שיר מִבַּעַד לָעֲדָשָׁה

[I.Q]

בָ''הּ

מִבַּעַד לָעֲדָשָׁה

מִבַּעַד לָעֲדָשָׁה נִרְאוּ רַק חֹשֶׁךְ וְאוֹר

הָיָה הָעוֹלָם חַד

לְלֹא מַשּׂוֹא פָּנִים.

מִי שֶׁהֵאִיר מַזָּלוֹ, הֵאִיר

וּמִי שֶׁחָשַׁךְ עָלָיו עוֹלָמוֹ. עוֹלָמוֹ חָשַׁךְ עָלָיו.

לֹא הָיוּ

שְׁקִיעוֹת

וּזְרִיחוֹת.

הָיָה הָעוֹלָם יָשָׁר.

אֲלָפִים צָעֲדוּ בְּאוֹר, אֲלָפִים נָעוּ בַּחֹשֶׁךְ

וְלֹא הָיוּ נַדִּים אֵלּוּ לְאֵלּוּ.

הָיוּ שֶׁטָּעֲנוּ שֶׁהֵם רוֹאִים צְבָעִים

שֶׁהֵם מַבְחִינִים בִּגְוָנִים שׁוֹנִים,

שֶׁהֵם רוֹאֵם נְסִבּוֹת.

שֶׁהֵם רוֹאִים כְּאֵב.

שֶׁהֵם רוֹאִים שִׂמְחָה.

וְלֹא יָדַע הָעוֹלָם מַה זֶּה וְעַל מַה זֶּה.

לֹא הֵבִינוּ מָה הֵם שָׂחִים.

הַאִם יֵשׁ אֶרֶץ

שֶׁיֵּשׁ בָּהּ זְרִיחוֹת, תָּמְהוּ כֻּלָּם?

לֹא הֵבִין הָעוֹלָם אֶת שְׂפָתָם.

וְהָיוּ הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ הוֹלְכִים בֵּינוֹתֵינוּ

וְרוֹאִים דְּבָרִים אֲחֵרִים

חוֹוִים דְּבָרִים אֲחֵרִים

שָׁרִים שִׁרִים אֲחֵרִים.

בְּרֶגַע שֶׁל חֶסֶד הָיָה הָעוֹלָם

מַסְכִּים כִּי הוּא רוֹאֶה אֵיזֶה רֶמֶז דַּק,

אֵיזוֹ תְּנוּעָה שׁוֹנָה

וְהָיוּ אָז הֵם, מְחַיְּכִים בִּכְאֵב,

ומִתְפַּלְּלִים חֲרִישִׁית; אֵימָתַי תָּבוֹא הַשָּׁעָה?

 

[RACHELIZ]

יפה! מזכיר סגנון כתיבה של פעם.

וְהָיוּ אָז הֵם, מְחַיְּכִים בִּכְאֵב,

נראה לי צריך להוריד את הפסיק אחרי המילה "הם".