כן. זה נכתב השבוע באז נדברו... בדקתי.
מידע שימושי חרבות ברזל - חיזוקים
- פותח הנושא 567890
- פורסם בתאריך
-
- תגיות
- חרבות ברזל מלחמה נסים
תודה. וסליחה מהניק המפרסם.
מוטב היה לא לכתוב מאמר כזה בצורה כזו בימים כאלה.
אפשר וצריך לחזק את בני הישיבות בגודל תפקידם. לא בצורה כזו!
כמה דברים שנאמרו על ידי "הרבנים הליטאיים" בתקופה זו בעקבות המצב [ביניהם גם הרב לנדו והרב זילברשטיין] - העתקה מתוך החוברת 'דברי רבותינו' שהוציאו כעת [מצורף בסוף החוברת המלאה]
ר' דוב לנדו
חיזוק לבנות ישראל
במענה לשאלת מנהלי מוסדות חינוך לבנות, בהם יו"ר תנועת בתיה הרב ישעיהו ליברמן שליט"א, במה בנות הסמינרים יתחזקו, השיב מרן שליט"א, "בצניעות ובמידות טובות".
ר' משה שטרנבוך
שמירת הלשון וצניעות
נשאל מרן שליט"א על ידי רב אחד שהולך לדבר דרשה לפני בנות ישראל, על מה יש לעורר בפניהם להתחזק בעקבות המצב, והשיב מרן שליט"א "לא לפטפט לשון הרע". ונשאל עוד אם לעורר על עניין הצניעות, והשיב "לעורר שלא ללכת בפאות ארוכות, וכן לא להתבלט בבשמים או בצבע הפנים באופן בולט, שדבר זה מסלק את השכינה מאתנו רח”ל, וכשהשכינה אינה שורה אצלינו הרי אנו מופקרים כאיילות השדה רחמנא ליצלן".ר' ברוך דוב פוברסקי
חיזוק בתורה תפילה וצניעות
עם היוודע דבר האסון הקשה, קרא מרן שליט"א להתחזק בתפילה ובתחנונים לבורא עולם, והוסיף שבני התורה נקראים להרבות בתורה ובתפילה, ובנות ישראל יקבלו על עצמן חיזוקים בצניעות ובאמירת תהילים.
ר' יצחק זילברשטיין
צניעות – שעשני כרצונו
מרן שליט"א נשא דברים עבור בנות ישראל בקו הצניעות לנשים, ואלו דבריו המלאים:לבנות ישראל החשובות מאד, אומרים כל יום בבוקר, כל אישה אומרת ברוך אתה ה' אלוקינו מלך עולם שעשני כרצונו.
יש ראשונים שאומרים שהכוונה היא שעשה אותי כרצונו, אני כל רגע ורגע יכולה לקיים את רצון ה' יתברך, גבר לא יכול כל רגע לקיים, אבל אישה מאחר והיא נדרשת לעשות מאמצים להיות צנועה בפרט בבגדים, אומרים הראשונים ברוך אתה ה' אלוקינו מלך עולם שעשני כרצונו, הוא עשה אותי כרצונו שכל רגע ורגע אני יוכל לקיים את רצון הבורא יתברך, איך? בגד, היא לובשת בגד צנוע היא עושה את רצון הבורא, גברים לא יכולים את זה לעשות.
היום אנחנו נמצאים בצרה גדולה, אני פונה לבנות ישראל הכשרות, בנות מלך, הבה נתפוס את מה שחז"ל אומרים לנו שעשני כרצונו, שאוכל כל רגע לעשות רצון הבורא, איך? בבגדים צנועים וטובים, וזה יביא לכם תראו נחת מהילדים שלכם ותאריכו ימים, ויהיה לכם כל טוב, ותגינו על העם היהודי.
ר' יהודה סילמן
היבדלות מהגויים
ביום ב' כ"ד תשרי נשא הרב שליט"א דברים בברית לנינו, ובה אמר את הדברים הבאים:
יום זה של כ"ד בתשרי נקבע לפני אלפי שנים ליום תענית ותפילה, כמבואר בפסוקים בנחמיה פרק ט'.
(א) וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים וַאֲדָמָה עֲלֵיהֶם:
(ב) וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר וַיַּעַמְדוּ וַיִּתְוַדּוּ עַל חַטֹּאתֵיהֶם וַעֲוֹנוֹת אֲבֹתֵיהֶם:
(ג) וַיָּקוּמוּ עַל עָמְדָם וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת ה' אֱלֹהֵיהֶם רְבִעִית הַיּוֹם וּרְבִעִית מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים לַה' אֱלֹהֵיהֶם:
ושם בפסוקים מובא באריכות גדולה כל מה שאמרו ביום זה.
אך רואים כאן שהפסוק מדגיש את הנקודה של "ויבדלו זרע ישראל מכל בן נכר", כי הקב"ה רוצה לראות כעת איך שאנחנו מתבדלים מהגויים ולא הולכים בתועבותיהם.
שמעתי שהורידו את הגדר בין הגברים לנשים, הקב"ה מראה לנו, אתם מורידים את הגדר של הצניעות, אני מוריד לכם את הגדר בעזה.
ודבר נוסף הקב"ה מראה לנו (שיר השירים פרק ח' פס' ו') שימֵ֨נִי כַֽחוֹתָ֜ם עַל־לִבֶּ֗ךָ, כַּֽחוֹתָם֙ עַל־זְרוֹעֶ֔ךָ, בהושענא רבא היה חיתום הדין והקב"ה רצה לראות שאנו שבים בתשובה שלימה ומשפרים את מעשינו, ומשלא - "כי עזה כמוות"!
הקב"ה יעזור שנשוב לפניו בתשובה שלימה, והוא יאמר לצרותינו די, ולא יארע כל נזק לאף יהודי.
ר' יהודה אריה דינר
צניעות
"ענין נוסף הוא ההקפדה בצניעות, וכפי שמסופר שבכנסיה הגדולה של אגודת ישראל עשו מחיצה בין הגברים לנשים, והיה נידון על כשרותה בהלכה, ונגשו לחפץ חיים לדון בזה, ואמר להם שרק בענין של צניעות כתוב "ושב מאחריך", ואם כן מדה טובה מרובה, שאם מקפידים בצניעות יותר מכפי גדר ההלכה בדיוק, הרי זה גורם קירבת ה' ולכן כדאי להחמיר בזה יותר, וכל תוספת צניעות מקרבת את הקב"ה אלינו יותר."ר' שמעון גלאי
דברי חיזוק לנשים
ביום ראשון נשא הרב שליט"א דברי חיזוק לתלמידות הסמינרים, בעצרת שנערכה בשידור ישיר טלפוני לרבבות תלמידות, ואמר להן את הדברים הבאים:
"אנחנו נמצאים בזמן שכל אחת מבינה שמדברים אלינו, השאלה מה עושים עם הדיבור הזה, מה עושה בן אדם כשהוא שומע אזעקה, אנחנו צריכים להבין שאנחנו שומעים אזעקה זה כמו ששמענו את השופר בראש השנה, המטרה של השופר זה להעיר את ליבנו, האזעקה רק באה להעיר אותנו, עורו ישנים מתרדמתכם, אי אי, איך האבא מדבר אלינו.
אומר רבינו יונה בברכות כתוב גילו ברעדה, גילה ורעדה ביחד, אומר רבי יונה איך יכול להיות גם לשמוח וגם לרעוד ביחד, אז הוא אומר ברגע שאני יודע מי מרגיז אותי, אני יודע שהוא לא מתכוון להרגיז אותי כדי להפחיד אותי, התכוון להרגיז אותי כי כל אבא רוצה שהבן יהיה קרוב אליו.
ושנכנסים למעגל החיים להרגל החיים אז אדם מטבעו צריך חיזוק להתחזק ולדעת שמי שנותן את הכוח לקום בבוקר זה בורא עולם שאני אומר מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי.
הקב"ה דואג לנו שנוכל ללכת שנוכל לדבר שנוכל לעשות את רצונו יתברך ושאבא מדבר אלינו, שאבא מדבר והילד מרגיש שנתנו לו מכה, אבל זה אבא, זה הרגשה אחרת לגמרי, אז קודם כל צריך לומר לאבא אנחנו מבינות שאתה אבינו אב הרחמן מדבר אלינו אפילו שאנחנו לא מבינים.
אבל דבר ראשון זה לא להכנס לא לפאניקות ולא לפחד כי הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל זה בכל מצב, מה התפקיד שלנו?, זה קודם כל לבקש רחמים מאדון הכל, אבל לבקש רחמים צריך לדעת שהוא באמת יכול, וידעת היום אנחנו יודעים שזה הכל מאיתו יתברך, והשבות אל לבבך.
איך אנחנו מראים להקב"ה שאנחנו מבינים את הרמז שלו, מבינים את הצביטה שלו, בזה שאנחנו משתדלים להראות לו אבא הבנו, הבנו שאתה רוצה מאיתנו משהו.
אמרנו עכשיו ביום כיפור אתה נותן יד לפושעים, וימינך פשוטה לקבל שבים, מה זה אתה נותן יד, ניקח משל אדם נמצא בים הולך לטבוע, פתאום הוא רואה מרחוק מגישים לו יד, זה היה כל האלול,, הקב"ה הגיש לנו יד, קול דודי דופק פתחי לי, מגיש יד.
אבל אם הניצול לא מגיש לו בחזרה יד, כמה צער זה גורם למציל, הוא עבד בחינם, והוא לא מבין שצריך לתת יד רק, מה ההמשך?, אתה נותן יד לפושעים, אבל ימינך פשוטה לקבל שבים, הקב"ה אתה רוצה לקרב אותנו אליו, לתת לנו את כל הטוב שבעולם, צריך להראות לו שאנחנו מתקרבים אליו.
אז אם דיברתי לגברים אז עיקר החיזוק שלהם זה בתורה הקדושה, ובשמירת הפה ובחיזוק בין אדם לחברו שזה גם אתם בנות סמינר יכולות וצריכות להתחזק.
בסליחות אומרים אגודים בצרה לשפוך תחינה, הפשט כולם אגודים, אבל בואו נחזיק את זה לכל הזמן, נשתדל להבין אחד את השני, לוותר אחד לשני לא לדבר רע אחד על השני.
שנהיה אגודים כל הזמן, ונחסוך את אגודים בצרה לשפוך תחינה, כל חיזוק שנעשה, מתאספים הבנות תלמדו איזה הלכה חפץ חיים, שיקבלו על עצמם איזה חיזוק, בזמנים קשים אדם מתגבר אפילו פעם אחת מי יודע איזה זכויות זה גורם.
וכמובן בנות החיזוק העיקרי שלהם זה לשמור על הצניעות, כל חיזוק בצניעות, כל חיזוק כמה זה נחת זה גורם לאבינו שבשמיים, הרי שיש צניעות זה גורם להשראת השכינה.
ועוד דבר צריכים לעשות זה לעשות חסד עם השני, חסד זה כל כך קל, כל צורה שהיא, גם בבית וגם בין חברות, מחזקות אחת את השניה, אם יש בבית צריכים עזרה, הרבה פעמים זה לא מתחשק, אנחנו כולנו בני אדם.
אנחנו מתגברים על האי רצון, אנחנו כן הולכים לעזור ולעשות, כמה נחת זה גורם לבורא עולם, והעיקר להרבות בתחנונים לפני בורא עולם, להתחזק בבקשה לפני אדון כל, ואז אנחנו אומרים לפני הקב"ה צרתי לפניו אגיד, הצרה של השני זה הצרה שלי, ע"י שאנחנו באמת, אומרים כמו שחלילה שומעים על מישהו בתוך צרות שאני מכיר, עכשיו כולנו אגודים לשפוך תחינה.
העיקר זה לזכור, מפחד אין להקדוש ברוך הוא כלום, רק עשייה משהו, וכאשר יש אזעקה ואומרים פרק תהילים, מתחזקים באיזה חסד, מתחזקים בשמירת הלשון, מתחזקים בענין של צניעות משהו אפילו קטן, הקב"ה רוצה לראות את זה ולשמוע את זה.
הקב"ה ישמע שוועתינו ובעזרת ה' בקרוב מהר מאד יגאל אותנו מהצרה הגדולה הזאת, ויקרב לנו משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן".
ר' חזקיהו מישקובסקי
צניעות
דבר שני, ידוע מה שהחפץ חיים כותב לעורר על הצניעות. שהוא גם הדבר השני שכאמור בית המשפט העליון נדרש כביכול לדבר. (אנחנו לא רוצים לדבר על מה שהיה בתל אביב על הדברים האלו, מלחמת קודש) הח"ח אמר על הדברים האלו כתוב "ושב מאחריך", זו עצת בלעם. וצריך לנהוג בצניעות כקודש קדשים! כל הכלים הטמאים שמכשילים בדברים האלו ועוד דברים - גורמים ל"ושב מאחריך".אם אמרנו בהושענות ותסיר את מחיצות הברזל, הכלים האלו הם עושים את המחיצה, ואף אם הקב"ה הסיר את המחיצות - זה עושה אותם בחזרה. וראינו שהקב"ה מראה לנו מה שזה גורם.
מרן הרב שך זצ"ל היה מביא שכתוב בחז"ל שבעוון עריות אנדרלמוסיא באה לעולם. לא כתוב מוות ולא חרב, אנדרלמוסיא, הכוונה בלבול! וזה מה שקרה כאן בלבול גדול שאף אחד לא מבין אותו. אנדרלמוסיא... אלו דברים פשוטים שנוגעים אלינו.
כל מה שאנחנו רואים שקרה שמה, זה כי הקב"ה תובע מאיתנו.
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
הדבר הכי מתוק, אמיתי ומחזק שתראו..
נאום של ילד בן 9 משדרות, בן לשלוחי חב"ד הנמצאים עדיין בעיר במסירות עבור אחרים
col.org.il
נאום של ילד בן 9 משדרות, בן לשלוחי חב"ד הנמצאים עדיין בעיר במסירות עבור אחרים
ריגש אלפי שלוחים: סיפורם של משפחת פיזם משדרות • צפו
בבאנקעט העולמי צפו אלפי שלוחי חבד בתבל בחודש מחייהם של שלושת הדורות למשפחת פיזם השלוחים בעיר שדרות, אשר חיים כבר 22 שנה תחת הפגזות, אך החודש האחרון -...
השליח מאשקלון ובנו ריגשו עם שיר שחובר בעקבות המלחמה
שליח הרבי בשכונת עין הים באשקלון הרב נריה אמיתי מבצע יחד עם בנו מאיר שיר מרגש שחובר ע"י השליח הרב וועלעל קריצ'בסקי בעקבות המלחמה, על במת הבאנ...
"א-ל מלא רחמים": הפיוט של החזן העולמי הלפגוט בבאנקעט
החזן העולמי יצחק מאיר הלפגוט פתח את באנקעט כינוס השלוחים העולמי בתפילת ׳א-ל מלא רחמים׳ כאשר שמותיהם של החללים והנופלים הי״ד מוקרנים על מסכי הענק - והק...
"הוא אלוקינו, הוא אבינו" | כשראש העיר שדרות ביקש לנגן
רגעים אחרי סיפורה של משפחת פיזם שהוקרנה בבאנקעטי כינוס השלוחים, עלה לבימה בירושלים ראש עיריית שדרות אלון דוידי ובמילים נרגשות, מעומק ליבו, דיבר על עבו...
שלוחים בחזית: הסרט בבאנקעט שלא יותיר אתכם אדישים
השליח שהתחיל כרץ חבד בין העמדות בחברון במציאות בטחונית מורכבת והשליח באוניברסיטת קולומביה בארהב שמתמודד עם הפגנות אנטי-יהודיות עם סיסמאות אנטישמיו...
הדבר הכי מתוק, אמיתי ומחזק שתראו..
נאום של ילד בן 9 משדרות, בן לשלוחי חב"ד הנמצאים עדיין בעיר במסירות עבור אחרים
צפה בקובץ המצורף 1497653
ריגש אלפי שלוחים: סיפורם של משפחת פיזם משדרות • צפו
בבאנקעט העולמי צפו אלפי שלוחי חבד בתבל בחודש מחייהם של שלושת הדורות למשפחת פיזם השלוחים בעיר שדרות, אשר חיים כבר 22 שנה תחת הפגזות, אך החודש האחרון -...
השליח מאשקלון ובנו ריגשו עם שיר שחובר בעקבות המלחמה
שליח הרבי בשכונת עין הים באשקלון הרב נריה אמיתי מבצע יחד עם בנו מאיר שיר מרגש שחובר ע"י השליח הרב וועלעל קריצ'בסקי בעקבות המלחמה, על במת הבאנ...
"א-ל מלא רחמים": הפיוט של החזן העולמי הלפגוט בבאנקעט
החזן העולמי יצחק מאיר הלפגוט פתח את באנקעט כינוס השלוחים העולמי בתפילת ׳א-ל מלא רחמים׳ כאשר שמותיהם של החללים והנופלים הי״ד מוקרנים על מסכי הענק - והק...
"הוא אלוקינו, הוא אבינו" | כשראש העיר שדרות ביקש לנגן
רגעים אחרי סיפורה של משפחת פיזם שהוקרנה בבאנקעטי כינוס השלוחים, עלה לבימה בירושלים ראש עיריית שדרות אלון דוידי ובמילים נרגשות, מעומק ליבו, דיבר על עבו...
חסום , תביא בקובץ זיפשלוחים בחזית: הסרט בבאנקעט שלא יותיר אתכם אדישים
השליח שהתחיל כרץ חבד בין העמדות בחברון במציאות בטחונית מורכבת והשליח באוניברסיטת קולומביה בארהב שמתמודד עם הפגנות אנטי-יהודיות עם סיסמאות אנטישמיו...
אני לא יודע אם כאן זה המקום אבל יש לי הצעה למנהלים @פרוגמטי ו @הכלבויניק שבאפשרות של האימוג'י (תודה ושכייח וכו') יהיה גם סימן שאלה(?) , כי לפעמים יש כ"מ דברים וחדשות לא כ"כ מובנים וברגע שיסמנו את הסימן שאלה, ההוא יתקן /יבהיר וכו'.
נערך לאחרונה ב:
ג"כ אפשר להוסיף סימון של מיחזור
איך אפשר לנצח את הפחד? מה המטרה של הפחד? למה אדם לא מפחד מאלוקים? פודקאסט הרב יחזקאל ניסים צפו שתפו!
00:00 - הפחדים לא יעזבו אותנו. איך אפשר לנצח את הפחד? מה המטרה האמתית של הפחד? 01:00 - למה אדם לא מפחד מהקב"ה? כל המאורעות של האדם בחיים באים לאותת לו!02:00 ...
youtu.be
אם כתבתי את הניק של המנהלים הם מגיבים לזה?
אמת מארץ תצמח
משתמש מקצוען
אם הם רואים צורך.
itamar y
משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
D I G I T A L
פרוייקט מקסים של הישיבה הגבוהה בצפת עטרת מרדכי, בשם ״נקודות מתורה מאירה״ עבור כל מיני חיזוקים קצרים, עמוקים ותורניים בעקבות המצב: https://torahmeira.com
יואל מושקוביץ
משתמש חדש
לזיכוי הרבים אם יש למישהו מידע/פרטים על אחד מהניצולים/הניצולות או בן/בת משפחת אחד החטופים וכדו' שיש לו סיפור נס אישי ויכול לבוא לחזק קבוצה של 100 חבר'ה גברים/נשים באזור ירושלים אם יוכל לעדכן אותי במייל
s97534671 @ gmail.com
s97534671 @ gmail.com
דברי חיזוק והתעוררות בחובת השעה מהגאון רבי מרדכי שמואל אדלשטיין שליט"א
הקב"ה מדבר איתנו
עם ישראל נמצאים בצרה, בצרה ובשביה, חיים בבחינת "מתו מוטל לפניו". כולם יודעים את האסון הגדול שקרה ביום שמחתנו, בשמיני עצרת, חג שמחת תורה. כולנו שמחנו בשמחה של תורה וקרה אסון כזה.
צריך להתחזק, וכפי שעם ישראל בכל המצבים, בזמנים קשים, תמיד אין לנו על מי להישען רק על אבינו שבשמים. אנו לא יודעים חשבונות שמים, יש מי שמנסה לחשוב שהוא מבין, אם אלו הסיבות או אלו הסיבות, אך אמר פעם הגר"י אברמסקי זצ"ל, כשאחרי השואה רצו להגיד כל מיני סיבות כאלה וכאלה, הוא קם ואמר כתוב בנביא (ישעיה נ"ה, ח') "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי". אנחנו לא יכולים להבין, זה לא בהבנה שלנו, אנחנו רק צריכים לדעת דבר אחד – ודאי הקב"ה מדבר איתנו. שלא לדבר על הקדושים האלה שמתו על קידוש השם, נהרגו בגלל שהם יהודים. בודאי שאנחנו צריכים לשמוע ולהתחזק בעצמנו.
לפני שנים רבות, במלחמת ששת הימים, רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל דיבר אז שצריכים להרגיש נושא בעול, נושא בעול עם חברו. יש שם מאות משפחות שנמצאות כעת בצער, באבלות גדולה, בחוסר ודאות על קרוביהם יקיריהם, אלו שבשבי ואלו שפצועים, שלא יהיה אדם בזמן הזה שהולך ואומר שלום עלי נפשי. צריכים לחשוב, צריכים להשתתף בצרתם של ישראל, ודבר זה חמור מאוד.
תפילה
דבר ראשון, מה שמוטל עלינו הוא להיות נושאים בעול, מה אפשר לעזור ומה אפשר לעשות. ודאי לשבת ולהתפלל, כי הנה אנחנו יודעים שבכל מצב שעם ישראל היו תמיד, אין כוחו אלא בפה. תפילה, וכפי שהחפץ חיים כותב, לא מספיק שכל יחיד ויחיד מתפלל לעצמו אלא צריכים בציבור, ביחד, ברבים. נשתתף כולם ביחד בתפילת רבים, וזה דבר ראשון.
נושא בעול
ויש גם את העניין של נושא בעול, בין אדם לחברו, להרגיש את הצער הנורא, את הייסורים הגדולים. יש אותן משפחות שבדרום, אותם אלה שנמצאים שם, ועכשיו נוספו גם אלו שעושים כל מיני פעולות, אנשי ביטחון וחיילים שגם הם נמצאים בשדה הקרב ובמקומות מסוכנים, ונתפלל שכולם יחזרו בשלום ולא יקרה לאף אחד שום דבר.
אחדות
גם נחזק בינינו את העניין של האחדות, בין אדם לחברו. צריכים ישועה בעם ישראל וזה תלוי מאוד עד כמה שאנחנו בעצמנו מתחזקים בעניין של בין אדם לחברו, איש את רעהו יעזורו, כל אחד ואחד במה שאפשר. זה ההבדל בין עם ישראל לגויים, שהגויים אף אחד לא אכפת לו מהשני, ואילו עם ישראל כולנו כאיש אחד, משפחה אחת, לחשוב כל אחד על השני. כמו שמבואר בדברי הרמב"ם (פרק א' מהלכות תעניות הלכה ג') שמי שאינו נושא בעול ולא משתתף בצרתם של הציבור, הרמב"ם קורא לו אכזרי, זו מידת האכזריות, שלא משתתפים ולא משתדלים. צריך לראות מה אפשר לתקן ומה אפשר לחזק לזכותם, כל דבר שאפשר – ואם לא זו מידת אכזריות.
לימוד התורה
כמובן שהזכות בלימוד התורה, זה דבר שאנחנו יודעים שבכל התקופות ובכל המצבים – תורה מגנא ומצלא! צריכים תפילות, שמירה להצלה, וזכות התורה מגנא ומצלא. פה בבית המדרש לומדים ועמלים בתורה, בודאי זה מוסיף הרבה זכויות לכלל ישראל ומוסיף שמירה לכל אלו שנמצאים שם בשדה הקרב במקומות המסוכנים.
כמו שידוע הכתוב בגמרא במגילה (דף ג' ע"א) שיהושע בן נון הלך להילחם, ואז ראה מלאך שר צבא ה' שחרבו שלופה בידו. שאל אותו, הלנו אתה אם לצרינו, למי אתה בא. אמר לו, אני שר צבא ה'. וכתוב בגמרא שאמר לו ליהושע שבא על שני דברים שתובעים אתכם בשמים עכשיו באמצע המלחמה. דבר אחד, שלא הקריבו את התמיד של בין הערביים, בזמן המלחמה ביטלו זאת. ודבר שני שביטלתם מתורה, בטלתם מלימוד התורה, בלילה לא עסקתם בתורה. שאל אותו יהושע, על איזה מהן באת, על איזה דבר בעיקר אתה בא, לאיזו מטרה. אמר לו, על של עתה באתי, על מה שעכשיו ביטלתם מתורה. כי ביטול תורה מעורר מידת הדין. כך אמר לו שר צבא ה'.
מיד כתוב (יהושע ח', ט') וילן יהושע בתוך העמק, אומרים חז"ל מה זה בתוך העמק, הוא לן בעומקה של הלכה. הוא אסף את כולם שיעסקו בעומקה של הלכה בלימוד התורה, ועל ידי כך הוסר הקטרוג הגדול, הוסר חרון האף שמחמתו בא המלאך שר צבא ה'.
רואים אנחנו שעל ידי התורה זו זכות גדולה שיכולה להגן על כלל ישראל. כשאנחנו כאן מתחזקים בלימוד התורה, זה מועיל לכל מי שנמצא במקומות המסוכנים, במקומות הקשים, להצליח.
סיפרנו כבר פעם את המעשה שהיה גם כן עם הגר"י אברמסקי זצ"ל, שעמד בראש ועד הישיבות, ורצו להכניס בישיבות זמן מסוים שילמדו להשתמש בנשק, להחזיק נשק ביד לעת הצורך. באו שרים מהממשלה לבקש על כך ולדבר עמו, ואז נעמד הרב אברמסקי זצ"ל ואמר להם: דעו לכם, אם יהיה דבר כזה שיצטרכו להכניס לישיבות דברים נוספים, ללמוד איך להשתמש בנשק, אז נצטרך לצאת – חד משמעית – כולנו נצטרך לעזוב את ארץ ישראל, וחייבים לנסוע לחוץ לארץ.
שאלו אותו, מדוע, מה יש בכך. והוא הסביר להם שכבר בזמנו, לפני עשרות עשרות שנים, ארץ ישראל כידוע היא מקום סכנה, אני לא צריך להגיד לכם כי אתם יודעים יותר טוב ממני, מכל הצדדים ומכל ארבע רוחות השמים אנו מוקפים באויבים שממתינים לרגע שלא יזכר חס ושלום שם ישראל. על פי ההלכה, אדם שנמצא במקום סכנה אסור לו להישאר בו. הוא חייב לצאת ולהציל את עצמו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. אם כן מצד ההלכה, אמר להם, היינו חייבים כולנו לצאת מארץ ישראל. מה בכל זאת ההיתר שלנו שנוכל להמשיך להישאר כאן בארץ ישראל – כי יש לנו תורה. יש לימוד תורה, ובדרך הטבע התורה מגינה, זאת אומרת שזה לא מקום סכנה. כי יש לימוד תורה, יש ישיבות שלומדים בארץ ישראל כל הזמן, וזה משנה את המציאות. זה נותן לנו כמו שקוראים היום "כיפת ברזל", וזה מגן מכל הפגעים ומכל הצרות.
אבל כל זה, במה דברים אמורים, כשלומדים תורה בשלמות, בלי שום תערובת של דברים אחרים. תורה בלבד! שום דבר אחר לא מערבים בה! אבל אם חלילה נצטרך לערב יחד עם לימוד התורה עוד משהו, איך להחזיק רובה כזה או רובה כזה, זו כבר לא תורה שיכולה להגן על עם ישראל. תורה שיש בה עוד דברים חוץ מתורה, לא יכולה להגן! אם רוצים שהתורה תוכל לשמור על עם ישראל – זה רק תורה בלבד, בלי דברים אחרים. אז אם אתם אומרים כאלו דברים, כך אמר להם הרב אברמסקי, להכניס בישיבות עוד משהו, אז אם כן אנו חוזרים חזרה למצב של סכנה, וחייבים לעזוב את ארץ ישראל. וייאמר לשבחם של אותם אנשים שהבינו את הדברים וקיבלו זאת.
קל וחומר שאנחנו, בני תורה, צריכים לדעת את גודל האחריות, ובודאי שבימים אלה אסור שיהיה מצב כזה שרואים סתם בחורים מסתובבים ברחובות. ודאי שזהו חילול השם, והוא גם עניין של סכנה ממש. ברגע שבחור יושב ולומד, הוא צריך לדעת שבזה יש שמירה לכל עם ישראל, שמירה כפשוטו, תורה מגנא ומצלא.
אלה הדברים שאנחנו צריכים בימים אלו, בתקופה הקשה כזו לכלל ישראל, שההוראה היא שצריכים לחזור לישיבות ולהקדים את הזמן, כל אחד תלוי במקום והיכן שאפשר כמובן, אבל באופן עקרוני זה מה שאמרו. זה מה שמגן על הדור וזה מה שמגן על כל הסכנות. עדיין נמצאים בתוך הסכנה הרבה יהודים, אלפים אלפים שנמצאים במצב של סכנה, וחייבים עכשיו להיות בדרגת נושא בעול איתם כמו שדיברנו, נושא בעול – לחשוב מה אני יכול לעשות בתפילה, בתורה, בחיזוק, בין אדם לחברו, בכל דבר שאפשר לעשות כדי שחס ושלום לא יהיו במצב של סכנה.
הקב"ה יעזור שעל ידי כל החיזוקים הללו הקב"ה יאיר את עינינו ונזכה לראות בישועת כלל ישראל, ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו, ונזכה שיחזרו כולם בריאים ושלמים כל אחד היכן שנמצא, יש אנשים שלא יודעים רח"ל היכן נמצאים, וכולנו צריכים להרגיש את הצער ולהיות נושא בעול, ועל ידי זה נזכה כולנו שיהיו בשורות טובות לכל כלל ישראל בסייעתא דשמיא אמן ואמן.
הקב"ה מדבר איתנו
עם ישראל נמצאים בצרה, בצרה ובשביה, חיים בבחינת "מתו מוטל לפניו". כולם יודעים את האסון הגדול שקרה ביום שמחתנו, בשמיני עצרת, חג שמחת תורה. כולנו שמחנו בשמחה של תורה וקרה אסון כזה.
צריך להתחזק, וכפי שעם ישראל בכל המצבים, בזמנים קשים, תמיד אין לנו על מי להישען רק על אבינו שבשמים. אנו לא יודעים חשבונות שמים, יש מי שמנסה לחשוב שהוא מבין, אם אלו הסיבות או אלו הסיבות, אך אמר פעם הגר"י אברמסקי זצ"ל, כשאחרי השואה רצו להגיד כל מיני סיבות כאלה וכאלה, הוא קם ואמר כתוב בנביא (ישעיה נ"ה, ח') "כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי". אנחנו לא יכולים להבין, זה לא בהבנה שלנו, אנחנו רק צריכים לדעת דבר אחד – ודאי הקב"ה מדבר איתנו. שלא לדבר על הקדושים האלה שמתו על קידוש השם, נהרגו בגלל שהם יהודים. בודאי שאנחנו צריכים לשמוע ולהתחזק בעצמנו.
לפני שנים רבות, במלחמת ששת הימים, רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל דיבר אז שצריכים להרגיש נושא בעול, נושא בעול עם חברו. יש שם מאות משפחות שנמצאות כעת בצער, באבלות גדולה, בחוסר ודאות על קרוביהם יקיריהם, אלו שבשבי ואלו שפצועים, שלא יהיה אדם בזמן הזה שהולך ואומר שלום עלי נפשי. צריכים לחשוב, צריכים להשתתף בצרתם של ישראל, ודבר זה חמור מאוד.
תפילה
דבר ראשון, מה שמוטל עלינו הוא להיות נושאים בעול, מה אפשר לעזור ומה אפשר לעשות. ודאי לשבת ולהתפלל, כי הנה אנחנו יודעים שבכל מצב שעם ישראל היו תמיד, אין כוחו אלא בפה. תפילה, וכפי שהחפץ חיים כותב, לא מספיק שכל יחיד ויחיד מתפלל לעצמו אלא צריכים בציבור, ביחד, ברבים. נשתתף כולם ביחד בתפילת רבים, וזה דבר ראשון.
נושא בעול
ויש גם את העניין של נושא בעול, בין אדם לחברו, להרגיש את הצער הנורא, את הייסורים הגדולים. יש אותן משפחות שבדרום, אותם אלה שנמצאים שם, ועכשיו נוספו גם אלו שעושים כל מיני פעולות, אנשי ביטחון וחיילים שגם הם נמצאים בשדה הקרב ובמקומות מסוכנים, ונתפלל שכולם יחזרו בשלום ולא יקרה לאף אחד שום דבר.
אחדות
גם נחזק בינינו את העניין של האחדות, בין אדם לחברו. צריכים ישועה בעם ישראל וזה תלוי מאוד עד כמה שאנחנו בעצמנו מתחזקים בעניין של בין אדם לחברו, איש את רעהו יעזורו, כל אחד ואחד במה שאפשר. זה ההבדל בין עם ישראל לגויים, שהגויים אף אחד לא אכפת לו מהשני, ואילו עם ישראל כולנו כאיש אחד, משפחה אחת, לחשוב כל אחד על השני. כמו שמבואר בדברי הרמב"ם (פרק א' מהלכות תעניות הלכה ג') שמי שאינו נושא בעול ולא משתתף בצרתם של הציבור, הרמב"ם קורא לו אכזרי, זו מידת האכזריות, שלא משתתפים ולא משתדלים. צריך לראות מה אפשר לתקן ומה אפשר לחזק לזכותם, כל דבר שאפשר – ואם לא זו מידת אכזריות.
לימוד התורה
כמובן שהזכות בלימוד התורה, זה דבר שאנחנו יודעים שבכל התקופות ובכל המצבים – תורה מגנא ומצלא! צריכים תפילות, שמירה להצלה, וזכות התורה מגנא ומצלא. פה בבית המדרש לומדים ועמלים בתורה, בודאי זה מוסיף הרבה זכויות לכלל ישראל ומוסיף שמירה לכל אלו שנמצאים שם בשדה הקרב במקומות המסוכנים.
כמו שידוע הכתוב בגמרא במגילה (דף ג' ע"א) שיהושע בן נון הלך להילחם, ואז ראה מלאך שר צבא ה' שחרבו שלופה בידו. שאל אותו, הלנו אתה אם לצרינו, למי אתה בא. אמר לו, אני שר צבא ה'. וכתוב בגמרא שאמר לו ליהושע שבא על שני דברים שתובעים אתכם בשמים עכשיו באמצע המלחמה. דבר אחד, שלא הקריבו את התמיד של בין הערביים, בזמן המלחמה ביטלו זאת. ודבר שני שביטלתם מתורה, בטלתם מלימוד התורה, בלילה לא עסקתם בתורה. שאל אותו יהושע, על איזה מהן באת, על איזה דבר בעיקר אתה בא, לאיזו מטרה. אמר לו, על של עתה באתי, על מה שעכשיו ביטלתם מתורה. כי ביטול תורה מעורר מידת הדין. כך אמר לו שר צבא ה'.
מיד כתוב (יהושע ח', ט') וילן יהושע בתוך העמק, אומרים חז"ל מה זה בתוך העמק, הוא לן בעומקה של הלכה. הוא אסף את כולם שיעסקו בעומקה של הלכה בלימוד התורה, ועל ידי כך הוסר הקטרוג הגדול, הוסר חרון האף שמחמתו בא המלאך שר צבא ה'.
רואים אנחנו שעל ידי התורה זו זכות גדולה שיכולה להגן על כלל ישראל. כשאנחנו כאן מתחזקים בלימוד התורה, זה מועיל לכל מי שנמצא במקומות המסוכנים, במקומות הקשים, להצליח.
סיפרנו כבר פעם את המעשה שהיה גם כן עם הגר"י אברמסקי זצ"ל, שעמד בראש ועד הישיבות, ורצו להכניס בישיבות זמן מסוים שילמדו להשתמש בנשק, להחזיק נשק ביד לעת הצורך. באו שרים מהממשלה לבקש על כך ולדבר עמו, ואז נעמד הרב אברמסקי זצ"ל ואמר להם: דעו לכם, אם יהיה דבר כזה שיצטרכו להכניס לישיבות דברים נוספים, ללמוד איך להשתמש בנשק, אז נצטרך לצאת – חד משמעית – כולנו נצטרך לעזוב את ארץ ישראל, וחייבים לנסוע לחוץ לארץ.
שאלו אותו, מדוע, מה יש בכך. והוא הסביר להם שכבר בזמנו, לפני עשרות עשרות שנים, ארץ ישראל כידוע היא מקום סכנה, אני לא צריך להגיד לכם כי אתם יודעים יותר טוב ממני, מכל הצדדים ומכל ארבע רוחות השמים אנו מוקפים באויבים שממתינים לרגע שלא יזכר חס ושלום שם ישראל. על פי ההלכה, אדם שנמצא במקום סכנה אסור לו להישאר בו. הוא חייב לצאת ולהציל את עצמו, ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. אם כן מצד ההלכה, אמר להם, היינו חייבים כולנו לצאת מארץ ישראל. מה בכל זאת ההיתר שלנו שנוכל להמשיך להישאר כאן בארץ ישראל – כי יש לנו תורה. יש לימוד תורה, ובדרך הטבע התורה מגינה, זאת אומרת שזה לא מקום סכנה. כי יש לימוד תורה, יש ישיבות שלומדים בארץ ישראל כל הזמן, וזה משנה את המציאות. זה נותן לנו כמו שקוראים היום "כיפת ברזל", וזה מגן מכל הפגעים ומכל הצרות.
אבל כל זה, במה דברים אמורים, כשלומדים תורה בשלמות, בלי שום תערובת של דברים אחרים. תורה בלבד! שום דבר אחר לא מערבים בה! אבל אם חלילה נצטרך לערב יחד עם לימוד התורה עוד משהו, איך להחזיק רובה כזה או רובה כזה, זו כבר לא תורה שיכולה להגן על עם ישראל. תורה שיש בה עוד דברים חוץ מתורה, לא יכולה להגן! אם רוצים שהתורה תוכל לשמור על עם ישראל – זה רק תורה בלבד, בלי דברים אחרים. אז אם אתם אומרים כאלו דברים, כך אמר להם הרב אברמסקי, להכניס בישיבות עוד משהו, אז אם כן אנו חוזרים חזרה למצב של סכנה, וחייבים לעזוב את ארץ ישראל. וייאמר לשבחם של אותם אנשים שהבינו את הדברים וקיבלו זאת.
קל וחומר שאנחנו, בני תורה, צריכים לדעת את גודל האחריות, ובודאי שבימים אלה אסור שיהיה מצב כזה שרואים סתם בחורים מסתובבים ברחובות. ודאי שזהו חילול השם, והוא גם עניין של סכנה ממש. ברגע שבחור יושב ולומד, הוא צריך לדעת שבזה יש שמירה לכל עם ישראל, שמירה כפשוטו, תורה מגנא ומצלא.
אלה הדברים שאנחנו צריכים בימים אלו, בתקופה הקשה כזו לכלל ישראל, שההוראה היא שצריכים לחזור לישיבות ולהקדים את הזמן, כל אחד תלוי במקום והיכן שאפשר כמובן, אבל באופן עקרוני זה מה שאמרו. זה מה שמגן על הדור וזה מה שמגן על כל הסכנות. עדיין נמצאים בתוך הסכנה הרבה יהודים, אלפים אלפים שנמצאים במצב של סכנה, וחייבים עכשיו להיות בדרגת נושא בעול איתם כמו שדיברנו, נושא בעול – לחשוב מה אני יכול לעשות בתפילה, בתורה, בחיזוק, בין אדם לחברו, בכל דבר שאפשר לעשות כדי שחס ושלום לא יהיו במצב של סכנה.
הקב"ה יעזור שעל ידי כל החיזוקים הללו הקב"ה יאיר את עינינו ונזכה לראות בישועת כלל ישראל, ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו, ונזכה שיחזרו כולם בריאים ושלמים כל אחד היכן שנמצא, יש אנשים שלא יודעים רח"ל היכן נמצאים, וכולנו צריכים להרגיש את הצער ולהיות נושא בעול, ועל ידי זה נזכה כולנו שיהיו בשורות טובות לכל כלל ישראל בסייעתא דשמיא אמן ואמן.
הגאון רבי חיים קלופט שליט"א
התבוננות בדרכה של תורה
ראש הישיבה שליט"א נשא בתקופה קשה זו כמה שיחות חיזוק בעניני השעה, להתבונן על מה עשה ה' ככה, ומה חובתינו בעת הזאת, נביא כאן ליקוט מכמה משיחותיו של ראש הישיבה שליט"א בתקופה זו:
להתבונן על פי תורת ה'
מה נאמר ומה נדבר, בשעה כזו קשה.. ביום שרקדנו בריקודים ומחולות עם התורה, ביום של 'בואו ונשמח אני ואתה', פתאום קרה כזה אסון..
ביום שקראנו "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה'", וראינו במפרשים ששואלים, לכאו' צריך להיות כתוב עם נושע מה', ולא נושע בה'? אלא מסבירים, שאין הכונה שיש כאן עם שיש לו ישועות והישועות מגיעות מה', אלא שהם חיים עם הקב"ה, חיים עם נושע בה'. וזה המציאות שלהם, ואין להם חוץ מזה כלום!! וביום הזה ''נהפך לאבל מחולנו''.
אבל אנחנו הרי יודעים שכל דבר צריך להתבונן ע''פ יסודי התורה, וגם בעת צרה צריך ללמוד על פי תורת ה' מה קרה, ומה זה בא לומר לנו.
להבין את דרכי ה' יתברך אנחנו לא יכולים, "כי לא מחשבותי מחשבותיכם", אנחנו לא יכולים להשיג את עומק דרכיו ית', כמו שאומר הרמח''ל שאין לנו שום תפיסה להבין את דרכיו, ורק לעתיד לבוא נזכה קצת להבין, כל אחד לפי ערכו. אבל הקב"ה לא עושה דברים סתם שלא נבין! אסור להגיד – 'הכל משמים, לא מבינים'.. להיפך! הקב"ה רוצה שכן נתבונן ונבין.
הנה אמרנו פרק "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי", צריך להבין מה יש לחפש בהרים? אלא מסביר המלבי"ם שאם ישועת ה' באה דרך הטבע, אז צריכים לחפש את דרכי הטבע, אבל אם "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ", אם הישועה באה רק מהקב"ה שהוא 'עושה שמים וארץ', אז לא צריך להסתכל בדרך הטבע! ההסתכלות בדרך הטבע מסיטה אותנו מהאמונה בה' יתברך.
מבט כללי ומבט פרטי
צריך לדעת יסוד שנוגע לכל המאורעות שמתרחשים בעולם. מה שמייסד הרמח''ל שיש שני מסלולים ומבטים בהנהגת הי"ת, מסלול כללי ומסלול פרטי.
אמר ר' חיים פרידלנדר זצ''ל - המן אומר 'כל אשר קרהו', ומרדכי גם סיפר לאסתר 'את כל אשר קרהו', מה ההבדל? שהמן אומר שהכל מקרה, אבל מרדכי מספר איך ה' הזמין את המקרים.
כך גם כאן, יש שאלה כללית ושאלה פרטית, למה אחד ניצל ואחד לא - זה לא קשור אלינו זה דברים נסתרים מאתנו, אבל יש כאן אסון כללי לעם ישראל שיושב בארץ ישראל, וכאן הקב"ה רוצה שנתבונן ונראה מה הוא מדבר אלינו.
ההתעוררות לתשובה
והנה ישנם הרבה דרשנים שדרכם לנחם ולעודד, שאין לנו לחשוב כלל על מה באה אלינו הצרה, ושהכל לטובה וכו'. אבל המשנה בתענית אומרת מה החכם מעורר את העם בשעת תענית: "אחינו, לא נאמר באנשי נינוה וירא אלקים את שקם ותעניתם, אלא וירא אלקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה", בשעת צרה שהקב"ה מדבר אלינו, התפקיד שלנו שנשמע את ההתעוררות ונתבונן מה הקב"ה רוצה.
ועל זה מזהיר הרמב''ם "..מדרכי התשובה, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן", דבר ראשון צריך לזכור שצרה שבאה היא בשביל מעשינו הרעים, "אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות".
כתוב בנביא [ירמיהו ו' י"ד] על נביאי השקר "וירפאו את שבר בת עמי על נקלה לאמר שלום שלום, ואין שלום". זה היה תפקידם של נביאי השקר, לאחר שנביאי האמת היו מנבאים נבואות קשות ומרות, והעם היו נחרדים מדבריהם, היו באים נביאי השקר ומרגיעים אותם, שאין מה לחשוש, והקב"ה הוא טוב ומטיב, וכו'.
וירמיהו שאל את הקב"ה מה העם יכולים לעשות, מגיעים אליהם כאלו אנשים שנראים צדיקים, ואומרים להם נבואות בשם ה', מה הם יכולים לעשות? אמר לו הקב"ה [שם פכ''ג]: "לא שלחתי את הנביאים והם רצו, לא דברתי אליהם והם נבאו. ואם עמדו בסודי - וישמיעו דברי את עמי וישיבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם".
מסביר המלבי''ם, שהקב"ה הביא לירמיהו ראיה שלא דבר עמם כלל, כי אם עמדו בסודי כדבריהם שגליתי להם סודי, הלא היה ראוי שישמיעו דברי את עמי וישיבום מדרכם הרע, כשהקב"ה שולח נביאים, לא יתכן שהוא ישלח אותו בשביל להרגיע את העם, בלי שיצטרכו לעשות תשובה.
ובמקום אחר שם כתוב אותו פסוק בחסרון א', "וירפו את שבר עמי על נקלה", מסביר הרמ"ד ואלי, שישנם שני מצבים בנביאי השקר, מצב אחד שבאים להרפות את המתח, ואומרים כל מיני מילות הרגעה, יהיה בסדר וכו', אבל יש מצב אחר שבאים לרפאות ולהגיד עצות, תאמר פיטום הקטורת, תדליק נר כל יום, כל מיני עיצות קלות [כמש"כ "על נקלה"].
אשרי אדם מפחד תמיד
וכאן נשאל, א"כ מה רצון ה' בעת הזאת, להיות בפחד ובחרדה? זה הרי מזיק לעבודת ה'! להיות רגועים? איך אפשר כשהקב"ה כך קורא אלינו "מה לך נרדם"..
וכבר עומד המסילת ישרים [בפ"ט] על הדבר הזה, האם פחד הוא דבר חיובי או שלילי, ומביא את הגמ' [ברכות ס.] שר' ישמעאל בר''י ראה מישהו מפחד, אמר לו "חטאה את דכתיב ''פחדו בציון חטאים'', ושם כתוב שהקשה לו והכתיב אשרי אדם מפחד תמיד אמר ליה ההוא בדברי תורה כתיב".
צריך לדעת, שיש פחד שלילי, ויש פחד חיובי, פחד שלילי הוא פחד משתק, אבל פחד חיובי הוא פחד שמביא לפעילות, שמכוח הפחד מתחזקים יותר בתפילה, בלימוד, במצוות, בבין אדם לחבירו, "אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך", פחד חיובי להתעלות להתרומם זה מרומם מעלה מחזק, וזה רצון התורה.
הפחד הזה אינו סותר לשמחה, להיפך הוא מביא אותנו לשמחה של מצוה, לשיר בבית "וטהר לבנו".
היה מעשה בתלמידות של הצדקת שרה שנירר ע"ה, שהיו בגיהנום באושוויץ, ובשביל להחזיק את עצמן היו חוזרות על שיעורים ששמעו, והיו זמנים שמרוב צרות שכחו את השיעורים, אבל את הניגון של "וטהר לבנו" שהיתה שרה להם בחום, הם לא שכחו, וזה מה שהיה מחזיק אותם בתוך העינויים. [והגרש"ד פינקוס זצ''ל סיפר, שהגיע יהודי מהמחנות, והיה רחוק מתורה ומצוות, ושאלו אותו האם זוכר משהו מהתורה שלמד בחיידר, אמר להם ששכח הכל, אבל פסוק אחד הוא זוכר – "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב", איך הוא זוכר את זה? כי היה במחנות לידו יהודי צדיק שעבד עם כולם את העבודת פרך, והיה חוזר כל הזמן על הפסוק הזה, והתברר שזה הרב מקלויזנבורג זצ''ל].
לא להפסיק לדרוש את ה'
יש פסוק בדברי הימים א' [פ"י פס' יג – יד] על שאול המלך, "על דבר ה' אשר לא שמר, וגם לשאול באוב לדרוש, ולא דרש בה'". שואל המצודות, מה הפירוש "ולא דרש בה'", הרי הוא דרש אבל לא נענה?
אלא עונה המצודות: "שמכל מקום היה לו לדרוש ולחזור ולדרוש ולהפציר בתפלה, והוא לא כן עשה", גם כשלא רואים את הישועה, צריך להמשיך ולדרוש את ה', וכמו שכתוב במדרש "עד מתי נקוה? ת''ל מעתה ועד עולם".
והרד"ק מוסיף דבר חשוב, "..שהיה לו לבקש פני ה' עוד ולשוב בתשובה שלימה לפניו ולא להוסיף על חטאתו פשע ולדרוש באוב". לדרוש את ה' זה לא רק לבקש מה' שיעשה מה שטוב בשבילי, אלא לדרוש מה הקב"ה רוצה, ואם הקב"ה לא עונה לו, כנראה יש חסרון שצריך בשבילו לשוב בתשובה שלימה.
"הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם... כן עינינו אל ה' אלקינו עד שיחננו", אדם שמבקש טובה מהחבר או מהפקיד, אם הוא לא עונה לו אז הוא הולך לפקיד אחר. אבל עבד שהאדון לא עונה לו לא יכול ללכת למישהו אחר, הרי זה בגידה באדון שלו! אז הוא צריך לבקש ממנו עד שיענה לו.
הכל בשביל ישראל
ולכן נתבונן בכמה יסודות להבין את דבר ה' אלינו. ודבר ראשון צריך לדעת את היסוד שהבריסקר רב אמר, על הגמ' בתחילת ע"ז [ב.] "לעתיד לבא מביא הקב"ה ס"ת ומניחו בחיקו, ואומר למי שעסק בה יבא ויטול שכרו. מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים .. באה מלכות רומי, אמר להם הקב"ה במאי עסקתם? אומרים לפניו רבש"ע, הרבה שווקים תקנינו, הרבה מרחצאות עשינו, הרבה כסף וזהב הרבינו, וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה. אמר להם הקב"ה: שוטים שבעולם, כל מה שעשיתם - לצורך עצמכם עשיתם" וכו'.
שואל הבריסקער רב [חדושי הגרי"ז סימן ר"כ] הרי מדובר על יום הדין הגדול, ביום שנגלה כל האמת, איך יתכן שיבואו בכזה שקר וגסות, וגם ידונו איתם במשא ומתן, מה קורה כאן?
עונה הגרי"ז, שאין ה''נ זו האמת! שהרי כך כתוב במדרש: "בראשית -בשביל התורה שנקראת ראשית", והיינו שבריאת כל העולם הוא בשביל התורה. וכן מביא מהרמב''ם [בהקדמה לפיה''מ], ששאל - הרי הקב''ה ברא את העולם בשביל שיעסקו בתורה ובחכמה, א"כ איך יתכן שרוב העולם הם אנשים ריקים מחכמה? וענה שהאנשים ההם נמצאו בשביל להיות משמשים להאחד ההוא, ואפי' אם לא רואים שזה כך, אבל באמת זו תכלית הכל, ויתכן מלך שיבנה ארמון גדול, ותכליתו שיהיה מזומן לאיש חסיד שיבוא אחרי הרבה שנים ויחסה יום אחד בצל קיר מהקירות ההם וינצל, או שיטע כרם בשביל שיום אחד יעשו ממנו רפואה.
כמו הסיפור הידוע שהצאר הרוסי תקף אותו שגעון, והוא עשה פסי רכבת מרוסיה עד יפן, אלפי אנשים מתו בבניית הפסים, ואף אחד לא הבין מי צריך רכבת שם? אין שם אנשים בכלל? אבל הוא התעקש. ומה התגלה אח"כ – שהכל היה בשביל הבחורים של ישיבת מיר שברחו ליפן עם הרכבת הזו, הם נסעו שבוע שלם, במחלקה ראשונה כמו תיירים.
ממילא אומר הבריסקער רב, כשיתגלה האמת כולם יראו שבאמת הכל בשביל ישראל, ולכן הם יבואו בטענות שמגיע להם. אבל הקב"ה אומר להם "שוטים שבעולם", שאתם טיפשים שחושבים שמגיע לכם שכר על זה, אפי' שלא התכוונתם [ראיתי מסופר, שכשסיפרו את זה לר' ברוך בער הוא אמר ודאי שזה הפשט בגמרא, אבל עדיין יש כאן עזות וחוצפה של האומות, איך הם יוכלו להגיד את זה. אבל צריך לומר שהאמת תהיה כל כך ברורה, שלא יהיה צד אחר שזאת היתה המטרה].
והעבודה שלנו היא לדעת את זה היום! לא לחכות ליום הדין הגדול שהכל יהיה גלוי. ולהבין, שאין פה לא חיזבאללה ולא חאמס וכו', יש כאן רק 'הכל בשביל ישראל שיתעסקו בתורה'.
להתבונן בשורש הרוחני של כל דבר
יש עוד מאמר של הירושלמי בר"ה, על המשנה "וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא כל זמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין ליבם לאביהם שבשמים היו נוצחים", משה רבנו עומד בראש הגבעה, ופתאום אין לו כח בידיים, מה קרה? וכי נגמר לו הכח? אלא הכל תלוי בעם ישראל! בחיזוק שלהם בשעבוד הלב באביהם שבשמים.
ומוסיף על זה הירושלמי את הפסוק: "וצבא תינתן על התמיד" כשיש מלחמה נגד ישראל, שהם מקיימים את העולם, כמו קרבן התמיד, למה זה בא? "בפשע - בפשעה של תורה", כשישראל מתרפים מדברי תורה, "ותשלך אמת ארצה" - אימתי שישראל משליכים ד"ת לארץ - המלכות גוזרת גזירה ומצלחת".
מה זה נקרא משליכין דברי תורה לארץ? שחושבים שהקיום של התורה תלוי בדברים ארציים, בטנקים, בתותחים, במשחתות.. אבל התורה מלמדת אותנו, שכל דבר צריך לחפש את השורש הרוחני של הדבר, מה מתרחש בשמים.
וגם כאן כשרואים מלחמות של אומות העולם נגד ישראל, צריך לדעת שזה מתחיל מהשורשים הרוחניים, כל דבר אם אין לו שורש רוחני הוא לא יכול להצליח. וכאן יש שורש רוחני של שרי אומות העולם שנלחמים נגד ישראל, ונגד הברית שהקב"ה כרת עם ישראל, ואומרים "חטא ישראל", ושהם צריכים לרשת אותם. (כמו שהיתה 'ועידת מדריד', והם הביאו מדענים להוכיח שעם ישראל חטא ושלא מגיע להם להיות בארץ ישראל, והציונים לא ידעו מה לענות להם).
כתוב ברס"ג ובעוד ראשונים, וכך כותב במהר"ל ע"פ הזוהר, שהגלות האחרונה היא אדום וישמעאל, וזה הרגליים בחלום של דניאל, חרב זה ישמעאל, וברזל זה אדום. וכ"כ ברד"ק [והושמט מפני הצנזורה] עה"פ "לא יבוא בך ערל וטמא", ערל זה הנוצרים (משא"כ ישמעאל שהם נימולים), וטמא זה הנוצרים. דהיינו שיש כאן מאבק של הנוצרים והמוסלמים נגד עם ישראל, מאבק רוחני.
ואם יש ח''ו התגברות של השר של ישמעאל, וצריך להתאמץ ולהלחם איתו, איפה המלחמה? לא כאן בארץ! אי אפשר להלחם עם שרי אומות העולם עם טנקים ותותחים! אלא המלחמה היא בשמים! 'אם הקול קול יעקב אין הידים ידי עשיו'. בידיים הם יותר גיבורים, אבל ל'קול' של יעקב הוא לא יכול.
ואומר הנפה"ח שיש כאן הדגשה של 'הקול קול', הקול של בחורים אברכים וילדים שלומדים אביי ורבא, הקול הזה עולה עד העולם העליון שבשמים, שם נקבע הכל, ב'קבינט העליון', והקול שלנו הוא קובע, כמו שכותב המג"א להלכה, למה לא עוזר הרהור כדיבור בתפילה "כי הקול מעורר למעלה כידוע".
"קולו של יעקב מצפצף", שלומדים מתוך שירה, שמתפללים עם 'רוממות הקול'..
וזה ישפיע על הלימוד שלנו, אם לא מרגישים מה זה הלימוד שלנו, אז לומדים בהתרפות, אבל אם יודעים שהקול קול יעקב, אז לומדים ברוממות!
אין מקרה
וזה מה שהרמב"ם כותב בתחילת הלכות תענית, "..אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית - הרי זו דרך אכזריות, וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות". לומר מקרה, זה האסון הכי גדול! לתלות הכל בפוליטיקה, בגלל שמאל בגלל ימין בגלל כך וכך, זה דרך אכזריות.
אבל יש לשאול, מה זה קשור לאכזריות? לכאורה היה צריך לומר דרך כפירה, אבל למה אכזריות? אלא, שיהודי מאמין ויודע שהקב"ה טוב ומטיב, "אנו מלאי עוון, ואתה מלא רחמים".. אז איך יכול להיות שהוא מרשה לפגוע בכ"כ הרבה יהודים? אם זה מקרה זה מידת אכזריות לומר את זה.
אבל יהודי מאמין יודע שזה כמו ניתוח, למה בתאונה יש הרבה אמבולנסים, ואילו בחדר מיון אין אמבולנסים, הרי גם שם חותכים ופוצעים? התשובה היא שניתוח זה מתוכנן, ומקדימים רפואה למכה.. וכך כל מה שקורה בעולם הכל זה מתוכנן, אין תאונות בעולם הזה! לא קורה שום פנצר! כמו שאמרנו בר"ה "אין דבר נעלם ממך, ואין נסתר מנגד עיניך", יש מפעל ענקי שהכל בתכנית.
בודאי שיש יצר הרע שלא נותן לנו לחשוב ככה, שמבלבל אותנו עם סיפורים איך זה קרה ולא שמו לב וכו'. אבל תמיד מתחזקים עוד הפעם ועוד הפעם, מבינים שנכון הסיפורים אמיתים, שהיתה הזנחה ורשלנות וחבלה במערכת וכו', אבל יש אדון למעלה שמנהל את העולם! "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל", בני אדם יכולים לישון ולא לשים לב, אבל הוא ית' לא ישן.
ובהמשך "ה' שומרך, ה' צילך", הקב"ה מתנהג כמו צל, אם אתה צוחק הצל צוחק, אם אתה בוכה גם הוא בוכה נגדך, אם בן תורה הולך עצוב, לא לומד מספיק, אז הקב"ה ישפיע עליו עוד יותר עצבות. צריך להיות עם תקוה, כל הזמן במקוה ישראל ה'.
אין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים
יסוד שני שצריך לדעת, במשנה בסוטה כתוב את כל הדברים שיהיו בעקבתא דמשיחא, ומסיימת המשנה: "ואין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים". והנה כולם מבינים שהמשנה באה למד אותנו אמונה, אבל הקרן אורה מסביר לא כך.
כותב הקרן אורה [תענית טו:] "וכמו שאמרו רז"ל בדורות אלו האחרונים, כי יסיר ה' מאתנו כל הבטחונות הכוזבות, ועל מי יש לנו להשען על אבינו שבשמים". יש מצב שיש 'בטחונות כוזבות', הנה יש טנקים פצצות אטום, משחתות מארצות הברית, פלאי פלאים. נכון הם כופרים, אבל בסך הכל הן חזקים.
אם כן, מפרש הקר"א את המשנה, שכתוב כאן הבטחה, שבדור האחרון יסיר הקב"ה מאיתנו את אלו הבטחונות הכוזבות. שיהיו כשלונות, וכולם יראו ויבינו שאין על מי להשען אלא על אבינו שבשמים, "להתפלל לפניו יתברך ולהודות לו בכל עת ובכל שעה".
"על כן אומרים מאין יבא עזרי עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ כו', כי עיקר התשובה בזה הוא לבטל כל מחסה כזב ובטחון שוא, ומעם ה' לבד יהיה עזרתינו, ולו לבד נתפלל ונודה".
וכשלא מגיעים לזה לבד, הקב"ה מעמיד אותנו במצב שנגיע לזה, להבין שאין לנו על מי להישען. שמערכות שלימות משתבשות, יגידו שזה אשם וזה אשם, אבל יש גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם!
שאל ר' יעקב קמינצקי זצ"ל [אמת ליעקב דברים לב לו], הגמ' אומרת בסנהדרין [דף צ"ז ע"א] "אין בן דוד בא עד שיתייאשו מן הגאולה", וצריך להבין מה הפשט, הרי היסוד של האמונה זה 'אחכה לו בכל יום שיבוא', איך אפשר להתייאש מן הגאולה?
אלא מסביר, "שכל זמן שכלל ישראל מצפה לגאולה שתבוא באופן טבעי, והיינו שירחמו עלינו אומות העולם ויתנו לנו איזה מקום לבנות וכדומה, ודאי לא תבוא הגאולה, כי חסד לאומים חטאת. ורק אם נתייאש לגמרי מאשליות כאלו ונבין כי אין לנו לישען אלא על אבינו שבשמים אז יבוא בן דוד ויגאלנו גאולה אמיתית".
לשמור על השמחה האמיתית
ענין שלישי שרואים לכאורה שהקב"ה בא לדבר אלינו, מה שמזעזע כל לב יהודי – העיתוי של האסון, שמחת תורה.. תמיד יש את ההתפעלות העצומה מהיום הזה, היום שבו רואים את שיא הגדלות של בני תורה. שיא הביטוי של אהבת ה'! בלי תזמורת, בלי ניגונים מודרניים, שרים שוב ושוב "תורת ה' תמימה", "אשרי אדם עוז לו בך", כל הניגונים ששרו בוולז'ין ובכל הישיבות.
איך היו ההקפות במיר, א"א לתאר ולדמיין בכלל איזו שמחה היתה. ר' ירוחם היה אומר – 'אני לא יודע מה חשוב יותר אצל הקב"ה, היו"כ שלנו או השמחת תורה שלנו'.. מבהיל מאד. כולנו יודעים מה זה יו"כ, 'יום אחד' שכולם עומדים בקדושה ובטהרה, ור' ירוחם אומר שהוא חושב אולי אצל הקב"ה יותר חשוב השמחת תורה.
ואבא זצ''ל היה מספר, שבאמצע ההקפות ר' ירוחם היה אומר שיחה, על האושר של עם ישראל ושל הבני תורה, ובאמצע התחילו לנגן ניגון מיוחד 'אשריכם ישראל, אשר בחר בכם קל' וכו', ובאמצע הוא מפסיק את כולם וממשיך הלאה, ועוד פעם ניגון וריקוד, אשריכם ישראל, כמה הקב"ה אוהב אותנו. הקב"ה אוהב אותנו בגלל המעלות שבנו? לא! בגלל האשריכם ישראל! אהבה של אבא לבנים. ואז היו מקבלים עוצמה כזו, כל החיים של בני תורה חיו מהשמחת תורה.
כתוב בתלמוד ירושלמי בסוכה, על הריקודים שהיו בשמחת בית השואבה, "הלל הזקן כד הוה חמי לון עבדין בפחז הוה אמר לון דאנן הכא מאן הכא. ולקילוסן הוא צריך. והכתיב אלף אלפין ישמשוניה וריבוא ריבויין קדמוהי יקומון. כד הוה חמין לון עבדין בכושר הוה אמר די לא נן הכא מאן הכא, שאף על פי שיש לפניו כמה קילוסין חביב הוא קילוסן של ישראל יותר מכל. מה טעמא יושב תהלות ישראל".
מסביר הקרבן העדה שאם היה רואה שהיו רוקדים בקלות ראש, היה אומר להם "דאנן כאן מאן כאן - דלאפס נחשבו התושבחות לפני ה' אם אינן עושין ביראה ובאימה שאינו צריך לקילוסן של אלו שהרי כתיב אלף אלפין וגו' ישמשוניה ואין שימושן אלא לשורר ולשבח לפניו, אבל כשהיה רואה אותן בכשרות ושמחים בעבודת ה' וביראתו היה אומר אם אין אנחנו כאן להודות ולהלל לה' מי כאן שישבח במקומינו שחביב לפני ה' קילוסן של ישראל יותר מקילוסן של מלאכים.
ואם כן, יש כאן קריאה משמים לקחת את זה לכל השנה, שהרי מהיו"ט צריכים לקחת 'והשיאנו' לכל השנה, שכל שמחה של מצוה תהיה 'בכושר', שכל חתונה תהיה בכושר, שהחתונות שלנו יהיו כמו שמחת תורה, ולא שהשמחת תורה תהיה כמו חתונה. (למה בשמחת תורה אפשר בלי תזמורת ובחתונה צריך תזמורת של מטורפים?)
וכן בשבת קודש, שתהיה שמחה בקבלת שבת, כמו שכתוב בשו"ע ''כיוצא לקראת חתן וכלה", (מישהו אמר לי שפעם לא נהגו לרקוד בקבלת שבת, אמרתי לו: פעם גם לא רקדו בחתונות!), לקבל את השבת מוקדם, ולא כמו חתן שמגיע אחרי שמתחילה החופה, (ובאור החיים כתוב שהנשמה יתירה מקבלים בעיקר כשמקדימים לקבל אותה, כמו שכתוב "ושמרו בני ישראל את השבת", מלשון ואביו שמר את הדבר, היינו המתין וציפה).
וכן בסעודות שבת, שיהיה שמחה בבית, ולא לעשות את זה כסעודות חול, כמו שכתוב בריבב''ן על הגמ' בשבת קיט: שר' זירא היה מחזר אחרי זוגי דרבנן ואמר להו 'במטו מינייכו לא תחלוניה', מפרש הריבב''ן – "להתנהג בו מנהג חול לאכול מהר"! אולי הם רוצים לאכול מהר וללכת ללמוד, אז הוא הזהיר אותם שיהיה סעודת שבת כמו שצריך, אחרת זה כמו סעודת חול..
וכן בתורה, שניקח את השמחת תורה לכל השנה, "פיקודי ה' ישרים משמחי לב", שמכל סברא נקפוץ עד השמים, מכל חידוש שלי או של החבר שלי שתהיה שמחה של תורה באמת. זה מה שהקב"ה רוצה, הוא לקח לנו את ההקפות שניות, כדי שהשמחה של תורה תימשך לכל השנה.
שהתפילה תהיה בשמחה, לא עם לחץ רח''ל, לא כמו האנוסים בספרד שלחשו את התפילות מתחת השפתיים. והברכות שיהיו בקול כמו שצריך, באים אלי אברכים שהילד לא רוצה לברך, ואני אומר להם: תחנך קודם את עצמך, כמו שכתוב "למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו", הילד עושה מה שהוא רואה אצל האבא, אם אצל האבא כל ברכה היא 'ברוך שם כבוד מלכותו', אז גם לו אין חשק לברך, אבל אם כל ברכה זה דבר שמח, גם הילד רוצה. וגם בתפילות, אני אומר לאברכים שהבן שלהם לא רוצה ללכת לתפילה בשבת, אם אתה תבוא חצי שעה לפני התפילה, הוא ירוץ אחריך.
שני מבטים על עם ישראל
ענין נוסף שראוי לדבר עליו, והוא נושא חשוב מאד, אבל אני מקוה שלא יטעו בדברי.
ונפתח בדברי המדרש: "אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש", רבי סימון פתח "אל תלשן עבד אל אדוניו", נקראו ישראל עבדים שנאמר כי לי בני ישראל עבדים, ונקראו הנביאים עבדים שנאמר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים".. ובהמשך "אין לך שמח בבני יותר ממשה ועל ידי שאמר שמעו נא המורים נגזר עליו שלא יכנס לארץ. ד"א אין לך שמח בבני יותר מישעיהו ועל ידי שאמר ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב אמר לו הקב"ה ישעיה בנפשך את רשאי לומר וכו'", שנתבע למה כינה אותם כך.
שואל הגאון ר' זלמן סורוצקין [באזנים לתורה] האם רק זה מה שישעיהו אמר? הרי הוא אמר עוד הרבה דברים קשים – "זרע מרעים, בנים משחיתים", מדוע הקב"ה תבע אותו רק על זה?
עונה הגאון ר' זלמן, כל הזמן הנביא דיבר עם ישראל והוכיח אותם, ושם היה צריך לומר להם את הדברים האלו. אבל כאן הוא דיבר עם הקב"ה, וכאן כבר היה עליו תביעה, כשמדברים עם הקב"ה צריך ללמד סנגוריא על עם ישראל.
וזה כתוב מפורש ברש"י, על הגמ' ביבמות שמביאה את העונש שישעיה נענש בשפתיו, אומר רש"י "ומשום הכי נענש שאמר כן מדעתו שלא ציוה לו הקב"ה, ולא מחמת תוכחה".
וזה מה שהיה עם אליהו, כמו שכתוב שם במדרש: "..ודכוותיה כתיב באליהו שנאמר ויאמר קנא קנאתי לה' אלהי ישראל כי עזבו בריתך בני ישראל, אמר לו הקב"ה בריתי שמא בריתך, וכו', ויבט והנה מראשותיו עוגות רצפים, מה הוא רצפים, אמר רבי שמואל בר נחמן רוץ פה רצוץ פיות בכל מי שאמר דילטורייא על בני"
ובהמשך המדרש עוד דברים מבהילים: "רבי אבהו וריש לקיש הוו עללין לחדא מדינתא דקיסרין, אמר ליה רבי אבהו לר' שמעון בן לקיש: מהו כן עלינן למדינתא דחירופיא וגידופיא", למה אנחנו נכנסים למדינה הזו ששם מחרפים ומגדפים. "נחת ליה ריש לקיש מן חמריה, וספא חלא ויהב בפומיה", הוא לקח חול מהאדמה ושם בפיו של ר' אבהו, "אמר ליה מהו כן אמר לו אין הקב"ה רוצה במי שאומר דילטורייא על ישראל!", אפי' שמבואר שם שהם באו לומר תוכחה באותם הערים, אבל אמר ר''ל שעכשיו זה לא הזמן לומר את זה.
וזה הנקודה החשובה שצריך להבהיר כאן, שישנם שני מבטים שונים על עם ישראל. ונדבר על מה שנוגע אלינו, הנה הגאון אומר בתקוני זוהר, שחטא העגל היה בחצות היום, והערב רב החטיאו את עם ישראל בחצות, אומר הגאון - בחצות היום של האלף השישי [שזה שנת ת"ק] מתגבר מאוד הערב רב. אנחנו חושבים שיש לנו מלחמה חדשה עם הערב רב, אבל הגר''א מגלה לנו שזה התחיל כבר משנת ת"ק, משכילים ורפורמים וכו', כל הכתות שעשו מלחמה עם ישראל, שהם מדכאים את הת"ח ומשפילים אותם וגוזרים עליהם גזירות.
הרי ידוע שהרפורמים והמשכילים הראשונים עשו דברים נוראים, הם הביאו את המשטרה לסגור את הישיבות, גזרו גזירות הלבוש, השוטרים של הממשלה הרוסית הלכו ברחובות עם חרב וקצצו את הפאות עם חצי אוזן ו25 מלקות, ועוד מלחמות שאי אפשר לתאר.
ראיתי פעם עיתון של משכילים מפוזנה, שכתבו שהגאון רע"א הרב הישיש שלנו חולה, וכנראה הוא כבר לא יקום ממיטתו, ולכן צריך כבר עכשיו לבדוק שיבוא רב שיהיה עם רוח הקידמה.
[וגם כאן צריך להבין, שזה לא מלחמה פוליטית של מפלגות, אלא זה מלחמה בשמים של כוחות הסטרא אחרא].
מצד שני, הרב ויסמנדל מספר [בספר מן המצר], כשהתחילו הגזירות בסלובקיה, הוא דרש לציבור ואמר "רבש"ע תרחם עלינו, כ"כ סובלים עם ישראל", וכשהוא חזר לשווער שלו [הגאון הנייטרא רב זצ"ל], הוא אמר לו: את זה תגיד ליד הכותל בביהכ''נ, אבל באת לשם היו מחללי שבת ועוברי עבירות, למה לא הוכחת אותם?
כתוב עוד בגאון [בפר' וזאת הברכה] עה"פ בישעיה [מד]: "זה יאמר לה' אני, וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו לה' ובשם ישראל יכנה", מסביר הגר''א שזה הולך כנגד ד' מינים בעם ישראל, יש ת''ח שעוסק בתורה וגם מקיים מצוות, יש שלומד תורה ואינו מקיים מצוות, יש מקיים מצוות בלי תורה, ויש 'ערבה' שאין לו לא מצוות ולא תורה, ומה המעלה שלו? "בשם ישראל יכונה" שנקרא יהודי. ובגמ' במגילה [יג.] כתוב "שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי", זאת אומרת שיש דרגה בסיסית של אחד שמכנה לעצמו יהודי.
ממילא, כשמתבוננים באירוע הנורא שהיה בשמחת תורה, שהיה כאן חילול שבת ותועבה נורא, [וסגידה לע"ז ר"ל], וזה לימוד לקח עצום שבאותו הזמן בדיוק הקב"ה הביא עליהם את השונאים שהרגו בהם, זה מחזק להזהר בכבוד השבת, איך שהשבת תבעה את עלבונה.. ומצד שני יבוא מישהו וישאל – אז למה להתפלל עליהם.. כאן מגיע הגר''א "בשם ישראל יכנה", גם הם יהודים זרע אברהם יצחק ויעקב (וכך כתוב בדרשות ר"י אבן שועיב [תלמיד הרשב"א, בפרשת צו] "ובשם ישראל יכנה אלו הבורים והליצנים שאין בהם אלא שם ישראל לבד שמכוונים לשמו לבד שקוראים להם ישראל").
היה בבריסק בונדיסט שכל שבת היה מחכה שהבריסקר רב זצ"ל יצא מבית הכנסת, והיה צוחק עליו ומחרף אותו, בסוף תפסו אותו והבריסקר רב זצ"ל חילל שבת בשבילו. שאלו אותו – מורידין ולא מעלין? אמר להם: האבא אמר [בשם השטמ"ק] שצריך פסק בית דין למורידין ולא מעלין. פעם היה סטודנט שחילל שבת באופנוע ונפצע, והבית חולים לא רצו לטפל בו כי הוא היה מארץ זרה, באו וסיפרו לבריסקר רב, אז הא יצא החוצה וחיפש טלפון להתקשר לשגריר בשביל שיצילו אותו. אותו הבריסקר רב שנלחם נגד החופשיים.. בזכותו ובזכות החזו"א אנחנו בני תורה! אבל כשצריך להציל - "בשם ישראל יכנה".
אם כן יש לנו מלחמת עולם נוראה עם כל החילולי שבת והתועבות שהם עושים כל הזמן, כמה שהם מחטיאים אותנו ונלחמים מלחמה נוראה בכל הקדוש והיקר, ואנחנו צריכים להילחם אותם בחזרה, איך? בלימוד התורה! כך אמר ר' אלחנן, לפתוח עוד ישיבה ועוד כולל, ללמוד עוד דף גמרא ועוד דף, זה מחליש את הסטרא אחרא. אבל פתאום אנחנו צריכים להתפלל רבש"ע תרחם עליהם, הם יהודים שיחזרו בתשובה.
הכח הזה להפריד בין הדברים יתכן רק עם כח של תורה! ר' אבהו לא אמר סתם, הוא טען באמת שהם מחרפים ומגדפים, אבל ריש לקיש הכניס לו עפר לפה, כשאתה מדבר איתם תוכיח אותם, אבל לקב"ה תגיד זכות, הם בורים ועמי הארץ, תרחם עליהם.
יש הרבה שטועים, וחושבים שצריך 'אהבת ישראל' אוהבים את כל הרחוקים, אבל זה לא נכון! "הלא משנאיך ה' אשנא"! כמו שהיה עם יעקב אבינו כשעשיו רוצה ללכת איתו, אומר לו יעקב – ''יעבור נא אדוני לפני עבדו, ואני אתנהלה לאיטי לרגל הילדים'', אני שומר על הילדים שלי, אל תעזור לי לחנך את הילדים. כל הזמן הוא רצה למצוא חן בעיני עשיו, אבל ברגע שעשיו רוצה ג"כ להיות טוב - בוא אני אשמור עליך, כאן הוא מסרב. "הצילני מיד אחי מיד עשיו".
שני מבטים על עונשי הקב"ה
מצאתי דבר בספר חשמונאים, בתוך הסיפורים על המלחמות הקשים שהיו לפני ואחרי חנוכה, והיוונים המשיכו להלחם בכל א''י, ובכל פעם יהודה ואחיו יצאו להלחם בהם ולהדפם, ופעם אחת בעיר עדולם בנגב, לא הספיק יהודה ואחיו להגיע עד שהיוונים הרגו את כולם, "וכאשר באו לקבור את גופות הנופלים להביאם לקברי אבות, מצאו תחת בגדיהם חפצים מקודשים לפסלים", הרי יהודה ביער את כל הע"ז בישראל, אבל כאן עדיין נשארו עם הע"ז, והסתירו את זה מתחת הבגדים, "והיה גלוי לכל כי בגלל זאת נפלו אלו".
מה הם עשו כשראו את הדבר הזה? הם לא התכחשו למציאות, לא אמרו שיהודים אלו היו צדיקים וקדושים, אלא "בירכו כולם את ה' הצדיק המגלה נסתרות", דבר ראשון בירכו את הקב''ה שהעניש אותם. ויהודה הקדוש לא גומר עם זה, "והזהיר את העם להשמר מחטא, אחרי ראותם את אשר אירע בעוון הנופלים".
אבל מיד אח"כ כתוב: "ויפנו לתפילה, ויחלו כי החטא אשר נעשה ימחה כליל", התפללו שהקב"ה יסלח להם על החטאים בעונש אשר קיבלו, ולא זו בלבד, אלא אספו נדבות מכל האנשים, ושלחו לירושלים להקריב קרבן חטאת בעבור החללים (כמש"כ בתמורה טו: שאפי' שחטאת שמתו בעליה פסולה, בציבור אין ציבור מתים, ואפשר להביא חטאת על המתים).
דהיינו שישנם שני מבטים, וכמו שאמרנו שרק כח הדעת שע''י התורה יכול לשלב ביניהם, מצד אחד אסור לשכוח שמדובר בחוטאים, לא לנסות להפוך אותם לצדיקים וקדושים, ולראות את גבורות ה' יתברך, ומצד שני לרחם עליהם, כי הם יהודים, אחים שלנו, אדרבה כשהאחים מגיעים לכזו דיוטא תחתונה צריך עוד יותר לבכות עליהם, ולהתפלל לקב"ה שיסלח להם.
ובפרט כשמדובר בעניני ע"ז, צריך לדעת מה שהרמב''ם כותב [במורה נבוכים ח"א פל"ו] "כשתסתכל בכל התורה ובכל ספרי הנביאים, לא תמצא לשון חרון אף, ולא לשון כעס, ולא לשון קנאה, אלא בע"ז לבד, ולא תמצא שיקרא אויב ה', או צר, או שונא, אלא עובד ע"ז", ומבאר שם "שאין ביטול האמת יותר מהמכחיש את אלהי עולם בורא שמים וארץ", מי שאומר על לילה שהוא יום, הוא לא מבטל האמת כמו מי שמכחיש האמונה בבורא עולם שמים וארץ וכל צבאם, ויחוד עבודתו אליו, וכן מי שמאמין בהגשמה ח''ו, הוא ג''כ בכלל כל אלו הלשונות של צר ואויב ושונא וכו', (ומבאר שם שאין לו התנצלות על מה שפשטי הפסוקים מורים כן, כ"ש שאם יעיין בתרגום אונקלוס ויב''ע יראה איך שפירשו דבריהם בהתרחקות מן ההגשמה).
וכך כותב בפיה''מ [סנהד' פ''י מ''א] "והיסוד החמישי שהוא יתעלה הוא אשר ראוי לעבדו ולרוממו ולפרסם גדולתו וקבלת עול עבודתו, ואין לעשות כן למה שהוא למטה ממנו במציאות, כגון המלאכים והכוכבים והגלגלים והיסודות וכל מה שהורכב מהן.. וזה היסוד החמישי הוא האזהרה על עבודה זרה, ורוב התורה באה להזהיר על זה", שח''ו לא תעשה אמצעים איך להגיע לקב"ה.
ובמלבי"ם [ישעיהו כ"ט י"ג] עה"פ "יען כי נגש העם הזה וגו'", כותב: "הנה הם חושבים כי בטענות כאלה הם נגשים אלי ומתקרבים לה', במה שהם מגדילים ומעריצים את דבר ה' שהוא למעלה משכל האדם והשגתו, אבל באמת רק בפיו ובשפתיו הם מכבדים אותי בזה, כי בזה הם מרחיקים את לבבם ממני, כי עי"ז ידמו שא"א שישכיל האדם גם מצות אלהים ותורותיו, וכאילו כל הנרצה מן המצוה והתורה הוא רק מעשים חיצונים בלא מחשבה וכונה, אחר כי מחשבת עליון שגבו מיצור חומר לדעתם".
אבל מצד שני כתוב במדרש תהילים עה"פ "בשר חסידיך לחיתו ארץ", שואל המדרש וכי חסידים היו?! והרי הוא אומר סוסים מזויינים מושכים היו? אלא כיון שנעשה בהן דין, חסידים היו, וכן הוא אומר והיה אם בן הכות הרשע, וכתיב ונקלה אחיך לעיניך, בתחלה נקרא רשע, ועכשיו כיון שלקה הרי הוא אחיך", וזה הלכה בשו"ע יו''ד ש"מ ס"ה, שתי שיטות במומר שנהרג בידי גויים, והש''ך מסיק שמתכפר לו.
וגם היהודים האלו, אחים תועים שהערב רב הרשעים העבירו אותם על דעתם ודתם, וכמו בקום המדינה שלקחו מאות ילדים ובכח עקרו אותם מתורה ומצוות, ביום הקדוש שכולם רוקדים עם הספר תורה ושמחים איתו, הם הלכו לחפש להם בורות נשברים.
אז צריך מצד אחד להודות לה' שנתן להם את העונש, לומר לילדים שהיה כאן חרון אף על עבודה זרה ועל גילוי עריות ועל חילול שבת, עם הגילוי שכינה הנורא, שראו איך הקב"ה שומר על השומרי שבת [שמעתי על אשה שגרה בתפרח בסמוך לשער, וראתה קבוצה של ערבים שבאים ומנסים לפתוח את השער, ואחרי כמה דקות התייאשו והלכו. כמה אלפי ברכות הגומל צריכים לברך מכל הבחורים והאברכים שניצלו מאסון], הרי היה כאן נפלאות ממש בכל בתי כנסת שם שמחו ורקדו והקב"ה שמר עליהם בזכות שמירת שבת בזכות שמחת תורה בקדושה. אבל מצד שני צריך לבקש גם בשבילם שהקב"ה יסלח להם, שתהיה מיתתם כפרתם.
ההתחזקות בשעה זו
ובודאי שעם זה צריך להתחזק בשבת קודש, כמו שהיה אצל יהודה שחיזק את העם להתרחק מעבודה זרה.. כשרואים יהודים שמחללים שבת ופורצים גדרי עולם ומקבלים את עונשם מיד, אנחנו צריכים להתחזק גם כן בשמירת שבת. הרי אם אצלינו היתה שבת שמורה היטב, שלא יתכן מצב שנוסעים רכבים סמוך לשקיעה, וכל אחד במה שצריך להתחזק, בודאי זה היה משפיע גם על הרחוקים.
ולהתחזק בשלום, לבטל את השנאת חינם הארורה! כמו שכתוב בספרי "גדול השלום שאפילו ישראל עובדין עבודה זרה ושלום ביניהם – כב' אמר המקום אין השטן נוגע בהם, שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו, אבל משנחלקו מה נאמר בהם חלק לבם עתה יאשמו", לעורר אהבה גם למי שאני לא מסתדר איתו.
ולהרבות בתפילה! ולא סתם תפילה, אלא תפילה של "הקול קול יעקב", שקולו של יעקב מצפצף! כמו שהיה בכל הדורות שהיו נכנסים לבתי כנסיות ומתפללים בקול רם.. להגיד פסוקי דזמרה בשירה, כמו שאומר רש"י בברכות מה המעלה של בית כנסת – ששם אומרים שירות ותשבחות בנעימת קול ערב.
ולסיום נזכור, שהדבר הכי חשוב הוא להאמין בכח של תפילה, בכח של תורה, להבין שבזה זה תלוי, עוד שורה בגמרא, עוד תפילה טובה, עוד פרק תהילים, עוד חיוך לשני.. לא להסתובב עם פנים חמורות. (כמה השו''ע טרח למצוא עיצה לומר בוקר טוב לפני התפילה).. ובכח זה בעז"ה נינצל. ונזכה לישועת עולמים בבנין בית המקדש במהרה בימינו.
התבוננות בדרכה של תורה
ראש הישיבה שליט"א נשא בתקופה קשה זו כמה שיחות חיזוק בעניני השעה, להתבונן על מה עשה ה' ככה, ומה חובתינו בעת הזאת, נביא כאן ליקוט מכמה משיחותיו של ראש הישיבה שליט"א בתקופה זו:
להתבונן על פי תורת ה'
מה נאמר ומה נדבר, בשעה כזו קשה.. ביום שרקדנו בריקודים ומחולות עם התורה, ביום של 'בואו ונשמח אני ואתה', פתאום קרה כזה אסון..
ביום שקראנו "אשריך ישראל מי כמוך עם נושע בה'", וראינו במפרשים ששואלים, לכאו' צריך להיות כתוב עם נושע מה', ולא נושע בה'? אלא מסבירים, שאין הכונה שיש כאן עם שיש לו ישועות והישועות מגיעות מה', אלא שהם חיים עם הקב"ה, חיים עם נושע בה'. וזה המציאות שלהם, ואין להם חוץ מזה כלום!! וביום הזה ''נהפך לאבל מחולנו''.
אבל אנחנו הרי יודעים שכל דבר צריך להתבונן ע''פ יסודי התורה, וגם בעת צרה צריך ללמוד על פי תורת ה' מה קרה, ומה זה בא לומר לנו.
להבין את דרכי ה' יתברך אנחנו לא יכולים, "כי לא מחשבותי מחשבותיכם", אנחנו לא יכולים להשיג את עומק דרכיו ית', כמו שאומר הרמח''ל שאין לנו שום תפיסה להבין את דרכיו, ורק לעתיד לבוא נזכה קצת להבין, כל אחד לפי ערכו. אבל הקב"ה לא עושה דברים סתם שלא נבין! אסור להגיד – 'הכל משמים, לא מבינים'.. להיפך! הקב"ה רוצה שכן נתבונן ונבין.
הנה אמרנו פרק "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי", צריך להבין מה יש לחפש בהרים? אלא מסביר המלבי"ם שאם ישועת ה' באה דרך הטבע, אז צריכים לחפש את דרכי הטבע, אבל אם "עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ", אם הישועה באה רק מהקב"ה שהוא 'עושה שמים וארץ', אז לא צריך להסתכל בדרך הטבע! ההסתכלות בדרך הטבע מסיטה אותנו מהאמונה בה' יתברך.
מבט כללי ומבט פרטי
צריך לדעת יסוד שנוגע לכל המאורעות שמתרחשים בעולם. מה שמייסד הרמח''ל שיש שני מסלולים ומבטים בהנהגת הי"ת, מסלול כללי ומסלול פרטי.
אמר ר' חיים פרידלנדר זצ''ל - המן אומר 'כל אשר קרהו', ומרדכי גם סיפר לאסתר 'את כל אשר קרהו', מה ההבדל? שהמן אומר שהכל מקרה, אבל מרדכי מספר איך ה' הזמין את המקרים.
כך גם כאן, יש שאלה כללית ושאלה פרטית, למה אחד ניצל ואחד לא - זה לא קשור אלינו זה דברים נסתרים מאתנו, אבל יש כאן אסון כללי לעם ישראל שיושב בארץ ישראל, וכאן הקב"ה רוצה שנתבונן ונראה מה הוא מדבר אלינו.
ההתעוררות לתשובה
והנה ישנם הרבה דרשנים שדרכם לנחם ולעודד, שאין לנו לחשוב כלל על מה באה אלינו הצרה, ושהכל לטובה וכו'. אבל המשנה בתענית אומרת מה החכם מעורר את העם בשעת תענית: "אחינו, לא נאמר באנשי נינוה וירא אלקים את שקם ותעניתם, אלא וירא אלקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה", בשעת צרה שהקב"ה מדבר אלינו, התפקיד שלנו שנשמע את ההתעוררות ונתבונן מה הקב"ה רוצה.
ועל זה מזהיר הרמב''ם "..מדרכי התשובה, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן", דבר ראשון צריך לזכור שצרה שבאה היא בשביל מעשינו הרעים, "אבל אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות".
כתוב בנביא [ירמיהו ו' י"ד] על נביאי השקר "וירפאו את שבר בת עמי על נקלה לאמר שלום שלום, ואין שלום". זה היה תפקידם של נביאי השקר, לאחר שנביאי האמת היו מנבאים נבואות קשות ומרות, והעם היו נחרדים מדבריהם, היו באים נביאי השקר ומרגיעים אותם, שאין מה לחשוש, והקב"ה הוא טוב ומטיב, וכו'.
וירמיהו שאל את הקב"ה מה העם יכולים לעשות, מגיעים אליהם כאלו אנשים שנראים צדיקים, ואומרים להם נבואות בשם ה', מה הם יכולים לעשות? אמר לו הקב"ה [שם פכ''ג]: "לא שלחתי את הנביאים והם רצו, לא דברתי אליהם והם נבאו. ואם עמדו בסודי - וישמיעו דברי את עמי וישיבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם".
מסביר המלבי''ם, שהקב"ה הביא לירמיהו ראיה שלא דבר עמם כלל, כי אם עמדו בסודי כדבריהם שגליתי להם סודי, הלא היה ראוי שישמיעו דברי את עמי וישיבום מדרכם הרע, כשהקב"ה שולח נביאים, לא יתכן שהוא ישלח אותו בשביל להרגיע את העם, בלי שיצטרכו לעשות תשובה.
ובמקום אחר שם כתוב אותו פסוק בחסרון א', "וירפו את שבר עמי על נקלה", מסביר הרמ"ד ואלי, שישנם שני מצבים בנביאי השקר, מצב אחד שבאים להרפות את המתח, ואומרים כל מיני מילות הרגעה, יהיה בסדר וכו', אבל יש מצב אחר שבאים לרפאות ולהגיד עצות, תאמר פיטום הקטורת, תדליק נר כל יום, כל מיני עיצות קלות [כמש"כ "על נקלה"].
אשרי אדם מפחד תמיד
וכאן נשאל, א"כ מה רצון ה' בעת הזאת, להיות בפחד ובחרדה? זה הרי מזיק לעבודת ה'! להיות רגועים? איך אפשר כשהקב"ה כך קורא אלינו "מה לך נרדם"..
וכבר עומד המסילת ישרים [בפ"ט] על הדבר הזה, האם פחד הוא דבר חיובי או שלילי, ומביא את הגמ' [ברכות ס.] שר' ישמעאל בר''י ראה מישהו מפחד, אמר לו "חטאה את דכתיב ''פחדו בציון חטאים'', ושם כתוב שהקשה לו והכתיב אשרי אדם מפחד תמיד אמר ליה ההוא בדברי תורה כתיב".
צריך לדעת, שיש פחד שלילי, ויש פחד חיובי, פחד שלילי הוא פחד משתק, אבל פחד חיובי הוא פחד שמביא לפעילות, שמכוח הפחד מתחזקים יותר בתפילה, בלימוד, במצוות, בבין אדם לחבירו, "אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך", פחד חיובי להתעלות להתרומם זה מרומם מעלה מחזק, וזה רצון התורה.
הפחד הזה אינו סותר לשמחה, להיפך הוא מביא אותנו לשמחה של מצוה, לשיר בבית "וטהר לבנו".
היה מעשה בתלמידות של הצדקת שרה שנירר ע"ה, שהיו בגיהנום באושוויץ, ובשביל להחזיק את עצמן היו חוזרות על שיעורים ששמעו, והיו זמנים שמרוב צרות שכחו את השיעורים, אבל את הניגון של "וטהר לבנו" שהיתה שרה להם בחום, הם לא שכחו, וזה מה שהיה מחזיק אותם בתוך העינויים. [והגרש"ד פינקוס זצ''ל סיפר, שהגיע יהודי מהמחנות, והיה רחוק מתורה ומצוות, ושאלו אותו האם זוכר משהו מהתורה שלמד בחיידר, אמר להם ששכח הכל, אבל פסוק אחד הוא זוכר – "תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב", איך הוא זוכר את זה? כי היה במחנות לידו יהודי צדיק שעבד עם כולם את העבודת פרך, והיה חוזר כל הזמן על הפסוק הזה, והתברר שזה הרב מקלויזנבורג זצ''ל].
לא להפסיק לדרוש את ה'
יש פסוק בדברי הימים א' [פ"י פס' יג – יד] על שאול המלך, "על דבר ה' אשר לא שמר, וגם לשאול באוב לדרוש, ולא דרש בה'". שואל המצודות, מה הפירוש "ולא דרש בה'", הרי הוא דרש אבל לא נענה?
אלא עונה המצודות: "שמכל מקום היה לו לדרוש ולחזור ולדרוש ולהפציר בתפלה, והוא לא כן עשה", גם כשלא רואים את הישועה, צריך להמשיך ולדרוש את ה', וכמו שכתוב במדרש "עד מתי נקוה? ת''ל מעתה ועד עולם".
והרד"ק מוסיף דבר חשוב, "..שהיה לו לבקש פני ה' עוד ולשוב בתשובה שלימה לפניו ולא להוסיף על חטאתו פשע ולדרוש באוב". לדרוש את ה' זה לא רק לבקש מה' שיעשה מה שטוב בשבילי, אלא לדרוש מה הקב"ה רוצה, ואם הקב"ה לא עונה לו, כנראה יש חסרון שצריך בשבילו לשוב בתשובה שלימה.
"הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם... כן עינינו אל ה' אלקינו עד שיחננו", אדם שמבקש טובה מהחבר או מהפקיד, אם הוא לא עונה לו אז הוא הולך לפקיד אחר. אבל עבד שהאדון לא עונה לו לא יכול ללכת למישהו אחר, הרי זה בגידה באדון שלו! אז הוא צריך לבקש ממנו עד שיענה לו.
הכל בשביל ישראל
ולכן נתבונן בכמה יסודות להבין את דבר ה' אלינו. ודבר ראשון צריך לדעת את היסוד שהבריסקר רב אמר, על הגמ' בתחילת ע"ז [ב.] "לעתיד לבא מביא הקב"ה ס"ת ומניחו בחיקו, ואומר למי שעסק בה יבא ויטול שכרו. מיד מתקבצין ובאין עובדי כוכבים .. באה מלכות רומי, אמר להם הקב"ה במאי עסקתם? אומרים לפניו רבש"ע, הרבה שווקים תקנינו, הרבה מרחצאות עשינו, הרבה כסף וזהב הרבינו, וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה. אמר להם הקב"ה: שוטים שבעולם, כל מה שעשיתם - לצורך עצמכם עשיתם" וכו'.
שואל הבריסקער רב [חדושי הגרי"ז סימן ר"כ] הרי מדובר על יום הדין הגדול, ביום שנגלה כל האמת, איך יתכן שיבואו בכזה שקר וגסות, וגם ידונו איתם במשא ומתן, מה קורה כאן?
עונה הגרי"ז, שאין ה''נ זו האמת! שהרי כך כתוב במדרש: "בראשית -בשביל התורה שנקראת ראשית", והיינו שבריאת כל העולם הוא בשביל התורה. וכן מביא מהרמב''ם [בהקדמה לפיה''מ], ששאל - הרי הקב''ה ברא את העולם בשביל שיעסקו בתורה ובחכמה, א"כ איך יתכן שרוב העולם הם אנשים ריקים מחכמה? וענה שהאנשים ההם נמצאו בשביל להיות משמשים להאחד ההוא, ואפי' אם לא רואים שזה כך, אבל באמת זו תכלית הכל, ויתכן מלך שיבנה ארמון גדול, ותכליתו שיהיה מזומן לאיש חסיד שיבוא אחרי הרבה שנים ויחסה יום אחד בצל קיר מהקירות ההם וינצל, או שיטע כרם בשביל שיום אחד יעשו ממנו רפואה.
כמו הסיפור הידוע שהצאר הרוסי תקף אותו שגעון, והוא עשה פסי רכבת מרוסיה עד יפן, אלפי אנשים מתו בבניית הפסים, ואף אחד לא הבין מי צריך רכבת שם? אין שם אנשים בכלל? אבל הוא התעקש. ומה התגלה אח"כ – שהכל היה בשביל הבחורים של ישיבת מיר שברחו ליפן עם הרכבת הזו, הם נסעו שבוע שלם, במחלקה ראשונה כמו תיירים.
ממילא אומר הבריסקער רב, כשיתגלה האמת כולם יראו שבאמת הכל בשביל ישראל, ולכן הם יבואו בטענות שמגיע להם. אבל הקב"ה אומר להם "שוטים שבעולם", שאתם טיפשים שחושבים שמגיע לכם שכר על זה, אפי' שלא התכוונתם [ראיתי מסופר, שכשסיפרו את זה לר' ברוך בער הוא אמר ודאי שזה הפשט בגמרא, אבל עדיין יש כאן עזות וחוצפה של האומות, איך הם יוכלו להגיד את זה. אבל צריך לומר שהאמת תהיה כל כך ברורה, שלא יהיה צד אחר שזאת היתה המטרה].
והעבודה שלנו היא לדעת את זה היום! לא לחכות ליום הדין הגדול שהכל יהיה גלוי. ולהבין, שאין פה לא חיזבאללה ולא חאמס וכו', יש כאן רק 'הכל בשביל ישראל שיתעסקו בתורה'.
להתבונן בשורש הרוחני של כל דבר
יש עוד מאמר של הירושלמי בר"ה, על המשנה "וכי ידיו של משה עושות מלחמה או שוברות מלחמה? אלא כל זמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין ליבם לאביהם שבשמים היו נוצחים", משה רבנו עומד בראש הגבעה, ופתאום אין לו כח בידיים, מה קרה? וכי נגמר לו הכח? אלא הכל תלוי בעם ישראל! בחיזוק שלהם בשעבוד הלב באביהם שבשמים.
ומוסיף על זה הירושלמי את הפסוק: "וצבא תינתן על התמיד" כשיש מלחמה נגד ישראל, שהם מקיימים את העולם, כמו קרבן התמיד, למה זה בא? "בפשע - בפשעה של תורה", כשישראל מתרפים מדברי תורה, "ותשלך אמת ארצה" - אימתי שישראל משליכים ד"ת לארץ - המלכות גוזרת גזירה ומצלחת".
מה זה נקרא משליכין דברי תורה לארץ? שחושבים שהקיום של התורה תלוי בדברים ארציים, בטנקים, בתותחים, במשחתות.. אבל התורה מלמדת אותנו, שכל דבר צריך לחפש את השורש הרוחני של הדבר, מה מתרחש בשמים.
וגם כאן כשרואים מלחמות של אומות העולם נגד ישראל, צריך לדעת שזה מתחיל מהשורשים הרוחניים, כל דבר אם אין לו שורש רוחני הוא לא יכול להצליח. וכאן יש שורש רוחני של שרי אומות העולם שנלחמים נגד ישראל, ונגד הברית שהקב"ה כרת עם ישראל, ואומרים "חטא ישראל", ושהם צריכים לרשת אותם. (כמו שהיתה 'ועידת מדריד', והם הביאו מדענים להוכיח שעם ישראל חטא ושלא מגיע להם להיות בארץ ישראל, והציונים לא ידעו מה לענות להם).
כתוב ברס"ג ובעוד ראשונים, וכך כותב במהר"ל ע"פ הזוהר, שהגלות האחרונה היא אדום וישמעאל, וזה הרגליים בחלום של דניאל, חרב זה ישמעאל, וברזל זה אדום. וכ"כ ברד"ק [והושמט מפני הצנזורה] עה"פ "לא יבוא בך ערל וטמא", ערל זה הנוצרים (משא"כ ישמעאל שהם נימולים), וטמא זה הנוצרים. דהיינו שיש כאן מאבק של הנוצרים והמוסלמים נגד עם ישראל, מאבק רוחני.
ואם יש ח''ו התגברות של השר של ישמעאל, וצריך להתאמץ ולהלחם איתו, איפה המלחמה? לא כאן בארץ! אי אפשר להלחם עם שרי אומות העולם עם טנקים ותותחים! אלא המלחמה היא בשמים! 'אם הקול קול יעקב אין הידים ידי עשיו'. בידיים הם יותר גיבורים, אבל ל'קול' של יעקב הוא לא יכול.
ואומר הנפה"ח שיש כאן הדגשה של 'הקול קול', הקול של בחורים אברכים וילדים שלומדים אביי ורבא, הקול הזה עולה עד העולם העליון שבשמים, שם נקבע הכל, ב'קבינט העליון', והקול שלנו הוא קובע, כמו שכותב המג"א להלכה, למה לא עוזר הרהור כדיבור בתפילה "כי הקול מעורר למעלה כידוע".
"קולו של יעקב מצפצף", שלומדים מתוך שירה, שמתפללים עם 'רוממות הקול'..
וזה ישפיע על הלימוד שלנו, אם לא מרגישים מה זה הלימוד שלנו, אז לומדים בהתרפות, אבל אם יודעים שהקול קול יעקב, אז לומדים ברוממות!
אין מקרה
וזה מה שהרמב"ם כותב בתחילת הלכות תענית, "..אם לא יזעקו ולא יריעו אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו וצרה זו נקרה נקרית - הרי זו דרך אכזריות, וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים, ותוסיף הצרה צרות אחרות". לומר מקרה, זה האסון הכי גדול! לתלות הכל בפוליטיקה, בגלל שמאל בגלל ימין בגלל כך וכך, זה דרך אכזריות.
אבל יש לשאול, מה זה קשור לאכזריות? לכאורה היה צריך לומר דרך כפירה, אבל למה אכזריות? אלא, שיהודי מאמין ויודע שהקב"ה טוב ומטיב, "אנו מלאי עוון, ואתה מלא רחמים".. אז איך יכול להיות שהוא מרשה לפגוע בכ"כ הרבה יהודים? אם זה מקרה זה מידת אכזריות לומר את זה.
אבל יהודי מאמין יודע שזה כמו ניתוח, למה בתאונה יש הרבה אמבולנסים, ואילו בחדר מיון אין אמבולנסים, הרי גם שם חותכים ופוצעים? התשובה היא שניתוח זה מתוכנן, ומקדימים רפואה למכה.. וכך כל מה שקורה בעולם הכל זה מתוכנן, אין תאונות בעולם הזה! לא קורה שום פנצר! כמו שאמרנו בר"ה "אין דבר נעלם ממך, ואין נסתר מנגד עיניך", יש מפעל ענקי שהכל בתכנית.
בודאי שיש יצר הרע שלא נותן לנו לחשוב ככה, שמבלבל אותנו עם סיפורים איך זה קרה ולא שמו לב וכו'. אבל תמיד מתחזקים עוד הפעם ועוד הפעם, מבינים שנכון הסיפורים אמיתים, שהיתה הזנחה ורשלנות וחבלה במערכת וכו', אבל יש אדון למעלה שמנהל את העולם! "הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל", בני אדם יכולים לישון ולא לשים לב, אבל הוא ית' לא ישן.
ובהמשך "ה' שומרך, ה' צילך", הקב"ה מתנהג כמו צל, אם אתה צוחק הצל צוחק, אם אתה בוכה גם הוא בוכה נגדך, אם בן תורה הולך עצוב, לא לומד מספיק, אז הקב"ה ישפיע עליו עוד יותר עצבות. צריך להיות עם תקוה, כל הזמן במקוה ישראל ה'.
אין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים
יסוד שני שצריך לדעת, במשנה בסוטה כתוב את כל הדברים שיהיו בעקבתא דמשיחא, ומסיימת המשנה: "ואין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים". והנה כולם מבינים שהמשנה באה למד אותנו אמונה, אבל הקרן אורה מסביר לא כך.
כותב הקרן אורה [תענית טו:] "וכמו שאמרו רז"ל בדורות אלו האחרונים, כי יסיר ה' מאתנו כל הבטחונות הכוזבות, ועל מי יש לנו להשען על אבינו שבשמים". יש מצב שיש 'בטחונות כוזבות', הנה יש טנקים פצצות אטום, משחתות מארצות הברית, פלאי פלאים. נכון הם כופרים, אבל בסך הכל הן חזקים.
אם כן, מפרש הקר"א את המשנה, שכתוב כאן הבטחה, שבדור האחרון יסיר הקב"ה מאיתנו את אלו הבטחונות הכוזבות. שיהיו כשלונות, וכולם יראו ויבינו שאין על מי להשען אלא על אבינו שבשמים, "להתפלל לפניו יתברך ולהודות לו בכל עת ובכל שעה".
"על כן אומרים מאין יבא עזרי עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ כו', כי עיקר התשובה בזה הוא לבטל כל מחסה כזב ובטחון שוא, ומעם ה' לבד יהיה עזרתינו, ולו לבד נתפלל ונודה".
וכשלא מגיעים לזה לבד, הקב"ה מעמיד אותנו במצב שנגיע לזה, להבין שאין לנו על מי להישען. שמערכות שלימות משתבשות, יגידו שזה אשם וזה אשם, אבל יש גבוה מעל גבוה שומר וגבוהים עליהם!
שאל ר' יעקב קמינצקי זצ"ל [אמת ליעקב דברים לב לו], הגמ' אומרת בסנהדרין [דף צ"ז ע"א] "אין בן דוד בא עד שיתייאשו מן הגאולה", וצריך להבין מה הפשט, הרי היסוד של האמונה זה 'אחכה לו בכל יום שיבוא', איך אפשר להתייאש מן הגאולה?
אלא מסביר, "שכל זמן שכלל ישראל מצפה לגאולה שתבוא באופן טבעי, והיינו שירחמו עלינו אומות העולם ויתנו לנו איזה מקום לבנות וכדומה, ודאי לא תבוא הגאולה, כי חסד לאומים חטאת. ורק אם נתייאש לגמרי מאשליות כאלו ונבין כי אין לנו לישען אלא על אבינו שבשמים אז יבוא בן דוד ויגאלנו גאולה אמיתית".
לשמור על השמחה האמיתית
ענין שלישי שרואים לכאורה שהקב"ה בא לדבר אלינו, מה שמזעזע כל לב יהודי – העיתוי של האסון, שמחת תורה.. תמיד יש את ההתפעלות העצומה מהיום הזה, היום שבו רואים את שיא הגדלות של בני תורה. שיא הביטוי של אהבת ה'! בלי תזמורת, בלי ניגונים מודרניים, שרים שוב ושוב "תורת ה' תמימה", "אשרי אדם עוז לו בך", כל הניגונים ששרו בוולז'ין ובכל הישיבות.
איך היו ההקפות במיר, א"א לתאר ולדמיין בכלל איזו שמחה היתה. ר' ירוחם היה אומר – 'אני לא יודע מה חשוב יותר אצל הקב"ה, היו"כ שלנו או השמחת תורה שלנו'.. מבהיל מאד. כולנו יודעים מה זה יו"כ, 'יום אחד' שכולם עומדים בקדושה ובטהרה, ור' ירוחם אומר שהוא חושב אולי אצל הקב"ה יותר חשוב השמחת תורה.
ואבא זצ''ל היה מספר, שבאמצע ההקפות ר' ירוחם היה אומר שיחה, על האושר של עם ישראל ושל הבני תורה, ובאמצע התחילו לנגן ניגון מיוחד 'אשריכם ישראל, אשר בחר בכם קל' וכו', ובאמצע הוא מפסיק את כולם וממשיך הלאה, ועוד פעם ניגון וריקוד, אשריכם ישראל, כמה הקב"ה אוהב אותנו. הקב"ה אוהב אותנו בגלל המעלות שבנו? לא! בגלל האשריכם ישראל! אהבה של אבא לבנים. ואז היו מקבלים עוצמה כזו, כל החיים של בני תורה חיו מהשמחת תורה.
כתוב בתלמוד ירושלמי בסוכה, על הריקודים שהיו בשמחת בית השואבה, "הלל הזקן כד הוה חמי לון עבדין בפחז הוה אמר לון דאנן הכא מאן הכא. ולקילוסן הוא צריך. והכתיב אלף אלפין ישמשוניה וריבוא ריבויין קדמוהי יקומון. כד הוה חמין לון עבדין בכושר הוה אמר די לא נן הכא מאן הכא, שאף על פי שיש לפניו כמה קילוסין חביב הוא קילוסן של ישראל יותר מכל. מה טעמא יושב תהלות ישראל".
מסביר הקרבן העדה שאם היה רואה שהיו רוקדים בקלות ראש, היה אומר להם "דאנן כאן מאן כאן - דלאפס נחשבו התושבחות לפני ה' אם אינן עושין ביראה ובאימה שאינו צריך לקילוסן של אלו שהרי כתיב אלף אלפין וגו' ישמשוניה ואין שימושן אלא לשורר ולשבח לפניו, אבל כשהיה רואה אותן בכשרות ושמחים בעבודת ה' וביראתו היה אומר אם אין אנחנו כאן להודות ולהלל לה' מי כאן שישבח במקומינו שחביב לפני ה' קילוסן של ישראל יותר מקילוסן של מלאכים.
ואם כן, יש כאן קריאה משמים לקחת את זה לכל השנה, שהרי מהיו"ט צריכים לקחת 'והשיאנו' לכל השנה, שכל שמחה של מצוה תהיה 'בכושר', שכל חתונה תהיה בכושר, שהחתונות שלנו יהיו כמו שמחת תורה, ולא שהשמחת תורה תהיה כמו חתונה. (למה בשמחת תורה אפשר בלי תזמורת ובחתונה צריך תזמורת של מטורפים?)
וכן בשבת קודש, שתהיה שמחה בקבלת שבת, כמו שכתוב בשו"ע ''כיוצא לקראת חתן וכלה", (מישהו אמר לי שפעם לא נהגו לרקוד בקבלת שבת, אמרתי לו: פעם גם לא רקדו בחתונות!), לקבל את השבת מוקדם, ולא כמו חתן שמגיע אחרי שמתחילה החופה, (ובאור החיים כתוב שהנשמה יתירה מקבלים בעיקר כשמקדימים לקבל אותה, כמו שכתוב "ושמרו בני ישראל את השבת", מלשון ואביו שמר את הדבר, היינו המתין וציפה).
וכן בסעודות שבת, שיהיה שמחה בבית, ולא לעשות את זה כסעודות חול, כמו שכתוב בריבב''ן על הגמ' בשבת קיט: שר' זירא היה מחזר אחרי זוגי דרבנן ואמר להו 'במטו מינייכו לא תחלוניה', מפרש הריבב''ן – "להתנהג בו מנהג חול לאכול מהר"! אולי הם רוצים לאכול מהר וללכת ללמוד, אז הוא הזהיר אותם שיהיה סעודת שבת כמו שצריך, אחרת זה כמו סעודת חול..
וכן בתורה, שניקח את השמחת תורה לכל השנה, "פיקודי ה' ישרים משמחי לב", שמכל סברא נקפוץ עד השמים, מכל חידוש שלי או של החבר שלי שתהיה שמחה של תורה באמת. זה מה שהקב"ה רוצה, הוא לקח לנו את ההקפות שניות, כדי שהשמחה של תורה תימשך לכל השנה.
שהתפילה תהיה בשמחה, לא עם לחץ רח''ל, לא כמו האנוסים בספרד שלחשו את התפילות מתחת השפתיים. והברכות שיהיו בקול כמו שצריך, באים אלי אברכים שהילד לא רוצה לברך, ואני אומר להם: תחנך קודם את עצמך, כמו שכתוב "למען אשר יצווה את בניו ואת ביתו אחריו", הילד עושה מה שהוא רואה אצל האבא, אם אצל האבא כל ברכה היא 'ברוך שם כבוד מלכותו', אז גם לו אין חשק לברך, אבל אם כל ברכה זה דבר שמח, גם הילד רוצה. וגם בתפילות, אני אומר לאברכים שהבן שלהם לא רוצה ללכת לתפילה בשבת, אם אתה תבוא חצי שעה לפני התפילה, הוא ירוץ אחריך.
שני מבטים על עם ישראל
ענין נוסף שראוי לדבר עליו, והוא נושא חשוב מאד, אבל אני מקוה שלא יטעו בדברי.
ונפתח בדברי המדרש: "אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש", רבי סימון פתח "אל תלשן עבד אל אדוניו", נקראו ישראל עבדים שנאמר כי לי בני ישראל עבדים, ונקראו הנביאים עבדים שנאמר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים".. ובהמשך "אין לך שמח בבני יותר ממשה ועל ידי שאמר שמעו נא המורים נגזר עליו שלא יכנס לארץ. ד"א אין לך שמח בבני יותר מישעיהו ועל ידי שאמר ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב אמר לו הקב"ה ישעיה בנפשך את רשאי לומר וכו'", שנתבע למה כינה אותם כך.
שואל הגאון ר' זלמן סורוצקין [באזנים לתורה] האם רק זה מה שישעיהו אמר? הרי הוא אמר עוד הרבה דברים קשים – "זרע מרעים, בנים משחיתים", מדוע הקב"ה תבע אותו רק על זה?
עונה הגאון ר' זלמן, כל הזמן הנביא דיבר עם ישראל והוכיח אותם, ושם היה צריך לומר להם את הדברים האלו. אבל כאן הוא דיבר עם הקב"ה, וכאן כבר היה עליו תביעה, כשמדברים עם הקב"ה צריך ללמד סנגוריא על עם ישראל.
וזה כתוב מפורש ברש"י, על הגמ' ביבמות שמביאה את העונש שישעיה נענש בשפתיו, אומר רש"י "ומשום הכי נענש שאמר כן מדעתו שלא ציוה לו הקב"ה, ולא מחמת תוכחה".
וזה מה שהיה עם אליהו, כמו שכתוב שם במדרש: "..ודכוותיה כתיב באליהו שנאמר ויאמר קנא קנאתי לה' אלהי ישראל כי עזבו בריתך בני ישראל, אמר לו הקב"ה בריתי שמא בריתך, וכו', ויבט והנה מראשותיו עוגות רצפים, מה הוא רצפים, אמר רבי שמואל בר נחמן רוץ פה רצוץ פיות בכל מי שאמר דילטורייא על בני"
ובהמשך המדרש עוד דברים מבהילים: "רבי אבהו וריש לקיש הוו עללין לחדא מדינתא דקיסרין, אמר ליה רבי אבהו לר' שמעון בן לקיש: מהו כן עלינן למדינתא דחירופיא וגידופיא", למה אנחנו נכנסים למדינה הזו ששם מחרפים ומגדפים. "נחת ליה ריש לקיש מן חמריה, וספא חלא ויהב בפומיה", הוא לקח חול מהאדמה ושם בפיו של ר' אבהו, "אמר ליה מהו כן אמר לו אין הקב"ה רוצה במי שאומר דילטורייא על ישראל!", אפי' שמבואר שם שהם באו לומר תוכחה באותם הערים, אבל אמר ר''ל שעכשיו זה לא הזמן לומר את זה.
וזה הנקודה החשובה שצריך להבהיר כאן, שישנם שני מבטים שונים על עם ישראל. ונדבר על מה שנוגע אלינו, הנה הגאון אומר בתקוני זוהר, שחטא העגל היה בחצות היום, והערב רב החטיאו את עם ישראל בחצות, אומר הגאון - בחצות היום של האלף השישי [שזה שנת ת"ק] מתגבר מאוד הערב רב. אנחנו חושבים שיש לנו מלחמה חדשה עם הערב רב, אבל הגר''א מגלה לנו שזה התחיל כבר משנת ת"ק, משכילים ורפורמים וכו', כל הכתות שעשו מלחמה עם ישראל, שהם מדכאים את הת"ח ומשפילים אותם וגוזרים עליהם גזירות.
הרי ידוע שהרפורמים והמשכילים הראשונים עשו דברים נוראים, הם הביאו את המשטרה לסגור את הישיבות, גזרו גזירות הלבוש, השוטרים של הממשלה הרוסית הלכו ברחובות עם חרב וקצצו את הפאות עם חצי אוזן ו25 מלקות, ועוד מלחמות שאי אפשר לתאר.
ראיתי פעם עיתון של משכילים מפוזנה, שכתבו שהגאון רע"א הרב הישיש שלנו חולה, וכנראה הוא כבר לא יקום ממיטתו, ולכן צריך כבר עכשיו לבדוק שיבוא רב שיהיה עם רוח הקידמה.
[וגם כאן צריך להבין, שזה לא מלחמה פוליטית של מפלגות, אלא זה מלחמה בשמים של כוחות הסטרא אחרא].
מצד שני, הרב ויסמנדל מספר [בספר מן המצר], כשהתחילו הגזירות בסלובקיה, הוא דרש לציבור ואמר "רבש"ע תרחם עלינו, כ"כ סובלים עם ישראל", וכשהוא חזר לשווער שלו [הגאון הנייטרא רב זצ"ל], הוא אמר לו: את זה תגיד ליד הכותל בביהכ''נ, אבל באת לשם היו מחללי שבת ועוברי עבירות, למה לא הוכחת אותם?
כתוב עוד בגאון [בפר' וזאת הברכה] עה"פ בישעיה [מד]: "זה יאמר לה' אני, וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו לה' ובשם ישראל יכנה", מסביר הגר''א שזה הולך כנגד ד' מינים בעם ישראל, יש ת''ח שעוסק בתורה וגם מקיים מצוות, יש שלומד תורה ואינו מקיים מצוות, יש מקיים מצוות בלי תורה, ויש 'ערבה' שאין לו לא מצוות ולא תורה, ומה המעלה שלו? "בשם ישראל יכונה" שנקרא יהודי. ובגמ' במגילה [יג.] כתוב "שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי", זאת אומרת שיש דרגה בסיסית של אחד שמכנה לעצמו יהודי.
ממילא, כשמתבוננים באירוע הנורא שהיה בשמחת תורה, שהיה כאן חילול שבת ותועבה נורא, [וסגידה לע"ז ר"ל], וזה לימוד לקח עצום שבאותו הזמן בדיוק הקב"ה הביא עליהם את השונאים שהרגו בהם, זה מחזק להזהר בכבוד השבת, איך שהשבת תבעה את עלבונה.. ומצד שני יבוא מישהו וישאל – אז למה להתפלל עליהם.. כאן מגיע הגר''א "בשם ישראל יכנה", גם הם יהודים זרע אברהם יצחק ויעקב (וכך כתוב בדרשות ר"י אבן שועיב [תלמיד הרשב"א, בפרשת צו] "ובשם ישראל יכנה אלו הבורים והליצנים שאין בהם אלא שם ישראל לבד שמכוונים לשמו לבד שקוראים להם ישראל").
היה בבריסק בונדיסט שכל שבת היה מחכה שהבריסקר רב זצ"ל יצא מבית הכנסת, והיה צוחק עליו ומחרף אותו, בסוף תפסו אותו והבריסקר רב זצ"ל חילל שבת בשבילו. שאלו אותו – מורידין ולא מעלין? אמר להם: האבא אמר [בשם השטמ"ק] שצריך פסק בית דין למורידין ולא מעלין. פעם היה סטודנט שחילל שבת באופנוע ונפצע, והבית חולים לא רצו לטפל בו כי הוא היה מארץ זרה, באו וסיפרו לבריסקר רב, אז הא יצא החוצה וחיפש טלפון להתקשר לשגריר בשביל שיצילו אותו. אותו הבריסקר רב שנלחם נגד החופשיים.. בזכותו ובזכות החזו"א אנחנו בני תורה! אבל כשצריך להציל - "בשם ישראל יכנה".
אם כן יש לנו מלחמת עולם נוראה עם כל החילולי שבת והתועבות שהם עושים כל הזמן, כמה שהם מחטיאים אותנו ונלחמים מלחמה נוראה בכל הקדוש והיקר, ואנחנו צריכים להילחם אותם בחזרה, איך? בלימוד התורה! כך אמר ר' אלחנן, לפתוח עוד ישיבה ועוד כולל, ללמוד עוד דף גמרא ועוד דף, זה מחליש את הסטרא אחרא. אבל פתאום אנחנו צריכים להתפלל רבש"ע תרחם עליהם, הם יהודים שיחזרו בתשובה.
הכח הזה להפריד בין הדברים יתכן רק עם כח של תורה! ר' אבהו לא אמר סתם, הוא טען באמת שהם מחרפים ומגדפים, אבל ריש לקיש הכניס לו עפר לפה, כשאתה מדבר איתם תוכיח אותם, אבל לקב"ה תגיד זכות, הם בורים ועמי הארץ, תרחם עליהם.
יש הרבה שטועים, וחושבים שצריך 'אהבת ישראל' אוהבים את כל הרחוקים, אבל זה לא נכון! "הלא משנאיך ה' אשנא"! כמו שהיה עם יעקב אבינו כשעשיו רוצה ללכת איתו, אומר לו יעקב – ''יעבור נא אדוני לפני עבדו, ואני אתנהלה לאיטי לרגל הילדים'', אני שומר על הילדים שלי, אל תעזור לי לחנך את הילדים. כל הזמן הוא רצה למצוא חן בעיני עשיו, אבל ברגע שעשיו רוצה ג"כ להיות טוב - בוא אני אשמור עליך, כאן הוא מסרב. "הצילני מיד אחי מיד עשיו".
שני מבטים על עונשי הקב"ה
מצאתי דבר בספר חשמונאים, בתוך הסיפורים על המלחמות הקשים שהיו לפני ואחרי חנוכה, והיוונים המשיכו להלחם בכל א''י, ובכל פעם יהודה ואחיו יצאו להלחם בהם ולהדפם, ופעם אחת בעיר עדולם בנגב, לא הספיק יהודה ואחיו להגיע עד שהיוונים הרגו את כולם, "וכאשר באו לקבור את גופות הנופלים להביאם לקברי אבות, מצאו תחת בגדיהם חפצים מקודשים לפסלים", הרי יהודה ביער את כל הע"ז בישראל, אבל כאן עדיין נשארו עם הע"ז, והסתירו את זה מתחת הבגדים, "והיה גלוי לכל כי בגלל זאת נפלו אלו".
מה הם עשו כשראו את הדבר הזה? הם לא התכחשו למציאות, לא אמרו שיהודים אלו היו צדיקים וקדושים, אלא "בירכו כולם את ה' הצדיק המגלה נסתרות", דבר ראשון בירכו את הקב''ה שהעניש אותם. ויהודה הקדוש לא גומר עם זה, "והזהיר את העם להשמר מחטא, אחרי ראותם את אשר אירע בעוון הנופלים".
אבל מיד אח"כ כתוב: "ויפנו לתפילה, ויחלו כי החטא אשר נעשה ימחה כליל", התפללו שהקב"ה יסלח להם על החטאים בעונש אשר קיבלו, ולא זו בלבד, אלא אספו נדבות מכל האנשים, ושלחו לירושלים להקריב קרבן חטאת בעבור החללים (כמש"כ בתמורה טו: שאפי' שחטאת שמתו בעליה פסולה, בציבור אין ציבור מתים, ואפשר להביא חטאת על המתים).
דהיינו שישנם שני מבטים, וכמו שאמרנו שרק כח הדעת שע''י התורה יכול לשלב ביניהם, מצד אחד אסור לשכוח שמדובר בחוטאים, לא לנסות להפוך אותם לצדיקים וקדושים, ולראות את גבורות ה' יתברך, ומצד שני לרחם עליהם, כי הם יהודים, אחים שלנו, אדרבה כשהאחים מגיעים לכזו דיוטא תחתונה צריך עוד יותר לבכות עליהם, ולהתפלל לקב"ה שיסלח להם.
ובפרט כשמדובר בעניני ע"ז, צריך לדעת מה שהרמב''ם כותב [במורה נבוכים ח"א פל"ו] "כשתסתכל בכל התורה ובכל ספרי הנביאים, לא תמצא לשון חרון אף, ולא לשון כעס, ולא לשון קנאה, אלא בע"ז לבד, ולא תמצא שיקרא אויב ה', או צר, או שונא, אלא עובד ע"ז", ומבאר שם "שאין ביטול האמת יותר מהמכחיש את אלהי עולם בורא שמים וארץ", מי שאומר על לילה שהוא יום, הוא לא מבטל האמת כמו מי שמכחיש האמונה בבורא עולם שמים וארץ וכל צבאם, ויחוד עבודתו אליו, וכן מי שמאמין בהגשמה ח''ו, הוא ג''כ בכלל כל אלו הלשונות של צר ואויב ושונא וכו', (ומבאר שם שאין לו התנצלות על מה שפשטי הפסוקים מורים כן, כ"ש שאם יעיין בתרגום אונקלוס ויב''ע יראה איך שפירשו דבריהם בהתרחקות מן ההגשמה).
וכך כותב בפיה''מ [סנהד' פ''י מ''א] "והיסוד החמישי שהוא יתעלה הוא אשר ראוי לעבדו ולרוממו ולפרסם גדולתו וקבלת עול עבודתו, ואין לעשות כן למה שהוא למטה ממנו במציאות, כגון המלאכים והכוכבים והגלגלים והיסודות וכל מה שהורכב מהן.. וזה היסוד החמישי הוא האזהרה על עבודה זרה, ורוב התורה באה להזהיר על זה", שח''ו לא תעשה אמצעים איך להגיע לקב"ה.
ובמלבי"ם [ישעיהו כ"ט י"ג] עה"פ "יען כי נגש העם הזה וגו'", כותב: "הנה הם חושבים כי בטענות כאלה הם נגשים אלי ומתקרבים לה', במה שהם מגדילים ומעריצים את דבר ה' שהוא למעלה משכל האדם והשגתו, אבל באמת רק בפיו ובשפתיו הם מכבדים אותי בזה, כי בזה הם מרחיקים את לבבם ממני, כי עי"ז ידמו שא"א שישכיל האדם גם מצות אלהים ותורותיו, וכאילו כל הנרצה מן המצוה והתורה הוא רק מעשים חיצונים בלא מחשבה וכונה, אחר כי מחשבת עליון שגבו מיצור חומר לדעתם".
אבל מצד שני כתוב במדרש תהילים עה"פ "בשר חסידיך לחיתו ארץ", שואל המדרש וכי חסידים היו?! והרי הוא אומר סוסים מזויינים מושכים היו? אלא כיון שנעשה בהן דין, חסידים היו, וכן הוא אומר והיה אם בן הכות הרשע, וכתיב ונקלה אחיך לעיניך, בתחלה נקרא רשע, ועכשיו כיון שלקה הרי הוא אחיך", וזה הלכה בשו"ע יו''ד ש"מ ס"ה, שתי שיטות במומר שנהרג בידי גויים, והש''ך מסיק שמתכפר לו.
וגם היהודים האלו, אחים תועים שהערב רב הרשעים העבירו אותם על דעתם ודתם, וכמו בקום המדינה שלקחו מאות ילדים ובכח עקרו אותם מתורה ומצוות, ביום הקדוש שכולם רוקדים עם הספר תורה ושמחים איתו, הם הלכו לחפש להם בורות נשברים.
אז צריך מצד אחד להודות לה' שנתן להם את העונש, לומר לילדים שהיה כאן חרון אף על עבודה זרה ועל גילוי עריות ועל חילול שבת, עם הגילוי שכינה הנורא, שראו איך הקב"ה שומר על השומרי שבת [שמעתי על אשה שגרה בתפרח בסמוך לשער, וראתה קבוצה של ערבים שבאים ומנסים לפתוח את השער, ואחרי כמה דקות התייאשו והלכו. כמה אלפי ברכות הגומל צריכים לברך מכל הבחורים והאברכים שניצלו מאסון], הרי היה כאן נפלאות ממש בכל בתי כנסת שם שמחו ורקדו והקב"ה שמר עליהם בזכות שמירת שבת בזכות שמחת תורה בקדושה. אבל מצד שני צריך לבקש גם בשבילם שהקב"ה יסלח להם, שתהיה מיתתם כפרתם.
ההתחזקות בשעה זו
ובודאי שעם זה צריך להתחזק בשבת קודש, כמו שהיה אצל יהודה שחיזק את העם להתרחק מעבודה זרה.. כשרואים יהודים שמחללים שבת ופורצים גדרי עולם ומקבלים את עונשם מיד, אנחנו צריכים להתחזק גם כן בשמירת שבת. הרי אם אצלינו היתה שבת שמורה היטב, שלא יתכן מצב שנוסעים רכבים סמוך לשקיעה, וכל אחד במה שצריך להתחזק, בודאי זה היה משפיע גם על הרחוקים.
ולהתחזק בשלום, לבטל את השנאת חינם הארורה! כמו שכתוב בספרי "גדול השלום שאפילו ישראל עובדין עבודה זרה ושלום ביניהם – כב' אמר המקום אין השטן נוגע בהם, שנאמר חבור עצבים אפרים הנח לו, אבל משנחלקו מה נאמר בהם חלק לבם עתה יאשמו", לעורר אהבה גם למי שאני לא מסתדר איתו.
ולהרבות בתפילה! ולא סתם תפילה, אלא תפילה של "הקול קול יעקב", שקולו של יעקב מצפצף! כמו שהיה בכל הדורות שהיו נכנסים לבתי כנסיות ומתפללים בקול רם.. להגיד פסוקי דזמרה בשירה, כמו שאומר רש"י בברכות מה המעלה של בית כנסת – ששם אומרים שירות ותשבחות בנעימת קול ערב.
ולסיום נזכור, שהדבר הכי חשוב הוא להאמין בכח של תפילה, בכח של תורה, להבין שבזה זה תלוי, עוד שורה בגמרא, עוד תפילה טובה, עוד פרק תהילים, עוד חיוך לשני.. לא להסתובב עם פנים חמורות. (כמה השו''ע טרח למצוא עיצה לומר בוקר טוב לפני התפילה).. ובכח זה בעז"ה נינצל. ונזכה לישועת עולמים בבנין בית המקדש במהרה בימינו.
מרן גאון ישראל הגר"ד לנדו שליט"א
אין סגולה כתורה
מרן גאון ישראל שליט"א נשא בימים אלו דברים נוקבים על חובת השעה:
תפקיד האברכים ובני הישיבות זה ללמוד והם צריכים רק ללמוד, זה טוב להם וטוב לעולם, הם המגינים עלינו, הם המצילים אותנו, הם צריכים להיות מונחים בלימוד וזה מה שיציל את העולם, יש אברכים שהקצות זה החיים שלהם, הוא נרדם עם קצות וקם עם קצות, כך צריכים ללמוד, בשקיעות מוחלטת.
גם התחושה שצריכה שתהיה שאין סגולה כתורה, וגם אם יש כל מיני צרכי ציבור חשובים ככל שיהיו, האברכים תפקידם רק ללמוד קצות ונתיבות, ומדוע לא חושבים לזכות את הסוחרים והעוסקים לפרנסם בכל החיובים האלו?!
מרן רשכבה"ג שליט"א הוסיף והדגיש: לבטל את הלימוד אסור, כי הם חיינו ואורך ימינו, רק לימוד התורה מציל, לימוד התורה יותר ויותר, ויש אנשים שהדבר הפשוט הזה נתערער אצלם קצת, גם הבעה"ב צריכים לייקר את לימודם, ולהוסיף עוד על חוק לימודם.
אני זוכר בשנת תש"ח, כשלמדתי בישיבת פוניבז' המצב היה קשה מאד עקב המלחמה שזרקו פצצות ופחדו מאד ולמדנו בפרדס ברמן בבית האריזה עם גג מפח והיה שם חם מאד, את השיעורים אמר מרן הגר"ד פוברסקי זצ"ל בין העצים, אבל למדו טוב וביתר שאת, כ ידעו שהעיקר זה ללמוד.
וצריך ללמוד בעיון ולהתעמק, ולקיים המצוות כראוי ולהתפלל, וד' יעזור שהכל יעבור בשלום, ובזכות לימוד התורה ירבה שלום בעולם, ורק בזכות אלו שלומדים תורה נגאל מכל הצרות.
מרן פוסק הדור הגר"מ שטרנבוך שליט"א
אנשי ארגון הפעילים 'יד לאחים' נכנסו למעונו מרן שליט"א, כדי להתייעץ עמו בשאלות שהתעוררו עקב המלחמה הקשה.מרן שליט"א נשא דברים בפניהם, ואמר: "בעת המלחמה הזאת, יש לנו שליחות. מצד אחד אלו החשופים לסכנה ממשית בכל רגע, עליהם להוסיף בביטחון בה' כי אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים, אך מאיתנו נדרש להוסיף עוד בלימוד התורה כי הסכנה היא לא רק למי שבחזית, אלא גם לכל יושבי הארץ ועל כולנו להגדיל תורה בעוד שעות ומשמרות לימוד, כי אם לא בריתי יומם ולילה, חקות שמים וארץ לא שמתי".
מרן שליט"א הוסיף ואמר: "בוודאי בזכות העובדה שיהודים יתאמצו ללמוד דווקא בזמנים הקשים, הקב"ה יראנו נפלאות וישועות גדולות. צריך לקיים בהידור 'מפי עוללים ויונקים יסדת עוז', ונזכה גם כן לראות בטוב השם ובחסדו בסיפא של הפסוק, 'להשבית אויב ומתנקם'. על הבחורים והאברכים, וכן על צעירי הצאן, לקבל על עצמם תוספת חיזוק בלימוד התורה, כי לעת הזאת זהו תפקידנו וחובתנו, להוסיף בלימוד ולהביא להצלחת המערכה וכך נזכה לנפלאות גדולות ואי"ה לראות את פדיית השבויים מהמקום שאליו נחטפו".
מרן הגאון רבי שרגא שטינמן שליט"א
שו"ת בעניני השעהמרן ראש הישיבה שליט"א נשאל בסיום הועד השבועי [יום א' ז' מר חשוון תשפ"ד] כמה שאלות בעניני השעה, להלן השו"ת המלא:
שמירה על עיר התורה
שאלה: נמצאים כבר שבועיים בתוך מצב של מלחמה, אנשים מפחדים. אלא שבבני ברק אומרים בשם ר' חיים בשם החזו"א שבני ברק לא יהיו פצצות, (וכתב ג"כ מכתב על זה). ושואלים האם גם בימינו אפשר לומר שלא ינזקו, והבטחת החזו"א עדיין קיימת?
תשובת מרן שליט"א: החזון איש היה עוד לפני ר' חיים... ר' חיים עצמו אמר לי שג"כ לא שמע את זה מהחזו"א, הוא שמע את זה מהגרא"צ טורצין זצ"ל ששמע ממנו. רואים שגם קרית ספר שזה עיר של תורה לא היה בה שום אזעקה. מקום שיש תורה זה כמו"ש (תהילים כ"ג, ד) "גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי", איפה זה מתבטא ? אחד שמחובר לתורה זה אתה עמדי, לא אירא רע, גם בגיא צלמות אתה עמדי ע"י התורה. וזה מה שר' חיים היה אומר האוויר מלא דפי גמ' שמסוככים עלינו .
(א.ה. ר' יצחק רוזנגרטן סיפר לרבינו שבמלחמת יוהכ"פ לקח את ר' חיים ברכבו ושאלו על זה, ואמר לו אתה לא רואה שב"ב וירושלים מכוסים בדפי גמרא וסיפר את זה למרן הגראי"ל שטינמן זלל"ה ואמר לו "מסתמא היה להגר"ח גילוי").
פרדס כץ וקרית הרצוג
שאלה: האם פרדס כץ וקרית הרצוג נכללים בדפי הגמרא שמסוככים עליהם ?
תשובת מרן שליט"א: זה לא תלוי בהחלטה ובגבולות של העירייה... המציאות שיש שם הרבה תורה וזה בכלל. זה ברור שאיפה שיש מקום תורה הוא מקום מוגן יותר, כל אחד צריך לעשות את ההשתדלות מצדו, אבל "לא אירא רע, כי אתה עמדי" ע"י התורה, זה הדבר היחיד שיכול להרגיע אותנו אין לנו מקלט יותר טוב.
הליכה למקלט בבני ברק
שאלה: האם בב"ב בשעת אזעקה צריך לרדת למקלט ?
תשובת מרן שליט"א: מי שחרדתי יכול לרדת. אין עבירה לרדת כל דבר אפשר לעשות יותר השתדלות או פחות השתדלות. אין ענין לכוף אדם ולומר לו אל תפחד. פחד לא מגרשים בכח. אם האשה מפחדת אז שתרד למקלט, אין ענין לומר לה אני לומד תורה אל תפחדי, היא יכולה לצאת מדעתה ח"ו, אבל אם היא רגועה אז שתשאר בבית.
הגנה ממחבלים
שאלה: אחרי מה שהיה בשמחת תורה יש תחושה בציבור שאולי מה'טילים' יש יותר שמירה ע"י כיפת ברזל ובבני ברק ברכתו של מרן החזו"א, אך עדיין יש החוששים מהתפרצויות של הגויים כמו שהיה בשמחת תורה, וכעת המדינה גם מעודדת את הנושא של כיתות כוננות להחזקת נשק.
תשובת מרן שליט"א: העירייה צריכה לעשות את ההשתדלות, אבל מה הבדל בין פצצות לדבר אחר, העניין והשמירה היא שלא ינזקו מפני הגויים.
החזקת נשק
שאלה: אדם שיש לו אפשרות בקלות להחזיק נשק יש בזה ענין ?
תשובת מרן שליט"א: אם הוא מרגיש "כי אתה עמדי" לא צריך. [ מרן שליט"א הוסיף בתשובה פרטית לאחר מכן, כי לעיתים אם יש נשק לבן אדם מזמנים לו משמים שיצטרך להשתמש בזה, ואם אין לו בכלל לא מזמנים לו את הצורך בזה.
שאלה: ובשביל אחרים ?
תשובת מרן שליט"א: אדם ששקוע בתורה הוא זה שמציל אחרים.
לקיחת שם חייל להתפלל עליו
שאלה: יש כאן אחד שבקשו ממנו בכולל שכל אחד יקח שם של חייל להתפלל עליו, השאלה היא האם יש ענין להתפלל על שם פרטי או עדיף תפילה כללית.
תשובת מרן שליט"א: אפשר, אבל עדיף להתפלל על הכלל "אחינו כל בית ישראל" וכו', הרי צרה ושביה זה מה שקורה עכשיו בארצנו, אנשים רגילים כשאומרים את תפילת אחינו, לחשוב על יהודים באוקראינה וכדו', אנחנו הצרה, אצלינו השביה, ה' ירחם.
ניחום משפחות הנרצחים וביקור הפצועים
שאלה: הראש ישיבה הזכיר קודם בוועד, את העניין והמעלה של אלה שנהרגו עקב היותם יהודים. שאל כאן אחד האם יש ענין ללכת לנחם את משפחות החללים או לבקר פצועים או כל דבר שיכול לתמוך ולחזק ולהוסיף אחדות בעם ישראל.
תשובת מרן שליט"א: מי שמכיר את האבלים או הפצועים, ויודע שזה יוסיף יכול, אבל לא צריך ללכת לחפש את המצוות האלו.
העסקת ערבים
שאלה: מי שיש לו שכנים שמעסיקים ערבים, והבנייה לא חוקית האם יכול להילחם בזה ע"י הלשנה לרשויות ?
תשובת מרן שליט"א: שייגש אליהם ויגיד להם שהוא מפחד, כולם מפחדים באופן טבעי. בעבר היו תקופות כאלה, שלא העסיקו ערבים ואחרי זה חזרו והעסיקו כי לא מצאו משהו אחר, הרי אין הבדל בין ערבים עם רישיון עבודה לערבים בלי רישיון, כל זמן שלא מביאים פועלים שמגיעים מסין או מרומניה, יהיה את אותה בעיה.
קיום שמחות
שאלה: האם מצב המלחמה מהוה שיקול האם לקיים אירוסין או חתונות בזמנים אלו, הרי לא יודעים מה ילד יום ?
תשובת מרן שליט"א: אדרבה זה זכות, להרבות זכויות זה טוב, לא צריך לפחד, יהודים באמצע השואה התחתנו, יש משהו אחר שצריך להיזהר שלא לעשות אירוע מידי גדול, דבר מידי שמח, כיון שחסר בזה ב"נושא בעול עם חברו", אלפי יהודים אבלים, וכן רבבות אנשים שדואגים לשלום יקיריהם בשבי או בחזית, ונמצאים במתח איום ונורא, מאות אלפים עקורים מבתיהם במצב לא פשוט, צריך הרגשה של נושא בעול עם חברו.
כשלמדתי בישיבת פוניבז' היתה מלחמה (ששת הימים), כל השיחות של מרן המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל היו על דבר אחד, נושא בעול עם חברו, להרגיש את החיילים שנמצאים בתוך משוכות ותעלות, בפחד וצער, רק להרגיש אותם, ולהתחזק מזה, הוא לא דיבר על שום דבר אחר.
האם לומר דברים שיגרמו פחד
שאלה: יש שאלה שבאה מהרשויות, האם יש עניין להפחיד את האנשים שיש טילים ולהתארגן עם אוכל וכדו' ושאר התרעות על גודל הסכנה מהאויב, שזה גורם לאנשים פחד, או שיבטחו שלא ירא רע.
תשובת מרן שליט"א: התפקיד של הרשויות זה לומר את האמת, וכמה שפחות להפחיד, אבל מה שהם יודעים הם צריכים להגיד, הקב"ה מפחיד כי הוא רוצה שנפחד, כדי לנענע אותנו קצת, שנתפוס את עצמנו בידיים, "נחפשה דרכנו ונחקרה ונשובה עד ה'" (איוב ג, מ).
מלחמת גוג ומגוג
שאלה: הידיעות שמגיעות על כך שכל המעצמות בעולם מעורבות במלחמה פה, וא"א לדעת לאן זה יתפתח, ידוע שמרן רה"י הרב שך דיבר פעם על 'נתמלאה הסאה' שחלילה באה צרה גדולה, והיו שדברו אז שלא כדבריו וכו'. האם המצב הנוכחי הינו עדות שהכל חלילה יכול לחזור, חס ושלום עוד בארץ ישראל, או שאולי זה כבר סימן למלחמת גוג ומגוג והגאולה קרובה?
תשובת מרן שליט"א: מה אנחנו יודעים, כך חשבו גם בשואה, כך חשבו במלחמת השחרור, כל פעם אומרים זה גוג ומגוג, הלוואי ויגיע המשיח אנחנו משתוקקים לכך.
חבלי משיח
שאלה: למעשה האם זה זמן של חבלי משיח, או שסתם זמן של צרות לעורר את הלבבות?
תשובת מרן שליט"א: אנחנו וודאי נמצאים בחבלי משיח, אנחנו סובלים כל הזמן, אלפי יהודים נהרגים במיתות משונות רח"ל. אבל להגיד שמשיח בא מחר? הלוואי. תמיד מצפים לגאולה.
שפך לו קיתון על פניו
שאלה: פרסמו איזה מאמר בציבור, אחרי האסון ביום שמחת תורה, יום ש'חבוקה ודבוקה בך', שמא כביכול דחו משמים את עבודת הימים הנוראים בחרון אף, בבחינת "שפך לו קיתון על פניו" ונדחינו מעם השי"ת ח"ו, וצריך להתחזק בשורה של דברים וכו' האם זה מה שצריך להיות.
תשובת מרן שליט"א: הכל יכול להיות, איך אפשר לדעת למה, אדם שיש לו צרה צריך לפשפש במעשיו, הבעיה היא שטבע האדם לפשפש במעשי חברו, כנראה שבשמחת תורה היה יותר כעס מהקב"ה. פרסמו שבעיר קראקא נהגו שבשמחת תורה לאחר שלשה הקפות היו יושבים על הרצפה וקוראים קינות, כיון שהיה פעם אחת שנכנסו באמצע הקפה רביעית גויים וטבחו בעשרות יהודים, וכך המנהג לדורות בקהילת קראקא שבאמצע הקפות יושבים וקוראים קינות, אולי גם אז היה בחינה של "שפך לו קיתון על פניו".
אם אדם ישב עם עצמו ויחשוב במה הוא צריך להוסיף חיזוק, חוץ ממה שעוררו, זה פשוט שזה מה שהקב"ה באמת מחכה, עוררו על כל מיני דברים, חלק מסתמא דברים חשובים, אבל זה האדם עושה בשביל 'לתקן את הכלל', מה עושה להתחזק בעצמו? שיחשוב וינצל מחבלי משיח.
יושב בסתר
שאלה: הראש ישיבה הורה לאחר שמחת תורה לומר כל יום פרק צ"א בתהילים "יושב בסתר עליון" שאלו האם לקרוא אותו פעם ביום או בכל בפעם שיש אזעקה?
תשובת מרן שליט"א: שיאמרו בבוקר, ואם זה מרגיע מתי שיש אזעקה אז שיגידו, יש גם את פרק ג' בתהילים "ה' מה רבו צרי" שהגמ' בשבועות (ט"ו) אומרת שזה גם כן נגד פגעים.
כי אתה עמדי
שאלה: מבקשים ברכה עבור הציבור כאן ועבור בני ביתם ברכה מיוחדת.
תשובת מרן שליט"א: ה' יעזור לכולם, כמו שכתוב "גם כי אלך בגיא צלמוות לא ירא רע כי אתה עמדי", להרגיש שהקב"ה איתנו, זה הסגולה הידוע מהנפש החיים להרגיש שהקב"ה איתו בכל מה שיעשה, וכך ננצל, הרב מבריסק היה משתמש בזה הרבה.
מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה
ראשי ארגון בוני עולם עלו למעונו של מרן שליט"א להתייעצות בשאלות מורכבות אשר נתעוררו עקב המלחמה.
מרן שליט"א אמר להם בתוך דבריו: כתוב מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה. יפה עושים ארגון בוני עולם, שבתקופה זו כשהחרב מחוץ הורגת אנשים וזה לא בידיים שלנו, אבל לפחות הם בחדארים אימה, הם עוזרים לאנשים בפנים. זה דבר טוב מאוד שהם מרחיבים את הפעילות דווקא בתקופה זו.
(חלק מהחומר נמסר על ידי מערכת 'קובץ גליונות')
מרן הגאון רבי דוד כהן שליט"א
בדרך הטבע אין לנו קיום, אלא בכוח התורה
מרן ראש הישיבה שליט"א נשא דברים בכינוס חרום שנערך במעונו לראשי כולל רצופות במודעין עילית, כאשר בדבריו זעק נגד הטיפשות שיש שמורידים דווקא בשעה קשה מהתרומות לראשי הכוללים שזה העיקר, ובמקום זה נותנים לחיילים ולכל מיני יוזמות שונות, באמתלה שרוצים לסייע למאמץ המלחמתי. להלן דבריו המלאים:
ברשות מרנן ורבנן רבותי ראשי הכוללים רצופות המעמידים את קדושת התורה בכלל ישראל, הלב שותת דם שדווקא עכשיו בזמן המלחמה בזמן שכלל ישראל נמצאים בסכנת קיום, אז דווקא במצב הזה אנשים מורידים את התרומות שלהם ונותנים פחות, היו כוללים שמקבלים חצי ממה שמקבלים כעת ומה אמתלה שאומרים שכביכול רוצים לסייע למאמץ המלחמתי.
תדעו לכם רבותי אם רוצים באמת לסייע למאמץ המלחמתי לדאוג לכלל ישראל אין שום קיום לכלל ישראל רק בזכות התורה, אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח אומרים חז"ל אין זאת אלא תורה, זאת זה רק תורה, שום דבר אחר חוץ מתורה אין את אני בוטח, אני בוטח זה בכוח תורה, הקיום שלנו זה כוח התורה, עומדות היו רגלינו בשערייך ירושלים, מי גרם לישראל שהיו עומדות רגליהם במלחמה שהיו עוסקים בתורה, תורה רק היא מגנא ומצלא.
כל המבצעים השונים והמשונים חלק מהם זה הכל יחסי ציבור, חלק יש בהם איזה תועלת, אבל לא זה הוא יגרום לכלל ישראל לעמוד במצב הקשה הזה, ולהגיע למצב שאויבינו לא יכריעו אותנו, אין זאת אלא תורה, רק מכוח התורה כלל ישראל ינצלו, בלי כוח התורה לא יהיה לנו שום קיום כאן פה בארץ הקודש.
אם רצונכם באמת לסייע לכלל ישראל ובשעה קשה, אנחנו נמצאים בסכנה נוראה, תעזרו ללומדי התורה ולעמלי התורה, כך תעמידו את כוח הקיום של כלל ישראל, אין שום היתר שבעולם לא למעשר ולא לחומש לכל המבצעים למיניהם, לא זו הדרך, חבל לקחת כספים של צדקה ולהוביל אותם לא בדרך הנכונה.
יש דברים שהם בכלל לא הדרך, וגם דברים שיש בהם תועלת, אבל יש את העיקר ואת הטפל, עכשיו הזמן הוא אדרבא, אתם צודקים עכשיו זה הדאגה שלנו לדאוג לקיום של כלל ישראל, אבל זה הדאגה האמיתית לקיום כלל ישראל, לא רק שעכשיו אסור להוריד מהתרומות לעולם התורה, עכשיו צריך להכפיל כל אחד יותר מכוחו לבוא ולעזור לעולם התורה, צריכים להתגייס בכל הכוח להחזקת עולם התורה זה הקיום שלנו.
והענין המיוחד לעזור לכולל רצופות, כידוע דברי החזון איש שקדושת התורה זה ברציפות התורה, כידוע בשם הרמח"ל שבזמן צרה אז הכוח של תורה מגנא הוא כוח מיוחד של רצופות, ובהכל רק רק בזאת, בכוח הזה נוכל לזכות בעז"ה להעמיד את כוח התורה בכלל ישראל ולתת לנו את הקיום בכלל ישראל.
בדרך הטבע אין לנו קיום רק בכוח התורה, מאות מליוני ערבים מקיפים אותנו חיות טרף, הקיום שלנו זה רק בכוח התורה, נזכה בעז"ה לכוח שלכם שיהיה לכם את הכוח לגדל ולבצר זאת, לחזק את עמלי התורה, שנוכל לראות במהרה בהרמת קרן התורה ובהרמת קרן ישראל, בישועת ישראל במהרה.
שיתקיים בנו עת צרה ליעקב וממנה יוושע, ממנה תבוא הישועה, בו יוושעו בהשם תשועת עולמים, בכוח התורה, בכוחות של עמלי התורה נזכה לגאולה השלימה במהרה.
מרן הגאון רבי אביעזר פילץ שליט"א
הצלחת המלחמה תלויה בתורהראש הישיבה שליט"א נשא דברים בעצרת מספד שהתקיימה בהיכל ישיבת אופקים ככלות השבעה לסילוקו של מרן הגרב"מ אזרחי זצ"ל.
בתוך דבריו עורר ראש הישיבה שליט"א על הצורך להתחזק בלימוד התורה בימים אלו, ואמר:
כל ההצלחה של המלחמה תלויה בתורה שנלמדת בעולם הישיבות. זה תלוי כמה תורה יהיה בישראל. לא תלוי בגנרלים ובמדינאים. תלוי בבחור ישיבה שיושב בפינתו ועומל על תלמודו וחוזר עליה שוב ושוב כדי להבין את מה שלומד. הוא המלך! הם רוקדים לפי החליל שלו!
חייל צה"ל מהקרב בעזה בבקשה ומסר של הרב קליפ חרבות ברזל צפו! An IDF soldier from Gaza with a message
מלחמת חרבות ברזל מסר מדהים מחייל המשתתף בקרבות בעזה קליפ חזזקקק ביותר צפו ושתפו!!! הרב יחזקאל ניסים במסר וחיזוקים אדירים שתפו חברים וקרובים!!! Rabbi Yehezkel...
youtu.be
למה צה"ל זה הצבא הכי מוסרי בעולם? צפו מהי חמלה ורגישות ישראליים! Why is the IDF the most moral army?
למה צה"ל זה הצבא הכי מוסרי בעולם? צפו מהי חמלה ורגישות ישראלים!! Why is the IDF the most moral army?מלב הקרב בעזה חייל צה"ל בבקשה קצרה, ומסר מדהים צפו ושתפו!...
www.youtube.com
לחזק את כח הנתינה.
אשכולות דומים
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
8.05
ל' ניסן
פתיחת מסלול
אוטומציות עסקיות, בוטים והטמעת מערכות מידע
מלגות גבוהות!
9.05
א' אייר
הנחת ענק!
ירושלמי?
יש לנו מלגה מטורפת עבורך! קורס במימון כמעט מלא!!
ההרשמה בעיצומה
28.05
כ' אייר
פתיחת מסלול מורחב:
פיתוח ובניית אתרים
מלגות גבוהות!
2.06
כ"ה אייר
פתיחת מסלול
קורס עריכת וידאו
מלגות והנחות משמעותיות!
24.06
י"ח סיוון
פתיחת מסלול
מאסטר בשיווק דיגיטלי
מלגות גבוהות!
27.06
כ"א סיוון
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
27.06
כ"א סיוון
השקה חגיגית!
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
7.05
כ"ט ניסן
#רקבפרוג
הרצאה מרתקת:
מלחמה מבעד לעדשה
עם אילן לורנצי
שיתוף מטלטל ומיוחד על צילומים בזמן מלחמה ותיעודים יותאי דופן זווית יוצאת דופן מתוך עזה והעוטף ועד הצפון
לתלמידים ובוגרים בלבד!
לוח מודעות
- א.ד.מ.
- נוצר:
- יהלום-יצירות מלוטשות
- נוצר:
- לעשות רצונו
- נוצר:
- א שיינפלד
- נוצר:
- שבתאי ספרא
- נוצר:
- AWIND2011
- נוצר:
- תקווה חזקה
- נוצר:
- משה דרייפוס
- נוצר:
- הטעם המושלם
- נוצר:
- שרה צילום מקצועי$$
- נוצר:
- B&B
- נוצר:
- על הדרך
- נוצר:
- הלוואי חופש:)
- נוצר:
- שרה יונגרמן
- נוצר:
- חכם לכשירצה
- נוצר:
- רבקה ביניק
- נוצר:
- אל יאוש הכל לטובה
- נוצר:
בני ברק דרושה יחידה לשבועיים לסבא ולסבתא...
לרגל שמחה משפחתית
דרושה יחידת דיור בבני ברק -...
דרוש/ה דרוש/ה שדכן/ית למגזר הכלל-חסידי, עם נסיון מוכח!
לקידום הצעה עם מורכבות.
נא לפנות רק אם אתם אכן...
שליחויות העברת חבילה מהדיוטי או מאילת דחוף
אשמח מאוד אם מישהו יכול להעביר לי חבילה מדיוטי...
מודיעין עילית התפנה קמפוס לשבת פרשת שלח
התפנה קמפוס גדול במודיעין עילית לשבת פרשת שלח...
ירושלים והסביבה דרוש חדר עבודה בירושלים להשכרה
דרוש להשכרה חדר עבודה בירושלים עדיף באזור רחוב...
נתניה נופש מול הגלים
טבריה דרוש צימר/דירת נופש בטבריה לשבת הקרובה
שלום וברכה,
דרוש לזוג צימר/דירת נופש בטבריה...
שיווק דרוש איש מכירות לאופטיקה בירושלים
לחנות אופטיקה בירושלים
דרוש נציג מכירות
אדיב...
שת"פ להוציא ספר ראשון זה בהשג יד!
כל מה שחלמתם בעסקה אחת!
גם הדרכה איך כותבים
גם...
צילום בת מצווה או משפחה? צילומים מטריפים!
בירושלים
לגלריה בת מצווה/משפחות פנו אלי...
ירושלים להשכרה דירת 4 חדרים חדשה ברמת שלמה ירושלים
להשכרה דירת 4 חדרים חדשה מקבלן ברחוב הרב שך...
למכירה דירה בקבוצת רכישה במורדות גילה
מקרר בקו 540 ליטר חדש חדש באריזה
חדש חדש באריזה מהחנות עם אחריות יבואן (ברימאג)...
צילום צילומי חלאקה מושלמים - במחיר שובר שוק - רק עד ל"ג בעומר !!!
עכשיו - רק עד ר"ח אייר
יש לך ההזדמנות לצלם את...
למכירה אל חזור - ספרה החדש של מ. קינן למכירה
ספרה החדש של מיה קינן "אל חזור", למכירה יד...
איור דרושה בדחיפות מורה לציור בבתי ספר בבני ברק
שלום,
מחפשת מורה לציור לחוגים בבתי ספר בבני...
למכירה אנציקלופדיה לבית ישראל 20 כרכים
אנציקלופדיה לבית ישראל 20 כרכים חדש ממש היה...
תגיות נפוצות
אדריכלות ועיצוב פנים
אחוה פלוטקין
איור
איור דיגיטלי
איש את רעהו
אלי-אקספרס
אריאל לוי
אתר
ביטוח לאומי
בין הזמנים
בינה מלאכותית
בית שמש
בני ברק
בניית אתרים
בקשה
גלופות
גרפיקה
דירה
דרוש
דרוש מידע
דרושים
הדמיה
המלצה
הני מושקוביץ
השבת אבידה
השכרה
התייעצות
וורדפרס
חלאקה
חנוכה
חרבות ברזל
חתונה
טיול
יד שניה
ילדים
ירושלים
לוגו
לימודים
למכירה
מודיעין עילית
מוזיקה
מחשב
מטבח
מידע
מייל
מיתוג
מלחמה
מלי אורצל
מלכי לסקר
מצלמה
משכנתא
משלוח מנות
מתכון
מתנה
נופש
נטפרי
ניו בורן
נשים
סטודיו
ספר
סקר
עבודה
עגלה
עוגה
עזרה
עימוד
עיצוב
עיצוב גרפי
עיצוב פנים
פוטושופ
פורים
פלאפון
פסח
פרוג
פרסום
ציור
צילום
צילום ילדים
צילום מקצועי
צילומי חוץ
צילומי סטודיו
צלמת
צלמת בצפת
צלמת מקצועית
צפת
קומיקס
קורונה
רכב
שאלה
שבת
שיר
שירים
שיתוף
תודה
תחפושות
תחפושת
תינוק
תמונה
תמונות
תפילה
