שיתוף - לביקורת כשיהיה לי רכב...

[פרוגמטי]

בהשראתך הישירה:


אוּלַי אֶקְנֶה לַמְבּוֹרְגִינִי בְּמֶרְכַּז מְכִירוֹת מְלֻקָּק.
דַּיָּלִים אוֹפְפִים דֶּלְפְּקִים מַבְרִיקִים, מוֹזְגִים יֵין מַלְאָכִים
וְאֶשְׁאַל לָמָּה אֵין אֲדֹם וְלֹא יִהְיֶה עַד יָנוּאָר
אֶדְפֹּק, אֶדְפֹּק עַל הַשֻּׁלְחָן, טְבִיעַת אֶגְרוֹף עַל זְכוּכִית מֻשְׁחֶרֶת
מִי מְצַלֵּם אֶת הָרֶגֶל מִתְרוֹמֶמֶת מֵאַסְפַלְט מוּאָר צָהֹב סָגֹל
דֶּלֶת מְרַחֶפֶת כְּמוֹ כָּנָף נִטְרֶקֶת בִּצְלִיל רַךְ
הָרִים צִבְעוֹנִים בַּשָּׁמַיִם, שִׁמְשָׁה גְּדוֹלָה, כְּבִישׁ יָשָׁר
מַשֶּׁהוּ בֵּין זִמְזוּם לִנְהָמָה, קוֹל כַּבִּירִים קְטִיפָתִי
מְלַטֵּף הֶגֶה עוֹר בְּהֵמָה גַּסָּה, וֶול דָּאָן
בִּטְרֶמְפִּאַּדָּה מִתְפּוֹרֶרֶת מְקֻשֶּׁטֶת בְּאַרְטַלְיָן, מִלִּים כְּמוֹ מֶלֶךְ
בַּחוּר יְשִׁיבָה עֹלֶה, שִׂחֲקָה לוֹ הַשָּׁעָה
עַד הַפֶּתַח שֶׁל הַחֶדֶר אֹכֶל, מוּל עֵינֵי הַמַּקָּ"ק
קַח גַּם חֲפִיסַת מַלְּבֹרוֹ לְיִיט וּמֵאָה שֶׁקֶל, תִּקְנֶה עוּגַת הַבַּיִת
לַסָנְטוּחָה.
וְאַל תִּשְׁכַּח לְהַזְמִין אוֹתִי לַחֲתֻנָּה.
אִם לֹא לַמְבּוֹרְגִּינִי, אָז אַגָּס

נסעתי אתמול איזה לא יודע כמה שעות.
בתל אביב, רמת גן ובני ברק.
הפקקים חונקים את העולם הזה, אני לא מבין את האנשים שבכוח נדחקים לערים הצפופות והצפורות האלה.
אז ישבתי ברכב בפקק זעיר ומעצבן, בסמטה מקביל לחזון איש בבני ברק.
כולי מרוכז בניסיון להימלט מהמבוך הכאוטי הזה.
אני מאחורי פולקסווגן טרנספורטר בצבע בורדו, שמשום מה לא זז.
שילבתי ידי מאחורי ראשי, ושיחררתי אנחה מהציורים של הכטקופף.
לא הספקתי לסיים את האנחה בגניחה, כשהדלת הימנית נפתחה.
בנש"ק מבוגר חבוש בשטריימל מכובד ובפרחוני מקומט ומבריק, פתח את הדלת וכמעט התיישב על הסנדוויץ שלי.
אין לי מושג מה עושים במקרה כזה, אבל אני צעקתי: "היייייייי!!!" נחוש ומבוהל.
הוא בעצמו, ככל שלא היה מנומס, נבהל קלות. הרים את הראש ומלמל סליחה, ולפני שהספקתי לגדף אותו, הוא טרק את הדלת והלך לכיוון הטרנספורטר בבורדו.
ואני, אולי חלמתי את זה בכלל.
אין פואנטה, ולא בטוח שהייתה.

@יואל ארלנגר - קקטוס היה שווה שלא יעצרו לי טרמפ רק בשביל לקבל ממך את החומרים האלו...