סיפור בהמשכים הפאנץ' ליין

[הווה פשוט]

שיערתי כך.
ממש מוזר והפסדנו שלא זכה...
חמישה סיפורים שלחתי להם! כלום לא מצא חן בעיניהם.

לטעמי כדאי להוריד את זה מהסיפור הכל כך מושלם הזה.

גם לדעתי, אבל יקשה לערוך את הנתוח הזה, הענין כבר שזור מדי בתוך העלילה

 

[ר' יעקב ישראל]

זה אחד מהסיפורים ששלחתי לתחרות הסיפורים של יתד

לא הצלחתי לצטט את מה שכתבת אחרי זה
"חמישה סיפורים שלחתי להם! כלום לא מצא חן בעיניהם."
תרד מהם, הסיפורים שלך עם מסרים חזקים ונועזים מידי בשבילם!
לדוג' בסיפור הנוכחי אתה כמעט וכורת את הענף של קופות הצדקה השונות והישועות, ועוד איזה חצי מהעיתון ומ'ההשקופה הטהורה' (הטעות במקור).
לדעתי (ומאמין שרבים מחרים מחזיקים אחריי) אתה חייב (!) להוציא ספר בהקדם האפשרי.
יש לך חשיבה נדירה, וכתיבה עוד יותר נדירה.
לך בכוחך זה והושעת את ישראל.

 

[הווה פשוט]

לא הצלחתי לצטט את מה שכתבת אחרי זה
"חמישה סיפורים שלחתי להם! כלום לא מצא חן בעיניהם."
תרד מהם, הסיפורים שלך עם מסרים חזקים ונועזים מידי בשבילם!
לדוג' בסיפור הנוכחי אתה כמעט וכורת את הענף של קופות הצדקה השונות והישועות, ועוד איזה חצי מהעיתון ומ'ההשקופה הטהורה' (הטעות במקור).
לדעתי (ומאמין שרבים מחרים מחזיקים אחריי) אתה חייב (!) להוציא ספר בהקדם האפשרי.
יש לך חשיבה נדירה, וכתיבה עוד יותר נדירה.
לך בכוחך זה והושעת את ישראל.

כמה מתוק מצדך.

אני באמת חושב על ספר, כבר יש לי כמעט הכל.

 

[כותב השורות]

הכתיבה שובה
כרגיל
@הווה פשוט שמלא בעומק

בתוך הדברים
הזכרת לי את הסיפור שרבי נחמן היה מספר לתלמידיו
על יהודי עני ומרוד שהיה חוכר מהפריץ את בית המרזח ואיתו היה מתקיים בדוחק רב ומאכיל את ילדיו הרבים
ושוב ושוב בסוף השנה לא היה לו לשלם בעבור החכירה וחובותיו לפריץ הלכו והצטברו והפריץ שהוציא מחדש את בית המרזח למכרז היה מוכן באורח נס לתת לאותו יהודי עני את הזיכיון לבית המרזח לעוד שנה
וכך חי והתקיים אותו יהודי עני תקופה ארוכה כשחובותיו לפריץ רק הולכים וגדלים

יום אחד הגיע להתגורר בעיירה יהודי עשיר ובשומעו על המכרז הגיש את הצעתו לפריץ ששמח כי הנה סוף סוף יהיה מי שיידע לנהל את בית המרזח ולהפוך אותו לעסק מרוויח
הוא נתן את הזיכיון לאותו יהודי עשיר ואת היהודי העני זרק לרחוב מלא בחובות כשאין לו פרוטה להאכיל בה את ילדיו
ותהום כל העיר על הרשעות והאכזריות שנהג בה אותו עשיר שלא די בכך שאין לו צורך בבית המרזח כי עשיר הוא אלא שהזיק בזה לאותו יהודי שחי בצמצום ובנס מאותו בית מרזח
רבי נחמן פנה לתלמידיו וסיים את הסיפור-
לאותו עשיר לא היו ילדים עשרים שנה!
באותה שנה נולד לו בן זכר!
וסיים:
ככה הקב"ה מנהיג את העולם!

לעניינינו
רבי נחמן לקח את האין פאנץ' ועשה ממנו פאנץ' אמוני איכותי וטהור.

 

[אתיס]

כמה תוכן ואיכות בסיפור אחד!
מצד הכתיבה, זה מעולה! נהנתי מכל מילה!
והתוכן מיוחד, נוגע ולא רגיל.
התענגתי ממש.
אם וכשיוצא ספר, נא לעדכן.

 

[הווה פשוט]

מישהו כתב לי בפרטי שהסיפור הזה מזכיר לו סיפור אחר שכתבתי מזמן ללמוד מילה אחת
ואכן יש דמיון, וגם הסיפור ההוא מבוסס על מאורע אמתי

 

[אין פאנץ']

@אין פאנץ'
האם התכוונת לזה?

גם, ההטיות בכתיבה גרועות מאד.

 

[שועל ספרות.]

מישהו כתב לי בפרטי שהסיפור הזה מזכיר לו סיפור אחר שכתבתי מזמן ללמוד מילה אחת
ואכן יש דמיון, וגם הסיפור ההוא מבוסס על מאורע אמתי

מודה ועוזב שאני ה'מישהו'.

הסיפור הנוכחי מדהים ושובה לב!

 

[הווה פשוט]

גם, ההטיות בכתיבה גרועות מאד.

תודה, חשוב לי מה שאתה כותב!
תוכל לתת דוגמא?
ומה בדיוק הפירוש "הטיות"

 

[אין פאנץ']

תודה, חשוב לי מה שאתה כותב!
תוכל לתת דוגמא?

חזרתי להתחלה לחפש דוגמאות, זה ממש לא היה קשה, מצאתי מספיק כבר בקטע הראשון, שים לב להדגשות.

אברך בעל זקנקן בלונדיני מסודר ועיניים גדולות ועייפות ישב בתחנת אוטובוס נידחת לבוש חליפה כחולה דהויה, בידו שקית ניילון קטנה שבקבוק מים מציץ ממנה, אותה הוא מנדנד בין ברכיו הלוך ושוב.

לידו מתיישב טיפוס עליז ושמנמן עם פאות מסולסלות ושומניות, עיניים שמחייכות מבעד לעדשות עבות וזקן שחור ומדובלל,
לא שאני יודע לומר מה זה 'מדובלל', אבל תהיה ההגדרה אשר תהיה, זקן זה יענה עליה בוודאות.

בידו החזיק ספר כשאצבע אחת נעוצה בין דפיו. ואת ידו השנייה הניח על הספסל בטפיחה המיועדת למשוך תשומת לב.

ההדגשה הראשונה היא בלשון עבר, השניה בלשון הווה, אחר כך שוב הווה, והרביעית חוזרת לעבר.
אולי תהיה הראשון לרשום פטנט על מכונת זמן...
אגב, בעבר היה לפחות דיון אחד כאן בפורום איך עדיף לכתוב, בלשון עבר או הווה.

ומה בדיוק הפירוש "הטיות"

עבר והווה,
גוף ראשון ושלישי, (זה כשהאברך מספר על עצמו, חלק זה בגוף ראשון - הוא מספר, וחלק בגוף שלישי - הסופר מספר).


נ. ב.אני מבין שאתה שואל בגלל התוכניות שלך להתפתח בכתיבה, אז חשוב לציין שלא זכור לי שיש לך בעיה עם זה בד"כ, רק בסיפור הזה.

 

[ר' יעקב ישראל]

חזרתי להתחלה לחפש דוגמאות, זה ממש לא היה קשה, מצאתי מספיק כבר בקטע הראשון, שים לב להדגשות.

ההדגשה הראשונה היא בלשון עבר, השניה בלשון הווה, אחר כך שוב הווה, והרביעית חוזרת לעבר.
אולי תהיה הראשון לרשום פטנט על מכונת זמן...
אגב, בעבר היה לפחות דיון אחד כאן בפורום איך עדיף לכתוב, בלשון עבר או הווה.


עבר והווה,
גוף ראשון ושלישי, (זה כשהאברך מספר על עצמו, חלק זה בגוף ראשון - הוא מספר, וחלק בגוף שלישי - הסופר מספר).


נ. ב.אני מבין שאתה שואל בגלל התוכניות שלך להתפתח בכתיבה, אז חשוב לציין שלא זכור לי שיש לך בעיה עם זה בד"כ, רק בסיפור הזה.

למיטב ידעתי, יש משלב לשוני תקין שמשלב לעיתים עבר והווה,
למשל כשמספרים על העבר, ובאמצע התיאור עובר להווה-עבר.
הביאו בזמנו דוגמאות מדופליקטים של יונה ספיר ועוד.
המדד לדעתי הוא, כשזה לא מפריע לקריאה הרציפה, ומשתלב היטב בסיפור.
אבל אשמח שהמומחים יחכימו אותי בעניין!
אני זמן רב מתלבט בנושא הזה. (ערכתי לאחרונה ספר, והשאלה הזאת חזרה על עצמה כמה וכמה פעמים).

 

[הווה פשוט]

חזרתי להתחלה לחפש דוגמאות, זה ממש לא היה קשה, מצאתי מספיק כבר בקטע הראשון, שים לב להדגשות.

ההדגשה הראשונה היא בלשון עבר, השניה בלשון הווה, אחר כך שוב הווה, והרביעית חוזרת לעבר.
אולי תהיה הראשון לרשום פטנט על מכונת זמן...
אגב, בעבר היה לפחות דיון אחד כאן בפורום איך עדיף לכתוב, בלשון עבר או הווה.


עבר והווה,
גוף ראשון ושלישי, (זה כשהאברך מספר על עצמו, חלק זה בגוף ראשון - הוא מספר, וחלק בגוף שלישי - הסופר מספר).


נ. ב.אני מבין שאתה שואל בגלל התוכניות שלך להתפתח בכתיבה, אז חשוב לציין שלא זכור לי שיש לך בעיה עם זה בד"כ, רק בסיפור הזה.

תודה רבה
באמת איום ונורא.

אני ממש מודה לך שהיית כל נחמד ואתה מתייחס למה שאכתוב וכך עזרת לי לאיך שאני כותב בספר שאוציא

 

[שועל ספרות.]

אני ממש מודה לך שהיית כל נחמד ואתה מתייחס למה שאכתוב וכך עזרת לי לאיך שאני כותב בספר שאוציא

בטח! תחשוב שהוא לא היה יאמר לך את זה בזמן, תהיה פדיחה נוראה שהוצאת ספר שלא תתקן...

 

[נודד]

כתיבה מרתקת כתמיד.
נדמה לי שרבים ישמחו, כמוני, לרכוש את הספר שתוציא ולהציבו קוממיות על מדף ספרי המוסר הסיפוריים, לצד "גשר צר" של זריצקי למשל או "אמת מארץ תצמח" של סבתו.

 

[אין פאנץ']

שהוצאת ספר

שהוא הוצאת ספר

גוף ראשון ושלישי

 

[forty thousand feet]

אברך בעל זקנקן בלונדיני מסודר ועיניים גדולות ועייפות

למעשה הואיל ואני ממילא מסתתר תחת ניק, וגם זה עלול להגביר מוטיבציה אצל מאן דהו, אז יאללה.
כן!

?
עכשיו כל העולם יודע מי אתה! ראיתי אותך בתחנה מקודם!

 

[forty thousand feet]

הייתי צריך לחלץ שתי חתולים

אם זה בסך הכל ציטוט של המחלץ - סלוח אסלח.
אבל אם הטעות היא של הכותב הנכבד - לתיקונך.

ואם דאגת שחלילה יהיה לך פאנץ', סידרתי לך את הענין. גם לעשות סדרת מעשים טובים, גם לשתף את הקהל, ובסוף - - לחטוף על הראש.

 

[הווה פשוט]

אם זה בסך הכל ציטוט של המחלץ - סלוח אסלח.
אבל אם הטעות היא של הכותב הנכבד - לתיקונך.

ואם דאגת שחלילה יהיה לך פאנץ', סידרתי לך את הענין. גם לעשות סדרת מעשים טובים, גם לשתף את הקהל, ובסוף - - לחטוף על הראש.

תודה רבה, אתקן לשתי חתולות