דיון זה היה משפט חזק.

[מוישה]

או מתמודד בעצמו.
ואגב, מתאים יותר לאשכול ביקורת, אבל מי שקורא אותו בתור כלי עזר, זה יכול לעזור בהבנת הנושא, הפתרון די מאכזב וקצת מצומצם לדעתי.

יש בזה משהו. אני לא ממליץ עליו כפתרון, אני ממליץ עליו כדי להבין את הנפשות המתמודדות.

 

[שרה מגן]

מאיזו בחינה?

נושא טעון ומורכב, נוער נושר.
השפה, בוטה וישירה עד כאב. בלי התיפיפות. והייתי עדינה...

באופן כללי, אני מעדיפה לא להחזיק בביתי ספרי קריאה ולהחביאם בחורים נידחים.
הספר לא מתאים לצעירים, אלא אם כן מדובר בנוער מתמודד. אבל חשוב למי שנמצא במערכת כזו, ולאנשי חינוך.
הפתרון כמו שכתבה שני, די מאכזב. אבל מטרת הספר לטעמי היתה לא להציג פתרונות, אלא לחשוף את הכאב ולהעלות שאלות. והיא עשתה זאת בצורה טובה מאוד.

 

[יעקב1245]

השם של הספר 'שירה גאולה'
הוא באמת חזק ממש.
ממליצה עליו, אבל בזהירות.
אחד הספרים שהוצאתי מהבית אחרי הקריאה.

וכדאי לקרוא אותו אחרי הספר הקודם 'מקימי', וגם להתעדכן במה שקרה לאחרונה. (לא אומר זאת לגנותה חלילה, ואולי להיפך, אך נותן הבנה שלימה יותר)

 

[שני זאת אני :)]

וכדאי לקרוא אותו אחרי הספר הקודם 'מקימי', וגם להתעדכן במה שקרה לאחרונה. (לא אומר זאת לגנותה חלילה, ואולי להיפך, אך נותן הבנה שלימה יותר)

הספר מקימי חזק וטוב, יותר משירה גאולה, אבל פחות מתאים לחרדים, אז מי שמתאים לו שיקרא, אבל לא בטוח שמתאים להמליץ פה...

באחת הפעמים שהיא הופיעה לקהל חרדי, היא שאלה 'מי קראה את הספר מקימי', הורמו מספר אצבעות, המשיכה ושאלה 'מי התיר לכן לקרא'...
וסיפרה שהיא הלכה להוצאה הכי חילונית, כדי שיהיה ברור שזה מיועד להם.

 

[yonatanr]

מקווה שאפשר לחזור לנושא המקורי:

הפוליטיקה בינינו איננה עסק או אומנות, לא לגברים ולא לנשים. ידענו להשמר היטב מן המגפה הזאת. אנשים שמנסים למצוא את לחמם מן הדעות שהם מודיעים, תחת אשר עליהם למצוא חית ידם מעבודתם, מתנכרים בינינו היטב, ובמהרה יוסר המסווה מעל פניהם, והם בזוים, ואין אתם להרע עוד.
שופטים כבר חרצו משפט פעמים רבות בדינים על דבר עלבון כבוד, כי אם יאמר אדם לחבירו: "הפוליטיקה היא אומנתך", דינו כדין מגדף את חברו.

יש כהונות בשכר ויש כהונות כבוד. כהונות של שכר נתונות לכל החכם מחברו והשוקד מחברו. אנשים של כתות, יהיו מי שיהיו, אינם רצויים אף לאיש מאתנו, ונהפוך הוא, לפקידים משמשים בכהונות אסור לקחת חלק במשא ומתן של צבור. אך לא כן משפט כהונות הכבוד. בבחירת פקידים לכהונות כאלה יש לנו כלל אחד. הרודפים אחר הכבוד – אנו מבריחים אותם מן הכבוד. אנו עמלים למצוא את הנחבאים אל הכלים, את הענוותנים ושפלי הברך, איש איש בקרן זוית, ששם הוא מסתתר. זאת היא ערובתנו, שענייני כללנו לא יפלו בידי אנשים רודפים אחרי בצעם וכבודם. הנה כן נשיא חברתנו הוא רופא עינים זקן יליד רוסיא. הוא קבל את הכהונה בלי רצון, יען כי אנוס היה לעזוב את עבודתו.

(תיאודור הרצל בספרו האוטופי 'אלטנוילנד - תל אביב' בתרגום נחום סוקולוב - מפרויקט בן יהודה)

 

[ח.נוי]

ראיתי שיש פה המון משפטים מסדרת ממלכה במבחן, אבל הייתי חייבת להוסיף עוד שניים חזקים שממש תפסו אותי.

"אתה נסיך" הוא מזכיר כשהוא מזדקף, "ואלוקים ידע את מי הוא שם במעמד הזה" (מהללאל ליקוואל)

"אני כוזרי פי אלף ממך, כי לבי שייך לאלוקי כוזר ולבך- לא" (קנז לאיסתרק)

 

[ח.נוי]

ואם למישהו עוד יש התלבטות למה הספרים מסדרת ממלכה במבחן כל כך רבי מכר ומדוברים, כמות המשפטים פה מסבירה לגמרי...
(וסליחה שאני עוד פעם מעלה את הנושא, פשוט לא הייתי פה קרוב לחודש ורק עכשיו קראתי את האשכול לראשונה.)

 

[פרפר סגול]

ואם למישהו עוד יש התלבטות למה הספרים מסדרת ממלכה במבחן כל כך רבי מכר ומדוברים, כמות המשפטים פה מסבירה לגמרי...
(וסליחה שאני עוד פעם מעלה את הנושא, פשוט לא הייתי פה קרוב לחודש ורק עכשיו קראתי את האשכול לראשונה.)

התחלתי לחשוד שהיא משתמשת בכמה שיטות שאיזדורו לימד אותה.
כי בינינו, מה זה אם לא היפנוט?

 

[הגשש]

ארוך אבל משתלם. *זהירות ספוילר*

"תלמד תורה מרובוטים?"
"מה רע? מכיר אדם שיודע לצטט יותר מקורות מהם? הם פחות זהירים בהלכות נטילת ידיים? פחות מדקדקים בכשרות?"
"אין להם לב", מחזיר צמח, וסובר שזה אומר הכל.
"אז מה? הלב הוא משכן המידות הרעות"...... "תאמין לי, הרבה יותר פשוט עם אנשים בלי לב. פחות מריבות, פחות מהומות, יותר שטייגן".

(המשך הויכוח).

"אבל הם רובוטים!" הוא מוחה שוב.
"אז מה?" שואל שוב עלעל, מה רע בזה? להיפך! להיות רובוט זה האידיאל, להיות רובוט זה להיות מושלם".
"רובוט הוא מכונה", מוחה צמח.
"אז מה?" מקשה עלעל, "אבא שלך לא קצת מכונה? הוא לא נוטל ידיים כל בוקר לגמרי אוטומטית?! אמא שלך לא מכונה? היא לא אומרת לך 'צמח הכיפה'! כמו איזו הודעת ביקורת שנדלקת כשהכיפה נופלת לך מהראש?! אז הם קצת מכונות, והרובוטים - הרבה מכונות".... "גם אתה קצת רובוט", הוא ממשיך בעיניים מהורהרות, "ראיתי אותך. יש לך כפתור הפעלה כזה, שהוא רואה סינטייסטי ומיד יורה 'ברוכאתהדוניאלוקינומלךהעולם שהכל נ'הה בדברו'".
"אני לא מברך ככה", מוחה צמח, "אני מברך יפה ולאט".
"נכון",.... אתה אומר ככה: ב-ר-וך א-תה א-ד-ו" הוא נושם עמוקות בין מילה למילה, עוצם את עיניו ומתנדנד במקומו ברגש. "שה-כול נ-הי-ה בדברו!"
"אמן", אומר צמח, אוטומטית לגמרי, ומניח את ידו על פיו.
"זהו", עלעל חוגג את נצחונו, "רואה? גם אמן אתה אומר אוטומטית כמו רובוט. ויש עוד מיליון דברים. אז מה אתה חוגג עליהם שאין להם לב אם גם אתה לא משתמש בשלך?"

מיה קינן (כן. שוב.) בספר המד"ב 'אחד מאלף'. ספר, שעל פי הביקורת שקראתי בפורום, לא הצליח להיתפס בקהל. סוגת המדע הבדיוני לא תצליח להיכנס כל כך מהר למחוזותינו.
אבל באמת אין בין ספר זה לסדרת ממלכה במבחן ולא כלום. בשניהם מציבה גב' קינן מראה ומוסר לנגד עינינו. פעם בעבר (ממלכה במבחן) ופעם בעתיד (אחד מאלף).

 

[ח.נוי]

אני לא מספיק זוכרת בשביל לצטט משפטים כי קראתי רק פעם אחת, אבל אני בטוחה שגם אדמה פראית מלא(!) במשפטים חזקים.

 

[שרה מגן]

מקווה שאפשר לחזור לנושא המקורי:
..................
(תיאודור הרצל בספרו האוטופי 'אלטנוילנד - תל אביב' בתרגום נחום סוקולוב - מפרויקט בן יהודה)

נראה לי גריעות להכניס לאשכול ציטוטים ממקורות כאלו

 

[yonatanr]

נראה לי גריעות להכניס לאשכול ציטוטים ממקורות כאלו

אם לא היו מביאים קודם לכן מקורות אחרים 'מבחוץ', לא הייתי מביא אותו.

 

[שני זאת אני :)]

אם לא היו מביאים קודם לכן מקורות אחרים 'מבחוץ', לא הייתי מביא אותו.

אכן.
רק לפעמים זה חוסר ידע.
לדוגמא יש פסקה ממש חזקה, שרציתי לעלות, של חנוך לוין, הלכתי לבדק עליו קצת יותר, ומהר ירדתי מזה...
נתקלים במשפט טוב, לא מכירים בדיוק מי ומה הוא הרושם, ומעלים.

 

[shira bira]

נתקלים במשפט טוב, לא מכירים בדיוק מי ומה הוא הרושם, ומעלים.

הרצל הוא לא אנונימי בשום צורה

 

[שני זאת אני :)]

הרצל הוא לא אנונימי בשום צורה

בהחלט.
רק בגלל שנרשם שזה הועלה, היות והיו כבר תקדימים לפני, אז ראיתי לנכון להסביר את עצמנו למה הועלו דברים שאולי גם הם לא משהו

 

[פרפר סגול]

[]"מאחר שהעיתון בידי אני קורא בו כל המאמרים שנדפסו לשלושים יום לפטירתו של מר גדליה קליין. לשעבר נכללו מעשיהם של בני אדם בפסוק אחד, כגון 'ויתהלך חנוך את האלקים ואיננו כי לקח אותו האלקים', ועכשיו שנתרחבו הלבבות ונתרבו מעשי בני אדם אי אפשר לסיים כל שבחם במאמר אחד".

(ש"י עגנון, 'המכתב', סמוך ונראה, עמ' 243)
​

[/QUOTE]

ואם בצרימות עסקינן,
הציטוט הזה צרם לי מאד!!
וכשהערתי על כך, הודעתי התנדפה במהירות.
אני באופן אישי חושבת שספרות גויית ו/או חילונית היא בעיתית מאד ויוצרת נזק לטווח קצר וארוך, מה לעשות וכתיבה היא תוצר של חשיבה???

 

[אשר שרבר]

'אם יש לך בארגז הכלים רק פטיש, כולם נראים מסמרים'.

 

[yonatanr]

אכן.
רק לפעמים זה חוסר ידע.
לדוגמא יש פסקה ממש חזקה, שרציתי לעלות, של חנוך לוין, הלכתי לבדק עליו קצת יותר, ומהר ירדתי מזה...
נתקלים במשפט טוב, לא מכירים בדיוק מי ומה הוא הרושם, ומעלים.

מדברי הרמב"ם בהקדמתו לשמונה פרקים:
ודע, כי הדברים אשר אומר אותם באלו הפרקים, ובמה שיבוא מן הפירוש, אינם עניינים שחידשתים אני מעצמי, ולא פירושים שבדיתים, אלא הם עניינים מלוקטים מדברי החכמים, במדרשות ובתלמוד וזולתו מחיבוריהם, ומדברי הפילוסופים גם כן, הקדומים והחדשים, ומחיבורי הרבה בני אדם. ושמע האמת ממי שאמרה. ואפשר שאביא לפעמים מימרה שלימה שהיא לשון ספר מפורסם, ואין בכל זה רע, ואיני מתפאר במה שאמרו מי שקדם, לפי שאני כבר הודיתי בזה, ואף על פי שלא אזכור: אמר פלוני, אמר פלוני, שזו אריכות אין תועלת בה; ואפשר, לפעמים, ששם האיש ההוא יכניס בלב מי שאין תבונה בו - שזה הדבר נפסד, ויש בו תוך רע שלא ידעהו. ומפני זה ראיתי שלא לזכור האומר, הואיל וכוונתי שתושג התועלת לקורא.