הנושאים החמים
הנושאים החמים
בָ''הּ
וּבְאֶמְצַע הַמַּסָּע הָאָרֹךְ
מְאוֹד
שֶׁכִּמְעַט אֵין לוֹ קֵץ
וְתַכְלִית
שֶׁנּוֹשֵׂא בְּתוֹכוֹ כְּאֵב
שֶׁעוֹבֵר מָדוֹר,
לָזֶה שֶׁאַחֲרָיו בָּא,
וְיָגוֹן לָזֶה שֶׁאַחֲרֵי אַחֲרָיו.
זָעֲקוּ
לְפֶתַע
אֲנָשִׁים
מֻפְלָאִים
קְדוֹשִׁים
כִּי מָצְאוּ נָתִיב חָדָשׁ
עַיִט לֹא יְדָעוֹ
שֶׁבְּסוֹפוֹ יְשׁוּעָה.
בְּסוֹפוֹ, אָמְרוּ, נֵצֵא
מִן הַחֹשֶׁךְ,
מִן הַמַּסָּע הָאָרֹךְ.
הֲמוֹנִים הֵחֵלּוּ נוֹהִים אַחֲרֵיהֶם,
חֲגוּרֵי אַבְנֵט,
חֲדוּרֵי קֹדֶשׁ.
חֵלֶק הֵחֵלּוּ מְטַפְּחִים בְּשִׂמְחָה יָד עַל יַד.
חֵלֶק הוֹגִים בְּסוֹף הַמַּסָּע
מִתְבּוֹנְנִים כְּבָר בָּאוֹר
שֶׁיִּחַלְנוּ לוֹ.
(שֶׁיִּחַלְנוּ לוֹ -
בְּרִגְעֵי הַחֻרְבָּן,
בְּמַסְּעוֹת הָאֵימָה,
בְּאִשָּׁה שֶׁל טְרֶבְּלִינְקָה,
בִּזְעָקוֹת הַיֶּלֶד שֶׁלֹּא הֵבִין
לָמָּה מְנֻדֶּהָ הוּא מִן הַסְּבִיבָה,
טֶרֶם אָמַר מִלָּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה וְהַפְּשׁוּטָה).
בְּלַהַט הַזְעָקָה
שֶׁל הַקְּדוֹשִׁים הַהֵם,
הִצְטָרְפוּ אֲחֵרִים.
ְּבלַהֲטֵיהֶם.
שֶׁטָּעֲנוּ כִּי גַּם לָהֶם דֶּרֶךְ,
אַף לָהֶם יְשׁוּעָה.
בַּאֲבַק הַדְּרָכִים, קָשֶׁה הָיָה לְהַבְחִין
בֵּין תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם
לִתְכֵלֶת הַיָּם,
למְצוּלוֹתָיו.
אַף הֵם בִּידֵיהֶם טָפְחוּ, הֵחֵלּוּ מְרַקְּדִים.
הָיוּ הָרוֹקְדִים אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ.
עַד כִּי עָלָה הַשַּׁחַר. אֵלּוּ וָאֵלּוּ אוֹמְרִים.
אֵלּוּ אוֹמְרִים: שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ.
וְאֵלּוּ אוֹמְרִים: בּוֹאוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן.
וּבְאֶמְצַע הַמַּסָּע הָאָרֹךְ
מְאוֹד
שֶׁכִּמְעַט אֵין לוֹ קֵץ
וְתַכְלִית
שֶׁנּוֹשֵׂא בְּתוֹכוֹ כְּאֵב
שֶׁעוֹבֵר מָדוֹר,
לָזֶה שֶׁאַחֲרָיו בָּא,
וְיָגוֹן לָזֶה שֶׁאַחֲרֵי אַחֲרָיו.
זָעֲקוּ
לְפֶתַע
אֲנָשִׁים
מֻפְלָאִים
קְדוֹשִׁים
כִּי מָצְאוּ נָתִיב חָדָשׁ
עַיִט לֹא יְדָעוֹ
שֶׁבְּסוֹפוֹ יְשׁוּעָה.
בְּסוֹפוֹ, אָמְרוּ, נֵצֵא
מִן הַחֹשֶׁךְ,
מִן הַמַּסָּע הָאָרֹךְ.
הֲמוֹנִים הֵחֵלּוּ נוֹהִים אַחֲרֵיהֶם,
חֲגוּרֵי אַבְנֵט,
חֲדוּרֵי קֹדֶשׁ.
חֵלֶק הֵחֵלּוּ מְטַפְּחִים בְּשִׂמְחָה יָד עַל יַד.
חֵלֶק הוֹגִים בְּסוֹף הַמַּסָּע
מִתְבּוֹנְנִים כְּבָר בָּאוֹר
שֶׁיִּחַלְנוּ לוֹ.
(שֶׁיִּחַלְנוּ לוֹ -
בְּרִגְעֵי הַחֻרְבָּן,
בְּמַסְּעוֹת הָאֵימָה,
בְּאִשָּׁה שֶׁל טְרֶבְּלִינְקָה,
בִּזְעָקוֹת הַיֶּלֶד שֶׁלֹּא הֵבִין
לָמָּה מְנֻדֶּהָ הוּא מִן הַסְּבִיבָה,
טֶרֶם אָמַר מִלָּתוֹ הָרִאשׁוֹנָה וְהַפְּשׁוּטָה).
בְּלַהַט הַזְעָקָה
שֶׁל הַקְּדוֹשִׁים הַהֵם,
הִצְטָרְפוּ אֲחֵרִים.
ְּבלַהֲטֵיהֶם.
שֶׁטָּעֲנוּ כִּי גַּם לָהֶם דֶּרֶךְ,
אַף לָהֶם יְשׁוּעָה.
בַּאֲבַק הַדְּרָכִים, קָשֶׁה הָיָה לְהַבְחִין
בֵּין תְּכֵלֶת הַשָּׁמַיִם
לִתְכֵלֶת הַיָּם,
למְצוּלוֹתָיו.
אַף הֵם בִּידֵיהֶם טָפְחוּ, הֵחֵלּוּ מְרַקְּדִים.
הָיוּ הָרוֹקְדִים אֵלּוּ כְּנֶגֶד אֵלּוּ.
עַד כִּי עָלָה הַשַּׁחַר. אֵלּוּ וָאֵלּוּ אוֹמְרִים.
אֵלּוּ אוֹמְרִים: שֶׁקֶר נָחֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ.
וְאֵלּוּ אוֹמְרִים: בּוֹאוּ וְנַעֲלֶה צִיּוֹן.
