הניה על שום מה?

[ע.מ.]

הינדה-אילה!!!

הינדא=תרנגולת
אינד-איילה

חנה הוא שם מקורי מהתנ''ך!
הענא, העניא, הניה ועוד לכאורה שיבוש של השם חנה,
לפעמים כשם חיבה ולפעמים כהגיה בשפה המקומית,
כגון:
ההונגרים הוגים את האות ח' כמו האות ה',
וכן הלאה.

 

[מה הענינים]

נראה לך שהיא לא יודעת שיש אופציה כזו?

רק נבטיח לעצמינו להיות יותר קלילים עם ילדינו כשילדו את ילדיהם ויעסקו בשלב בחירת השמות.

כמה נכון!

 

[ה. בקר]

הינדא=תרנגולת
אינד-איילה

חנה הוא שם מקורי מהתנ''ך!
הענא, העניא, הניה ועוד לכאורה שיבוש של השם חנה,
לפעמים כשם חיבה ולפעמים כהגיה בשפה המקומית,
כגון:
ההונגרים הוגים את האות ח' כמו האות ה',
וכן הלאה.

אז זהו שאני יודעת בוודאות שהמקור שלי לא חנה. היו 2 אחיות אחת חנה ואחת הענא.

 

[אפכא מסתברא]

לתשומת לב - חנה זה מלשון חן, שיכולה לבוא כנרדפת לאצילות.
כך שיש הגיון בכך שהשם נגזר מחנה.

חנה - מלשון תחינה, תפילה.

 

[רי]

טוב, אפשר להבין שאת מוותרת שלא יקראו מלפפון על שמך.

אם לא אוהבים את השם מלפפון אפשר תמיד לתרגם באידיש ל"אוגערקע" אולי את זה יותר יאהבו

 

[דיצה]

כבר אמרתי לכל הסביבה שלי שאין חובה לקרוא על שמי.
כך שבע"ה הנכדים שלי לא יסתבכו.

מקוה כמובן שהסיבה תהיה בע"ה אריכות ימים בשיבה בריאה..

וכן צריך לשמוע על זה מדי פעם. גם אם ידועה האופציה הזו.

אם לא אוהבים את השם מלפפון אפשר תמיד לתרגם באידיש ל"אוגערקע" אולי את זה יותר יאהבו

אפשר לעברת לזוקיני, זה נראה בערך אותו דבר.
בטח הסבא רבא היה משותף...

 

[שמואל גרינשטיין]

אם תצליחו לשלוח את השאלה לר' יעקב אדלשטיין זה יחסוך לכם הרבה התלבטויות (הוא נותן אופציות לבחור, בניגוד למרן הגר"ח ש'חותך' עם שמות מהתנ"ך)

מענין, כי דווקא ביידיש- הענדל והינדה הן התרנוגולות

הינדה-אילה!!!

הינדא=תרנגולת
אינד-איילה

אכן, ר' יעקב אידלשטיין שליט"א נחשב למומחה ממש בנושא הזה.
לנו היתה סבתא צ'רנא הינדא. גיסי הלך לשאול אותו מה תרגום לשם זה, כי אנחנו ידענו אילה, אבל שווער הירושלמי שלו אמר שזו תרנגולת.
הרב אמר שהינדא זו אילה או יעל (לתשומת ליבכם!) והתרנגולת זה שיבוש ירושלמי!

אז במשפחה שלנו יש כמה אילות וכמה יעלות ואפילו - מישהו אמר לחמי שצ'רנא הינדא הכוונה לאילת השחר, אז אחד נתן אילת ולי יש בת אסתר (ע"ש סבתא אחרת) אז השווער שלי אומר שגם היא קרויה ע"ש אימו. נו, שיהיה.

חני

 

[נינה]

הינדא=תרנגולת
אינד-איילה

חנה הוא שם מקורי מהתנ''ך!
הענא, העניא, הניה ועוד לכאורה שיבוש של השם חנה,
לפעמים כשם חיבה ולפעמים כהגיה בשפה המקומית,
כגון:
ההונגרים הוגים את האות ח' כמו האות ה',
וכן הלאה.

הינדל = תרנגולת
הינדא = איילה.
לנו הייתה סבתה שקראו לה הענדל - ולנכדה קוראים 'עופרה'...

 

[שולמית אור]

אצלנו קראו ע"ש הינדל - אילה. לא יודעת אם הניה זו הינדל.

אגב, הרב מרדכי גרוס הוא מומחה על בשמות, כמדומני שחיבר ספר בנושא.

 

[צילומנציה]

יש הרבה שיבושים בזה. למשל הצמד יפה- שיינדל שהולך מאד ביחד.
למעשה:
יפה = שיינא
נאוה = שייינדל

אגב כשאנחנו שאלנו הרב אמר ששם בעברית ושם ביידיש זה למעשה 2 שמות אחרים- ואין שום ענין לקרוא רק את התרגום בלי השם המקורי, אפשר פשוט לקרא בשם אחר...
ובאמת אני מכירה משפחות שלאמא קוראים בשם עברי ולבת בשם שהוא התרגום שלו ביידיש (נגיד לאמא קוראים טובה ולבת גיטי.) זה תופעה נדירה אבל קיימת.

 

[poto12]

לבת שלי קוראים פייגי ויש עוד בנות דודות בשם הזה
ולסבתא המשותפת קוראים ציפורה
ואפ' שזו על אותה אחת
בגלל שזה בשפות שונות זה לא נקרא אותו שם

 

[יפה]

פייגא זה תאנה
פייגל זה ציפור.

 

[נחמי ווייס]

אחותי היתה צריכה לתת את השם הניה, ומבירור עלה לה שזה כמו אהובה.
אין לי מושג מאיפה היא שמעה את זה, אבל זה מה שהיא אמרה. (בסוף היא קראה הניה)
ואגב, בשמות גיטין, כתוב פרוש לכל שם. כך שאפשר לפתוח ולראות, או לברר אצל מי שבקי.

בהצלחה בבחירה.
והעיקר שיהיה לכם הרבה נחת ממנה עם כל שם שיהיה לה.

 

[GRN]

תודו שזה מגוחך שאנשים קוראים בדבקות בשמות שמקורם בשפות זרות, כדי לקיים "שלא שינו שמם", ולהמשיך את המסורת של המשפחה, בעוד השמות האלו בעצמם הם שינוי של שם ושל מסורת.

 

[שישיה]

תודו שזה מגוחך שאנשים קוראים בדבקות בשמות שמקורם בשפות זרות, כדי לקיים "שלא שינו שמם", ולהמשיך את המסורת של המשפחה, בעוד השמות האלו בעצמם הם שינוי של שם ושל מסורת.

חלק ניכר מענין קריאת שמות זה כיבוד הורים ולאו דווקא שלא שינו.

 

[poto12]

פייגא זה תאנה
פייגל זה ציפור.

ידוע לנו ואנחנו מדברות על משמעות שווה שהיא ציפור

 

[נוי]

תודו שזה מגוחך שאנשים קוראים בדבקות בשמות שמקורם בשפות זרות, כדי לקיים "שלא שינו שמם", ולהמשיך את המסורת של המשפחה, בעוד השמות האלו בעצמם הם שינוי של שם ושל מסורת.

זה נשמע מגוחך כשלא יודעים באמת את הסיבה האמתית לשמות הללו. שם זה לא סתם גחמה רגעית.
ראשית, הדורות היותר מאוחרים מסתמכים על דורות ענקים בעניין שלא שינו.
שמירה אדוקה של מסורת גם אם לא מבינים מדוע, היא אחד המנהגים ששמרו עלינו לשמור על דברים שבצוק העתים נסתרה ממנו הסיבה אבל נותן אמון וקרדיט באבות אבותיו ויש לו על מי לסמוך. (כמובן שבכל קהילה ומשפחה העניינים הללו משתנים ברמת ההקפדה וכל אחד ודרכו שלו לעשות נחת רוח לקב"ה)

דוגמה לענייננו: לעומת יוצאי גרמניה (יקים) שמקפידים לקרוא דווקא שמות תנ"כיים שלא תהיה בעיה או תקלה בכתיבתם בכתובה או חלילה בגיטין, יש קהילות קדושות שנמנעו משימוש בשמות תנ"כיים בשימוש יומיומי. וגם בזה יש עניין גדול של זהירות בשימוש בלשון הקודש רק לעניינים שבקדושה, שם פרטי בא לידי שימוש גם במקומות מטונפים (לשון קדשו של הרבי מקלויזנבורג זצוק"ל) וזה רק טעם אחד שנחשפתי אליו. לפעמים כשקצת חופרים על סבות וטעמים למנהגים מגיעים לטעמים שלא היה ביכולתנו בכלל לצפות מראש.

 

[GRN]

זה נשמע מגוחך כשלא יודעים באמת את הסיבה האמתית לשמות הללו. שם זה לא סתם גחמה רגעית.
ראשית, הדורות היותר מאוחרים מסתמכים על דורות ענקים בעניין שלא שינו.
שמירה אדוקה של מסורת גם אם לא מבינים מדוע, היא אחד המנהגים ששמרו עלינו לשמור על דברים שבצוק העתים נסתרה ממנו הסיבה אבל נותן אמון וקרדיט באבות אבותיו ויש לו על מי לסמוך. (כמובן שבכל קהילה ומשפחה העניינים הללו משתנים ברמת ההקפדה וכל אחד ודרכו שלו לעשות נחת רוח לקב"ה)

דוגמה לענייננו: לעומת יוצאי גרמניה (יקים) שמקפידים לקרוא דווקא שמות תנ"כיים שלא תהיה בעיה או תקלה בכתיבתם בכתובה או חלילה בגיטין, יש קהילות קדושות שנמנעו משימוש בשמות תנ"כיים בשימוש יומיומי. וגם בזה יש עניין גדול של זהירות בשימוש בלשון הקודש רק לעניינים שבקדושה, שם פרטי בא לידי שימוש גם במקומות מטונפים (לשון קדשו של הרבי מקלויזנבורג זצוק"ל) וזה רק טעם אחד שנחשפתי אליו. לפעמים כשקצת חופרים על סבות וטעמים למנהגים מגיעים לטעמים שלא היה ביכולתנו בכלל לצפות מראש.

נו נו

 

[צילומנציה]

זה נשמע מגוחך כשלא יודעים באמת את הסיבה האמתית לשמות הללו. שם זה לא סתם גחמה רגעית.
ראשית, הדורות היותר מאוחרים מסתמכים על דורות ענקים בעניין שלא שינו.
שמירה אדוקה של מסורת גם אם לא מבינים מדוע, היא אחד המנהגים ששמרו עלינו לשמור על דברים שבצוק העתים נסתרה ממנו הסיבה אבל נותן אמון וקרדיט באבות אבותיו ויש לו על מי לסמוך. (כמובן שבכל קהילה ומשפחה העניינים הללו משתנים ברמת ההקפדה וכל אחד ודרכו שלו לעשות נחת רוח לקב"ה)

ואני דווקא חשבתי פעם- מה חשבה האם הראשונה שקראה לביתה שייני/זיסי/ליבי- אולי היתה זו דווקא אם "מתקדמת" שנמאס לה מהשמות התנ"כיים המיושנים והחליטה על שייני כי אין יפה יותר מביתה?
מאיפה את יודעת מה היה אז ואיך זה נכנס? רק שרה רבקה רחל ולאה ושות' זה דבר ברור ומוחלט.

 

[efrat1]

ואני דווקא חשבתי פעם- מה חשבה האם הראשונה שקראה לביתה שייני/זיסי/ליבי- אולי היתה זו דווקא אם "מתקדמת" שנמאס לה מהשמות התנ"כיים המיושנים והחליטה על שייני כי אין יפה יותר מביתה?
מאיפה את יודעת מה היה אז ואיך זה נכנס? רק שרה רבקה רחל ולאה ושות' זה דבר ברור ומוחלט.

הוצאת לי את המילים מהפה.


זה כמו שמישהי תחליט היום לקרוא לביתה "מהממת" ועוד 100-200 שנה הוא יהפך להיות שם קודש, ו"שלא שינו שמם" וכו' וכו'