• משתמשים יקרים!
    הערב בין השעה 19:00 ל 21:00 יתכן והאתר יהיה סגור לפרקי זמן שונים לצורכי תחזוקה.
    בתקווה להבנה. תודה על הסבלנות!

הלוואת זכאות

שועלית

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
סאונד והפקות אולפן
שלום לכל המומחים
אשמח לדעת לגבי הלוואת זכאות ממשרד השיכון
א. הריבית (שהיא חצי אחוז פחות מהריבית הממוצעת) היא קבועה או משתנה כל חודש עם תזוזת הריבית הממוצעת?
ב. אורך ההלוואה משנה את גובה הריבית?
תודה מראש
 

הון ובית

נדל"ן. משכנתאות. כלכלת המשפחה
מנהל
מנוי פרימיום
שלום לכל המומחים
אשמח לדעת לגבי הלוואת זכאות ממשרד השיכון
א. הריבית (שהיא חצי אחוז פחות מהריבית הממוצעת) היא קבועה או משתנה כל חודש עם תזוזת הריבית הממוצעת?
ב. אורך ההלוואה משנה את גובה הריבית?
תודה מראש
א. קבועה צמודת מדד
ב. כן. ככל שההלוואה קצרה יותר (קפיצות של 5 שנים) הריבית נמוכה יותר.
 

שועלית

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
סאונד והפקות אולפן
תודה על התשובה המהירה
ואם כבר, אז עוד שאלה
אנחנו זכאים למענק של 60000 שח מענק פריפריה (אופקים)
פלוס שזה מחיר למשתכן
האם זה אומר שאנחנו יכולים לקנות דירה עם 40000 שח בלבד?
(ראיתי בזה דברים סותרים, האם מענק זה יכול להיחשב כחלק מההון העצמי או חלקו או כלום)
תודה
 

שועלית

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
סאונד והפקות אולפן
תודה רבה
אני רואה שעונים פה מהר, אשאל עוד:
איך אוכל לדעת מה שווי הדירה האמתי (קניתי במחיר למשתכן והיא תהיה מוכנה עוד 3 שנים)
לגבי החישוב של אחוז המימון למשכנתא
כלומר איך יודעים את זה עוד לפני השמאי שהבנק ישלח אחרי שאפתח תיק
זה יעזור לי לגבי החישובים כעת
 

ari1980

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
תשאלי בבנק המלווה מה הם נותנים.
או אחרים בפרויקט שכבר ביררו.
בדרך כלל אפשר להוסיף לפחות 20 אחוז ממחיר הקניה. היה מקרים של הרבה הרבה יותר. אני עכשיו באמצע תיק בבאר יעקב חוזה 1.170 שווי שוק 1.8. בבני ברק במתחם הסופרים זה יותר מכפול. רק במקרה שזה עובר את 1.8 זה כבר נהיה כמו רכישה רגילה ויתנו רק 75 מערך הדירה
 

שע

משתמש צעיר
האם יש למישהו ידע בנושא המענק בקנית דירה בפריפריה גם למי שקונה דרך שוק החופשי ולא דרך מחיר למשתכן שבחריש ידוע לי שזה 40,000
אשמח לתגובה
 

שועלית

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
סאונד והפקות אולפן
לגבי המקרה שלי
לפי מה שבררתי הלוואת זכאות לא נחשבת כתוספת לאחוזי המימון (כי לא הבנק נותן אותה)
רציתי לשאול האם במקרה כזה שמשולבת הלוואת זכאות ויש גם מסלול פריים, לפי מה מחשבים את הפריים (לגבי האם זה נקרא שליש או שתי שליש), עם ההלוואת זכאות או בלעדיה?
תודה ליודעים
 

משכנטוב

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
אוטומציה עסקית
אם מדובר על הלוואת זכאות רגילה (ק"צ זכאות מש' השיכון, ללא קשר לפריפריה) אז היא חלק בלתי נפרד מאחוזי המימון אלא שיש לה את ההטבות המיוחדות בריבית, ועמלות הסילוק.
אם מדובר על זכאות פריפריה שזה בכלל מענק, אז הוא מחוץ לאחוזי המימון לכל דבר וענין.
פשוט היה קשה להבין מהניסוח את כוונתכם.
 

שועלית

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
סאונד והפקות אולפן
אם מדובר על הלוואת זכאות רגילה (ק"צ זכאות מש' השיכון, ללא קשר לפריפריה) אז היא חלק בלתי נפרד מאחוזי המימון אלא שיש לה את ההטבות המיוחדות בריבית, ועמלות הסילוק.
אם מדובר על זכאות פריפריה שזה בכלל מענק, אז הוא מחוץ לאחוזי המימון לכל דבר וענין.
פשוט היה קשה להבין מהניסוח את כוונתכם.
סורי , אבל כאן https://www.moti.org.il/article/100 כתוב לא כמו שכתבת
ראה היטב מס' 2 של יתרונות משכנתא זו
 

משכנטוב

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
אוטומציה עסקית
סורי , אבל כאן https://www.moti.org.il/article/100 כתוב לא כמו שכתבת
ראה היטב מס' 2 של יתרונות משכנתא זו
אין לי זמן לקרוא בעיון את המאמר המלא של מוטי שמואלביץ (שהוא דרך אגב איש מקצוע משכמו ומעלה, אבל גם הוא לא תמיד צודק), אמנם מתוך מה שקראתי מלמעלה, הוא מדבר על הקצאת ההון ולא על אחוזי המימון.
ואם כן, אכן הוא צודק שכשההלוואה אינה מכספי בנק היא לא נחשבת להקצאת הון (לתחשיב הקצאת הון היא נחשבת, אבל על הסכום הספציפי הזה לא צריך להקצות הון), אמנם רוב הלוואות הזכאות לא מגיעים לשיעור שהמדינה משלמת אותם, אלא הם עדיין מכספי בנק בפיקוח של המדינה.
מקווה שהובנתי, אך אם לא זה לא נורא, זהו חומר מורכב שזה לא בדיוק הפלטפורמה להעביר אותו.
בהצלחה בכל אופן.
 

שועלית

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
סאונד והפקות אולפן
תודה. אתה צודק
האם תוכל לענות לי גם על שאלתי כאן

לגבי המקרה שלי
לפי מה שבררתי הלוואת זכאות לא נחשבת כתוספת לאחוזי המימון (כי לא הבנק נותן אותה)
רציתי לשאול האם במקרה כזה שמשולבת הלוואת זכאות ויש גם מסלול פריים, לפי מה מחשבים את הפריים (לגבי האם זה נקרא שליש או שתי שליש), עם ההלוואת זכאות או בלעדיה?
תודה ליודעים
 

משכנטוב

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
אוטומציה עסקית
אני חוזר עם מדובר על זכאות משרד השיכון ולא על מענק מקום, אז הוא חלק בלתי נפרד מתמהיל המשכנתא נחשב לקבועה לשליש שהרגולציה מחייבת.
ובאופן כללי, הוא מסלול משכנתא ככל המסלולים, רק עם תנאים מיוחדים.
 

שועלית

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
סאונד והפקות אולפן
האם אפשר לקחת את ההלואת זכאות בנפרד מהמשכנתא (לדוג' מבנק אחר או באותו בנק שבוע אח"כ)?
כי אם כן, זה אמור להשתלם, כי אני יכולה לקחת משכנתא (בלי לגלות לבנק שעוד מעט אקח גם את זה,) ואז בעצם הורדתי את אחוזי המימון של הנכס,
יש לי פה כשל טכני?
 

abc321

משתמש פעיל
האם אפשר לקחת את ההלואת זכאות בנפרד מהמשכנתא (לדוג' מבנק אחר או באותו בנק שבוע אח"כ)?
כי אם כן, זה אמור להשתלם, כי אני יכולה לקחת משכנתא (בלי לגלות לבנק שעוד מעט אקח גם את זה,) ואז בעצם הורדתי את אחוזי המימון של הנכס,
יש לי פה כשל טכני?
לא רלוונטי
 

שועלית

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
סאונד והפקות אולפן
תוכלי לפרט?
 

משכנטוב

משתמש סופר מקצוען
מנהל קבוצה
אוטומציה עסקית
האם אפשר לקחת את ההלואת זכאות בנפרד מהמשכנתא (לדוג' מבנק אחר או באותו בנק שבוע אח"כ)?
כי אם כן, זה אמור להשתלם, כי אני יכולה לקחת משכנתא (בלי לגלות לבנק שעוד מעט אקח גם את זה,) ואז בעצם הורדתי את אחוזי המימון של הנכס,
יש לי פה כשל טכני?
לדעתי, יש פה כשל חוקי, כי הזכאות היא לדירה ראשונה בלבד ובמחזור היא לא קיימת, לכן לכאורה זה לא ילך חוקית, אבל בענין הזה צריך לשאול עו"ד.
בלאו הכי תוספת למשכנתא חייבת להיות באותו בנק, כי א"א למשכן את אותו נכס ל2 גופים, הבנק כמובן לא חייב לאשר את המשכנתא, ואז יש בעיה של הון עצמי ואתם חוזרים לבנק עם זנב בין הרגליים.
גם לולא מה שכתבתי, אם הזכאות היא לא בסכום דרמטי, שווה יותר להכניס אותו לתמהיל המשכנתא, מהרבה סיבות, המרכזית שבהם היא ההנחה שמסלול זכאות מקנה בשאר המסלולים בעמלות היוון (מלבד הוא עצמו, שאין לו עמלות בכלל), גם במקרה של חדלות פרעון חלילה, יש לזה משמעות חוקית ואכמ"ל.
 

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

צהריים טובים
כותב את ההודעה לתועלת הציבור בגלל שנתקלתי בהמון לקוחות שלא מבינים את המשמעות של "עמלות היוון" - הקנס הכי משמעותי במשכנתא, ויכולים להפסיד מכך מאות אלפי שקלים בקלות.
בגלל שבתקופה הנוכחית הריביות יקרות יש סיכוי גדול שבעוד כמה שנים כשתרצו לסלק את המשכנתא הריבית הממוצעת בשוק תהיה נמוכה מהריבית שאתם קיבלתם, ואז הבנק יבקש פיצוי על הפער בין הריבית שאתם משלמים לריבית שיוכל לקבל על הכסף מה שנקרא בשפה המקצועית "עמלות היוון".
נסו לדמיין משכנתא של מיליון ש"ח ל30 שנה שנלקחה היום בריבית מעולה של 4.5 אחוז [לא צמוד] ובמועד הסילוק הריבית הממוצעת היא 3 אחוז, הקנס שתצטרכו לשלם לבנק יהיה אחוז וחצי למשך כל התקופה [183,000 ש"ח] 🙈😱😱
אז מה עושים??
יש כמה פתרונות להפחית את הקנסות:
1.
לא לקחת בשום אופן יותר משליש קבועה [כפי שמחייב נוהל בנק ישראל], ריבית קבועה היא המסוכנת ביותר לעמלות היון!! בעוד בריבית משתנה תשלום הקנסות יהיה רק על התקופה עד שינוי הריבית שלרוב זה מינורי לחלוטין, בריבית קבועה הקנס יהיה על 30 שנה! הבנקים מודעים לזה היטב ודוחפים כמה שיותר משכנתאות ב100% ריבית קבועה.
2. ריבית זכאות אם מדובר בדירה ראשונה מומלץ מאוד לשלב חלק קטן "בריבית זכאות" מה שנותן הנחה מוגדלת בעמלות היון על כל המשכנתא [על מסלול הזכאות יש פטור מלא] לקחת סכום גדול "בזכאות" לא מומלץ בגלל שהמסלול צמוד מדד.
3. מועד הסילוק לתכנן את הסילוק לאחר 3/5 שנים כדי שתקבלו הנחה של 20/30 אחוז בהתאמה מעמלות היוון. [לא הטבה בחינם של הבנק.... זה מה שבנק ישראל מחייב]
4. קיצור תקופות גם את השליש שלוקחים בריבית קבועה מומלץ לקצר תקופה כמה שאפשר, כך למשל בדוגמא שלנו הקנס יהיה אחוז וחצי ריבית ל-15 שנה במקום ל-30 שנה.
פיתרון נוסף שיש יועצים שמשתמשים איתו אך אני פחות מסכים איתו! - לקחת שליש קבוע במסלול "קבועה צמודה" שאותו ניתן לקבל בכמעט אחוז מתחת לממוצע של בנק ישראל וכך בשביל שיהיה קנסות היון צריך שהריבית הממוצעת תרד לפחות באחוז.
מנגד במסלולים לא צמודים המקסימום שאפשר לקבל כיום זה חצי אחוז מתחת לממוצע.
למה אני לא מסכים עם זה?
1. הנזק הגדול שיש בהצמדה למדד לא שווה את זה. עמלות היון זה ספק נזק, הצמדה למדד זה נזק ודאי!
2. בשביל לשלב חלק בצמוד מדד צריך לקצר את התקופה אחרת יתרת המשכנתא לא תרד לעולם, בתקופות קצרות גם במסלולים צמודי מדד הריבית הממוצעת היא קצת יותר מחצי אחוז מהריבית שאפשר להגיע כך שלא הרווחנו כלום...
3. זה לא פותר את הבעיה לגמרי... אם הריבית תרד יותר מאחוז, עדיין יהיה קנסות. [אמנם קטנות יותר...]
להלן מילון מושגים בשוק ההון מחולק לקטעים (למען נוחות הקריאה)
אג"ח להמרה: איגרת-חוב המעניקה ריבית ושניתן להמירה במניה. משלבת תכונות של אג"ח ושל המרת אופציה למניה.

אג"ח בריבית משתנה: איגרת-חוב הצמודה למדד מסוים ומשתנה על פיו.

אג"ח בריבית קבועה: איגרת-חוב שהריבית שלה ידועה ונשארת קבועה לכל אורך חייה.

אג"ח זבל: איגרות-חוב בעלות סיכון גבוה הנסחרות בתשואה גבוהה.

אומגה: השינוי באחוזים של האופציה הנגרם כתוצאה משינוי של אחוז אחד בנכס הבסיס.

אופציה אירופאית: אופציה שניתן לממשה רק בסוף התקופה, כלומר כאשר האופציה פוקעת.

אופציה אמריקאית: אופציה הפוכה לאירופאית. זו אופציה שניתן לממש אותה בכל זמן בחייה.

אופציה בכסף: אופציה שמחירה זהה למחיר הנכס או קרוב מאוד אליו.

איחוד הון: במניות מסוימות ישנן מניות עם עדיפות האחת על השניה. כשמחליטים על איחוד שני סוגי מניות, הופכים את שניהם לסוג אחד חדש וכל בעל מניות מהסוגים הקודמים יקבל מניות מהסוג החדש בהתאם לאחזקותיו.

אינפלציה: מצב במשק בו מחירי הסחורות והמוצרים עולים בעוד שהשכר נשאר ללא שינוי וכוחו של הכסף נשחק.

אנליסט: אדם המתמחה בניתוח של ניירות ערך. אנליסט טוב מתעמק בנעשה בחברות ויכול להגיע למסקנות בגין כדאיות ההשקעה בניירות ערך של החברות על ידי תמחור המניה לעומת שווי החברה העתידי והנוכחי.

איסוף: תהליך בו גוף או משקיע אוסף מניות בצורה שקטה במטרה לאסוף כמה שיותר מניות מבלי להעלות את ערכן.

איש קש: אדם הקונה מניות עבור אדם אחר.

אנונה: סכום כסף המועבר לצד אחד המתחייב להעביר למעביר הכסף סכום כסף קבוע וחודשי כמו פנסיה. באנונה, תקופת התשלום ידועה היא מראש וממשיכה להיות משולמת גם אם מקבל האנונה נפטר.

אסטרטגיה (Combination): שילוב של מספר פעולות קניית או מכירת אופציות לשם בניית השקעה המתאימה לציפיות ולהערכות המשקיע.

אפסייד: פוטנציאל העלייה במניה מסוימת.

ארביטראז': יצירת רווחים מפערים במחיר נייר ערך הנסחר ב-2 מקומות שונים, כמו למשל, מניה ישראלית הנסחרת בישראל ובארצות-הברית.

אשראי: אשראי הוא אמצעי תשלום שהבנק מעמיד לרשות הלקוח, כנגד התחייבויות של מקבל האשראי להחזירו על כל עלויותיו בעתיד.

בלוק: כמות גדולה של נייר ערך המוצע למכירה בפעם אחת.

בסט: במחיר השוק.

בסיס ההצמדה: המכשיר אליו מוצמד נייר ערך צמוד. לדוגמא, הצמדה למדד המחירים לצרכן, הצמדה לדולר, הצמדה למדד תשומות בנייה וכדומה.

בעל שליטה: גוף או אדם המחזיק חמישה אחוז או יותר מחברה מסוימת.

בעלות צולבת: אחזקה של חברה מסוימת במספר חברות הפועלות באותו תחום.

גיוס הון מהציבור: חברות פרטיות או ממשלה מגייסות הון על ידי הנפקת ני"ע ומכירתן לציבור.

גילון: איגרת-חוב המונפקת לפרק זמן של 25 שנה אשר בכל רבעון מעודכנת תשואה שלה בהתאם לממוצע ריבית של מלווה קצר מועד, המק"מ.

גלבוע: איגרת-חוב צמודה לדולר בעלת ריבית משתנה.

דאונסייד: פוטנציאל הירידות במניה מסוימת.

דיבידנד: רווח של חברה ציבורית המתחלק בין משקיעים האוחזים במניה.

דיסקאונט: חברות הנסחרות בשוק ההון מתחת לשווי הנכסים הנקי של החברה. בימים בהם הבורסה בשפל ניתן לקנות מניות של חברות גדולות הנסחרות במחירים נמוכים משמעותית מסכומי הכסף שיש להן בבנק ומהנכסים שהן מחזיקות.

דירוג אשראי: דירוג הניתן על ידי חברות דירוג מהארץ או מהעולם היכול להעריך את הסיכון והסיכוי בהחזרת הקרן והריבית. הדרוג הגבוה ביותר הוא – AAA.

דפלציה: מצב בו מתרחשות ירידות מחירים של סחורות ושירותים. מצב זה הפוך מאינפלציה בתוספת מיתון.

הגבלת שער/הוראות בהגבלת שער: הוראות הניתנות לביצוע עסקות בשערים השונים משערי השוק בעת מתן ההוראה במניות. בהוראות אלו קיימת התניה המתייחסת לשערי השוק, כך שעם קיום ההתניה הופכת ההוראה לעסקה.

הטבות מס: הפקדה אופטימלית לצורך ניצול מקסימלי של הטבות מס. זהו סכום ההפקדה המזכה את החוסך במירב הטבות המס. הפקדה זו נגזרת משני נתונים: (1) שיעורי הפקדה המותרים, פונקציה של מעמדו בעבודה (שכיר, עצמאי) וגילו. (2) גודל ההכנסה ביחס לתקרה המזכה.

הטיית האישור: מצב בו קיבל משקיע החלטת השקעה ומחפש סיבות לחיזוק הפעולות שעשה תוך התעלמות מסיבות המצביעות על טעות שזה עתה ביצע.

הנפקה חמה: הנפקה שזוכה להתעניינות רבה ולכן גם לחיתום יתר גבוה.

הפסקת מסחר: פעולה אותה נוקטת הנהלת הבורסה לניירות ערך לפיה נעצר המסחר במניה מסוימת או בשוק כולו במגמה להבטיח מסחר הוגן. זאת, אם התרחש אירוע מהותי המצדיק לשקול מחדש הוראות מסחר שניתנו.

הפרטה: שמו של תהליך בו נמכרות חברות ואחזקות ממשלתיות לציבור ולחברות.

הפצה: פעולת שיווק של מניות בזמן ההנפקה.

הצעת רכש: הצעה לרכישה של כמות מניות גדולה מגוף חיצוני או מבעל עניין לשאר בעלי המניות בחברה.

הצפת ערך: גילוי של ערך שלא היה ידוע עד כה בחברה כמו למשל תמחור מחדש של נכסים, הנפקה של חברה חדשה, עיסקה חדשה שנוצרה וכדומה.

השוואת שיעור המס: תיקון עיוות שבוצע בשנת 2005. מדובר על השוואת תשלום המס על הרווחים ממכשירים פיננסיים ונכסים, בין אם נעשו בארץ או בחו"ל.

השקעה דפנסיווית: השקעה שמטרתה לשמור כמה שאפשר על התיק הקיים ולהימנע מסיכונים מיותרים.

התקופה למימוש: התקופה בשנים שנותרה עד למועד המימוש האחרון.

המסחר הרציף: – הפקודות מועברות משלב 'טרום הפתיחה' ובכל מקרה של 'מפגש' מתאים בין קונה למוכר מתבצעת עסקה. בכל רגע נתון ניתן לראות את שלוש הפקודות ה'טובות' ביותר (שלושת הקונים בשערים הגבוהים ביותר ושלושת המוכרים בשערים הנמוכים ביותר).

ויסות מניות: פעולה הגורמת למניה מסוימת להיסחר במחיר שאינו משקף את כוחות השוק הפועלים עליה באמת.

זיכוי מס: החזר כספי בשיעור של 25% מסכום ההפקדה בקופת גמל או בקרן השתלמות.

חברת אחזקה: חברה המחזיקה בחברות שונות וזו מהווה את כל פעילותה. חברת אחזקות אינה בעלת פעילות עצמאית והיא למעשה מנהלת או שותפה בניהול החברות המוחזקות.

חוק הייעוץ: חוק המחייב את הבנקאים ויועצי השקעות שלהם לייעץ ללקוחות לפי טובת הלקוח ולא לפי טובת הבנק.

חוזים עתידיים: קנייה או מכירה של חוזים בבורסות מוכרות בעולם, לקבלה או למסירה של מטבעות, ריביות או סחורות בתאריך עתידי.

חלוקת דיבידנד: חלוקה של רווחים לבעלי המניות לפי החלטות של הדירקטוריון.

חילוט: תפיסת ניירות ערך בגין מעשה לא-חוקי או אי-ביצוע התחייבות.

חתם: גוף המתחייב כלפי חברה העומדת להנפיק ניירות ערך לציבור לעזור לה להפיץ אותם ולקנות ממנה כל כמות של ניירות ערך שלא הצליחה למכור בהנפקה.


חברות הדירוג נותנות ציונים עפ"י אותיות לועזיות:

AAA:
איתנות פיננסית גבוהה. הסיכוי שבעל האג"ח לא יפרע את חובו למשקיעים נמוכה עד קלושה.

A: איתנות פיננסית טובה, אך תנאים מקרו כלכליים יכולים לפגוע בבעל האג"ח להחזיר חובו.

BBB: איתנות פיננסית סבירה, אך באם יהיו שינויים לרעה במשק - איתנותו של בעל האג"ח לפרוע את חובו-
נמוך.

B: איתנות פיננסית נמוכה ועשויה להשתנות מהר באם יחולו שינויים לרעה בחברה או במצב המקרו-כלכלי.
כדאי לשים לב גם לסימנים של פלוס ומינוס ליד הדירוג המציינים את המצב היחסי בתוך קבוצת הדירוג.
חשוב לדעת : דירוג מתחת ל- B נחשב להשקעה מסוכנת.


טווח השקעה: טווח הזמן בו לדעת המשקיע לא יידרש לו הכסף למטרותיו השוטפות האחרות.

יום הx-: מיום זה ואילך נסחרת המניה ללא הטבות הנלוות לה כמו דיבידנד, זכויות ומניות הטבה. ביום זה מתקנת הבורסה את שערי ניירות הערך.

יום הקום: היום האחרון שבו נסחר נייר-ערך עם התקבול שעליו הכריזה החברה, כגון: דיבידנד, זכויות, מניות הטבה. המחזיק ני"ע בתום יום זה – זכאי לקבל את התקבול.

יחידה בקרן: זכות שווה להשתתף בקרן נאמנות וכדומה.

יצירות בקרנות: הכוונה היא לכסף המופקד לקרנות הנאמנות באמצעות המשקיעים. יצירות בקרנות פירושו שהציבור רוכש קרנות.

ליביד (Libid): הריבית הבין-בנקאית לפיקדונות. שער הריבית הבין-בנקאית אותה מוכן עושה השוק לשלם עבור פיקדון במט"ח שיפקיד אצלו בנק אחר. מושג זהה ל- Euro.

לימיט (Limit): הוראות שניתנות לחדר עסקות על ידי לקוחות לשם ביצוע עסקות בשערים השונים משערי שוק בעת מתן ההוראה. בהוראות אלו קיימת התניה המתייחסת לשערי השוק, ועם קיום ההתניה הופכת ההוראה לעסקה.

ספוט: עסקה המייצגת פרק זמן של פתיחת פוזיציה וערכה. במסחר במט"ח, משך הספוט הוא לשני ימי עסקים בלבד.

ערך זמן – Time Value: הערך הנוסף לאופציה מעבר לערך הפנימי. ערך זה משקף את ציפיות המשקיעים לשינויים צפויים במחיר נכס הבסיס. ניתן לחשב ערך זה על ידי מציאת ההפרש שבין מחיר האופציה לבין הערך הפנימי של האופציה.

ערך פנימי (Intrinsic Value): ערך פנימי לאופציית Call. ההפרש שבין המחיר הנוכחי של נכס הבסיס למחיר המימוש.

ערך פנימי באופציית Put: ההפרש בין מחיר המימוש למחיר הנוכחי של נכס הבסיס.

פקודת "מיד או בטל" (IOC – Immediate Or Cancel): הוראה בהגבלת שער לביצוע בשער הטוב ביותר עד לשער הנקוב. במידה וההוראה מבוצעת באופן חלקי בלבד, מתבטלת היתרה שלא בוצעה ואינה נרשמת בספר הפקודות.

פקודת "מיד והכל" (FOK – Fill Or Kill): הוראה בהגבלת שער לביצוע מלא בלבד בשער הטוב ביותר עד לשער הנקוב. במידה ולא ניתן לבצע מיידית את ההוראה במלוא הכמות, מתבטלת ההוראה ואינה נרשמת בספר הפקודות.

פוזיציה סגורה: מצב שבו רווחי או הפסדי המשקיע אינם תלויים בשינויים עתידיים במחיר נכס הבסיס.

פוזיציה פתוחה: היתרה בזכות או בחובה שיש למשקיע באופציה כלשהי. מצב שבו רווחי או הפסדי המשקיע תלויים בשינויים עתידיים במחיר נכס הבסיס.

פונדמטלס: הנתונים הכלכליים הבסיסים של החברה ממנה ניתן לגזור את מצבה. בין הנתונים הללו תזרים המזומנים, ההון העצמי, המכירות, הגידול או הצמצום בפעילות ועוד.

פיחות: דולר מתחזק ושקל נחלש. מדובר במצב בו ניתן לרכוש מוצר מסוים השווה לדוגמא מאה דולר ביותר שקלים מאשר לפני תקופת הפיחות, כי הדולר שווה יותר שקלים.

פורוורד – עסקה עתידית: עסקה שתנאיה נקבעים בעת ביצועה בפועל. העסקה נעשית במועד מאוחר יותר, שגם הוא נקבע מראש. עסקה זו נבדלת מאופציה בכך ששני הצדדים מחויבים לבצעה במועד שנקבע.

פצ"מ – פיקדון צמוד מטבע: פיקדון שקלי הצמוד למטבע מסוים, בדרך כלל לדולר, אך ניתן להצמידו גם לליש"ט וליורו.

פקיעת אופציה: מועד אחרון בו זכאי מחזיק האופציה לממשה. אופציה 'אירופאית' פירושה – זכות המימוש ניתנת בכל רגע עד לפקיעתה. בישראל נהוגה אופציה זו.

פרוקסי: יפוי כוח להשתתף באסיפה כללית במקום בעל המניות.

פריצה: פרק זמן בו לפי השיטה הטכנית נייר-ערך מסוים או מדד פורץ קו תמיכה או פורץ קו התנגדות.

פרמיית סיכון: מחיר הסיכון שהמשקיע מוכן או צריך לשלם עבור השקעה מסוימת. לדוגמא: פרמיית הסיכון של מדינת ישראל נמדדת דרך הפערים בין תשואות האג"ח של ממשלת ארה"ב לבין תשואות האג"ח של ממשלת ישראל. ככל שילך ויגדל פער התשואות הללו, כן תלך ותגדל פרמיית הסיכון.

פרמיית צמיחה: המחיר שמשקיע מוכן לשלם עבור השקעה כאשר הוא מניח שאת הרווחים הגדולים מהשקעתו יעשה בעתיד מצמיחתה המהירה של ההשקעה.

קול 001: אופציית 'קול' המייצגת את מדד המעו"ף, רכישתה שווה לרכישת המדד בשלמות.

קופת גמל: קופת גמל היא קרן המוקמת על פי אישור משרד האוצר, כדי שתשלם לעמיתיה תגמולים, קצבה או פיצויים (לפי סוג הקופה). קופת גמל היא חיסכון חוזי לטווח ארוך, לפחות 15 שנה. החוק מעניק לקופת גמל ולעמיתיה הקלות במס הכנסה, אולם כנראה שהטבה זו תבוטל במסגרת הטלת המס על שוק ההון.

קניית חוזה: קניית 'קול' ומכירת 'פוט'. למעשה, זהה לקניית נכס הבסיס.

קרן בלתי מסויגת: קרן הרשאית להשקיע, על פי הסכם הנאמנות שלה, כל סכום מנכסיה בכל ני"ע, ללא תלות אם הוא 'חייב מס' ואם לאו. לעניין המס, יראו את הרווח שחולק כאילו הופק ונתקבל במישרין בידי בעל היחידה ולפי זה יחויב. יתרונה הוא למלכ"רים (מוסדות ללא כוונת רווח) ולחברות.

קרן מסויגת: קרן, שלפי הסכם הנאמנות שלה, מתחייבת להשקיע לפחות 85% מנכסיה בני"ע שהם 'פטורי מס' או 'חייבי מס' בשיעור מוגבל, על דיבידנד או ריבית המחולקים בגינן. רוב קרנות הנאמנות משתייכות לקטגוריה זו.

קרן נאמנות: מסגרת שמטרתה השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, זאת בתנאי שנעשתה על סמך הסכם נאמנות שפרטיו פורסמו בתשקיף.

קרן גיאוגרפית: קרנות שמבצעות את השקעתן לפי חלוקה של קטגוריות כמו מיקום גיאוגרפי או ענף מסוים.

קרן גידור: קרן המנהלת את ההשקעות של גופים וארגונים גדולים.

קרן אינדקס: קרן נאמנות המשקיעה במניות של מדד מסוים.

קרן בריק: קרן נאמנות המשקיעה במניות של חברות בברזיל, סין, הודו ורוסיה הנחשבות למדינות מתפתחות.

רו: שינוי במחיר האופציה הנובע משינוי של יחידה אחת (אחוז אחד) בשער הריבית חסרת הסיכון.

רווח גולמי: סעיף בדו"ח רווח והפסד. רווח החברה ממכירת מוצרים שיצרה או ממכירת סחורות שקנתה בניכוי עלות המכר (ההוצאות שהוציאה החברה בכדי לייצר/לקנות את המוצרים/ סחורות שמכרה).
ההכנסות וההוצאות המהוות את הרווח הגולמי הן רק אלו שנבעו מפעילות שוטפת של החברה.

רווח למניה: הרווח החשבונאי של חברה המחולק בכמות המניות שהנפיקה.

רווח/הפסד הון: ההפרש בין שערו הנוכחי של הנכס לבין שערו בעת הקנייה.

ריבית נקובה: הריבית הנקבעת ללקוח לצורך ביצוע העסקה והמשמשת כבסיס לחישוב הריבית המתואמת לצורך השוואה בין מוצרים.

ריבית עוגן: שיעור הריבית השנתית שתחושב ע"י בנק על בסיס תשואות לפדיון של אג"ח ממשלתיות הנסחרות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב הצמודות למדד, שטווח הפדיון שלהן בעת החישוב נקבע לכל תוכנית ותוכנית, והוא בין 5 ל-10 שנים, או בין 1.5 ל-3.5 שנים (בהתאם לתנאי התוכנית) וקרן האג"ח נפרעת בתשלום חד-פעמי במועד הפדיון כשבחישוב ניתן משקל לאורך חיי האג"ח. ריבית העוגן היא ממוצע של תשואה לפדיון ברוטו (לפני מס) של אג"ח הנקובות במטבע ישראלי, הצמודות במלואן למדד המחירים לצרכן ונושאות ריבית בשיעור קבוע, שהקרן בגינן נפרעת במועד אחד. הן מונפקות ע"י המדינה ורשומות למסחר בבורסה, שהתקופה שנותרה לפדיונן במועד שינוי הריבית היא בטווח תקופה הנקבעת לכל תוכנית בנפרד.

ריבית פריים: ריבית הנקבעת אחת לחודש ע"י בנק ישראל. ריבית זו היא הריבית הבסיסית לאשראי לא-צמוד.

שווי שוק: ערך השוק של ההון הרשום בבורסה לני"ע (במיליוני דולרים, לפי שער הדולר ליום המסחר האחרון).

שוק דובי: שוק הנמצא בתקופה ממושכת של ירידות.

שוק שורי: כינוי שמקורו בארה"ב למגמה של עלייה בשערים בבורסהBull) Market).

שורט: מכירת מניות וירטואלית מתוך אמונה כי השוק ירד ואז יוכל המשקיע לרכוש את המניות מחדש במחיר נמוך יותר וליהנות מההפרש בין מחיר הקנייה למחיר המכירה. השורט מפותח מאוד בארה"ב ובישראל הוא עדיין נמצא בחיתוליו.

שותפות מוגבלת: גוף משפטי המוקם על פי חוזה בין שותפים לשם ניהול עסק למטרת הפקת רווחים בעל לפחות שותף כללי אחד המנהל את השותפות ואחראי לחובותיה ולפחות שותף מוגבל אחד, שאינו אחראי לחובות השותפות ולו הגנה כשל חברה בע"מ. כגון: דלין, ישראמקו, אבנר וכדומה.

שחקן מעו"ף: אדם המתמחה במסחר במעו"ף.

שיעור ההוספה: שיעור באחוזים שהמשקיע צריך לשלם מעבר למחיר היסודי שנקבע למניה בין 0.25% ל 2%.

שלבי המסחר ב"רצף": טרום פתיחה – בשלב זה מוזרמות פקודות מכירה/ קנייה לני"ע. המערכת מרכזת פקודות אלו ומחשבת שער ומחזור תיאורטיים לכל רגע נתון ולבסוף נקבעים שער פתיחה ומחזור פתיחה. בשלב מסחר זה לא תתבצענה עסקות.

שלב הנעילה: בסיום שלב המסחר הרציף יחושב לכל נייר שער נעילה. בשער זה מתקיים מסחר סימולטני ללא שינוי שער.

שערי נעילה: השער יחושב עפ"י ממוצע העסקות שנסגרו ב-30 הדקות שקדמו למועד סיום המסחר הרציף, ובלבד שסכומן המצטבר הוא 100,000 ש"ח או יותר. שער זה יהווה את שער הבסיס של יום המחרת.

שחר-אג"ח: אג"ח ממשלתית שאינה צמודה, הנושאת ריבית נומינלית קבועה המונפקת לתקופה של עד 20 שנה (בפועל לשלוש שנים). הריבית נקבעת מראש לכל חיי האיגרת ומשולמת פעם אחת בשנה.

תאוריית השוק היעיל: תאוריה האומרת כי מחיר נייר הערך בשוק הוא מדויק ומייצג את כל מה שהמשקיע יודע ואת כל הציפיות העתידיות.

תאריך מימוש (Expiration Date): התאריך בו ניתן לממש את הזכות הנתונה באופציה. לאחר מועד זה פוקעת, למעשה, האופציה.

תטא: שינוי במחיר האופציה כתוצאה מהתקצרות הזמן שנותר עד למועד פקיעת אופציה ביום אחד.

תיקון אלים: נפילה חזקה של השוק בפרק זמן קצר לאחר תקופה של עליות.
קרדיט ל
צביקה ברגמן (הוציא לאור מעל 60 ספרים)

היוזמה המהפכנית של קהילת הגר"ש: השקעה במקום הלוואה • צפו

מנהל האתר

22.08.24 / 17:16

תגים: הלוואות , השקעה , פני מנחם , מדד , עזר נישואין , הגרמ"מ שפרן

מהפך: בקהילת הגר"ש אלתר מקודמת בימים אלו יוזמה מהפכנית שצפויה להשליך על הציבור החרדי כולו. העומדים מאחוריה מצהירים כי הם עומדים לחולל שינוי בכל החברה החרדית: "נפרדים מתרבות ההלוואות שריסקה את המגזר" * חשיפה ראשונית


כנס השקת היוזמה בבני ברק. תשואות

כנס השקת היוזמה בבני ברק. תשואות

פתרון מחוץ לקופסא: ארבע שנים לאחר שהוקמה, נראה שבקהילת הגר"ש אלתר שליט"א הגיעו אל המנוחה והנחלה. עובדה: אנשיה עסוקים היום בקידום והנעת יוזמות מהפכניות בקהילה, אם כי אלו צפויות להשליך על המגזר כולו.
בשבוע האחרון, התקיימו בקהילה שני כנסים שהצליחו לעורר עניין רב. בכנסים, שהתקיימו בירושלים ובבני ברק, נכחו הגר"י סילמן שליט"א – חבר בית הדין של הגר"נ קרליץ זי"ע, והגאון רבי יוסף יוזפא רוזנברג שליט"א מדייני הקהילה, ובהם הוכרז על הנעתו של מיזם 'תשואות', שזכה לברכתו ולעידודו של הדיין הנודע הגאון רבי מנחם מנדל הכהן שפרן שליט"א.

עם זאת, פרויקט הדגל שזכה לשם "תשואות", אינו מעסיק רק את בני הקהילה. הוא מרתק אליו רבים מהציבור החרדי, שנחשף לראשונה לפתרון אמיתי למצוקה המצויה בליבת העיסוק הפנים חרדי: נישואי הילדים. מתברר, כי דווקא בקהילה הצעירה הצליחו לפצח את הנוסחה, ושם מבקשים להביא פתרון מסוג אחר למצוקת ההורים המשיאים את ילדיהם, והדילמה בה מצוי כל זוג המעוניין לרכוש לעצמו קורת גג בסיסית כשמחירי הדירות מאמירים ורכישת דירה הופכת להיות חלום בלתי מושג.

הגרי סילמן בהשקת מיזם 'תשואות'. יחצ תשואות

הגר"י סילמן בהשקת מיזם 'תשואות'. יח"צ תשואות

נפרדים מהגלגולים
סוגיית נישואי הילדים, כידוע, טורדת את מוחו של כל אברך שזה עתה נישא. גם מי שאך אתמול עמד תחת החופה, מוטרד מהשאלה כיצד יוכל לחתן את ילדיו ולהמשיך לשרוד כלכלית. לשם כך נוצרו בציבור החרדי שורה של מיזמים, החל מקהילות רבות שהוקמו בהם גמ"חים 'עזר נישואין' קהילתיים, הנותנים הלוואות למחותנים עד שנה ממועד החתונה בסכומים של 70,000 ₪ בפריסה מיטבית של כאלף ₪ בחודש ללא ריבית, וכלה ביוזמות טריות יחסית של גמ"חים כלליים (כמו הגמ"ח המרכזי ועוד) המאפשרים הצטרפות לתוכנית הלוואות ללא ריבית, הכוללת מתן תרומה בהתאם למסלול נבחר לאורך שנות הילדות, וזכות לקבלת הלוואה ללא ריבית בסכומים של 150,000 ₪ ויותר.
המיזמים הללו שמוכרים בציבור החרדי כולו לגווניו ולעדותיו, קיימים בשלל שמות וצורות, אם כי המכנה המשותף שלהם אחיד למדי: מדובר בהלוואות שניתנות בפריסה יחסית נוחה ככל האפשר וללא ריבית, אך אחרי הכל מדובר בהלוואה שיש לפרוע אותה, כך שכל זוג נדרש לעמוד בהחזרי הלוואות בסכומי ענק. התופעה מתעצמת במיוחד לאחר השאת מספר ילדים, אז מגיע גובה ההחזר למעין משכנתא של ממש, וזאת תוך כדי שהתקציב הזורם של הבית ממשיך לדרוש את שלו – חינוך, מזון, כלכלה ועוד.
כך נוצר מצב שבו החל מגיל 40, גיל נישואי הילדים, מתמודד האברך הממוצע עם עומס החזרי הלוואות הגדול מיכולת ההחזר האמיתית שלו, אותן הוא צובר בכל אחד מנישואי ילדיו. לפי מחקר פנימי שנעשה בקהילה, בגיל 60 נושא עמו חרדי ממוצע הלוואות המשתרגות על צווארו בהיקף החזרים שנע באזור ה15,000 ₪ ויותר, מלבד ההוצאות השוטפות.
אז איך מתמודדים עם ההחזרים הגבוהים? במגזר החרדי מוכרת תעשיית 'הגלגולים'. לווים מזה בכדי להחזיר לזה, וכך 'מגלגלים' את החוב עד שיבה. לשם כך קיימת תעשיית הגמ"חים, שאינה מספקת פתרון מלא אלא עראי: לווים מהגמ"ח הזה ומחזירים לזה. כך, עד שמגיעה הקריסה, רח"ל.

'עזר נישואין' בלידה
אך בקהילת הגר"ש החליטו לשים לכך סוף. בקהילה קמו שני אברכים נמרצים ומוכשרים, בעלי מוחות אנליטיים יוצאי דופן, שלאחר ניתוח יסודי שערכו ובחשיבה מקורית מחוץ לקופסה, העזו להציע מתווה מהפכני ושונה לחלוטין. השניים, שגילם לא עובר את ה25, הציגו לראשי הקהילה פתרון מהפכני, אשר עיקרו הוא: סיוע וליווי להשקעה פסיבית מושכלת בשוק ההון לטווחים ארוכים שמצמצמת את הסיכונים, ויכולה לאפשר להורה להגיע למועד נישואי ילדיו כשבידו סכום כסף נכבד שיספיק לכדי הוצאות החתונה ואפילו לחלק מההון העצמי הנדרש לדירה.
"התוכנית שהצענו", הם אומרים, "מקבילה בעצם לתוכנית 'חיסכון לכל ילד' המופרשת ע"י המדינה לטובת הילד לעת נישואיו. אך בשונה מתוכנית חיסכון לכל ילד שבה מופרש מידי חודש סכום קטן, בתוכנית תיעשה הפקדה גדולה מוקדמת לפוליסת השקעה כשהתינוק אך נולד, כשהסכום יושקע במסלול ארוך טווח בקרנות מחקות מדד".
בכדי לאפשר גם לצעיר שזה עתה נישא וחובק ילד ראשון להשקיע את הסכום הראשוני הגדול הנדרש להשקעה, הגו במסגרת המיזם את הפתרון הבא: לנייד את מועד קבלת ההלוואה ממועד הנישואים של הילד, 20 שנה אחורנית אל מועד הולדתו, עם החזר חודשי נמוך מאד. בנוסף, ההלוואה איננה ניתנת ישירות לחשבון ההורים אלא מופקדת עבורם על ידי המיזם בפוליסה הרשומה על שמם, שאינה ניתנת למשיכה לפני מועד נישואי הילד.
כך, בצורה זו, מתאפשר להקטין את סך ההלוואה ביותר מכ-60%, אך למרות זאת נשאר בממוצע בידי ההורה הון עצמי נקי של פי 2.5 בערך מסכום ההלוואה שיקבל כיום במועד נישואי הילד.


ולמספרים עצמם: הסכום המושקע עומד על 30,000 ₪ שמועברים ע"י הקהילה להורה בעת לידת הילד, כך שבהגיעו לגיל 20, תהיה באמתחתו תשואה ממוצעת של כ150,000 עד 200,000 ₪ לאחר ניכוי מס ואינפלציה, ושתושג כתוצאה מהפקדה והשקעה נכונה במדדים שתשואתם הממוצעת עומדת על כ10.5%, כדוגמת מדד S&P 500. כמובן שככל שסכום ההפקדה עולה, כך עולה במקביל סכום הצבירה. בתוספת הסכום הנצבר בתוכנית חסכון לכל ילד והכפלת סכום ההפקדה החודשי, יהיה בידם בעת נישואי הילד סכום משמעותי.
בחודשים האחרונים ניהלו יזמי הארגון מו"מ אינטנסיבי מול חברות הביטוח והשקעות, בכדי למצות את רווחיות ההשקעה ולהגיע להסדרים של תנאים מיטביים לחיסכון, בנוסף לדמי ניהול נמוכים ועוד. ואגב, המעורבות של היזמים מסתיימת ברגע שהכסף מושקע: "אנחנו בסך הכל דואגים לבניית הפוליסה. לאחר מכן הכסף מושקע בחברה, כשאנו איננו קשורים לכך".
מנהלי המיזם חושפים בפנינו הישג חשוב ומשמעותי, והוא מציאת פתרון לחשש ממשיכה מוקדמת של הכספים על ידי ההורה. בכדי שהשקעה תוכיח את עצמה, נדרשת משמעת עצמית חזקה ומחייבת המשך השקעה גם בזמני משבר ותנודתיות. בכדי למנוע מצב של משיכה יוצרה לראשונה, לאחר התייעצויות עם משפטנים, פוליסת השקעה אשר מגבילה את יכולת המשיכה עד לזמן הקבוע מראש בעת הפקדת הכסף. כך, במסגרת המיזם לא תתאפשר משיכת הכספים ע"י מוטב הפוליסה לפני הגיע הילד לגיל 20.

הגאון רבי יוסף יוזפא רוזנברג נושא דברים בכנס ההשקה. תשואות

הגאון רבי יוסף יוזפא רוזנברג נושא דברים בכנס ההשקה. תשואות

'הכשר' מהגרמ"מ שפרן
הפיקוח על המיזם נעשה על ידי דמות תורנית מפורסמת מרבני הקהילה שסמכה את ידיה על המיזם. מדובר בדיין הגאון רבי מנחם מנדל הכהן שפרן שליט"א, מי שידוע במלחמתו העיקשת בחברות השקעה קיקיוניות המפילות בכל שנה עשרות מיליונים מכספי המשקיעים החרדים. הגרמ"מ אף הסמיך לכך את בנו הרה"ג רבי משה שפרן שליט"א מחיפה ואת הגאון רבי יוסף יוזפא רוזנברג, אף הוא מדייני הקהילה ומבעלי רשת חנויות ספרי 'אור החיים', המכירים היטב את תחומי ההשקעות כשהם אלו שמבקרים ומפקחים על פעולותיו של המיזם.
לאחר שבחן את המיזם לעומק ("והוא לא עשה לנו הנחות", מספרים היוזמים שמגלים כי "הגרמ"מ השקיע בנושא זמן רב, כשהוא מעלה עשרות שאלות ואינו מרפה") הוציא הגרמ"מ שפרן מכתב שעליו חתם גם רב הקהילה, הגאון רבי בצלאל וקסלשטיין שליט"א, שבו הם קוראים לציבור להצטרף למיזם ואף מעודדים את האברכים לנתב אליו את דמי המעשרות. במכתב מפרט הגרמ"מ את ייחודיות המיזם, בגינן זכה המיזם להסכמתו הנלהבת:
  1. "החסכונות מושקעים ע"י החוסך בעצמו באופן שנקבע מראש [ולאפוקי נתינת יפויי כח לאחרים ה'מבינים'].
  2. החסכונות מושקעים בדוקא בתכנית המקובלת בעולם ההשקעות כמניבת רווחים לפי הכלכלה העולמית, [לא בהשקעות דמיוניות].
  3. כל החסכון במאת האחוזים הולך להשקעה, ואין רווחים להעסקנים החשובים שיחי'.
  4. החוסך מקבל מראש הלוואת חסד כפשוטו [בלא רבית והיתרי עסקא למיניהם ובלי אחוזים מהרווח וכדומה], והוא פורע את ההלוואה ע"י החסכון החודשי. סכום ההלוואה מושקע במלואו מיידית בעת מתן ההלוואה בתכנית ע"ש החוסך.
  5. החוסך מתחייב לחסוך מידי חודש כמה מאות שקלים ע"י הפקדתו לחשבון שבזה משלם את ההלוואה שקיבל כנ"ל. [אחרי תשלום ההלוואה מומלץ להמשיך לחסוך ומצטרף להשקעה].
  6. אין אפשרות לחוסך למכור את הקרן ולהוציא את כספו או לשעבדו בלא חתימת המלווה [מטרת צירוף חתימתו הוא שהחוסך לא יוכל להתפתות להוציא את החסכונות באמצע התקופה לצרכים אחרים] ומאידך למלוה אין אפשרות למשוך את ההשקעה ח"ו, וכן, אין באפשרותו לשנות את התנאים בלא הסכמת החוסך [גם אחרי שההלוואה משולמת עד עת הנשואין אי"ה]".
לאור העקרונות הללו, מסיים הגרמ"מ שפרן ועמו הגר"ב וקסלשטיין שליט"א, "אנו ממליצים להשתתף בחסכון והשקעה זו, שהיא פתח של תקווה ואור לכל משפחה אחראית החפצה לחסוך סכום הגון ולהשאר לעמוד על הרגליים גם בתקופת נישואי הילדים על אף המורכבות הכלכלית".

הכשר מהגרממ שפרן. מכתבם של הגרממ שפרן והגרב וקסלשטיין. יחצ תשואות

הכשר מהגרמ"מ שפרן. מכתבם של הגרמ"מ שפרן והגרב וקסלשטיין. יח"צ תשואות


שינוי תודעתי
"הייחודיות של הקהילה", מסביר גורם בקהילה "היא בזכות מאפייניה הייחודיים: בראשה עומדים אנשים שמחד הם גאונים, עם הבנה עמוקה בהוויות העולם, אך הם גם לא יירתעו ממהלכים לא שבלוניים ושוברי שיגרה. המיזם הזה הוא רק דוגמא להלך הרוח ואת המקוריות שמשקפים את אנשי הקהילה".
במקביל להקמת והשקת המיזם יצאו ראשיו לגיוס כספים והפקדות משמעותיות לצורך הקמתו. מקימי המיזם טוענים כי "פיתחנו מודל כלכלי ייחודי המאפשר לגמ"ח לעמוד על רגליו שנים רבות ללא צורך בהחזקה תמידית של תרומות גדולות ופיקדונות, כשהגיוס החיצוני המאסיבי נעשה בעשור הראשון של הגמ"ח בלבד". מדובר בסכום של מיליונים, זאת נוכח העובדה שכבר היום צפויה הקהילה לספק בכל שנה כ-200 הלוואות.
עם זאת, נראה שדווקא הגיוס לא מהווה בעיה עבור הקהילה הצעירה שהתברכה במספר לא מבוטל של אילי הון המשתייכים לקהילה או נמנים על אוהדיו של ראש הישיבה. הקהילה, כזכור, כבר שברה שיאים כאשר גייסה בגיוס המונים בתוך יומיים סכום דמיוני של למעלה מחמישים ושלש מיליון ₪, במה שנחשב לסכום הגבוה ביותר שהושג אי פעם בעידן ה'מייצ'ינג'. גיוס של כמה מיליוני שקלים עבור המיזם לא נתפס מבחינתם למשימה מורכבת.
מה שכן נתפס כבעיה, הוא השינוי התודעתי. השניים מסבירים כי "עד כה פתרון ההלוואות נתפס כפתרון האולטימטיבי. בין הקהילות קיימת תחרות מי יעניק הלוואה מוגדלת יותר, בפריסה נרחבת יותר, כשהפתרונות מתחרים ביניהם בצורה אך לא במהות: ישנם שגובים דמי חבר תמורת הגדלת ההלוואה. ישנם שפורסים את ההלוואה ולא מאפשרים החזרה של יותר משתי הלוואות בו זמנית. אנו בעצם מנסים לשנות את התודעה ולהסביר שהלוואה היא היא הבעיה. לא הפתרון".
"אנחנו בעצם הופכים את היוצרות", מסבירים השניים. "בניגוד למצב הנוכחי שבו כאשר הילד נישא מתחיל ההורה להיכנס למסלול של הלוואות והחזרים, כשכך הוא מקריב את כל שנותיו הבאות ובריאותו בכדי לחתן את ילדיו, אנו פועלים בדיוק הפוך: מעודדים את הצעירים לחסוך כבר כאשר הילד נולד, מה שמעביר את משקל הכובד התזרימי לשנות גידול הילדים ולא לשנות נישואי הילדים וגיל המעבר, וזאת כאשר בני הזוג הצעירים מנתבים סכום חודשי מהתקציב כבר עם הולדת הילד לצורך נישואיו. בתחילת החיים ההוצאות המשפחתיות נמוכות יותר ובני הזוג פנויים יותר לפיתוח אפיקי הכנסה אישיים להגדלת תקציב ההכנסות החודשי, באופן שיאפשר להם לעמוד בהחזרי ההלוואה ובהגדלת סכום ההפקדה".
"זהו שינוי תודעתי", הם קובעים. "במקום ללוות, אנו מעודדים את הציבור לחסוך ולהפקיד. אין לנו ספק שכשאנשים יפנימו את הבשורה, הם ימצאו לפתע סכומים נוספים שיוכלו להפקיד לשם הגדלת הפקדון והתשואה".

אהרן זלץ מחב Aהון נושא דברים בארוע. תשואות

אהרן זלץ מחברת Rהון נושא דברים בארוע. תשואות

ריווח עקיף, נוסף, הוא מניעת הפסדים. "פרט לכך, על ידי עידוד השקעה בשוק ההון ודירבון לחיסכון מפוקח, נשים סוף למצב הנפוץ במגזר החרדי בעיקר, שבו אברכים תמימים מחוסר ידע מתפתים להשקיע ב'השקעות' שאינן אלא עוקצים. אלו שמאחוריהם עומדים כאלו שמבטיחים 'להשיא את הילדים בכבוד' בעוד שהכסף רק יורד לטמיון".
השניים מספרים על התעניינות שהם זוכים לה מצד קהילות נוספות, חלקן וותיקות וגדולות, כמו גם מצד פילנתרופים ידועים המביעים התלהבות מהמיזם החדש. ואכן, כבר בכנסים שנערכו בירושלים ובבני ברק, נכחו נציגים של מספר קהילות חסידיות, שעומדות אף הן להצטרף למיזם.
מי שנשא אף הוא דברים בארוע, ר' אהרן זלץ מחב' Rהון, שם את האצבע על הנקודה: "הרבה דיברו על כך, אך רק בקהילת הגר"ש הצליחו גם לבצע ולהוציא את היוזמה הזו לפועל".
"במובן מסויים, אנו פורצי דרך", אומרים היזמים שכבר בימים אלו השיקו את הפוליסות החדשות שכבר הועברו להוריהם של התינוקות שנולדו בשבוע האחרון בקהילה. "הקהילה נחשבת לנחשונית בכך שהיא העזה לפעול בניגוד למוסכמות, כשאנשיה פרצו את החומות ויצאו מתוך החסידות שנחשבת למבוססת ביותר בציבור החרדי, והם הלכו לדרך חדשה. כעת, היא מסמנת כיוון גם בתחום הזה של נישואי הילדים. אנו בטוחים שבעקבותינו ילכו גם היתר, וכך נשים סוף לתרבות ההלוואות שנחשבת ללא ספק לרעה החולה של הציבור החרדי".
בשבועות האחרונים נשאלתי רבות אודות האפשרות לרכוש קרקע במכרזי רמ”י, ישירות או ממי שכבר זכה. ייאמר מראש, כי אין שום אפשרות להקיף את הנושא בכמה שורות, וגם לא הכל ניתן לכתוב מכמה טעמים ואכמ”ל.
כמובן שכל המדובר כאן הוא באנשים שממילא אין להם זכאות להגרלות של משרד השיכון. מי שיש לו זכאות להגרלה והוא רוכש על שמו קרקע – ולא משנה איפה – הוא בכלל המאבד מה שנותנים לו, וכלפיו אין הדברים אמורים כלל.
כידוע לעשרת קוראי המדור, איני דוגל בשיטה של ההפחדה ושל התראות מה לא לקנות, אלא מנסה להתמקד במה כן כדאי להשקיע. אין זו חכמה לשלול כל דבר, מעולם לא נכשל יועץ שהמליץ לא להשקיע, מצד שני מעולם לא היה מי שלא השקיע והרוויח (טוב, מלבד ירושות והגרלות).
ניגשתי אל הנושא בסילודין: שכן גם המשקיעים וגם היזמים הם בדרך כלל יהודים חרדים מאנ”ש, חלקם מוכרים לי אישית וחלקם הייתי רוצה להכיר. בחלק מהמקרים מדובר מאנשים שכבר שמו סכומי עתק ואינם יכולים לחזור בהם בכל מקרה. ולכן יש לנקוט זהירות יתירה בשלילת או חיוב השקעה כלשהי.
שתי הערות מקדימות (טור ארוך – הקדמה ארוכה): א) אין לי כל נגיעה לפרוייקט כלשהו, לא בעד ולא נגד. נכון לרגע זה איני אמור להרוויח או להפסיד משום פרויקט בארץ. ב) ההתייחסות היא כללית, ולא מדברת על שום פרויקט שנמצא כעת על השלחן, למרות שכולם מוכרים לי היטיב כנראה.
ייאמר כבר מראש: עצם הרכישה של קרקע ממכרז של רמ”י היא מבורכת, וכל אשר יעשה כן יצליח בסייעתא דשמיא בדרך הטבע. הרעיון הוא פשוט: רוכשים קרקע במחיר מסויים, המדינה מבצעת את הפיתוח בשנתיים שלוש הקרובות, ועם סיום הפיתוח אפשר למכור את המגרש במחיר גבוה בהרבה ממה שקניתם.
אלא שהכל תלוי בתנאי אחד: בכמה קניתם? כמה עלתה לכם הקרקע בחישוב כל ההוצאות כולל מיסוי וכו’. ככל והמספר נמוך יותר ביחס למחיר הצפוי במכירה – הרווח יהיה גדול יותר.
אך אם אתם משלמים על הקרקע מחיר גבוה מידי, בין אם מתוך הערכה לא נכונה, או חישוב לא נכון של ההוצאות הנלוות – הרווח יהיה קטן יותר, ואולי – במקרי קיצון – אפילו הפסד של הכסף או חלקו.
השורות הבאות מטרתן לסייע לכל אחד להשוות לכל הצעה שהיא, ולהבין אם המחיר שהוא משלם, שייך לסוג הראשון (עם הרווח הגדול) או השני (עם רווח קטן).
לאחר שכתבתי את תשעת הכללים הבאים, שמתי לב כי ראשי התיבות יצאו “ממתי”ק זמנ”י”: (מחיר, מיקום, תב”ע, יזם, קבוצה, זמינות, מימון, ניכויים, יתברך-שמו). נזכרתי במה ששמעתי ממורי ורבי הגר”מ קסלר שליט”א שנשאל מדוע אנשים נכנסים להשקעות בלי לבדוק כראוי. והוא הסביר שטבע האדם שהוא רוצה לדמיין שיהיה טוב, גם אם בתוככי ליבו הוא יודע שזה רק זמני ובסוף יבוא הפיכחון, שווה לו לסכן חלק מכספו לצורך השנים המתוקות הללו. בכך הוא הסביר מקרים רבים של קבוצות רכישה (שמודיעין עילית התברכה בהן, ורק בזכות נס עליית הדירות לא הגענו לפשיטת רגל המונית) כאשר אנשים נורמטיביים שמו מאות אלפים על סמך פתק לא ברור וחסר אחריות. מאת השם יצא שאלו ראשי התיבות, ובתפילה שלא יהיה בכך רק משום ממתיק זמני אלא משהו אמיתי ויציב שימתיק לנו את נישואי הילדים בפרט ואת החיים בכלל, אמן.
הכללים פשוטים וברורים, באופן שכל אחד יכול לבדוק בעצמו. להבהרות והסברים ניתן לפנות אליי למייל ולא לטלפון, זה בחינם וכל מייל נענה בס”ד):
1) המחיר
כל דבר שאנו קונים אנו בודקים היטיב כמה הוא עולה. הבדיקה הראשונה היא פשוט לבדוק כמה עולה בסביבה דירה מוכנה מהסוג שאפשר לבנות במקום. אם מדובר באזור חדש ניתן לבדוק ביישובי הסביבה. במקרה הזה צריך לבדוק את כל היישובים בסביבה ולא רק להיתלות על יישוב אחד, עשיר במיוחד או עני במיוחד.
איך בודקים? זה קל! בשביל זה יש נטפרי ואתרוג, כי בזכותם אפשר לעשות חיפוש פשוט בסגנון של “כמה עולה דו משפחתי באשקלון”, תוך דקותיים תקבלו תמונה ראשונית, ותוך שעתיים תוכלו כבר להפוך למומחי נדל”ן אשקלוני ולכתוב טורים לעיתון…
איך לא בודקים? אין בודקים לא על ידי המתווך/משווק/יועץ וכמובן לא באמצעות המוכר עצמו. גם אין משווים תפוז לתפוח ולהיפך (אם דו משפחתי עולה בערך 2.5 מש”ח אין פירושו שחד משפחתי עולה 5 מש”ח).
הנתון הזה הוא החשוב ביותר מכל הבדיקות, משום שאם אתם קונים קרקע במטרה למכור בסוף וילה פרטית ב-4 מש”ח, ופתאום אתם מגלים שאפשר לקבל 5 מש”ח (או 3) אז זה משנה כמובן את כל ההסתכלות על העסקה.
2) המיקום
בג’סר-א-זרקא יש קרקעות בזול מאוד. אזרח אוסטרלי שירצה להשקיע בארץ הקודש, עשוי להתלהב מאוד מהסוד הכמוס שהוא גילה: מגרש בעיר שנמצאת על חוף הים המבוקש ביותר, ולא זו בלבד, אלא צמוד צמוד לקיסריה, העיר היקרה ביותר בארץ, ומקום מגוריהם של ראש הממשלה וכל שועי המדינה. בקיצור פריים לוקיישן שאין כמוהו, ואפשר לקנות דונם במחיר של מטר בקיסריה השכנה.
אלא שאותו אוסטרלי יגלה מהר מאוד ומאוחר מאוד, כי המרחק הרעיוני ביניהם זה כמו ממלבורן לסידני.
המסקנה: אין תחליף לירידה לשטח ובדיקה לעומק מול שכנים וכו’. אינך חייב לרדת בעצמך למצפה רמון (יש שם אגב מכרז מעולה – פרטים אצל הח”מ או בגוגל), אך אתה חייב לשלוח לשם מישהו שאתה סומך עליו יחסית, כגון שמאי, עו”ד וכדומה. על מי אתה לא סומך? על כל מי שמרוויח מהרכישה שלך: מתווך, משווק או יזם. גם אם הוא אחיך, ולא בגלל שהוא לא אמין אלא שאוטומטית לא ישים לב לחסרונות.
3) התב”ע
הכוונה לתב”ע (תכנית בניין ערים) אך לא רק, אלא כל חומר שנמצא בחוברת או באתר.
זו נקודה שמשום מה אנשים מזניחים ואח”כ מתחרטים. בכל מכרז יש את חוברת המכרז, יש לקורא אותה (או לתת למקצוען לקרוא) מתחילתה ועד סופה על מנת להבין איפה המוקשים. לפעמים כתוב למשל שאסור למכור את המקום אלא לאחר בנייה ורק לאחר שנים או רק לאחר תשלום דמי הסכמה וכדומה, לעיתים כתוב שצריך להשכיר את הדירה או שזה רק לדיור מוגן. כל מיני אותיות קטנות שמשמעותן כסף גדול.
אך הלו”ז של החוברת, זה התב”ע. יש לבדוק מה התב”ע מתירה היום לבנות. אם למשל ניתן לבנות וילה של 80 מטר, אז הבירור צריך להיות כמה שווה קרקע כזו ולא קרקע עם תבע של מאה מטר, ההבדל הוא יותר מאשר עשרים אחוז, זה הבדל בין וילה קטנה לווילונת זעירה ולא מבוקשת.
שינויי תב”ע: תכופות יציעו לכם לרכוש קרקע “וכבר דיברנו עם המזכירה של מהנדס המועצה והיא אמרה שהיא תשמח לעזור לנו בהליך השינוי”. אין בעיה לסמוך על ההבטחות הללו אשר רובן מתגלות כעורבא פרח (היא אכן שמחה לעזור, אך לא מסוגלת כי יש התנגדות של הירוקים, בום) בתנאי אחד, פלדה שלא זזים ממנו: שהקרקע שווה בכל מקרה את המחיר גם אם השינוי לא יצליח.
עבדכם הנאמן תקוע כבר 15 בקבוצת רכישה שהיזם שמכר את זה היה בטוח שהוא יצליח לשנות את התב”ע, כל כך בטוח שאפילו לא סיפר על הצורך בשינוי לאברכים התמימים דאז (שהיום כבר כותבים טורים בזכות הניסיונות המרים שזה רק אחד מהם).
4) היזם
ככלל, העדיפות הראשונה והרווח הגדול, הוא ברכישה ישירות מרמ”י, אין צורך במתווכים (לצערי גם לא בעורכי דין), אם יש לך כסף אתה שם הצעה וזוכה (אם ירצה השם ואם לא יבוא יזם וישים מחיר הזוי מכספם של אחרים). זכרו את הכלל (מצחיק שצריך לומר אותו למבוגרים): ככל שההוצאה קטנה יותר הרווח גדול יותר.
אלא שלפעמים אינכם יכולים לגשת בעצמכם, כגון שאין לכם מספיק כסף או שאין לכם את הרישיונות הנצרכים. רק במקרים כאלו, ולא למשל כי אין לכם מספיק אומץ לגשת, יש צורך לברר על היזם.
איך מבררים? זה קל, הלוואי והייתה פונקציה כזו לשידוכים: אתה שם במחשב את השם של היזם, או של החברה שלו וכל פרט שאתה יודע עליו מתוך הפרסום שלו. אם יש משהו בעייתי הוא יצוף תוך שניות בדרך כלל: כתבות תחקיר, תביעות בבימ”ש, הליך פשיטת רגל, וכל מיני דברים שיתנו תמונה חלקית במי מדובר. אגב, פרסומים שליליים אינם בהכרח דבר רע, מי שעושה טועה, אך כך יש לכם מאיפה להתחיל לברר מי הוא, מה הוא, ובעיקר מה הוא עשה עד היום. אם שמו לא מופיע בשום מנוע חיפוש רגיל, אז זה סימן שהוא לא עשה כלום בחיים שלו, אלא אם כן הוא באמת מהיחידים שעושים הכל מאחורי הקלעים.
5) הקבוצה
גם כאן, כמו ביזם, אם יש לך (בלשון יחיד) אפשרות לגשת למכרז בלי שותפים (או שותפים שאתה הבאת מהשטיבל) זה עדיף. אך לפעמים זה בלתי אפשרי וחייבים לגשת עם אנשים זרים. במקרה כזה, תדרשו לראות מראש את “הסכם השיתוף”, (אם אין – אין צורך לברר יותר, הבחור לא רציני).
בהסכם השיתוף תוכלו לראות מי הם החברים, מה ההתחייבויות של הקבוצה ומה של היזמים. ואם אין שם סעיפים נוראיים במיוחד, כמו למשל (פופולארי במיוחד במגזר) איסור לפטר את היזם ויהי מה, או סעיף בוררות שמסמיך את החבר או השותף הסמוי של היזם כבורר אובייקטיבי במקרה של. כל הדברים הללו צריכים לבדוק ולסדר מ ר א ש.
6) הזמינות
כל ההשקעות הן רק בקרקע זמינה לבנייה לפי התב”ע, גם אם כרגע לא ניתן עדיין לבנות כי אין פיתוח אך לפחות אנחנו יודעים מה חסר. רכישת קרקע שאינה זמינה לבנייה, ראויה לפרק בפני עצמו וברוך השם שהציבור שלנו נגמל מהצרה הזו יחסית לעבר.
ועוד משהו לגבי הזמינות, משהו חשוב מאוד בכל העניין הזה:
רבותי, הרווח הוא מ ה מ כ י ר ה של המגרש, לא מהיזמות ולא מהבנייה העתידית. אתם משפחה של אברכים ולא חמולה של קבלנים, אתם אמורים לקנות, להמתין, ולמכור. לא לעסוק בכל ענייני הבנייה, גם לא באמצעות חברת ניהול.
אם מציעים לכם מגרש שצריכים לבנות עליו על מנת להרוויח את הכסף הצפוי, זו יכולה להיות עסקה טובה אך אינה קשורה למאמר זה, משום שאינה השקעה במקרקעין אלא נתינת שירותי יזמות.
לצורך ההקצנה, נדגים במשל הבא: ידוע לך על אדם מבוגר ביישוב שלך שיש לו מגרש מעלה קמשונים משום שאין לו רוח יזמית ולך יש, מצד שני לך אין קרקע. אתה פונה אליו ואומר לו בא אבנה לך ווילה על הקרקע, אמכור לך אותה, תן לי עשרה אחוז מהסכום. זו יכולה להיות עסקה מצויינת ועושים אותה בכל יום, אך זה לא קשור כלל לרכישת הקרקע.
זה בדיוק מה שמציעים לך לעשות, אלא שכדי להרוויח את אותם עשרה אחוז, מנסים גם לשכנע אותך במקביל גם לרכוש את הקרקע עצמה.
7) המימון
כאן צריך לבדוק פעמיים, מאין הגיע הכסף להשקעה, ומאיין יבואו הכספים העתידיים.
השאלה מאיפה הכסף היא לא רק לצרכי מס, לא מעניין אותי אם זו ירושה או פיצויי פיטורין או אפילו סתם חיסכון או הלוואה מהגמ”ח השכונתי. מעניין אותי (ליתר דיוק: צריך לעניין אותך) האם אתה משלם ריבית על הכסף הזה. כי אם כן, צריך להוסיף עוד כמה עשרות אלפי ש”ח בתור ריבית. זה עדיין רווחי בדרך כלל אבל כבר לא כל כך וגם לא תמיד.
אם יש לך כוונות לבנות ולמכור (במקרים רבים משרד השיכון מחייב זאת), צריך לבדוק מאיפה יבוא הכסף וכמה יעלה הריבית. מי שמספר לך שהוא דיבר עם הפקיד בבנק והוא אמר ש”יהיה בסדר”, בעצם אומר לך שאין לו תכנית מימון מסודרת ומובטחת. כך שייתכן מאוד שבסוף תצטרך לקחת את טריא או גרוע מכך, ולשלם 12% שנתי (כולל הוצאות) במקרה כזה תוסיף עוד שליש להוצאות, זה כבר מתחיל לנגוס טיפה’לה ברווח העתידי…
8) הניכויים
בכל עסקה שנעשה יהיו גם ניכויים והוצאות. המטרה היא לדעת כמה שיותר וכך הן תהיינה כמה שפחות. להלן רשימה חלקית ועיקרית:
מסים – אין עסקה בלי מסים, השאלה רק כמה, וזה כדאי לברר מראש עם גורם שאינו המשווק. רק לדוגמה: בקבוצת רכישה מפורסמת בבני ברק, קיבלו הרוכשים הודעה לאחרונה כי עליהם להוסיף מע”מ בשל סעיף מסויים שלא חישבו מראש. כמעט כל הרווח ירד לטמיון באותו רגע.
הוצאות – אם אתם צופים להרוויח חצי מיליון ש”ח (אין כמעט דברים כאלו) תורידו מזה את כל ההוצאות הצפויות. אם זה ישירות מרמ”י – לא להתעצל לקרוא הכל או לשלם למישהו שיעשה זאת עבורכם. אם זה באמצעות יזם – לא להתבייש לשאול על הכל.
עשיתם רשימה של הוצאות? עכשיו תכפילו את זה! בדרך כלל יש הוצאות בלתי צפויות מראש בכל הנוגע ליזמות. תבדקו אלו הוצאות הכרחיות (מס למשל) ואלו מיותרות (תשלום נוסף למאכערים [מלבד היזם] למשל).
אם עדיין נשאר רווח יפה – רוצו על זה.
9) השם יתברך
בסוף צריך לזכור שלא הכל בידיים שלנו. לפעמים אנחנו משקיעים קצת ופתאום המחירים קופצים (אברך מכר דרכי קרקע ביישוב בנגב ברווח של 700,000 נקי בתוך שנה) ולפעמים הקדוש ברוך הוא רוצה אחרת.

ספירת העומר

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

אתגר AI

תספרו 50... תזכורת • אתגר 252

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק צה

א לְכוּ נְרַנְּנָה לַיי נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ:ב נְקַדְּמָה פָנָיו בְּתוֹדָה בִּזְמִרוֹת נָרִיעַ לוֹ:ג כִּי אֵל גָּדוֹל יי וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים:ד אֲשֶׁר בְּיָדוֹ מֶחְקְרֵי אָרֶץ וְתוֹעֲפוֹת הָרִים לוֹ:ה אֲשֶׁר לוֹ הַיָּם וְהוּא עָשָׂהוּ וְיַבֶּשֶׁת יָדָיו יָצָרוּ:ו בֹּאוּ נִשְׁתַּחֲוֶה וְנִכְרָעָה נִבְרְכָה לִפְנֵי יי עֹשֵׂנוּ:ז כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ:ח אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר:ט אֲשֶׁר נִסּוּנִי אֲבוֹתֵיכֶם בְּחָנוּנִי גַּם רָאוּ פָעֳלִי:י אַרְבָּעִים שָׁנָה אָקוּט בְּדוֹר וָאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָב הֵם וְהֵם לֹא יָדְעוּ דְרָכָי:יא אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי אִם יְבֹאוּן אֶל מְנוּחָתִי:
נקרא  7  פעמים

לוח מודעות

למעלה