שיר התבגרות מאוחרת

[עמק]

יצאתי מכליי, ומרכס בגדיי

לבקש לי אבדה.

תרתי את הארץ בעין מרגלים, ברגליי

בזרועותיי עלומי הימים,

לברור לי מקום, ונעימה.



בדרכים בהם הלכו אבותיי

שלהם השעה שיחקה.

בהרים שחלפו הדורות שעברו, וזקניי

שראו חיים, ואותם חפצו,

וידי ריקות,

וכמעט שעברה השעה.



- - -



לא אראה במות אחי

במות הדמות שצרובה במוחי,

לא ארצה במות עצמי

באין רואים, באם הדרך,

ואך מקלי בידי, איתי.



- - -



השנים שהיו שאבדו מאחוריי

בהם חושך ודממה

וליבי האכזב שלא התבגר, ועיניי

שמעדו, והאור שסנוור,

וילדות בידי

וכבר שקעה החמה.