כתה א' - גבולית בגיל.

[ברוריה]

בתי בגן חובה, מתלבטת עדיין האם לעלות אותה כתה, או להשאיר.

הגננת בעצמה לא החליטה...


האם אתן מכירות משהו שאוכל להתייעץ איתו? שמבין בזה?

מיותר לציין שהילדה מחכה מאד לכתה א'.

תודה

 

[מי]

אין פה מספיק פרטים כדי לקבל תמונה.
יש לי בת גבולית בגיל שלא השארתי - וברוך השם טוב לה עם זה, ובן גבולי בגיל שכן השארתי - וגם לו מצויין עם זה.
כל ילד הוא משהו אחר.
בגרות זו נקודה משמעותית להחלטה, בשלות חברתית גם כן, בשלות קוגנטיבית בוודאי, יכולת קשב וריכוז - גיל זה ממש לא הכל.

 

[miri012]

...

 

[מיה יצחקי]

היום שהרמה והדרישה בבתי הספר כ"כ גבוהה תמיד קל יותר לבנות שהן גדולות ויתר.
חברות הן לא ממש שיקול (אצלנו בכל אופן יש בנות בודדות מכל גן שנמצאות באותה כיתה)

ההחלטה צריכה להיות האם הילדה בוגרת מספיק ולאו דווקא מבחינה לימודית, אלא רגשית, בגרות וכד'.
ילדה שיותר מפונקת יהיה לה קשה יותר לקבל גבלות להכין ש"ב וכל מיני מטלות נוספות
יש כאלה ששנה נוספת נותנת להם בגרות להבשיל כדי לעמוד במטלות בקלות יתרה.

וכשאת אומרת שגם הגננת לא החליטה זה אומר שגם היא מתלבטת אז כנראה שיש פה בכל זאת שאלה (לרב גננות לא הכי ממליצות וזה גם קשה להישאר לא תמיד הוועדה מסכימה לזה)

אפשר להתיעץ עם רופא להתפתחות הילד, זה נראה התפקיד שלו.

 

[רחלי פרנקל]

גם לי היתה התלבטות כזו וניסיתי למצוא מאבחנת שתעזור לי להחליט. פניתי לכמה והתשובה היתה זהה:
אם הגננת לא מדברת על בעיה ספציפית בלמידה אז ההחלטה נופלת עליך בלבד ורק על עניין רגשי בלי להתייחס לגיל. אם הילדה בוכה הרבה, עדיין מאד לא עצמאית, לא מסוגלת ללכת לחברות, נעלבת בקלות וכו' יתכן שכדאי להשאיר אותה אך אם העניין הוא רק הגיל אין שום סיבה!

 

[נוי]

"גבולית" מה הכוונה, ילידת סוף כסלו, או אלול? (השנתונים השתנו מאוד עקב מגמת ההשארה הגורפת)
נ.ב. מורות בכתה א' ימליצו לך בחום להשאיר. אין להם כוח או די פנאי בלהט הלמידה האינטנסיבית להשקיע בקטנות, ומעדיפות לקבל אותן גדולות בשנה הבאה.

 

[tamar]

נוצר כיום מצב לא נורמלי של הפרשי גיל גדולים בכיתה אחת (ילידת אלול שהושארה בגן לעומת ילידת כסליו שעלתה לכתה א)
צריך לקחת גם את זה במכלול השיקולים.
לי יש בת ילידת ר"ח כסליו- שבהחלט מוכנה לכתה א', אך ממש לא בא לי שתתמודד מול בנות הגדולות ממנה ביותר משנה. אין לי מושג מה אני הולכת לעשות.

 

[יעל]

כמו שציינו מעלי.
הכל עניין של בשלות רגשית
ביתי בסוף תשרי ואני לא חושבת להשאיר..

 

[קשקוש10]

בביה"ס אין יועצת?
על הבת הגבולית שלי עשתה יועצת ביה"ס שהיא גם המורה המתקנת שאחראית על הרישום "דוקטורט" ממש- שאלה מפקחות, גננות, התיעצה עם יועצות דגולות. בחנה את הילדה, בדקה שוב ושוב (בסוף העלתה - וצדקה - לא חשוב...) תבררי.

 

[לשם שינוי]

הרבה כאן שאלו למה להשאיר, ואני שואלת: למה לא?
את לא היית רוצה להרויח שנה נוספת בגן מאשר להכנס שנה קודם למעגל התעסוקה בתום הסמינר?
שנה של ילדות זה דבר שחולף ולא חוזר, מה רע להשאר עוד שנה בתמימות הזו בלי עול של ש"ב, מבחנים ודרישות?

אני מורה בבי"ס יסודי, ובית הספר דורש.
זה קשה לכל הילדות המעבר הזה. אז אם יש פריבילגיה לדחות את זה, למה לא לנצל אותה?
אני רואה ילדות שגוררות את הקושי הזה עד אמצע שנות היסודי (במקרה הטוב),
יש כאלה שהן פחות בוגרות מהשאר והחברות צוחקות על זה,
יש כאלה הן יותר חוששות ליצור קשרים, כדי לא לעשות טעויות.
ולפעמים הן פשוט לא מסתדרות עם חומר הלימודים.
לא חבל?

וגם מי שלא תתקל באף אחת מהבעיות, לא עדיפה על כך שנה של ילדות, משחק והנאה?

נקודה למחשבה.

 

[מי]

הרבה כאן שאלו למה להשאיר, ואני שואלת: למה לא?
את לא היית רוצה להרויח שנה נוספת בגן מאשר להכנס שנה קודם למעגל התעסוקה בתום הסמינר?
שנה של ילדות זה דבר שחולף ולא חוזר, מה רע להשאר עוד שנה בתמימות הזו בלי עול של ש"ב, מבחנים ודרישות?

אני מורה בבי"ס יסודי, ובית הספר דורש.
זה קשה לכל הילדות המעבר הזה. אז אם יש פריבילגיה לדחות את זה, למה לא לנצל אותה?
אני רואה ילדות שגוררות את הקושי הזה עד אמצע שנות היסודי (במקרה הטוב),
יש כאלה שהן פחות בוגרות מהשאר והחברות צוחקות על זה,
יש כאלה הן יותר חוששות ליצור קשרים, כדי לא לעשות טעויות.
ולפעמים הן פשוט לא מסתדרות עם חומר הלימודים.
לא חבל?

וגם מי שלא תתקל באף אחת מהבעיות, לא עדיפה על כך שנה של ילדות, משחק והנאה?

נקודה למחשבה.

למה לא? כי לפעמים זה גורם רק רע.

אישית אני מכירה ילדה מוכשרת ובוגרת מאד, ילידת כסלו, שהושארה. הסיבה היחידה שהיתה לאמה לעשות זאת, היתה עובדת היותה מחנכת כיתה ב', שנתקלה לא מעט בקושי של ילדות קטנות בגילן. למעשה הילדה הספציפית הזו לא נזקקה להשארתה, וזה יצר לה רק נזק. לא היה לה מה לעשות בגן חובה פעם שניה, והשעמום הוביל גם לבעיות משמעת - שמעולם לא היו קודם. גם בכיתה א' המשיכה הילדה להשתעמם, סרבה להכין ש.ב. "כי הכל אני ממילא יודעת", והיחס המזלזל כלפי החברות ש"לא יודעות כלום" לא שיפר את מצבה החברתי...

גם בהמשך -
בת בוגרת מרוב חברותיה עלולה לא למצוא את עצמה בכיתה.
לפעמים הקושי הזה יופיע דווקא בכתות הגבוהות של היסודי או בתיכון.

בת שהלימודים נשלפים לה מהשרוול גם עוברת התמודדות מסויימת. אני יודעת שזה נשמע מוזר, אבל זה כך. כל חריגות, גם לטובה, מפריעה בחברה.

בת שהתחתנה, כמה מוזר לחשוב על זה בגן חובה, בגיל 20, יקל עליה להיות כבר בסיומם של הלימודים ולא ללמוד שנה כנשואה.

הטוב ביותר, כפי שלמדה אותנו חנה אם שמואל, אלו ילדים ממוצעים. ללא חריגויות לשום כיוון. כשאין לנו ברירה אלא להתמודד עם ילד גבולי בגילו, צריך לבדוק את כל הפרמטרים ולקבל החלטה שקולה.

 

[אושר]

הרבה כאן שאלו למה להשאיר, ואני שואלת: למה לא?

לא חבל?

וגם מי שלא תתקל באף אחת מהבעיות, לא עדיפה על כך שנה של ילדות, משחק והנאה?

נקודה למחשבה.

קודם כל הלוואי ששנה של גן חובה זו שנת ילדות והנאה... בימנו גן חובה זו שנה של עבודה קשה והכנה קדם אונברסיטאית
השנה של קדם חובה זו גם כן שנה של הכנה להכנה ואני מאוד מקווה שבפעוטון איכשהוא גם משחקים ולא לומדים איך לכתוב "אבא אמא במבה"

דבר שני- אני מעדיפה עשרים שנות משחק והנאה ושמחה,
אלא שהחיים הם לא משחק ילדים.
המגמה הגורפת להשאיר נראית לי באה ממקור של הגנת יתר על הילדים. בגן של ביתי יש שש ילדות שנשארו שנה (מתוך 28!) כשרק אחת מהן היא באמת מסיבה מוצדקת (חששנית ובישנית בצורה חריגה) למה ילדה שנולדה בתמוז נשארת שנה? היא לא אומללה?
וכשתהיה לה בת מצווה בכיתה ה' זו תהיה לה חוויה מענגת?
בקיצור- אם אין סיבה להשאיר לדעתי זה עוול.

 

[לשם שינוי]

-----

 

[לשם שינוי]

אושר ומי אתן צודקות, אך רוב המקרים הם שילד שקטן בגיל (לא מדברת על תמוז, מדברת על חשוון כסלו) נחוצה לו שנה נוספת.

כמובן כל עיניין לגופו לכן כתבתי שאת דברי כדאי לקחת כנקודה למחשבה (ולא כהמלצה גורפת).

 

[מי]

----

 

[תקוה]

אני ילידת שבט ונשארתי בגן (קדם חובה) שנה נוספת, כדי שלא אהיה בכיתתה של אחותי שנשארה שנה נוספת בגן חובה.
שנים הלכתי עם התחושה של - למה השאירו אות? כל אותה שנה הייתי מסכנת המדינה.
כל חברותי עלו כיתה לומדות מחכימות ונהנות ואני.. לומדת שוב את מה שאני יודעת. (ולא היתה לי בעיה רק שלא יכלו לשאת זאת ששתי אחיות בהפרש של שנה תלמדנה באותו שנתון)
השנה תסכלה אותי מאוד. ותמיד הייתי הגדולה בכיתה.
מה עוד שהייתי חכמה קצת והבנתי מהר יותר מכולן.
בקיצור סבלתי...

 

[sem]

במקום שאני גרה בו בשנים האחרונות אין אפשרות להשאיר ילדות בגן סתם לפי הגיל, אלא רק לפי שיקול דעת של מאבחנת, וזה כדי למנוע מצבים של השארה קולקטיבית.

 

[TIP X]

פתחתי אשכול כזה לפני מספר חודשים עקב התמודדות דומה.
הופניתי פה למאבחנת, שהפנתה אותי למאבחנת ספציפית בעלת נסיוןר רב מאד בדיוק בדילמה הזו.
אוכל למסור לך באישי את פרטיה, אם תרצי. היא גרה בירושלים.

 

[נוי]

ממש מקומם האמירה הזו שלך .
בשונה מהאמהות, המורות רואות טוב מאד מה מתרחש בכיתה כמכלול וכאינדיקציה להשוואה.
בשבילך היא יודעת לקרוא נהדר, אבל בכיתה היא הכי מתקשה בקריאה.
בשבילך היא מסתדרת נהדר בחברה כי הגיעו אליה 2-3 בנות הביתה והמורה רואה איך היא מתפקדת בהפסקה. אולי את החברות שהגיעו אליה היא קנתה בויתור על ממתקים ממסיבה או תור במשחק? למה היא תמיד תמיד תגיע אחרונה אחרי נטילת ידיים כי לא הצליחה לשמור לעצמה על התור?
את רואה אותה ביחס לעצמה או ביחס ל-11 האחים/ות שהספקת לשכוח איך תפקדו בגיל הזה. אנחנו רואות אותה כל יום ביחס ל-30 ילדות בנות גילה.

למי יש יותר אינדיקציה לומר מתמודדת או לא?

אנחנו רואות את חוסר ההתמודדות של הילדה והעוול שבלהעלות אותה לא' טרם הזמן, וממליצות לטובת הילדה להשאר שנה. ואז יבואו ויטענו שלנו אין כח להתמודד עם הקטנות.

עולם הפוך......

הדברים נכתבו לא מנקודת מבט של אם. (יש לי רוב בנים, והבת עדיין לא הגיעה לידי דיון בסוגיה) הדברים כן נכתבו מתוך שיחה עם כמה מורות בכתה א', שאמרו במין נוסח גורף:"עזבי, עדיף שיבואו גדולות"... אני לא מתלוננת על המורות שצריכות ללמד חכמה דעת וקריאה כיתה מאוכלסת הצורה לא הגיונית. זה בפרוש קשה.

 

[BRO]

אני מכירה את שכנתי ילידת טבת, שפספסה את השנתון במספר ימים, ואמא שלה ממש הצטערה, כי הבת שלה בת השנתיים, התאימה כ"כ לגן טרום חובה, ולא למעון או מטפלת.
מכל הבחינות והפרמטרים.
מאידך, בני בן החמש, ובכלל לא התלבטתי אם להשאיר אותו או לא, וזה תרם לו בצורה יוצאת מן הכלל, לרגע, לא התחרטתי, שלא שלחתי לחידר מיד, אלא חיכיתי עוד שנה.
אני מכירה גם ילדה שנשארה שנה בגן, ויצאה מהגן הזה, ילדה אחרת, בוגרת, מבינה והרבה יותר בשלה.
בקיצור, א"א לומר כלום, מעל גבי פורום, הכל תלוי בילדה, בבשלות הרגשית, המוטורית, הקוגנטיבית ובמכלול פרמטרים.
שיהיה לך המון הצלחה בכל מה שתבחרי.