בואו נראה אתכם!!!
מתמודדים עם ים של בכי ועם זכרונות מציפים בשופי מחניק, נמסים מול חומות עבותות של זכוכית וקופאים מול החמה הנמלטת מן אורה עצמה.
בואו נראה אתכם! מסוגלים לעמוד בפרץ מול עצמכם, כשהאויב הגדול וההרסני ביותר עבורכם הוא - אתם לעצמכם. בואו נראה אתכם! יודעים להמשיך את החיים כרגיל, לזקוף את הקומה ולהרגיש יציבות בקרקע נשמטת וחסרת בטחון. ליפול לתוך בארי התהומות ולהתחיל ה-כ-ל מחדש, גם שהתקדמתם כבר כמעט עד לפסגה ועתה נסוגותם עד תחתיתה.
נראה אתכם! צועדים לקרב בהתהללות חוגר כמפתח תוך שאתם יודעים שבארסנל הנשק שלכם שוכן כלום אחד גדול, מנופח ומאיים, שאף אויב קלוש לא נרתע הימנו.
נראה אתכם! מנסים להחזיק בשלהבות נדעכות ורוח שורקנית שמאיימת לכבות את החושך העומק ביותר, להחזיק מעמד מול חבטת המחשבות הצולפות כפתיתי שלג אימתניים ולהשאר נינוחים גם כשהלפיד המתווה אינו נראה עוד ונשארתם ביער עד בדד.
נראה אתכם!!! מרימים ידיים רפויות שמנסות להאחז בשביבי כח ולתפוס את הזריזות החומקת כבלדרית, להישיר מבט מלא מבע לעיניים חלולות ולדבר עם הקיר כידיד טוב ביותר, נראה אתכם!!! מדברים כשהמילים נמוגות כבועה והאותיות כבר מזמן פרחו באוויר, כשחלקי המשפטים התפוררו כחיטה שעדיין לא נאפתה - ולא תבוא לידי שימוש לעולם.
נראה אתכם!!! מיישרים מבט אל החושך ומתכחשים למסמרות של ברזל, נמלטים מן התלות המתנה וחבל הפיל, זה שכובל אך מעניק יציבות ומקום להניח במנוחה את הרגליים, לומר שלום בבכי על העבר ולחיות בעצימת עיניים נוראה מפני ההווה כשהעבר נוטה באופק ערפילים.
נראה אתכם! הולכים על קביים המטים להתרסק ומרוכזים בדרך מלאת מוקשים ובורות, מנסים לצלוח את חיי היום יום הפשוטים כשאליהם מתווספים ומתגדלים במהירות האור האירועים שכל צמח פשוט הופך לקוץ מעמיק שורש בבשרכם.
נראה אתכם!!! בזים לאמת הפנימית המציקה, ומתעלמים מצפורה המנקר בכם כבקן נשרים. נראה אתכם! טובעים בים של דמעות שמתגבר כצונאמי הסוחף איתו הכל, גם את המקורקע שבבתים, מושך אל השפל מן הירח הסהרורי.
נראה אתכם!!! חרדים מכל שביב ניצוץ, עוצמים אינסטנקטיבית את העיניים מאש שנהפכת במציאות עינכם לאוכלה ולא נרתעים מלגעת באש בידיים חשופות.
נראה אתכם! מלפפים את הלב בפקעת מטה להישבר, חלושה, רופפת אבל כל כך מגבילה וכובלת, עומדים מול מבטים מאשימים ומחניקים דמעות מלוחות ולא מרוות מפחד שמא יאמרו שבכייכם נובע מברז האשם.
נראה אתכם! עומדים ניצב מול מטח אבנים, לא מפחדים מחץ יעוף יומם ומטיל כי יפגע אלא נשארים בקו, מבית ומחוץ האויב כי - אין לכם לאן לברוח.
נראה אתכם! נטבעים בנחל האכזבות שבנוסף תובע אתכם על חוסר השתדלות יתר ומוג לב.
נראה אתכם! ועיניכם רכות בלועות דמעות, שוקקות אך כבויות באותה המידה כמו מפחדות מן הכלום הממשי.
נראה אתכם! טובעים בעומק, בבירא עמיקתא, שמעניק לכם את מקור ובאר חיותכם אך סוחט מכם כפנכה את לחלוחית חיותכם.
נראה אתכם! מרגישים שהעולם נאבד וחומק מבין הידיים, רוצים להתייאש אבל נלחמים בהלחמות שלכם לא להתייאש.
נראה אתכם! מסתירים טפח ומגלים טפחיים, לא מודעים למציאות השטחית והפורמלית אך מרגישים כרדאר את הזרמים התת קרקעיים מבלי יכולת ללכת נגד הזרם, רק להבין את אלפי הניואנסים ששוטפים אתכם ומוצצים את לשדי בשרכם.
נראה אתכם! קומצים שפתיים, ויד, ולב ולא מסוגלים לפתוח כי כביכול ננעלו לפניכם השערים.
נראה אתכם! מצויים בלב המערבולת, בלוז הסערה, בתווך רוח נשברה ואינכם נדים בפניה גם כי אינכם עלה נידף.
נראה אתכם עומדים שם, כשבד דק לעורכם חסר ההגנה ואינכם חשים בכפור המאיים לשאת עמו גם את שפיות דעתכם, נראה אתכם!!!
נראה
אתכם
במקומי.
מתמודדים עם ים של בכי ועם זכרונות מציפים בשופי מחניק, נמסים מול חומות עבותות של זכוכית וקופאים מול החמה הנמלטת מן אורה עצמה.
בואו נראה אתכם! מסוגלים לעמוד בפרץ מול עצמכם, כשהאויב הגדול וההרסני ביותר עבורכם הוא - אתם לעצמכם. בואו נראה אתכם! יודעים להמשיך את החיים כרגיל, לזקוף את הקומה ולהרגיש יציבות בקרקע נשמטת וחסרת בטחון. ליפול לתוך בארי התהומות ולהתחיל ה-כ-ל מחדש, גם שהתקדמתם כבר כמעט עד לפסגה ועתה נסוגותם עד תחתיתה.
נראה אתכם! צועדים לקרב בהתהללות חוגר כמפתח תוך שאתם יודעים שבארסנל הנשק שלכם שוכן כלום אחד גדול, מנופח ומאיים, שאף אויב קלוש לא נרתע הימנו.
נראה אתכם! מנסים להחזיק בשלהבות נדעכות ורוח שורקנית שמאיימת לכבות את החושך העומק ביותר, להחזיק מעמד מול חבטת המחשבות הצולפות כפתיתי שלג אימתניים ולהשאר נינוחים גם כשהלפיד המתווה אינו נראה עוד ונשארתם ביער עד בדד.
נראה אתכם!!! מרימים ידיים רפויות שמנסות להאחז בשביבי כח ולתפוס את הזריזות החומקת כבלדרית, להישיר מבט מלא מבע לעיניים חלולות ולדבר עם הקיר כידיד טוב ביותר, נראה אתכם!!! מדברים כשהמילים נמוגות כבועה והאותיות כבר מזמן פרחו באוויר, כשחלקי המשפטים התפוררו כחיטה שעדיין לא נאפתה - ולא תבוא לידי שימוש לעולם.
נראה אתכם!!! מיישרים מבט אל החושך ומתכחשים למסמרות של ברזל, נמלטים מן התלות המתנה וחבל הפיל, זה שכובל אך מעניק יציבות ומקום להניח במנוחה את הרגליים, לומר שלום בבכי על העבר ולחיות בעצימת עיניים נוראה מפני ההווה כשהעבר נוטה באופק ערפילים.
נראה אתכם! הולכים על קביים המטים להתרסק ומרוכזים בדרך מלאת מוקשים ובורות, מנסים לצלוח את חיי היום יום הפשוטים כשאליהם מתווספים ומתגדלים במהירות האור האירועים שכל צמח פשוט הופך לקוץ מעמיק שורש בבשרכם.
נראה אתכם!!! בזים לאמת הפנימית המציקה, ומתעלמים מצפורה המנקר בכם כבקן נשרים. נראה אתכם! טובעים בים של דמעות שמתגבר כצונאמי הסוחף איתו הכל, גם את המקורקע שבבתים, מושך אל השפל מן הירח הסהרורי.
נראה אתכם!!! חרדים מכל שביב ניצוץ, עוצמים אינסטנקטיבית את העיניים מאש שנהפכת במציאות עינכם לאוכלה ולא נרתעים מלגעת באש בידיים חשופות.
נראה אתכם! מלפפים את הלב בפקעת מטה להישבר, חלושה, רופפת אבל כל כך מגבילה וכובלת, עומדים מול מבטים מאשימים ומחניקים דמעות מלוחות ולא מרוות מפחד שמא יאמרו שבכייכם נובע מברז האשם.
נראה אתכם! עומדים ניצב מול מטח אבנים, לא מפחדים מחץ יעוף יומם ומטיל כי יפגע אלא נשארים בקו, מבית ומחוץ האויב כי - אין לכם לאן לברוח.
נראה אתכם! נטבעים בנחל האכזבות שבנוסף תובע אתכם על חוסר השתדלות יתר ומוג לב.
נראה אתכם! ועיניכם רכות בלועות דמעות, שוקקות אך כבויות באותה המידה כמו מפחדות מן הכלום הממשי.
נראה אתכם! טובעים בעומק, בבירא עמיקתא, שמעניק לכם את מקור ובאר חיותכם אך סוחט מכם כפנכה את לחלוחית חיותכם.
נראה אתכם! מרגישים שהעולם נאבד וחומק מבין הידיים, רוצים להתייאש אבל נלחמים בהלחמות שלכם לא להתייאש.
נראה אתכם! מסתירים טפח ומגלים טפחיים, לא מודעים למציאות השטחית והפורמלית אך מרגישים כרדאר את הזרמים התת קרקעיים מבלי יכולת ללכת נגד הזרם, רק להבין את אלפי הניואנסים ששוטפים אתכם ומוצצים את לשדי בשרכם.
נראה אתכם! קומצים שפתיים, ויד, ולב ולא מסוגלים לפתוח כי כביכול ננעלו לפניכם השערים.
נראה אתכם! מצויים בלב המערבולת, בלוז הסערה, בתווך רוח נשברה ואינכם נדים בפניה גם כי אינכם עלה נידף.
נראה אתכם עומדים שם, כשבד דק לעורכם חסר ההגנה ואינכם חשים בכפור המאיים לשאת עמו גם את שפיות דעתכם, נראה אתכם!!!
נראה
אתכם
במקומי.
נערך לאחרונה ב: