שלום וברכה,
השנה בערב יום כיפור, בין הסעודה של הבוקר לסעודה המפסקת, לא הלכתי - כמו כולם - למקווה ולמנחה ולנוח.
השנה, מצאתי את עצמי בלי התרעה מוקדמת שועט לכיוון בית ההלוויות שמגר. שם התקיימה הלווייתו של בן-דודי ר' מיילך פקשר, שהתגורר כאן בביתר, לידינו.
הבשורה המרה הכניסה אותנו להלם טוטאלי. בראש השנה באומן התפללתי עמו יחד במנין מצומצם שהתקיים בביתו. משום כיוון לא הייתי מוכן.
הוא פשוט קיבל קוצר נשימה, ומול עיני הילדים, בסלון ביתו - שבק חיים.
ר' מיילך - כפי שכולנו היינו רגילים לכנות אותו - היה יהודי לא-בריא בשנים האחרונות.
הוא סבל מאוד. אך רוחו העזה והאיתנה חיפתה על הכול. הוא היה פעיל בכל כך הרבה מישורים.
בעינינו - הוא היה כאן כדי להישאר. פשוט לא התאים לו ככה ללכת, בפתע פתאום.
צריך לכתוב ספר, אולי אפילו סדרה, על כל הפעילות המיוחדת שלו במשך השנים.
אבל עד אז - צריך לדאוג לאלמנה ו-10 היתומים שנותרו לבד. לבד. לבד.
בחוסר-כל אמיתי-אמיתי!
היהודי הזה שהפקיר את חייו למען הכלל, שפעל גדולות ונצורות למען משפחות ונפשות שבורות, לא השאיר אחריו ירושה מנופחת.
בעצם, את חשבון החשמל הקרוב, אין לאלמנה מושג מאיפה היא משלמת, ומי מדבר על חתונות הילדים (7 מתוכם עדיין לא נשואים).
הקישור הבא מוביל אל עמוד היעד האישי שלי. אני מבקש מכם מעומק לבי: אנא, היכנסו אליו, תתרמו סכום קטן כפול כמה חודשים.
https://www.charidy.com/yetomim/38175
תשמחו אותי. תשמחו אותם. וה' ישמח גם אתכם בכל מה שאתם צריכים!
שלכם, בידידות עוז,
אשר
השנה בערב יום כיפור, בין הסעודה של הבוקר לסעודה המפסקת, לא הלכתי - כמו כולם - למקווה ולמנחה ולנוח.
השנה, מצאתי את עצמי בלי התרעה מוקדמת שועט לכיוון בית ההלוויות שמגר. שם התקיימה הלווייתו של בן-דודי ר' מיילך פקשר, שהתגורר כאן בביתר, לידינו.
הבשורה המרה הכניסה אותנו להלם טוטאלי. בראש השנה באומן התפללתי עמו יחד במנין מצומצם שהתקיים בביתו. משום כיוון לא הייתי מוכן.
הוא פשוט קיבל קוצר נשימה, ומול עיני הילדים, בסלון ביתו - שבק חיים.
ר' מיילך - כפי שכולנו היינו רגילים לכנות אותו - היה יהודי לא-בריא בשנים האחרונות.
הוא סבל מאוד. אך רוחו העזה והאיתנה חיפתה על הכול. הוא היה פעיל בכל כך הרבה מישורים.
בעינינו - הוא היה כאן כדי להישאר. פשוט לא התאים לו ככה ללכת, בפתע פתאום.
צריך לכתוב ספר, אולי אפילו סדרה, על כל הפעילות המיוחדת שלו במשך השנים.
אבל עד אז - צריך לדאוג לאלמנה ו-10 היתומים שנותרו לבד. לבד. לבד.
בחוסר-כל אמיתי-אמיתי!
היהודי הזה שהפקיר את חייו למען הכלל, שפעל גדולות ונצורות למען משפחות ונפשות שבורות, לא השאיר אחריו ירושה מנופחת.
בעצם, את חשבון החשמל הקרוב, אין לאלמנה מושג מאיפה היא משלמת, ומי מדבר על חתונות הילדים (7 מתוכם עדיין לא נשואים).
הקישור הבא מוביל אל עמוד היעד האישי שלי. אני מבקש מכם מעומק לבי: אנא, היכנסו אליו, תתרמו סכום קטן כפול כמה חודשים.
https://www.charidy.com/yetomim/38175
תשמחו אותי. תשמחו אותם. וה' ישמח גם אתכם בכל מה שאתם צריכים!
שלכם, בידידות עוז,
אשר