מה שמזכיר לי איזה כתבה שלא מזמן ראיתי בד'ה מרקר
הנה
הדבקה
מייקל אייזנברג 29.08.10 | 18:58
הכשל הישראלי: הממשלה מכורה למיקרוסופט, חסרים כאן מהנדסים מוכשרים
"במשרדי הממשלה לא יודעים איך לאיית 'קוד פתוח'. הם מעדיפים להצטלם עם גייטס ובאלמר במקום לקדם טכנולוגיה". מייקל אייזנברג מציג את "מניפסט החומוס", כתב עמדה בועט על התעשייה הישראלית
Israeli Hi-Tech and Startups |
Career
אנו צריכים להרגיש ברי מזל מכך ששני השחקנים המרכזיים בדיוני התקציב של ישראל, פרופסור יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הכלכלית של ראש הממשלה וחיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, ממוקדים כל כך באתגרים הניצבים בפני תעשיית הטכנולוגיה המקומית. ואולם, השניים שקועים כל כך בפיתרון בעיות הנזילות של תעשיית ההיי-טק שהם לא מגיעים לשורש הבעיה.
מאחר שנושא התקציב בוער למדי כרגע, אני רוצה לתרום את חלקי ולומר שטיפול בבעיות הנזילות אינו מספיק. התיקון צריך לבוא מהשקעות מסיביות, לא מהקצאה מחודשת של התקציב. זו הדרך היחידה לבנות מסה קריטית ולהפנות את חרטום הספינה לכיוון הנכון. עלינו לשנות את האופן שבו הממשלה מתייחסת לטכנולוגיות העתיד ומשקיעה בהן. כמו כן, בעיטה בפחית הריקה שתדרדר אותה למקום אחר בהמשך הרחוב
לא תשנה את הדינמיקה של ההשקעות.
הטכנולוגיה של המחר
אני אוהב את העבודה שלי. אני חושב שאני בר מזל כאשר אני מתעורר כל בוקר כדי לפגוש את היזמים המדהימים של ישראל. אני שואב השראה מהחדשנות ומההזדמנות ליצור משרות. לא לחינם אנחנו אומת הסטארט-אפים. החוצפה הלאומית שלנו מדהימה ואין שני לרצוננו לנצח חרף כל הסיכויים. כפי שדן סניור ושאול סינגר כותבים בספרם
"The Start Up Nation", ישראל מצטיינת בטכנולוגיות רב תחומיות וביזמות באופן שונה מאוד מהרבה מדינות. יצרנו בישראל אקלים יזמי שאין שני לו וגאוות היחידה שלנו מידבקת. הפכנו את הטכנולוגים הצבאיים לנכס הליבה הלאומי שלנו ושאפנו לגדולות. אפילו הממשלות שלנו בשלהי שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 תרמו לצמיחת התעשייה, מביטול פרויקט מטוס הקרב ה"לביא" כדי לשחרר מאות מהנדסים מוכשרים לאזרחות וכלה בהשקת תוכנית "יוזמה" שנתנה דחיפה להון סיכון. בשבילי ועבור רבים אחרים במדינתנו הנהדרת, זוהי תחושה משכרת.
ואולם, כל התכונות הנהדרות הללו הופכות במהירות לבלתי רלוונטיות היות שהעולם הטכנולוגי סביבנו משתנה בקצב מהיר ואנו איננו עושים די כדי להתמודד עם האתגרים. אנו זקוקים לצלצול השכמה, לקריאת קרב שתדרוש מאיתנו להחליף את כל הכלים העומדים לרשות תעשיית הטכנולוגיה שלנו שהפסיקה לצמוח בכל הרמות. עמוק בתוכנו, כולנו יודעים זאת. קשה לבטא את הדברים וההשלכות עלולות להיות כואבות, אך התעשייה שלנו בסכנה - דבר שמעמיד גם את התעסוקה בישראל בסכנה.
אין לנו מספיק כישרונות
מחסור בכישרונות? על מה אתה מדבר? יש לנו כמות אדירה של אנשים חכמים ויוזמים. יש לנו המון מהנדסים. אולי, אבל רבים מהם אינם נמצאים במקום הנכון - הם מפוזרים וממוקדים בטכנולוגיות הלא נכונות.
ואלה הסיבות לכך: ראשית, יש בישראל יותר מדי חברות סטארט-אפ. אנחנו חיים במדינה קטנה אשר ריבוי האנג'לים, המשקיעים הפרטיים ואפילו קרנות ההון סיכון שבה הביא לצמיחה של חברות רבות. בישראל, סטארט-אפ של שני אנשים אינו מבשר על יצירת הפייסבוק הבא אלא מהווה נתיב להפיכת החברה לארגון של חמישה אנשים שמנסה למכור את הפיצ'ר שפיתח הכי מהר שאפשר. זהו בזבוז של הכישרון, שמונע מאיתנו לטפח ולהצמיח את החברות וכן לשכור ולשמר את הכישרונות הדרושים לחברות אלה כדי להפוך אותן לגדולות.
המודל של הסטארט-אפ עם שני האנשים שמפתחים פיצ'ר אחד יוצר ציפיות לא מציאותיות מבחינת נתח האחזקות בחברה, הואיל ושני המייסדים מחזיקים בבעלותם 80% מהחברה הקטנה (האנג'ל שלהם מחזיר כ-20% תמורת כמה מאות אלפי דולרים). המייסד שואל את עצמו, אם כן, "למה לי ללכת לעבוד בחברה X תמורת 0.2% מההון כאשר אני מחזיק ב-80% מהחברה שלי"?
מדובר בבעיה ברמה הלאומית. חברות הסטארט-אפ הנהדרות של ישראל אינן מוצאות כישרונות באותו אופן שבו גוגל ופייסבוק מגייסות עובדים בעמק הסיליקון משום שיותר מדי מהנדסים דגולים מפוזרים בסטארט-אפים זעירים. משיחות רבות שניהלתי, ומהערות שכבר הצטברו בבלוג שלי, אני יודע שמשקיעי הון סיכון רבים בעמק הסיליקון הבחינו בכך.
שנית, הכישרונות שלנו ממוקדים בטכנולוגיות הלא נכונות, או ליתר דיוק בטכנולוגיות של האתמול. אני לא מאמין שאני אומר את זה, אבל כמדינה, אנחנו מפתחים את הטכנולוגיות של האתמול. אף חברת סטארט-אפ בעמק הסיליקון לא מפתחת ב-dot.net או C#. ואולם, ברפובליקה הציונית של מיקרוסופט כל המהנדסים מכורים לדוט.נט וצבא ההגנה לישראל הוא בכלל מושבה של דוט.נט.
זה מה שנכתב ב"ניו-יורק טיימס" לפני מספר שבועות אודות המהנדסים של ימינו:
"היבולים האחרונים של בוגרי מדעי המחשב וחברות הסטארט-אפ נוטים להתרחק ממיקרוסופט, אמר מר או'ריילי.
הרוב המכריע של חברות הסטארט-אפ הטכנולוגיות נשען כיום על תוכנת קוד פתוח שמפיצים מתחריה של מיקרוסופט עבור חלקי הליבה של התשתית הטכנולוגית שלהם. לכן, האנשים מוטי הטכנולוגיה שיוצאים מהמכללות עשו את ההתמחות שלהם על תוכנה פתוחה ומעדיפים לפתח קריירה בחברות שאינן מיקרוסופט.
'אין לנו גישה לילדים שיוצאים מהמכללה', הודה בוב מוליה, נשיא עסקי התוכנה של מיקרוסופט בראיון שנערך עמו השנה. 'כאשר אנשים, במיוחד צעירים, רוצים להקים חברת סטארט-אפ ואין להם כסף, הרעיון של קניית תוכנה מבית מיקרוסופט אינו קורץ להם, בלשון המעטה'.
אובדן הגישה לחברות הסטארט-אפ כבר פגע במיקרוסופט כאשר חברות כמו פייסבוק וטוויטר, המסתמכות על תוכנה פתוחה, הפכו מעסקים רעועים ליצרניות המשגשגות של עמק הסיליקון".
הרעיונות של מיקרוסופט אינם העתיד
אל חשש, מר מוליה. בישראל, מיקרוסופט נוהגת בחוכמה כשהיא מכשירה את יחידות המודיעין של צה"ל בטכנולוגיות מתוצרתה. כאשר אותם חיילים משתחררים, הם נושאים עמם את בשורת הדוט-נט אל עבר מסדרונות משרדי הממשלה וחברות הסטארט-אפ. במדינות אחרות, אוניברסיטאות כמו סטנפורד, MIT וקיימברידג' הן המקור העיקרי למהנדסים, אז אפשר פשוט לפתוח קורסים אחרים.
כאן המצב שונה. בגלל המבנה הייחודי של יזמות המתפתחת בצבא, ההחלטות הטכנולוגיות המתקבלות במשרד הביטחון ובממשלה משפיעות באופן דרמטי על המומחיות של המפתחים הישראלים. הממשלה אחראית לבעיה זו. וכיוון שבממשלה אין בנמצא אף גורם בעל חזון טכנולוגי ואפילו לא מדען ראשי בעל ראייה כוללת של ההזדמנויות והקשיים, הניהול הכושל הזה צפוי להמשך. חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, מבין זאת, אני חושב.
המבנה שלנו, המובל על-ידי הצבא, הוא הסיבה שאנו מצטיינים בתקשורת אלחוטית וגם הגורם לכך שאנחנו תעשיית טכנולוגיה השבויה בכבלי מיקרוסופט ומתחילה לשקף את
מה שנכתב בטק-קראנץ': שהרעיונות של מיקרוסופט אינם העתיד. אתם יכולים לשאול את אנשי
Seeking Alpha (אחת החברות שלנו) או
Fieverr איך זה לגייס מתכנתי רובי און ריילס בישראל.
הממשלה שלנו מכורה למיקרוסופט. השנה היא ביטלה תקציב זעום של מיליון שקל שנועד לממן חלופה בקוד הפתוח עם תרגום לעברית. האנשים שממלאים את משרדי הממשלה לא יודעים אפילו איך לאיית 'קוד פתוח'. הם מעדיפים להצטלם עם ביל גייטס וסטיב באלמר במקום לקדם את הטכנולוגיה. שאלו את השר מיכאל איתן, הממונה על שיפור השירות לציבור, איך זה להרים פרויקט קוד פתוח במרכז מחשבים ממשלתי, המוכר בשם Redmond-East. מה בדיוק הוא קיבל?
שביתות איטלקיות ולחצים עצומים שלא לאפשר לקוד הפתוח לחדור לקתדרלת הממשלה. הפקידים והפוליטיקאים לא יחמיצו הזדמנות לתמונה טובה.
חיים במדינת הגמדים
מה בנוגע לסקלביליות? ובכן, מאחר שרבים מהמהנדסים עובדים בחברות סטארט-אפ של שני אנשים, יש לנו מעט מאוד אנשים שהתנסו בבניית מרכז שרתים גדול או עבדו עם מספר עצום של לקוחות בסביבה מקוונת. כאשר הגודל הוא שם המשחק במחשוב ענן, SaaS, אינטרנט ופיתוח תוכנה, אנחנו מדינת הגמדים. אחת החברות שלנו,
קונדויט, מחפשת עשרות מהנדסי אינטרנט ומצליחה בסופו של דבר להשיג אותם משום שהיא הגדולה והצומחת מכולן, אך המשימה אינה פשוטה.
היעדר הכישרונות הוא מכשול גדול מאוד לחברות עתירות צמיחה וקונדויט היא הטובה ביותר בתחום זה בישראל. פייסבוק יכולה לגייס כמה עובדים שהיא רוצה בעמק הסיליקון, אבל בישראל פשוט אין מספיק כישרונות. הצלחתה של קונדויט בגיוס היא תוצאה של עבודה קשה מאוד ואינה משקפת את המצב בשוק המקומי.
אבישי אברהמי, מנכ"ל
Wix, חברה נוספת שלנו, אמר לי: "העסקים שלנו גדלים בקצב של 10% בחודש אבל המתחרים ישיגו אותנו משום שאני לא מצליח למצוא בישראל מתכנתי ג'אווה ורובי און ריילס. אני לא מצליח למצוא אף מהנדס עם ניסיון בבניית מרכזי שרתים גדולים עבור מספר רב של לקוחות. אני מוכן לשלם שכר מצוין, אבל זה לא עוזר לי. אין אנשים. אני טס לרוסיה כדי לחפש שם".
תודה לאל שרשויות המס לא גירשו את חברות ההימורים המקוונות לגיברלטר, שהרי אז לא היו לנו בכלל מומחי סקלביליות. במלוא הכנות, למעט תעשיית המוליכים למחצה, אנחנו מפגרים בכל הקשור לכישרונות הנדסיים מובילים. העובדה הזו אמורה להבהיל אותנו. אתם מבינים, הסיבה שבעשר השנים האחרונות לא יצאו מישראל חברות גדולות היא שכל הענקיות כמו גוגל, פייסבוק, אמזון וסיילספורס הושתתו על טכנולוגיות שאינן מתוצרת מיקרוסופט ותוכננו מלכתחילה להתרחב לממדים גדולים - אנחנו פשוט לא השתתפנו במשחק.
הקולגה הקודמת שלי ואשת המקצוע הטובה ביותר בתחום משאבי האנוש בענף ההיי-טק,
סיגל וידמן, המועסקת כיום בג'מיני, סיפרה לי לפני מספר שבועות שחצי משערות ראשה נשרו בחיפושיה הקדחתניים אחר סגן נשיא למו"פ של חברות אינטרנט ומחשוב ענן סקלביליות. "בישראל פשוט אין מספיק כישרונות בתחום הזה", היא אמרה לי.
עד כמה המצב גרוע? לפני כמה שבועות נפגשתי עם מהנדס ישראלי בכיר שעזב את גוגל כדי להקים חברה. שאלתי אותו אם הוא מתכוון להקים את מרכז המו"פ בישראל. הוא ענה לי בפשטות - "לא". שאלתי למה ותשובתו הייתה מזעזעת אך לא מפתיעה. "אין בישראל כישרונות לפיתוח סקלביליות ופלטפורמות תוכנה. יש פחות מדי מתכנתי C++ ואין בכלל ישראלים בעלי ניסיון ביישומי אינטרנט סקלביליים. אפילו בניו יורק (!) יש יותר. המהנדסים הישראלים יודעים ליצור אבטיפוסים בויז'ואל בייסיק ובדוט.נט, אבל הם לא מסוגלים לבנות יישומי אינטרנט סקלביליים. במלוא הכנות, אפילו פרויקטים צדדיים לא כדאי לעשות בישראל כי הם לא זולים יותר". זוהי תמצית הסיפור במשפט אחד: אנחנו עומדים לפספס את הרכבת של האינטרנט. ההשקעה בטכנולוגיה של האתמול היא אף הגורם שמקשה על האנשים הדגולים שפוטרו מאלווריון ומוטורולה למצוא עבודה בישראל (על כך ארחיב בחלק השני.
ואם כבר מדברים על טכנולוגיות חדשות והדור הבא, האם שאלתם את עצמכם כיצד קרה שאין חברות או יזמים ישראלים עם אפליקציות מוקדמות לאייפד? מדוע אנחנו לא מיוצגים בפרסומות של אפל לאייפד ולאפליקציות שלו? הדבר נובע מכך שמשרדי הממשלה ופקידיהם
חוסמים את הטכנולוגיות במעבר הגבול במקום לקבל אותן בזרועות פתוחות.
כבוד השר כחלון, להלן אפשרות אחרת לפעולה: במקום לעכב את הרוכשים במכס, יכולת לפנות לאפל ולנסות ליזום רכישה של 10,000 מכשירי אייפד שטרם יצאו לשוק. את המכשירים יכולת לחלק ליזמים כדי לוודא שישראל תהיה הראשונה להיכנס לשוק היישומים לאייפד. בנוסף, ניתן היה להפוך את ישראל למדינה הראשונה על הגלובוס שמוכנה להמיר את כל תוכניות הלימודים שלה לטאבלט של אפל. חשיבה שכזו הייתה פורצת דרך ומלאת חזון. אבל אתה, כבוד השר, למרות הצלחתך המרשימה מול המפעילים הסלולריים, לא מבין את הנקודה, ולכן התעשייה שלנו - מנוע הצמיחה של כלכלת ישראל - משלמת את המחיר.
דרך אגב, מדוע לעזאזל
יש כאן כל כך הרבה עורכי דין? אנו זקוקים למהנדסים, לא לעורכי דין. מדוע הממשלה אינה מתמקדת ביצירת תמריצים לאנשים צעירים וחכמים שיהפכו למהנדסים ולא לעורכי דין? אבל אני סוטה מהנושא.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
