התייעצות הלב דואג העין דומעת ואני לא יודעת מה לעשות

[ב.כ]

נראה לי שאשלח לאחותי וזהו כבר אין לי כח לכל הבלגן הזה שצלה אהיה הכי רגועה
וממילא אצליח לטפל בעצמי בנחת

 

[לא כמו כולם]

מטפלות במעון אני מתחננת, תעננה לי-
האם המצב באמת כל כך גרוע???
הרבה פעמים אני שומעת סיפורים ותמיד חושבת שזה לא קשור אלי המטפלות של הילדים שלי מקסימות,
אבל אולי אני טועה, ספרו לנו איך זה נראה מנקודת המבט שלכן מה קורה מסביבכם
האם באמת בכל מעון יש מטפלות שמקומם לא שם??????

ביקשת- קיבלת.
אני עובדת במעון, כתחנת מעבר לעבודה בבדיקות תוכנה,
זה שזה תחנת מעבר זה לא אומר שאני לא עושה את זה עם כל המסירות! (ויעידו האמהות שאומרות לי שהן מתפללות שאני אשאר...)
בכיתה שלי יש 5 מטפלות! כולן מסורות אחת אחת!!
בכיתה לידי יש גם 5 מטפלות- אמהות בנישמתן!
הילדים מקבלים טיפול ויחס ואהבה מעל ומעבר, ויש ילדים שמקבלים יותר כי יודעים שבבית הם לא יקבלו מנה שנייה...
הדבר היחיד שמקשה עלינו לאהוב את הילדים - זה אמהות "קרציות" (וסליחה על הביטוי...)
שמשדרות שהן לא סומכות ולא מאמינות וחושדות בכל דבר. (כולל "למה להביא מגבוניםם?? הבאתי לפני שבועיים!!"
כי מה ניראה לך?? שאכלתי אותם לארוחת צהריים?? או שאולי אני מנקה איתם את הילדה שלך? או שאת מעדיפה בכלל לקבל אותה מלוכלכלת??)
ו...הורים שלא משתפים פעולה- שזה אומר שאם אני מבקשת לא להביא כל יום עם סרבל כי זה מקשה על ההחתלות, אני עדיין אאלץ כל יום להפשיט את הילד מכף רגל (כולל נעליים) ועד ראש בשביל טיטול, תחשבו כמה זמן זה לוקח...
ולמה? כי אמא שלו אוהבת סרבלים!
או ששולחים ילד עם חום +נורופן ובטוחים שאם אין חום אז הילד מתנהג כרגיל...ולא בוכה כל הזמן ומסרב לאכול או לשחק.
או ששולחים ילד משלשל ולא עונים לטלפונים!!!! וכשכבר באים לקחת אותו מביעים אי אמון וגם מביאים אותו למחרת!!!
והדבר הבסיסי ביותר- להביא טיטולים/מגבונים/בגדי החלפה כשמבקשים. כי זה הילד ש-ל-כ-ם!
ויש לי מלא דוגמאות. מלא.
אז רק תהיו אמהות טובות ואנושיות, תבדקו...בהחלט...אבל תביעו גם אימון ....ותעשו גם את החובות שלכם...
ותבדקו איך הילד נכנס ויוצא מהגן- זה גם אומר המון.

 

[ב.כ]

ביקשת- קיבלת.
אני עובדת במעון, כתחנת מעבר לעבודה בבדיקות תוכנה,
זה שזה תחנת מעבר זה לא אומר שאני לא עושה את זה עם כל המסירות! (ויעידו האמהות שאומרות לי שהן מתפללות שאני אשאר...)
בכיתה שלי יש 5 מטפלות! כולן מסורות אחת אחת!!
בכיתה לידי יש גם 5 מטפלות- אמהות בנישמתן!
הילדים מקבלים טיפול ויחס ואהבה מעל ומעבר, ויש ילדים שמקבלים יותר כי יודעים שבבית הם לא יקבלו מנה שנייה...
הדבר היחיד שמקשה עלינו לאהוב את הילדים - זה אמהות "קרציות" (וסליחה על הביטוי...)
שמשדרות שהן לא סומכות ולא מאמינות וחושדות בכל דבר. (כולל "למה להביא מגבוניםם?? הבאתי לפני שבועיים!!"
כי מה ניראה לך?? שאכלתי אותם לארוחת צהריים?? או שאולי אני מנקה איתם את הילדה שלך? או שאת מעדיפה בכלל לקבל אותה מלוכלכלת??)
ו...הורים שלא משתפים פעולה- שזה אומר שאם אני מבקשת לא להביא כל יום עם סרבל כי זה מקשה על ההחתלות, אני עדיין אאלץ כל יום להפשיט את הילד מכף רגל (כולל נעליים) ועד ראש בשביל טיטול, תחשבו כמה זמן זה לוקח...
ולמה? כי אמא שלו אוהבת סרבלים!
או ששולחים ילד עם חום +נורופן ובטוחים שאם אין חום אז הילד מתנהג כרגיל...ולא בוכה כל הזמן ומסרב לאכול או לשחק.
או ששולחים ילד משלשל ולא עונים לטלפונים!!!! וכשכבר באים לקחת אותו מביעים אי אמון וגם מביאים אותו למחרת!!!
והדבר הבסיסי ביותר- להביא טיטולים/מגבונים/בגדי החלפה כשמבקשים. כי זה הילד ש-ל-כ-ם!
ויש לי מלא דוגמאות. מלא.
אז רק תהיו אמהות טובות ואנושיות, תבדקו...בהחלט...אבל תביעו גם אימון ....ותעשו גם את החובות שלכם...
ותבדקו איך הילד נכנס ויוצא מהגן- זה גם אומר המון.

תגידי איפה את עובדת את נשמעת לי מטפלת עם ראש ולב

 

[sheen]

הבנק העולמי, לדו, מלווה כסף למדינות עבור חינוך לגיל הרך מכיוון שממצאיו הם: על כל דולר שחוסכים בגיל הרך, משלמים שבעה בהמשך!.

אני יודעת על משוואת הקמן, של פרופ' לכלכלה מאוני' שיקגו. זו משוואה כלכלית שאומרת – ככל שהמדינה ושירותי הבריאות משקיעים בתהליכי זיהוי, ניטור, טיפול והגנה, ככל שעושים זאת מוקדם יותר זה טוב יותר כלכלית. כך שעל כל דולר שמשקיעים עד גיל שלוש חוסכים עד 10 דולר בבגרות.

 

[לא כמו כולם]

תגידי איפה את עובדת את נשמעת לי מטפלת עם ראש ולב

תודה
אבל אני מעדיפה לא להיחשף...
בת כמה הילדה שלך?
הוציאו אצלנו עכשיו ילד מהתינוקיה כי ההורים חוששים מהקורונה,
אולי אברר בשבילך אם עדיין אפשרי להצטרף...
לשנה הבאה המעון כבר מפוצץ ועם רשימת המתנה.

 

[ברכי H]

ועכשיו למשהו אחר -
מטפלות במעון אני מתחננת, תעננה לי-
האם המצב באמת כל כך גרוע???
הרבה פעמים אני שומעת סיפורים ותמיד חושבת שזה לא קשור אלי המטפלות של הילדים שלי מקסימות,
אבל אולי אני טועה, ספרו לנו איך זה נראה מנקודת המבט שלכן מה קורה מסביבכם
האם באמת בכל מעון יש מטפלות שמקומם לא שם??????

אוקי מצטרפת, אז כמו שאמרו- שכשהכל טוב לא שומעים...
הייתי גננת בשני מעונות שונים, ובשניהם המטפלות אהבו והרגישו את הילדים בצורה לא הגיונית
בהרבה מקרים אף (כביכול) יותר מההורים...
ירדו לכל פרט ביומיום וידעו לזהות מתי הילד עייף/ רעב/ עצבני- עוד לפני שהילד עצמו שם לב
ואגב לכל האמהות שהם אימת המעון שתדעו שזו לא שיטה!
הגננת מרגישה מצויין את הלך הרוח של ההורים אפי' כשלא מתלוננים קל וחומר כשכן...
אייך היית מרגישה לקבל בבוקר ילד שההורים שלו בודקים אותך על כל סנטימטר ללא שום אמון?
היית מסוגלת לחבק? לנשק? לאהוב? כי אני לא!
כשאני יודעת איזה צעקות ובושות מההנהלה אני מקבלת ב"זכותם" ללא כל סיבה.
בכבוד קחו את הילדים שלכם "תתפוצצו" איתם (כמו שאמרתם על זמן הקורונה)
ואל תבואו אלינו בדרישות לא הגיוניות...
ואגב אצלינו בשתי המעונות הגננות היו שמות לב תוך כדי "מעשה" שהילד עשה והיו מחתלות אפילו לפני שהספיק להתמרח...
ועוד מלא דוג'...
עד היום אני זוכרת ומתגעגת לכל ילד שטיפלתי ומאושרת לפגוש אותו ברחוב!
כמובן שכל הנ"ל לא סותר שיש גם מיעוט...

 

[ברכי H]

ביקשת- קיבלת.
אני עובדת במעון, כתחנת מעבר לעבודה בבדיקות תוכנה,
זה שזה תחנת מעבר זה לא אומר שאני לא עושה את זה עם כל המסירות! (ויעידו האמהות שאומרות לי שהן מתפללות שאני אשאר...)
בכיתה שלי יש 5 מטפלות! כולן מסורות אחת אחת!!
בכיתה לידי יש גם 5 מטפלות- אמהות בנישמתן!
הילדים מקבלים טיפול ויחס ואהבה מעל ומעבר, ויש ילדים שמקבלים יותר כי יודעים שבבית הם לא יקבלו מנה שנייה...
הדבר היחיד שמקשה עלינו לאהוב את הילדים - זה אמהות "קרציות" (וסליחה על הביטוי...)
שמשדרות שהן לא סומכות ולא מאמינות וחושדות בכל דבר. (כולל "למה להביא מגבוניםם?? הבאתי לפני שבועיים!!"
כי מה ניראה לך?? שאכלתי אותם לארוחת צהריים?? או שאולי אני מנקה איתם את הילדה שלך? או שאת מעדיפה בכלל לקבל אותה מלוכלכלת??)
ו...הורים שלא משתפים פעולה- שזה אומר שאם אני מבקשת לא להביא כל יום עם סרבל כי זה מקשה על ההחתלות, אני עדיין אאלץ כל יום להפשיט את הילד מכף רגל (כולל נעליים) ועד ראש בשביל טיטול, תחשבו כמה זמן זה לוקח...
ולמה? כי אמא שלו אוהבת סרבלים!
או ששולחים ילד עם חום +נורופן ובטוחים שאם אין חום אז הילד מתנהג כרגיל...ולא בוכה כל הזמן ומסרב לאכול או לשחק.
או ששולחים ילד משלשל ולא עונים לטלפונים!!!! וכשכבר באים לקחת אותו מביעים אי אמון וגם מביאים אותו למחרת!!!
והדבר הבסיסי ביותר- להביא טיטולים/מגבונים/בגדי החלפה כשמבקשים. כי זה הילד ש-ל-כ-ם!
ויש לי מלא דוגמאות. מלא.
אז רק תהיו אמהות טובות ואנושיות, תבדקו...בהחלט...אבל תביעו גם אימון ....ותעשו גם את החובות שלכם...
ותבדקו איך הילד נכנס ויוצא מהגן- זה גם אומר המון.

מזדהה עם כל מילה בכפולותתת

 

[לא כמו כולם]

ואגב לכל האמהות שהם אימת המעון שתדעו שזו לא שיטה!
הגננת מרגישה מצויין את הלך הרוח של ההורים אפי' כשלא מתלוננים קל וחומר כשכן...
אייך היית מרגישה לקבל בבוקר ילד שההורים שלו בודקים אותך על כל סנטימטר ללא שום אמון?
היית מסוגלת לחבק? לנשק? לאהוב? כי אני לא!
כשאני יודעת איזה צעקות ובושות מההנהלה אני מקבלת ב"זכותם" ללא כל סיבה.
בכבוד קחו את הילדים שלכם "תתפוצצו" איתם (כמו שאמרתם על זמן הקורונה)
ואל תבואו אלינו בדרישות לא הגיוניות...

בדיוק!
בדיוק!
בדיוק!!!
אני קיבלתי אלי לקבוצה ילדה שאמא שלה אימת המעון, קיבלתי בפנים חמוצות נורא!!
וקיבלתי מחוסר ברירה, כי כל הוותיקות לא הסכימו בשום אופן שהיא תהיה אצלן!! ואני הייתי חדשה...
בסופו של דבר מתברר שהאמא הזו השתנתה מאז הילדה הקודמת, גם היום לא קל איתה, אבל גם אני הבהרתי לה את עמדותי... (פעם אחת היא שאלה למה הטיטולים נגמרים מהר, אמרתי לה ש"אין שום בעיה! בואי נסכם שאני מחתלת פעם אחת ביום. שתינו נרוויח- את טיטולים ואני- כח" מאז לא שמעתי ממנה מילה בנושא. ולמה באמת זה נגמר?? כי הבת שלה מתרוקנת בשניה שאמא שלה יוצאת מהמעון. ואח"כ שוב יחד עם כולם, אז היא זוכה ל 3 החתלות ביום! אבל אמא שלה התייחסה בספקנות, אז נאלצתי להגיד ככה.)
והיה לי עוד איזה סיפור עם משפחה שחשבה שאם הם "ידועים בציבור אנ"ש" הם יכולים להביא לי ילד עם חום ושלשולים
כי "מי יעז להתחיל איתם?" ואני העזתי! כי יש לי אחריות על עוד ילדים...
ובסופו של עניין- לא הסכמתי לטפל בילד שלהם כי הרגשתי שאני לא יכולה אפילו לנגוע בו!! נפשית...
והוא עבר קבוצה לשבועיים עד שקצת נרגעתי ועד שנכנעתי לבכיות שלו, כי הוא התעקש ללכת אחרי ולאכול עם הקבוצה שלי...
אז כמו שאמרו- תהיו חכמים.
ובהחלט, תפרגנו!

 

[ב.כ]

תודה
אבל אני מעדיפה לא להיחשף...
בת כמה הילדה שלך?
הוציאו אצלנו עכשיו ילד מהתינוקיה כי ההורים חוששים מהקורונה,
אולי אברר בשבילך אם עדיין אפשרי להצטרף...
לשנה הבאה המעון כבר מפוצץ ועם רשימת המתנה.

בת שנה וארבע חודשים
אולי תהי שליחה טובה כי אצל אחותי זה רק עד השעה אחת

 

[ברכי H]

כי הרגשתי שאני לא יכולה אפילו לנגוע בו!! נפשית...

יופי ועכשיו תבינו מה תוצאת מעשיכם,
נכון פיזית הוא (אולי) יטופל יותר טוב...
אבל את האהבה הטבעית לתינוקות שלכם (שהיתה קיימת לולי ההתערבות שלכם) רצחתם...ואולי אפילו לתמיד...
ואל תחשבו שאנחנו כ"כ "----- " עד כדי לשכוח לכם בגלל כמה מחמאות לטשטוש...

 

[לא כמו כולם]

בת שנה וארבע חודשים
אולי תהי שליחה טובה כי אצל אחותי זה רק עד השעה אחת

אני אנסה לברר לך, בעז"ה.

 

[noel]

ביקשת- קיבלת.
אני עובדת במעון, כתחנת מעבר לעבודה בבדיקות תוכנה,
זה שזה תחנת מעבר זה לא אומר שאני לא עושה את זה עם כל המסירות! (ויעידו האמהות שאומרות לי שהן מתפללות שאני אשאר...)
בכיתה שלי יש 5 מטפלות! כולן מסורות אחת אחת!!
בכיתה לידי יש גם 5 מטפלות- אמהות בנישמתן!
הילדים מקבלים טיפול ויחס ואהבה מעל ומעבר, ויש ילדים שמקבלים יותר כי יודעים שבבית הם לא יקבלו מנה שנייה...
הדבר היחיד שמקשה עלינו לאהוב את הילדים - זה אמהות "קרציות" (וסליחה על הביטוי...)
שמשדרות שהן לא סומכות ולא מאמינות וחושדות בכל דבר. (כולל "למה להביא מגבוניםם?? הבאתי לפני שבועיים!!"
כי מה ניראה לך?? שאכלתי אותם לארוחת צהריים?? או שאולי אני מנקה איתם את הילדה שלך? או שאת מעדיפה בכלל לקבל אותה מלוכלכלת??)
ו...הורים שלא משתפים פעולה- שזה אומר שאם אני מבקשת לא להביא כל יום עם סרבל כי זה מקשה על ההחתלות, אני עדיין אאלץ כל יום להפשיט את הילד מכף רגל (כולל נעליים) ועד ראש בשביל טיטול, תחשבו כמה זמן זה לוקח...
ולמה? כי אמא שלו אוהבת סרבלים!
או ששולחים ילד עם חום +נורופן ובטוחים שאם אין חום אז הילד מתנהג כרגיל...ולא בוכה כל הזמן ומסרב לאכול או לשחק.
או ששולחים ילד משלשל ולא עונים לטלפונים!!!! וכשכבר באים לקחת אותו מביעים אי אמון וגם מביאים אותו למחרת!!!
והדבר הבסיסי ביותר- להביא טיטולים/מגבונים/בגדי החלפה כשמבקשים. כי זה הילד ש-ל-כ-ם!
ויש לי מלא דוגמאות. מלא.
אז רק תהיו אמהות טובות ואנושיות, תבדקו...בהחלט...אבל תביעו גם אימון ....ותעשו גם את החובות שלכם...
ותבדקו איך הילד נכנס ויוצא מהגן- זה גם אומר המון.

גם אני עובדת במעון הכי נחשב בעירי
כולן מטפלות מושלמות!!!!!!
הילדים שלי שם ואני מודה לה'בכל רגע
וכל מילה שכתבת פנינה!!!!

 

[ב.כ]

יופי ועכשיו תבינו מה תוצאת מעשיכם,
נכון פיזית הוא (אולי) יטופל יותר טוב...
אבל את האהבה הטבעית לתינוקות שלכם (שהיתה קיימת לולי ההתערבות שלכם) רצחתם...ואולי אפילו לתמיד...
ואל תחשבו שאנחנו כ"כ "----- " עד כדי לשכוח לכם בגלל כמה מחמאות לטשטוש...

מסכימה עם כל מילה לצד הרבה דברים שקוראים כאן אני שמחה שאני אומנם אימת המעון אבל בצדק כי זה רק אצל הקטנטנה שלי התאומים אני מרוצה מאד נכון שיש דברים שהיתי מעדיפה שלא יהיו אבל זה לא משמעותי
וההנהלה והמטפלות יודעות שאני אמא שחשוב לה שלילד יהיה טוב בגוף ובנפש במקרא של הקטנה שתיהם לא היו

 

[פ.ג.]

רב המטפלות מדהימות וההכללה הזאת נוראית ולא מוצדקת
זה כמו להגיד כל המוכרות לא נותנות שירות טוב וכל הרופאים רוצחים ובזה הדרך

 

[לא כמו כולם]

מסכימה עם כל מילה לצד הרבה דברים שקוראים כאן אני שמחה שאני אומנם אימת המעון אבל בצדק כי זה רק אצל הקטנטנה שלי התאומים אני מרוצה מאד נכון שיש דברים שהיתי מעדיפה שלא יהיו אבל זה לא משמעותי
וההנהלה והמטפלות יודעות שאני אמא שחשוב לה שלילד יהיה טוב בגוף ובנפש במקרא של הקטנה שתיהם לא היו

לא התכוונתי אישית אלייך, אם זה מגיע למצב של "אין מה להפסיד" זה באמת אחרת...
ומעניין אותי אם זה המעון שאני חושבת עליו, שלא גומרים לשמוע עליו ספורי זוועות ואני לא מבינה למה ההורים שם לא מתלוננים לתמ"ת!!!! (שוקלת לפתוח תלונה בעצמי, אבל בגלל שאני לא "כלי ראשון" לעובדות קצת חוששת)
את התלוננת??

 

[ב.כ]

וכל הרופאים רוצחים ובזה הדרך

זהירות את נוגעת בפצע פתוח !
כן יש המון רופאים רוצחים ואני עדות חיה לכך בואי ותראי מה הם עשו ממני!
פרח נבול בכסא גלגלים!!!
אני רוצה לרוץ אני רוצה לקפוץ לשחק עם הילדים שלי תופסת מחבואים להתגלש איתם במגלשה אבל רוצחים זה מה שהם!
אני לא יכולה להיות מה שאני בגללם
כמו לביאה בכלוב זה מה שאני מרגישה
אז תעצרי

 

[לא כמו כולם]

זהירות את נוגעת בפצע פתוח !
כן יש המון רופאים רוצחים ואני עדות חיה לכך בואי ותראי מה הם עשו ממני!
פרח נבול בכסא גלגלים!!!
אני רוצה לרוץ אני רוצה לקפוץ לשחק עם הילדים שלי תופסת מחבואים להתגלש איתם במגלשה אבל רוצחים זה מה שהם!
אני לא יכולה להיות מה שאני בגללם
כמו לביאה בכלוב זה מה שאני מרגישה
אז תעצרי

ליבי איתך!!
ממש כואב לשמוע!

 

[יודית 121]

רב המטפלות מדהימות וההכללה הזאת נוראית ולא מוצדקת
זה כמו להגיד כל המוכרות לא נותנות שירות טוב וכל הרופאים רוצחים ובזה הדרך

יש באמת מקומות זוועתיים, אבל באמת רב המעונות מורכבים ממטפלות מסורות שאוהבות את העבודה והילדים . ברור שצריך לברר אלף פעם וללכת מידי פעם באמצע היום לשמוע מבחוץ מה קורה.
אבל לפעמיים כשאני בבית עם הילדים וכולם בוכים ביחד, אני מנסה להכנס לנעליים של המטפלות - איך הם שורדות ברגע כזה?? ומתחילה להבין שאם נודה כולנו באמת גם לנו יש רגעים שהם לא שלמות הפינוק.
לא שזה מצדיק כי מה שאני ירשה לעצמי- לעולם לא ארשה לגננת או למטפלת. אבל כשאני מגיעה בגישה כזאת גם אם יש לי הערות ויש לפעמיים , הם מגיעות ממקום מכבד למטפלת ולא ממקום מתנשא ומבקר. וממילא שמתי לב שהגננות מקבלות ומשתדלות יותר.
חוץ מזה כלל ברזל אצלי- אני משתדלת תמיד לשלוח למטפלות פינוקים , וילדים נקיים ומטופחים עם ריח של מקלחת ומרכך כביסה- זה קונה אותם חד משמעית!!! ואפשר להבין.

 

[יודית 121]

זהירות את נוגעת בפצע פתוח !
כן יש המון רופאים רוצחים ואני עדות חיה לכך בואי ותראי מה הם עשו ממני!
פרח נבול בכסא גלגלים!!!
אני רוצה לרוץ אני רוצה לקפוץ לשחק עם הילדים שלי תופסת מחבואים להתגלש איתם במגלשה אבל רוצחים זה מה שהם!
אני לא יכולה להיות מה שאני בגללם
כמו לביאה בכלוב זה מה שאני מרגישה
אז תעצרי

מסכימה איצך בכל מילה!!!
כואב מאד מאד לשמוע

 

[ב.כ]

לא כמו כולם
אולי תשתפי אותי על איזה מעון את חושבת