דרוש מידע חייבת עזרה. פעוט שפוצע עד זוב דם

sara s1

משתמש מקצוען
תודה לכולם.
כמה פרטים שבסערת הרגשות נשמטו.
כל האלימות הזאת התחילה בזמן האחרון, בשבועות האחרונים, די בבת אחת.

בעבר כשהיה ממש קטן (בין פחות משנה) הייתה תקופה שנשך אבל הפסיק
אז, כל פעם כשבא לנשוך עשה בעצמו תנועה עם האצבע ''לא'' כי ידע שאנחנו כועסים. וכך הפסיק לאט לאט.

אבל מה שקורה בשבועיים האחרונים והמהירות שבה זה הגיע - לחלוטין בלתי נסבל.
הוא ילד טוב, מנשק המון המון את כולנו, מביע הרבה אהבה וגם כשהוא שורט ומרביץ נראה שהוא לא מבין את חומרת העניין, אולי רואה בזה משחק אולי משעמום, אולי שילוב של השניים,
הוא מחייך ומושיט את היד לעוד שריטה, כשאנחנו מראים שאנחנו עצובים הוא שוב מרחם ומנשק, וחוזר לסורו.
ניסינו הכל ונראה שאנחנו בדרך להדרכת הורים מקצועית.
 

רבקהנ

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
מכירה תינוק שהיתה לו בעיה בויסות חושי וכך היה מתנהג.
הוא ילד טוב, מנשק המון המון את כולנו, מביע הרבה אהבה וגם כשהוא שורט ומרביץ נראה שהוא לא מבין את חומרת העניין, אולי רואה בזה משחק אולי משעמום, אולי שילוב של השניים,
הוא מחייך ומושיט את היד לעוד שריטה, כשאנחנו מראים שאנחנו עצובים הוא שוב מרחם ומנשק, וחוזר לסורו.
ניסינו הכל ונראה שאנחנו בדרך להדרכת הורים מקצועית.
צריך פשוט לטפל בו! שלחו אותו להידרותרפיה (בריכה טיפולית)
ואם זה מעודד, היום הוא ילד נהדר - בריא, חברותי, מנומס, חביב, חכם. ב"ה
 

מירי עוס

משתמש מקצוען
כל האלימות הזאת התחילה בזמן האחרון, בשבועות האחרונים, די בבת אחת.
בדיוק הייתי בדרך לשאול מתי התחיל.
שאלת העיתוי יכולה ללמד אותנו הרבה דברים.
נסו לחשוב מה קרה בזמן האחרון. שינוי? חוויה חדשה ומסעירה? שינוי בהתפתחות של אחותו הקטנה?
כאשר היכולות הוורבליות אינן מפותחות דיין , ביחס למבוגרים (נכון לכל הפעוטות), הם חווים את הכל, אך החוויה נשארת בפנים מאחר ואין להם את המילים בתוכם להבין את מה שעובר עליהם.
לכן אגב, מומלץ לתווך ולהסברי גם לתינוקות ממש רכים חוויות חדשות, קל וחומר טראומטיות.
הנ"ל עשוי להיות מועצם אצל פעוטות שלא מדברים, או מדברים מעט, גם ביחס לבני גילם. בפרט שאת מתארת ילד חכם ותקשורתי:
בעבר כשהיה ממש קטן (בין פחות משנה) הייתה תקופה שנשך אבל הפסיק
אז, כל פעם כשבא לנשוך עשה בעצמו תנועה עם האצבע ''לא'' כי ידע שאנחנו כועסים. וכך הפסיק לאט לאט.

יכול להיות קושי תחושתי וקשיי ויסות, אבל אז היינו מצפים לראות את זה בכל שלבי ההתפתחות.
איך הוא היה בתור תינוק קטן?

בקיצר, ממליצה גם ללכת להדרכה מקצועית, יתכן ממש שתהיה קצרת טווח ויתכן שלא, אבל שווה לנסות.
אגב, בב"ב יש את המרכז לגיל הרך, שנותן מענה גם לדברים כאלו. ללא עלות, לתושבי העיר.
גילוי נאות: אני עובדת בו:). לחילופין אפשר לפנות להתפתחות הילד.

ואחרון, ממש מרגישים את האהבה והחשיבה על הילד. ובכלל מעריצה אותך שהוא איתך בבית כל היום, יחד עם תינוקת...נשמע לי קשששוווח. כבוד.
 
נערך לאחרונה ב:

אין דברים כאלה

משתמש מקצוען
טעות שלישית.
סטירה היא ממש לא כלי חינוכי. ממש לא!
גם פעם שהיה מקובל, זה היה הפעלה ומשמעת, ממש לא כלי חינוכי.
אבל היום, גם זה לא עושים.

קורה התפרצויות להורים, גם אנחנו בני אדם. אבל אל תהפכו את זה חלילה לדרך חינוכית או לשיטה. לא להפוך קרחת לאידאולוגייה.
אגיב כאן ומכוון לצאת ידי חובה לכל המצקצקים, בתוקפים, שולחי פרצוף כועס או אל ו שניסו לתקוף בהודעה פרטית וגילו שאין לי.......

כשהגדרתי את ההכאה ככלי חינוכי התכוונתי לדבר פשוט, כשאנחנו מחנכים ילדים יש לנו מגוון רחב של דברים שאנו משתמשים בו, דוגמא אישית, הבעות שמחה ועצב, התניה, חוויה (הן שלילית והן חיובית) נתינה ולקיחה וכדו'.
(לא כ"כ ברור לי מה לא הבנת/ם בפרט שאתה כותב באותה משפט, מחד "זה היה הפעלה ומשמעת" ומאידך "ממש לא כלי חינוכי").
אחד מהכלים הקיימים (נתון יבש, מצטער) הוא ההכאה, אפשר לדון שעות האם הכלי אפקטיבי או לא, האם יש שינוי בין פעם להיום, האם וכמה ניתן להשתמש בו ובעיקר מתי, אבל ברור שיש כזה כלי שנקרא לתת סטירה.
אתם טוענים שאסור להשתמש בכלי הזה? מכבד את דעתכם, מכיר את הדעה הזאת וחושב שמצדדיה הולכים עם הראש בקיר בלי להתחשב בנסיבות בשטח, אבל צר לי, לא זה נושא האשכול, ואין טעם להסטת האשכול לנושא זה, וודאי לא עם דמגוגיה.
נושא האשכול הוא אמא נואשת שמנסה להבין איך מתנהגים כשבנה החמוד משתולל ומכה עד זוב דם וכו', אם תשים לב, הדיון התפתח סביב הנושא החינוכי, איך צריך להגיב, מעקב אחר גורמים אפשריים, כמה הוא נמצא עם ילדים אחרים, משך התופעה ועוד.
במקביל, אני התייחסתי לנושא ההכאה כשהיא כתבה שהיא לא התאפקה ונתנה לו סטירת לחי כשהיא לא חשבה שהיא תגיע למצב הזה, ועל זה הגבתי ש-לא! אין חיה כזאת להרביץ לילד בתור כעס ואיבוד שליטה! חוץ מזה שאין מה להסתכל על ההכאה כ"אף לא חשבתי שאגיע למצב הזה".

וכל התגובה הזאת הגיע בגלל זעזוע מהמשפט האחרון:
קורה התפרצויות להורים, גם אנחנו בני אדם.
תגיד לי, זה נראה לך הגיוני? אם אסור להכות ילד אז קורה שמתפרצים עליו ומכים אותו בחוסר שליטה? את העמיתים שלך בעבודה אתה גם מכה בחוסר שליטה, ואין מה לעשות קורה התפרצויות כי כולנו בני אדם???? את אשתך אתה גם מכה כי כולנו בני אדם?
שים לב, אתה שולל את ההכאה ככלי חינוכי ובאותה נשימה אתה מתיר אותה כאיבוד שליטה??????
אני יכול לומר לך, שאם קרה וצעקתי על הילדים מתוך התפרצות, יכולתי אח"כ לנחם את עצמי ש"קורה, כולנו בני אדם" אבל לנהוג באלימות כי אנחנו בני אדם? בחיים לא! ואם היה לי צד שנתתי סטירה לילד שלי וזה לא היה מוצדק ישבתי אח"כ והתנצלתי בפניו (כן, גם לילד בן שלוש!!!!) והסברתי לו שאבא יכול לטעות.


מה אני יגיד לך, מצטרף לתגובה שכתבה לך ההיא שאוהבת להבין:
כל מילה מיותרת.
בהצלחה!
אפשר להמשיך להתקיף!
 

נועה ב

משתמש מקצוען
אין לי כח לקרוא את כל השרשור
אבל לא מתאפקת מלהגיב- איזו אמא!!!!
את נשמעת/בעלך עם כל כך הרבה אורך רוח, אלופים!!!
וזה עוד נשמע הבכור שלך, נכון?
אז קודם כל הרבה נחת, ומאחלת לך שאת כל האש שהוא מפרק עכשיו בכח עוד יפרק הלאה בתורה....

וכן, תתיעצי, כדאי לך לכי לאבחון ראשוני, יש לי חברה שהלכה עם ילד קל יותר אבל גם עם התקפי זעם בלתי נשלטים
וגילתה ילד תחושתי מאד עם קושי תקשורתי קל (וסד לימודים רגיל) , מאותו יום היא התחילה לחיות, הם קיבלו הנחיות טיפים, ריפוי בעיסוק וטיפול רגשי מהקופה
זה עטף את הילד ואותם
 

דוּבי

משתמש מקצוען
כל האלימות הזאת התחילה בזמן האחרון, בשבועות האחרונים, די בבת אחת.
אם כך אז כנראה שהוא משדר מצוקה (לא מסתבר בעיית תקשורת או תחושתיות)
שלום, אני על סף יאוש,
יש לי ילד מתוק שיהיה בן שנתיים עוד שלושה חודשים.
יש לנו תינוקת בת כמה חודשים שאנו שומרים עליה מכל משמר, כי הוא עשוי פשוט לפרק אותה ברגע קטן של אי שימת לב.
אני דואגת במיוחד כי הוא אמור להיכנס למעון לראשונה באלול הקרוב,
ואני חוששת שהוא יעשה את זה לכל הילדים והמטפלות, אני בעצם כמעט בטוחה שזה מה שהוא יעשה.
התינוקת יכולה לגנוב לו את התשומת לב, ויכול להיות שהוא מחפש תשומת לב שלילית (מה שנפוץ בגיל הזה)
רק בבית. לעיתים בשבתות אצל אמא שלי היה עם ילדים אחרים
יכול להיות שזה אחד הגורמים, ילד חייב חברה, מסגרת עם ילדים נוספים בשביל ההתפתחות שלו
מעניין איך הוא עם הילדים האחרים.
ושנה הבאה יכול להיות שיקח לו קצת זמן אבל בסוף יש סיכוי שהוא יצליח להסתגל ולהשתלב בחברה
 

סמרטוטית

משתמש צעיר
תתפללן
תקפצו לרופא ילדים שישלול בעיה פיזיולוגית
ותקדימי אותו קומי 5 דקות לפניו תעסקי אותו בכל הזמן "המת" שיש לו
בסוף זה עובר
 

stk

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
בלתק
שווה להתייעץ עם מיכל דליות ברדיו 103
יום שישי ב11
 
אגיב כאן ומכוון לצאת ידי חובה לכל המצקצקים, בתוקפים, שולחי פרצוף כועס או אל ו שניסו לתקוף בהודעה פרטית וגילו שאין לי.......

כשהגדרתי את ההכאה ככלי חינוכי התכוונתי לדבר פשוט, כשאנחנו מחנכים ילדים יש לנו מגוון רחב של דברים שאנו משתמשים בו, דוגמא אישית, הבעות שמחה ועצב, התניה, חוויה (הן שלילית והן חיובית) נתינה ולקיחה וכדו'.
(לא כ"כ ברור לי מה לא הבנת/ם בפרט שאתה כותב באותה משפט, מחד "זה היה הפעלה ומשמעת" ומאידך "ממש לא כלי חינוכי").
אחד מהכלים הקיימים (נתון יבש, מצטער) הוא ההכאה, אפשר לדון שעות האם הכלי אפקטיבי או לא, האם יש שינוי בין פעם להיום, האם וכמה ניתן להשתמש בו ובעיקר מתי, אבל ברור שיש כזה כלי שנקרא לתת סטירה.
אתם טוענים שאסור להשתמש בכלי הזה? מכבד את דעתכם, מכיר את הדעה הזאת וחושב שמצדדיה הולכים עם הראש בקיר בלי להתחשב בנסיבות בשטח, אבל צר לי, לא זה נושא האשכול, ואין טעם להסטת האשכול לנושא זה, וודאי לא עם דמגוגיה.
נושא האשכול הוא אמא נואשת שמנסה להבין איך מתנהגים כשבנה החמוד משתולל ומכה עד זוב דם וכו', אם תשים לב, הדיון התפתח סביב הנושא החינוכי, איך צריך להגיב, מעקב אחר גורמים אפשריים, כמה הוא נמצא עם ילדים אחרים, משך התופעה ועוד.
במקביל, אני התייחסתי לנושא ההכאה כשהיא כתבה שהיא לא התאפקה ונתנה לו סטירת לחי כשהיא לא חשבה שהיא תגיע למצב הזה, ועל זה הגבתי ש-לא! אין חיה כזאת להרביץ לילד בתור כעס ואיבוד שליטה! חוץ מזה שאין מה להסתכל על ההכאה כ"אף לא חשבתי שאגיע למצב הזה".

וכל התגובה הזאת הגיע בגלל זעזוע מהמשפט האחרון:

תגיד לי, זה נראה לך הגיוני? אם אסור להכות ילד אז קורה שמתפרצים עליו ומכים אותו בחוסר שליטה? את העמיתים שלך בעבודה אתה גם מכה בחוסר שליטה, ואין מה לעשות קורה התפרצויות כי כולנו בני אדם???? את אשתך אתה גם מכה כי כולנו בני אדם?
שים לב, אתה שולל את ההכאה ככלי חינוכי ובאותה נשימה אתה מתיר אותה כאיבוד שליטה??????
אני יכול לומר לך, שאם קרה וצעקתי על הילדים מתוך התפרצות, יכולתי אח"כ לנחם את עצמי ש"קורה, כולנו בני אדם" אבל לנהוג באלימות כי אנחנו בני אדם? בחיים לא! ואם היה לי צד שנתתי סטירה לילד שלי וזה לא היה מוצדק ישבתי אח"כ והתנצלתי בפניו (כן, גם לילד בן שלוש!!!!) והסברתי לו שאבא יכול לטעות.


מה אני יגיד לך, מצטרף לתגובה שכתבה לך ההיא שאוהבת להבין:

בהצלחה!
אפשר להמשיך להתקיף!
בהקשר להכאה - כל מה שאתם אומרים, אלו דברים מאוד נכונים -לפני מעשה!!, כן! לפני מעשה צריך לדעת שאסור להכות כשמתפרצים או כשמאבדים שליטה, אך, ופה מגיע האך החשוב, לאחר מעשה - כשהמעשה נעשה - אין מה להגיד לעצמינו שזה היה אסור, זה לא יעזור!! - רק ימלא אותנו בנקיפות מצפון שלא יקדמו אותנו לשום מקום!! בדיוק ההיפך! גם הקב"ה מקבל אותנו כשאנו נופלים- שבע יפול צדיק וקם, אז אם הקב"ה מקבל אותנו איך שאנחנו, גם אנחנו צריכים לקבל את עצמינו איך שאנחנו עם כל הנפילות והחולשות שלנו, שלא יובן לא נכון -אני לא אומרת שבגלל זה מותר להתרשל ולהגיד לעצמינו שמותר להרביץ כי כך אנחנו, לא! אלא לאחר מעשה לקבל את הנפילה (כמו שהקב"ה מקבל את הנפילה) ולחשוב מה ניתן ללמוד מזה - מה גרם לכך, ולמה זה קרה.
 

יעקב אב

משתמש מקצוען
אגיב כאן ומכוון לצאת ידי חובה לכל המצקצקים, בתוקפים, שולחי פרצוף כועס או אל ו שניסו לתקוף בהודעה פרטית וגילו שאין לי.......

כשהגדרתי את ההכאה ככלי חינוכי התכוונתי לדבר פשוט, כשאנחנו מחנכים ילדים יש לנו מגוון רחב של דברים שאנו משתמשים בו, דוגמא אישית, הבעות שמחה ועצב, התניה, חוויה (הן שלילית והן חיובית) נתינה ולקיחה וכדו'.
(לא כ"כ ברור לי מה לא הבנת/ם בפרט שאתה כותב באותה משפט, מחד "זה היה הפעלה ומשמעת" ומאידך "ממש לא כלי חינוכי").
זה בדיוק הנקודה. לדעת להבדיל בין הפעולות שאנו עושים.
חינוך כמשמעו הוא, לחנך את הילד שילך בדרך הישר לאורך ימים ושנים.
הפעלה ומשמעת , היינו שכעת אני מעוניין שיעשה כך וכך בלי שום קשר לעתיד הילד. דוגמא? ילד שמכניס אצבע לחשמל בתור שובבות. כשהוא יהיה גדול הוא יעשה את זה? לא. אבל כרגע אני מעניש אותו על זה.
וערבבת כאן משני הדברים יחד,
דגומא אישית, חוויה, זה חינוך.
אבל נתינה ולקיחה (ענישה ופרסים) זה הפעלה בלבד, וזה לא מחנך את הילד כלל.
אחד מהכלים הקיימים (נתון יבש, מצטער) הוא ההכאה, אפשר לדון שעות האם הכלי אפקטיבי או לא, האם יש שינוי בין פעם להיום, האם וכמה ניתן להשתמש בו ובעיקר מתי, אבל ברור שיש כזה כלי שנקרא לתת סטירה.

אתם טוענים שאסור להשתמש בכלי הזה? מכבד את דעתכם, מכיר את הדעה הזאת וחושב שמצדדיה הולכים עם הראש בקיר בלי להתחשב בנסיבות בשטח, אבל צר לי, לא זה נושא האשכול, ואין טעם להסטת האשכול לנושא זה, וודאי לא עם דמגוגיה.
אינני מכיר את מר.
אבל לדעת כל יועצי החינוך והמחנכים בימינו, [בתוכם הרב שטיינמן ור' גרשון זצ"ל] אסור כלל להשתמש בענישה פיזית וודאי לא כשיטה.
והניסיון בדור האחרון מראה שאין כלי מזיק יותר לחינוך הילדים מהכאה.
אז נכון, רובינו גדלו ככה... אבל מה לעשות הילדים שלנו גדלים בדור אחר.
וכל התגובה הזאת הגיע בגלל זעזוע מהמשפט האחרון:

תגיד לי, זה נראה לך הגיוני? אם אסור להכות ילד אז קורה שמתפרצים עליו ומכים אותו בחוסר שליטה? את העמיתים שלך בעבודה אתה גם מכה בחוסר שליטה, ואין מה לעשות קורה התפרצויות כי כולנו בני אדם???? את אשתך אתה גם מכה כי כולנו בני אדם?
שים לב, אתה שולל את ההכאה ככלי חינוכי ובאותה נשימה אתה מתיר אותה כאיבוד שליטה??????
אני יכול לומר לך, שאם קרה וצעקתי על הילדים מתוך התפרצות, יכולתי אח"כ לנחם את עצמי ש"קורה, כולנו בני אדם" אבל לנהוג באלימות כי אנחנו בני אדם? בחיים לא! ואם היה לי צד שנתתי סטירה לילד שלי וזה לא היה מוצדק ישבתי אח"כ והתנצלתי בפניו (כן, גם לילד בן שלוש!!!!) והסברתי לו שאבא יכול לטעות.
חלילה, אל תעות את דבריי על אף שהמקלדת סובלת בדומיה...
אין שום היתר להכות ואין שום היתר לאבד שליטה. חד משמעית.
אבל ברוב מוחלט של המקרים שבהם אתה מרשה לעצמך להכות את ילדיך... תהיה כנה עם עצמך, אתה לא חייב להודות כאן בפומבי. זה לא היה מתוך מקום של נטו טובת הילד, אלא קצת קצת עצבים/התפרצות/ואלף פעם כבר אמרתי לך ש...
וזה שכתבתי, שכנראה קרה לכולם התפרצות על ילד, כי כולנו בני אדם. ומי שזה לא קרה לו מעולם, שירים את היד.
ובהחלט ! חובה על ההורים לבקש סליחה מילד במקרה של התפרצות גם אם זה ילד בן 3, אין חולק.

ולא לשכוח שחלק עיקרי בחינוך הילדים היקרים, זה תפילות. ושוב תפילות ושוב ושוב ושוב...
 

yelta

משתמש מקצוען
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
נראה שאנחנו בדרך להדרכת הורים מקצועית.
דבר ראשון כל הכבוד לכם על הסבלנות, ילד כזה זה לא קל, מתיש ומעייף מאוד.
מאוד מעריכה שזה הדרך שבחרתם.
אני חושבת שהילד בעצמו זקוק לאיזה משהו שיעזור לו,
זה יכול להיות טיפול של ויסות חושים, תרפיה ודברים כאלו.
גם בגיל צעיר כזה יש מקומות שמתעסקים בזה ונותנים מענה מקצועי לילד.
יכול להיות שצריך לקנות לו איזה משחק שמאוד מעניין אותו והוא יכול לשבת עליו, (גם לילד הכי מופרע יש משהו שהוא יכול לשבת עליו שעות).
והמון בהצלחה וסיעתא דישמיא!
 

חנש

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
צילום מקצועי
אני שמעתי על ילדה ששרטה בגן ולימים התברר שעברה התעללות,
צריך להשגיח 24 שעות ביממה, ולבדוק הכל.
 

mystar

משתמש פעיל
שלום, אני על סף יאוש,
ניסינו הכל ונראה שאנחנו בדרך להדרכת הורים מקצועית.
האמת שסיפור כזה עוד לא שמעתי!
קיבלתם החלטה נבונה ביותר. ולא נותר רק לאחל לכם המון בהצלחה וס"ד בגידול הילדים.

נ.ב. נשמח לשמוע איך טיפלתם לבסוף והאם עזר.
בהצלחה.
 

חיים פרוג

משתמש פעיל
בעיה כשמראש מתמקדים בעיצוב התנהגות והצבת גבולות - על חשבון העזרה הדחופה הנצרכת! ומעצבים התנהגות כאילו אין מצוקה! לא מטפלים בה, כי ממוקדים ב'גבולות'.
לפעמים דווקא הצבת הגבולות היא העזרה הכי גדולה לילד!!
 

פונצ'ער

משתמש רשום
מניסיון אישי:
הילד זקוק נואשות לתשומת לב!!!!!!!!!!!!
תנסו לחשוב מה קרה בתקופה האחרונה למה הוא מרגיש שהוא לא מקבל תשומת לב מספיקה
יכול להיות בהחלט שזה בגלל התינוק הקטן שלוקח ממנו את כל המקום שלו שהיה רגיל אליו תמיד
לפחות ככה זה היה אצלינו, ופשוט התחלנו לתת לו כל הזמן תשומת לב, ושלא יראה איך אמא שלו מניקה את התינוק הקטן שזה גם משגע אותם לפעמים.
בהצלחה.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק ג

א מִזְמוֹר לְדָוִד בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם בְּנוֹ:ב יְהוָה מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים קָמִים עָלָי:ג רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה:ד וְאַתָּה יְהוָה מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי:ה קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶקְרָא וַיַּעֲנֵנִי מֵהַר קָדְשׁוֹ סֶלָה:ו אֲנִי שָׁכַבְתִּי וָאִישָׁנָה הֱקִיצוֹתִי כִּי יְהוָה יִסְמְכֵנִי:ז לֹא אִירָא מֵרִבְבוֹת עָם אֲשֶׁר סָבִיב שָׁתוּ עָלָי:ח קוּמָה יְהוָה הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהַי כִּי הִכִּיתָ אֶת כָּל אֹיְבַי לֶחִי שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ:ט לַיהוָה הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה:
נקרא  27  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה