הייתה זו אחת התעלומות הגדולות בשכונה.
זה התחיל ב"שבת יארצייט" של הרה"ק ר' ישעיה'לה מקרעסטיר זיע"א. באי בית הכנסת השכונתי, לא האמינו למראה עיניהם. על השולחנות הערוכים לסעודה שלישית, הוערמה סעודה מלכותית כיד המלך.
את הלחמניות העבשות, החליפו הפעם חלות ויז'ניץ חינניות. במקום שיירי סלטים שנאספו מן השולחן בביתו של הגבאי, נחה לה ערכת סלטים אישית ויוקרתית ליד כל מקום ומקום. מלאי ענק של דגים מעושנים סודרו ביד אומן על מגשים מפוארים, בקבוקי קוקה קולה חצי קפואים פוזרו בשפע על השולחנות וקעריות פיצוחים שכנו להם בסדר מופתי מתכוננות לגריסה הרעשנית שתיכף תתחיל.
כאשר סיפר הגבאי מיהו העומד מאחורי הסעודה, הוחלפה הפליאה בתדהמה. התברר, שלא אחר מאשר ר' נוחעם מימן את כל ההוצאות הכבירות.
"אבל מאיפה הכסף?" – נשאל ר' נוחעם על ידי כמה חסרי טקט. הוא מצידו מילא את פיו מים, מתעקש לא להוציא לחברים את העיניים.
הנושא כמעט ונשכח, עד שיום אחד הופיע ר' זיידל הקשיש לבית הכנסת, עם קלנועית חשמלית יוקרתית.
את ר' זיידל הכירו כל תושבי השכונה. יהודי מבוגר ונכה, שתלאות חייו עשו אותו חולני במיוחד. בשכונה הייתה תורנות קבועה בין מתנדבים, שהובילו אותו על גבי כיסא הגלגלים למחוז חפצו.
אך הפעם, לא נזקק ר' זיידל למתנדב. את הקלנועית שעטופה הייתה עדיין בניילון מרשרש, הוא הוביל לבדו, שמח וצוהל.
"תתחדש ר' זיידל!" – איחלו לו בטוב לב כל המי ומי. "הכל בזכות ר' נוחעם הנדיב" – סיפר ר' זיידל בהתרגשות – "הוא הבטיח לי שהוא יממן את זה".
ושוב חזרה לה הסצנה על עצמה. החברים מנסים להבין מהיכן העושר הפתאומי, אך ללא הועיל. ר' נוחעם לא מוכן לנדב מידע.
אלא שכל התחמקויותיו של ר' נוחעם, לא הועילו לו ביום פקודה...
היה זה כאשר זלמן, יהודי עני ותשוש נפש, הגיע לבית הכנסת, כאשר פיו מלא שיר ושבחה על ר' נוחעם. "הוא שמע שאני שואל שהתקלקלה לי מכונת הכביסה והוא הבטיח לי שהוא ימכור בשבילי מכונה אחרת" – סיפר לכולם בשפתו העילגת.
"הפעם, הוא לא יתחמק!" – סיכמו ביניהם כמה מה'חברה', מתכננים לאלץ אותו לגלות את הסוד.
בין שאיפת סיגריה אחת לרעותה, הם ניגשו אל ר' נוחעם, חוסמים לו את הגישה. "אם אתה לא מספר לנו מאיפה הכסף" – הם איימו בקריצה – "אתה לא חוזר היום הביתה!". לר' נוחעם לא נותרה ברירה...
"תראו" – הוא התגמגם – "אני התעשרתי."
"אתה באמת התעשרת???" – כמו בתיאום, שאלו כולם יחד.
"לא ממש התעשרתי" - סייג ר' נוחעם – "אני הולך להתעשר. האמת היא, שלא ממש להתעשר, אבל אני בהחלט הולך להרוויח הרבה מאוד כסף".
ר' נוחעם התחיל לפרט. הוא סיפר על ההצעה המדהימה, שקיבל מחברת השקעות.
ההצעה באמת הייתה קוסמת. הוא יקנה דירה במחיר של 2,000,000 ₪, ימכור אותה כאשר תהיה מוכנה, או אז יעמוד כבר שוויה על 2,500,000 ₪. וכך תוך שלוש שנים קיבלנו רווח של חצי מיליון ₪.
"ואיך בדיוק תשיג את הכסף לתשלום?" – התעקש אי מי.
"רגע, תן לי לגמור להסביר" – היסה אותו ר' נוחעם – "זה עסקה של 10/90. דהיינו, שכרגע אני משלם רק 200,000 ₪, שאותם אני מקבל בהלוואה מחברת האשראי, ואת השאר אני צריך להשלים רק לאחר קבלת המפתחות."
"ואיך תשיג אז את הכסף?" – ההוא לא התכוון להרפות.
"מה זאת אומרת?!" – הזדעק ר' נוחעם – "אמרתי כבר שאז אני מוכר וגורף את הרווח!".
* * *
העסקה יצאה לפועל!
בהתרגשות אין קץ, הגיע ר' נוחעם לטקס חתימת החוזה. לאחר הטקס הושיט ר' נוחעם את הצ'ק למזכירה של עורך הדין, עליה משורבט הסכום – 10,000 ₪.
ר' נוחעם מיהר לטפל בנושא ההלוואה. לאחר התמקחות מול חברות האשראי, גייס ר' נוחעם הלוואה על סכום של 460,000 ₪, כאשר הריבית שהצליח להשיג, הייתה רק 10%.
200,000 ₪ הלכו לקבלן, ו – 100,000 ₪ לחברת ההשקעות, דמי תיווך וטיפול.
כעבור מספר ימים אף שילם את מס הרכישה, 160,000 ₪ טבין ותקילין.
מספר חודשים עברו, החברים בבית הכנסת הזכירו לר' נוחעם, שהגיע הזמן להגיש בקשה ל"מענק עבודה". ר' נוחעם כבר רגיל היה לתהליך. כל שנה הם עושים זאת, הוא ואשתו, מקבלים כ- 15,000 ₪ עבור כל אחד מהם.
הפעם אבל, משהו השתבש. החלונית שקפצה, בישרה לו שהוא אינו זכאי, זאת משום שיש לו יותר מדירה אחת.
"נו שוין!" – מלמל לעצמו ר' נוחעם – "מה זה 30,000 ₪ מול רווח של חצי מיליון..."
* * *
השנים חלפו ביעף.
לאחר כשלוש שנים, הגיע סוף סוף הרגע הנכסף, המפתח נמסר. יחד עימו הוא קיבל גם תזכורת, על כך שתוך שלושה חודשים, עליו להשלים את יתרת הסכום.
אלא שר' נוחעם, הוא לא החברה'מן היחיד, וכל הפרויקט היה מלא בדירות למכירה. חברת ההשקעות לא שכנעה רק אותו, מאות מ'אנשי שלומנו' ביצעו את אותה עסקה חלומית...
לקוח, כמובן, לא נמצא...
כאשר כמעט ותמו שלושת חדשי החסד, הבין ר' נוחעם שעליו לקום ולעשות מעשה. הוא קבע פגישה עם יועץ משכנתאות ממולח, שתמורת שכר טרחה של 15,000 ₪, הוציא לו משכנתא על סכום של 1,500,000 ₪, בתשלומים חודשיים של 7,500 ₪.
בנוסף ערך סבב גמ"חים, במהלכו השיג סכום של 300,000 ₪, בכך הגיע למלוא הסכום שעליו לשלם לקבלן.
* * *
את השנה הנוראית שעברה על ר' נוחעם, קשה לתאר. תשלומי המשכנתא-הגמ"חים-חברת האשראי, היו הרבה מעבר ליכולתיו.
אך בסופו של דבר, הכל היה שווה! סוף סוף, נמצא הלקוח המיוחל! אמנם הוא שילם רק 2,300,000 ₪, אבל רווח של 300,000 ₪ גם הוא משהו...
כמובן שלמתווך צריך לשלם את שני האחוזים שלו, אך בשביל רווח כזה, שווה לשלם 46,000 ₪. כך גם לגבי ה – 10,000 ₪ לעורך דין.
ר' נוחעם מיהר לפרוע את חובותיו.
לחברת האשראי נשארה לו יתרת חוב של כ – 395,000 ₪. מתברר שמכל ה – 237,272 ₪ שהוא שילם במהלך השנים, רק כ – 65,000 ₪ הלכו לקרן, זאת בעוד שכ – 172,000 ₪ הלכו לריביות!
לבנק נשארה לו יתרה של 1,476,000 ₪. כך שמכל ה – 91,200 ₪ שהוא שילם במהלך השנה, 24,000 ₪ הלכו לקרן ו -67,000 ₪ הלכו לריביות.
לגמ"חים כמובן לא משלמים ריביות, כך שלפחות להם, שילם רק את הסכום שמעבר למה ששילם כבר.
* * *
כאשר ערך ר' נוחעם חישוב סופי, חשכו עיניו.
העסקה אמנם הכניסה לו 300,000 ₪, אך הוצאות העסקה היו לא פחות מ – 700,000 ₪. זאת כמובן, מבלי לחשב את הוצאות הסעודה, הקלנועית ומכונת הכביסה....
לקינוח, חיכתה לר' נוחעם מעטפה בתיבת הדואר. במכתב הופיעה דרישה לתשלום של מס שבח, בסכום של 75,000 ₪. "אל דאגה" – הרגיעו אותו ידידיו - "אפשר להביא חשבוניות ולהוריד את זה בחצי"...
* * *
יתכן שהמקרה שתואר, מוגזם ואינו משקף נכונה את כל השקעות הנדל"ן, אך המסר ברור...
"לא נכנסים למקום שלא יודעים כיצד לצאת ממנו" – אומר הפתגם.
אם בכל הנושאים מדובר באמרה נאה, הרי שבעסקאות נדל"ן מדובר בכלל מציל חיים!
לפני שנכנסים לעסקה, מתעלמים מהסנוור שמטעה אותנו ובודקים היטיב היטיב את כל נקודות היציאה! והכי חשוב, חובה שתהיה תוכנית חילופית למקרה שהתוכנית הראשונה תיכשל. כי בדרך כלל היא תיכשל...
ואם בכל זאת התאכזבתם מהכותרת, דעו לכם שעצה זו היא המתנה השווה ביותר שיכולתם לקבל אי פעם!!!
הנושאים החמים
Reactions: דאבל ו-תשב"ר2 //