מצות עשה של - תקין?!

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
הסיב,ה שכתוב 'שבעת ימים' ולא 'שבעה ימים' הוא משום ש'שבעת' הוא חטיבה אחת של ימים, כמו 'שבוע ימים', ו'שבעה ימים' יכולים להיות מפוזרים.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
הסיב,ה שכתוב 'שבעת ימים' ולא 'שבעה ימים' הוא משום ש'שבעת' הוא חטיבה אחת של ימים, כמו 'שבוע ימים', ו'שבעה ימים' יכולים להיות מפוזרים.
וכל היריעה פרוסה לפנינו באשכול זה, אשר הועלו בו כמה הצעות ונתלבנו בו כמה ליבונים. והרוצה להחכים יקראהו מתחילתו.
 

אפכא מסתברא

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
וזה יכול היה להיות ההסבר גם בשלש סאים קמח, כי שלש סאים הן איפה אחת. ומשום מה לא השתמש אברהם במידה זו (אולי עוד לא היתה קיימת).
דווקא לגבי 'שלוש סאים' - אם נעיין הן ברש"י: ''קמח סלת. סלת לעוגות. קמח לעמילן של טבחים'' והן בשפתי חכמים:
''קשה לרש"י דמשמע שתלוש אותם ביחד ותעשה מהן עוגות, וכי היה אברהם'' וגו' ניווכח כי מן הנוסח 'שְלוש סאים' אכן משמע שלוש רצופות ('שתלוש אותם יחד'), ולכן מבאר רש"י מה שמבאר שם.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
אחר העיון, ה'ביחד' קאי א'קמח - סלת'. ולא על על ה'שלש סאים'.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
אגב, כאשר באה סמיכות שבה הנסמך מספר והסומך - מלת זמן, הכוונה היא שזו קבוצה מוגדרת של זמן - 'שלושת ימים' - שלושה ימים רצופים ולא נפרדים, 'שְּלש השנים' - שלוש השנים הרצופות וכן הלאה.
כלל זה עומד בסימן שאלה, שמצטרף לגמרא בכריתות: חיפשתי בתנ"ך בקצרה ביטויים כמו תשעה ימים (0 תוצאות), שמונה ימים (0), שבעה ימים (0), ששה ימים (0), חמשה ימים (1 בירידת השליו, ומשמע רצופים), ארבעה ימים (0. ו'ארבעת' פעם 1 אצל בת יפתח, וקי"ל שאינם רצופים), שלשה (4, ורובם ודאי רצופים). מכך מתחזקת השאלה: מה מקור הכלל הזה?
אומר רק זאת, שברוב המקומות שבהן הגמרא דורשת מכך שהיה ניתן לכתוב באופן אחר, כללי הדקדוק טוענים שאי אפשר היה.
לענ"ד זה לא נכון. מלבד זאת, הרבה פעמים הגמרא מגיעה למסקנה שיסוד המחלוקת בין שני תנאים הוא שלאחד משמע מהפסוק ייתור ולשני לא משמע ליה. אם כן רואים ש"כללי הדקדוק" זה לא תחום שחור לבן.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
לענ"ד זה לא נכון. מלבד זאת, הרבה פעמים הגמרא מגיעה למסקנה שיסוד המחלוקת בין שני תנאים הוא שלאחד משמע מהפסוק ייתור ולשני לא משמע ליה. אם כן רואים ש"כללי הדקדוק" זה לא תחום שחור לבן.
אני מדבר על הכללים של מקצוע הדקדוק, לא על כללי דרשות הגמרא.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
אני מדבר על הכללים של מקצוע הדקדוק, לא על כללי דרשות הגמרא.
זה נכתב בתגובה ל
אומר רק זאת, שברוב המקומות שבהן הגמרא דורשת מכך שהיה ניתן לכתוב באופן אחר, כללי הדקדוק טוענים שאי אפשר היה.
וכוונת @חגי פאהן היתה לשלול את ההנחה שדרשות הגמרא אינם מבוססות על דקדוק ומשמעות הכתובים.
מאידך, אם איני טועה, כשהגמרא אומרת 'לא שמיע ליה' - הכוונה היא שלא קיבל מרבו שצריך לדרוש תיבה זו.
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
וכוונת @חגי פאהן היתה לשלול את ההנחה שדרשות הגמרא אינם מבוססות על דקדוק ומשמעות הכתובים.
לא ראיתי שום שלילה. אם לפי כללי הדקדוק כותבים 'ואהבת את ה' אלקיך' ולא 'ואהבת ה' אלהיך', נמצא שה'את' אינו מיותר.
מאידך, אם איני טועה, כשהגמרא אומרת 'לא שמיע ליה' - הכוונה היא שלא קיבל מרבו שצריך לדרוש תיבה זו.
לדרוש ייתורים כל אחד יכול, 'ולא שמיע ליה' היינו שלא נראה לו שיש סיבה לדרוש מייתור זה.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
לדרוש ייתורים כל אחד יכול
ממש לא.
'ולא שמיע ליה' היינו שלא נראה לו שיש סיבה לדרוש מייתור זה.
אמר ליה רב חסדא לרב יוסף מי שמיע לך מיניה דרב יהודה ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות? אמר ליה - משמע לא שמיע לי, אלא מסברא וכו' (כתובות נג: )
 

yonatanr

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
כיום לא, אבל בזמן התנאים כן.
אמר ליה רב חסדא לרב יוסף מי שמיע לך מיניה דרב יהודה ארוסה יש לה מזונות או אין לה מזונות? אמר ליה - משמע לא שמיע לי, אלא מסברא וכו' (כתובות נג: )
אכן, 'לא שמיע ליה' היינו 'שלא שמע ברייתא זו או דין זה', אך 'לא משמע ליה', היינו שאינו סובר דרשה זו.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
אז גם @yonatanr מסכים שדרשות התנאים מתחילות בהסתברות ובמשתמע מלשון הפסוק?
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
ברשות החכמים אסכם את הנספח שגלשנו אליו:
א. מרש"י משמע שבכל מקום שיש הטית נסמך של כמות לזמן - הכוונה ליחידת זמן אחת.
ב. מהגמ' בכריתות י: משמע לא כך. (ואף שישנן דרשות שלא נדרשו מן הסברא והמוסכם אלא לצורך הלימוד - כאן לא מסתבר שזו דרשה בלבד, כיון שאין בדרשה זו חידוש, אלא שלילת הבנה שגויה).
ג. כפי שהוכיח הרב @חגי פאהן (#27) - כללו של רש"י נסתר מן המקורות התנכיים.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
לא בחנתי בעיון את דברי רש"י, אבל ראשית ברור לי שעובדה פשוטה שמצאתי בחיפוש בתנ"ך תוך שלוש דקות, רש"י היה מודע אליה היטב, ונראה לי קצת מצחיק לומר "כללו של רש"י נסתר מהמקורות התנכיים". וצריך לומר שרש"י בא להסביר (ואם לשפוט לפי אשכול זה - לא בהצלחה מרובה) למה בשמות עצם רגילים אומרים "שלושה עשרונים"/ "שבעה פרים", אבל כשזה מגיע לימים פתאום זה הופך ל"שלושת" ו"שבעת". לא ראיתי איפה הוא מזכיר את המילה 'צמודים'/'רצופים'/'סמוכים' וכיו"ב. הוא סה"כ אומר "שם דבר הוא, שבוע של ימים". אולי אפשר לצרף לזה את העובדה שבשפות האירופאיות אין מילת מספר מיוחדת לימים, והוא בא להסביר לחבריו דוברי הצרפתית מה פירוש המילה "שבעת".
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
מציוני רש"י שהזכיר @yonatanr משמע כמדובר עד כה.
אמנם, אפשר שלא בהכרח לכתוב כך כשמדובר על רצף ימים, ואפשר גם בלי הטיית הנסמך (מושאל).
אבל מ'ארבעת - ימים' של בת יפתח קשה. אין לי כרגע גישה לספרים הנכונים, האם תוכל לציין ולצטט את המקור שאינם רצופים?
למה בשמות עצם רגילים אומרים "שלושה עשרונים"/ "שבעה פרים", אבל כשזה מגיע לימים פתאום זה הופך ל"שלושת" ו"שבעת".
שלש סאים.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט א'

א אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הַהֹלְכִים בְּתוֹרַת יְהוָה:ב אַשְׁרֵי נֹצְרֵי עֵדֹתָיו בְּכָל לֵב יִדְרְשׁוּהוּ:ג אַף לֹא פָעֲלוּ עַוְלָה בִּדְרָכָיו הָלָכוּ:ד אַתָּה צִוִּיתָה פִקֻּדֶיךָ לִשְׁמֹר מְאֹד:ה אַחֲלַי יִכֹּנוּ דְרָכָי לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ:ו אָז לֹא אֵבוֹשׁ בְּהַבִּיטִי אֶל כָּל מִצְוֹתֶיךָ:ז אוֹדְךָ בְּיֹשֶׁר לֵבָב בְּלָמְדִי מִשְׁפְּטֵי צִדְקֶךָ:ח אֶת חֻקֶּיךָ אֶשְׁמֹר אַל תַּעַזְבֵנִי עַד מְאֹד:
נקרא  37  פעמים

לוח מודעות

למעלה