בקשה ומה עושים שההצעות ממאנות לבוא...

[ציפוי]

שיתוף.

מישהו יכול להוריד לי את זה
ולשלוח למייל
תודה

 

[.Shira L]

כל הכבוד לכולם על היוזמה .
לא ממש ברור לי מה הולך כאן .
מדובר בפורום שדכנים ?
כי אני גם מחפשת למס' קרובים

 

[.Shira L]

מישהו יכול להוריד לי את זה
ולשלוח למייל
תודה

בס"ד
חברות שלי ואני...
הן נראות כמו הרים, למעשה הן הרות
אני עוד בבית, מגהצת ת'שערות
הן שותות ספרינגים וקולות וסודה
אני- רק מים, בענבל או רמדה
הן טובעות בים של כלים ושטיפות
אני עוד מרחפת בענני שאיפות
הן מבלות בפאנית, משפצות את השייטל
אני- כל ר"ח, בצפת או בכותל
הן מתמודדות עם משכנתא, חשמל וארנונה
אני מתלבטת: תפרח או גרודנא ?
הן בהכנה ללידה, במחלקה או בפגיה
אני במלך דוד או שלמה או מכבייה
הן בודקות ת'משקל של יורש העצר
והאם צריך גם היפוך
אני עדיין נאבקת ביצר:
שורצת תחת הפוך
הן מנקות את הדירה, משאירות לשכנים
ואני את החדר, אחרי גדוד אחיינים
זה אצילי כשלאמא הן מטות הכתף
אני מפונה מהחדר, ישנה במרתף
הן יחד כולן בנוה יעקב
רק אחרי בארועים באים לעקוב






הן דחוסות באקורדיון של ה- 59
אני מפליגה במוניות, לחוצה, חסרת ישע
הן שחות בכל מרץ: בעלי כך אמר!
ואני בדרך ארץ:ומנין מר?!
ב- 10,הן הולכות, אין ברירה! הביתה..
ב- 10 ?! הליכות! אין מנוס- דיאטה
פצעים בפרצוף ?! זה כך תשעה ירחים
פצעים בפנים? אני בלחץ משידוכים!
אותן מרדימים בעזרת אפידורל
אני נרדמת מייד (צחוק הגורל...)
בערב הן פנויות, הן נשואות כבר שנים...
בערב אני תפוסה- במשכנות שאננים
היא יצאה מהבית? לחתונה, עם בעלה
אני יצאתי? לשיעור במעל"ה
הן עצבניות? קורה, זה הורמונאלי
אני עצבנית? כי הוא עדיין לא ענה לי
אין לה מצב רוח? ככה זה- אשה
לי אין מצב רוח? כנראה שיש פגישה
היא מוחה ואומרת: כי ככה בעלי !
אני בוכה ואומרת: כי ככה בא לי !








בשולי הדברים:

השיר הזה הוא פרי ערב אחד בו הייתי משועממת עד לאין תכלית וחקר, הוא לא פרי תסכול וצער חלילה וחס, אלא כאמור.

מעבר לזה-לא נפגשתי לא במלך דוד ולא במשכנות שאננים לא במכבייה ועוד כמה מקומות שפורטו שם, וכל תלאותי ברב הפעמים הינם תפארת החרוז בלבד.

ורק הגיג אחרון:

כל מי שזכיתי להשמיע את השיר הזה באוזניה, אמרה:"תצלמי לי את זה/ תשלחי בפקס או במייל – אני חייבת להראות את זה לבעלי !!!

אז הנה עוד הבדל אחד קטן, אני הראיתי לכן!!!



© לבחורה החפצה בעילום שם

 

[ציפוי]

בס"ד
חברות שלי ואני...
הן נראות כמו הרים, למעשה הן הרות
אני עוד בבית, מגהצת ת'שערות
הן שותות ספרינגים וקולות וסודה
אני- רק מים, בענבל או רמדה
הן טובעות בים של כלים ושטיפות
אני עוד מרחפת בענני שאיפות
הן מבלות בפאנית, משפצות את השייטל
אני- כל ר"ח, בצפת או בכותל
הן מתמודדות עם משכנתא, חשמל וארנונה
אני מתלבטת: תפרח או גרודנא ?
הן בהכנה ללידה, במחלקה או בפגיה
אני במלך דוד או שלמה או מכבייה
הן בודקות ת'משקל של יורש העצר
והאם צריך גם היפוך
אני עדיין נאבקת ביצר:
שורצת תחת הפוך
הן מנקות את הדירה, משאירות לשכנים
ואני את החדר, אחרי גדוד אחיינים
זה אצילי כשלאמא הן מטות הכתף
אני מפונה מהחדר, ישנה במרתף
הן יחד כולן בנוה יעקב
רק אחרי בארועים באים לעקוב






הן דחוסות באקורדיון של ה- 59
אני מפליגה במוניות, לחוצה, חסרת ישע
הן שחות בכל מרץ: בעלי כך אמר!
ואני בדרך ארץ:ומנין מר?!
ב- 10,הן הולכות, אין ברירה! הביתה..
ב- 10 ?! הליכות! אין מנוס- דיאטה
פצעים בפרצוף ?! זה כך תשעה ירחים
פצעים בפנים? אני בלחץ משידוכים!
אותן מרדימים בעזרת אפידורל
אני נרדמת מייד (צחוק הגורל...)
בערב הן פנויות, הן נשואות כבר שנים...
בערב אני תפוסה- במשכנות שאננים
היא יצאה מהבית? לחתונה, עם בעלה
אני יצאתי? לשיעור במעל"ה
הן עצבניות? קורה, זה הורמונאלי
אני עצבנית? כי הוא עדיין לא ענה לי
אין לה מצב רוח? ככה זה- אשה
לי אין מצב רוח? כנראה שיש פגישה
היא מוחה ואומרת: כי ככה בעלי !
אני בוכה ואומרת: כי ככה בא לי !








בשולי הדברים:

השיר הזה הוא פרי ערב אחד בו הייתי משועממת עד לאין תכלית וחקר, הוא לא פרי תסכול וצער חלילה וחס, אלא כאמור.

מעבר לזה-לא נפגשתי לא במלך דוד ולא במשכנות שאננים לא במכבייה ועוד כמה מקומות שפורטו שם, וכל תלאותי ברב הפעמים הינם תפארת החרוז בלבד.

ורק הגיג אחרון:

כל מי שזכיתי להשמיע את השיר הזה באוזניה, אמרה:"תצלמי לי את זה/ תשלחי בפקס או במייל – אני חייבת להראות את זה לבעלי !!!

אז הנה עוד הבדל אחד קטן, אני הראיתי לכן!!!



© לבחורה החפצה בעילום שם

ענקקקקקקקק!!!!!!!!!!

 

[כוכב נוגה]

עוד משהו חמוד:
החיים שלנו כשאנחנו ב– שידוכים
אין לנו זכות בכלל להתלונן!!!
(במנגינת החיים שלנו תותים)

אין לנו זכות בכלל להתלונן
הכל רק סיעתא וברוך ה' כי:
החיים שלנו כשאנחנו בשידוכים!
רשימות של הצעות, התלבטויות על התאמות
ערימות של שאלות, קשה לבחור תכונות …
להתעורר בבוקר, שוב לחפש ת'אושר
נעלי העקב שוב ביוקר, והמוזה? היא בעוצר.
פדיחות בכל שבועיים, פגישה כל יומיים
השתיה בשמיים, וברמדה ירושלים…
כשהבחור שותק, חושב שהוא מרתק,
חושבת רק על המונית, רואה חברה בקרן זווית-
אז הופכת לנוקשה, לא הכל פררו רושה.
אבל אין לנו זכות בכלל להתלונן…

כבר מאוחר בלילה, המחשבה לא די לה
בוכה מתי שבא לה, והפגוש עוד לא ענה לה
קשה להחליט להוריד, קשה כשהשדכן מטריד
באים ימים בלי שורש, אין הצעות, יש יובש
הסבלנות אוזלת, והתפילה גוברת
נמאס כבר מהטיילת, והמשפחה? פוזלת (נו?? מה חדש)
בחתונה אני פוגשת, עוד חברה מותשת
שני ילדים נוטשת, כבר אמא וגם אשת
"בקרוב אצלך" היא נרגשת, ואני? את המעגל עוזבת
הסביבה לוחצת, סביבך היא רק רוחשת
אז אין לנו זכות בכלל להתלונן…

קיטרנו מספיק, כפינו טובה
עכשיו נחזור אחורה, אל הבסיס, זמן לומר תודה
תודה על הכוח, שיש לי זמן לנוח
תודה על מעל"ה, על חברות לצרה
תודה על כל הצחוקים, על שיש גם פה חוקים
על סיפורים של רווקים, על קניות ופינוקים
וה' תעזור שבקרוב יהיו כאן גם אירוסין…

על בחור שירד, תודה
על שקרב את המיועד, תודה
תודה על הבחרות
תודה על הבגרות
תודה על כל שלב של בשלות!
תודה על כל מה שבראת..

 

[r.c]

בס"ד
חברות שלי ואני...
הן נראות כמו הרים, למעשה הן הרות
אני עוד בבית, מגהצת ת'שערות
הן שותות ספרינגים וקולות וסודה
אני- רק מים, בענבל או רמדה
הן טובעות בים של כלים ושטיפות
אני עוד מרחפת בענני שאיפות
הן מבלות בפאנית, משפצות את השייטל
אני- כל ר"ח, בצפת או בכותל
הן מתמודדות עם משכנתא, חשמל וארנונה
אני מתלבטת: תפרח או גרודנא ?
הן בהכנה ללידה, במחלקה או בפגיה
אני במלך דוד או שלמה או מכבייה
הן בודקות ת'משקל של יורש העצר
והאם צריך גם היפוך
אני עדיין נאבקת ביצר:
שורצת תחת הפוך
הן מנקות את הדירה, משאירות לשכנים
ואני את החדר, אחרי גדוד אחיינים
זה אצילי כשלאמא הן מטות הכתף
אני מפונה מהחדר, ישנה במרתף
הן יחד כולן בנוה יעקב
רק אחרי בארועים באים לעקוב






הן דחוסות באקורדיון של ה- 59
אני מפליגה במוניות, לחוצה, חסרת ישע
הן שחות בכל מרץ: בעלי כך אמר!
ואני בדרך ארץ:ומנין מר?!
ב- 10,הן הולכות, אין ברירה! הביתה..
ב- 10 ?! הליכות! אין מנוס- דיאטה
פצעים בפרצוף ?! זה כך תשעה ירחים
פצעים בפנים? אני בלחץ משידוכים!
אותן מרדימים בעזרת אפידורל
אני נרדמת מייד (צחוק הגורל...)
בערב הן פנויות, הן נשואות כבר שנים...
בערב אני תפוסה- במשכנות שאננים
היא יצאה מהבית? לחתונה, עם בעלה
אני יצאתי? לשיעור במעל"ה
הן עצבניות? קורה, זה הורמונאלי
אני עצבנית? כי הוא עדיין לא ענה לי
אין לה מצב רוח? ככה זה- אשה
לי אין מצב רוח? כנראה שיש פגישה
היא מוחה ואומרת: כי ככה בעלי !
אני בוכה ואומרת: כי ככה בא לי !








בשולי הדברים:

השיר הזה הוא פרי ערב אחד בו הייתי משועממת עד לאין תכלית וחקר, הוא לא פרי תסכול וצער חלילה וחס, אלא כאמור.

מעבר לזה-לא נפגשתי לא במלך דוד ולא במשכנות שאננים לא במכבייה ועוד כמה מקומות שפורטו שם, וכל תלאותי ברב הפעמים הינם תפארת החרוז בלבד.

ורק הגיג אחרון:

כל מי שזכיתי להשמיע את השיר הזה באוזניה, אמרה:"תצלמי לי את זה/ תשלחי בפקס או במייל – אני חייבת להראות את זה לבעלי !!!

אז הנה עוד הבדל אחד קטן, אני הראיתי לכן!!!



© לבחורה החפצה בעילום שם

מדהים !!!
כל כ"כ נכון וכואב !

 

[r.c]

אני חושבת שאפשר פשוט לקבל קבלה , לדוגמא ללמוד 2 הלכות ביום לזכות המעוכבי שידוך
ושיהיה בשורות טובות אצל כולם !!!

 

[r.c]

עוד משהו חמוד:
החיים שלנו כשאנחנו ב– שידוכים
אין לנו זכות בכלל להתלונן!!!
(במנגינת החיים שלנו תותים)

אין לנו זכות בכלל להתלונן
הכל רק סיעתא וברוך ה' כי:
החיים שלנו כשאנחנו בשידוכים!
רשימות של הצעות, התלבטויות על התאמות
ערימות של שאלות, קשה לבחור תכונות …
להתעורר בבוקר, שוב לחפש ת'אושר
נעלי העקב שוב ביוקר, והמוזה? היא בעוצר.
פדיחות בכל שבועיים, פגישה כל יומיים
השתיה בשמיים, וברמדה ירושלים…
כשהבחור שותק, חושב שהוא מרתק,
חושבת רק על המונית, רואה חברה בקרן זווית-
אז הופכת לנוקשה, לא הכל פררו רושה.
אבל אין לנו זכות בכלל להתלונן…

כבר מאוחר בלילה, המחשבה לא די לה
בוכה מתי שבא לה, והפגוש עוד לא ענה לה
קשה להחליט להוריד, קשה כשהשדכן מטריד
באים ימים בלי שורש, אין הצעות, יש יובש
הסבלנות אוזלת, והתפילה גוברת
נמאס כבר מהטיילת, והמשפחה? פוזלת (נו?? מה חדש)
בחתונה אני פוגשת, עוד חברה מותשת
שני ילדים נוטשת, כבר אמא וגם אשת
"בקרוב אצלך" היא נרגשת, ואני? את המעגל עוזבת
הסביבה לוחצת, סביבך היא רק רוחשת
אז אין לנו זכות בכלל להתלונן…

קיטרנו מספיק, כפינו טובה
עכשיו נחזור אחורה, אל הבסיס, זמן לומר תודה
תודה על הכוח, שיש לי זמן לנוח
תודה על מעל"ה, על חברות לצרה
תודה על כל הצחוקים, על שיש גם פה חוקים
על סיפורים של רווקים, על קניות ופינוקים
וה' תעזור שבקרוב יהיו כאן גם אירוסין…

על בחור שירד, תודה
על שקרב את המיועד, תודה
תודה על הבחרות
תודה על הבגרות
תודה על כל שלב של בשלות!
תודה על כל מה שבראת..

וואו מי חיבר את זה , כישרון מהלך ...

 

[ציפוי]

אני חושבת שאפשר פשוט לקבל קבלה , לדוגמא ללמוד 2 הלכות ביום לזכות המעוכבי שידוך
ושיהיה בשורות טובות אצל כולם !!!

אין לכם מושג ,כמה טובה ועזרה
אתם עושים בללמוד דברים
או כל קבלה קטנה
למעוכבי-שידוך!!!
והשם לא ינסה אף אחד....
כי זה באמת מאד קשה..

 

[saralulu]

ל

בס"ד
חברות שלי ואני...
הן נראות כמו הרים, למעשה הן הרות
אני עוד בבית, מגהצת ת'שערות
הן שותות ספרינגים וקולות וסודה
אני- רק מים, בענבל או רמדה
הן טובעות בים של כלים ושטיפות
אני עוד מרחפת בענני שאיפות
הן מבלות בפאנית, משפצות את השייטל
אני- כל ר"ח, בצפת או בכותל
הן מתמודדות עם משכנתא, חשמל וארנונה
אני מתלבטת: תפרח או גרודנא ?
הן בהכנה ללידה, במחלקה או בפגיה
אני במלך דוד או שלמה או מכבייה
הן בודקות ת'משקל של יורש העצר
והאם צריך גם היפוך
אני עדיין נאבקת ביצר:
שורצת תחת הפוך
הן מנקות את הדירה, משאירות לשכנים
ואני את החדר, אחרי גדוד אחיינים
זה אצילי כשלאמא הן מטות הכתף
אני מפונה מהחדר, ישנה במרתף
הן יחד כולן בנוה יעקב
רק אחרי בארועים באים לעקוב






הן דחוסות באקורדיון של ה- 59
אני מפליגה במוניות, לחוצה, חסרת ישע
הן שחות בכל מרץ: בעלי כך אמר!
ואני בדרך ארץ:ומנין מר?!
ב- 10,הן הולכות, אין ברירה! הביתה..
ב- 10 ?! הליכות! אין מנוס- דיאטה
פצעים בפרצוף ?! זה כך תשעה ירחים
פצעים בפנים? אני בלחץ משידוכים!
אותן מרדימים בעזרת אפידורל
אני נרדמת מייד (צחוק הגורל...)
בערב הן פנויות, הן נשואות כבר שנים...
בערב אני תפוסה- במשכנות שאננים
היא יצאה מהבית? לחתונה, עם בעלה
אני יצאתי? לשיעור במעל"ה
הן עצבניות? קורה, זה הורמונאלי
אני עצבנית? כי הוא עדיין לא ענה לי
אין לה מצב רוח? ככה זה- אשה
לי אין מצב רוח? כנראה שיש פגישה
היא מוחה ואומרת: כי ככה בעלי !
אני בוכה ואומרת: כי ככה בא לי !








בשולי הדברים:

השיר הזה הוא פרי ערב אחד בו הייתי משועממת עד לאין תכלית וחקר, הוא לא פרי תסכול וצער חלילה וחס, אלא כאמור.

מעבר לזה-לא נפגשתי לא במלך דוד ולא במשכנות שאננים לא במכבייה ועוד כמה מקומות שפורטו שם, וכל תלאותי ברב הפעמים הינם תפארת החרוז בלבד.

ורק הגיג אחרון:

כל מי שזכיתי להשמיע את השיר הזה באוזניה, אמרה:"תצלמי לי את זה/ תשלחי בפקס או במייל – אני חייבת להראות את זה לבעלי !!!

אז הנה עוד הבדל אחד קטן, אני הראיתי לכן!!!



© לבחורה החפצה בעילום שם

לברוכת הכשרונות!
אהבתי!!!

 

[~רחלי~]

לתפארת רווקות ישראל!!!

יום העצמאות, השנה הדלקת המשואות בסימן רווקות!‍‍‍‍

הננו מתכבדים בזאת, להזמין את נבחרת הרווקות, להדליק משואות, ''לתפארת רווקות ישראל''!

לזו שמשקיעה מהונה ואונה, מבררת, מתברברת, נפגשת, מתלבטת, מתבחבשת, מתייעצת, מוסרת נפשה, מנסה ומתאמצת כל פעם מחדש!
לתפארת רווקת ישראל!

לזו שמרפה מהחיפוש האינסופי, סומכת על ה' וגם על עצמה, נחה וממתינה בסבלנות ובאמונה, עד שיבוא הגואל, עד לפתח ביתה, בעיתו ובזמנו.
לתפארת רווקת ישראל!

לזו שכבר פגשה 124 אלף רווקים, יחד שבטי ישראל, מכל קצוות תבל, 127 מדינות, מכל הסטטוסים: רווקים, אלמנים וגרושים. ''מעלה גרה'' הצעות מהגלגול הקודם, לפחות מקיימת כבר אחד מסימני הטהרה!
לתפארת רווקת ישראל!

לזו שמעולם לא נפגשה כי יוצאת רק כשבטוחה שזה זה!, זהו זה ולא אחרת! שומרת על האנרגיות רק עבור המועמד המתאים שעוד יופיע, ולכן רק בזמנה החופשי, שומעת הצעות ולעיתים אף מבררת, כמובן רק על בחורים מבני עדתה בלבד העומדים ברשימת הקריטריונים הארוכה שבטוב טעם ערכה. יודעת מה רוצה מעצמה ולא מתבלבלת מההיצע הטוב והשופע...
לתפארת רווקת ישראל!

לזו הדודה הנבחרת, ששומרת על כל האחיינים וילדי החברות והשכנים, כולל הבאת מתנות ללידות, מסיבות סידור ובר-מצוות, מארחת את אחיותיה הנשואות, שאותן גידלה וחינכה, וכשם שזכתה להכניסן למעון ולגן, כך זכתה להכניסן לחופה ולארחן בשבתות ובחגים, מפנה את חדרה וישנה במרפסת שירות על מזרונים עם עוד תרייסר אחיינים.
לתפארת רווקת ישראל!

לזו שיודעת לדאוג לצרכיה, להתפנק, בבחינת ''אם אין אני לי, מי לי ומי יקנה לי?'', שומרת על גבולות ועל עצמה והמפתח לחדרה שמור רק אצלה, ''הכניסה לזרים אסורה''.
לתפארת רווקת ישראל!

לזו שלפני כל פגישה, משקיעה ומתכוננת בכראוי לגודל המעמד: משתחררת מוקדם מהעבודה, נחה, אוכלת, מתקלחת, מתלבשת בבגדי חג ונועלת נעלי עקב, מגהצת השיער, ואיפור אך ורק אצל מאפרת.
לתפארת רווקת ישראל!

לזו הזריזה והספונטנית שתוך דקה שתיים מוכנה לפגישה, פיתחה אסטרטגית ''רפרייש'' להתארגנות יעילה, זורמת ומהירה, מזכירה שכשם ש''אל תסתכל בזקנקן, כך אל תסתכל בקוקו, אלא במה שיש בו. עליה מתקיים הפסוק: ''שקר החן והבל היופי, אישה יראת ה' היא תתחתן''.
לתפארת רווקת ישראל!

לזו שמבצעת 24/7 את כל הסגולות, התפילות, אוספת ברכות מכל הרבנים והקבצנים, תורמת בהוראות קבע לכל הארגונים שישועות לה מבטיחים,
לתפארת רווקת ישראל!

לזו שיושבת בביתה, מחכה וממתינה עד יבוא גואל, המזוודה עומדת היכון אכן, יאלה להתחתן.
הארון והבוידם בנדוניה מתפוצץ והשעון מתקתק!
זהו, הכל כבר מוכן!
חוץ מדבר אחד קטן- חתן!
לתפארת רווקת ישראל!

לזו שלומדת לתואר שלישי ובמקביל, עובדת במשרה מלאה פלוס, מצאת החמה עד צאת הנשמה, ובכל זאת בשעות הפנאי ובזמנה החופשי (שאינו), מנסה לפנות זמן לפגישה! כי תכלס, ברור שהיא להתחתן הכי רוצה!
לתפארת רווקת ישראל!

לזו שמראש לא למדה מקצוע,
כי אוטוטו מתחתנת וחס וחלילה שהלימוד לא יפריע,
כבר פינתה מבעוד מועד את זמנה, להקדיש לחתונה ולשנה הראשונה!
לתפארת רווקת ישראל!

לאחרונות (הכיתה), לכל הרווקות, באשר הן, איך שהן, כמו שהן! על עצם היותן!
גיבורות העל!
שקמות מחדש כל בוקר או צהריים,
מתמודדות בניסיון הבלתי נודע!
מתכבדות בזאת להדליק את המשואה!!

בברכה שכשם שהידלקתן המשואה, כך תזכנה בקרוב להדליק את הבעל ולהידלק עליו חזרה!

"כל עוד בלבב פנימה, נפש רווקה הומיה, עוד לא אבדה תקוותנו''!

לתפארת רווקות ישראל!

בתפילה לזיווג הגון לכל רווקי ורווקות עמך בית ישראל!

(כתבה: ציפי צ'צ'יק).

 

[בס"ד+]

אחותי...! ה' איתך! ובחר דוקא בך!
--------------------------------
עזבתי את בית הכנסת שלי בדיוק כשהתחלתי
להרגיש שהמבטים החודרים של
הנשים המבוגרות בעזרת הנשים, מצליחות לחדור גם
לתפילתי ולהפריע לי להתרכז.
המבטים השותקים האלו עלי,
המנסים למצוא סוף סוף מה לא בסדר אצלי
שעדיין לא התחתנתי,
אלו שרועמים יותר מאלף מילים,
גרמו לי ללכת.

אז עזבתי את בית הכנסת ומצאתי לי אחד חדש,
עם תפילה עוצמתית כזו שמרעידה את הלב,
ובלי שנשים ישפטו אותי בחומרה.
בבית הכנסת החדש שלי, העולם שייך לצעירות,
שמחתי.
הגעתי כמעט ראשונה לעזרת הנשים, לבנה וחגיגית,
והתחלתי לקבל פנים של שבת.

אלא שכעבור דקות,
ההתרגשות הראשונית שלי החלה להתערער.
אחת אחרי השנייה הן החלו להיכנס לעזרת הנשים.
פנים מוכרות - החברה מהתיכון, אחותה הצעירה,
זו שהדרכתי בסמינר עוד בהיותה בכיתה ד´,
ועוד...
כאשר המשותף לכולן היה -
שכולן היו עטופות בכיסוי ראש
ומלוות בבטן הריונית בשלב כזה או אחר.
בוודאי שהייתי שמחה לראותן במציאות אחרת,
כאשר גם אני עטויה בשביס אצילי
ומלווה בכמה מילדיי, אבל זה לא היה כך.

באותו הרגע, עם הסידור בידי והשמלה החגיגית,
והשיער היפיפה אך הגלוי לעין כל
שזועק לכל העולם שאני עדיין לא,
הרגשתי שאני מרוקנת מכל, עטויה בדבר אחד בלבד.
המפליא הוא, שהדבר הזה הצליח למלא את כל כולי
בעוצמות שלא הכרתי - כי הדבר הזה,
שעטף אותי ברחמים בעת הזאת,
כשהן נכנסו בזו אחר זו, מדגמנות חיים מאושרים,
היה לא אחר מאשר - ה´ יתברך.

באותה העת, הרגשתי קרובה אליו יותר מאי פעם.
הרגשתי שהוא איתי הכי קרוב שאפשר,
הכי אמיתי שהרגשתי מעולם,
ואולי כמו שהן לא ירגישו אף פעם.
חייכתי חיוך ענקי, בלתי מוסבר.
ואז הוא לחש לי: "מתוקה שלי,
בך בחרתי להשתתף איתי בצערי, בצער השכינה.
רק את, שיודעת מהי הרגשה של בדידות אמיתית
גם כשכל הבית מלא חברים,
שמבינה מהי גלות, למרות שיש ברשותך שני בתים
(אחד של ההורים והשני עם החברות בדירה השכורה),
את - שמרגישה את הצער הזה של להיות רחוקה מבן הזוג שלך,
צער שהולך ומתעצם מיום ליום...
רק את יכולה לבכות איתי בדמעות אמיתיות
על שאין לי בית (בית מקדש),
על שהשכינה (בת הזוג) בגלות,
ועל שרבים מהבנים שלי רחוקים ממני ולא מכירים אותי עדיין...
רק את,
בך בחרתי לתפקיד הגדול הזה, לבכות איתי יחד...".

שמעתי את ד´ מדבר איתי
והבנתי למה יש היום כל כך הרבה רווקים ורווקות,
ולמה אולי דווקא הטובים מבינינו.

נזכרתי שלפני מספר ימים ראיתי כמה חברות,
כולם זוגות נשואים
עם פז"מ מכובד וילדים.
הם דיברו על משכנתא וכסף וטיטולים
באותה ההתרגשות בה אני וחברותיי הרווקות,
מתפללות להקדוש ברוך הוא.

כשנזכרתי בזה, הבנתי למה ד´ צריך אותנו, הרווקים,
למה הוא מעכב לנו במעט את החתונה המיוחלת
(שגם היא תגיע ממש בקרוב).
הבנתי שהוא בעצם גייס אותנו איתו לשירות קרבי.
וקרבי זה הכי, אחותי...

כי אם כולם יתחתנו מוקדם, מי יבכה עם ד´ יתברך?
מי יתחנן אליו להחזיר את בניו הביתה?
מי יבקש ממנו בדמעות שישוב אלינו במהרה?

רק מי שידע בחייו גם הוא צער של גלות והמתנה וכאב
שאי אפשר להסביר במילים.
"כשאת בוכה, בתי שלי, אני בוכה איתך" הוא לחש לי
ונתן לי נשיקה. "יחד נביא את הגאולה!"


מוקדש לכל מי שעדיין לא זכה לפגוש את החצי השני שלו.
דעו לכם, זה קרוב מאי פעם.
ואם לפעמים אתם מרגישים קצת רחוקים -
תדעו שזה רק מפני שזה ממש ממש קרוב.
כי דווקא את מה שהכי קרוב אלינו -
אנחנו לא מצליחים לראות...
ה' איתכן לכל אורך הדרך...
תנצלו את קרבת ה' המיוחדת שיש בתקופה זו
עוד תתגעגעו אליה...
בשרות טובות אצל כולם.

 

[.Shira L]

אולי נפתח פורום שדכנים וכל שמעונין להתעסק עם זה ?

 

[ציפוי]

אולי נפתח פורום שדכנים וכל שמעונין להתעסק עם זה ?

רעיון אדיר!!!!!!!!

 

[פרפר סגול]

רעיון אדיר!!!!!!!!

אני ממש לא בטוחה.
מי אמר שכל השדכנים הם אכן שדכנים????

 

[ציפוי]

אני ממש לא בטוחה.
מי אמר שכל השדכנים הם אכן שדכנים????

אז זהו....שמי החליט שכל השדכנים צריכים להיות "שדכנים"?!
כל אחד ראוי ויכול להיות "שדכן"....
ןעובדה שרוב השידוכים כיום(ציטוט משדכנית גדולה)
נסגרים לא על-ידי "השדכנים".....

 

[פרפר סגול]

אז זהו....שמי החליט שכל השדכנים צריכים להיות "שדכנים"?!
כל אחד ראוי ויכול להיות "שדכן"....
ןעובדה שרוב השידוכים כיום(ציטוט משדכנית גדולה)
נסגרים לא על-ידי "השדכנים".....

לא, לא לכך כונתי.
ע"ע

מידע שימושי - אולי גם אותך הפוסט הזה יציל?!

כל הכבוד על הפיקוח! זה בכלל לא מובן מאליו...:) ואולי שיהיה כתוב ברקע תיבת התגובה של המשתמש, משהוא כמו-שקול את תגובתך..... במקום הכתוב תגובה... הכל כך מזמין....:rolleyes:

www.prog.co.il

פורום אנונימי הוא מקום מורכב.
בפרט לשידוכים!!!

 

[ציפוי]

לא, לא לכך כונתי.
ע"ע

מידע שימושי - אולי גם אותך הפוסט הזה יציל?!

כל הכבוד על הפיקוח! זה בכלל לא מובן מאליו...:) ואולי שיהיה כתוב ברקע תיבת התגובה של המשתמש, משהוא כמו-שקול את תגובתך..... במקום הכתוב תגובה... הכל כך מזמין....:rolleyes:

www.prog.co.il

פורום אנונימי הוא מקום מורכב.
בפרט לשידוכים!!!

אה אוקיי
סורי

 

[rrrry]

אולי שכל אחד ייפתח את העיניים מסביבו ויראה את הרווקים והרווקות וינסה לשדך
לדעתי יותר מועיל מלנסות לפתוח פורום בעניין

 

[אברך]

היו פה כבר כמה וכמה אשכולות שידוכים
וכמדומני שיצאו מפה כמה שידוכים מוצלחים ב"ה.