וכעת מכתב רציני:
לכבוד מערכת עיתון 'משפחה', השלום והברכה!
פותחים בכבוד אכסניה. תודה על העיתון הנפלא שקובע רף לעצמו בעיתונות החרדית, ומדי פעם אפשר רק לראות כיצד העיתונים האחרים מנסים לחקות אותו.
נתחיל עם הדברים הטובים:
א. תודה על הסיפור החדש של
@Ruty Kepler ! חיכינו המון, ובסוף זה הגיע. אבל למה זה עבר ל'בתוך'? כנראה שזה עלול להרגיז כמה בעלי 'השקפה' שלא קוראים את המגזין הנשי...
ב. תודה על הטורים המרתקים והנוקבים של ישראל גרובייס ושמעון ברייטקופף, טורים אחד אחד.
וכעת נעבור ל'פחות'. מהקל לכבד.
א. טורו של אבי בלום. ניכר שהכותב יודע את שלפניו, ואכן הוא מרתק. אבל לטעמי הגיע הזמן להפחית את כמות משחקי המילים והחידות-בדיחות. אנו קוראים טור פוליטי בשביל להבין אותו במבט ראשון, לא במבט שלישי.
ב. הכתבה על החסינות. כולם יודעים את החדשות האחרונות, שהליכוד מצאו קייס נגד היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, שהוא פסול מלדון בחסינותו של נתניהו, מאחר שבת זוגו היא עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שהודיע על הגשת כתבי האישום נגדו. [טענה מגוחכת, יש לומר]. אלא שמשום מה, עיתונכם החליט שחדשה זו היא בעייתית בעיתון חרדי, למרות שהיא מובאת ב-JDN, וכתב ש'היועץ המשפטי של הכנסת, הינו קרוב משפחה של גורם בצוות המשפטי שהיה מעורב באחד מתיקי נתניהו'. מה הסיפור?!
ג. הפאשלה המרגיזה בעיתון 'בתוך', שבה נקטעה כתבתה הטיפולית של איילה ברייטמן, לטובת חצי עמוד ששייך לדף שאחרי כן, והודפס פעמיים בטעות.
ד. שתי כתבות אבל על דמויות הוד, במגזין משפחה. משום מה, עושה רושם שבכל פעם שדמות מוכרת נפטרת במגזר החרדי, איזה עורך אצלכם נושם לרווחה 'יופי, אפשר למלאות חצי מגזין בכתבת אבל, לא צריך להביא כתבות מרתקות ואיכותיות'. לא הגיע הזמן להעביר את כתבות האבל ל'קולמוס' החודשי, שמי שרוצה יקרא אותן?!