דיון זה היה משפט חזק.

[Natan Galant]

זה לא שייך לכאן, אבל הרגע הזה שבו אדם מצטט את עצמו...

איזה כיף לעשות ציטוט עצמי

"הוא גם לא ניסה לעשות חוכמות, ברוך השם. רק גנח קצת בעייפות של עובדי חנות פיצות. זו עייפות ייחודית עם מנטליות של גבינה צהובה נמסה וזולה, שומנית עד למאוד."

"כשאני מרפרף ברוחי בקטלוג המלמדים, אני חושב שרובם היו טובים. המעניין היה שהילדים חילקו אותם על פי מפתח גזעני נוראי: כאשר מלמד ממוצא אשכנזי הכה את אחד מבני כיתתי, נהגה מחצית הכיתה ממוצא מזרחי ללחוש ולהאשים את המורה ב'אשכנזיות מרושעת'. מאידך, כאשר המלמד היה ספרדי, נהגה מחצית האשכנזית של הכיתה ללחוש כי מדובר בהתנהגות מקובלת של עדתו. נכון, גזעני ומכלילני. "

(אתה רציני, זעליג? - ציטוטים מתוך הטיוטה)

 

[רותי רפפורט]

מדמיינת את מיה כותבת ספר בהשראת תורת החסידות, ולא בטוחה שהיצירה היתה קלה יותר לעיכול.

חד משמעית!
@שרה מגן, אני מאוד מסכימה איתך היום, שימי לב.

 

[RACHELIZ]

איזה כיף לעשות ציטוט עצמי

"הוא גם לא ניסה לעשות חוכמות, ברוך השם. רק גנח קצת בעייפות של עובדי חנות פיצות. זו עייפות ייחודית עם מנטליות של גבינה צהובה נמסה וזולה, שומנית עד למאוד."

"כשאני מרפרף ברוחי בקטלוג המלמדים, אני חושב שרובם היו טובים. המעניין היה שהילדים חילקו אותם על פי מפתח גזעני נוראי: כאשר מלמד ממוצא אשכנזי הכה את אחד מבני כיתתי, נהגה מחצית הכיתה ממוצא מזרחי ללחוש ולהאשים את המורה ב'אשכנזיות מרושעת'. מאידך, כאשר המלמד היה ספרדי, נהגה מחצית האשכנזית של הכיתה ללחוש כי מדובר בהתנהגות מקובלת של עדתו. נכון, גזעני ומכלילני. "

(אתה רציני, זעליג? - ציטוטים מתוך הטיוטה)

שכחת לשים זהירות ספויילר

 

[nechamizak]

"מי שיושב ליד התנור", המשיך המונדרי כמתנצל, "לא יוכל להגיע לארצות רחוקות. ומי שכיסיו מלאים בפרוטות נחושת לא יוכל להביא זהב הביתה. העולם הזה, הוד נסיכותך, והעולם הבא - פשוט לא הולכים ביחד".

אפשר להביא את התנור לארצות רחוקות וליהנות בו גם אחרים.

אפשר לאסוף פרוטות מנחושת ולהמיר אותם בזהב, וחוזר חלילה...

 

[פרפר סגול]

זה המקום למשפטים יחודיים כאלו.
ובקשר ל"שלח תודה"-אם מותר לבקש, שלחו אותה למשפט שמלמד אתכם מעצם קריאתו.
מסקרן אותי מה המשפט שיקבל את מספר התודות הגבוה ביותר.
בהצלחה.

או או,
לפתוח פה דיון על חסידים וליטאים...
ושוב חוזרים לממלכה במבחן.
תכף אני קוראת ל @מ"ם שיעשה פה סדר

ואם במשלים עסקינן:
יש דרכים רבות להגיע להר,
יש דרכים נוחות , נעימות ומלאות עצי פרי, ויש דרכים יבשות יותר.
החשוב מכל הוא לא להתקע על הספסל...

 

[פרפר סגול]

או או,
לפתוח פה דיון על חסידים וליטאים...
ושוב חוזרים לממלכה במבחן.
תכף אני קוראת ל @מ"ם שיעשה פה סדר

תודה ל @כנפיים על האשכול שפתחה:
https://www.prog.co.il/threads/לעוס-אותי-זה-מרתק.459608/

 

[אשר שרבר]

פעם אשה התקשרה לרדיו לשאול למה אסור לחמם על פלטה בשבת
זה לא אש ובתורה כתוב שרק אש אסור להדליק.
הרב נויגרשל התחיל לפרט על המעגלים החשמליים, ועל גופי החימום עם הסברים מדעיים.
הרב אמנון יצחק ענה: זה לא אש? תשבי על זה.

 

[yonatanr]

לְעוֹלָם אֵין הַמְבֻגָּרִים מְבִינִים דָּבָר וַחֲצִי דָבָר בְּשִׂכְלָם הֵם, וְקָשֶׁה לַיְלָדִים לְהַסְבִּיר לָהֶם תָּמִיד-תָּמִיד.

נֶאֱלַצְתִּי אֵפוֹא לִבְחֹר לִי מִקְצוֹעַ אַחֵר וְלָמַדְתִּי לְהָטִיס אֲוִירוֹנִים. עָבַרְתִּי בִּיעָף כִּמְעַט בְּכָל חֶלְקֵי הָעוֹלָם וְעָלַי לְהוֹדוֹת כִּי הַגֵיאוֹגְרַפְיָה אָמְנָם הֵבִיאָה לִי תּוֹעֶלֶת רַבָּה. יָדַעְתִּי לְהַבְחִין בִּן-רֶגַע בֵּין סִין וּבֵין מְדִינַת אֲרִיזוֹנָה שֶׁבְּאַרְצוֹת-הַבְּרִית. זֶה מוֹעִיל לְאָדָם הַתּוֹעֶה בְּחֶשְׁכַת הַלַּיְלָה.

יֵשׁ לִי יְסוֹד לְשַׁעֵר כִּי הַכּוֹכָב שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּא הַנָּסִיךְ הַקָּטָן הוּא הַכּוֹכָבִית הַיְדוּעָה בְּסִמָּן "בּ-612". כּוֹכָבִית זוֹ רָאוּ בְּטֶלֶסְקוֹפּ רַק פַּעַם אַחַת בִּלְבַד. אַסְטרֹונוֹם תֻּרְכִּי הוּא שׁגִּלָּה אוֹתָהּ בִּשְׁנַת 1909.
הַתּוֹכֵן הַתֻּרְכִּי הוֹפִיעַ בִּוְעִידָה בֵּינְלְאֻמִּית לְאַסְטְרוֹנוֹמִיָּה וְהוֹכִיחַ אֶת דְּבַר תַּגְלִיתוֹ בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים. אַךְ אִישׁ לֹא הֶאֱמִין לוֹ בִּגְלַל לְבוּשׁוֹ הַמּוּזָר.
כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל הַמְבֻגָּרִים...
לְמַזָּלָהּ שֶׁל הַכּוֹכָבִית "בּ-612" קָם בְּתֻרְכִּיָּה מֹושֵׁל תַּקִּיף, שֶׁפָּקַד עַל בְּנֵי עַמּוֹ לְהָמִיר אֶת בִּגְדֵיהֶם בִּלְבוּשׁ אֵירוֹפִּי, אַף הִכְרִיז כִּי כָּל הָעוֹבֵר עַל חֹק זֶה אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית. בִּשְׁנַת 1920 חָזַר הַתּוֹכֵן וְהוֹכִיחַ אֶת דְּבַר תַּגְלִיתוֹ. הַפַּעַם הוֹפִיעַ בַּחֲלִיפָה אֵירוֹפִּית הֲדוּרָה מְאֹד וְהַכֹּל קִבְּלוּ אֶת דַּעְתּוֹ.
אִם סִפַּרְתִּי לָכֶם אֶת הַפְּרָטִים עַל אוֹדוֹת הַכּוֹכבִית "בּ-612" אַף גִּלִּיתִי לָכֶם אֶת מִסְפָּרָה הַסִּדּוּרִי, לֹא עָשִׂיתִי זֹאת אֶלָּא בִּגְלַל הַמְבֻגָּרִים הַלָּלוּ. כָּךְ דַּרְכָּם שֶׁל הַמְבֻגָּרִים הַחוֹבְבִים סְפָרוֹת וּמִסְפָּרִים. אִם סַחְתָּ לָהֶם עַל חֲבֵרְךָ הֶחָדָשׁ, לְעוֹלָם לֹא יְבַקְשׁוּ לָדַעַת אֶת עִקָּרֵי הַדְּבָרִים וְלֹא יִשְׁאֲלוּ: "מַה טִּיבוֹ שֶׁל חָבֵר זֶה? הַאִם קוֹלוֹ עָרֵב לָאֹזֶן? אֵילוּ מִשְׂחָקִים חֲבִיבִים עָלָיו בְּיוֹתֵר? הַאִם הוּא מְאַסֵּף פַּרְפָּרִים?" וְרַק זֹאת יְבַקְשׁוּ לָדַעַת: "בֶּן כַּמָּה הוּא? כַּמָּה אַחִים לוֹ? מַה מִּשְׁקָלוֹ? כַּמָּה מִשְׂתַּכֵּר אָבִיו?" הֵם סְבוּרִים כִּי רַק כָּךְ אֶפְשָׁר לְהַכִּיר אֶת הָאִישׁ וְלַעֲמֹד עַל טִיבוֹ.
אִם תְּסַפְּרוּ לִמְבֻגָּרִים: "רָאִיתִי בַּיִת נָאֶה בָּנוּי לְבֵנִים אֲדַמְדַּמּוֹת; בְּחַלּוֹנוֹתָיו פִּרְחֵי גֵרָנִיּוֹן וְיוֹנִים שׁוֹכְנוֹת עַל גַּגּוֹ" – לֹא יוּכְלוּ הַמְבֻגָּרִים לְתָאֵר לְעַצְמָם אֶת הַבַּיִת. הֵם לֹא יִתְפְּסוּ אֶת הָעִנְיָן אֶלָּא אִם כֵּן תֹּאמְרוּ לָהֶם: "רָאִיתִי בַּיִת שֶׁמְּחִירוֹ עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים לִירָה". רַק אָז יִקְרְאוּ בְּהִתְפָּעֲלוּת: "מַה יָפֶה בַּיִת זֶה!.."

בְּדוֹמֶה לָזֶה אִם תֹּאמְרוּ לָהֶם: "הָרְאָיָה לְכָךְ שֶׁהַנָּסִיךְ הַקָּטָן הָיָה חַי וְקַיָּם, וְלֹא מָשָׁל הָיָה, הִיא הָעֻבְדָּה שֶׁהוּא הָיָה חָבִיב וְחָמוּד, אָהַב לְצַחֵק וּבִקֵּשׁ לוֹ כִּבְשָׂה. אִם מִישֶׁהוּ רוֹצֶה בְּכִבְשָׂה, מַשְׁמָע שֶׁהוּא חַי וְקַיָּם". אִם תֹּאמְרוּ לָהֶם, כְּלוּם יֵרְדוּ לְסוֹף דַּעְתְּכֶם? הַלֹא יְשַׁרְבְּבוּ כִּתְפֵיהֶם וְיִתְיַחֲסוּ אֲלֵיכֶם כְּאֶל תִּינוֹקוֹת! מַה שֶּׁאֵין כֵּן אִם תֹּאמְרוּ לָהֶם: "הוּא בָּא מִכּוֹכָבִית בּ-612". דָּבָר כָּזֶה יִתְקַבֵּל עַל דַּעְתָּם וְלֹא יוֹסִיפוּ לְהַטְרִידְכֶם בִּשְׁאֵלוֹתֵיהֶם הַמּוּזָרוֹת.

כָּךְ טִיבָם שֶׁל הַמְבֻגָּרִים, וְאֵין לָדוּן אוֹתָם לְכַף חוֹבָה. עַל כֵּן חַיָּבִים הַיְלָדִים לְהִתְיַחֵס אֲלֵיהֶם בְּסַלְחָנוּת וּבְאֹרֶךְ-רוּחַ, כִּי אָנוּ, הַמְּבִינִים אֶת סוֹד הַחַיִּים, אֵינֶנוּ מְיַחֲסִים לַמִּסְפָּרִים חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה.

(הנסיך הקטן - אנטואן סנט אקזופרי -תרגם אריה לרנר - מתוך פרויקט בן יהודה)

 

[כנפיים]

"את יכולה לקרוא לזה איך שאת רוצה. אני חלשה בשמות. את יודעת, יש אנשים שאוהבים להעניק כותרת לכל דבר וזה מרגיע אותם.

יש כאלו שמרוב כותרות שוכחים מה הם בעצם התכוונו לעשות בדבר עצמו.
יעל רועי/ מחנה הקיץ של אדון הוא

 

[שרה מגן]

אפשר להביא את התנור לארצות רחוקות וליהנות בו גם אחרים.

אפשר לאסוף פרוטות מנחושת ולהמיר אותם בזהב, וחוזר חלילה...

אפשר להתווכח על כל משפט כאן באשכול, ולשנות אותו לפי טעמינו האישי.

אפשר להרכין ראש בפני העולם העשיר שקיבלנו, ולתת לכל טעם מקום של כבוד. להסכים שלכל אחד טעם אחר, ויש מקום לכולם.

דעות העולם הם כמו גן עשיר בפרחים, אפשר לשבת ולהנות מהניחוחות. לא חייבים "לאכול" את הפרחים.

 

[NEMESH]

זה תמיד נקרא מתוך הדמעות ובלי נשימה כבר--- רבונו של עולם, איזה דבר!

"...הנני אוסף עתה את כל השיירים, את הבית של פעם (...) את הלטיפה של ילדי ואת מספר שנות האושר עם זוגתי המנוחה- והנני גונז ונועל את כל אלה בחדר נסתר שבלבי, ואת המפתח אני מוסר לידך, רבונו של עולם, והיה ברבות הימים כאשר אתחיל לשכוח את אשר היה- תזכיר נא לי, ואני אשיב לך את דמעות תחנוני, אמן."

שימקה, התפילה שנשא משה בן מלכה ביום חתונתו...

"...קלי שבשמים, הנני מזמינה לחתונתי את אבי ואת אמי, אחי ואחיותי. כלם נשרפו בלהבות בגלל שהם בניך. יבואו אפוא להשתתף בשמחתי ויאצילו עלי את ברכתם. אמן."

שימקה, התפילה שנשאה שרה בת חנה דבורה ביום חתונתה...

 

[שרה מגן]

זה תמיד נקרא מתוך הדמעות ובלי נשימה כבר--- רבונו של עולם, איזה דבר!

"...הנני אוסף עתה את כל השיירים, את הבית של פעם (...) את הלטיפה של ילדי ואת מספר שנות האושר עם זוגתי המנוחה- והנני גונז ונועל את כל אלה בחדר נסתר שבלבי, ואת המפתח אני מוסר לידך, רבונו של עולם, והיה ברבות הימים כאשר אתחיל לשכוח את אשר היה- תזכיר נא לי, ואני אשיב לך את דמעות תחנוני, אמן."

שימקה, התפילה שנשא משה בן מלכה ביום חתונתו...

"...קלי שבשמים, הנני מזמינה לחתונתי את אבי ואת אמי, אחי ואחיותי. כלם נשרפו בלהבות בגלל שהם בניך. יבואו אפוא להשתתף בשמחתי ויאצילו עלי את ברכתם. אמן."

שימקה, התפילה שנשאה שרה בת חנה דבורה ביום חתונתה...

אוי, אחד הקטעים הבלתי נשכחים.

 

[yonatanr]

"כל הבתים הברוכים דומים זה לזה, וכל בית שאין הברכה שורה בו צרותיו משוּנות משל חברו".

(לב טולסטוי / אנה קרנינה)

 

[NEMESH]

"ואולי לא רצתה השבת הקדושה שלנו להפרד ממך, והיא לקחה אותך אתה אל-על. כיום אינני עושה את השבת, אני מתאמץ לשמור אותה כהלכתה. אלא שאני מתגעגע לעיניים שלך שנטפו שמחה, כאשר יטפטף הטל בזהרורי הבוקר.

עדיין אני שר לפעמים את הניגון שלך. ובשעה שאני שר אותו אומרים לי:---- הרי אין זה ניגון כלל.
ואולי זה באמת אינו ניגון של בן אדם, השבת עצמה שרה מתוך גרונך."

דוד זריצקי, השגעון

 

[nechamizak]

אפשר להסכים שלכל אחד טעם אחר, ויש מקום לכולם.

 

[יוסף שחק]

זה לא שייך לכאן, אבל הרגע הזה שבו אדם מצטט את עצמו...

שש.. ששש...
לטשטש ולהסתיר

 

[מטריה]

מלאך המוות אוהב את קרבנותיו כשהם באים אלו בזחילה וברעדה, כנועים ומובסים, עלובים וכבויים. הוא בכלל מחבב אותם כשהם באים אליו ואינם מטריחים אותו לבוא אליהם.
(אתהלך. הרב אהרן מרגלית\מוישה גוטמן)

 

[מ. י. פרצמן]

"האדם שאינו קורא אין לו יתרון על האדם שאינו יכול לקרוא."
(מארק טווין)

 

[מוישה]

"מאחר שהעיתון בידי אני קורא בו כל המאמרים שנדפסו לשלושים יום לפטירתו של מר גדליה קליין. לשעבר נכללו מעשיהם של בני אדם בפסוק אחד, כגון 'ויתהלך חנוך את האלקים ואיננו כי לקח אותו האלקים', ועכשיו שנתרחבו הלבבות ונתרבו מעשי בני אדם אי אפשר לסיים כל שבחם במאמר אחד".

(ש"י עגנון, 'המכתב', סמוך ונראה, עמ' 243)
​

 

[מוישה]

"לא הספקתי לספר עמו עד שבא מר חפני כנגדנו. ביקשתי ממר גרסלר שיטה את סוסיו לצד אחר, מפני שחפני זה אדם טרחן ואני מתיירא לעמוד בד' אמותיו. מיום שהמציא מצודת עכברים חדשה רגיל הוא לבוא אצלי שתיים שלוש פעמים בשבוע ומספר לי את שכותבים עליו ועל המצאתו, ואני אדם חלש אני ואיני יכול לשמוע דבר אחד שתי פעמים. אמת שהעכברים פגיעתם רעה ומצודת עכברים תיקון גדול, אבל כשחפני זה מכרסם את מוחך אפשר שהיית בוחר בעכברים מבשיחתו של בעל המצודה".

(ש"י עגנון, 'פת שלימה', סמוך ונראה, עמ' 150)
​