא צריך לטפל במשלוח!

6) תמלוגים.
כשהתחלתי את דרכי בכתיבה, לא חשבתי על כסף, אבל עם הזמן חשבתי שאפשר להרוויח, למה לא?
ואז הסתבר לי שהתחום של הכתיבה מביא סיפוק ויצירתיות בשפע - אבל כסף לא... בודדים הסופרים שיכולים להרוויח מהכתיבה.
לאחרונה דיברתי עם סופרת ידועה שאמרה לי שאת ספר הבכורה שלה כתבה לפני המון שנים והצליחה בתמלוגים לקנות דירה(!) כיום היא כותבת ספרים ולא מרוויחה, אבל יש רווח עקיף (הרצאות).

7) משכורת מסוג אחר.
כתיבת ספרים אולי לא מניבה כסף, ואפילו גוררת לפעמים הפסדים כלכליים, אבל יש רווחים אחרים, שהם משמעותיים לא פחות ואולי אף יותר מכל משכורת שבעולם.

8) שיווק.
אפשר לנסות לשווק במגוון דרכים, כי השיווק הוא חלק מרכזי... יש בו אתגר רציני. שיווק זה אחד הדברים הכי מעצימים והכי מקדמים, אפילו יותר מכתיבת ספר, מכיוון שמדובר בלצאת מאיזור הנוחות לגמרי, לארץ זרה ולא מוכרת.

אט אט האדם לומד, במהלך היציאה לאור, להכיר את עצמו ואת העולם. וזו המתנה הכי גדולה שאדם יכול לתת לעצמו!

בהצלחה לכולם.

נ.ב. כיום אני מאמינה שכל אדם שיש לו משהו להגיש לעולם, כדאי לו לנסות להפיק ולצאת לאור.
זה יכול להיות מסע מפרך, מלא בהתלבטויות ובקשיים, אבל יש בו גם אור ושמחה,
דלתות רבות נפתחות, ומגיעים לעולם חדש! עולם של עשיה והתקדמות, של התגברות על פחדים וחשש ועוד...

יתכן שנגיע למצב בו יש יותר כותבים מקוראים?
או שמא אנחנו כבר שם?

זה פחות משנה, כי לכל אדם מגיע להפיק לאור את החשיבה הייחודית שלו.
שמעתי פעם על כך שמשה רבינו נתן את התורה (אדם יחיד), אחר כך היתה תקופה של שופטים, נביאים וזה התרחב לאנשי כנסת הגדולה, ואז בתקופת התלמוד כל תלמיד חכם זכה לומר אמירה של תורה, ובדור שלנו כולנו, ללא יוצא מהכלל, יכולים להעביר הלאה את החשיבה שלנו!
לא חובה שיקראו אותנו, יותר חשוב האפשרות הזו, לצאת לאור. כי יש בה עוצמה ואפילו ריפוי יותר מכל דבר אחר.
סבתא אמרה שהבטחות צריך לקיים, ואני הבטחתי.

כמעט שכחתי מזה, עד שחשבתי לעצמי: הרי יש לי זמן פנוי עכשיו! (מה גם שלא כדאי להסתבך עם סבתא, היא יכולה לבוא אליך לבית רק כדי לבדוק אם הגרביים שלך רטובות [והם יהיו תמיד. מניסיון.].)

למי שלא יודע, או שהוא משום-מה בעל דילי (או שלהבדיל הוא קורא את זה לאחר זמן) אני אגיד שאני כותב את הביקורת הזו בחנוכה. אז כמובן, בדיוק כשהחלתי לכתוב, נחשו מה קרה... הדלקת נרות!
יופי, עכשיו אני צריך להתבטל מעשיית מלאכה! (בהשגחה פרטית ולמזלי, חברי טוב התקשר בדיוק אז, מה שגרם לשיחה ארוכה - עד שכמעט שוב שכחתי מהביקורת - ואז נזכרתי בסבתא...)

אז הנה הביקורת, גברת
@ק. כצן (ואם אתם לא @ק. כצן ובמקרה נתקלתם באשכול הזה, אל תדאגו, אני מרשה לכם לקרוא, רק תשתדלו שלא להפריע לשכנים. גם הם פשוט באמצע לקרוא...):

מידע כללי.

אורך ממוצע:
260 דף.
קהל יעד: נוער / נוער בוגר (וגם מבוגרים, למען האמת.).
ז'אנר: דרמה ופעולה.
הספרים הם כמין משל, הנמשל נמצא בספרי הגדולים, וכתוב בסופו של הספר עם פירוט.


קודיאל - סוד הכתר (ספר ראשון).

ציון ספר (לעומת השאר בסדרה): 10 מתוך 10 (לעומת ספרים אחרים) 7.5.

סקירה בקצרה: עלילה טובה, כתיבה מעולה, ציורים וכריכה נפלאים, עריכה מצוינת. שווה לכל נפש.

סקירה ארוכה:

זה הספר השני של הסופרת שקראתי, כך שכבר הכרתי את סגנון הכתיבה הנדיר הזה (שלמען האמת, הזכיר לי קצת את מ. קינן ואת 'סלמנדרה'). קראתי אותו בגיל הנזכר - כך שגם הוא הגיע בדיוק בזמן.

הספר מספר על נער בשם קודיאל אשר מבוזה על ידי ידידו, עד שביום אחד, בפתע פתאום מתגלה לו כי הוא נסיך (עכשיו משום מה, כמו כל ספר חרדי מצליח, זה מתחיל להזכיר לי טיפה את הארי פוטר...)

קודיאל הנרגש והלחוץ (זה כי לריאוס - האנטגוניסט הראשי ושליט וינדוניה הנוכחי - רוצה בכל מאודו להדיר את קודיאל מהשלטון ודרך אגב גם את השנה מעיניו) מכיר את אִתי ואת דוד אביטוס (למה כל השמות כמעט נגמרים או ב'א-ל' או ב'ס'?) וכן מצטרף עם דוד גרשון למסע רב-תהפוכות כדי להשיג חתימות משליטי ליבוריה. עד אשר הם מגיעים אל ההפי-הנד הטבעי המתממש בחזרת הממלכה לקדמותה

(אל תדאגו, זה לא קורה כזה מהר, בדרך הוא מספיק להיכלא על ידי משרתיו של לריאוס; לפגוש אריות ולעוף על נשרים; לעלות על מגדלים אשר לא רואים להם את הסוף; להתחבר עם בן מלך מפונק ועוד כמה; ללכת בגן ארוך ומסובך; לעבור על גשר צר ומתרועע; להיתקל בצבוע פנים אל פנים. אה, וגם להגיע בחילוץ דרמתי עם סבו הישר אל ארמון האויב...).

ביקורת הערות, הארות, וכו':

ספר מעולה ואחד הספרים הטובים ביותר שקראתי בימי חיי, וקראתי הרבה (אני לא מגזים.).

החל מהעלילה המרתקת גם לאחר שנים, ועד לציורים מפִערי-הפה אשר נמצאים בו (שמעתי שבעקבות כך הצייר קיבל חוזה בארגון עולמי, אשריו!) הספר הוא פנינה אחת גדולה (354 עמודים) שחבל לפספס. חובת קריאה.

גם אם אתם לא רוצים לקנות /לקרוא אותו, זה לא יעזור לכם, אני מכריח אתכם. זו יצירה ספרותית בעלת ערך אין-סופי, בין אם רוחני או להבדיל אא"ה גשמי, וכל מי ששכל בקדקודו ולא ריבת תותים לחלופין, צריך להשיג אחד כזה לעצמו. עובדה שאני זוכר אותו כמעט בעל-פה לאחר שקראתי אותו בערך פעמיים בסה"כ.

העריכה, כפי שכתבתי, מצוינת, וניכר כי הושקעה בה מחשבה רבה. הספר נתן לי בדיוק את התחושה המופלאה שהייתי זקוק לה כדי לא לקרוא את הארי פוטר הנזכר (לפחות אז...).

באופן כללי, אין לי ביקורות על ספר זה. אהבתי במיוחד.

סצנות זכורות: התפוח המסוכר. הרב בפלבלה. בתיה התכולים של וינדוניה. הכליאה. החילוץ עם הנשרים. סמל הפרג (!). המגדלור ועוד.



קודיאל - סוד העבד (ספר שני).

הספר הוא המשכו של הספר הקודם, וממשיך קצת אחרי הנקודה שבה הלה התחיל.

ציון ספר (לעומת הסדרה): 4.9 (!) (לעומת אחרים) 5.1.

סקירה בקצרה: ספר נחמד. קצר. דרמה-טיפה יבשה אך כתיבה קולחת שמפצה.

סקירה ארוכה:

את הספר הזה קראתי לאחר שכבר הכרתי (בערך) את בעל החזקה (או הגלידה) אצלנו 'הארי פוטר' (לא מסבירים בדיחות, אבל כאן זה מקרה יוצא דופן, אז אני אסביר שאמרתי את זה כי מדובר בפעם שלישית שהוא מוזכר כאן.).

הספר מתאר את מסעו של קודיאל להבאת אימו ואחיו, שלא מצליח להעריך את מעמדו. סוסים יש בסדרה הזאת, והרבה. במהלך הדרך גם תראו שאיתי - הסדקיק הנצחי - מעט סוטה מהדרך, תרתי משמע. עד הסוף המשמח שגרם לי לתהות למה אין עוד סופרים כאלו במגזר.

ביקורת, הארות, הערות וכו':

הספר טוב כקודמו. כתיבה ועריכה מעולה. שווה לקנות.

אבל יש דבר אחד שעצבן אותי, גברת ק. היקרה.

למה הספר כזה קצר!!! זה לא פר, הוא נגמר מהר מידי!!!
המחיר לא שווה את האורך, אבל כן את העלילה והכתיבה.
דרך אגב, לצייקנים שבינינו, כמוני, הספר נמכר במבצעי חנוכה באור החיים ב28 ש"ח בלבד. רוצו לקנות לפני שהוא יעלה שוב. כדאי לכם.

קטעים זכורים: ההגעה לכפר. הפגישה. הסוסים. שני הדרכים ועוד ועוד.

את הספר השלישי אומנם עדיין לא קראתי, אך מקטעים שפורסמו כאן בפורם, ניכר כי הוא בהחלט מצוין וראוי לתואר 'ספר המשך'. אשמח אם מישהו שקרא יכתוב כאן באשכול ביקורת גם עליו.
במחילה מראש מאורך ה'ביקורת', פשוט אף פעם לא כתבתי את רשמיי ככה במסודר על ספרי מיה קינן בכלל, כך שזה קצת כולל בתוכו גם את כל השאר...קבלו את התנצלותי.


לפעמים קצת קשה לי עם זה שאין תגית כזו ביניים, בין שיתוף לביקורת לביקורת ספרות...
כי אמנם אני רוצה לכתוב את רשמיי אחרי קריאה מעוררת מחשבה של הספר 'חומות של נייר'; ובכן, הוא אומנם קצת ישן, ואחרי בירור קצר בגוגל (כי בעמוד הראשון, יש לציין, לא צויין שנת ההוצאה לאור)
הספר יצא ב- 2010.
ומיה כמו מיה, גם אם נכתב הספר לפני 14 שנה ניתן להתחבר אליו בקלות. על אף שפתאום הגיבורה מעתיקה לשני תקליטורים את השכפול שהיא עיצבה לכיתת החינוך שלה...

הקדמה נחוצה:
זו דילמה מסוימת לכתוב 'ביקורת ספרות' על ספר קצת ישן. כי אם נביט אל הספרים האחרונים יותר של מיה, מן הסתם נשים לב כמה ניתן להשתבח עם השנים (מצד שני איסתרק יצא ב-2008; הדבר צ"ע : ) על כל פנים איזשהו עידוד לסופרים המתחילים - מיה לא נהיתה מיה בבום טראח ושלוש ארבע, ומצד שני גדוּלה לא קטנה לסופרת החשובה - כי אם קראתי ספר שיצא לפני 14 שנה ונהניתי באותה מידה שאני נהנית מספר חדש של הכותבת עד כדי שעלה בי חשק עז לכתוב עליו רשמים, אז...
אבל אולי בעקבות העובדה הזו אני מרשה לעצמי להעלות סקירה על הספר, מן פריווילגיה כזו על ספרים ישנים : )

אישית, הספרים של מיה כובשים אותי הרבה מעבר לכתיבה שהיא לגמרי ברמה, ולעלילות המרתקות, הסוחפות והיצירתיות, אבל אני מאמינה שהרבה מאלה שאוהבים את הספרים שלה מזדהים איתי, כי המסרים של מיה הם חד משמעית הנתיב לפיהם היא כותבת את הספר. וכפי שציינה בראיון שפעם שמעתי ממנה, קודם יש לה מסר; ורק אח"כ, לרוב, היא חושבת על עלילה.
באותו ראיון, אני חושבת שעל במה זו של קהילת כתיבה זו גם הזדמנות לציין: היא אמרה טיפ שמלווה אותי ומעסיק את מחשבותיי עד היום... היא אמרה שהיא אומרת לתלמידותיה בקורס הכתיבה, כשהן שואלות על מה לכתוב; דמיינו לעצמכם שמתקבצות אלפי בנות ישראל מכל הארץ או העולם... באולם אחד! ויש לך 5 דקות לעלות על הבמה בפני כולן, ולומר להן משהו...מה תאמרי? על מה תדברי? על מה תרצי לזעוק את נשמתך? על זה תכתבי סיפור!

>>

ההקדמות האלו לא סתם נכתבו, קודם כל כי יש בהם ממש, לענ"ד. אבל יותר מזה - כי הספר, דווקא, לא הוליך אותי למחוזות מרתקים, לא נתיימר לנסוק אל ממלכת כוזר, אבל לאיטליה הוא גם לא הביא אותי, לא לרוסיה, וגם לא לשכלולי טכנולוגיה מעוררי סקרנות, הוא לא הקפיץ אותי להודו ומצא לי שם תינוקת אבודה, וגם לא החזיר אותי בזמן...
הוא לא המשיל משלים מקבילים המאפשרים לי לעכל את המסר לאט וחודר, הוא לא השליך אותי לעולמות אחרים כדי שאצליח לאכול את המסר במזלג המדוייק ובסכין המחודד בדיוק...
סתם ספר פשוט, על אישה פשוטה, אהממ. סליחה מכבודך, רוחמי. את ממש ממש לא אישה פשוטה, אבל...בהתאם לחברייך האחרים את קצת כן.

הדמות הראשית חייבת להיות מוצלחת הרי, נכון? אז בזאת דווקא מיה לא הפרה את המוסכמויות, והיא מוצלחת, ומצליחנית, וטובה ושאפתנית...אבל אם בספרים האחרים זה רק שרת את העלילה בדרך אגב, כאן זה היה המוקד. ואם תשאלו אותי לגבי המזלג המדוייק איתו חשוב לאכול את המסר, אז בהחלט יכול להיות שדווקא הרקע הפשוט והיומיומי זו בחירה מוצלחת, רק קצת פחות, איך לומר, פוטוגני, ואם נדייק קצת יותר - קצת גורם לרתיעה ברגע הראשון, אבל רק ברגע הראשון. כי אף אחד, ביננו, לא אוהב שמדברים אל העולם שלו, ועוד איך שלו, עם כל הרגע של 'העולם שלו', ומקצינים אותו לפעמים קצת יותר מדי בשביל החדות כמובן, ומראים חלקים קצת פחות יפים אבל מעוררי מחשבה ואור על החיים - שבשביל זה, האמת, לא אכפת לי לספוג ספר שקצת פחות התחברתי אליו ממעטפותיו האחרות.
כי כמו שכתבתי בהקדמה...המסר היה כאן חד. עוצמתי. חודר. בלתי מתפשר. כמו שמיה יודעת להעביר, להבעיר; מסרים, אמנם כמעט כל פרק בסיטואציה הספציפית שלו היה עם אותו מסר בווריאציה כזו או אחרת, אך גם זו האמנות בין השאר, כי לא היה הרבה מילים. היו הרבה מראות! וזו אחד הדרכים היפות בעיניי, הגם שהן לא תמיד נעימות.

אנחנו מדברים כאן על אישה מוצלחת, בעל אברך מתמיד וירא שמיים. משפחה מקסימה. רקע קצת פחות נעים בעיקר מצד הבעל אבל גם הוא מחליק בגרון. היא מחנכת בכיתה ד', בעוד היא צעירה לימים! בעודה רק עם שני ילדים בינתיים...היא מקבלת הצעה מפתה ומחמיאה במיוחד, להיות ממלאת מקום לחינוך גם לכיתה בשנתון מעל - כיתה ה', והמצליחנית והשאפתנית שלנו לא חושבת ממש פעמיים, וכמובן לוקחת את התפקיד...איך לא?! זה הרי כל כך מרשים, ואיזה כבוד יהיה לה! ואיזו הערצה...וכמובן זו שליחות קודש הרי, מה יש בכלל לומר. וכאן, בעצם, מתחיל הסיפור.
רוחמי היקרה מסתחררת, ומסתחררת, ומסתחררת, עד שבעלה היקר בעת שכרות ביום הפורים מתחנן על נפשה (נכון, גם על נפשו) של אישתו שתצא מחיי השקר. והרי היא כל כך טובה ועושה את הכי ראוי ונכון וטוב, אבל זהו, היא עושה את זה כי זה הכי ראוי ונכון וטוב. וכי כך צריך וכי כך כולם. ובבקשה ד', שתתחיל כבר לחיות חיי אמת.

אולי זה נשמע קצת מדי ברור ורציף ולא מתחבר. אבל זה רק כי זה ספוילר, קחו בערבון.

אבל, ובכן, באמת רצף ה-מראות שמגיעות ומשקפות בזו אחר זו אחר זו, קצת גרם לאמינות הספר להתפקפק בעיניי, כי הרי זה לא הגיוני; דמות שטחית כל כך!
מצד שני, תמיד, כך לימדונו, דרך ההקצנה בספרים היא הדרך הטובה להבעת מסרים, להראיה חד משמעית, כאן זה מעט הפריע לי ואולי רק לי. ואולי... זה יחד עם זה שהמסר היה קצת מדי ברור, אבל יש מצב שזה כי זה לחץ על בלוטות קיימות, נוקבות, ואמיתיות - ללא ספק.

אכן יש לציין הדמות לכאורה אמורה להיות מיוצגת שטחית במיוחד, כזו שמתעניינת בדעת הסביבה וככל שיותר, ואין בדל של מחשבה של אמת - שאליה אנחנו דווקא כל כך רגילים מהספרים של מיה...
אז כן יש כאן את הדמויות השפויות שמעלות אור, למרות שישראל הבעל מאד מאד נזהר, אולי קצת יותר מדי...
אבל גם ברוחמי במיומנות מיוחדת יש משהו שניתן להתחבר אליו, על אף הכל, ואולי בגלל. גם כי בסופו של דבר יש בה והיא הרי אישה טובה שרוצה באמת להיות כזו, וגם באמת במיומנות שאין לי איך להסביר, מיה גורמת להתחבר אל הדמות למרות שבעיניי קשה לחבר אותה אל הקוראים, במידה מסויימת.

קטע שקצת הציק לי, רוחמי השתנתה מדי בחדות. הייתי רוצה שמאותו רגע שההבנה התבצבצה במוחה סוף כל סוף נראה את רוחמי ביומיום, יחד עם היומיום של כולנו. שכן חושבים וכן מודעים לפעמים יותר ולפעמים פחות לדעת הסביבה שמשפיעה עלינו כל כך הרבה, וקמים ובוחרים ולפעמים נופלים. ככה בשילוב. לא מדי רע, לא מדי טוב. הייתי רוצה לטעום קצת מהאיזון הזה.

הספר, כמו שאמרתי, קצת כולו מסר, אבל הוא גם מעניין על הדרך ועובר תהליכים יפים ועמוקים ומסקרן, (קראתי אותו באמצע הלילה ולא הפסקתי למרות העייפות! ), ונוגע בנימים חבויים, ובדקויות יפות, בחלקו. אבל כן חשוב לומר שיש הרבה מהחומר של הרוח ששמו מסר...
אבל חשוב לציין, לא בהאכלה בכפית מציקנית, אלא דווקא מסר שמספר את עצמו, ולכן, בעצם, גם כל כך אהבתי את הספר הזה.

הסיטואציות מהם מתבטאת הבעיה וגם בהם רוחמי אט אט משתפרת ומבינה, מתוקות ומיוחדות מאד בעיניי.
כדוגמת חמשת הקוקיות שאמהות הילדות מעטרות את ראשי ילדותיהם בשבת, וישראל אומר שכנראה זו בעיה הלכתית. אבל חמש נשים עושות את זה! חמש נשים זה המון! כך רוחמי. ואם יהיו חמש נשים אחרות שלא עושות את זה? שואל ישראל, בסדר, אז באמת לא הייתי עושה את זה, אומרת רוחמי. והבעיה האחרת שהיא כבר פחות בעיה נתפסת אצל רוחמי כיותר חזק.
כמה שקר שאנחנו בכלל לא שמים לב אליו, והוא עוטף אותנו בסמטאות הכי 'ראויות' לכאורה...

עוד קטע נוקב ואמיתי במיוחד - הוא הקטע של רוחמי כמעט עטה לקבל על עצמה ללמוד גם חומש עם פירוש הרש"ר הירש כמו חברתה בתיה...
כשהדברים הטובים שלנו הופכים למקובלויות ולסחף ולמערכת רשמים...

קטע קצת מוקצן הוא עם חזרתו של ישראל מוקדם הביתה מהכולל, ותירוצים שונים ולקיחת כדור תרופתי לא ברור וכמעט אישור לכל ספוקולציותיה הדרמטיות של השכנה...העיקר שלא תחשוב שהוא חזר סתם כך, כי קצת כאב לו הראש. זה משום מה היה לי קצת יותר מדי. במיוחד כי דווקא כן ייחסתי לרוחמי איזושהי רמה של גבול בעניין... אבל זה בסדר בסופו של דבר, כי רוחמי בכל מקרה היתה קצת קיצונית, בכל עניין שלא נסתכל עליו...

*רוח שרקה פתאום מבין הערפילים, נוסכת ברוחמי פתאום איזשהו הרהור של אמת, רוחמי הודפת אותו דיי מהר בנפנוף של 'מה הקשר?' ואני נאחזתי במילותיה של הרוח והתאכזבתי קשות כשרוחמי הודפת אותה. ואז פתאום שמתי לב, שזה היה בערך הרהור ראשון של אמת מצד רוחמי מתחילת הספר. זה היה לי חסר שכמעט ולא היו כאלו, עד לשינוי, עד להבנה. אבל זו בסופו של דבר היתה רוחמי, ובסוף למדתי לקבל אותה כמו שהיא, והמראה שהיא ייצגה לנו, על כל פנים, היתה בהחלט מעוררת הרהורים...

בתהליך התיקון, סיטואציות שאהבתי שעולות לי - לא לקחת את הילד של מירי לשמור עליו מפני הכתם לידה ה'איום ונורא'... (לא דנה על עצם הרעיון האם הוא באמת נכון אבל התיקון שבו עבור רוחמי היה כואב ומתוק.)

שאלתו של אברום אחיה של רוחמי, הבלתי מתפשרת, לגבי מה תענה רוחמי אם יעליבו מצד החברה את הילדה המיועדת לאימוץ... אויש, רוחמי עומדת שם קצת חסרת אונים מול החברה.

"חשוב שתהיה מסיבה שמחה, מלכי. ואח"כ... גם מסיבה יפה." : )

ישראל הוא דמות שהתחברתי אליה במיוחד. הוא מאזן. ויש בו הרבה טוב, וגם זה שהוא לא נקי לגמרי מוסיף יופי ועומק ממבט אחר...
קצת לא הבנתי את עניין אימוצה של רבקי, כן, לא, ומה שביניהם. אבל את המסר בסופו של דבר, אם רצו להבין אותו – הבינו.
הסבתא היא דמות שלא היתה לי מספיק ברורה, ואולי מספיק שכך.

הספר בכללי מתוק ונוקב ונכון ואמיתי ולא מתפשר.
הוא אומנם נכתב כבר קצת פעם, אך מתאים להיום באופן מדוייק, אפילו עוד יותר מתאים להיום... אומנות! במיוחד גם בעניינים טכניים כשהספר לא יותר מדי מתאר תיאורים שבעוד כמה שנים כבר יראו לנו פחות, גם כשרוצה לתאר אופנה ועידכון הוא מתאר את זה מספיק טוב בשביל להתחבר אז, ומספיק טוב בשביל להתחבר היום אל היומיום שלנו כי שוב כמו שאמרתי הוא הכי לא ספר היסטוריה...
וסתם כך אמיתות פשוטות ויפות ומעוררות מחשבה שנהניתי מהם מאד, וגם כאלה לא כל כך פשוטות ששזורות באומנות וביופי בין דפי הספר בלי קשר דווקא למסר העיקרי.
כמו שתמיד מיה יודעת לעשות היטב.

לסיכום, זהו ספר פשוט לאישה פשוטה, בשביל יום פשוט או לילה, פשוט לקרוא, פשוט להיות. להיות פשוטים לרגע, להאזין לעצמינו.
כמה פשוט - ככה יפה. ואם רוצים באמת, הוא יכול לגרום לנו לא להיות פשוטים בכלל, או אם מסתכלים על זה אחרת, להיפך, להיות פשוטים, להיות אנחנו.

עוד משהו קטן שקצת העיד בעיניי על הישנותו של הספר ואולי זה לאו דווקא בגלל זה...
כי בעמוד האחרון שאני אוהבת לקרוא לפעמים לפני הכל, לא היה מסכת תודות הכתובה בלשון יפה, בדיוק מתוק, ובדברים שניתן ללמוד מהם, על איך לומר תודה ואיך לראות אותה...
קצת היה לי חסר, מודה : )

לסיום נסיים במילות ההקדמה של מיה עצמה.
הספר מוקדש בהערכה לפורצי החומות, שידעו פחד - ויכלו לו.
ואני מוסיפה; וגילו בסופו של דבר שהחומות הן, בסך הכל, חומות של נייר...

תודה מיה, על עונג ועל הרבה מעבר.
על לימוד לדרך חיים טובה יותר.
וכמו שמיה אומרת, כשאתה גומר ספר, המטרה היא, שתרצה להיות טוב יותר.
תודה מיה, כי המטרה הושגה במיוחד, וכבר חשתי בכמה סיטואציות בחיי עד כמה הספר דיבר אליי, וכמה הוא עשה אותי, לפחות, רוצה מאד להיות טובה יותר, ובאמת.
 תגובה אחרונה 
תודה רבה לכל הרוכשים שהזמינו את הספר "סדר הפוך" באתר פרי הוצאה לאור.
אני ממש מעריכה את הרכישה דווקא בגלל שמבחינתי זה לא רק לקנות ספר, אלא זה סוג של תרומה.
פעמים רבות, רכישה מבעל עסק חדש זה סוג של חסד. אמנם כל אחד בוחר את החסדים שלו, ועדיף לעשות חסדים עם עצמנו ועם הסובבים אותנו, אבל בכל זאת, תודה לכולם על האמון.
ואם אתם רוצים לרכוש את הספר ואין לכם צורך בו אחר כך, אשמח שתתרמו לסיפריה, כי כרגע אין לי הפצה ובלתי אפשרי בשבילי להגיע לכל הספריות ברחבי הארץ, וחשוב שהספר יהיה נגיש לכולם.

כמה מילים על הסדרה "הצעה לסדר" שהספר "סדר הפוך" הוא הספר השני שלה.

סדרת הצעה לסדר מגישה תוכן עמוק בתוך ספרות קלילה וייחודית. בכל ספר יש את אותן דמויות בסיפור שונה.

בספר הראשון "הצעה לסדר", מוגש מסעו של צעיר חרדי שעומד מול האפשרות להיות מלך על מדינת ישראל, מטבע הדברים יש בה עיסוק סביב המושג מלך. ואיפה זה פוגש את האדם הרגיל, או במקרה זה האדם המתמודד. (ניתן להוריד את הקובץ הדיגיטלי באשכול של הצעה לסדר - סיפור בהמשכים בפורום הכתיבה)

בספר "סדר הפוך" יש עלילה אקטואלית המגישה את סיפורו של ארגון "שחרור עולמי" ארגון שמנוהל על ידי מילאן בלאץ (אחיו של קרלו בלאץ מהצעה לסדר) שנמלט מקובה בה יש שלטון קומוניסטי ושואף לפרק את השלטון העולמי.
בגלל העניין של רינגו סמית, הסופר הקנדי, בישראל, הוא מחליט להתחיל את האנרכיה העולמית בישראל. בשל כך הוא יוצר עימות בין ראש הממשלה לבתי המשפט (מוכר, כן?) הבעיה שגם אנרכיה צריכה שליט...

כעת אני באמצע כתיבת הספר הבא, "מסדר מלחמה", ספר שמדבר, איך לא, על המלחמה האחרונה... רציתי להגיש כאן את הפרולוג או הפרק הראשון אבל יש בהם הרבה ספוילרים מהספר סדר הפוך, אז אגיש כאן קטע מתוך הספר "סדר הפוך"

מבחינתי - כשאנו כותבים ספר או יוצרים משהו עלינו להבין שאנחנו רק הכלי שדרכו עובר לעולם מסר.
עלינו להיות כלים ראויים כדי שהתוכן יהיה ראוי, לכן יש עניין לעשות תהליך עם עצמנו כשאנו כותבים יוצרים משהו, התהליך מסייע לנו להגיע להכנעה ולהבין מה הרצון האמיתי שלנו, כי קשה עד בלתי אפשרי להיות מושלמים. (גם יוצרים גויים הם כלים, אבל אין להם תורה ומצוות כך שהתוכן פחות ראוי).

"זו הייתה סתם קריאת שווא", נתנאל הלל היה נסער. הוא ישב ברכב דו
מושבי ועיניו הביטו בצער לעבר הבניין המתרחק, בו השאיר את הקשיש
עם התפילין כרוכות סביב ידו.
"קריאת שווא? מה אני בשבילך, מוקד מד"א?" ניצן סקר אותו ברוגז, אחר
שב להתרכז בכביש.
"לא התקשרתי אליך בתור איש ביטחון, אלא בגלל שהיית ראשון
ברשימת השיחות".
דריכותו של ניצן התפוגגה מעט. "אוקיי, להחזיר אותך לדירה ממנה
נלקחת?" שאל בלעג.
נתנאל הלל חשב במהירות, "לא נראה לי שזה מתאים. בושות אחרי
שהתפרצת לשם ככה... בטח הם עדיין לא מעכלים מה קרה פה".
"מה קרה פה באמת? מה הסיפור? למה חששת מהם?"
"הוא נפל עלי פתאום, אני לא מכיר אותו. ואני מתמודד עם פראנויה",
נתנאל הלל החליט להתחמק ולא לפרוש בפני ניצן את הכל, "איך ידעת
איפה אני?"
ניצן הבליע חיוך. "אין כזה דבר 'נפל עלי פתאום'! אנשים לא נופלים על
אף אחד פתאום. בטח הייתה לזה סיבה".
"השגחה פרטית?"
"לכל אדם יש מניעים כלשהם".
"הוא רצה שאעזור לו עם סבא שלו. סבא שלו צריך להניח תפילין".
"ואתה מאמין לזה?"
"מה הכוונה?"
"שמישהו ירצה שתעזור לסבא שלו להניח תפילין? איפה פגשת אותו
בדיוק?" ניצן נהנה להשתמש ביכולת שלו לפענח מצבים.
נתנאל הלל חשב לרגע. "לא משנה, עזוב. אני עייף ואין לי כוח לשאלות".
ניצן החליט לוותר. "אוקיי, לאן לקחת אותך?"
"תוריד אותי ליד התחנה הקרובה, אעשה את דרכי בכוחות עצמי, זה
בסדר".
הרכב עצר באיטיות בצד הדרך.
"תן לי את הסלולרי שלך", ביקש ניצן.
נתנאל הלל הגיש לו בהיסוס קל.
"טלפון מקשים?" הטלפון עבר בחינה מדוקדקת.
"כן, אני חרדי".
"אוקיי, מעניין שהחרדים עדיין נצמדים לטלפונים מהדור הקודם, בטח
יש לכם סיבה טובה", הוא הפך את הטלפון ובחן אותו, "ספק גדול אם
אפשר להצמיד לכאן מעקב. אולי קיבלת לאחרונה מתנה ממישהו?"
נתנאל הלל שתק לרגע. "לא משהו מיוחד".
"תחשוב טוב. חפץ חדש, תנסה להיזכר?"
נתנאל הלל חשב רגע ארוך, מבטו המעודד של סוכן הביטחון גרם לו
להבין שהתשובה שלו מוכרחת להיות חיובית, כעבור רגעים ארוכים שלף
מכיסו צרור מפתחות, "לא בדיוק מתנה, קיבלתי מחזיק מפתחות עם דיסק
און קי שהרב צבי רייניץ ביקש ממני לשמור עבורו".

ספירת העומר

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

אתגר AI

תספרו 50... תזכורת • אתגר 252

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק צה

א לְכוּ נְרַנְּנָה לַיי נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ:ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ:ג כִּי אֵל גָּדוֹל יי וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים:ד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ:ה אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ:ו בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יי עֹשֵׂנוּ:ז כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ:ח אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר:ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי:י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי:יא אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי:
נקרא  7  פעמים

לוח מודעות

למעלה