דרוש מידע לרדת במשקל בלי לספור קלוריות אפשרי?

[בנץ]

מניסיון לאכול ארוחת בוקר כל יום לא לשתות מתוק כלל כולל ממתיקים דיאט שתיה דיאט גורם לצריכה מוגברת של מתוק ולא לאכול מ7/8 בערב ולא לאכול כשלא רעבים והכל בראש עם החלטה אמיצה ותפילה

 

[בנץ]

המתכון לירידה במשקל זה אך ורק דבר אחד
רצון עז והחלטה נחושה
כי סוף סוף הכל בראש
וכשהראש נחוש
הכל הולך בקלות
וכשאין החלטה מוחלטת
וראש נחושה
שום דיאטה לא יחזיק מעמד

צודק במליון אחוז מנסיון

 

[שטיפ שטויס]

זה רעיון יפה, רק שהוא לא לוקח בחשבון הרבה גורמים רגשיים ופיזיולוגיים.
בסופו של דבר זה יכול לעבוד בדיאטה ראשונה בחיים, גג שניה (ואם צריך להגיע לשניה, סימן שזה כבר לא ממש עבד...)

בדיאטות קיצונית את/ה צודק/ת, אבל אם נחושים לא צריך דיאטה קיצונית, רק לאכול רק בריא לא לנשנש ולא להגזים בכמות

 

[GRN]

בדיאטות קיצונית את/ה צודק/ת, אבל אם נחושים לא צריך דיאטה קיצונית, רק לאכול רק בריא לא לנשנש ולא להגזים בכמות

הכוונה גם לדיאטה לא קיצונית.
"רק לאכול בריא, לא לנשנש ולא להגזים" לאורך זמן זאת משימה שדורשת הרבה משאבים נפשיים, ולגוף יש מנגנונים שמנסים לחבל במאמץ הזה.
הדברים מפורטים במחקרים שדנים נושא, זאת לא המצאה שלי.

 

[מעל הכנרת]

הכוונה גם לדיאטה לא קיצונית.
"רק לאכול בריא, לא לנשנש ולא להגזים" לאורך זמן זאת משימה שדורשת הרבה משאבים נפשיים, ולגוף יש מנגנונים שמנסים לחבל במאמץ הזה.
הדברים מפורטים במחקרים שדנים נושא, זאת לא המצאה שלי.

אז מה הפתרון?
אני מחפשת מישהי שתפתור לי את הדבר הזה של רצון עז לאוכל ומצד שני אני מאוד רוצה לרזות

 

[ש.ב.א]

אז מה הפתרון?
אני מחפשת מישהי שתפתור לי את הדבר הזה של רצון עז לאוכל ומצד שני אני מאוד רוצה לרזות

כשמפחיתים סוכרים, חד משמעית יש ירידה במשיכה למתוק ולנשנוש.

 

[דבי ו]

כשמפחיתים סוכרים, חד משמעית יש ירידה במשיכה למתוק ולנשנוש.

ואפילו לא לטעום קצת. כי ברגע שטועמים אפילו טיפה, רוצים עוד ועוד ואין לזה סוף. כך שצריך להימנע לגמרי

 

[פ.נ]

ואפילו לא לטעום קצת. כי ברגע שטועמים אפילו טיפה, רוצים עוד ועוד ואין לזה סוף. כך שצריך להימנע לגמרי

עצה
לקחת תמר זה ממש עוזר

 

[GRN]

כשמפחיתים סוכרים, חד משמעית יש ירידה במשיכה למתוק ולנשנוש.

חוצן לו יקרא את האשכול הזה יתרשם שפותחת האשכול העלתה בעיה מאוד אישית, ולעומתה כל יושבי תבל מתמודדים יופי עם האתגר. הם נמנעים ממתוקים מנערות ועד זקנה, לא מנשנשים, לא מגזימים, מתנזרים מפחמימות, אוכלים בריא, ובכלל, המפעלים לא מייצרים ביגוד מעבר למידה 38.

אדם עם עיניים פקוחות ורגליים על הקרקע יודע שמדובר במגיפה עולמית שעדיין לא נמצא לה פתרון. אחוז הכישלונות של דיאטות (מתונות וקיצוניות) נושק למאה. ניתוחים בריאטריים הם הפתרון היעיל ביותר, וגם שם אחוז ההצלחה נמוך בהרבה מהצפוי (אם אין מקום להכניס אוכל, ואדם עשה מהלך דרמטי כזה על מנת לרדת במשקל, הוא לכאורה אמור להיות רזה לשארית חייו, ולא כך. יש עשרות אחוזי כשלון!).
אני יכולה לחתום על כך שרוב אלו שהעידו כאן באשכול על הצלחה, מדובר על הצלחה לטווח הקצר, עד שנים בודדות, וזה, לכאורה, לא מה שפותחת האשכול מחפשת.
למעשה, מחקרים טוענים שהגישה ההתנהגותית (רוב מוחלט של הדיאטות שהוזכרו כאן) עובדת בתחום הזה רק לטווח הקצר. הנטיה היום היא לראות את נושא האכילה כפועל יוצא של התמודדות עם רגשות, לטוב ולרע.

לכן המלצתי בתחילת האשכול על התוכנית של רואי הניג, וגם הצעתי חלופה חרדית (שאין לי ניסיון איתה) של שירי כהן.

אז מה הפתרון?
אני מחפשת מישהי שתפתור לי את הדבר הזה של רצון עז לאוכל ומצד שני אני מאוד רוצה לרזות

לתפיסתי, אין מישהו שיכול לפתור לך את הקונפליקט. זאת עבודה אישית מאוד, אבל הדרכה טובה עשויה לעזור.
יש 2 ספרים שאולי יקדמו אותך ליעד: "בעקבות התשוקה לאוכל" של רואי הניג, ואינטליגנציה רגשית של האכילה".

בהצלחה!

 

[שטיפ שטויס]

הכוונה גם לדיאטה לא קיצונית.
"רק לאכול בריא, לא לנשנש ולא להגזים" לאורך זמן זאת משימה שדורשת הרבה משאבים נפשיים, ולגוף יש מנגנונים שמנסים לחבל במאמץ הזה.
הדברים מפורטים במחקרים שדנים נושא, זאת לא המצאה שלי.

אם לאכול בריא זה אומר לאכול לא טעים אז נכון אבל אני חושב שאפשר לאכול בריא וטעים אז אפשר להתרגל לא לאכול הכי טעים וכשמרגישים טוב עם זה לא רוצים לחזור

 

[GRN]

אם לאכול בריא זה אומר לאכול לא טעים אז נכון אבל אני חושב שאפשר לאכול בריא וטעים אז אפשר להתרגל לא לאכול הכי טעים וכשמרגישים טוב עם זה לא רוצים לחזור

גם לדעתי אפשר לאכול בריא וטעים, אבל עדיין, אחוזי ההצלחה נמוכים. חבל להתעלם מעובדות.

 

[שטיפ שטויס]

אולי הפתרון להשתולל פעם בשבוע והשאר לשמור

 

[מגדת עתידות]

גם לדעתי אפשר לאכול בריא וטעים, אבל עדיין, אחוזי ההצלחה נמוכים. חבל להתעלם מעובדות.

בריא וטעים יכול להיות גם משמין

 

[Anastesia]

אולי הפתרון להשתולל פעם בשבוע והשאר לשמור

מכירה מישהו שאוכל מתוק רק בשבתות ובחגים כבר שנים, ויש לו הרבה מה להוריד.

 

[פ.נ]

אולי הפתרון להשתולל פעם בשבוע והשאר לשמור

לידיעתך אחד ששומר במשך שבוע שלם ובשבת אוכל מה שבא יכול להשמין מזה(לא שווה שהוא עבד קשה כל השבוע)

 

[GRN]

בריא וטעים יכול להיות גם משמין

נכון, לכן זה לא הסיפור

 

[שטיפ שטויס]

בריא לא משמין אם זה במידה
מפעם בשבוע גם לא משמינים אם שומרים היטב כל השבוע וגם פעם בשבוע לא מגזימים

 

[GRN]

בריא לא משמין אם זה במידה
מפעם בשבוע גם לא משמינים אם שומרים היטב כל השבוע וגם פעם בשבוע לא מגזימים

הנושא של המידה הוא הנושא העיקרי והמרכזי בכל הסיפור הזה.
הרמב"ם אומר שעדיף לאכול אוכל לא בריא במידה מאשר בריא לא במידה.
כלומר, הנושא הוא בעיקר איך לשמור על איזון, והשאלה הראשונה היא: מה מפריע לאדם לאכול בצורה מאוזנת?
תינוקות אוכלים בצורה מאוזנת, גם ילדים בד"כ אוכלים מאוזן (= עד לשובע ומפסיקים).
כמו שאמרתי, הנושא הוא בעיקר רגשות.
משתמשים באוכל כדי לכסות על רגשות, כדי לפצות על רגשות, כדי להתמודד עם רגשות בצורה לא מיטבית.
אם אדם מצליח להתמודד עם רגשות בצורה אחרת, יעילה יותר, הוא יכול ליהנות מהאוכל כל השבוע ולא להתנזר ממאכלים טעימים.

עד כאן גישתי ודעתי בנושא.
כל אחד יכול לחשוב מה שנראה לו, ולפעול בהתאם.

 

[שטיפ שטויס]

הנושא של המידה הוא הנושא העיקרי והמרכזי בכל הסיפור הזה.
הרמב"ם אומר שעדיף לאכול אוכל לא בריא במידה מאשר בריא לא במידה.
כלומר, הנושא הוא בעיקר איך לשמור על איזון, והשאלה הראשונה היא: מה מפריע לאדם לאכול בצורה מאוזנת?
תינוקות אוכלים בצורה מאוזנת, גם ילדים בד"כ אוכלים מאוזן (= עד לשובע ומפסיקים).
כמו שאמרתי, הנושא הוא בעיקר רגשות.
משתמשים באוכל כדי לכסות על רגשות, כדי לפצות על רגשות, כדי להתמודד עם רגשות בצורה לא מיטבית.
אם אדם מצליח להתמודד עם רגשות בצורה אחרת, יעילה יותר, הוא יכול ליהנות מהאוכל כל השבוע ולא להתנזר ממאכלים טעימים.

עד כאן גישתי ודעתי בנושא.
כל אחד יכול לחשוב מה שנראה לו, ולפעול בהתאם.

נכון מאוד, הכל בא מחוסר סיפוק, חייבים למצוא דרך לקבל סיפוק ממקום אחר.

 

[פ.נ]

הנושא של המידה הוא הנושא העיקרי והמרכזי בכל הסיפור הזה.
הרמב"ם אומר שעדיף לאכול אוכל לא בריא במידה מאשר בריא לא במידה.
כלומר, הנושא הוא בעיקר איך לשמור על איזון, והשאלה הראשונה היא: מה מפריע לאדם לאכול בצורה מאוזנת?
תינוקות אוכלים בצורה מאוזנת, גם ילדים בד"כ אוכלים מאוזן (= עד לשובע ומפסיקים).
כמו שאמרתי, הנושא הוא בעיקר רגשות.
משתמשים באוכל כדי לכסות על רגשות, כדי לפצות על רגשות, כדי להתמודד עם רגשות בצורה לא מיטבית.
אם אדם מצליח להתמודד עם רגשות בצורה אחרת, יעילה יותר, הוא יכול ליהנות מהאוכל כל השבוע ולא להתנזר ממאכלים טעימים.

עד כאן גישתי ודעתי בנושא.
כל אחד יכול לחשוב מה שנראה לו, ולפעול בהתאם.

נכון מאוד, הכל בא מחוסר סיפוק, חייבים למצוא דרך לקבל סיפוק ממקום אחר.

ב2 מילים: אכילה ריגשית