אכן, כך כתוב.היה צריך ליכתב - שבעה ימים, או לחילופין שבעת הימים כשהם מסוימים
אכן, כך כתוב.היה צריך ליכתב - שבעה ימים, או לחילופין שבעת הימים כשהם מסוימים
חוץ מ'שבעת ימים', 'שלשת ימים', 'ששת ימים' וכו'.אכן, כך כתוב.
וכל היריעה פרוסה לפנינו באשכול זה, אשר הועלו בו כמה הצעות ונתלבנו בו כמה ליבונים. והרוצה להחכים יקראהו מתחילתו.הסיב,ה שכתוב 'שבעת ימים' ולא 'שבעה ימים' הוא משום ש'שבעת' הוא חטיבה אחת של ימים, כמו 'שבוע ימים', ו'שבעה ימים' יכולים להיות מפוזרים.
דווקא לגבי 'שלוש סאים' - אם נעיין הן ברש"י: ''קמח סלת. סלת לעוגות. קמח לעמילן של טבחים'' והן בשפתי חכמים:וזה יכול היה להיות ההסבר גם בשלש סאים קמח, כי שלש סאים הן איפה אחת. ומשום מה לא השתמש אברהם במידה זו (אולי עוד לא היתה קיימת).
כלל זה עומד בסימן שאלה, שמצטרף לגמרא בכריתות: חיפשתי בתנ"ך בקצרה ביטויים כמו תשעה ימים (0 תוצאות), שמונה ימים (0), שבעה ימים (0), ששה ימים (0), חמשה ימים (1 בירידת השליו, ומשמע רצופים), ארבעה ימים (0. ו'ארבעת' פעם 1 אצל בת יפתח, וקי"ל שאינם רצופים), שלשה (4, ורובם ודאי רצופים). מכך מתחזקת השאלה: מה מקור הכלל הזה?אגב, כאשר באה סמיכות שבה הנסמך מספר והסומך - מלת זמן, הכוונה היא שזו קבוצה מוגדרת של זמן - 'שלושת ימים' - שלושה ימים רצופים ולא נפרדים, 'שְּלש השנים' - שלוש השנים הרצופות וכן הלאה.
לענ"ד זה לא נכון. מלבד זאת, הרבה פעמים הגמרא מגיעה למסקנה שיסוד המחלוקת בין שני תנאים הוא שלאחד משמע מהפסוק ייתור ולשני לא משמע ליה. אם כן רואים ש"כללי הדקדוק" זה לא תחום שחור לבן.אומר רק זאת, שברוב המקומות שבהן הגמרא דורשת מכך שהיה ניתן לכתוב באופן אחר, כללי הדקדוק טוענים שאי אפשר היה.
אני מדבר על הכללים של מקצוע הדקדוק, לא על כללי דרשות הגמרא.לענ"ד זה לא נכון. מלבד זאת, הרבה פעמים הגמרא מגיעה למסקנה שיסוד המחלוקת בין שני תנאים הוא שלאחד משמע מהפסוק ייתור ולשני לא משמע ליה. אם כן רואים ש"כללי הדקדוק" זה לא תחום שחור לבן.
זה נכתב בתגובה לאני מדבר על הכללים של מקצוע הדקדוק, לא על כללי דרשות הגמרא.
וכוונת @חגי פאהן היתה לשלול את ההנחה שדרשות הגמרא אינם מבוססות על דקדוק ומשמעות הכתובים.אומר רק זאת, שברוב המקומות שבהן הגמרא דורשת מכך שהיה ניתן לכתוב באופן אחר, כללי הדקדוק טוענים שאי אפשר היה.
לא ראיתי שום שלילה. אם לפי כללי הדקדוק כותבים 'ואהבת את ה' אלקיך' ולא 'ואהבת ה' אלהיך', נמצא שה'את' אינו מיותר.וכוונת @חגי פאהן היתה לשלול את ההנחה שדרשות הגמרא אינם מבוססות על דקדוק ומשמעות הכתובים.
לדרוש ייתורים כל אחד יכול, 'ולא שמיע ליה' היינו שלא נראה לו שיש סיבה לדרוש מייתור זה.מאידך, אם איני טועה, כשהגמרא אומרת 'לא שמיע ליה' - הכוונה היא שלא קיבל מרבו שצריך לדרוש תיבה זו.
ממש לא.לדרוש ייתורים כל אחד יכול
אמר ליה רב חסדא לרב יוסף מי שמיע לך מיניה דרב יהודה ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות? אמר ליה - משמע לא שמיע לי, אלא מסברא וכו' (כתובות נג: )'ולא שמיע ליה' היינו שלא נראה לו שיש סיבה לדרוש מייתור זה.
כיום לא, אבל בזמן התנאים כן.ממש לא.
אכן, 'לא שמיע ליה' היינו 'שלא שמע ברייתא זו או דין זה', אך 'לא משמע ליה', היינו שאינו סובר דרשה זו.אמר ליה רב חסדא לרב יוסף מי שמיע לך מיניה דרב יהודה ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות? אמר ליה - משמע לא שמיע לי, אלא מסברא וכו' (כתובות נג: )
בודאי.אז גם @yonatanr מסכים שדרשות התנאים מתחילות בהסתברות ובמשתמע מלשון הפסוק?
או... שלא הבנו למה רש"י מתכוון בשטיינ"א של ימים, והוא בכלל לא התכוון לכלל כזה.
?אצטט את לשון רש"י בויקרא כג ח: "שבעת ימים" - כל מקום שנאמר שבעת שם דבר הוא, שבוע של ימים שטיינ"א בלע"ז. וכן כל ל' שמונת ששת חמשת שלשת.
לא בחנתי בעיון את דברי רש"י, אבל ראשית ברור לי שעובדה פשוטה שמצאתי בחיפוש בתנ"ך תוך שלוש דקות, רש"י היה מודע אליה היטב, ונראה לי קצת מצחיק לומר "כללו של רש"י נסתר מהמקורות התנכיים". וצריך לומר שרש"י בא להסביר (ואם לשפוט לפי אשכול זה - לא בהצלחה מרובה) למה בשמות עצם רגילים אומרים "שלושה עשרונים"/ "שבעה פרים", אבל כשזה מגיע לימים פתאום זה הופך ל"שלושת" ו"שבעת". לא ראיתי איפה הוא מזכיר את המילה 'צמודים'/'רצופים'/'סמוכים' וכיו"ב. הוא סה"כ אומר "שם דבר הוא, שבוע של ימים". אולי אפשר לצרף לזה את העובדה שבשפות האירופאיות אין מילת מספר מיוחדת לימים, והוא בא להסביר לחבריו דוברי הצרפתית מה פירוש המילה "שבעת".
שלש סאים.למה בשמות עצם רגילים אומרים "שלושה עשרונים"/ "שבעה פרים", אבל כשזה מגיע לימים פתאום זה הופך ל"שלושת" ו"שבעת".
אל תחמיצו!!!
מנוי פרימיום באתר פרוג, יקפיץ את המוניטין שלך לקהל גדול שאסור לך להחמיץ!
ועכשיו בהזדמנות, מבצע פסח 10% הנחה ברכישת מנוי שנתי!
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
2.04
כ"ג אדר ב'
השקה חגיגית
חדש בפרוג
קורס חדשנות AI ובינה מלאכותית
14 שיעורים מפוצצים תוכן על כלי הAI השונים ליצירת תמונות וויז'ואל, עריכת וידאו ומושן, כתיבה ורעיונות, אפיון ועיצוב אתרים ועוד המון!
ההרשמה נפתחה!
20.03
י' אדר ב'
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
26.03
טז' אדר ב'
פתיחת מסלול
מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
8.05
ל' ניסן
פתיחת מסלול
אוטומציות עסקיות, בוטים והטמעת מערכות מידע
מלגות גבוהות!
9.05
א' אייר
ירושלמי?
יש לנו מלגה מטורפת עבורך! קורס במימון כמעט מלא!!
אוטומציות עסקיות, בוטים והטמעת מערכות מידע
ההרשמה בעיצומה
28.05
כ' אייר
פתיחת מסלול מורחב:
פיתוח ובניית אתרים
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יְהוָה חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים: