דרוש מידע מריבות בשולחן שבת, אשמח אם תעזרו לי. יש גם סקר למי שאוהב:)

[חושב מחדש]

נושא מרתק...
אצלנו בבית הגדולים יושבים בשולחן השני - כך שאין מריבות... כי זה בכל מקרה לא ליד אבאמא,
והקטנים יושבים בשולחן של ההורים.... [הכמות לא נותנת שכולם יהיו בשולחן אחד]
ואז הורדנו את המריבות לבין הקטנים... וגם שם
אפשר לריב, עד שאבא הגיע לשולחן, ברגע שאבא הגיע לשולחן ולא הסתדרו במקומות,
אבא מחליט!!!
וחסל סדר מריבות.
מעבר לכך - סעודת שבת זה לא אירוע שבאים אליו ומיד הכל מסתדר,
ישנים שישי בצהרים - חובה. כולל אבא אמא.
אני יושב להכין את סעודת שבת, ווארטים, רעיונות, סיפורים,
עוברים על התיקיות של הקטנים...
וכל זה מייצר סעודת שבת רגועה ונעימה...

בהצלחה.

 

[גיטיgiti]

אצלינו יש מקומות קבועים פותר את רוב בעית המריבות. הבעיה כשמתחילים לאכול ודורשים אחד מהשני לאכול בשקט

 

[גיטי ל.]

כל הכבוד לכולם על התשובות הנבונות
אין ספק שעם קצת השקעה שולחן השבת שלנו יראה אחרת

 

[לב מרגיש]

עצה שלי להאכיל את הקטנים לפני שאבא חוזר מבה''כ מי שצריך לישון להשכיבו , וכן כל הרוגע תלוי בהורים. ,
הכלל הוא אם כל יום שישי היה הפוך אז ודאי שבסוף כולם עייפים ועצבניים... אבל "אשת חייל " זאת
שעושה קניות ביום רביעי וביו חמישי עורכת שולחן ושטיפה כל הבית, סלטים הכנה בסיסית, וביום שישי בישולים אחרונים צ'ונט ואורז. אמא שלי ביום שישי עובדת במטבח עד 12 ולאחר מכן הולכת לנוח והבית נוצץ..........שבת אצלה יכולה להכנס גם ב1:00 בצהריים וגם שהיינו קטנים!!!

 

[גיטי ל.]

אמא שלי ביום שישי עובדת במטבח עד 12 ולאחר מכן הולכת לנוח והבית נוצץ..........שבת אצלה יכולה להכנס גם ב1:00 בצהריים וגם שהיינו קטנים!!!

הלוואי על כולנו!!!!!!

 

[יאן]

היתה לנו השבת אורחת לא חרדית, אין לה ילדים

אין לה ילדים וגם אין לה מושג איך נראית משפחה עם ילדים. הכל בסדר אצלכם.

 

[מילה בסלע]

א. האורחת שלך קצת מוזרה.
ב. את אמא מדהימה, זורמת ומחליקה, והיה נכון לענ"ד לנהוג כפי שנהגת.
ג. ילדיי רבים תמיד, לא על המקומות, כי הם קבועים, אלא על: מי יטול ראשון, מי יוציא את החלות ויכין אותן לאבא, ובכלליות כל בקשה שלי הופכת למריבה קשה מי יזכה לבצע (ושלא תחשבו שיש פרסים על ביצוע מטלות וכו'...) אני כ"כ מותשת מהמריבות ופשוט עושה הכל בעצמי ויצא לי החשק לבקש מהם...
פחות או יותר השגנו שליטה על המריבות כאשר נקבע שהקטן מוציא חלות בסעודה ראשונה ואחיו בסעודה שניה, והגדול נוטל ראשון בסעודה ראשונה ולמחרת אחיו הקטן... נותרו מריבות שהן יותר "הקנטות", הגדול מעצבן את הקטן, וגם אותנו על הדרך...

אבל בעיקרון מול אורחים, אחרי הסעודה הראשונה והכושלת, היה נכון לאסוף את החבריא לחדר סגור ולהבהיר גבולות ועקרונות חינוכיים חד משמעיים, למען לא תחזור הסיטואציה בסעודות הבאות.

 

[לב מרגיש]

דיבורי הנ''ל הוא כללי ולא

עצה שלי להאכיל את הקטנים לפני שאבא חוזר מבה''כ מי שצריך לישון להשכיבו , וכן כל הרוגע תלוי בהורים. ,
הכלל הוא אם כל יום שישי היה הפוך אז ודאי שבסוף כולם עייפים ועצבניים... אבל "אשת חייל " זאת
שעושה קניות ביום רביעי וביו חמישי עורכת שולחן ושטיפה כל הבית, סלטים הכנה בסיסית, וביום שישי בישולים אחרונים צ'ונט ואורז. אמא שלי ביום שישי עובדת במטבח עד 12 ולאחר מכן הולכת לנוח והבית נוצץ..........שבת אצלה יכולה להכנס גם ב1:00 בצהריים וגם שהיינו קטנים!!!

אישי את אימא מדהימה, זה קורה במשפחות הכי טובות ותחיי בצורה בריאה שמה שד' עושה זה הכי טוב ,כלל שאנחנו מורידים שליטה הקב''ה מראה לנו מי המנהל ועוזר לנו.... תלכי לישון ברוגע.

 

[לב מרגיש]

אני הייתי שואלת את האורחת כמה אחים יש לה ומה הבדלי הגילאים ביניהם.
אין לה למה להשוות, כי לה אין ילדים.
אבל מבית הוריה ודאי יש לה זכרונות של ישיבה משפחתית סביב שולחן.( או שלא. יכול להיות)
לא דומה משפחה עם 3 ילדים בהפרש של שלוש, ארבע שנים בין אחד לשני
לבין משפחה עם שישה בהפרש של שנה וחצי כשהגדול בן שמונה.
מישהו אחר היה נהנה מההמולה והבלאגן ומרגיש את ההווי המשפחתי מפנים.
הייתי חייבת לכתוב לך כי שולחן שבת עם ילדים הוא מאתגר ודורש עבודה.
אבל יש בו כ"כ הרבה יופי ושמחת חיים עם כל הבלאגן והמריבות.
ילד שרב על המקום, זה סימן ששולחן שבת חשוב לו.
שהוא רואה בסעודה נקודת שיא של המשפחתיות, של השבוע.

אחרי שתניחי את דעתה, את יכולה לנסות להסתכל במבט שלך.
לך , כאמא, מפריע הבלאגן של שולחן שבת?
כתבת שלא.
אם לא , אז אין לך מה להתרגש.
בבית שלך תעשי מה שטוב לך.
רוצה לשפר?
שפרי לפי מה שמתאים לך.
לא לפי מה שמתאים לאורחת,
שהיא כמו שכתבת יפה, אורחת לרגע...

מה את עושה באדריכלות ? לכי להיות יועצת את ריתקת אותי!

 

[ממ"ד]

ללא קשר כל כך לנכתב,
זיכרו,
למרות שאתם מסוגלים לשלוט על רעבונכם, או ששבעתם בקידוש בביה"כ וכדו'.
הרי ששאר בני המשפחה ייתכן שהם מאוד רעבים!!!
ולכן, אל לכם להיות צדיקים מאוד גדולים בהמתנות מיותרות לפני ההגעה לבית מהבי"כ, וכן המתנות מיותרות בבית קודם קידוש, וכן ניגוני שלום עליכם ארוכים וכדו'.
השתדלו שיתחילו את הסעודה במהירות האפשרית, וכמובן, ללא לחץ, אך ללא סחבת, אשר מציקה לכל בני הבית, והעונש על זה יותר מהשכר של הסחבת, למרות התירוצים השנונים...

 

[ממ"ד]

עצה שלי להאכיל את הקטנים לפני שאבא חוזר מבה''כ מי שצריך לישון להשכיבו , וכן כל הרוגע תלוי בהורים. ,
הכלל הוא אם כל יום שישי היה הפוך אז ודאי שבסוף כולם עייפים ועצבניים... אבל "אשת חייל " זאת
שעושה קניות ביום רביעי וביו חמישי עורכת שולחן ושטיפה כל הבית, סלטים הכנה בסיסית, וביום שישי בישולים אחרונים צ'ונט ואורז. אמא שלי ביום שישי עובדת במטבח עד 12 ולאחר מכן הולכת לנוח והבית נוצץ..........שבת אצלה יכולה להכנס גם ב1:00 בצהריים וגם שהיינו קטנים!!!

דעו לכם!!!
יום שישי רגוע זה סוד ההצלחה!!!
במשפחתינו יש מבצע "המתנה לשבת"
כך שמי שמצליחה להכין את השבת, כך שהיא מגיעה חצי שעה לפני צפירת השבת למצב, שממתינים לשבת... הכל מוכן. פשוטו כמשמעו. נכנסת להגרלה מסויימת כל שבוע.
כאחד שאינו עושה וקונה סגולות, פה ראיתי שזה לא סגולה אלא פשוט מציאות שלא ניתן לחלוק עלי'ה.
השבת היא פשוט רגועה שלווה ושמחה!!!
יום רביעי קניות. חמישי שטיפה וסלטים. שישי בישולים.

 

[מלינקה]

אני חושבת, שכמה שיותר דברים קבועים וידועים זה מצמצם את המריבות
מקומות קבועים
מי מספר פ.שבוע באיזה סעודה
מי מוריד מהשולחן איזו מנה וכד'
כמובן שצריך ללמד שלפעמים צריך להתגמש

 

[מאיר גולד]

צריך לשאול את יוני איפה הוא ראה את הסעודות שבת שהוא מצייר.

 

[ביקי]

המריבות של הילדים מציקות לנו ההורים
הילדים בכלל לא מרגישים אותן
שמתי לב לזה, אחרי שבת אחת שהיתה נוראה לדעתי מבחינת המריבות, הילדים כמעט "הרגו" זה את זה.
אחרי שבת אני שואלת את הילדים איך היה בשבת, ממה הם נהנו וכולי, הייתי בטוחה שיגידו שהיה נורא, והם כולם אמרו שהיה כיף! וטעים! והלואי שתבוא שוב שבת.
הגענו למסקנה, שהמריבות לא מפריעות להם, אלא לנו.
שימו לב, שאחרי דקה הם שוב חברים הכי טובים
אז תרגעו מהמריבות, כל עוד לא הגיעו לאלימות מוגזמת פשוט להתעלם (קל לומר קשה ליישם....
אין דרך להושיב מספר ילדים קטנים נורמלים לשלוחן אחד בלי שתהיינה מריבות.

 

[זהבוש]

עניתי.

 

[כוכב103]

אני חושבת שענין המריבות בשולחן שבת הוא תוצאה.
וצריך לעשות תכנון קודם מה רמת ההשקעה בשולחן שבת
מי מנהל אותו ואיך, מה רמת המשמעת בכלל בבית, איך חלוקת התפקידים בין ההורים ועוד.

אם ברור לילדים ששולחן שבת הוא מכובד וחשוב בעיני ההורים
שמכינים לקראתו סעודות שטרחו עליהן וחשבו עליהן וחיכו להן.
שכל בני הבית נוכחים סביב השולחן בצורה מכובדת כיאה לכבוד שבת (לבושים ולא עם חלוקים מסמורטטים, עם ספרים ועיתונים...)
האבא תופס את מקומו במשך כל הסעודה (נכון הוא פחות עוזר בהגשה ונשיאה בעול אבל זה תפקידו בשעת הסעודה)
האמא אחראית להגשה, פתרון בעיות קטנות שמפריעות את הרצף וכד'. (זה אמנם דורש מאמץ, אבל זה שווה)
שמספרים את הפרשה או ההפטרה בצורה מעניינת, אולי לומדים איזה רצף של הלכות וכדו'
שמעלים נושאים מעניינים לשיחה, ושותפים אליה כל בני הבית (לא רק סוגיות בגמרא שבני 16+ יכולים להבין או רק סיפורים ברמה של גן שהגדולים משתעממים)
שרים שירי שבת ושירים אהובים מתוך חוויה ואחדות (ולא את כל הזמירון מכריכה לכריכה...)

ששומרים על אוירה נעימה ללא מתיחות וחיסולי חשבונות.​

כמובן גם אורחים תורמים לאוירה, אבל בגבול, ובטח לא להרבות באורחים שלוקחים את מקומם של הילדים.


באופן כזה לילדים נתפס שולחן שבת כחוויה שבועית מרוממת, מאחדת, ומשהו שמחכים לו כל השבוע.

 

[secret]

הבעיה כשמתחילים לאכול ודורשים אחד מהשני לאכול בשקט

או כשאחד הילדים הניח בטעות [או בכוונה, אין לדעת] את הטחינה מתחת לאף של זה שיושב מולו וסובל מאלרגיה חריפה לריח של טחינה...

 

[גדולה מהחיים:)]

הבעיה כשמתחילים לאכול ודורשים אחד מהשני לאכול בשקט

אצלנו אומרים,
הגהנום נח בשבת,
וזה סימן לשקט!!

 

[Tweenset]

אצלנו בסעודה שלישית כולם נרדמו
ולא היו מריבות!!!
היה שקט חריג - - -


מה שמוזר לי- מעולם לא היתה לנו אורחת שביקשה מהילדים שיפסיקו לריב! וכבר זכינו לארח אי אלו אורחות.

ועיקר המריבות הן על המקומות, מי יעמוד לידי בקידוש (!) ומי יטול לפני כולם... בקיצור, הדברים הרגילים.

 

[קריאת כיוון]

מזמינה אותך אם יקרה
לקבל כוח, שלווה ושדרוג האווירה
עם סדרת הסרטונים [קליפים]
הקצרים והיעילים
חינם
באתר המצורף כאן למטה.