שיתוף - לביקורת הסיפור שלא זכה

[תמרוז]

בלת"ק.
וואו, יפיפה. הכנסת אותנו לאווירה לגמרי. זה ממכר, קשה לי להתנתק משם.
@הווה פשוט, ניסית פעם לנגוס את המרפק? אם לא תנסה עכשיו.

 

[כותב השורות]

הרעיון שמאחורי המילים והכתיבה היפה הזו
הוא נשגב!
יש משהו גדול בלעשות את המצווה קודם כל כפשוטה כי כך אמרה התורה
על הבסיס הזה כל אחד לפי דרגתו מעמיק את השגתו עוד ועוד
אבל את הבסיס הנפלא הזה לפעמים שוכחים מרוב הסברים כוונות ו'וורטים'


ועדיין הייתי מוכן להמר על זה מראש שזה לא ייכנס ליתד...

 

[הווה פשוט]

הלוואי.
אבל התעלמת מהקדושה של המצוות. מהעיקר.

המדע מתבסס על עקרון הסיבתיות, אלף גורם לבית, זהו. המדע כל הזמן מחפש את האלפים של הביתים ואת הביתים של האלפים, חוץ מזה הוא לא עושה כלום, לא נותן ערך לדברים לא אידיאלים ולא קדושה, יהי האלף אשר יהי אם הוא גורם לבית - יופי, ולא משנה גם מה הבית.
זו ההשוואה שבסיפור, שאקט המצווה גורם למשהו להיווצר, הקדושה לא רלבנטית לנושא הזה. כמו שהמדע הוא לא יותר מדע כשהוא מתעסק בקביעת צורת הגלקסיות מאשר כשהוא מתאר את מבנה הברך של נמלה.
ואו יצא לי ארוך ותוקפני קצת, קחו בקלות

 

[הווה פשוט]

ועדיין הייתי מוכן להמר על זה מראש שזה לא ייכנס ליתד...

האמת שזה לא היחידי ששלחתי להם, אבל גם הסיפורים היותר מחונכים שלי לא הרשימו אותם

 

[רק תורה]

הכתיבה משובחת כרגיל. אבל דבר אחד לא הבנתי - אתה מסביר דבר לא מובן בדבר לא מובן (בלשון המעטה...) בתקווה שהוא יובן...?

 

[mic003]

הכתיבה מעולה, כמו תמיד, אבל יש בסיפור נקודה שגורמת לי לתהות אם המסר נכון, ולדעתי ראוי לשים לב אליה.
הסיפור בא לענות על שאלה. מטרתו היא בעצם לגרום לאדם הלא מאמין, זה שבטוח רק במדע, להבין שלנטילת הלולב יש השפעה חיובית מציאותית וברורה על העולם.
את זה אתה מוכיח באמצעות סיפור על אינדיאנים שמעשיהם נראו תמוהים אבל בסוף התברר שלכל פעולה שלהם יש תכלית והכול מוביל לעניין מציאותי.
לענ״ד יש בזה כמה בעיות:
1. הסיפור על האינדיאנים לא אמיתי. באותה מידה יכול היית לספר שהאינדיאנים הבעירו מדורה והעלימו את השמש, והחוקרים השתכנעו ולא פקפקו יותר באמונה במה שאינו מדעי.
2. גם אם היה מדובר בסיפור אמיתי, אין זה שולל את העובדה שרוב האינדיאנים (ולמעשה רוב האנושות) מאמינים בדתות מטופשות שאינן מבוססות על כלום. אין בכוח מעשייה אחת על אינדיאנים שהייתה תכלית לכל מעשיהם, להוכיח מכאן שכל מי שמקיים מעשים לא מוסברים של דת כלשהי, עושה את זה עם טעם ברור והגיוני.
3. הטענה הזו יכולה להיות נכונה כלפי כל דת אחרת, ולא רק היהדות. אם מגיעים למסקנה שיש בכוח מעשייה אחת ללמד על הכלל, אם כן מדוע לא יורחב עניין זה לכל מעשה פולחן שבעולם?
למעשה, כל עניין הדימוי לאותם אינדיאנים הוא שגוי בעיניי, משום שהיהדות היא הדת היחידה בה כל מעשה מוסבר באינספור ממדים, פשטניים ועמוקים. אין צורך ללמוד על האמת שבמצוות היהדות ממעשייה אינדיאנית, כי ההסברים המפולפלים שנתנו האינדיאנים אינם מתקרבים כלל להסברים העמוקים שיש לכל מצווה ומצווה ביהדות, גם אם הסברים אלו מגרדים רק את הרובד החיצוני של הבנת העניין. היהדות אינה צריכה שום משל, כי היהדות היא מדע מדוייק, והיא מורכבת הרבה יותר מאסטרופיזיקה, והמעיינים בה יודעים שהיא גם מדוייקת יותר. אלא שדווקא העומק הגדול והקושי להבין את הסברות העדינות, הוא זה שמונע מאנשים להבין את העומק אחר כל מעשה.

 

[brachy 100]

יפה מאוד הסיפור
מובן לי מאוד למה לא נבחר ליתד...

 

[מסוגל]

הסיפור יפה מאוד. הוא לא היה נבחר להתפרסם ביתד גם אם היית מנענע גיליון כפול של יום שלישי חמישים פעמים, ולוחש בפורטוגזית את כל 'רשות הרבים'.

הצרימה בעיניי נובעת מכך שהוא מתבסס על מציאות שבאמת קיימת, ומוסיף לה פרטים שלא קיימים בכדי להעביר את המסר. המוח שמקבל את ההקבלה, מבחין מיד בכך שבניקוי התוספת שאינה נכונה - המסר שמתקבל הוא הפוך. זה כמו לכתוב סיפור שמתאר כשלון מוחלט בניסיון הנחיתה הראשון על הירח, ולצפות להעביר דרכו מסר כמה האדם הוא חלש ומעוט יכולת.

 

[הווה פשוט]

הכתיבה משובחת כרגיל. אבל דבר אחד לא הבנתי - אתה מסביר דבר לא מובן בדבר לא מובן (בלשון המעטה...) בתקווה שהוא יובן...?

הערה טובה מאד, אתה חד מבט, וניכר עליך שאתה לומד תורה.
איך אני פותר שאלה אמיתית באמצעות ראיה שפינטזתי. זה כמו שקוראים סיפור בדוי על מישהו שקרה לו נס מופלא ביותר שבדיוק בדיוק, ואז הסופר מתמוגג מגודל השגחת הבורא, ואתה אומר לעצמך איזו השגחה? הרי הכל דמיון?
וכאן זה הרבה יותר גרוע, כי שם גם הבעיה היתה דמיונית, הכל פנטזיה, אז אנחנו נכנסים רגע לרובד אחר וחיים בו, ובאותו רובד יש בעיה ויש ישועה והשגחה פרטית. זה סתם רגע של כיף.
אבל אצלנו אנו פותרים שאלה מציאותית בעולם האמיתי באמצעות המצאה, וזה ממש לא תקין.

ובכן ידידי היקר הבעיה היא שאתה מניח שכל תורת הגלים הביו מגנטיים וקרני הצבאים היא הזיה ממוחי הקודח, אבל, תרשה לי להפתיע אותך אם תכנס לכאן biomagnetic_moosehorn תוכל לראות בהרחבה מאמר מהירחון המדעי היוקרתי ביותר בעולם המתאר את התופעה הזאת בפרטי פרטים.
או קיי, סתם סתם, זו באמת הזיית מוחי הקודח, אבל נכון שלרגע האמנת?!

הסיפור לא דן ברמה הפילוסופית, ואין כאן נסיון להוכיח כלום. זה סיפור רגשי. הוא בא לרכך את ההתנגדות הרגשית לפעולות שהמציאות היומיומית מונעת ממנו להבחין שיש בהם משמעות. אנחנו מאמינים, מאמינים מאד, אבל יש גם לב שדורש תשובות רגשיות ומצוה עלינו להשיב לו, והשבות אל לבבך.
ולשם כך גם תשובה דמיונית תעשה את העבודה כי עולם הרגש אינו מבחין בין מציאות לדמיון.
עובדה היא שכל המגיבים לפניך לא שמו לב לבעיה שהצגת.

אתן דוגמא
חייל עומד בקצה צוק לפניו פעורה תהום נוראה, והמפקד מצווה עליו לקפוץ למטה.
החייל יודע שהצבא לא רוצה שהוא ימות ושבטח ישנה איזה סיבה שבגללה הוא ישרוד, אבל הלב לא נותן לו לקפוץ, אין לו מצנח על הגב, אין מזרון מנופח למטה, ואין שום מסוק שמרחף בסביבה, הוא מאמין שיהיה בסדר אבל הלב הולם.
חבר לוחש לו שהצוקים המשוננים המשתרעים למטה הם בעצם גושי גומי מנופחים המרוחים בצבעי הסוואה,
אההה, הוא נרגע.
"סתם סתם" אומר החבר, המצאתי את זה, האמת שיש רשת חוטים מיוחדים שהן שקופים לגמרי, מטר מתחתיך.
סתם סתם, גם את זה המצאתי, אני לא יודע איך תינצל.

החייל עכשיו רגוע יותר. למרות שלא נוסף לו מידע אמיתי, אבל יש כיווני חשיבה ויש דברים שהוא לא חשב עליהם, כנראה יש עוד הרבה פתרונות שהוא לא חשב עליהם, הלב קיבל את המנה שלו, והבחור קופץ. כלומר מנסה
אך לא מצליח לזוז.
הנעליים שלו דבוקות לרצפה, זה היה רק תרגיל במשמעת.

החפץ חיים אמר שהטלגרף והחשמל וכל ההמצאות החדשות באו כדי להרגיל אותנו לדברים רוחניים, שיש עין רואה ואוזן שומעת ומעשיך בספר נכתבים.

והאמת שאת ההשראה לסיפור הזה קיבלתי מהרב יוחנן דוד סלומון זל (שמאמריו, אגב, כן התפרסמו ביתד) בספרו בעין יהודית הוא מביא רעיון דומה, אלא שהוא מביא באמת רעיון שאיננו פנטזיה, הוא מספר על אדם שבכל ערב בלכתו לישון הוא קושר לרגלו חוט ברזל ותוקע ברצפה.

אולי באמת יהיה מעניין לתת לך לנחש, מה לדעתך התועלת במעשה המטופש לכאורה הזה?

 

[הווה פשוט]

הכתיבה מעולה, כמו תמיד, אבל יש בסיפור נקודה שגורמת לי לתהות אם המסר נכון, ולדעתי ראוי לשים לב אליה.
הסיפור בא לענות על שאלה. מטרתו היא בעצם לגרום לאדם הלא מאמין, זה שבטוח רק במדע, להבין שלנטילת הלולב יש השפעה חיובית מציאותית וברורה על העולם.
את זה אתה מוכיח באמצעות סיפור על אינדיאנים שמעשיהם נראו תמוהים אבל בסוף התברר שלכל פעולה שלהם יש תכלית והכול מוביל לעניין מציאותי.
לענ״ד יש בזה כמה בעיות:
1. הסיפור על האינדיאנים לא אמיתי. באותה מידה יכול היית לספר שהאינדיאנים הבעירו מדורה והעלימו את השמש, והחוקרים השתכנעו ולא פקפקו יותר באמונה במה שאינו מדעי.
2. גם אם היה מדובר בסיפור אמיתי, אין זה שולל את העובדה שרוב האינדיאנים (ולמעשה רוב האנושות) מאמינים בדתות מטופשות שאינן מבוססות על כלום. אין בכוח מעשייה אחת על אינדיאנים שהייתה תכלית לכל מעשיהם, להוכיח מכאן שכל מי שמקיים מעשים לא מוסברים של דת כלשהי, עושה את זה עם טעם ברור והגיוני.
3. הטענה הזו יכולה להיות נכונה כלפי כל דת אחרת, ולא רק היהדות. אם מגיעים למסקנה שיש בכוח מעשייה אחת ללמד על הכלל, אם כן מדוע לא יורחב עניין זה לכל מעשה פולחן שבעולם?
למעשה, כל עניין הדימוי לאותם אינדיאנים הוא שגוי בעיניי, משום שהיהדות היא הדת היחידה בה כל מעשה מוסבר באינספור ממדים, פשטניים ועמוקים. אין צורך ללמוד על האמת שבמצוות היהדות ממעשייה אינדיאנית, כי ההסברים המפולפלים שנתנו האינדיאנים אינם מתקרבים כלל להסברים העמוקים שיש לכל מצווה ומצווה ביהדות, גם אם הסברים אלו מגרדים רק את הרובד החיצוני של הבנת העניין. היהדות אינה צריכה שום משל, כי היהדות היא מדע מדוייק, והיא מורכבת הרבה יותר מאסטרופיזיקה, והמעיינים בה יודעים שהיא גם מדוייקת יותר. אלא שדווקא העומק הגדול והקושי להבין את הסברות העדינות, הוא זה שמונע מאנשים להבין את העומק אחר כל מעשה.

אתה כותב נהדר ולעניין, ראה מה שהגבתי ל @רק תורה
וראוי לדון גם במה שכתבת, אתה ו @מסוגל , אבל אין זמן כרגע, ואני סוגר את המחשב עד לאחר סוכות,
אז נתראה אז,
תודה רבה וחג שמח ומלא באמונה אמיתית ומוחשית

 

[forty thousand feet]

דמיין לעצמך את הסודני העובד בבית המדרש של החסידות/הקהילה/הישיבה שלך, בעת שובו לביתו אחרי חמש שנים בישראל, והוא נדרש לתאר איפה עבד ומה עשה.
וזה דברו: "אנשים נורמליים, מבוגרים, שמתנדנדים על ספרים כל היום (וזו לא אוניברסיטה!), מדי פעם כולם קמים, מדברים בקול, ממלמלים, שותקים, צועקים. כל בוקר שמים קוביות שחורות ושמיכות גדולות על הגוף. הולכים עם תסרוקת מוזרה של ציצת שערות בשני צידי הראש, ובאופן כללי עושים הרבה דברים בלתי רציונליים".
לא נותרה לי ברירה אלא לצטט את דברי הכוזרי (מאמר ג אות נג): "וּבִכְגוֹן זֶה טָעוּ בַּעֲלֵי הַכִּימִיָּה וּמַשְׁבִּיעֵי הָרוּחוֹת.. קיוו כי יחשבו גם הם להקריב קרבנות בזמנים קבועים ובמעמד ידוע של מערכות כוכבים לפי מה שהגיעו אליו בסברתם ויוסיפו מדעתם מעשי טקסים והקטרת קטורת.. אולם המחקה אינו דומה למחונן מטבעו, כי המצוות דומות למעשים טבעיים אין אתה מבין את התנועות הקשורות בהן וחושב אתה כי אין בהן מועיל עד שאתה רואה תוצאותן.. כאלה הם גם מעשי המצוות ששעורם ניתַן מאת האלו-ק יתברך אתה זובח את הכבש למשל ומתלכלך בדמו ובהפשטת עורו.. ולולא היה כל זה במצות האלו-ק יתברך היית בז לכל המעשים האלה והיית חושב כי מרחיקים הם מן האלו-ק יתברך לא מקרבים אליו, אולם אחרי אשר השלמת את המעשה כמצווה עליך נראתה לעיניך אש מן השמים או מצאת בלבך רוח אחרת אשר לא היתה איתך עד הנה.. מיד תדע כי כל אלה נובעים מן המעשה אשר עשית ומן הענין העצום ההוא אשר בו דבקת ואליו הגעת.. אין לקרב איפה אל האלו-ק יתברך כי אם על ידי מצות האלו-ק יתברך ואין מבוא לידיעת מצות האלו-ק כי אם בדרך הנבואה לא על ידי היקש ולא על ידי סברה כי בינינו לבין המצוות ההן אין קשר כי אם על ידי הקבלה האמיתית".

ארוך. אבל מתוק ומתבקש.