דרוש מידע חייבת עזרה. פעוט שפוצע עד זוב דם

sara s1

משתמש מקצוען
שלום, אני על סף יאוש,
יש לי ילד מתוק שיהיה בן שנתיים עוד שלושה חודשים.
אגרסיבי ברמות שלא ידעתי שקיימות.
קם ב-6 וחצי בבוקר. את היום הוא פותח עם נשיכות, שריטות ומכות.

כל הגוף של בעלי מכוסה חבורות כאלו שאפילו בעבודה שלו שואלים אותו מה זה אמור להיות
(והם רואים רק את קצה קצהו של הקרחון),

נראה שהוא נהנה לשרוט. גוזרים לו ציפורניים כל 3-4 ימים זה לא עוזר,
הגוף של בעלי ושלי ממש מדמם בכל פינה ועם צלקות,

אנחנו מרגישים שבלתי אפשרי להמשיך ככה אפילו עוד יום,
ממש בורחים ממנו כשהוא מתקרב, אבל לפעמים הוא בא בהפתעה שורט או נושך בכל כוחו (נשיכות היו בעבר יותר, כעת זה יותר שריטות)
אתמול בשעת כעס יצאתי מהכלים והתעופפה ממני סטירת לחי שזה משהו שלעולם לא חשבתי שאעשה.

יש לנו תינוקת בת כמה חודשים שאנו שומרים עליה מכל משמר, כי הוא עשוי פשוט לפרק אותה ברגע קטן של אי שימת לב.

אני דואגת במיוחד כי הוא אמור להיכנס למעון לראשונה באלול הקרוב,
ואני חוששת שהוא יעשה את זה לכל הילדים והמטפלות, אני בעצם כמעט בטוחה שזה מה שהוא יעשה.

אני ממש מבקשת אם מישהו מכיר את התופעה כל עצה תתקבל בברכה

תודה
 
שלום, אני על סף יאוש,
יש לי ילד מתוק שיהיה בן שנתיים עוד שלושה חודשים.
אגרסיבי ברמות שלא ידעתי שקיימות.
קם ב-6 וחצי בבוקר. את היום הוא פותח עם נשיכות, שריטות ומכות.

כל הגוף של בעלי מכוסה חבורות כאלו שאפילו בעבודה שלו שואלים אותו מה זה אמור להיות
(והם רואים רק את קצה קצהו של הקרחון),
זה נשמע שמאוד קשה לו בחיים,
אולי כדאי לנסות להכנס לראש שלו לחשוב מה עובר עליו,
יש לי בת שהרבה פעמים מוצצת אצבע,
ואני יודעת כל פעם שהיא מוצצת שזה אומר שהיא כעת במצוקה / במבוכה וכדו',
בעבר היום קצת פחות היא היתה תולשת שערות מהראש,
וזה גם כן היה כשפשוט נמרטו לה העצבים, כשחיכתה המון זמן, או שהתאכזבה מאוד, או שלא התיחסו אליה,
אז אני שמתי את הדגש לא על המעשה הסמלי בשטח,
אלא על מה שעומד מאחוריו,
לחשוב מה עובר עליה שגורם לה לזה,
ושם לנסות להרגיע,
זה בקטנה, אבל העיקרון שאין סתם תמיד יש משהו מאחורה,
ילד קטן קשה לו לבטא את הרגשות שלו,
אבל קשה לו גם להסתיר אותם,
ודרך ההבעות והמעשים שלו אפשר להבין מה שעובר עליו,
לפעמים צריך איבחון יותר מקצועי,
אני לא מספיק...
 

אין דברים כאלה

משתמש מקצוען
אתמול בשעת כעס יצאתי מהכלים והתעופפה ממני סטירת לחי
טעות ראשונה
התעופפה ממני סטירת לחי שזה משהו שלעולם לא חשבתי שאעשה
טעות שניה.

על קצה המזלג-
סטירת לחי היא כלי חינוכי שצריך לדעת מתי להשתמש בו, אבל ח"ו לא נותנים סטירות בכעס ובחוסר שליטה, הילד מרגיש שאמא 'מחזירה' לו וסה"כ אמא 'מחזירה' לו או 'מתנקמת' בו ואלימות היא אופציה לגיטימית.
סטירה צריכה לבוא בצורה חינוכית ואפי' תוך כדי הסבר לילד ש'את זה לא עושים'.
וכמובן, השימוש בעונשים גופניים צריכה להיות מוגבלת מאוד.

בכל מקרה, מומלץ להתייעץ על כל מקרה לגופו.
 

מ הלוי

משתמש מקצוען
עריכה תורנית

חנה חיה

משתמש סופר מקצוען
שלום, אני על סף יאוש,
יש לי ילד מתוק שיהיה בן שנתיים עוד שלושה חודשים.
אגרסיבי ברמות שלא ידעתי שקיימות.
קם ב-6 וחצי בבוקר. את היום הוא פותח עם נשיכות, שריטות ומכות.

כל הגוף של בעלי מכוסה חבורות כאלו שאפילו בעבודה שלו שואלים אותו מה זה אמור להיות
(והם רואים רק את קצה קצהו של הקרחון),

נראה שהוא נהנה לשרוט. גוזרים לו ציפורניים כל 3-4 ימים זה לא עוזר,
הגוף של בעלי ושלי ממש מדמם בכל פינה ועם צלקות,

אנחנו מרגישים שבלתי אפשרי להמשיך ככה אפילו עוד יום,
ממש בורחים ממנו כשהוא מתקרב, אבל לפעמים הוא בא בהפתעה שורט או נושך בכל כוחו (נשיכות היו בעבר יותר, כעת זה יותר שריטות)
אתמול בשעת כעס יצאתי מהכלים והתעופפה ממני סטירת לחי שזה משהו שלעולם לא חשבתי שאעשה.

יש לנו תינוקת בת כמה חודשים שאנו שומרים עליה מכל משמר, כי הוא עשוי פשוט לפרק אותה ברגע קטן של אי שימת לב.

אני דואגת במיוחד כי הוא אמור להיכנס למעון לראשונה באלול הקרוב,
ואני חוששת שהוא יעשה את זה לכל הילדים והמטפלות, אני בעצם כמעט בטוחה שזה מה שהוא יעשה.

אני ממש מבקשת אם מישהו מכיר את התופעה כל עצה תתקבל בברכה

תודה
כואבת את כאבך אכן התמודדות לא פשוטה בכלל!!
אני במקומך (ושלעולם לא אגיע. אמן) הייתי הולכת ליועצת
אם את מאזור המרכז יש את רונית לזר בפתח תקווה
מומחית לייעוץ ילדים

בכל אופן מחזיקה לך אצבעות
תהיי חזקה
 

שרית א

משתמש רשום
אמא יקרה, דבר ראשון הרבה הרבה כוח וסבלנות

אם הילד היה עד היום בבית, רק תדעי שיש מצב שהוא יגיע למעון/מטפלת ומעצמו ירצה להיות חלק מהילדים
וההתנהגות ישתנה
מה קורה כשהוא פוגש שכנים, בני דודים וילדים אחרים?
בנוסף כמו שאמרו תבדקי את הנושא של ויסות תחושתי - האם זה תקין
ובעיקר מה הוא מרויח מהסריטות? יחס גם אם זה שלילי זה יחס. אולי זה הרגעת תחושה של חוסר אונים וכו'
 

מירימ

משתמש פעיל
ואז זה היה יותר גרוע...
עם סתירות שום בעיות לא נפטרות,
הבעיות רק נדחקות ומתפרצות אחר כך ובגדול.
לא בסתירה לטיפול בבעיות
לפעמים ילד צריך סתירה
מניסיון אישי כילדה. לא כאמא שקל לה להחטיף.
 

מירימ

משתמש פעיל
אמא יקרה, דבר ראשון הרבה הרבה כוח וסבלנות

אם הילד היה עד היום בבית, רק תדעי שיש מצב שהוא יגיע למעון/מטפלת ומעצמו ירצה להיות חלק מהילדים
וההתנהגות ישתנה
מה קורה כשהוא פוגש שכנים, בני דודים וילדים אחרים?
בנוסף כמו שאמרו תבדקי את הנושא של ויסות תחושתי - האם זה תקין
ובעיקר מה הוא מרויח מהסריטות? יחס גם אם זה שלילי זה יחס. אולי זה הרגעת תחושה של חוסר אונים וכו'
מההודעה שלך עולה בי מחשבה
אולי זהסימפטום לשיעמום???
לא מצליחה לדמיין את הבן שנתיים שלי בבית כל היום.
ואנ רואה גם בשכנים, זה גיל שאוהבים לצאת המון החוצה...
 
לא בסתירה לטיפול בבעיות
לפעמים ילד צריך סתירה
מניסיון אישי כילדה. לא כאמא שקל לה להחטיף.
מנסיון אישי שלי והכרות עם אחרות,
אני יודעת שסתירות יכולות גם להשאיר לילדים צלקות לכל החיים,
אכן יש כללים שבהם יתכן שאפשר לתת,
והכללים הבסיסיים הם-
שהבית יהיה עטוף באהבה, גם בשעת הסתירה,
ושהסתירה לא ממש תהיה כואבת.
 

vigi

משתמש מקצוען
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
זה נשמע כמו בעיית תחושה.
תנסו לפנות למטפלת שתבדוק את עניין התחושה, אולי יש איך לווסת את זה.
במקביל מציעה לחזק יותר בפן החינוכי, הצבת גבולות ברורים. ומנגד שחרור של הילד למרחבים פתוחים שעליהם אין בעיה שיפרוק את התחושתיות שלו, כמו לדוג' תרדי איתו לפארק עם בימבה ושיסע הלוך ושוב, יפרוק קקצת מרץ ועצבים ויחזור סחוט הביתה.
 
כל הגוף של בעלי מכוסה חבורות כאלו שאפילו בעבודה שלו שואלים אותו מה זה אמור להיות
(והם רואים רק את קצה קצהו של הקרחון),
...
אנחנו מרגישים שבלתי אפשרי להמשיך ככה אפילו עוד יום,
ממש בורחים ממנו כשהוא מתקרב, אבל לפעמים הוא בא בהפתעה שורט או נושך בכל כוחו (נשיכות היו בעבר יותר, כעת זה יותר שריטות)
...
יש לנו תינוקת בת כמה חודשים שאנו שומרים עליה מכל משמר, כי הוא עשוי פשוט לפרק אותה ברגע קטן של אי שימת לב.

אני דואגת במיוחד כי הוא אמור להיכנס למעון לראשונה באלול הקרוב,
ואני חוששת שהוא יעשה את זה לכל הילדים והמטפלות, אני בעצם כמעט בטוחה שזה מה שהוא יעשה.
זה לא יאומן מה שאת עוברת,
ואת פשוט כל הזמן חיה סביבו וחושבת עליו,
וזה העזרה שאת הכי יכולה לתת לו- להבין אותו,
אתם פשוט גיבורים.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמב

א מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה:ב קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶזְעָק קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶתְחַנָּן:ג אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד:ד בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי:ה הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי:ו זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְהוָה אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים:ז הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי:ח הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי:
נקרא  37  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה