הרגע חזרתי ב"ה מהתנדבות מעין כרם. די נדהמת מההתקפות האישיות פה. הקורונה כנראה באמת מוציאה מאנשים את כל השדים.
עם מיגון, בלי מיגון, לא זאת השאלה. זה סתם היתפסות לקטנות.
השאלה למה לא מסכימים להכניס כלל בני משפחה, במדי הרבה מחלקות קורונה, כאשר אותם בני משפחה בריאים ושלמים יישלחו ע"י המדינה למלונית קורונה במקרה ששני אחים שלהם, למשל, יחלו.
במלונית הם מסתובבים ליד חולי קורונה בלי מיגון בכלל, נכון?
אז על אחת כמה וכמה, שבמחלקות אפשר לתת להם להכנס. (עם מיגון או בלעדיו, לא זו השאלה).
בחור בריא שנשלח למלונית קורונה, יכול באותה מידה לשהות ברציפות ליד סבא שלו החולה, בדיוק כמו בכל מחלקה גריאטרית, ואח"כ להתבודד שבועיים. (בהרבה מקרים הקרובים של המאושפז ממילא חייבים בידוד כי היו איתו, כך שכניסה עם הסבא למחלקה, לא תשנה דבר לעניין זה).
אין פה שום התקפה או טינוף, רק תהיה, מה ההבדל בין הנוסעים הבריאים למלונית, שאותם המדינה מוכנה לסכן בהדבקה (ובוטחת בהם שבאמת ישמרו שבועיים בידוד אחרי השחרור), ובין קרובי משפחה של מאושפזי קורונה שמתחננים לשהות לצד יקירם ומוכנים לקחת על עצמם כל השלכה אפשרית. (ואגב - במקרים רבים בני המשפחה של המאושפז הם בדיוק כמו שוהי המלוניות הבריאים, כבר היו כמה ימים לצד החולה ולא נדבקו).
המתנדבים האלו לא אמורים כלל להפריע להתנהלות המחלקה. כמו שבגריאטרית ובקרדיולוגית נמצאים יום ולילה ליד בן משפחה חולה, כך גם שם.