יחסי גומלין: מחנכת מול מקצועית

[אפרתה]

רק שימו לב-
היום מורה צריך להיות על אנושי. הכיתות הולכות ומתמלאות- 40-50 ילדים בכיתה.
את הבעייתיים יש מגמה להשאיר בתוך הכיתות בשונה מן העבר שהיו מוציאים לכיתות מקדמות, וברור למה, כי מקדם את הילד להיות בחברה הנורמטיבית, מצד שני ההורים עוד אפילו מעדיפים לא לספר על הבעיות, גם מובן למה. המורה צריך להיות בהספקים שהולכים ותופחים משנה לשנה....
ובסוף- כל אחד זוכר את מי? את המורה הספציפי שברגע ספציפי פלט משהו ואת זה התלמיד זוכר למשך שנים. בקיצור- פרייארים המורים.
ועכשיו תקפצו כולכם ותגידו- שליחות, אידיאל וכו'. כל אחד צריך גם להתפרנס וגם לנהל חיים מלבד עבודת ההוראה כך שלעמוד בשורת היעדים הזו זה כמעט על אנושי.

 

[שמואל גרינשטיין]

בשביל הסיפור זה טוב...

חני

 

[sara100]

לכל מי שמדבר בגנות הריטלין:
מי שצריך ולוקח עוזר לעצמו!
יש לי תלמידה שלו היתה לוקחת הייתה פורחת ומגיעה לשמינית מההסתכסכויות שיש לה היום, היתה פורחת הרבה יותר מבחינה לימודית!
תלמידה נוספת שלוקחת ועד שלא סיפרה שלי שהיא לוקחת לא ידעתי שהיא לוקחת (סוג של ילד טוב ירושלים)
ותלמידה שלישית שלא לוקחת, ואומללה!!!! אמרתי למנהלת זה כמו שאני אצא החוצה ביום שלג עם חולצה דקה ברור שיהיה לי קר!!! אין מה לעשות ככה היא לא מסוגלת לשבת אפילו חמש דקות בלי להתעסק לקום לצבוע לדבר לגזור......
ותלמידה רביעית (אחרונה לדוגמא זו) שלוקחת, ויום אחד ניסתה בלי. ובשיעור של מורה מקצועית שהיא מאד אוהבת, אחרי השיעור המורה שאלה אותי: מה קרה? היא לא יכלה לשבת אפילו רגע!!!

ולמיטב ידיעתי אסור לספר על תלמידה שלוקחת ריטלין, התלמידות עצמן לא מוכנות שידעו עליהן!!!
אני אומרת שבת שצריכה ורוצה שלא ידעו: שתיקח סדיר שתעדכן את המחנכת בסוד ע"י ההורים/ההנהלה וככה לא ידעו אם היא לוקחת או לא!!!

 

[מילה בסלע]

לא תאמינו !!!!!!

אתמול הייתה אסיפת הורים...

אני פורשת בפני האם את מכלול הדיווחים ואפילו יכולתי לומר באיזה תאריך הבלגן התחיל, ממתי הילדה קופצנית וסופגת הערות.

חבר'ה, זה לא סיפור של ולדר או של קובי לוי, מציאות!!!

האמא מודה במבוכה שבאותו תאריך בו נקבתי הם שינו לילדה את סוג הריטאלין - - -
כלומר: הילדה לקחה כמה שבועות טיפול תרופתי שאינו מתאים לה.
לא יכולתי להימנע מלנזוף באם על שלא עדכנה אותי, אבל בדיעבד, בינגו, כפתור ופרח- כל השאלות ניתרצו לי.

אגב, במקביל, בת נוספת שצנחה בלימודים מאחרי חנוכה. האם הודתה שהפסיקה לגמרי (!) לתת לילדה ריטאלין. (אפילו לא טרחו לעדכן אותי שהיא מטופלת תרופתית, ובתיק האישי זה לא הוזכר!!)

נשארתי עם קושיה אחת מנקרת: למה הורים עושים צעדים כאלה בלי לדווח, ולמה הם בטוחים שהמערכת לא תרגיש??

אתמהה.

וכעת, למסקנות...

 

[שרה רבקה]

קודם כל, זה פתר הרבה סימני שאלה.
לדעתי, נותר סימן שאלה חזק מאוד ששווה אפילו מחקר: איך אצלך היתה הילדה 'בובה'? (כמו שהתבטאת).
זה שהילדה אובחנה נוירולוגית כזקוקה לריטלין - על זה אין שאלות. כוונתי להשפעה העצומה של הרצון להיות בסדר אצל מורה X. כמה זה לקח עבורנו כהורים וכמורים.

 

[רותי12]

קודם כל, זה פתר הרבה סימני שאלה.
לדעתי, נותר סימן שאלה חזק מאוד ששווה אפילו מחקר: איך אצלך היתה הילדה 'בובה'? (כמו שהתבטאת).
זה שהילדה אובחנה נוירולוגית כזקוקה לריטלין - על זה אין שאלות. כוונתי להשפעה העצומה של הרצון להיות בסדר אצל מורה X. כמה זה לקח עבורנו כהורים וכמורים.

לדעתי התשובה לשאלתך נעוצה בכך שאצל מחנכת סה"כ יותר קל לילדה להיות בסדר. החומר יותר קל (לא חשבון...) אין מבחנים מסכמים בסוף שגורמים ללחץ.. רוב השיעור המחנכת (לאו דוקא את ) מדברת על מה קורה בשיעורים של המורות המקצועיות האיומות ... (כמובן בהקצנה ) אז ברור שהילדה יהיה לה יותר קל\ מעניין לשבת
ילד עם הפרעות קש"ר מצליח להתרכז בדברים שהוא מאד אוהב. מוכח מדעית.

 

[רותי12]

רק שימו לב-
היום מורה צריך להיות על אנושי. הכיתות הולכות ומתמלאות- 40-50 ילדים בכיתה.
את הבעייתיים יש מגמה להשאיר בתוך הכיתות בשונה מן העבר שהיו מוציאים לכיתות מקדמות, וברור למה, כי מקדם את הילד להיות בחברה הנורמטיבית, מצד שני ההורים עוד אפילו מעדיפים לא לספר על הבעיות, גם מובן למה. המורה צריך להיות בהספקים שהולכים ותופחים משנה לשנה....
ובסוף- כל אחד זוכר את מי? את המורה הספציפי שברגע ספציפי פלט משהו ואת זה התלמיד זוכר למשך שנים. בקיצור- פרייארים המורים.
ועכשיו תקפצו כולכם ותגידו- שליחות, אידיאל וכו'. כל אחד צריך גם להתפרנס וגם לנהל חיים מלבד עבודת ההוראה כך שלעמוד בשורת היעדים הזו זה כמעט על אנושי.

כתבת מעולה!

 

[sh12]

לא תאמינו !!!!!!

נשארתי עם קושיה אחת מנקרת: למה הורים עושים צעדים כאלה בלי לדווח, ולמה הם בטוחים שהמערכת לא תרגיש??אתמהה.

ויותר מזה...
כשדיברתם על המקרה, ועל ההפרעות ועל חוסר הריכוז, האמא לא חשבה שיש קשר לשינוי בריטלין???

ואני מאמינה שיש הורים שרוצים לערוך מידי פעם "מבחן לריטלין" להפסיק לקחת בלי לגלות לאפ'חד ולראות מה תהיה תגובת הסביבה... ולפי התוצאה לדעת מה ההשפעה...

 

[שרה רבקה]

ובעקבות האשכול הזה, והתגובות הרבות שלו, לא משה ממני מחשבה אחת,
הייתי רוצה לשתף אתכן בה:
בעקבות ההתנהלות של אותה מקצועית (ששגויה בעיני), היו כאן ניקים שחרצו את גורלה לפני שראינו את התמונה כולה.
אף אני, כשבאתי לתת כיוון נוסף, קמו תגובות שלא מן הענין. פירשו את הדברים לא נכון, ושוב, חרצו גורלות...
אומנם, ממש לא כולם, בהחלט היו כאלה שנתנו לנו כיווני חשיבה ואני חושבת שהם היו לעזר ל'מילה בסלע', אך אתמקד כרגע בנחרצות.

וכאן באה שאלתי ומחשבתי:
האם אנו, כבני אדם, כהורים לילדים ממהרים לחרוץ את גורלנו אנו לאחר שהגבנו 'לא נכון' (מעשית ומילולית)????
הרי כמה אנו טועים, וברוב הפעמים תוך כדי טעות במילה או במעשה, אנו מודעים לטעות של עצמנו אך מאוד סלחניים כלפיה????
נכון, מעם המורות נדרשת דרישה מיוחדת (ובצדק!) לא לדרוך על נשמות
אבל האם לא הגזמנו בחריצת הגורלות???
אני מפנה את השאלה ובעיקר לעצמי,
כמה אני לא אהיה סלחנית לגננת שפגעה בביתי!
כמה לא אוכל להרגע מהילד שנפגע מדברי המלמד! (ללא קשר אם הצדק עימו או לא)

המסקנה שלי בכל אופן מהדברים:
מצידי כהורה: להתייחס לכל סיפור של פגיעה וכו' בצורה אחרת.
מצידי כמורה: חוץ מהזהירות הרבה שנדרשת מעמנו כמורות בכל תגובה -
אני מאוד מעודדת את התלמידות להידברות ישירה איתי ועכשיו אני חושבת אשקיע בזה אפילו יותר. כמובן, בצורה מכובדת וכו'.
ד"א, מניסיון שלי בכל אופן, ההידברות הישירה הזו איתי בנתה יחסים וקשר ביננו עד היום הזה... (כשהן כבר אימהות לילדות...)

ועכשיו לתגובותיכן...
אשמח מאוד לשמוע כיוונים נוספים אבל--- תקראו, תאמינו תכילו ורק אח"כ תגיבו....

 

[רותי12]

ובעקבות האשכול הזה, והתגובות הרבות שלו, לא משה ממני מחשבה אחת,
הייתי רוצה לשתף אתכן בה:
בעקבות ההתנהלות של אותה מקצועית (ששגויה בעיני), היו כאן ניקים שחרצו את גורלה לפני שראינו את התמונה כולה.
אף אני, כשבאתי לתת כיוון נוסף, קמו תגובות שלא מן הענין. פירשו את הדברים לא נכון, ושוב, חרצו גורלות...
אומנם, ממש לא כולם, בהחלט היו כאלה שנתנו לנו כיווני חשיבה ואני חושבת שהם היו לעזר ל'מילה בסלע', אך אתמקד כרגע בנחרצות.

וכאן באה שאלתי ומחשבתי:
האם אנו, כבני אדם, כהורים לילדים ממהרים לחרוץ את גורלנו אנו לאחר שהגבנו 'לא נכון' (מעשית ומילולית)????
הרי כמה אנו טועים, וברוב הפעמים תוך כדי טעות במילה או במעשה, אנו מודעים לטעות של עצמנו אך מאוד סלחניים כלפיה????
נכון, מעם המורות נדרשת דרישה מיוחדת (ובצדק!) לא לדרוך על נשמות
אבל האם לא הגזמנו בחריצת הגורלות???
אני מפנה את השאלה ובעיקר לעצמי,
כמה אני לא אהיה סלחנית לגננת שפגעה בביתי!
כמה לא אוכל להרגע מהילד שנפגע מדברי המלמד! (ללא קשר אם הצדק עימו או לא)

המסקנה שלי בכל אופן מהדברים:
מצידי כהורה: להתייחס לכל סיפור של פגיעה וכו' בצורה אחרת.
מצידי כמורה: חוץ מהזהירות הרבה שנדרשת מעמנו כמורות בכל תגובה -
אני מאוד מעודדת את התלמידות להידברות ישירה איתי ועכשיו אני חושבת אשקיע בזה אפילו יותר. כמובן, בצורה מכובדת וכו'.
ד"א, מניסיון שלי בכל אופן, ההידברות הישירה הזו איתי בנתה יחסים וקשר ביננו עד היום הזה... (כשהן כבר אימהות לילדות...)

ועכשיו לתגובותיכן...
אשמח מאוד לשמוע כיוונים נוספים אבל--- תקראו, תאמינו תכילו ורק אח"כ תגיבו....

מסכימה איתך בכל מילה!
ואם תקראי מהודעתי הראשונה בעניין - זו היתה דעתי - אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו- או עד שתברר לפחות מה היה בדיוק מפי בעל המעשה (המבוגר השפוי) ולא רק מפי ה"נפגעת" (שעם כל הכבוד , קודם אתן כבוד דרך ארץ למבוגר והיא- השניה בתור)

 

[מילה בסלע]

קודם כל, זה פתר הרבה סימני שאלה.
לדעתי, נותר סימן שאלה חזק מאוד ששווה אפילו מחקר: איך אצלך היתה הילדה 'בובה'? (כמו שהתבטאת).
זה שהילדה אובחנה נוירולוגית כזקוקה לריטלין - על זה אין שאלות. כוונתי להשפעה העצומה של הרצון להיות בסדר אצל מורה X. כמה זה לקח עבורנו כהורים וכמורים.

נכון, היה כאן עוד שלב באמצע.

זה פשוט היה הדרגתי:
אצל המורה ההיא היה מיד פיצוץ, כי גם קודם המשמעת לא היתה משהו.
אצל האחרות הירידה הייתה לאחר מכן,
ואצלי כמחנכת- הירידה נראתה ביומיים האחרונים בצורה מבהילה, אבל התנחמתי שעוד יומיים אסיפת הורים והענין יטופל. ביום של אסיפת ההורים הילדה היתה בלתי נסבלת!! שברתי את הראש מה קורה לה!!! אבל לא חזרתי הביתה מהלימודים (ולכן לא עודכנתם...) נשארתי ברציפות לקבל הורים והרי הסיפור המלא...

 

[הדרה]

לדעתי התשובה לשאלתך נעוצה בכך שאצל מחנכת סה"כ יותר קל לילדה להיות בסדר. החומר יותר קל (לא חשבון...) אין מבחנים מסכמים בסוף שגורמים ללחץ.. רוב השיעור המחנכת (לאו דוקא את ) מדברת על מה קורה בשיעורים של המורות המקצועיות האיומות ... (כמובן בהקצנה )

אני מבינה שבהקצנה- אבל בקטנה, ככה זה עובד אצלכם?
נס שאני לא אצלכם...
וחוץ מזה בתיכונים שעושים בגרויות המחנכות מלמדות המון חומר לבגרות
בכיתות ו ז וח יש מבחנים ארציים
כך שלא יפה לבוז לעבודתן

 

[מילה בסלע]

אני מבינה שבהקצנה- אבל בקטנה, ככה זה עובד אצלכם?
נס שאני לא אצלכם...
וחוץ מזה בתיכונים שעושים בגרויות המחנכות מלמדות המון חומר לבגרות
בכיתות ו ז וח יש מבחנים ארציים
כך שלא יפה לבוז לעבודתן

אויש... היא לא התכוונה לבוז לעבודתינו,
רק שבאמת אצל מחנכת יותר קל להקשיב. אגב, אני איתן 16 שעות בשבוע, מלמדת גם שעות עברית, כך שאיפה שהוא אני גם מקצועית.

אין אפס: הילד ינסה לשלוט עד קצה גבול היכולת (או: עד קצה גבול המצפון-) אבל אם זה מעל לכוחותיו הנפילה בא תבוא, ו- נס, נס שלא גערתי בה בשבט לשון, נס שלא הטלתי עונשים חמורים מידי ביומיים האלה, כי לו הייתי עושה זאת התוצר היה ילדה מתוסכלת ומאוכזבת מעצמה ומכל העולם.

 

[pessi&chani]

מורות יקרות, המקצוע שלכן מקצוע עדין סבוך מלא רגישות ומסירות.
אז קודם כל כל הכבוד!!!
ורק אל תשכחנה שאתן סה"כ 'בנות אדם', ואמנם צריך לנהוג במשנה זהירות, ובמיוחד במקרים רגישים, אך כולנו מאמינים שאם מילה יצאה מפיה של מורה, יכול להיות שבמבט לאחור אולי לא היתה צריכה להאמר, אך ריבון העולם סידר שתצא מפיה ולכן אין לה להכות על חטא אלא ללמוד להבא,
וכמובן שצריך לזכור שגם לילדים יש בחירה, ואין לנו שליטה על בחירתם, כן הם יכולים לבחור ברע וזה לא בשליטתנו, מהתוצאה של המעשה הם ילמדו להבא.
ועוד משהו חבל שתתנה לילדה בעייתית את המקום המסכן הזה כי הוא רק יקבע אותה ויהפוך אותה לכזאת
תנה בה אמון אמיתי שהיא מסוגלת ליותר ותתפלאנה מן התוצאות.
ועוד בנושא זה ראה ערך 'שיטת שפר'... מומלץ בכל לב לכל הורה ולכל מורה.(אין לי מניות)
בהצלחה לכולכן!